הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

16.6.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 175
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, י"ד בסיון התשע"א (16 ביוני 2011), שעה 14:00

ישיבה בעיריית גבעת שמואל לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

מאיר יחיאלי

- מנהל לשכת פתח תקווה, המשרד לקליטת עליה

יוסי בר נוי בוכריץ

- מפקח ארצי באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

פקד חן מייזנר
- קצין נוער מסובים, המשרד לביטחון פנים

רס"ר עדן מסלה
- עובדת נוער בתחנת מסובים, המשרד לביטחון פנים

לילי מן
- סגנית ממונה מחוזית לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון

דניאלה כהן
- מפקחת מחוזית, משרד הרווחה

יוסי ברודני
- ראש עיריית גבעת שמואל

חזי שם טוב
- סגן ראש העיר ומחזיק תיק העלייה, עיריית גבעת שמואל

שלומית גמבש
- עובדת סוציאלית, רכזת מועדון עולים, עיריית גבעת שמואל

רבקה ליבר
- מנהלת המחלקה לקליטת עליה ואגף לשירותים חברתיים, עיריית גבעת שמואל

משה אלפרון
- תושב גבעת שמואל

צבי ציקון הירשוביץ
- תושב גבעת שמואל

שלמה אטיאס
- תושב גבעת שמואל

אינה אברמוב
- סטודנטית לעבודה סוציאלית

אפרת קריסטל
- סטודנטית לעבודה סוציאלית

חני סוויסה
- סטודנטית לעבודה סוציאלית

דנה גורדון

ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה בעיריית גבעת שמואל לבחינת קליטת העלייה

צהרים טובים לכולם. אנחנו פותחים את הישיבה של ועדת עליה, קליטה ותפוצות בעיר גבעת שמואל. מזה שנתיים היא כבר עיר. נכון, אדוני ראש העיר?

נכון.

אנחנו שמחים מאד, אנחנו מקפידים להסתובב ולא להישאר בכנסת, אלא גם להגיע לערים עצמן ולשמוע. אנחנו מכירים את הפעילות המבורכת של ראש העיר, את הפיתוח המואץ בעיר גבעת שמואל. ... כבר יודע שאנחנו נגיע למסקנה שמחירי הדיור הגבוהים מקשים על עולים חדשים, אדוני ראש העיר, לבוא ולגור פה. הייתי רוצה, לא יודע אם התייחסתם לזה במצגת, אבל גם בנקודה הזאת לגעת ולראות אם יש בתכניות ודברים שנעשים על מנת שחבר'ה צעירים, עולים חדשים שרוצים, אני יודע שרוצים, גם מהיכרותי עם קהילות אנגלוסקסיות רבות. אני פוגש את העולים שם בארצות המוצא, אז אני חייב לומר שהעיר רעננה, והעיר גבעת שמואל תמיד עולות בשיחות כמקום שהם רוצים לבוא לגור בו, ומחירי הדיור מקשים עליהם. אז הייתי שמח שנתייחס היום לסוגיה הזאת.

אני מודה לחברי שהגיעו לפה, וכמובן לראש העיר מר יוסי ברודני, ואני אבקש ממנו לפתוח את הישיבה. בבקשה יוסי.

צהרים טובים. אנחנו שמחים לאחר את ועדת הקליטה של הכנסת בגבעת שמואל. אנחנו בהחלט ערים ועדים לפעילות הענפה שחבר הכנסת דני דנון עושה בכל רחבי הארץ, ואחד מהאותות האלה זה שבאמת ועדת הקליטה באה ויורדת ומגיעה אל הערים עצמן, ועל כך אנחנו מברכים. זה חשוב שגם אנחנו מרגישים שיש קשר שהולך ומתהדק עם השלטון העליון, מה שנקרא, עם הכנסת, וזה בהחלט מקנה תחושה טובה. אני יכול להגיד שזה ביקור ראשון בעיר גבעת שמואל.

העיר גבעת שמואל, כמו שחבר הכנסת אמר, היא עיר, וכאן הכל החל, בעצם התחילה בשנת 1949, קיבלה את ההכרה הראשונה כמועצה מקומית, ובשנת 2008 הפכה לעיר. העיר גבעת שמואל היא עיר קטנה אבל גדולה. היא העיר הכי צעירה בארץ מבחינת הכרזה כעיר. היא עיר, מבחינת שטח מוניציפאלי של כ – 3,000 דונם, שזה באמת יחסית שטח קטן. האוכלוסייה מונה כ – 25,000 תושבים, כאשר אנחנו מבוּנים על 50 אחוז מהקרקע. יש בגבעת שמואל כ – 7,000 בתי אב, עם ממוצע של 3.6 נפשות למשפחה.

