הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

16.6.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 176
מישיבת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, י"ד בסיון התשע"א (16 ביוני 2011), שעה 12:30

ישיבה בעיריית קריית אונו לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

חומה פינצ'ב

- מנהלת מרחב תל - אביב, המשרד לקליטת עליה

יוסי בר נוי בוכריץ

- מפקח ארצי באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

פקד חן מייזנר
- קצין נוער תחנת מסובים, המשרד לביטחון פנים

רס"ר עדן מסלה
- עובדת נוער בתחנת מסובים, המשרד לביטחון פנים

אבי בן עמי
- שוטר קהילתי, המשרד לביטחון פנים

לילי מן
- סגנית ממונה מחוזית לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון

דניאלה כהן
- מפקחת מחוזית, משרד הרווחה

יוסי נשרי

- ראש העיר קריית אונו

רון מלכה

- סגן ראש העיר קריית אונו

גדי ליכטר

- מנכ"ל עיריית קריית אונו

איסר באומל

- מנהל אגף הרווחה, עיריית קריית אונו

רפי גרגס

- רכז קליטה, קריית אונו

ציפי רוט

- ממלאת מקום מנהלת המחלקה לקשיש, קריית אונו

אילנית מגור

- דוברת עיריית קריית אונו

גילה ספיר

- עוזרת ראש העיר קריית אונו

לידור גולדנברג

- סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל - אביב

מור אבירם

- סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל – אביב

דנה גורדון

ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה בעיריית קריית אונו לבחינת קליטת העלייה

אנחנו מקפידים לדון הרבה בכנסת בעניינים שונים של תאגידי מים ודברים אחרים. אנחנו מקפידים אבל לרדת לשטח ולהיפגש עם הנציגים המקומיים, לשמוע על הצרכים, על הבעיות, אנחנו גם נצא מפה לרמה הארצית, וגם יוסי נשרי בקשר טוב, וגם חברי הטוב ... אנחנו לא צעירים, אבל שנים רבות פעלנו במקומות אחרים, רפי גרגס, שהיום הוא אחראי על קליטת העלייה בקריית אונו. אני מודה לראש העיר ולרפי על ההזמנה. וחשוב לנו הועדה, למרות שידענו מראש שמבחינת מספרים אתם לא עיר עתירת עולים. תיכף נשמע את הנתונים, אבל מידע אישי, אני יודע שקריית אונו כיום היא לא עיר עתירת עולים, ואנחנו כן רוצים לדעת על המצב הקיים, וגם מה אפשר לעשות כן לאפשר לעוד עולים, שבוודאי היו רוצים לבוא ולגור במקום כל כך איכותי.

אז אני אבקש, קודם כל מראש העיר, יוסי נשרי לפתוח בבקשה.

תודה. תודה רבה לך אדוני חבר הכנסת דני דנון ידידנו. אכן צדקת. אני בתוקף התפקידים שלי מעבר לרשות המקומית שלנו, שיש לי חשיבות גדולה מאד לקיים, אני גם מגיע באמת הרבה לכנסת, ואני אתן רק סקירה קצרה על הנושא של העיר, שאלה שלא מכירים את העיר, וגם אתה תדעו מה קורה פה בעיר, ואחר כך אתן לאנשי המקצוע שיוכלו לדבר איתך, לשוחח איתך, כי אני רואה אותך די הרבה. להם יש את האפשרות פה כן לדבר איתך, לשוחח איתך, ובמגע ראשון להעביר לך את הרשמים ואת ההתרשמויות, ואת העשייה שהם עושים ביום יום. נכון שהם מקבלים רוח גבית, כי אנחנו מאמינים בעבודה צוותית בעיר, על כל שלוחותיה.

יושב פה סגן ראש העיר, רון מלכה, שהוא אחראי על נושא של הרווחה בעיר, וגם מטפל בנושא של כל החינוך המשלים, מה שאנחנו קוראים: במתנ"ס. פעילות מתנ"ס. גם השנה העיר זכתה לעיר, מקום ראשון בארץ בהצטיינות לנושא של תחום הנוער,

יפה.

מטעם משרד החינוך. ב – 2006 זכינו בפרס החינוך הארצי. זאת אומרת שאם אני אחבר את הדברים האלה יש עשייה משמעותית בעיר בכל הפרמטרים. עיקר ההשקעה שלנו זה בחינוך. אנחנו מונים היום כ – 34 אלף תושבים כמעט. יש לנו 7 בתי ספר יסודיים שהשנה אנחנו נחנוך את הבית ספר השביעי על שמו של אביגדור וקסמן שיחיה חיים ארוכים, ולפני שנתיים חנכנו בית ספר על שמו של ראש מועצה ראשון שהיה לנו פה, יעקב כהן. יש לנו תיכון אחד, שתי חטיבות, והעשייה המבורכת שאנחנו עושים פה סביב השעון לטובת התושבים וילדיה, היא נותנת את האות שלמעשה אולי אחת הסיבות שאין פה קליטת עליה משמעותית ברבדים אולי טיפה עם סוציו – אקונומי יותר נמוך, זה בגלל המחירים המאד גבוהים שמשלמים פה תושבים שמגיעים לגור פה.

יש פה הגירה חיובית משמעותית לעיר. יש לנו גידול של כ – 3.8 אחוז בשנה, בשנים האחרונות, ב – 6, 7 שנים האחרונות, מה שנתן לעיר את התנופה. תנופת בניה משמעותית שעיקר האפשרויות שלנו התקציביות נובעות מאותם היטלי פיתוח והשבחה, לעומת התקציב השוטף שיש לנו הרבה מאד קשיים, כי משרדי ממשלה וגם אתם, המשרד, לא אתה, משרדי הממשלה, זאת אומרת, משרד הקליטה, רואים בנו, בגלל סוציו – אקונומי כמקום שהוא יכול לחיות בכוחות עצמו, ולא לבוא ולקבל סיוע ממשלתי.

הנוסחה הזאת של הסוציו – אקונומי יש בה לקונה משמעותית, כי הולכים ובודקים מה היכולת הכלכלית של התושב, אבל לא בודקים מה היכולת הכלכלית של הרשות. זה יהיה כמו קיוטו, שאחוז הגביה שלה הוא גבוה מאד מבחינת תושבים, מהצד השני אין לנו את אותם אזורי תעסוקה שמכניסים לנו את החלק הנוסף, המשמעותי, לקופת העיר. היחס הוא 75:25 שהוא לא, הדבר הוא לא נורמלי.

יחד עם זאת, אנחנו כן מצליחים לתחזק את עצמנו, עם כל המאמצים, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים, וגזרות שהממשלה, קרי הכנסת, משיתים על הרשויות המקומיות, ובסופו של דבר, התושב בקצה, זה אתה, וכל אלה שיושבים פה, כל אחד ברשות שלו, נפגע. נפגע ברווחה, נפגע בקליטה, נפגע בחינוך, נפגע, וכל נושא הוא פרמטר.

זו הזדמנות גם לנצל את ההזדמנות שאתה פה כחבר כנסת, וגם בסיעה שיושבת בממשלה ואחראית על ניהול המדינה, לתת דגשים, ולא להעביר החלטות וחוקים שבסופו של דבר פוגעים ברשויות המקומיות, וגם פוגעים בקריית אונו. וכל חוק חדש שכל חברי כנסת רוצה, יש לזה השלכות משמעותיות ביותר, שיורדים לרבדים, לחיים היום יומיים.

