הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
22
ועדת משנה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע
21.6.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








*

פרוטוקול מספר 8
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה

לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע
יום שלישי, י"ט בסיוון התשע"א, (21 ביוני 2011), שעה 14:30

המחסור בכוח אדם הנדסי ומדעי בתחום ההיי טק

חברי הוועדה: רוברט אילטוב - היו"ר

אבירם ז'לטין


מנהל תחום קרן תמורה, לשכת המדען הראשי, משרד התעשייה, המסחר



התעסוקה

שלום בן שעיה

ראש אגף ניתוח מערכות, המשרד לקליטת עלייה

בן דוד מגור נונו
מנהל תחום טכנולוגיות ומדעים מדויקים, המשרד לקליטת עלייה

רונית ראובן

מנהל מחלקת אומנים וספורטאים עולים, המשרד לקליטת עלייה

דר' חסאם מסאלחה
סגן המדען הראשי וראש תחום בכיר סביבה וחקלאות, משרד המדע
והטכנולוגיה

עופר רימון

מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

חיים אומן

מנהל הקרן וראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון

אלון מסר

אגף התקציבים, משרד האוצר

חגי לוין

כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה

דר' ורדה בן שאול
ממונה תחום מכללות טכנולוגיות, המועצה להשכלה גבוהה

גדי פרנק

סמנכ"ל לתכנון, המועצה להשכלה גבוהה

שלמה וקס

מנכ"ל, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

איתי זנדבנק

מנהל חב' פלטוניקס טכנולוגיות

אילי רמון

מנהל משאבי אנוש, חב' אינטל

עמנואל דואג

מנהל כספים, אלביט מערכות

אסתר פשין

מנכ"ל, השדולה לקידום תעשיית ההיי-טק בישראל

אפרת רהט

סמנכ"ל קשרי תעשייה, מרכז אקדמי דן

אלה מטלון

מנכ"ל, פורום MIT
עו"ד רוני שוקן

ראש מחלקת קשרי ממשל, יוזמת קרן אברהם

אמיר יגודה

מנהל תכנית עתידים לתעשייה, עמותת ידידי עתידים

עידית חנוכה (רכזת בכירה)

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

המחסור בכוח אדם הנדסי ומדעי בתחום ההיי טק

אני שמח לכנס את דיון ההמשך של ועדת משנה בנושא הפערים בכוח אדם טכנולוגי והנדסי בהיי טק. הפערים בכוח אדם פוגעים בתחרותיות של ישראל, גורמים להעלאת שכר המהנדסים וגורמים לחברות לפנות למיקור חוץ. צוות ממשלתי בין משרדי, משרד ראש הממשלה, האוצר ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, דיווחו לנו, לוועדה, בדיון הקודם ב-7 למרץ, כי הצוות פועל לבחינת היקף הבעיה ולגיבוש פתרונות.

במקביל אני הגשתי הצעת חוק פרטית, עידוד לימודי טכנולוגיה ומדע אצל חיילים משוחררים בוגרי פריפריה סוציו אקונומית. חשוב לציין בהזדמנות זו שעל הצעת החוק חתומים כיוזמים וכמצטרפים להצעת החוק 34 חברי כנסת מכל הסיעות. אני והצוות שלי פועלים ללמוד את נושא מבוגרי ההיי טק, בני ה-45 פלוס, מכיוון שייתכן שזה מקור נוסף וחשוב לצמצום הפערים של חוסר כוח אדם טכנולוגי. אני רוצה להפנות את משרדי הממשלה לשנות ה-90, כאשר הגיעו לפה הרבה מאוד מהנדסים ממדינות חבר העמים וברית המועצות לשעבר והשתלבו פה בתעשייה ואני לא רואה שום סיבה... יש לנו תכניות מגרה שהשתמשנו בהן, הן תכניות מצליחות, חשוב פשוט לנער את האבק מהן ולהשתמש באותן התכניות ולהכניס את מבוגרי ההיי טק בחזרה למעגל הפרנסה. אני חושב שזו נקודה שיכולה למלא את הפער הזה. הוא לא יפתור את הבעיה, אבל סביר להניח שיפתור חלק מהבעיה.

אני רוצה שנתחיל מהדוברים. הדובר הראשון הוא נציג המועצה הלאומית לכלכלה, אני מבקש להציג את הדברים מבחינת הראייה שלכם.

אני נציג המועצה הלאומית לכלכלה ונציג אותו צוות שדיבר עליו יושב ראש הוועדה. אני אקדים ואומר שהתבקשתי להציג את עיקרי התובנות שעלו בצוות. העבודה של הצוות היא בשלבי סיכום או סיום, אני לא אוכל להציג את כל הדברים, כמו שאמרתי, כי זה ממש בשלבים סופיים, אבל עדיין יש חלק מהדברים בדיון, אבל אני כן אשתדל להציג בפניכם את עיקרי התובנות שעלו.

רק שאלת הבהרה, לפני שלושה חודשים דיברנו, למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?

אנחנו עשינו עבודה מאוד רצינית.

בזה אין לי ספק.

אני גם רציתי לדון בזה. נפגשנו עם מספר גדול מאוד של גורמים, חלקם נמצאים פה, עם הרבה חברות וכן הלאה, אבל הדברים לוקחים זמן. המטרה היא בסופו של דבר להגיע לאיזה שהן מסקנות... אנחנו כבר מדברים על איך באמת מיישמים דברים. זה לוקח את הזמן שלו. אני מודה שגם אני קיוויתי שנגיע לדיון הזה כשהדברים הם מסוכמים כבר ואפשר להציג משהו שלם, אבל להערכתי בשבועות הקרובים נוכל לשים משהו שלם על השולחן.

כמו שאמרתי, הצוות מתכנס, כמה וכמה פעמים, נפגש עם הרבה מאוד גורמים, התאחדות התעשיינים, איגוד תעשיות האלקטרוניקה. אגב, צריך להגיד מלה טובה על התאחדות התעשיינים שסייעו לנו רבות, גם במפגש עם הרבה חברות, רשם מהנדסים, איגוד המהנדסים, הטכניון, האוניברסיטה העברית, חברות השמה, כמו מנפאואר ונישה ואתר all jobs, שקצת נתנו לנו תחושה איך הם רואים את זה והרבה חברות פרטיות, ביניהן IBM, מייקרוסופט, שמאוד סייעו, גם ארגנו איזה שהוא מפגש, אינטל, איסקייפ וכן הלאה וכן הלאה.

קודם כל, הצוות בעצם התחיל בשאלה האם קיים מחסור. אנחנו שומעים הרבה דברים, אבל צריך לבדוק; האם קיים מחסור משמעותי, באילו תחומים ועד כמה הוא חמור. אני חושב שדי בצורה ודאית אנחנו יכולים להגיד שבתחומי התוכנה והחומרה יש מחסור, מחסור משמעותי, אני מיד אפרט איך אנחנו רואים את זה. פחות ברור, אבל כנראה גם בתחומי הנדסת מכונות והנדסה אזרחית, ובתחומים אחרים ששייכים לתעשייה ולעולם ההיי טק בפרט, נגיד ביו טק ומדעי החיים, אנחנו לא רואים מחסור. אפילו בעולם מדעי החיים רואים שיש עודף, עודף של אנשים, עודף של סטודנטים שנכנסים לתחום. אחד הדברים המעניינים זה אולי לעשות איזה שהיא הסטה מכאן לכאן.

המחסור - שומעים הרבה אמירות, אבל לתחושתנו וגם הנתונים מראים שהמחסור עדיין לא חמור ברמה שממש פוגעת בחברות, בפרט אם אנחנו לוקחים כנקודת השוואה את נקודת הקיצון שהיתה סביב שיא הבועה.

טוב שאנחנו מתכנסים עכשיו, כל עוד זה לא חמור.

נכון וזה אומר שאפשר לעשות משהו, אבל עם זאת אני כן צריך להגיד שכבר היום אנחנו חושבים שיש השפעות שליליות על המצב היום, כמו לדוגמה השכר הגבוה שנובע מהמחסור מקטין או מחליש את העמדה התחרותית של התעשייה בישראל, מעודד יציאה לאאוט סורסינג למדינות אחרות של משרות שבעצם היו יכולות להישאר בארץ ואם לא נטפל בזה היום בצורה טובה, יש חשש ניכר שבשנים הלא מאוד רחוקות אנחנו באמת נגיע למחסור שפוגע בצורה משמעותית בתעשייה.

אני אציג כמה עדויות שהיו למחסור. קודם כל נושא השכר. אחת התובנות המאוד מעניינות שעלו מהרבה הרבה גורמים היא שהיום השכר בעולם התוכנה והחומרה, לא למשרות ההתחלתיות אבל למשרות של חמש-שש שנות ניסיון והלאה, די זהה בין ישראל לארצות הברית. זה גם כמובן קשור למצב של שער הדולר---

זה בעיקר. פר קפיטה באזרח, אז זה עבר יפה, עברנו את ה---

למרות שברמת ה-ג'י-די-בי פר קפיטה, עדיין יש פער גדול בינינו לבין ארצות הברית.

אתה יכול לחזור במה באמת יש לנו דמיון עם ארצות הברית.

בעולם התוכנה והחומרה, למשרות שהן עם ניסיון בסיסי, לא משרות התחלתיות אבל סדר גודל של שש-שבע שנות ניסיון, אני זורק כמפתח, נאמר לנו וגם אנחנו רואים מהרבה כיוונים מנתונים, שהשכר בישראל מאוד דומה או כמעט זהה לשכר בארצות הברית, עם תרגום של שקלים לדולרים, מה שגורם לחברות בין לאומיות, בפרט, IBM, מייקרוסופט וכן הלאה, שיש להן תחרות מאוד קשה עם מדינות שבהן השכר יותר נמוך, מדינות שבהן יש סניפים של אותה חברה בין לאומית שהשכר יותר נמוך ובעצם זה הפך את כל העמדה התחרותית של ישראל... אם פעם לאותן חברות היה גם יתרון באיכות של מה שעושים פה וגם יתרון במחיר היחסית יותר נמוך, נמחק היתרון של המחיר, זה רק עולם האיכות שמאוד מקשה באמת להציג כל הזמן שאנחנו יותר טובים מאמריקה או ממקומות אחרים.