העיר גבעת שמואל בעצם ממוקמת במרכז הארץ. אנחנו נמצאים בגבול עם פתח תקווה בצד המערבי, כביש רבין. בצפון גם כן עם פתח תקווה, ומגיעים כמעט עד צומת גהה. במזרח יש לנו את כביש 4, גבול בינינו לבין בני ברק, ובדרום יש לנו בעצם את אוניברסיטת בר אילן ואת קריית אונו, כאשר, כמו שאמרתי, העיר עתידה, בעשור הקרוב, להכפיל את עצמה בערך ולהגיע לסביבות ה – 50 אלף תושבים. כמו שאמרתי, אנחנו מבוּנים על 50 אחוז מהשטח. יש לנו עוד 50 אחוז שטחים לתכנן אותם, שנמצאים בשלבים כאלה ואחרים של תכנון ובניה.

העיר נמצאת בחתך סוציו-אקונומי נושק ל – 9. מקום שלישי בארץ בבחינות בגרות. מקום חמישי בארץ בגיוס קרבי לצה"ל. מקום שישי בארץ בכמות הקצינים הקרביים המשרתים בקבע. עיר שבאמת עשתה קפיצה אדירה ב – 15 שנה האחרונות.

מקום שני לגבי קצינים?

מקום שישי. אנחנו תמיד שואפים למעלה. אני יכול להגיד שבשנה שעברה היינו במקום חמישי בארץ בבחינות בגרות, ואנחנו העיר היחידה ששיפרנו בעוד כמעט 3 אחוז והגענו למקום השלישי, ואנחנו מתחייבים לשפר את זה גם בשנים הבאות. הכל זה גם הרבה בזכות אוכלוסייה מאד חזקה שמשקיעה בילדים שלה.

אכן מחירי הדירות פה הרקיעו שחקים. הבעיה העיקרית של העיר גבעת שמואל, שאני אתייחס לנקודה שאתה דיברת, שרוב הקרקעות פה הם קרקעות פרטיות של אנשים פרטיים. ומכיוון שהקרקעות הם קרקעות פרטיות יש לנו אפשרות מוגבלת לבוא ולהשפיע על מה שנעשה בהם. מה שכן אני יכול להגיד לך בפתיחה שאנחנו עושים זה שאנחנו התחלנו לחייב עכשיו קבלנים לבנות גם דירות 3 חדרים, שהם דירות שהם יותר בר השגה.

כמה אחוז אתם מחייבים קבלנים?

לא רוצה להגיד לך סתם, אבל אנחנו דיברנו עם מהנדס העיר ונתנו איזה שהיא הנחיה שתהיה כמות מסויימת. אני יכול בסוף הפגישה לבדוק את הנושא הזה כדי לבוא להגיד את זה, למרות שאני חייב לציין שגם דירות 3 חדרים נעות פה בסביבות המיליון מאתיים וחמישים, מיליון שלוש מאות. אלה הדירות, אבל בהחלט כבר בבניינים החדשים כבר יש לנו דירות מסויימות שהם דירות של 3 חדרים.

מבחינת נושא עלייה – משנת 89' גבעת שמואל החלה לקלוט עולים בחלק מהעבודה, בעבודה מסודרת כמו משרד הקליטה ויש לנו היום 1,557 עולים בעצם שגרים בגבעת שמואל. אחוז העולים בעיר הוא 6.8 אחוז. אחוז העולים האזרחים הותיקים, הגמלאים, הקשישים, כל אחד יקרא לזה, עומד על 23 אחוז, ועוד מעט תרחיב על זה הגב' שלומית גמבש שנמצאת פה, ומנהלת אגף הרווחה. הגב' רבקה ליבר, שהם בעצם נמצאים פה באיזה שהוא מבנה בשיתוף עם משרד הקליטה, ועיקר העבודה שלנו מול העולים היא במקום הזה ששמה ידווחו תיכף על הפעילות שאנחנו עושים. כאשר שאר העולים זה בעצם משפחות צעירות עם ילדים שבאו ונקלטו פה בצורה רגילה ברחבי העיר, ואיתם, מי שצריך כמובן, מקבל עזרה כזו או אחרת, אבל רובם הם יותר עצמאיים ופועלים בעצם בצורה עצמאית. השתלבו בתוך בתי הספר בעיר, ובכל הפעילות בעיר.

אחוז העולים ממדינות ברית המועצות עומד על 59 אחוז. אחוז הילדים והנוער הוא 3.5 אחוז. אחוז הצעירים – 27 אחוז. אחוז הבוגרים – 45 אחוז. כמו שאמרנו, אחוז הקשישים הוא בערך 22.8 אחוז.