אתה באת לראות מתוך השטח מה קורה. כי לשבת בכנסת, לשבת בממשלה, ולא לרדת לעם ולראות מה קורה, יש נתק מוחלט. והנתק הזה, לצערי הרב, הוא קיים בכל הרבדים. לכל שדרת העשייה של הממשלה מול השלטון המקומי. ואם גם חברי הכנסת, וגם הממשלה יבינו שבסופו של יום אנחנו, ראשי הרשויות, אנחנו כלי הביצוע, חוד החנית של הממשלה בשלטון המקומי, קרי לאזרחים.

כי מה שנתפס, ומה שהתחושה שלי מרוב הישיבות שאני יושב בכנסת, בועדות השונות, שלא סופרים אותם. אתה בא, נותנים לך לדבר כמה משפטים, אין זמן, מסתכלים על השעון, 11 – מליאה, או 4 – מתחיל מליאה. סוגרים את העסק. אתה אומר מה שאתה אומר, וסוגרים לי את סדר היום. ומי שקובע בסוף זה ועדת הכספים של הכנסת. אתה יכול לקבל אחלה החלטות בועדה שלך, ירד לגפני, אם אין לו איזה עיסקה יפה עם משרד האוצר, הכל תקוע. על חשבון מי? על חשבוננו. וזה חוזר על עצמו, וחוזר על עצמו. אתה מתעייף מזה. זאת אומרת, אתה בא לפה, בסופו של דבר כשאתה יורד מירושלים אתה מתוסכל. מתוסכל כי אתה לא מסוגל להזיז מהלכים.

אז נכון שהועדה שאתה עומד בראשה היא ועדת קליטה, אבל אני כן מנצל את האפשרות, כי אני יודע שאתה אדם דומיננטי. היו לי איתך לא מעט שיחות. צריכים לתת דגש לתושבים. תושבים זה אזרחי ישראל. ראש העיר ומשרדו, או משרדי העירייה, זה לא העיר. היער זה התושבים. אנחנו נבחרנו לתת שירות לתושבים. ולצערי, לא נתפס ככה. ואומרים: שלטון מקומי חושבים זה רחוב הארבעה, זה המשרדים של השלטון המקומי, או העירייה. בזה נגמר הסיפור. שכחו שאנחנו נותנים שירותים לתושבים שלנו.

תודה יוסי. אני רוצה לבקש מרפי, שאחראי על תיק קליטת העלייה, סקירה קצרה, לנו יש את הנתונים שלנו, בדרך כלל הם שונים מהנתונים שלכם בקצת, בגלל הלמ"ס, אבל לשמוע קצת על הפעילות שלכם בעיר.

עצם הפעילות, קודם כל רוב האוכלוסייה בתחום הזה של העולים, ואצלנו זה דווקא הקשישים. יש לנו מעט מאד יחסית צעירים, וגם הצעירים שיש לנו אז בדרך כלל הם ברמה יחסית בינוני ומעלה.

קשישים מחבר העמים ברובם?

ברובם. כן. ולכן גם אם יש לנו קצת צעירים, בשטח גם כשאנחנו מסתובבים, אז הם פחות איתנו בקשר. הסיבה לזה שהם יחסית, כי האוכלוסייה פה, בסופו של דבר, אוכלוסייה ברמה גבוהה, כחלק מזה גם מחירי נדל"ן, אז מי שמגיע לפה באמת אז הוא קצת הרבה יותר מבוסס.

עכשיו, בנושא הקשישים פה יש לנו פעילות חזקה מאד. ממש אני חושב שבניגוד למקומות אחרים, עשינו את זה באמת, יש לנו איזה שני הוסטלים, יש לנו עוד מועדון קשישים במקום אחר. יש לנו 3 מוקדים של הקשישים, והם בעיקר נהנים מהפעילות שלנו, ובעצם מה שאנחנו עושים איתם,

הוסטלים, אני רואה אחד זה עמיגור, והשני של מי הוא? ברחוב צה"ל?

משרד השיכון.

משרד השיכון. נכון?

מט"ב מפעיל אותו באמצעות משרד השיכון. מט"ב זכה במכרז. יש לנו הוסטל קטן של כ – 16 יחידות דיור של האגודה למען הקשיש.

אז זה בעיקר הפעילות שלנו היא, לכן הפעילות העיקרית שלנו זה איתם. אבל אני דווקא, דווקא הפעילות איתם מאד מבורכת. כלומר, גם אני מרגיש, אנחנו מרגישים שאנחנו עושים בשבילם במעט שאנחנו מקבלים בעצם ממשרד הקליטה ורוב הדברים בעצם מגיעים מבחוץ, וגם יוסי, כראש העיר נותן לזה גיבוי, ורון כמובן כסגן ראש העיר. והפעילות שאנחנו עושים איתם, אז קודם כל הקמנו פה הרבה דברים עם הקשישים. אם זה שאנחנו יוצאים לטיולים, אנחנו נותנים הרצאות. יש לנו פה מקהלה שהקמנו, פעילה מאד. פעילה וגם יפה. ועל זה תיכף נרחיב שתגיד לי מתי אפשר. אבל זה עיקר הפעילות.

חוץ מזה שאני אישית עוזר להם בלי סוף. אני אתן לך דוגמא, הם, דרך אגב, האנשים האלה, וזה אני רוצה להגיד בהזדמנות הזאת, האנשים האלה שלפעמים לא בכל מקום מודעים בעצם ליכולות של הקשישים האלה. חושבים שקשישים קצת מזניחים, כל זה. אני בא משם, ואולי קל לי לשדר את זה, אני גם בא מרוסיה, אז אני קל לי לשדר את זה, כי בסופו של דבר האוכלוסייה הזאת היא ברמה גבוהה מאד. יש פה ציירים, זמרים לשעבר, הם ברמה גבוהה מאד, שהם בעיקר, רוב הדברים גם עושים בעצמם. מה שאנחנו רק צריכים לתת להם את הכלים, ולעזור להם מסביב. וזה אנחנו כן עושים.

מה עוד? זה בסך הכל כללית. אני אתן לך דוגמא: שבוע הבא נפתחת פה תערוכה של ציירים. הם יוזמים דברים. מה שאנחנו עושים בעצם עוזרים להם בעיקר אני, נותן להם את הכלים, לפעמים במקום, מנצלים את הדברים האלה. וזה בעיקר הפעילות שלהם.

מנהל האגף יכול להוסיף.

סך הכל אמרת את כל הדברים. ובאמת לב העבודה שלנו בנושא של קליטת עליה, ואם נשׂים לב קריית אונו זה "שטעטל" 30 אלף תושבים. ושים לב כמה יחידות דיור, באופן יחסי, יש ביישוב הזה לקליטת עליה, מעל 200 יחידות דיור. ואני חושב שבאופן יחסי למדינת ישראל אין לזה אך ורע. זה פשוט מראה את המדיניות של העיר הזאת בכלל בתחום הרווחה, גם בנושא של קליטת עליה.