ברמת המספרים; אלה נתונים קצת ישנים אבל הם מדגימים מה שהיה. המצב היום הוא עוד יותר קיצוני. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אני חושב שהצגתי את זה גם בפעם שעברה, לקחו את כל בוגרי שנת 2000 באוניברסיטאות השונות והשוו את השכר שלהם, בדקו מה השכר הממוצע לפי תחומי לימוד בשנת 2004. בתחום הנדסת מחשבים השכר לבוגר לשנה היה 270,000 שקל.

אתה מדבר על עלות שכר?

לא, זה השכר השנתי כמו שדווח במס הכנסה, זה לא עלות למעסיק. עלות למעסיק זה עוד איקס אחוזים. אבל נראה את הפער; 270,000 לעומת ביולוג, שאמרתי שיש עודף, זה 75,000 שקל בלבד. כמעט שליש. כלכלן, משהו קרוב אליי, 125,000, פחות מחצי.

התחום הזה הוא חריג בצורה ניכרת, הוא בין פי שתיים-פי שלוש מכל שאר התחומים, שלא לדבר על תחומי מדעי הרוח וכן הלאה שהם באזור ה-70,000, 65,000.

גם מסקרים שונים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה עושים סקרים אודות משרות פתוחות במשק, העולם של חומרה ותוכנה מוביל בצורה חריגה גם בכמות המשרות שנפתחות, וגם כמובן מחברות השמה ומכל האנשים שדיברנו איתם, זה מאוד ברור.

מה הסיבה למחסור? מצאנו מגוון של סיבות וחסמים ואני כבר אקדים ואומר, ואני אגיד על זה גם בהמשך, שלהבנתנו הטיפול צריך להיות משולב. אם אעצור רק חסם אחד זה לא יעזור, כי זה ייצור בעיה אחרת, אבל קודם כל צריך לומר משהו חיובי, ההיי טק בישראל רץ, צומח, בקצב מאוד מהיר. כמו בכל העולם, אגב, שתחום שצומח מאוד מהר המשק עוד לא מצליח, או הדרכים שמייצרים כוח אדם במשק לא בהכרח מצליחים לצמוח באותה מידה, אבל בישראל, יותר חריג בישראל מבשאר העולם, יש פער ניכר בקצב הצמיחה של ענף ההיי טק לבין הקצב שבו "מייצרים" כוח אדם רלוונטי.

בעולם המספרים, עולם ההיי טק, המשרות הרלוונטיות, תוכנה וחומרה, צומח בסדר גודל של 7,000 משרות בשנה. מספר מדהים בעיניי. כשגילינו אותו, כמות התלמידים שסיימו ב-2009 תעודת בגרות, 5 יחידות במתמטיקה בציון מעל 85 זה רק 6,500. כמות התלמידים האלה צריכה להתחלק על כל המקצועות שקשה להיכנס אליהם באוניברסיטה, רפואה, תחומים מסוימים בכלכלה וכן הלאה. יש מעט מאוד אנשים שבאמת יכולים להיכנס לנישה מצטיינת---

ואיפה ועדת התכנון והתקצוב במשחק הזה?

מיד נגיע לוות"ת, מה הם יכולים לעשות. תלמידים בתיכונים, זה לפני ות"ת, זה משרד החינוך, אני מאמין שעופר רימון ירחיב, כי משרד החינוך דווקא הבין את הבעיה ואחד הדברים ששמחנו לגלות זה שהוא מתחיל לפעול היום בכיוון הזה, יש תכניות מאוד מעניינות. דבר נוסף שהוא גם בעייתי, מעט תלמידים יחסית, מאלה שיכולים, רוצים. סקר מאוד מעניין שעשו ב-OECD מעלה, אגב בכל העולם יש פער בשכר לכיוון של מחשבים, חומרה ותוכנה, אבל חבר'ה צעירים לא תופסים את התחום הזה כאטרקטיבי, או לא כמו שהיינו רוצים שיתפסו. כבר יש לזה שם, קוראים לזה דור ה-Y, צעירים בעולם אל"ף, הולכים ללמוד משהו שהם נחשפו אליו בתיכון, ובישראל החינוך הטכנולוגי לא היה מספיק גדול ולא מספיק אנשים נחשפו לעולם הטכנולוגיה בתיכון---

הוא לא קיים בכלל בתיכון. בשוליים.

נכון. תלמידים לא כל כך נחשפים---

הרי דיברו פה בגאונות של מדינת ישראל---

'ישראל ביתנו' לא היתה בשלטון אז.

זה נכון.

אגב, כאנקדוטה, תחום הביולוגיה, שדיברתי עליו גם קודם, צמח מאוד בתיכונים בשנים האחרונות ואולי זה מסביר גם למה הוא צמח מאוד באוניברסיטאות בשנים האחרונות, מעל כל פרופורציה של מה שקורה במשק מבחינת תעשייה.

מעבר לאטרקטיביות של התחום, כמה תלמידים יכולים וכמה רוצים, וזו עוד נקודה מאוד בעייתית, האוניברסיטאות והמכללות מתקשות להרחיב את הכמות, בזה אני מאמין שוות"ת ירחיבו. עד התקופה האחרונה אנחנו יודעים שהיו הרבה בעיות באוניברסיטאות, בעיקר בעיה של מרצים והיכולת להרחיב את כמות התלמידים, גם אם היו יותר תלמידים שרצו ויכלו. ואגב, אנחנו רואים עלייה הדרגתית, לא בקצבים שהיינו רוצים לראות, אבל יש עלייה בכמות התלמידים שניגשים לתחומים האלה. אבל כמות התלמידים שנכנסים בפועל היא די יציבה---

אתם בוחנים את המכשירים לעידוד והכוונה של אותם הצעירים לכיוון?

אחד הדברים שצריך לראות איך עושים זה באמת איך מגדילים, גם מצד אחד את כמות הצעירים שיכולים ורוצים הכוונה, אולי בין היתר דרך היחידה להכוונת חיילים משוחררים שדיברנו איתם וזה גוף מאוד מעניין בהקשר הזה, אבל גם את כמות הכיתות שיכולות לקבל אותם. צריך להגיד פה בהקשר הזה שאם נגיד נגדיל מאוד את כמות התלמידים בלי לטפל בכמות הכיתות והמרצים הרלוונטיים, אנחנו עלולים לפגוע, או שנבזבז משאבים, כי יהיו המון אנשים שיתדפקו על דלתות האוניברסיטה והיא לא תקבל אותם, או שהאוניברסיטאות והמכללות פשוט יורידו משמעותית את האיכות, ילמדו כיתות של 700 איש למרצה והאיכות תרד, כשאני חוזר ואומר מה שאמרתי בהתחלה, המסר שמאוד חזק קיבלנו מהתעשייה, חשובה האיכות והחשיבות של האיכות הולכת ומתחדדת. ככל שעולות הודו וסין, בעצם המדינות האלה לוקחות לנו את כל הדברים שהם לא איכותיים והתעשייה רוצה איכות ומאוד חשוב לשמור ולחזק את האיכות באוניברסיטאות ובמכללות, כי הדגש הוא גם על כמות, אבל גם על איכות וחייב להיות איזה שהוא מאמץ משולב בהיבט הזה, כי אחרת או שנבזבז משאבים או שבאמת נפגע באיכות.

בנוסף, דבר נוסף שמאוד מתחבר למה שאמרת על מבוגרים, גילאי 45, אם אנחנו חושבים על איך פותרים בטווח הזמן הקצר, בפרט, את המחסור, בעצם מסתבר לנו שיש בישראל היום פוטנציאל כוח אדם יחסית זמין ולא מנוצל דיו. אחד זה באמת אוכלוסייה מבוגרת יחסית, אגב 45, 50 זה לא כזה מבוגר---

דיברנו על מעל 45.

אנחנו רואים שמצד אחד במשק הישראלי, אנשים בני 55 זה בשיא פריחתם, בכל העולם, מצד שני בהיי טק קשה להם יחסית להיכנס. זה מסר שקיבלנו מאוד חזק מחברות ההשמה, שאמרו לנו שגיל 45 עוד יכולים, מעל גיל 50 ממש בלתי אפשרי, לא משנה הניסיון של הבן אדם וגם אם הוא יוריד את דרישות השכר שלו.

עוד אוכלוסייה מאוד מעניינת זה נשים. אני אתן דוגמה גם מכלי מדיניות. באינטל, שזו דווקא חברה גדולה שכן מנסה לעשות תכניות, אמרו ש-'50% מהנשים אחרי שיצאו לחופשת לידה לא היו חוזרות אלינו, והבנו שמאפייני העבודה שלנו לא מאפשרים להן לחזור'. אחד הדברים המעניינים שאינטל עשו, לדוגמה, הם הגדירו שכל אישה שיוצאת לחופשת לידה יכולה 12 חודשים אחרי הלידה לחזור בכל היקף משרה חלקית שהיא רוצה, זאת אומרת לחזור בחצי משרה ולאט לאט להגדיל וזה פתר לאינטל את הבעיה. היום מעל 90% מהנשים, 95% מהנשים, שיוצאות לחופשת לידה חוזרות. אינטל יחידה. חברות נוספות לא עושות את זה. בחברות אחרות, נשים שיוצאות לחופשת לידה מאוד קשה להן לחזור, אני מאמין שהמספרים הם כמו באינטל. חיפשנו חברות שמאפשרות חצי משרה או דברים כאלה, מאוד מאוד קשה היה למצוא.

בכלל תעשיית ההיי טק הישראלית, שיש לה את אתוס הסטרט אפ, גם הרבה מאוד סטרט אפים וחברות קטנות וגם אתוס הסטרט אפ שהוא חושב לטווח זמן קצר, מרכז מאמצים, 'עכשיו אנחנו במסע, רצים מהר מהר לאופק יחסית קצר', מאוד מקשה גם על שילוב של אוכלוסיות מיוחדות. זאת אומרת בסוף האתוס הוא של אותו צוות של בוגרי ממר"ם צעירים שהם אותו דבר והם רוצים להישאר אותו דבר ועובדים מהבוקר עד הלילה על איזה משהו, ומאוד קשה להכניס לצוות כזה ערבי או חרדי או בן אדם מבוגר יותר, עם הצרכים השונים או המאפיינים השונים. ואני אגיד בהקשר הזה, וזה אחד הדברים שאנחנו מתלבטים בצוות, קשה לנו מאוד לחשוב איך אנחנו פותרים את הדבר הזה, איך אנחנו משכנעים את התעשייה לתת כתף ולנצל יותר את האוכלוסייה הזאת.