אני רוצה לציין שהעיר גבעת שמואל עצמה, שמונה כ – 25 אלף תושבים, כ – 38 אחוז מהאוכלוסייה בעיר הם בני 18 ומטה. משהו כמו 45 אחוז הם בני 45 ומטה. זאת אומרת, העיר היא עיר מאד צעירה. אנחנו בונים פה הרבה מאד גני ילדים, בתי ספר. בשנה הבאה ייפתח פה התיכון הראשון בעיר עצמה.

מקבץ הדיור, שזה בעצם, שם גרים רוב אותם אזרחים ותיקים, אותם קשישים שברובם, אני חושב, רבקה תתקני אותי, רובם אם לא כולם הם בעצם עולים,

כולם.

כולם עולים מברית המועצות.

מי מפעיל את המקבץ?

משרד הקליטה בשיתוף פעולה עם אגף הרווחה בעיריית גבעת שמואל. יש שם בעצם 105 דירות שמאוכלסות בכ – 200 קשישים. החוזה שכירות שלהם, שהיה אמור להסתיים, השקענו מאמצים רבים מול המשרד, ובשיתוף פעולה עם משרד הקליטה, ובעצם האריכו את זה לעוד 10 שנים נוספות. יש לנו שמה מועדון שאנחנו הכשרנו להם שמה בתוך המבנה מועדון שבעצם פועל פעמיים בשבוע, עם פעילות שהם מקבלים שם בשבילם. אנחנו דואגים להם להרצאות, לקונצרטים, חוגים, טיולים, מסיבות, ועוד דברים שאני חייב להגיד שגם בכל הפעילות הזאת משרד הקליטה הוא שותף מלא, ומגיע גם בנוכחות, וגם בעזרה.

אנחנו הקמנו אנדרטה שנתרמה על ידי הפסל יצחק סער בכניסה לעיר, ששם כל שנה אנחנו עושים את טקס, בעצם, הניצחון של ברית המועצות, הווטרנים, על גרמניה הנאצית. גם בשנה הזאת, במלאת 66 שנה אנחנו קיימנו את הטקס. זאת היא אנדרטה. בשנה שעברה אפילו סגנית השר, לאה נס, שהיא תושבת גבעת שמואל, היא הייתה הנציגה שבעצם באה לברך אותם. פה אנחנו רואים את הווטרנים. היום הזה הוא יום שמאד חשוב להם, ובכלל, מוסיף להם איזה שהיא גאווה. לזה אנחנו תמיד מביאים את בני הנוער, הבתי ספר היסודיים שלנו משתתפים גם בטקס הזה, כדי לבוא ולהראות את הקשר. וגם הם עצמם הגיעו לבתי הספר וסיפרו בעצם על המלחמה ההיא. סתם, לא כקוריוז, אלא כסיפור, לנו יש עיר תאומה בפולין שנמצאת ממש על הגבול בין רוסיה לבין פולין, שזאת העיר הראשונה שבעצם נכבשה מהנאצים על ידי הצבא הרוסי.

תקציב לפעילות שנתית – משרד הקליטה מתקצב אותנו בערך ב – 11 אלף שקלים בשנה. עיריית גבעת שמואל עושה מצ'ינג. יש איזה השתתפות קטנה של העולים. בסך הכל זה התקציב, כאשר בפעילויות כאלה ואחרות על ידי אגף הרווחה אנחנו רק משקיעים יותר כסף בעולים. וזוהי תמונה מגבעת שמואל המתחדשת מהיום.

אני אעביר את רשות הדיבור למנהלת אגף הרווחה שתוסיף עוד מספר פרטים. ואם אתם רוצים לכוון אותנו, זאת אומרת, איזה שהם דברים ספציפיים, אז אנחנו נרשום אותם וניתן גם עליהם את ההתייחסות.

נמצאים פה, מעיריית גבעת שמואל נמצא פה סגן ראש העיר, ומחזיק תיק הקליטה מר חזי שם טוב. נמצא פה חבר מועצת העיר משה ... נמצאים פה עוד נציגי ציבור. נמצא פה אדון מוסא אלפרון. נמצא פה צבי ציקון הירשוביץ, ושלמה אטיאס. נמצאת פה מנהלת אגף הרווחה, הגב' רבקה ליבר, והאישה שעובדת הרבה מאד, חלק מהדברים גם בהתנדבות עם בכלל, עם הגמלאים בעיר גבעת שמואל, ופעילה מאד בכל מה שקשור במקבץ מגורים. היא בעצם הרוח החיה, הגב' שלומית גמבש. זכות הדיבור לרבקה ליבר.