בצורה כזו, דרך אגב, אני פותח סוגריים, כמעט אין תושבי קריית אונו, עולים חדשים אני מדגיש, שיש להם בעיית דיור, כי אנחנו פתרנו את זה בתוך ההוסטלים שלנו בקריית אונו. בסך הכל הם מקבלים כאן שירות, שירות טוב. יש לנו אנחנו תיכף ניתן דוגמא, יש לנו מעט אתיופים. אנחנו כל הזמן חוזרים על אותה שגיאה שכבר קלטו את האתיופים פיזרו אותם בכל הארץ כאן קלטנו בערך כ – 40 משפחות, נתנו להם לא שירות דב, אלא שירות טוב. אתה יודע כמה משפחות נשארו היום בקריית אונו? לא בגלל שלא טיפלנו בהם. נשארו בסך הכל 12 מהתושבים אתיופים בקריית אונו. למה? כולם חזרו לראשון לציון, לרחובות, להיות עם בני משפחותיהם. זה איזה שהוא סוגריים שפתחתי בכל נושא של קליטת עליה.

אבל סך הכל אם נדבר על קשיים, אנחנו מאד נשמח, אנחנו לא יישוב עשיר. אנחנו מהמעט שלנו, אני מדבר מבחינת היישוב עצמו, ולא התושבים, התושבים שלנו נפלאים. שורה גדולה מאד של מתנדבים שבאמת אני יכול רק להעריך ולהוקיר. אבל המשאבים שעומדים לרשותנו, וכאן אני פונה אולי לריבון, לרגולטור, אם היה לנו אפשרות לקבל יותר משאבים לטובת העולים היה לנו הרבה יותר קל. אנחנו עושים את המיטב, עושים את המכסימום. לטוב אין סוף. באמת במסגרת המשאבים, יש לנו שיתוף פעולה מצויין עם משרד הקליטה, אבל אם היה אפשרות להגביר את הכלים שנותנים לנו, העולה היה מקבל שירות יותר טוב. לצערי, עובדים בשיטת הסלמי, כל שנה התכווצות, והתכווצות, והצרכים הם לא הולכים ונעשים יותר קטנים, כי הקשישים הולכים ונעשים יותר מבוגרים, יותר סיעודיים, ואם אני רואה, למשל, את הווטרנים שאנחנו מאד מעריכים ומוקירים ועושים איתם פעילויות כל שנה, והדוגמא הבולטת ביותר זה יום הניצחון שלא מזמן חגגנו איתם, אנחנו כל פעם רואים שהקבוצה הזאת פוחתת, ובעיקר פוחתת בתחום בריאותי, ודווקא היום אנחנו צריכים יותר לעזור להם מאשר בעבר.

רציתי לשאול את ראש העיר לגבי המכללה. יש במכללה הרבה סטודנטים עולים.

נכון.

גם יוצאי אתיופיה, גם אחרים. השאלה אם הם באים כתלמידים ועוזבים את העיר? או שיש שכירת דירות, פעילות זה, אתה מרגיש את העולים פה בעיר בזכות המכללה?

קודם כל, בזכות המכללה יש הגירה חיובית. בלי שום קשר לעולים או לא לעולים, כי עצם העובדה שבאים פה סטודנטים ומשתכנים פה באזור, אם זה בקריית אונו, או ביישובים הסמוכים, ורואים שיש פה שירות טוב, אז הם באים ומתקבצים בסופו של דבר. נכון שהמכללה של קריית אונו מוליכה בכמה פרמטרים את הנושא, בעיקר בנושא של האתיופים.

נכון.

שם רנן הרטמן לקח על עצמו כמשימה לאומית שהוא ראה אותה, ונותן להם שם משמעות מאד גדולה. יחד עם זאת, אני מתחבר למה שאמר איסר, אבל הם באים פה ללמוד וחוזרים לראשון לציון, או חוזרים לרחובות, לאותם קינים שלהם שהם מרגישים חממה בשבילם.

עכשיו, אני לא יכול לבוא להגיד להם: בואו תרכשו פה דירה. הם שוכרים דירות, שוכרים ועוזבים בחזרה. זה הם עושים במסגרת, כמו שכל סטודנט עושה, שוכר, אם הוא יכול, אם הוא גר רחוק, אז הוא שוכר דירה, אבל לא נשארים פה. המספרים לא נמצאים פה, בגלל, עוד פעם, כי הדירות הם מאד יקרות. אבל ללמוד הם באים.

ולגבי הדיור – האם אתם דורשים מקבלנים שבונים בניה רוויה אחוז מסוים לדירות קטנות?

אז בוא אני אגיד לך ככה: הנושא שאנחנו עשינו בעיר, היות וקריית אונו מובילה בנושא של התחדשות עירונית, ופינוי בינוי במיוחד, ההחלטות שאנחנו קיבלנו בהנהלת העיר, שכל קבלן שמקדם פרוייקט פינוי בינוי, 10 אחוז הולך לנושא של דיור בר השגה לזוגות צעירים. הקמנו כאן ועדה בלתי תלויה, מקצועית, שהיא קבעה מה התבחינים: מה זה זוג צעיר, ומי זכאי לקבל את זה. יחד עם זאת גם קיבלנו החלטה נוספת לגבי הנושא של "שבס". כל קבלן שירצה לבנות, ולהוציא "שבס" 50 אחוז מה"שבס" הולך לזוגות צעירים?

מה זה "שבס"?

"שבס" זה חוק שבס של מי שהיה פעם מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

על מה החוק?

החוק אומר שיש זכויות נוספות לקבלן לקבל עד אחוז מסוים לדירות נוספות, ולשמור על אותו מבנה של דיור. לא להגדיל את השטחים, אלא באותם שטחים הוא מצמצם את גודל הדירה ויכול לקבל יחידות דיור נוספות. ו – 50 אחוז מהבקשה שלו אנחנו דרשנו שזה ילך לטובת זוגות צעירים. הלכנו לפרוייקט מאד ייחודי לדיור בר השגה למשפחות קשות יום. הגענו כבר לועדה המחוזית. הועדה המחוזית אישרה לנו. משרד המשפטים פסל את ההחלטה הזאת מכוח זה שהוא חושש שמא רשויות, ראשי רשויות יתנו למקורביהם את הדירות במקום לתת את זה לעם ישראל. על זה זה נפל. והיתה החלטה בועדה המחוזית. אישרנו פה 15 יחידות דיור ל – 15 שנים. כל 5 שנים היתה צריכה משפחה להיכנס ולצאת, לטובת אותן משפחות, ב – 50 אחוז עלות. זאת אומרת, אם שכירות עולה פה 4,000 שקל, לתושב היה, למשפחה היה עולה 2,000 שקל.

יפה.

ומשרד המשפטים.

עצר את זה.

עצר את זה. הגב' שרית דנה.

היום מה העלות המינימלית של דירה בקריית אונו?

אתה יושב פה באזור, בלב האזור הכי יקר. היום דירה, תגיד לך מלכה, שהיא גרה פה, אני לא צריך הרבה להגיד, היא תגיד לך בדיוק כמה שווה,

מכרתי דירה בגבעתיים, סליחה.

לא דיברתי על גבעתיים, דיברתי על קריית אונו. הדירות פה 5 חדרים 2.4.

לא, אני מדבר על מחיר מינימום. הדירה הכי זולה בקריית אונו היום, כמה עולה?

4 חדרים מיליון 800, מיליון 700.

רפי הוא מתווך, הוא יכול להגיד לך.

הכי זול בקריית אונו.

לא, דירה משומשת.

מיליון 250.