עוד אוכלוסייה שלא התייחסתי אליה זה בוגרי המכללות הפחות איכותיים. מצטיינים באוניברסיטאות, אין להם בעיה, כנראה מצטיינים במכללות גם אין להם בעיה, במכללות המצטיינות, אבל יש הרבה מאוד תלמידים שהם לא מהמכללות הכי מצטיינות שלהם כנראה קשה להיכנס לתעשייה. התעשייה לא כל כך אוהבת לקלוט אותם וזאת עוד אוכלוסייה שיש שם פוטנציאל גדול שנראה לנו שהוא לא מנוצל ואנחנו מתלבטים איך מצד אחד משכנעים את התעשייה לתת כתף ומצד שני לא פוגעים בהתנהלות שלה, כי אנחנו יודעים שהתערבות של ממשלה יכולה לעשות גם הרבה נזקים, היא תמיד משהו יחסית גס ולא מספיק עדין ובעיקר התערבות של ממשלה בדבר שהוא לב התעשייה הזאת, כוח האדם שלה, כוח האדם האיכותי, זה צריך להיות מאוד בזהירות ומאוד בכלים שלא יוצרים נזק.

לסיכום, אני אגיד שברור לנו שהפתרון צריך להיות משולב, צריך לגעת בכל הדברים שדיברנו עד כה. ות"ת ירחיבו. חלק מהרעיונות שעלו בצוות כבר מתחילים להיות מיושמים וצריך לומר פה מלה טובה לוות"ת שכבר רצים קדימה וגם למשרד החינוך, אני מקווה שהם יציגו את זה, שבלי קשר לוועדה, אבל אולי גם עם קשר, התחילו ועושים פעולות מאוד מעניינות בתחומים האלה. אבל מה שסיימתי איתו, אנחנו נצטרך לחשוב, ואנחנו היום מתחילים לחשוב על כלים, איך גם משכנעים את התעשייה ועוזרים לתעשייה להיות חלק ולשים כתף באותו מאמץ לשילוב אוכלוסיות רחבות יותר.

תודה רבה.

מר אלון מסר, משרד האוצר, בבקשה.

שלום לכולם, אין לי הרבה מה להרחיב על מה שמר חגי לוין אמר.

אתם מאוד תמציתיים, אני יודע.

אנחנו מנסים לא לגזול הרבה זמן. באמת אחת הנקודות שהצוות בדק, יש איזה שהוא מחסור, אבל כמו שחגי אמר, בפירוש לא מדובר במחסור שהיה בתחילת שנות ה-2000. אנחנו רואים שהמחסור העיקרי מתמקד באמת בבוגרי האוניברסיטאות עם ציונים מאוד גבוהים, רצוי גם עם שתיים עד חמש שנות ניסיון וזה מאגר שתמיד יהיה מוגבל. לא כולם יכולים להיות מצטיינים בטכניון במדעי המחשב ולעבוד שנתיים בחברה, לנהל צוות, ואחר כך לחפש עבודה. באמת יש פה במובן הזה נקודה שמאוד בלטה, שהתעשייה די נמנעת מלהעסיק את בוגרי המכללות ולפעמים משאירים משרות פנויות אפילו שיש לא מעט בוגרי מכללות מהנדסים, אפילו בציונים טובים לפעמים, שחלק מהחברות לא מסתכלות עליהם בכלל ככוח אדם רלוונטי לתעשייה. זו עוד נקודה שצריך להדגיש.

מבחינת המלצות, כמו שחגי אמר, אנחנו כרגע נמצאים בשלב של דיונים פנימיים. כשנשלים את הדוח נוכל לספר על מה שאנחנו חושבים שצריך בסופו של דבר לבצע. בכל מקרה צריך לזכור שהתעשייה עתירת הידע, רואים את זה בעשור האחרון, מאופיינת בדינמיות מאוד גדולה, יש תחומים שפתאום מתפתחים, תחומים שחשבו שיתפתחו ופתאום לא התפתחו, ובכל מקרה כל פתרון שמיישמים חייב להיות רגיש לשינויים ולתנודות שקורות בתעשייה הזאת, זה כלי שחייב להיות גמיש ולאפשר שינויים במידת הצורך.

תודה.

מר גדי פרנק, סמנכ"ל תכנון במועצה להשכלה גבוהה.

סמנכ"ל תכנון בוועדת התכנון והתקצוב ובמועצה להשכלה גבוהה.

אני לא אחזור על הדברים, אנחנו שותפים לגמרי לצוות ונהיה שותפים למסקנות שלו, אני רק אתמצת בכמה מלים את הדברים שאנחנו כבר התחלנו להתניע, מהסיבה הפשוטה שבמקביל לעבודת הצוות גם הותנעה והתחילה לפעול תכנית רב שנתית במערכת ההשכלה הגבוהה, שעובדת לטווחים של חמש-שש שנים, ולא היינו יכולים לחכות עד להשלמת המסקנות אלא חלק מהמסקנות כבר הטמענו והתחלנו להפעיל, וחלקן עוד יופעלו בהמשך.

שני דברים מרכזיים שעשינו עד עכשיו; אחד, במסגרת שינוי כולל שעשינו במודל התקצוב של המכללות והאוניברסיטאות ניתנה עדיפות די גדולה בתקציב ובתמריץ שהמוסדות מקבלים פר סטודנט לתחומי---

איך מתבטאת העדיפות?

בתקציב, בתעריף שהם מקבלים פר סטודנט, לצורך העניין בהנדסה לעומת סטודנט למדעי הרוח או סטודנט למדעי החברה. כן ניתנה עדיפות די משמעותית בשיעור ההגדלה של התעריף בתחומי ההנדסה והמדעים ברמה הכללית. אני תיכף אתייחס לזה יותר ספציפית במה אנחנו מתכוונים לעשות עוד.

זה כולל הנושא של הרחבת הפקולטות ותקנים והכל?

אכן כן.

מתי אתם מתכוונים לפרסם את הדוח עם המספרים בצורה מסודרת?

יש לנו תאריך?

מספר שבועות, אני חושב, אנחנו בשלבים די סופיים.

את זה שמעתי בישיבה הקודמת. בדיוק את אותו דבר. אני אפילו יכול לזמן את הפרוטוקול הקודם, נשמע את אותה התשובה.

לכל הדבר הזה קשה לי להתייחס, אני יכול להתייחס אצלי בבית, שחלק מהדברים אנחנו לקחנו, אבל אני מניח שכל אחד מהגופים בסופו של דבר בעבודה רב משרדית צריך לחזור הביתה ולאשר את הדברים לפני שיוצא הדוח הסופי. יש כבר טיוטות די מתקדמות שעוברות אישור למעשה בכל אחד מהגופים, כך שאני מניח שאנחנו כן בשלבים הרבה יותר מתקדמים מאשר היה בדיון הקודם.

רק להשלמת הנקודה האחרונה. מבחינת סך התקציב שהמוסדות מקבלים, הן לצורך גיוס מרצים, הן לצורך בניית מבנים וכולי, קניית ציוד למעבדות, התקציב למקצועות האלה עלה באופן משמעותי ביחס ליתר התחומים.

הדבר השני הוא שבמסגרת הקצאת מכסות הסטודנטים התוספתיות שיש לחמש השנים הקרובות ניתנה עדיפות גם למוסדות שמלמדים בעיקר בתחומים האלה. לצורך העניין אם אני אשווה את אורט בראודה למכללת גליל מערבי, מכללה בעלת מאפיינים דומים ונמצאת באזור דומה, מאחר ואורט בראודה מרוכזת בתחומי ההנדסה וקצת המדעים, ניתנה לה עדיפות בגלל התחומים שהיא מלמדת.

נקודה נוספת בכל זאת שאנחנו נצטרך לעשות בהמשך ועוד נקודה אחת שממש קורית בימים אלה, כך שאני עוד לא יכול ממש לדווח עליה בצורה פרטנית אבל היא כבר בשלבים די מתקדמים של יישום, אז האחת זה בהקשר של המתווה האקדמי, כלומר אותן תכניות לימוד שמאושרות למוסדות לפתוח בחמש השנים הקרובות, אז כן אנחנו נותנים עדיפות יחסית משמעותית ומנסים להקל יותר על תכניות בתחומים של הנדסה בעיקר וקצת של מדעים בתחומים שעליהם דיברנו. ונקודה אחרונה היא, בכל זאת, מעבר להגדלה הרוחבית שעשינו בתעריפים של הנדסות ומדעים, לאור הממצאים היותר ספציפיים שעלו מתוך הנתונים של הוועדה, בפרט לגבי הנושא שממוקד בהנדסות תוכנה, חומרה ואלקטרוניקה באוניברסיטאות, אנחנו כן הולכים לתת אולי תמריץ נוסף לאוניברסיטאות, עם עוד הגדלה נוספת ממוקדת רק בהקשר הזה ולא רוחבית על כל ההנדסות, בשביל לענות לצורך האקוטי שמסתמן כבר בתקופה הזאת מעבר לצרכים של---

זיהיתם רק את שלושת הווקטורים האלה? זאת אומרת התוכנה, החומרה ואלקטרוניקה? אין יותר תחומים?

לא, מה שאמרתי זה שלגבי כל ההנדסות נעשתה כבר עלייה של התעריף, וההתייחסות היא כללית להנדסות. ספציפית, לאור הנתונים של הוועדה, נראה שהצורך בשלושת התחומים שציינתי הוא מעל ומעבר לרוחב הכללי של ההנדסות ולכן שם אנחנו הולכים לתת תמרוץ נוסף מעבר למה שעשינו עד עכשיו.

אבל כל הדברים שאמרתי למעשה קרו רק בין חצי שנה לשנה האחרונה ולכן כמובן ש---

אתם הולכים לעשות את זה בפריסה כוללת, גם במכללות ואוניברסיטאות, או שרק איפה שיש הצלחה ודרישה?

בגדול אנחנו לא מפלים בין מכללות לאוניברסיטאות בהקשרים האלה.

אבל אתם מעלים את הדרישות של אותן המכללות שהן חלשות יותר?

האם אנחנו מחזקים יותר?