שמי רבקה ליבר. אני מנהלת האגף לשירותים חברתיים ומחלקה לקליטת עליה ביישוב. בתוקף שני התפקידים אני פוגשת את העולים גם באופן פרטני כשהם מגיעים לקבל טיפול באגף לשירותים חברתיים, וגם בפעילות הקבוצתית שמאורגנת באמצעות משרד הקליטה.

להוסיף על המצגת – אין לנו הרבה מאד עולים, אבל יש קבוצה מאד גדולה, קבוצה שמרוכזת בתוך המקבץ דיור זה הקבוצה המשמעותית שאיתה אנחנו עובדים היום. פעם, כשהעולים היו יותר צעירים, ופחות זמן בארץ, אנחנו כאן השקענו, ערכנו אולפן ב', כי אולפן א' הם קיבלו ממשרד הקליטה, אבל קיימנו פה אולפן ב'. קיימנו פעילות לתלמידי בית הספר שהיו צריכים השלמה בשפה העברית. עשינו פעילות להורים וילדים. אבל כיום, כשבעצם כבר רוב העולים הרבה יותר שנים בארץ, והילדים שלהם גם נולדו. אנחנו עיקר הפעילות שלנו היא באמת עם אותם עולים מבוגרים, או בעצם קשישים, ששני שליש מתגוררים במקבץ הדיור, שאם תצאו, ממש מול בניין העירייה, שזה בניין מגורים שגרים בו גם אנשים שקנו דירות בשוק החופשי, ונבנו שם גם דירות קטנות במטרה הזאת. עכשיו, כיוון שזה מקבץ דיור ולא מסגרת יותר טוטאלית, לא היו שם מספיק תנאים למועדון, לפעילות תרבותית קהילתית שכל כך חשובה להם. אז יש שותף נוסף למשרדים, שזה היזם, שהוא הבעלים של המבנה. יש מסעדה סמוכה שמה, קיבלנו את המסעדה לפעילות בשעות הערב.

... זה שייך לדיירים.

שמה נעשית פעם בשבוע פעילות חברתית. שמה האירועים, ושמה המסיבות. ובאמת אחרי מאבק קיבלנו גם ממ"ק קומתי באחת מהקומות, שהכשרנו אותו, ושמה יש פעילות פעמיים בשבוע. גם פעילות של חוגים שאנחנו עושים, כמו: התעמלות, מלאכת יד, ודברים כאלה. וזה גם פועל כמועדון. יש להם שמה מטבח, ולקפה, לשתיה, לכיבוד. באמצעות משרד הקליטה קיבלנו באחת השנים תקציב לספריה, והקמנו שמה ספריה. אנשים מאד אוהבים את זה.

יש רשימת המתנה להוסטל כרגע?

עולים חדשים ממתינים. ...לזה הוא קטן, אבל מבחינת המקבץ, זה המקבץ היחיד שנמצא פה. זאת אומרת, פתרונות דיור בגבעת שמואל.

או.קיי.

וגם מי שנכנס לשם אז זה לפי וותק בארץ ולאו דווקא בגבעת שמואל, כך שאפילו אם יש לנו קשישים בגבעת שמואל שצריכים פתרון דיור, המשרד המאכלס קובע מי ייכנס קודם בתור.

העולים מהקבוצה הזאת, אנחנו עם הקבוצה הזאת המגובשת עושים פעילויות מאד רבות. אנחנו יוצאים איתם לטיולים, שזה הדבר שהם הכי אוהבים. אנחנו יוצאים איתם לקונצרטים. אנחנו גם מביאים אליהם פעילויות של קונצרטים. יוצאים איתם להצגות, הרצאות, נושא שירה, נושאי תרבות שהם מאד נהנים. יש לנו הרבה מכתבי תודה, ויכולים להגיד שהם מקבלים פה באמת תחושת בית והרגשה מאד טובה.

אני רק רוצה להוסיף בנושא עוד דבר שאנחנו סגרנו שהחל משנה הבאה, יש לנו פה את המכון למוסיקה של אוניברסיטת בר אילן, והחל משנה הבאה זה לכל גמלאי העיר, אבל בטח גם להם, במחיר סמלי מאד הם יוכלו לקבל שם קונצרטים ברמה מאד גבוהה שיהיו שם. אנחנו נעדכן אתכם גם בנושא הזה, ואפשר גם לעדכן אותם. זה ממש מרחק הליכה.

גם מרחקים כאלה אנחנו לפעמים מסדרים להם הסעה.

אם צריך נסדר להם הסעה,

בגילם. אבל באמת נושא השילוב הזה שזה גם מחלקת קליטה, וגם אגף הרווחה, ואנחנו מכירים אותם גם מהצד הפרטני עם הבעיות שלהם, גם בצד החברתי, הוא בהחלט תורם לפעילות שלהם ולהרגשה שלהם.