מיליון 200. בלוי אשכול.

ליוצאי אתיופיה העיר נחשבת פתוחה? אם מישהו רוצה לבוא לגור פה היא לא סגורה מבחינת.

מה פתאום? חס וחלילה. אין דבר כזה. הלוואי שיבואו. יותר מזה אני אגיד לך, שהיה סיפור בפתח תקווה, שהיה שם מלחמות, אנחנו שלחנו ואמרנו גם למשרד החינוך, וגם למשרד הקליטה, אתה עוד לא היית בתפקיד, שקריית אונו מוכנה לקלוט אותם במערכת החינוך, הם דתיים, ב"שילה" יש לנו מקום, מוכנים לדאוג שיבואו וילמדו פה, גם לדאוג להם להסעות. שהיה שם מאבק בין ראש העיר איפה ילמדו, לא ילמדו. אמרנו: פה אין דבר כזה.

דרך אגב, יש לנו את מי שעומד היום בראש "נפש בנפש", תושב העיר שלנו, ארז חלפון.

כן.

שגם אליו פנינו ואמרנו לו אם יש לו קשרים בחו"ל והוא רוצה להביא עולים חדשים, העיר מוכנה לקבל אותם בשמחה.

היה מנכ"ל קליטה.

כן. היה מנכ"ל משרד הקליטה, והיום הוא "נפש בנפש".

כן. אנחנו עובדים איתם רבות. תודה. רציתי לשאול את חוּמה, משרד הקליטה, מנהלת המרחב, יש לך משהו לחלוק איתנו?

בעיקרון העבודה שמתנהלת מול קריית אונו היא עבודה מצויינת. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. הבעיות שהועלו כאן הן בעיות אמיתיות. נושא של גובה שכר הדירה מאד גבוה. הנושא של רכישת דירה, שהוא כמעט בגדר בלתי אפשרי לגבי משפחות עולים. יחד עם זאת, על פי הנתונים, וככה הנתונים מופיעים אצלכם בחוברת שאני הפצתי, ב – 2010 הגיעו כ – 74 משפחות עולים ותושבים חוזרים. והאמת היא הרבה יותר תושבים חוזרים מגיעים לקריית אונו, מאשר עולים. זאת אומרת, ישראלים שחזרו.

מה החלוקה בין ה – 74 באמת?

החלוקה היא: עולים הגיעו 13 משפחות ב – 2010, ותושבים חוזרים – 61 משפחות. שזה יפה. עכשיו, ב – 2011 עד סוף מאי 7 משפחות עולים, 6 משפחות תושבים חוזרים. ב – 2010 הפער הוא מאד מאד גדול, ואני חושבת שזה יפה.

זה אנשים שגרו פה? או אנשים שחזרו לארץ ובחרו לגור פה?

לא בהכרח.

לא בהכרח גרו פה, אבל החליטו לחזור לכאן. חלקם כן יש להם פה הורים או קרובי משפחה, ואז הם מגיעים מחו"ל ומגיעים לקריית אונו. חלקם בחרו בקריית אונו כעיר שהם רוצים לחיות בה, והם מגיעים לכאן.

אני רוצה להתייחס לסוגיה נוספת. הועלתה פה טענה שאילו היו משאבים יותר גדולים שהמשרד היה נותן, זה היה יכול לסייע. אז א' – הייתי רוצה לשמוע את זה בצורה יותר קונקרטית, לְמה המשאבים ולמה? מכיוון שלפני כ – 4 שנים קריית אונו ויתרה, מסיבות שקשורות בה, על תקציב בנושא תיגבור לימודי לתלמידי עולים. התכנית עבדה מאד יפה כאן בבתי ספר, אני באופן אישי ביקרתי והתרשמתי. אבל התכנית לא המשיכה מסיבות כאלה ואחרות. אז לכן כאשר מבקשים תוספת תקציבית הייתי מאד רוצה לדעת קונקרטית לְמה? כדי לבחון את זה לגופו של עניין.

בהחלט.

אני חייב להגיב. תראה, מטבע הדברים, בגלל המאפיינים של העיר ששמעת עד עכשיו, העולים שנמצאים פה הם בדרך כלל עולים מבוגרים. זאת אומרת, ציין רפי, ובצדק, שיש המון קשישים, אבל יש גם כאלה שמבחינה כלכלית שמגיעים ומשתקעים פה בסופו של דבר, זה זוגות או משפחות של נפשות בוגרות, מה שנקרא, ופחות בני נוער. אתה פחות רואה בני נוער עולים בתוך בתי הספר שלנו. כשבאים מציעים לך פרוייקט שהוא מאד נקודתי על חינוך, ואין לך ילדים עולים בתוך בית ספר אין מה לעשות עם זה.

אתה משקיע בחינוך.

ואנחנו משקיעים גם ככה. אני רוצה לנגוע בנקודה של פנאי ותרבות. החבר'ה האלה צורכים פנאי ותרבות ברמות שאנחנו אפילו כישראלים שורשיים פה לא מתקרבים לזה. והנתונים מול עיניך: 28 אלף שקלים. אני כל שנה כשאני יושב בועדת ההיגוי הזאת שכדי לקבל את הכסף אתה צריך לעבור הליכים בירוקרטיים כל כך מקיפים, עם סכום כזה אנחנו אפילו מסיימים את הישיבה בצחוק ממש, אתה יודע, לא נעים כזה, שבשביל סכום כזה אנחנו צריכים לעבור ויא – דולורוזה כדי לקבל את זה. ואני אומר, יש מקום באמת להגדיל את הנתח, ואני כרגע מתייחס לסיוע הישיר, כי הסיוע העקיף זה סיוע פרטני, למיטב הבנתי, שניתן לעולים פרטנית שמתמחים באחד מהמקצועות האלה. אבל בעיקרון, כשמדובר על תרבות ופנאי שהעיר נותנת, אם זאת היתה תרבות שהיא היתה יכולה להשתלב בתוך התרבות המקומית, אז יש לנו תקציב תרבות. אבל יש להם תרבות מאד ספציפית. מאד מיוחדת.

נקודתית ומיוחדת.

שהם אוהבים אותה, ורוצים, ואם אנחנו רוצים לקדם אותה אנחנו צריכים לקבל תקציב מאד ספציפי לפעילות הזאת. לא לחינוך ילדים שאין לנו. מה את רוצה שנשקר וניקח את הכסף בכל מקרה? או נפברק תכניות. אנחנו לא עושים דברים כאלה.

תעשי הסבה.

אנחנו רוצים לעשות פעילות.

זה לא: תעשי.

שהאוכלוסייה שלנו רוצה אותה, ודורשת אותה בתחום הפנאי והתרבות, ויש לנו הרבה מה להציע. יש לנו כוחות תרבותיים פה, ואנשי מקצוע שיכולים לספק לאוכלוסייה הזאת יופי של תרבות שהיא ספציפית למה שהם אוהבים ורוצים, ודוחפים, ואין לנו מספיק משאבים.

מה הם אוהבים ורוצים?

הצגות.

מקהלות.

מוסיקה. ציור. טיולים.

אני מבקשת להתייחס מכיוון שבכל זאת.

זה לא התנצחות, חומה.

חס וחלילה.

אני רוצה רק להיטיב איתם.