כי האינטרס הציבורי להוציא מהנדסים מוכשרים וטובים וחזקים, כדי שגם יוכלו להתמודד בתחרות הקשה בשוק העבודה.

אני יודע, אבל הדרך שלנו להתמודד עם הנושא של מוסדות שהם חלשים יותר, בין אם זה מכללה או בין אם זה אוניברסיטה, הוא יותר בדרך של איזה תכניות לימוד אני נותן לו להמשיך ולפתוח. כלומר האם אני עוצר לו את המשך הפיתוח האקדמי, האם מוסד שמגיע אליי אחרי שיש... לאורך השנים, רק לתת את הרקע, ועדת התכנון והתקצוב והמועצה להשכלה גבוהה מקיימות ועדות להערכת איכות שבוחנות לעומק את ההוראה, איך הסטודנטים יוצאים וכולי. במוסדות שבהם אנחנו רואים לאורך זמן שהערכת האיכות היא לא טובה, אנחנו יותר מאטים את קצב הפיתוח האקדמי ומקשים יותר על המוסד להמשיך ולפתוח תכניות לפני שהוא משפר את התכניות הקיימות. זו הדרך בדרך כלל שאנחנו מטפלים וזה בהחלט נכנס כחלק מכלי המדיניות שלנו בהקשר הזה.

רק משפט אחרון, בשביל להשלים, כל הכלים האלה למעשה התחילו להיות מופעלים בכמה חודשים, לכל היותר בשנה האחרונה, ולכן את התוצאות שלהם אנחנו נראה, אני מניח, בשנה, שנתיים, שלוש הבאות מבחינת היקף ההכשרה, ובשוק העבודה כמובן, אין מה לעשות, בהשכלה גבוהה תמיד מרגע כלי המדיניות ועד לרגע שאתה רואה את הבוגר בשוק העבודה זה במקרה הטוב ארבע שנים, במקרה הפחות טוב בתחומים יותר ארוכי הכשרה, זה קצת יותר.

אנחנו נשוחח עם שר החינוך, אנחנו נקצר את הביורוקרטיה.

מר אבירם ז'לטין, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

מהמדען הראשי. אנחנו כמובן שותפים לצוות ואנחנו גם מחכים למסקנות של הצוות. אחרי שאנחנו נקרא ונלמד את המסקנות, אנחנו כן מתכוונים לפתח, בשיתוף עם משרד האוצר ועם המועצה, כלי סיוע. אני רק אזכיר שבעבר למדען הראשי היו כלי סיוע להעסקה של עובדים, היה פעם---

איך אתם שותפים כשאתה אומר לאחר שאנחנו נקרא אותן?

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שותף. בעבר לשכת המדען הפעילה כל מיני כלי סיוע לעידוד תעסוקה למשל של ישראלים חוזרים והיו לנו גם כל מיני תכניות סיוע להעסקה והשמה למשל של עובדי היי טק בתעשיות המסורתיות וכולי, אז אחרי שהדוח ייצא אנחנו כן מתכוונים לפתח כלי סיוע בהתאם למסקנות של הדוח.

תודה.

מר עופר רימון, משרד החינוך, בבקשה.

שר החינוך, מר גדעון סער, הציב את הנושא של החינוך הטכנולוגי כאחד היעדים המרכזיים של המשרד ולצורך זה אנחנו בנינו תכנית תוספתית של 300 מיליון שקלים בתקציב הדו שנתי, 2012-2011.

איפה הוא הציג את זה?

הצגנו את זה בהרבה מאוד מקומות, גם בישיבת הממשלה, גם בוועדת החינוך של הכנסת, בכמה וכמה---

אני מציע שזה יוצג גם בוועדת הכלכלה, כי ועדת הכלכלה היא חלק אינטגרלי בנושא הזה.

אני מאוד אשמח בהזדמנות אם תמצאו לנכון להציג את התכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך הטכנולוגי. כפי שאמרתי, תכנית מאוד מקיפה שנותנת מענים גם לתלמידים המצטיינים שבחלק הזה אני ארחיב קצת. אלה דור ההיי טק, אותם אלה שאנחנו רוצים שיילכו ללמוד את ההנדסות וישתלבו בתעשיות עתירות המידע בישראל, אבל גם תכניות למה שאנחנו קוראים דרג הביניים, טכנאים הנדסאים, גם תכניות לתלמידים מאתגרים שאולי לא יגיעו לתעודת בגרות אבל אנחנו רוצים לראות אותם משתלבים בשוק העבודה, וגם תכנית שיצאנו איתה עכשיו לשילוב חרדים בחינוך הטכנולוגי. כל התכניות האלה ויש עוד הרבה תכניות, זו תכנית מאוד רחבה.

אבל אני רוצה להתמקד בתכנית שאנחנו קוראים לה 'עתודה ומנהיגות מדעית טכנולוגית'. הדבר הראשון שעשינו, הגדרנו מה זה תעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית, מושג שעד היום לא היה כל כך מוגדר, כלומר הצטיינות לא דרשה הצטיינות ספציפית בתחומים האלה. התעודה שאנחנו מדברים עליה היא תעודה שכוללת 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות מקצוע מדעי בדגש על פיזיקה, ועוד 5 יחידות שיכולות להיות טכנולוגית עילית, אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת מכונות או מקצוע מדעי נוסף. כשאנחנו בוחנים את שיעור תעודות הבגרות האלה במדינת ישראל, מתוך הלומדים בי"ב, בערך 6.5% מהתלמידים מגיעים לתעודת בגרות שכזאת. שמנו לנו יעד להגיע ל-20% תעודות בגרות שכאלה ולצורך העניין יצרנו את תפיסת הפתרון. אני אציג אותה בקצרה, אבל אני רק אומר שיצאנו כבר השנה בפיילוט ב-30 בתי ספר, קיימנו השבוע כנס לבתי הספר החדשים, בשנה הבאה כבר 200 בתי ספר יהיו בתכנית הזאת. מדובר בבתי ספר שש שנתיים, אנחנו מתחילים את התכנית הזאת מכיתה ז' אבל פותחים במקביל בבית ספר גם כיתה ז' וגם כיתה י' כדי שתוך שלוש שנים יהיה לנו רצף מכיתה ז' עד כיתה י"ב. התכנית הזאת היא אוטוסטרדה אל תעודת הבגרות הזאת שאנחנו ציינו ובעצם לכל בית ספר אנחנו נותנים נתונים, כמה תלמידים בבית ספרו בשנת הלימודים תש"ע הגיעו לתעודת בגרות שכזאת ואנחנו מציבים לו יעד לשלוש השנים הראשונות, שזה יעד שכיתה י' תגיע אליו תוך שלוש שנים. אם אתה לא בונה תכנון נכון, אם בכיתה י' אתה לא איתרת את הילדים שהם יהיו מקור הגידול שלך בסוף כיתה י"ב, אתה לא תגיע לשם.

אדוני, דבר אליי, לא אל הממשלה, יש לכם זמן לשבת לבד.

בהחלט, גם אנחנו מאוד נשמח לעזרה של הוועדה הזאת לקדם את התכנית ואני אציין כמה נקודות שאני חושב שאנחנו צריכים עזרה. אבל אנחנו מציעים גם יעד לשש שנים, שזה המקור של התלמידים שמכיתה ז' נכנסים לתכנית. מדובר בתכנית שנותנת קודם כל שעות תוספתיות. כבר בכיתה ז' ילדים, מעבר לארבע שעות מדעים, לומדים עוד שעתיים פיזיקה כמותית, מכיתה ז', כשאנחנו מורידים מורים מהחטיבה העליונה כדי ללמד את הפיזיקה שאנחנו רוצים שהם ילמדו, תוספת של שעתיים מתמטיקה, גם תוספת של מתמטיקה נקייה וגם מתמטיקה שתומכת בלימודי הפיזיקה, ועוד שעתיים מדעי המחשב כבר מכיתה ז', שזה חידוש, שעד היום בחטיבת הביניים לא לימדו מדעי המחשב.

ופשוט פיזיקה ללמוד זה בעיה?

פיזיקה ללמוד זו בעיה---

אני אגיד לך למה אני שואל אותך את השאלה הזאת, בהתחלה בא חכם, הוריד את כל נושא הפיזיקה לחלוטין, עכשיו בא חכם אחר ואומר 'אני אעשה פיזיקה כזאת או פיזיקה כזאת או פיזיקה כזאת' ועכשיו הילד מתחיל להסתבך. השאלה היא אם אתם לא מקשים במקרה הזה. זאת אומרת צריך לעשות הכל מידתי. אני רוצה שתתייחס לנקודה הזאת. בסופו של דבר הילדים מרוב הכותרות והשמות הבומבסטיים של פיזיקה כזאת ופיזיקה גרעינית ופיזיקה... לא יילכו ללמוד את זה.

לא, אנחנו לא נתנו כותרות, אנחנו קוראים לזה פיזיקה.

אוקי, כי אני התחלתי להסתבך.

לא, זה 5 יחידות פיזיקה שאתה מכיר, אלא שאם אתה לוקח ילד בכיתה י' ואתה רוצה להביא אותו ל-5 יחידות פיזיקה, להרבה ילדים בכיתה י' רמת הבסיס שלהם לא מאפשרת להם ללכת ל-5 יחידות, אז אנחנו מתחילים עוד קודם ללמד את אותם לימודי הפיזיקה, מורידים פרקים ומלמדים את זה כבר מכיתה ז', כמו שאמרתי בתוספת של שעתיים בשבוע. זאת אומרת שהילדים האלה, במקום ללמוד מדעים ארבע שעות בשבוע, מה שהם לומדים היום, לומדים עוד שעתיים, שש שעות מדעים, ובמקום ללמוד חמש שעות מתמטיקה בכיתה ז' הם לומדים שבע שעות מתמטיקה ועוד שעתיים מדעי המחשב ובגרות שתשים דגש על המקצועות האלה.

התכנית הזאת מאתרת את הפוטנציאל הלא ממומש, כי אנחנו חושבים שאין בעיה במדינת ישראל, אם נהיה נחושים, להגיע למצב של-20% מהבוגרים יהיו תעודות בגרות שכאלה.