לפני כמה שנים הם ביקשו למצוא איזה שהיא מסגרת, באמת, להנצחת הלוחמים הווטרנים, והנצחה של, בעצם הם הלכו לכיוון הוותרנים, כי כפי שאתם יודעים, זה החג הכי חשוב שהם חוגגים בו, את ה – 9 במאי, ובכניסה ליישוב הוקם הפסל שהוא גדול, בתמונה לא נקלט כל גודלו. הוא גבוה. פה מדליקים את נר הזיכרון השנה, מסתכלים אם זה נדלק, עם כיתוב, ואנחנו כל שנה עושים שמה טקס מכובד. כמו שראש העיר אמר, לפני כן הוותרנים הולכים לבתי הספר, יחד עם מתורגמן, מספרים על המלחמה ועל גבורה שלהם, ואז אותם ילדים גם מוזמנים אל הטקס. הרבה אורחים כל שנה, אנחנו מביאים גם אורחים חשובים ממשרדי ממשלה, מנציגויות אחרות.

משרד הקליטה.

כן. הזמינו שגרירים בזמן החנוכה של המבנה. יש לזה הרבה פרסום וכבוד והערכה. השנה הוצאנו גם ספר על סיפורים של ניצולי שואה, ובתוכו יש גם כמה סיפורים של הוותרנים שבהחלט אנחנו עכשיו בשלב של לרצות לתרגם את זה לרוסית.

עכשיו, שלומית, גם אצל שלומית יש כפל תפקידים. היא גם משמשת עובדת שכונתית מטעם משרד הרווחה, וגם מרכזת את פעילות, מרכזת קליטה מטעם משרד הקליטה, שעברה קורס בעניין.

אני רוצה לשאול אותך לגבי התקציב. התקציב הוא לא גבוה. השאלה ה – 20 אלף שקלים האלה למה זה מספיק מבחינת פעילות, טיולים? להוציא טיול היום זה 5,000 שקל. השאלה מה אתם עושים בנושא הזה?

א' – משרד הקליטה נותן לנו 10,000 שקל, כשאנחנו מחוייבים לתת 25 אחוז מהסכום הזה.

נכון.

אז בעצם אנחנו מכפילים את זה, ולפעמים גם גומרים את השנה.

לא רק זה, אני אומר בצורה מפורשת שהרבה מאד פעמים אנחנו משקיעים עוד כסף בנושא הזה, אלא אם כן ועדת הקליטה קובעת ואומרת שרושמים צ'ק עכשיו ומוסיפים עוד זה, אנחנו נשמח תמיד. גם יש פה נציג משרד הקליטה. תראה, אנחנו נשמח לעשות פה עוד פעילות ולעזור עוד. אני אומר, אפשר לראות את בספרים שאנחנו נותנים יותר, ותמיד אפשר לתת עוד, תמיד אנחנו נשמח לתת עוד.

אנחנו משתדלים לעשות, להשיג חלק מהתקציבים מפה, חלק משם, ולעשות את זה. כן, השתתפות עצמית של אלף לשנה לכל העולים זה שיש איזה כניסה באיזה מקום שאנחנו משנים אותה, או 20 שקל בטיול. בסך הכל מקבלים הרבה מאד שירותים. אני חושבת שלא היה משהו שרצינו לעשות ולא עשינו את זה מחוסר תקציב, כי תמיד מצאנו אוזן קשבת אצל ראש העיר ויכולנו לעשות את זה. אבל, אנחנו מוציאים אותם ל – 2, 3 טיולים במשך השנה. יש לנו פה חלק עם תמונות ורואים שהיינו איתם. זה עיקר הפעילות שאנחנו עושים איתם, ואני אומרת שאנחנו מאד מכירים אותם טוב ברמה הפרטנית כי הם מטופלי המחלקה.

מעבר לזה, יש עוד אוכלוסיה של אנשים צעירים שאני לא מכירה אותם, כי הם תודה לאל אנשים,

מתוך סך הכל העולים, כמה מטופלים ברווחה?

אין לי את הנתון הזה, אבל חלק מהעולים שבמקבץ מרביתם אצלנו. ובין המשפחות הצעירות רק חלק קטן יש להם בעיות משפחתיות ואחרות. חלק גדול דווקא הם מסודרים, ועובדים, ואנחנו מכירים אותם בהקשרים כאלה או אחרים, הילד מסודר במועדונית.