רון, אנחנו פה באווירה חברית, בסופו של דבר. אז אני אומרת דבר כזה: קודם כל הנושא של סיוע כזה או אחר, זה יוצא מאותו כיס. גם הסיוע העקיף, גם אם הוא פרטני, וגם אם התקציב נכנס לקריית אונו, זה עדיין מאותו תקציב שהמשרד נותן לטובת יישוב כזה או אחר.

עכשיו, מבחינת תקציבים – העיר בעצם סוברנית להחליט למה היא רוצה לייעד את התקציב שהמשרד נותן. או.קיי? ביקשתם מקהלה? קיבלתם מקהלה. זה היה מאד חשוב. רפי הוביל את התהליך של המקהלה פה בעיר.

זה לא ב – 28 אלף?

זה כלול.

זה בתוך זה, או.קיי.

אז את אומרת לשנות את הייעוד אבל במסגרת התקציב.

או.קיי? עכשיו.

אני דורש הגדלה. אני אומר הגדלה של זה. לא לשנות כל פעם את הייעוד של אותו כסף.

עכשיו אני אומרת, כמו שאמרתי, אתם סוברנים להחליט מה אתם עושים בתקציב. ואם המשמעות שהתקציב שניתן לקשישים, ולצורך העניין, אנחנו מדברים על 3,000 שקלים פעילות לקשישים. אתם חושבים, או מוצאים לנכון שצריכים לעשות איתם פעילות תרבותית חברתית, אתם רשאים לעשות את זה. אנחנו אף פעם לא מגבילים לעשייה כזאת או אחרת, וזה מה שאתם עושים.

אבל זה לא מה שאמרתי, חומה.

טיולים, סדנאות, הרצאות. הרי זאת הפעילות התרבותית – החברתית שאתם מציעים ועל זה אתם מקבלים את התקציב.

חומה, אני לא אמרתי את זה.

יש לך נתון כמה עולים סך הכל יש בבקעה? היישובים שסמוכים לנו: אור יהודה,

לא, לא, לא כל הבקעה היא תחת האחריות שלי.

לא, כי ייעוד זה לא שייך אליהם, יוסי.

אני שואל. לא יודעת. זה פה נקודה למשל, שאפשר לקחת, אם עושים פעולות פרטניות בתוך היישוב הספציפי, לקחת תקציב משמעותי שהמשרד יעניק לבקעה. זה שזה שני מחוזות פה, זה חבל. זה בזבוז משאבים משמעותי. כי אתה יכול לקחת את כל עולי הבקעה ולעשות אירועים פעם בשנה, פעמיים בשנה, שנותנים את הפתרון הזה, ונותן גם לי פתרון, גם לגני תקווה, גם לאור יהודה, גם ליהוד, גם לגבעת שמואל, ואולי אפילו לרמת אפעל, שהיא סמוכה אלינו. נכון שהיא רמת גן היום, אבל אז אתה נותן קונצרט אחד שלם לקהל כזה שהוא צמא. הוא רוצה כל הזמן, הוא אוהב מוסיקה. תן לו את הפתרון הזה. תאגם משאבים. אז כולם ירוויחו. מה אחד היתרונות שעשינו בעיר? עשינו איגום משאבים. כולם מרוויחים מזה.

יש כאן בעיה. אני אומר לך למה. מכיוון שברגע שנעשית חלוקה תקציבית על פי ערים, על פי רשויות, כל ראש עיר בעצם רוצה להיות הבוס ולנהל את התקציב על פי ראות עיניו, ועל פי צורכי התושבים.

עכשיו, אם אנחנו מדברים על בקעה, זאת אומרת, אנחנו מדברים על מי שעומד בראש עיר ביהוד, ומי שעומד בראש עיר באור יהודה, ומי שעומד פה בקריית אונו.

תני לי להסביר לך. את יודעת מה? אני אתן לך דוגמא: לקחה סגנית השר, גב' גילה גמליאל, בכל רשות יש יועצת לראש רשות למעמד האשה. אבל רצו לעשות בבקעה עוד רעיון נוסף שהייתי אומר שהוא ברמה הוליסטית לכל הבקעה. אז הלכו, לא משנה אם אני מסכים לזה, או לא מסכים, אבל אפשר לבוא לעשות כל ראש עיר, נתת לי 28? זה לא מספיק לי. זאת אומרת, בואי, אני אעזור לך במה? שאני אתן גם ערך מוסף לכל העולים שנמצאים לי בבקעה בתקציב שאת תתקצבי אותו, בלי קשר לראש הרשות, העולים שגרים בפריפריה פה ידעו שיש אירועים פעמיים בשנה, 3 פעמים בשנה, יצטרפו לאירוע שאתם תובילו כמשרד. אני לא מחפש דווקא תתני לקריית אונו, או לגני תקווה. לא. זה התקציב נתת לי 20, 30, 40, זה שלי. מעבר לזה תני תוספת לכל האזור.

או.קיי. כל אירוע שמתקיים ברמה המחוזית, או הארצית, תושבי קריית אונו העולים מוזמנים. מקבלים אוטובוסים ומגיעים.

הם יודעים שיש דבר כזה?

בוודאי.

מי אחראי על ההוסטלים?

כל פעילות שמתקיימת העולים של קריית אונו מוזמנים. אין דבר כזה שהם לא מקבלים אוטובוסים ולא מגיעים.

מה המצב של ההוסטלים מבחינה פיזית? מה הבעיות שמה? מה קורה שם?

זה לא קשור. הם עצמאיים. מסודרים.

מתוחזקים, מסודרים.

יש בעיות רגילות, אבל לא משהו.

אין פה נציג מההוסטלים, נכון? או.קיי.

אני רוצה להמשיך את הקו. רציתי להגיד את זה בהתחלה, אבל עצרתי, אחר כך אמרתי: אני אמשיך. תראה, מה שכולנו מדברים, מבלי לפגוע באף אחד, כולל הנציגים של המשרד פה. באמת בלי לפגוע, כי אני לא יודע מה כל אחד עושה פה. אני מתעסק בנושא הזה מאז שאני בארץ, מילד קטן שהייתי, כמו שאמרת, בתנועה, ועד היום. בסופו של דבר, מי שקולט, מאד חשוב להכניס גם אתה, ובאמת מודה לך שבאת, זה רעיון מעולה שהגעת לפה, מה שאני מתכוון, אתם חייבים להכניס את זה, כולל הנציגים של כל מיני משרדים, צריכים להכניס שבסופו דבר קליטת העלייה שמתבצעת זה לא בעיקר על ידי ממשלות. לא משנה איזה ממשלה. במשך כל השנים. בסופו של דבר זה נעשה על ידי אותם אנשים בשטח. זה לא יעזור כלום. יכולים להגיד מה שרוצים. עכשיו, בשביל לחזק את האנשים האלה בשטח זה לטובת העניין, אבל אנשים האלה בשטח, אני קורא לעצמי אחד כזה, לדוגמא, אבל זה לא משנה. שיתוף פעולה עם חומה, יש לה הרבה סבלנות אלינו, והיא עם אסתי, אז זה באמת, לא בגלל שהיא יושבת פה, אלא באמת יש שיתוף פעולה טוב. אבל בסופו של דבר הם מוגבלים גם. הם מוגבלים במה שאפשר לתת.