אני לא אפרט את כל הבעיות שיש לנו, יש לנו תכנית מאוד מורכבת, אנחנו עובדים עם המורים ועם המנהלים, אבל אחת הבעיות שלנו זה מול המועצה להשכלה גבוהה. אנחנו לא מקבלים הכרה מיוחדת, או בונוסים מיוחדים, משמעותיים, לילדים שמגיעים למצרפים שכאלה. זאת אומרת ילד שמגיע לתעודת בגרות של 5 מתמטיקה, הוא עשה הנדסת תוכנה ועוד 5 פיזיקה, הוא לא מקבל בונוס, הוא לא מקבל הכרה מיוחדת במוסדות להשכלה גבוהה. כתוצאה מזה הילדים אומרים לנו, זו תכנית מאוד תובענית, מאוד קשה, 'למה להתאמץ?' אנחנו משכנעים אותם שמי שייכנס לתחומים האלה פותח שערים אל תעשיות עתירות הידע, לקריירה מופלאה, אנחנו יכולים לחזק כאן את מדינת ישראל, ואני מאלה שאומרים שאולי יש כאן אנשים שלא מזהים את הפוטנציאל, שאולי כרגע אין את החוסר, אבל ברגע שיהיו לנו את המשאבים האלה כל התעשייה תוכל להתכוון הרבה יותר גבוה. לכן אנחנו צריכים כאן את המוסדות להשכלה גבוהה, שיעשו יותר מאמץ ויקלו עלינו לשכנע ילדים לעשות ולהשקיע את המאמץ הזה.

אני רוצה לציין עוד תכנית אחת. אני לא אסקור את כל התכניות, מדובר בתשע תכניות, כל אחת מאוד גדולה. יחד עם המנהל הכללי של משרד האוצר, מר חיים שני, אנחנו יצאנו לתכנית להסבת מהנדסים לחינוך הטכנולוגי. בגלל שהתכנית הזאת ותכניות שכאלה דורשות הרבה מאוד מורים שבאים מהתחומים האלה של הטכנולוגיה, מדעי המחשב, פיזיקה, כמו שאמרתם, בגיל 45 בתעשיות עתירות הידע יש אנשים שחושבים על פרישה וכאן בנינו תכנית להסבת מהנדסים לחינוך הטכנולוגי, פתחנו כבר שתי קבוצות כאלה, אחת בבאר שבע ואחת במרכז. עד כאן.

רק נתון אחד, כמה מסיימים היום עם בגרות? אמרת 6.5 ואתה רוצה להגיע ל-20%, כמה מסיימים היום בגרות בארץ?

תעודת בגרות מסיימים בערך 50% מהתלמידים.

מספרים.

שנתון הוא בערך 100,000.

אז 6.5% זה 6,500.

דרך אגב, רק כדי לסבר את העניינים, כשאנחנו מדברים על מצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה, אם כבר נכנסנו לזה, אז במבחנים בין לאומיים, למשל, אנחנו עומדים בין 4% ל-5% מצטיינים, תלוי אם אתה מדבר על מתמטיקה או מדעים. בסך הכל, כשאתה משווה את זה ברמה בין לאומית זה מצב בסדר, אבל שוב השאלה מה התקרה שאתה מציב לעצמך, מה הכיוון, כי מדינות במזרח אסיה מגיעות ל-20%-25% מצטיינים בתחומים האלה ויש כאלה שאומרים, אם אנחנו מדברים על איומים, אז האיום המרכזי על המערב מגיע מכיוון מזרח אסיה, ממדינה כמו סין, שמייצרים הרבה מאוד מצוינים בתחומים האלה. אנחנו אירחנו כאן את אולימפיאדת אסיה לפיזיקה. רק כדי לסבר את האוזן, כל משלחת שלחה שמונה נציגים, ישראל השיגה הישג מאוד יפה, חולקו 12 מדליות זהב, ישראל השיגה מדליית זהב אחת, זה היה הישג יפה, טייוואן מדליית זהב אחת, רוסיה 2 מדליות זהב ותשימו לב, מתוך 12 מדליות זהב לסינים היו שמונה נציגים, 8 מדליות זהב. זאת אומרת, אם מדברים על איום אז צריך להבין מה זה לייצר מצוינות במסות כאלה. אנחנו מאוד רחוקים מזה. אתם יכולים גם להסתכל על זה---

אתה רוצה להתחרות עם הסינים? לא הבנתי.

לא, אני אומר שבמדינה קטנה כמו שלנו, 6.5% זה לא מספיק גם אם אתה תלך ותגיד שאולי בנתונים אבסולוטיים... אתה יכול להשוות לאירן למשל. באירן יש 1.5% מצטיינים, אבל אצלנו גודל שכבת גיל זה 120,000 ושם גודל שכבת גיל זה 1.5 מיליון תלמידים. שוב אני אומר, כשמסתכלים על האחוזים האלה, צריך להסתכל לא רק על האחוז אלא גם על הכמות, כמה מצוינות זה מייצר לך מבחינת מספרים מוחלטים וכמה זה יכול לתת מענה לאתגרים שלנו, גם באזור וגם בכלל הגלובלי.

תודה רבה.

מר חיים אומן, מנהל קרן וראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, בקשה.

הדברים נאמרו פה, אבל אני רוצה לתת כמה הדגשים שאנחנו נתקלים בהם יום יום. אני אתחיל דווקא מהסוף. מדובר פה על 100,000 סטודנטים מסיימי בגרות. היום הנושא של מכינות קדם אקדמיות הוא אייטם משמעותי ביותר לגבי כאלה שאין להם בגרות וזה לא כאלה שלא יכלו להשיג בגרות בגלל אי יכולת אינטלקטואלית, אלא כאלה שלא הלכו לבגרות בגלל בעיות סוציו אקונומיות או דברים אחרים, היום זה מספר משמעותי ביותר.

אני מבקש לציין מספרים, כי חשוב לנו להבין.

אני אתן לך דוגמה. היום רק בפרויקט אופקים להיי טק, לדוגמה, שאנחנו עושים יחד עם יהודה סיזאפל, מאיגוד ההיי טק, רק פה, רק סביב הפרויקט הזה היום לבד, שהתחלנו אותו לפני שנתיים או משהו, מסתובבים למעלה מ-600 חבר'ה שכבר סיימו, ואני אומר לך, אלה מבין המצטיינים הם כאלה שלומדים במכינות, כי חלק לומדים רק להשלמת בגרות. זה במסגרת הפרויקט הזה לבד. אין לי פה כרגע את המספרים, לא הבאתי, אבל אני מדבר איתך בסדרי גודל של אלפים, ומאיפה זה בא? קודם כל מהקרן לסיוע נוסף ביחידה להכוונת חיילים משוחררים יש 100 מיליון שקלים כל שנה שמתוך זה כ-90% הולך למכינות קדם אקדמיות. 100 מיליון שקל לשנה רק מהקרן לסיוע נוסף, שזה הרבה מאוד כסף.

בכלל אתה רואה היום שניצול הפיקדון לצורך לימודים, מעל 70%, הולך לטובת לימודים. אז אני לא יודע עכשיו להגיד לך במונחים מספריים, בחתך, כמה מתוך זה הולכים למקצועות ההיי טק אבל 70% זה יפה.

לפרקטיקה. חלק מהבעיות שאני רואה וגם אתה הזכרת, אחת מהן זה נושא של גיוס אנשים בכלל למקצוע הזה. אני שם רגע בצד את הכסף, בהנחה שיש לנו מאגר כספי, מה קורה עם אנשים. אני אומר פה ואמרתי את זה לתעשיות, אם לא יהיה פה שיתוף פעולה של התעשיות, כי בסוף הצעירים שואלים אותך 'כמה אני מרוויח ביום שאני מסיים את הלימודים'. אני רואה את זה בהרבה מאוד מיזמים שאנחנו עושים בתחום של הכשרות מקצועיות, אם זה בנושא של הנדסאים או כאלה, אז אנחנו היום בתחום ההכשרות המקצועיות פתחנו שולחן עגול עם התאחדות התעשיינים, עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, או התאחדויות אחרות, תלוי באיזה מקצוע, התאחדות הקבלנים בהסתדרות, זה לא משנה, ואנחנו בונים תכנית שמתחילה משלב איתור האנשים, הכשרות מקצועיות, השמה בעבודה בשכר הולם, ולכן אני אומר שאני לא רואה כרגע, לפחות אצלנו במונחים של חיילים משוחררים, שיש מצב שאין לנו כסף לתת לאנשים ללכת ללמוד אלא אני רואה מצב שיהיה פה שיתוף פעולה של התעשיות על מנת לבנות תכניות.

דבר שני, הנושא שהזכרת אותו קודם, זה להוריד את הגבלת הסטודנטים בפקולטות. יש פקולטות או יש אוניברסיטאות או מוסדות מועדפים. למשל אוניברסיטת בן גוריון. באוניברסיטת בן גוריון שיש ביקוש רב למקצוע הזה, סטודנטים שרוצים ללכת לבן גוריון, יש הגבלה. בעניין הזה צריך לעשות צעד ולפתוח. לעשות חקר באמת איפה החבר'ה רוצים ללמוד, בסוף זה רצון של הצעירים, ואם אתה רואה שיש היום לטכניון ולאוניברסיטת בן גוריון יש... לתל אביב למשל יש פחות, למה יש פחות? זה בעיה של מגורים, יוקר מגורים וכל הדברים האלה, שבדרום זה פחות בעייתי ובצפון עם הטכניון, במסגרת תכנית אופקים ותכניות אחרות שאנחנו עושים, אנחנו נותנים גם מגורים. אבל אם היום בבאר שבע ישנה דרישה הרבה יותר גדולה ממה שהאוניברסיטה יכולה לתת בגלל המגבלות, צריך לפתוח את זה, צריך לפתוח את הדברים האלה.

אתם שומעים את הדברים? אני מבקש שבתום הדברים תתייחסו לנושא הזה.