נתון שמאיר הוסיף זה שחלק מהצעירים פה הם סטודנטים שבאים בגלל הקירבה לבר אילן, ואנחנו פוגשים אותם, קבוצה קטנה מהם שיש להם מחוייבות בתכנית "שחף", שהם מתנדבים. עולים חדשים מקבלים מלגה תמורת שנת התנדבות בתכנית הנקראת "שחף", אז אנחנו פוגשים חלק מהם שהם מתנדבים בכל מיני פעילויות שאנחנו מפעילים.

תודה. רציתי לשמוע את נציג משרד הקליטה, מאיר יחיאלי, מנהל לשכת פתח תקווה.

מה שאני יכול להוסיף, מנהל מרחב פתח תקווה, לפרוטוקול ולציין בנושא של התקציב. קודם כל בנושא של התקציב, מתייחס לשנת 2011. סעיף תקציבי שנקרא: הנושא של מקבצים, שהוא ניתן ב – 3 השנים האחרונות גם לגבעת שמואל,

זה פר ראש? כאילו, התקציב הוא פר דייר?

תקציב צבוע של מקבצים.

זה נוסחה מסויימת שמתוקצבת לפי פר, נוסחה מסויימת שמתקציבים. לשנת 2011 סעיף תקציבי שהוגדר מקבצים. זה אחד התקציבים החשובים. אפשר היה להסתייע בנושא של רכישת ציוד, ספרייה, וכו'. נותר לנו, מה שנקרא, לסייע בזה של פעילות עצמה החברתית של קליטה בקהילה. זה נושא של התקציב לפעילות חברתית.

בנושא של חוזרים בעשור האחרון וגם אפשר להתייחס לגבעת שמואל, לרוב הם הצעירים, זאת אומרת הסטודנטים, שמגיעים, מתגוררים פיזית בגבעת שמואל, וגם תושבים חוזרים. זה מספרים לא גבוהים, אתם רואים גם תושבים חוזרים.

מה המספרים ב – 2010 בין עולים לתושבים חוזרים שהגיעו לעיר?

2010 אם אנחנו מדברים על 61 נפש עולים חדשים, ו – 41 נפש תושבים חוזרים.

מתוכם או בנוסף?

בנוסף. זאת אומרת שאנחנו מדברים.

ב – 2011 עד היום מה הנתון?

2011 עולים עד עכשיו 12 עולים, ושרובם הם סטודנטים. סטודנטים. ורובם דוברי אנגלית. אני מעריך שזה, שלומדים בבר אילן, ותושבים חוזרים – 11. 11 נפש שממשיכים להגיע לפה.

וחוץ מזה אין לכם שום מעורבות תקציבית פה?

לא בגבעת שמואל.

הוא אמר התקציב הגדול שרצינו 100 שקל לאיש.

סך העולים 1,557 נפש, בכל זאת מבט של משרד הקליטה הוא מתייחס, גם אם נקרא את זה מאד יבש בנוסחה מסויימת כדי לחלק תקציב של המשרד, אז בזה מרגישים את זה פה קצת יותר שזה סכומים לא פעוטים, אבל מועטים.

תודה. אני רוצה לבקש את נציג המשרד לביטחון פנים, פקד חן מייזלר. בבקשה. יש לך נתונים?

גבעת שמואל למעשה נמצאת על כביש מספר 4. זאת איזה שהיא צומת שמכילה בתוכה גם אוכלוסייה שהיא חזקה יחסית, וגם אוכלוסייה שהיא מעוטת יכולת. העירוב הסוציו – אקונומי. העירוב הסוציו – אקונומי, יש כאן דירוג סוציו – אקונומי בין השכבות.

מבחינת פשיעה וקליטה – כי אם אנחנו מדברים על שני הפרמטרים האלה, אין כאן סיווג מיוחד לעבירות מסויימות שמבוצעות על ידי עולים, או על איזה שהיא דומיננטיות של עולים בפשיעה בכלל. לפחות נכון להיום.

בשנה האחרונה יש ירידות בכל מה שקשור - - -

מה פירוש מבחינת תושבים מקומיים, כאילו, לא מבחוץ. בני נוער, בעיות של- - -

לגבי בני נוער, אנחנו לא נתקלים כל כך בעבירות שמתבצעות על ידי בני נוער מהאזור פה.

יש לך נתונים על פתיחת תיקים?

פתיחת תיקים מאד מינורית. יחסית מאד מינורית לגבי מה שקורה פה. יש הרבה עבירות שלא מדווחות למשטרה ונסגרות למעשה בין הצדדים, אם זה עבירות של תקיפה, ועבירות של גניבה, לא מדווחים עליהם, או שמסתדרים שני הצדדים, זה מבחינת בני הנוער.

יש פה תחנה ביישוב?