עכשיו, אני לא משלה את עצמי שאני רוצה ככה, ואני רוצה ככה, או.קיי. אז יופי, אז מחר מגדילים לכם וכל זה. אני לא משלה את עצמי. תיק הקליטה, נכון שיש לנו את הביטחון, שזה הכי חשוב, וחינוך לדעתי הכי חשוב, וכל זה, אז תיק הקליטה אני יודע שהוא לא תמיד בראש מעייניהם של האנשים, ולכן איפה שזה נופל. לכן כל העסק של הקליטה של העולים בכלל במשך שנים זה בעיקר אנשי שטח. עכשיו, בשביל לחזק אותם הדרישות למשל שלנו, כמו שרון הדגיש את זה, רציתי להגיד את זה, זה לא הדיור, כי זו אוכלוסייה שיודעת להסתדר. זה לא מקומות העבודה. זה חשוב הכל, אבל הכי חשוב, אני אומר לך חד וחלק, הכי חשוב זה הקהילה, התרבות, וכל מיני פעילויות של תרבות. כלומר, גם אם מחלקים את התקציב לכל מיני דברים, תאמין לי, אם יש לנו תקציב ומתוך זה אפשר לתת, אז אתן לך דוגמה: למשל יש מקהלות. אני כבר שנתיים צועק איך אני מביא את המוטיבציה לאנשים האלה? איך לעשות את זה? איך שזה יפעל ויגדל? אז 1 – צריך לעשות תחרויות למשל. זה משרד הקליטה צריך ליזום. למשל, תחרויות של מקהלות.

מקהלות עולים.

בוודאי. מקהלות עולים.

היה.

היה?

היה בפתח תקווה לפני שנה.

אז מה שאני אומר זה דבר ראשון. 2 – יש לנו למשל שחמט, אז יש לנו בקריית אונו דבר גדול מה שעשינו בשחמט, והרבה מתוכם עושים. אבל גם ישראלים כמובן, זה לא רק, אז אתה מבין? אז אנחנו כבר יוזמים את הדברים. הכוונה שלי – תיאטרון. אז יש לנו תיאטרון. יש לנו, כמו שאמרתי לך, תרבות, שרון גם אחראי, אז מתוך זה יש תיאטרון של הרוסים, שאני עוזר להם פה שזה לא קשור. זה תיאטרון שעובד באיזה שהוא מקלט. זה חבר'ה טובים שפעילים. ועכשיו אני רוצה להקים גוף אחר של תיאטרון. אני, גם אחרי זה, אני אתן לך את ההעתק של התיאטרון הזה. לדוגמה: ועדת ארבע כזאת שאנשים פונים לשם. אני שמעתי, לא בדקתי עד הסוף, מי שמתמצא בזה שיתקן אותי. אבל אני יודע שבוועדה, אני שומע כל מיני אנשים, זאת ועדת ארבע שמקציבה כסף לפעילויות, לכל מיני פעילויות. אולי, כנראה הכי לתרבות, אני לא בטוח.

אומנות.

אומנות. יפה. מה שאני מתכוון, פונים לשם אנשים, לדוגמה, ומקבלים, חלק מהם מקבלים הקצבה, אבל לפי מה שאני בדקתי, לא בדקתי ממש, אבל שומע מאנשים, לא בטוח שזה נכון, אבל בכל זאת צריך להעלות את זה, אבל ההקצבה שאנשים מקבלים לא תמיד נותנים את ההקצבה הזאת לאנשים שבאמת יש, זה קיים. ואנחנו לא, איך אומרים? אנחנו לא אטומים, אנחנו מכירים את הדברים. ופה צריך לשים לב שצריך לתת את זה באמת לדבר שקיימים, שזה באמת ילך לאותה תרבות. אז אם למשל בקריית אונו, עכשיו אני נכנס לנושא הזה, יוסי נפגש עם הבן אדם, אחר כך אני נפגשתי איתו גם, אבל הנה, זה אנשים ברמה של 5, 6 חבר'ה בהתנדבות, שכולם ברמה, חבל על הזמן, מגישים לועדת ארבע, נכון שלא רק הם מגישים, שוב פעם, אבל צריך לשים לב, בועדת ארבע לשים לב לתת את זה באמת הקצבה באמת למי שמגיע, ולא דווקא שאם הוא מגיש, הוא מציג ... אלא באמת לבדוק אם זה מגיע לו. אז זה סוג אחד.

לכן, בסופו של דבר, מה שחשוב באמת לתת דגש הרבה יותר לנושא של תרבות ופנאי, כמו שרון אומר, ופה צריכים יותר הקצבה, כי בסופו של דבר גם אם אני מקבל את הכסף הקטן הזה, קודם כל גם על זה אני אומר: תודה רבה, אני לא עושה עם זה הרבה. אז נכון, יש לי פה 2,000 רשומים, אז אולי אני לא כמו פתח תקווה, שאני יודע כמה? זה 7,000 שמה, או משהו כזה, אבל עדיין צריך לתת את הדגש לזה, לשים פעילויות, הקצבות לפעילויות מסויימות, אולי תקרא לזה – מעבר לתקציב. החינוך זה היתה דוגמה, אבל הדוגמה לצערי לא טובה, כי מה לעשות? אני לא ידעתי, דרך אגב, חוּמה, שאם אני לא מצליח להרים את הפרוייקט הזה, לא יכול לעשות משהו אחר.

אתה יכול לעשות שינוי ייעוד ולהעביר את זה לפעילות אחרת.

לא, אני מכיר את הנושא של שינוי ייעוד. את צודקת.

עשינו שינוי ייעוד. חשוב להדגיש, סליחה, מדובר בכל קריית אונו, אפילו מהנתונים שלך ב – 35 ילדים מאפס עד 18. קשה לעשות תכנית לילדים מאפס עד 18. כשהיה אפשרות שהיה ריכוז, חומה, עשינו. ואת יודעת שעשינו יופי של עבודה במערכת החינוך עם הילדים. שיעורי עזר, כולל בקיץ, והיית מעורבת בזה. אנחנו פשוט עשינו המרה מהחינוך לפעולות פנאי, כי זה הצרכים שלנו כאן בקריית אונו, מה לעשות? כשאין ילדים מאפס עד 18 קשה לעשות פעילות.

ודבר אחרון, רק עוד אחד, ככה, לסיום, מה שיוסי גם אומר, לנסות, למשל, אני אתן לך דוגמה, אצלנו זה יכול לעבוד, בקעת אונו, אנחנו עושים ומרכזים, יש לנו קשר, בסך הכל מצויין, אם אני סתם לדוגמה, זה לא קשור לפה, למשל, אם אנחנו עושים איזה שהוא אירוע, אז אנחנו מזמינים את ראשי הערים של אור יהודה, של יהוד וגבעת שמואל. הם באים, יחד עם יוסי, הם עושים. זאת אומרת, אנחנו באזור הזה, נכון שיהוד שייכת לפתח תקווה, כמו שאני יודע, אבל לחפש דרך אולי לעשות דברים משותפים. זה רעיון. זה רעיון. קודם כל אתה חוסך, ובקצוות שיש לך, זה הדברים.

חומה, התקציב הזה הוא לפי מספר עולים או מספר תושבים?

זה הולך על פי מפתח של מספר העולים והתושבים החוזרים שמגיעים אל העיר. בהחלט.

וסוציו אקונומי של הרשות.

גם.

זה העקב אכילס.