בנוסף לזה, אם אנחנו עכשיו מתחילים לדבר על מקורות, אז הזכרתי, בנושא של מקורות תקציביים, יש לפחות בכל מה שקשור לנושא של חיילים משוחררים, הזכרתי את המענק, את הפיקדון, את הקרן לסיוע נוסף, מלגות שאנחנו נותנים מתורמים. חוץ מפרויקט אופקים להיי טק, בשנה שעברה אני נתתי מעל 40 מיליון שקל מלגות מתורמים, כמו מפעל הפיס ואחרים שמעבירים את זה דרכנו, ויש הרבה אחרים. בנוסף לזה יש עכשיו חוק שנת לימודים חינם. במסגרת חוק שנת לימודים חינם, יש את ה-60 מיליון שקל שהולכים לטובת מי שרוצה ללכת ללמוד בפריפריות אבל יש 20 מיליון שקלים שזה ועדה בראשותי צריכה לשבת עכשיו ולתת תעדוף למקצועות. אנחנו עושים את זה יחד עם חלק מהחברים שמייצגים פה את המוסדות ואנחנו נקבע ואין לי ספק שגם מקצועות ההיי טק ייכנסו בפנים. אז זה עוד 20 מיליון שקל שנכנסים לתוך מאגר הכסף הזה. אבל בסוף צריכים לדאוג לשני דברים; אחד, שחבר'ה ירצו לבוא למקצוע הזה ובשביל זה צריך לרתום את התעשייה, אני אומר לכם את זה מפרויקטים אחרים שאנחנו עושים בתחומים אחרים. והדבר השני, לפתוח את המגבלות ולתת דלת פתוחה למוסדות שהחבר'ה רוצים ללמוד שם.

מר שלמה וקס, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.

הרי מי שהתחיל עם הזעקה לציבור הרחב זה אנחנו. אנחנו איתרנו את הבעיה ואני שמח שלא צעקנו בחינם, נכון, חגי? אני מודאג מדבר אחר, תתפלאו, אני מתחיל להיות מודאג מתעשיית ההיי טק בכללותה כאן בארץ. אמרתי את זה בכינוס של השדולה ואני חייב לחזור ולומר את זה היום גם. הרי כשחגי אומר עלות מהנדס, אז נתתי את הנתונים, מהנדס בפלורידה עולה 120,000 דולר בשנה, מהנדס בישראל לפי שער של 3.40 עולה 119,000 דולר, אני כבר לא מדבר על ההכנסות מהתעשייה.

1,000 דולר יותר זול.

זה משהו רציני, לעומת 50,000 דולר בפולין או ברומניה ואני לא מדבר על 30,000 וכמה בסין ובהודו, אז הפער הזה הוא משהו רציני. אנחנו בבעיה אמיתית בתעשייה הזאת. כשאני ניתחתי את שנת 2010, אם לא ידידיי וחבריי מאינטל שמיד פעם מתקיפים אותנו על המענקים שקיבלו, מי שלא מכיר, אלי רמון, סמנכ"ל במשאבי אנוש של אינטל... אגב, לא ראיתי כאן את איגוד תעשיות ההיי טק, זה שמייצג את ההיי טק, אבל הוא כנראה רק יודע לעשות כנסים ולעשות רעש.

על זה בדיוק אני מדבר, על שיתוף הפעולה עם התעשיות.

שלמה וקס בזכות דיבור, ומי שירצה להתייחס אליו אחר כך זכותו פה ליד השולחן.

תוקפים את אינטל במענקים, אבל אם לא אינטל ולא התעשייה הביטחונית, לא יודע, היינו יורדים בכמויות הייצור שלנו דרסטית. אנחנו מדברים על שוקי חוץ לארץ, השוק שלנו הוא לא כאן בארץ. התופעה של הסטרט אפים, מצד אחד היא מבורכת, מצד שני היא מוציאה את כל הנוער מכאן והם לא קולטים אחר כך את המהנדסים ולא מפתחים כאן תעשייה.

אנחנו ביחד איתך, חבר הכנסת אילטוב, מנסים להניע את התכנית של מה שנקרא 45+. ב-45+ אתה צריך לעבוד על שני הצדדים של המשוואה. הצד האחד הוא קודם כל לשכנע את בני ה-45+ שהם כבר לא גנרלים. גם אני הייתי גנרל בעבר אבל אני כבר לא גנרל ואני עוסק היום בלובינג, נו, אז מה? הם לא גנרלים, הם כבר לא וי.פי למרקטינג, וי.פי לסלינג וכך הלאה, יעשו רענון, בואו נעשה להם תכנית רענון, קודם כל למלא את המחסור, כי עד שאנחנו נראה את הפירות של התכנית המבורכת של משרד החינוך יעברו עוד אפילו בירדן הרבה מים. אז בואו ננצל את הפוטנציאל הזה ונשכנע אותם לחזור למעגל העבודה. במקביל לשכנע גם את התעשייה לקלוט אותם. זאת אומרת, זה לעבוד על שני הצדדים של המשוואה, ואת החלק הזה, לשכנע את התעשייה לקלוט אותם אחרי רענון, אנחנו ניקח על עצמנו, אבל צריך להתחיל בתהליך. כי עוד הפעם, מה שיוצא מהארץ, מי שעושה אאוט סורסינג לחוץ לארץ, הוא כבר לא יחזור הנה. שום דבר.

ויש תהליך בלתי פוסק של יציאת משרות מכאן כתוצאה מעלויות ואני חייב לומר ולהעלות גם כאן, עוד הפעם, היות ואתה, מכובדי, עושה מלאכת קודש, הנושא של הכרסום הבלתי פוסק של השקל מול הדולר יביא לקריסה טוטאלית של התעשייה הזאת. רק היום בבוקר קראתי על חברה ותיקה שכבר חיה 40 שנה ומעסיקה מאות עובדים בקרית גת, קוראים לה ויסוניק, אני לא יודע עד כמה זה נכון, שחברה יפנית הולכת לרכוש אותה. היא לא תהיה כאן. פלטרוניקס, שעושה קבלנות משנה ומעסיקה, לא מהנדסים, רובם שם לא מהנדסים, מעסיקה במגדל העמק ובערד ובאופקים ובשדרות, היא לא תהיה כאן. לצערי גם מרכזי פיתוח יוציאו מכאן או לא יתנו הנה עוד משימות אם לא נדע לפתור את הבעיה, ואנחנו בבעיה ובמצוקה אמיתית. מוטב שעה אחת קודם מאשר אחר כך בכי לדורות. זו לא בעיית הקוטג', היא תחריף את בעיית הקוטג'.

תודה רבה.

מר אלי רמון, מנהל משאבי אנוש, אינטל, בבקשה.

אל"ף אני מסכים עם כל מה שנאמר פה. אני מקבל כל מה שנאמר, אבל מבחינת המוסיקה התחושה שלי שאנחנו מדברים רק על בעיה אחת, שזה מחסור במהנדסים ובבעלי מקצועות דומים. מכשול אחר שאנחנו מוכרחים לשים עליו את הפוקוס זה המכשול של המחסור ההולך וגדל בהנדסאים וזה קריטי ואני חושב שאם אפשר יהיה לטפל גם בנושא הזה במסגרת דוח הוועדה, זה יהיה חשוב מאוד. בשנים האחרונות יש ירידה דרסטית במספר מסיימי המכללות הטכנולוגיות בתחום ההנדסאות, יש ירידה באיכות של הבוגרים ואנחנו נתקלים בקשיים הולכים וגדלים בתחום הזה. המכללות האקדמיות שואבות אליהן את מיטב הנוער ואנחנו נתקלים בתחום שמאוד חסר לנו, הוא דרוש לנו, הוא חסר, ואנחנו נתקלים בקשיים הולכים וגדלים. אם הוועדה, הממשלה, מי שצריך, ישים את הפוקוס על מיצוב מחדש של המקצוע שנקרא הנדסאים ועל המכללות הטכנולוגיות, תהיה בזה ברכה. תודה.

תודה רבה.

גב' אסתי חשין, בבקשה.

כבוד היושב ראש, התקדמנו מהישיבה הקודמת. בישיבה הקודמת, ועברתי תוך כדי הדברים של חגי על הסיכומים שלי ממנה, היתה שאלה אם בכלל קיים פער או לא קיים פער. עכשיו אני חושבת שכולנו מסכימים שקיים פער, עברו שלושה חודשים, ברור לגמרי שיש פער, אני מבינה שהבעיות עוד לא לגמרי ממוקדמות, הפתרונות עדיין לא לגמרי ממוקדים, אבל אנחנו יודעים שיש פער. צעד קדימה, משמעותי.

חבל שהדברים לוקחים כל כך הרבה זמן, כי אני חייבת להסכים עם דבריו של מר שלמה וקס, אני חרדה לתעשייה. התעשייה הזאת רחוקה מלהיות מסכנה אבל היא בסכנה. הדבר הכי מצער כאן זה שהיא לא יודעת עד כמה היא בסכנה. תסתכלו כמה אנשים יש כאן מהתעשייה, אני ספרתי ארבעה ואני כוללת את שלמה ואותי, אולי חמישה, גם איתי זנדבנק. זה מצב מצער. בדיונים המקבילים על חוק המחקר ופיתוח התייצבו, אני לא אגיד עשרות, אבל בין 15 ל-20 אנשים מהתעשייה כדי להילחם על הזכות לעשות אקזיטים יותר גדולים. היום, בדיון שהוא לא פחות אקוטי לעתידה של התעשייה, אתה מסכים איתי, נכון, אלון?

זה לא מעניין את אלה שעושים אקזיטים.

זה נכון, אמת דיברת ואני מיד אתייחס לזה. היום, בדיון שהוא לא פחות אקוטי לעתידה של התעשייה לאורך זמן, אפילו יותר אקוטי לעתידה של התעשייה לאורך זמן, התייצבו חמישה אנשים מהתעשייה. זה לא שהם לא ידעו---

התעשייה האמיתית.