יש כאן, השיתוף פעולה בין המשטרה ובין השלטון המקומי הוא מאד טוב. היחסים הם מאד בלתי אמצעיים. מתי שצריך זה טלפון אחד. לכל אחד יש את הטלפון של כולם. העבודה פה היא מתבצעת בצורה מאד טובה, מאד פנטסטית. גם מול ראש העיר. מבחינה זאת באמת אין תלונות.

הסיירת הורים, הסיירת הורים - - -

אתה בסיירת?

הוא מעמודי התווך של המשמר האזרחי ושל סיירת ההורים.

סיירת הורים חדשה שהתחלנו לפני חודשיים.

אה! זה ממש, זה לא מתמידים.

זה מבורך מאד. זה בדיוק נוגע בעניין הזה.

זה בימי חמישי, או כל יום זה?

פעמיים בשבוע יוצא סיור. משתדלים או בסוף שבוע, בדרך כלל סוף שבוע זה עיקר הפעילות, אבל בגדול, מסתובבים בין החבר'ה, ומדברים איתם בגובה העיניים מבחינת הורים. זה שהוא אומר שנסגרים פה דברים, אני לא יודע. הכל די רשום מה שעושים האנשים. אבל סך הכל מקום שקט.

אני רק רוצה, אנחנו העברנו חוק לגבי שפיכת אלכוהול. חוק חשוב ביותר. יש לך נתונים על השימוש?

למעשה המשימה הראשונה היום שיש לנו ביציאה של צוותים החוצה זה לאכוף את החוק הזה, גם כנגד בגירים ששותים ועשויים להפר את הסדר הציבורי, וגם כנגד קטינים - - -

לא, זה גם נגד חנויות. אני יודע שיש פה חנות שהמשטרה סגרה אותה פה, שהייתה, היה ביצוע של מכירה.

שפיכות האלכוהול מתבצעות לאורך כל השבוע ללא איזה שהיא בחירה. ברגע שנתקלים באירוע כזה, למעשה אוכפים את החוק, שופכים את אותו אלכוהול. אותם קטינים שנתפשים שם שותים אלכוהול, צורכים אלכוהול במקומות ציבוריים גם מקבלים איזה שהיא שיחת מניעה, שאני לא יודע עד כמה שהיא עוזרת, אבל משתדלים.

זה מה שראש העיר ציין על סגירת פיצוציות ומקומות שמוכרים אלכוהול לקטינים?

אנחנו פועלים כנגד פיצוציות שמוכרים אלכוהול לקטינים.

אבל סגרתם מקום אחד בשנה האחרונה?

שישה.

פה?

בגבעת שמואל היה מקום אחד שנסגר.

לשלושים יום הוא קיבל את הצו?

אני חושב של – 10 ימים, או ל – 15. למעשה 30 יום מפעילים את הסנקציה הזאת שהיא מאד מאד כבדה ומאד מאד משמעותית, כשזה לא פעם ראשונה שאותו בעל עסק עוסק במכירת אלכוהול לקטינים.

זה חשוב מאד. דווקא אני הייתי רוצה ומצפה לראות פעילות יותר ענפה של המשטרה בנושא הזה. וגם היום נתנו לכם כלים מבחינת שימוש בקטינים לצורך השגת ראיות מרשיעות. יש נוהל מסודר שאתם יכולים לשלוח קטינים שיצלמו. יש לכם את הכלים, כי התופעה קיימת. זאת אומרת, בכל מקום בארץ חוצה מגזרים, ולא עולים, והילדים של כולנו, יש מספרים מפחידים בנושא הזה.

זה ידוע. אנחנו גם נתקלים בעבירות אלימות בין קטינים. אני מדבר על כלל, לאו דווקא בגבעת שמואל. בעקבות אותה צריכה של אלכוהול תגלה אלימות מחמירה, זה השפעה ישירה של אלכוהול.

תודה. עוד התייחסויות? כן, בבקשה.

במסגרת תכנית שאנחנו מטפלים בבני נוער באגף שלנו ביחידה לטיפול נוער ומתאמת הרשות למלחמה בסמים, אז הסיירת הורים היא חלק מהפעילות, ואנחנו מטפלים באותם בני נוער. כמו שאתה מציין, אני מכירה כאלה שאני יכולה לספור על הידיים שהתערבנו וכן עשינו איזה פעילות טיפולית באותם בני נוער העולים החדשים. אנחנו כן משקיעים. אנחנו מדברים על מספר מאד קטן שאנחנו מנסים לשלב אותם בכל הפעילויות שאנחנו עושים, בפעילויות לטיפול בבני נוער אנחנו משלבים אותם, ויש מעטים שאנחנו מכירים.

יש לכם פה עיר ללא אלימות?