ותקציבים נוספים של פרוייקטים אם מגישים נציגי הרשות מעבר לתקציב הזה הבסיסי? יש פרוייקטים?

עוד פעם, הרשות צריכה ליזום ולפנות בבקשה כזאת או אחרת. זאת אומרת, יש אפשרות לבוא ולפנות ולבקש סיוע כזה או אחר. עד היום לא קיבלנו משהו קונקרטי. לא קיבלנו משהו קונקרטי. כן, הקונקרטי ביותר זה מה שאמרתי לגבי רפי שדחף לכיוון המקהלות.

לא, גם הגשנו פעם ספרים הבאתם לנו גם.

לא, הספרים עזוב. ספרים זה אופרה אחרת, מידי פעם כאשר יש תקציבים, אז בעצם התקציבים מנותבים לטובת רכישת ספרים. זה לא רק בקריית אונו. זה ארצי. עד היום לא הוגשו בקשות לפרוייקטים כאלה ואחרים.

נכון שהמשרד מחולק על פי אזורים, מחוזות, מרחבים, ואתם מזכירים פה את העניין הזה של אחווה, בקעת אונו וחברוּת בין מספר ערים. הרי גם אנחנו כעמיתים, אני ומנהל מרחב פתח תקווה, במידה ואתם תבואו ותגידו: אנחנו מעוניינים לעשות משהו לתושבים של בקעת אונו, לעולים של בקעת אונו, בואו נראה איך אנחנו יחד מאגמים משאבים ועושים משהו במשותף. אפשר. כמו שאתם יושבים, אתה יושב עם חבריך - - -

מעבר לתקציב.

לא, במסגרת התקציב, אבל אם יש משהו מעבר, רגע, רגע - - -

אז מה עשיתי?

אבל אם יש מעבר, יכולה גם לבוא להיות פניה מיוחדת לטובת פעילות כזאת או אחרת. יש ערוצים לפנות. אני רק אומרת: והיה ואתם תחשבו על משהו, שתפו אותנו, אני מבטיחה לכם שאני ועמיתי מפתח תקווה נשב ביחד, יחד אתכם, ונחשוב איך אנחנו מקדמים את הדברים האלה. דיון של ועדת הארבעה, נחשוב ביחד. ועדת היגוי שבעצם מטרתה יהיה לקדם משהו, אבל משהו קונקרטי. או.קיי? כי אנחנו כרגע מדברים ברמה הוירטואלית. צריכים להיות מאד מאד קונקרטיים.

לא, יש לנו משהו. כרגע אני לא מעלה את זה.

לא, אז אני אומרת עוד פעם, כשיהיה משהו קונקרטי יש מקום לשבת ולדון ולהעלות את זה למעלה.

בסדר. או.קיי. הבנו. רשמנו, הרמנו את הכפפה. נשלח לך להנחתה.

שנייה, אני רוצה להעיר הערה ברשותך, זה קצת מטעה, ה – 28. בסך הכל דובר ב – 70 מהמשרד. כלומר, הרשות מעמידה מתוך הסכום הזה,

זה אחרי מצ'ינג.

אז ב – 20 אלף מערכת כזו גדולה עובדת, עלות ההשקעה היא בכלל לא ביחס ישר, ובסכומים כאלה קטנים זה גם מאד קשה לטפל בכל הנושאים האלה.

בהחלט. עוד התייחסויות? המשרד לביטחון פנים, אתם רוצים להעיר?

אנחנו הכנו מצגת גדולה מאד, חשבנו שיש פה איפה להציג את זה, אז חן - - -

צהרים טובים.

צהרים טובים.

אני ראש מחלק נוער במשטרת מסובים. למעשה אנחנו אחראים מבחינת המחלק אצלי על אכיפה ומניעה של עבריינות נוער בכל בקעת אונו, ולבסוף אני משמש כאן בועדה הזאת כנציג של המשטרה שעוסקת למעשה באכיפה ופעילות כנגד עבריינים שפוגעים פה בכל האזור.

בהתייחס לקריית אונו, וספציפית ונקודתית לקריית אונו מבחינת בני הנוער שנמצאים פה, העירייה ביחד עם "עיר ללא אלימות" מבצעים למעשה פעילות מאד עניפה ומאד מבורכת שבאמת נותנת תוצאות, לדעתי, שמפחיתות ומונעות הגעה של בני נוער למצבים כאלה.

מופעלת סיירת הורים, בערך 200 הורים באופן רגלי, ובאופן רכוב על אופניים בפארקים ובמקומות ריכוז של בני נוער. הם פחות בקשר ישיר עם המשטרה. אם צריך אנחנו מגיעים. הם איזה שהיא סמכות הורית שבאה ומונעת, ומרחיקה בני נוער ממצבים שהם עלולים להיקלע אליהם. הפעילות פה היא יכולה להוות דוגמא ומופת לכל הארץ. השיתוף פעולה פה הוא פנטסטי עם כל הגורמים בעירייה. העבריינות שמשוייכת לנוער היא שואפת פה לאפס. מתחילת השנה נפתחו 6 תיקים. 6 תיקים פליליים כנגד נערים.

אתה מדבר על נוער עולה, או נוער בכלל?

בכלל.

אין אצלנו חלוקה של נוער עולה, לא ממוצא - - -

לא מכירים דבר כזה. כולנו אחים.

וגם בניסיונות להיכנס פרטנית לתיקים האלה, דווקא משקלם של העולים הוא לא אפסי, הוא אפס. בסדר? זאת אומרת, וגם העבירות הן מינוריות יחסית לגבי מה שקורה.

התיקים באיזה תחום זה? אלימות? מה זה התיקים?

תחום האלימות, אם אתה יכול לקרוא לזה איזה שהוא משהו גורף. כל שלושת התיקים של האלימות שזה תקיפה בין נערים, זה מכות לפעמים אחרי בית ספר, לפעמים בעקבות איזה מילה שנזרקה לא במקום. עבירה נלווית לאלימות: איומים. תיק אחד שהגיע אלינו. עבירות בסגנון הזה, ממש לא איזה משהו שאני יכול להגיד שקריית אונו מהווה איזה שהוא מוקד לפשיעה. בבקעת אונו יש מקומות שדורשים טיפול הרבה יותר אינטנסיבי שלנו. זה לגבי הנוער. איזה שהוא מאמר מוסגר.

מבחינת הפשיעה – קריית אונו זאת עיר מאד עשירה שמכילה בתוכה גם בתי דירה מאד קורצים לעבריינים לפרוץ ולגנוב. עבריינים שפועלים פה זה בדרך כלל עבריינים שהם תושבי חוץ, הם מגיעים לפה ומבצעים פה את הפעילויות, שזה גניבות רכבים, התפרצויות לדירה. דַבלים - שזה פריצה לדירה לקחת את המפתח ולגנוב את הרכב. נעשית פה פעילות מתוכננת של תחנה וגורמים מחוזיים לאכיפת הבעיה. קריית אונו יושבת על צירים שהם מובילים מאד מהר לאזור השטחים ולמקומות שאליהם גנבים נמלטים. זה נעשה במהלך כל ימות השבוע, על ידי כוחות רבים ומגוונים. התוצאות יכולות, הלוואי והם יגיעו להורדה בשאיפה לאפס. זה מאד מאד קשה לתקוף את התופעה הזו שאין לך עבריין מבפנים שאתה יכול בעצם להצביע עליו ולעקוב אחרי התנועות שלו, ולמנוע את הפעילות שלו לפני ביצוע. זה ... שהם חיצוניים - - -

או.קיי. תודה. אני רוצה להתכנס לקראת סיום, אם יש עוד הערות, אדוני ראש העיר, אתה רוצה משפט סיכום?