גם התעשייה האמיתית לא מיוצגת כאן בצורה מספיק רחבה. ולא ברור, שלמה, שאני מסכימה איתך עם המונח 'התעשייה האמיתית', אבל גם התעשייה האמיתית לשיטתך לא מיוצגת כאן בצורה מספיק רחבה. התעשייה לא מודעת לכך שיש לה בעיה. אם התעשייה היתה מודעת לכך שיש לה בעיה, אותם עובדים בני 45+, שחלקם גנרלים ולכן קשה לגייס אותם וחלקם פחות אטרקטיביים לגיוס וחלקם נפסלים עוד בשלב של הסיבי המפואר בגלל שהם אובר קווליפייד, אבל חלקם מהנדסים... היה אמור להשתתף פה בדיון בחור שעבד איתי, בן 50+, שעבד איתי שנים ארוכות, מהנדס, מעולם לא התיימר לעשות משהו שהוא מעבר לתחום ההנדסה, איש חרוץ, איש עבודה, ממליצים מפה עד להודעה חדשה, כל מעסיקיו הקודמים ממליצים עליו והוא לא מצליח לעבור את שלב הראיונות משך שנתיים. בדרך כלל כשיש בעיה, יש פער, צריך להרחיב את המקורות כדי לטפל בפער, אבל כאן יש בעיה שיש דיסוננס בין לכאורה פער, שהרגולטור מכיר בו, האיגודים מכירים בו, חלק מהחברות מכירים בו, אבל התעשייה לא לגמרי מכירה בו, לבין מצאי שקיים באסכולות מסוימות. לפני שאנחנו מתחילים להכשיר אוכלוסיות נוספות להיות מהנדסים, בואו נמצה את האוכלוסיות הקיימות. בואו נדאג לזה שאותם בני 45+, שיכולים לפתח, וחלקם גם לא צריכים רענון, הם יכולים מחר בבוקר להיכנס ולהתחיל לכתוב---

אני רק רוצה לחדד נקודה אחת, זה גם וגם, כי אחרת הממשלה תבין שנתחיל רק את זה. אז אני רוצה לתקן את זה.

אז למען הסר ספק, רבותיי מהממשלה, כבוד היושב ראש, זה גם וגם. כן, צריך לדאוג להרחיב את המקורות העתידיים כדי לאפשר לגדל את התעשייה, אבל צריך גם למצות את המקורות הקיימים כדי לאפשר לתעשייה לצמוח בטווח הזמן הקצר. כי גם התכניות המאוד יפות שאנחנו מדברים עליהן כאן, כולל הצעת החוק שחבר הכנסת הגיש שאני מקווה שהיא תעבור ובעיניי היא יכולה להיות איזה שהוא משקל שיטה את המאזניים מאוד חזק לכיוון של לימודי הנדסה ומדעים, כי ברור לגמרי שאם המדינה תממן את מלוא הלימודים למי שיכול ללמוד הנדסה ומדעים, ובהנחה שהמקצועות שייבחרו בתחום הזה יהיו המקצועות הנכונים, אין ספק שתהיה נהירה למקצועות האלה. הרי בסופו של דבר, אני אולי לא שייכת לדור ה-Y, אולי כן, תלוי איך מסתכלים, אבל אנחנו דור שמבין דברים דרך הכיס.אם יש איזה שהוא אינסנטיב, אם יש איזה שהוא עידוד משמעותי שמאפשר לי לחסוך כסף, סביר להניח שאני אלך לכיוון הזה. שנת לימודים חינם, זה טוב ויפה, זה לא בהכרח מספיק. אבל בטווח הקצר ובטווח הקצר אנחנו חייבים לדאוג לאותם בני 45+ ולא מסיבות סוציאליות, לא בגלל שהם אוכלים את החסכונות שלהם, זו גם הולכת להיות בעיה, אלא בגלל שהם יכולים לעבוד, הם יכולים להרחיב את מצאי המהנדסים בתעשייה, הם באים עם סט מאוד רחב של כישורים ושל יכולות, הם רוצים לעבוד, אז למה התעשייה לא נמצאת פה? למה התעשייה לא קולטת אותם? אני חייבת לומר שגם פה אין לי תשובה לשאלה הזאת. אם היתה לי תשובה, אז סביר להניח שכבר היתה לנו איזה שהיא תכנית, אבל זו נקודת ארכימדס שאנחנו חייבים לטפל בה ואני כולי מקווה שהצוות הבין משרדי נוגע בפרט בנקודה הזאת ויציע פתרונות ראויים לטיפול בנושא של בני 45+. תודה רבה.

תודה רבה.

מר עמנואל דואק, מנהל הכספים באלביט מערכות, בבקשה.

שלום. אני רציתי לתת בנוסף למה שנאמר כאן על מה ששלמה אמר בפגישה הקודמת, לדעתי אין חלופה לביחד לשיתוף הפעולה. צריך שהוועדה תיקח בחשבון, המלצתי, להסתכל במרוכז ובמשותף תוך שיתוף פעולה. אין חלופה לשיתוף פעולה, בייחוד לא בנושא כמו כוח אדם בתעשייה המדוברת.

דבר נוסף, קיימים היום מסלולים שתומכים ומשקיעים ועוזרים לתעשייה, מסלולי תעסוקה ומסלולי מענקים. לפעמים המסלולים האלה מתנגשים ומונעים, כל מסלול מהמסלול האחר, תמיכה ושיתוף במקורות בפריפריה וזה קצת מקהה ומשבש את המטרות של החוקים המדוברים. אני אתן דוגמה, למשל מסלול מענקים של השקעות בהון. חברה בפריפריה משקיעה בהון ברכוש קבוע, מקבלת מענקים. היא לא יכולה לקבל מענקים על גידול בעובדים במסלול תעסוקה. אם היא מקבלת מענקים בהשקעות הוניות---

השקעות הון אנושי, היא יכולה לקבל מענקים.

אני מדבר על קבלת מענקים במסלול מענקים בהשקעות הון. אם היא משקיעה 10 מיליון דולר בהנחה של 20%, היא יכולה לקבל 20% מענק בפריפריה, אבל זה מונע בעדה לקיים ולקבל מענקים וזה נשוא הדיון היום, תעסוקה, במסלול תעסוקה. אז אני מבקש שהוועדה תתייחס לזה כדי לאפשר לא לקבל על אותו משאב, על אותה הוצאה פעמיים מענק, אלא לקבל על הוצאות שונות, השקעות בהון מענק, והשקעות בהון אנושי במסגרת מסלול מענקים. היום זה לא מתאפשר.

אם להרחיב את זה, להיות גמישים. כיוון שאם מדברים על כל הדברים שנאמרו כאן, ותוסיפו לפריפריה, שזה עוד מוסיף על מה שנאמר כאן, אז אם רוצים לעודד ולצמצם את הפערים שיגרמו בסוף לדברים שישפיעו על המשק ועל הייצור, צריך להתייחס לזה גם. תודה רבה.

בקשה, גב' אלה מטלון, מנהלת כללית פורום MIT, בבקשה.

אני רוצה להתייחס בקצרה לשלוש נקודות. נקודה ראשונה, ואני מתנצלת אם מישהו אמר כאן משהו שלא שמעתי כי אני הגעתי באיחור, הייתי באירופה ובאירופה הנושא של הלוואות לסטודנטים הוא דבר מאוד מקובל. גם באנגליה יש מערכת מפותחת, גם בדנמרק, שאלה שתי מדינות שאני מכירה. אני רואה משהו יותר מוסר בהלוואות מאשר במענקים. אני חושבת שזה אולי יביא פחות אנשים, אבל זה יביא אנשים עם איכויות יותר גבוהות ועם אחריות יותר גבוהה ואני ממליצה מאוד לשקול את הנושא של הלוואות לסטודנטים שאנחנו רוצים למשוך לתוך המקצועות הטכנולוגיים. זה גם יאפשר להגדיל את העוגה, מפני שאחרי כמה שנים יהיה אפשר להשתמש בהלוואות שחוזרות כדי לגלגל אותן הלאה ולהרחיב את זה לסקטורים נוספים. אז אני מבקשת לשקול את האפשרות הזאת. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני דיברתי בפגישה שעברה על הנושא של המשאב של אנשים שהוא משאב עצום ולא מנוצל. כשיצאנו מהישיבה הקודמת ניגש אליי מר אדם שוורץ, הדיקן של הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ואמר לי שבפעילות שיווקית, פעילות הסברתית, הטכניון הצליח להגדיל את מספר הנשים בפקולטה להנדסת חשמל מ-2% ל-20%. הנתון הזה הוא נתון פנטסטי. מר אדם שוורץ גם הוסיף שכאשר הם שואלים בני נוער מה לדעתם עושה מהנדס בוגר הפקולטה להנדסת חשמל, 80% מהם מאמינים שהוא הולך לעבוד בחברת חשמל, שזה נתון מדהים, מזעזע ואומר שצריך לעשות כאן תיקון הסברתי. הצעדים ההסברתיים שאנחנו צריכים לערוך הם חשובים מאוד והם לא כל כך יקרים.

הנקודה השלישית שאני רוצה להתייחס אליה, זה שהיו כאן הרבה הצעות שונות וכל אסטרטגיה בעצם נבחנת במבחן הביצוע וחשוב שאנחנו נתחיל לעשות את הדברים בקטן ולראות אם הדברים שאנחנו חושבים שעובדים באמת עובדים, כי מבחן המעשה בסופו של דבר יקבע אם הרפורמות האלה יצליחו או לא. תודה.

תודה רבה.

גב' אפרת רהט, מרכז אקדמי דן, בבקשה.

אני סמנכ"ל קשרי תעשייה במרכז אקדמי דן ואני באה אולי יותר מהצד של הפתרון, או ניסיון לפתרון. אחד הדברים שזיהינו שאחוז ניכר מהאנשים שעובדים, נכון להיום בעולם ההיי טק, הוא ללא תואר. זה מהווה בהמשך את אחד החסמים להתפתחות הקריירה וזה מגדיל את כמות האנשים שבגיל 45 יוצאים בעצם מהתעשייה. אחד מקהלי היעד שלנו לפנות אליו זה אנשים עובדים שיבואו ללמוד לימודי ערב לתואר ראשון ובי.איי במערכות מידע ו- B.Scבמדעי המחשב, בתקווה שזה יעזור אחר כך למנוע יציאתם משוק העבודה.

תודה רבה.

עורך דין רוני שוקן, קרן אברהם.

קרן אברהם הוא קצת שונה מהרבה אנשים אחרים שנמצאים פה, עמותה, מאוד ותיקה, שפועלת שנים ארוכות בכל מה שקשור להסדרת היחסים בין יהודים לערבים ובשילוב של הערבים. אחד התחומים שבהם אנחנו מתמקדים זה השילוב של הערבים בשוק העבודה. בהקשר הזה, כשמדברים על מחסור של עובדים בהיי טק, אני חושב שחלק מהבעיה טמון בכך שלא מסתכלים מלכתחילה כמו שצריך, או כמו שאפשר היה לעשות, על האוכלוסייה הערבית. לפני כמה חודשים, בחודש מרס האחרון, נעשה מחקר על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, וגילו שם שכ-80% מהאקדמאים הערבים, בוגרי המקצועות המדעיים, מקצועות הנדסה, אינם עובדים בתחומים שבהם הם למדו. כלומר יש על כל חמישה ערבים שלמדו מקצועות מדעיים, שלמדו מקצועות הנדסה, שיכולים להשתלב בתעשיית ההיי טק ארבעה שלא עושים את זה. ונתון שהוא מתוך הדבר הזה, עוד יותר מדהים, זה שיותר מ-42% בכלל לא מחפשים עבודה בשוק העבודה היהודי, הם לא ניגשים, זה לא שהם ניגשים ולא מתקבלים, הם פשוט לא ניגשים. מסיבות שונות, שאני יכול לפרט, אבל אין לנו פה הרבה זמן ואני לא רוצה לקחת יותר זמן ממה שצריך. אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא דבר שצריך להסתכל עליו.