הייתה לנו עיר ללא אלימות, אבל אני רק אומר דבר אחד שבאמת, זאת אומרת, הוא לא קשור רק לעולים, אבל הוא בטח גם לעולים, אנחנו עשינו פעילות מאד ענפה כדי שלא יהיו לנו, שלא תהיה לנו נשירה מבתי הספר, ושלא יהיו לנו ילדים מנותקים. ואני יכול להגיד שהיום בעיר גבעת שמואל יש לנו בעצם שני ילדים בלבד שהם לא נמצאים במסגרות כאלה ואחרות. נכון שעכשיו אנחנו נמצאים באיזה תחלופה של העובדות הסוציאליות, אבל אנחנו דאגנו לעשות את זה כדי להוציא אותם, זאת אומרת, שהם לא יסתובבו ברחובות, ובנוסף לזה פתחנו גם מרכז התחלות, ששמה זה מרכז שגם מוקם על ידי המחלקה לשירותים חברתיים, ובעצם שמה זה איזה שהוא מועדון נוער, שבני הנוער מקבלים המון פעילות במחירים מאד מאד סימליים, כולל גם עזרה בהכנת שיעורי בית, ודברים כאלה, שרוב המקום הזה מופעל על ידי מתנדבים. אם זה למשל בנק לאומי שאימץ את המקום, ומקומי, ותנועת "בני עקיבא". אנחנו עושים קייטנה בקיץ לאותם בני נוער, ואז יש להם אפשרות, גם לאותם עולים שיש להם פחות יכולת לשלוח לקייטנות היקרות, יש להם אפשרות לעשות את זה שמה. אנחנו משתדלים למצוא מסגרת לכל בני הנוער, וכמעט לכל כיס.

יש פה סטודנטיות לעבודה סוציאלית. אתן רוצות לומר משהו? להשתתף?

האמת היא, אני אינה, אני סטודנטית שנה א' בתל אביב, וגם אני עולה.

מאיפה?

מברית המועצות לשעבר. אני גרה בחדרה. והאמת היא שהייתי שמחה אם הועדה שלכם הייתה מגיעה לעיר חדרה.

באמת היינו בחדרה. היינו באולפן, ביקרנו באולפן בעיר חדרה. איפה את גרה בחדרה?

בית אליעזר.

בית אליעזר. אני חדרתי במקור, ואימא שלי 40 שנה עבדה עם עולים. שבוע הבא אני בחדרה בנושא אחר אבל, שקשור אליך, לא לועדה, שהממשלה רוצה לבנות מתקן גז מול חופי חדרה, ואנחנו נלחמים על מנת להרחיק את זה מחופי חדרה. אנחנו נהיה שם שבוע הבא, לא במסגרת הועדה אבל.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לפני שנסכם?

אדוני ראש העיר משפט סיכום?

אנחנו, אני אומר שוב פעם, מאד שמחים על הביקור. שמחים על הרצינות של הביקור, וכמו שאמרתי, אנחנו נמשיך לפעול ולעבוד אל מול העולים. אני בהחלט גם כן רוצה לראות איך אנחנו משפרים תקציבים ואנחנו נלחץ על משרד הקליטה כדי לנסות לקבל עוד קצת תקציב, וגם אנחנו נגדיל את התקציב. אני רשמתי לי פה כמה הערות בנושאים האלה שאני רוצה גם להשתתף בפעילות כדי ללמוד יותר מקרוב ולראות אותה. אני חושב שמגיע לאותם אנשים, וגם לאותם אנשים בעצם קשישים שנמצאים שמה, שבעצם אין להם משהו אחר מעבר. זאת אומרת, גם יכול להיות שאפילו לחלקם אין משפחה.

ושוב פעם אברך את חבר הכנסת דני דנון על הביקור, ועל הרצינות. אנחנו שמחים באמת לראות את הפעילות כאן, ובכלל את כל הפעילות הענפה שנעשית. שמך הולך לפניך, ואני מאחל לך שתמשיך ככה.

תודה. ברשותכם אני אקריא הודעת סיכום קצרה: "ועדת העליה, הקליטה והתפוצות קיימה את ישיבתה בעיר גבעת שמואל. הועדה מברכת על הפעילות המבורכת בקרב העולים, שיתוף הפעולה בין משרד הקליטה לעירייה. הועדה קוראת להגברת מספר העולים המגיעים לגבעת שמואל, על ידי הגדלת מספר הדירות הקטנות בעיר. הועדה מודה לראש העיר מר יוסי ברודני, חברי מועצת העיר, וכל העושים במלאכה למען קליטתם של העולים.

אני רוצה להודות לכולם. לאחל לכם שבת שלום בהזדמנות זאת. יישר כוח.
הישיבה ננעלה בשעה 14:35