אני רוצה להתחבר למה שחן אמר. בדיוק מה שאמר חן, תחזור בחזרה למה שאמרנו מקודם: איגום משאבים. אחד הסודות, אני חושב, של ההצלחה של העיר, שידענו להתעלות על עצמנו, לשים דברים בצד ולחבר את כל המהלכים באמצעות החינוך הפורמלי והחינוך המשלים, שרון מוביל שמה, לראייה, לא סתם קיבלה העיר הזאת הצטיינות בנושא של נוער, כי ידענו לחבר את כל גורמי הנוער, וכל גורמי העשייה למשבצת אחת, שכל אחד יודע מה התחום שלו, ואחד בא לסייע לשני, ולא לשים רגליים אחד לשני. ככל שאתה תוכל להטביע את חותמך על משרד הקליטה לעשות איגומי משאבים. אנחנו נביא רעיונות, אבל שלא הרעיונות האלה ייקח להם 3 שנים עד שהם יצאו לפועל, אלא להעביר תקציבים ייעודיים, דווקא לעודד נושא, איפה שרשויות, כמו הטוטו מעודד רשויות שעושות, יודעות לעשות חיבור למגרשים במשותף, נותנים להם את הפריבילגיה, נותנים להם את הקדימות לקידום העשייה. אם נמצא פה נוסחאות כאלה ואחרות, לא משנה כרגע איזה פעילות, אני לא אשלוף פה מהמותן, ישבו צוותים מקצועיים, יעבירו לכם תכניות, ושיתנו להם, מה שנקרא, שטיח אדום לביצוע מיידי. להראות לעולים שבאמת יש מישהו שבאמת מדבר, אבל גם רוצה לעשות.

תודה.

שמי עדן, אני גם כן מתחנת מסובים, מחלק נוער. ראש העיר אמר, אני לומדת במכללה בקריית אונו, וגם העיר, וגם היחס שמקבלים במכללה זה מודל לחיקוי בכל עיר ועיר, והלוואי ויכולתי לקנות פה.

מה את לומדת?

משפטים, לקראת סיום. ובאמת, הלוואי וכל ראשי העיריות ייקחו את המודל לחיקוי. גם העניין לשיתוף פעולה.

איפה את גרה?

אני שוכרת ביהוד.

ביהוד. ובמקור?

במקור מכפר יונה. העלות פה נורא יקרה, גם שכר דירה.

כמה את משלמת ביהוד?

2,300.

זה זול מולנו.

זה רק חדר.

חדר? תגידי חדר. זה אמרת בסוף.

אני באמת, אני עובדת פה המון, וכיף לעבוד פה, ויש פה שיתוף פעולה מאד פורה, גם עם ההורים, וגם בכלל עם העירייה, ויש, רואים את זה הלכה למעשה שזה בני נוער, להבדיל ממקומות אחרים בבקעה, אתה רואה פה שכן, יש השקעה בחינוך, יש השקעה בכל התחומים.

כמה סטודנטים יוצאי אתיופיה יש במכללה, אם את יודעת?

המון.

מספר את לא יודעת?

המון.

יש לנו דיון בנושא, דנה.

... יש תכנית מיוחדת.

ברוך השם, אתה יודע מה זה: המון? שהיא כבר לא סופרת. פעם ספרו את הבודדים, היום הם באים באלפים.

הם מגיעים המון. אני אגיד לך גם למה, כי יש שם את זאב שמרכז את כל התכנית, תכנית עולים, אתה מקבל, לדעתי, מה שאתה לא מקבל במקומות אחרים, במוסדות אחרים, וכמי שלומדת שם 3 שנים, תואר שני, אני נאלצת לעבור לבר אילן, כי אין תואר שני במשפטים, אבל אם היה פה, הייתי ממשיכה ללמוד פה עוד שנה.

יפה מאד.

דנה, אני מבקש את הישיבה לגבי אחוז העולים במוסדות החינוך. ואז נוכל להזמין אותך גם, עדן, נכון? אנחנו נעשה ישיבה בנושא של שילוב של עולים במוסדות חינוך, אנחנו נזמין גם אותך לישיבה הזאת בכנסת שהיא תהיה, כי אנחנו רוצים לראות, כל מוסדות החינוך, השכלה גבוהה, מתפארים בעולים, אנחנו רוצים לעשות ישיבה ולראות בדיוק כמה עולים יש בכל מוסד ומוסד.

המכללה הזאת היא גם מובילה בהשמת החרדים במדינת ישראל במספרים משמעותיים. חלקם עולים אולי?

יכול להיות.

במספרים משמעותיים.

אפשר לשאול שאלה?

כן. שאלה אחרונה.

אני מתנצלת. פשוט הנושא של עיר ללא אלימות. בערים רבות אחרות ברחבי מדינת ישראל, ערים שקיבלו על עצמן את הנושא של עיר ללא אלימות, נציגי משרד הקליטה יושבים שם. אני שואלת: האם אתם מקיימים וועדות היגוי רב מקצועיות? אם כן, אני מאד מבקשת להיות שותפה לזה, מכיוון שאני יודעת שזה קיים, טרם הוזמנתי להשתתף.

באיזה ועדה בדרך כלל את משתתפת?

לא, בעיר ללא אלימות יש לי רק את עיריית - - -

כי בעיר ללא אלימות יש כמה ועדות. יש אכיפה, ויש פנאי, ויש חינוך.

יש מלא ועדות.

איזה ועדה את משתתפת בדרך כלל בתוך פרוייקט?

אין ועדת היגוי אחת?

יש. אתה מוביל את המשולבת, נכון?

אז במשולבת.

אני רוצה, ברשותכם, להקריא הודעה לסיכום: "ועדת העליה, הקליטה והתפוצות קיימה ישיבתה בעיר קריית אונו, והתרשמה מפעילות בקרב העולים, בייחוד באוכלוסיית העולים המבוגרת, בשיתוף משרד הקליטה. הועדה מברכת על עידוד הבניה לזוגות צעירים, וקוראת לעירייה לפעול להגביר את היצע דיור בר השגה בעיר. הועדה קוראת למשרד הקליטה, והמשרדים השונים לפעול ולהגביר את הפעילות המשותפת תוך כדי איגום משאבים בנושא קליטת עליה בקרב רשויות בבקעת אונו. הועדה מודה לראש העיר, מר יוסי נשרי, חברי מועצת העיר, מר רפי גרגס, אחראי על הקליטה, ולכל אנשי העירייה הפועלים בנושא חשוב זה".

אני רוצה להודות לכם על האירוח, ובאמת, כמו שאמרתם בהתחלה, יש לכם פה יכולות לעשות עוד אפילו, אדוני ראש העיר, בגלל היכולות האנושיות הגבוהות בעיר בנושא קליטת עליה, ואני הייתי מאד שמח לראות את המספרים עולים, לא רק של הישראלים החוזרים, כי הישראלים, אתה יודע, הם יודעים לבוא, לחזור לאיפה שטוב להם, וגם לפתוח את השורות לעולים חדשים.

תודה רבה אדוני.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40