בהקשר הזה אני רוצה לציין שמרכז ההשקעות במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, התחיל לפעול בכיוון הזה. יש יוזמה חדשה שמדברת על תמרוץ של עסקים להעסיק סטודנטים ערבים בוגרי מתמטיקה ומקצועות הנדסיים. אנחנו בטוחים שלהצעה הזאת תהיה השפעה מרחיקת לכת. חזי צייג, מנהל מרכז ההשקעות, העריך שבשנה-שנתיים הקרובות מאות סטודנטים ערבים יוכלו להשתלב בתעשיית ההיי טק. בהקשר הזה קורים גם הרבה דברים במשכן הזה. רק לפני כשבועיים נדחתה הצעת חוק של כמה חברי כנסת, לתמרץ העסקה של עובדי היי טק בממשלה, מכרזים ממשלתיים שקשורים בהיי טק. זו היתה הצעת חוק של חבר הכנסת חנא סוייד. היא נדחתה וחבל, כי הדבר הזה בהחלט היה יכול לתרום לתוספת של כוח העבודה שפה נראה לי שמחפשים.

זה יגיע לפה כהצעה לסדר לדיון בוועדה.

אכן. מה שהוחלט זה להסיר אותה כהצעת חוק. הדבר הזה לא יתקדם במסלול של תמרוץ, כפי שהציע חבר הכנסת סוייד, אבל כמו שאמר היושב ראש, חבר הכנסת אילטוב, ההצעה הזאת תגיע כהצעה לסדר ואנחנו חושבים שכדאי להפנות עין לדבר הזה. קרן אברהם זה גם גוף שפועל ויכול בהחלט לסייע בכל מה שקשור לאיתור אנשים, למציאת קשרים ולפתוח להיצעי עבודה חדשים. יש גופים נוספים שעושים את זה ואנחנו בהחלט ממליצים להסב תשומת לב גם לכיוון המגזר הזה ובטוח שזה יכול להיות לתועלת כולם. תודה.

תודה. אכן הנושא הזה הוא חשוב ודורש דיון רחב הרבה יותר עם הגורמים הרלוונטיים.

יש פה את נציגי משרד הקליטה והעלייה ומשרד המדע והטכנולוגיה? מי הקליטה? בבקשה.

במשרד הקליטה יש מספר תכניות להשמת מדענים ומהנדסי פיתוח. המרכז לקליטה במדע פועל במסגרת משרד הקליטה או מערך סיוע בכמה ערוצים, אחד מהם זה ייעוץ, הכוונה, יצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים ומענק הניתן למעסיק כהשתתפות חלקית בהוצאות של עלות העסקת המדען. זה נכון גם לעולים וגם לתושבים חוזרים. ההבדל אצל התושבים החוזרים הוא סכומי הסיוע היותר נמוכים ותקופת הסיוע היא יותר קצרה. הסיוע נפרש בין שנתיים לארבע שנים בהתאם לתכנית המסוכמת עם המרכז. כדי להקל על קליטת המדען במוסד, אנחנו לא קובעים את שכר המדען, מי שקובע את השכר זה המעסיק. מה שאנחנו כן תובעים מהמעסיק, ששכר מינימום עבור בעלי תואר שני, בתנאי שהם רוצים לקבל מאיתנו סיוע, זה יהיה 5,000 ₪ ועבור בעלי תואר שלישי זה 7,000 שקל. כלומר המעסיק יכול לשלם יותר, יבורך על כך, אבל את המינימום אנחנו תובעים.

אתם חלק מהצוות הבין משרדי בנושא הזה?

אני חושבת שלא, עד כמה שידוע לי.

למה לא? קליטת עלייה כבר לא חשובה?

חשובה, אבל חשובים גם הרבה משרדים אחרים. ניסינו לעשות משהו מאוד...

אני חושב שמשרד הקליטה קלט הכי הרבה מדענים בכל התקופה, מכל המשרדים האחרים.

בהקשר הזה הם לא שותפים בצוות, אבל מצד שני דיברנו רבות, נגיד, מסביב לנושא של השבת מוחות.

איך אתם יכולים לעשות, לדוגמה, את נושא השבת המוחות בלי הניסיון של משרד הקליטה?

לא הובנתי נכון. בקונטקסט של השבת מוחות, במסגרת עבודת הצוות, אנחנו מדברים באופן שוטף עם משרד הקליטה. אז זה נכון שהוא לא נפגש בכל הדיונים עם החברות והכל, אבל בהקשר של השבת מוחות---

למה לא? אתם חושבים שהם לא צריכים לדעת את כל המידע?

לא חושבים שהם לא צריכים לדעת, אבל יש ניסיון לייצר---

אני חושב שהם צריכים. בשביל לייעל גם את הפעילות שלכם, הם צריכים להיות חשופים למידע שאתם שומעים שם.

בהחלט, אני מסכים, יש תמיד איזה שהוא טרייד אוף בין צוות קטן, ואז קל לזמן הרבה פגישות, לבין צוות מאוד רחב שהופך את העבודה ל---

אני חושב שהם יהיו מאוד יעילים והם ימצאו את הזמן להתמודד עם לוח הזמנים שלכם.

אנחנו בהחלט נעדכן את האנשים במשרד הקליטה אודות כל מה שהם---

אני חושב שלמשרד הקליטה יש גם ניסיון בנושא הזה והוא ניסיון רחב מאוד וגם חשוב שהוא יידע ויראה את המידע כדי לדעת להתמודד עם הנושאים, כי אם אתם תפתחו להם מידע צר, בטח שהם לא יידעו להתמודד עם הבעיות. לכן אני ממליץ לכם בחום לצרף את הצוות ואנחנו נדאג שהם יבנו את לוח הזמנים שלהם בהתאם למפגשי הצוות. תודה.

יש לי עוד זמן?

לא, אין לך יותר זמן, תודה. אני חושב שאת ההישג שלך השגת.

בבקשה, משרד המדע.

אנחנו בעצם לא קשורים בהכשרה של כוח אדם ישירות לתעשייה, מלבד שבתחום הזה אנחנו כן מממנים מתחילת שנות ה-90 מחקר מדעי בתחום מדעי המחשב והמתמטיקה השימושית באופן יציב ועקבי ומדי שנה משנים את ההכוון באיזה תת תחום במדעי המחשב להקצות את הכספים. תכנית התשתיות היא תכנית יוקרתית יחסית ועם תקציבי מחקר שהם יחסית גבוהים.

בנוסף לכך, ואולי זה אספקט שהוא חשוב, יש את תכנית מלגות אשכול, להכשרת דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים, כולל בתחום הזה, וזה גם נעשה בצורה עקבית ומדי שנה ישנם מספר אנשים שזוכים במענקים וממשיכים את לימודיהם הגבוהים לדוקטורט ולפוסט.

אספקט נוסף הוא נושא הנשים שכבר אולי שבע שנים שיש לנו תכנית מלגות ייעודית לעידוד נשים לעסוק או ללמוד מדעים מדויקים והנדסה, כולל פעילות שלנו שהיתה בהקמת המועצה הלאומית לנושא נשים במדע.

תודה רבה.

אני מקווה מאוד שאתם לקחתם ברצינות את כל הנושאים שדיברנו פה. מבחינת הנושא של משרד הקליטה, אנחנו נבקש בכתב ממר יוג'ין קנדל לעדכן אותם ולצרף אותם לצוות. אני חושב שמשרד הקליטה וכמכשיר של הממשלה הוא יכול כמעט לפתור את הבעיה בעידוד קליטת העלייה. צריך למצוא ולנצל את המכשיר הזה, זה אחד המכשירים שפתר הרבה מאוד בעיות עם הרופאים לדוגמה ונושאים אחרים, גם מהנדסים.

נקודות לסיכום. אני מבקש להודות לכל הנוכחים שטרחו ובאו. הנושא הוא חשוב לכלכלה ולמשק הישראלי. מצער ומאכזב שהצוות הבין משרדי טרם יכול להציג את תוצאות עבודתו אלא רק נתונים גולמיים. אנחנו מאוד נרצה לראות את הנתונים הסופיים ואת ההמלצות. מדובר בנושא קריטי בחשיבותו לתעשייה ולחוסנה הלאומי של ישראל וראוי שהרשות המבצעת תפעל בדחיפות להצגת תוצאות לממשלה ולאחר מכן לכנסת.

אני קורא לצוות הבין משרדי לפעול בדחיפות להשלמת פעילות לפרסום תוצאות העבודה שלו ולהתחיל לעבוד על פתרונות. בפרט מבקש שהצוות יתייחס לנושאים הבאים: אחת, שילוב בני 45+ בתעשייה. מדובר במצאי קיים של כוח אדם. שתיים, תכנית לעידוד לימודים אקדמיים בתחומי ההנדסה והמדעים באוניברסיטאות באמצעות הטבות כספיות, לרבות בחינת נושא מתן הלוואות.

הנושאים שאנחנו מדברים עליהם אינם סובלים דיחוי, הנושאים שעלו היום חשובים ובכוונתי לטפל בהם באופן פרטני, בפרט אמשיך לקדם את החקיקה בנושא עידוד לימודים טכנולוגיים אצל חיילים משוחרר ולגבש פתרונות גם באמצעות חקיקה פרטית לעידוד תעסוקה של בוגרי ההיי טק.

הוועדה עומדת לרשותכם ונמשיך לפעול לקידום נושא ההיי טק בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

הוועדה גם תקדיש דיון לנושא התכנית האסטרטגית לקידום החינוך הטכנולוגי של משרד החינוך.

אני מודה לכולם, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00