הכנסת השמונה עשרה

PAGE
2
ועדת משנה הפריפריה

14.6.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 12
מישיבת ועדת המשנה לפריפריה

של ועדת הכספים

יום שלישי, י"ב בסיוון התשע"א (14 ביוני 2011), שעה 14:00

מימוש הגדרת אזור עדיפות לאומית בתחומי החינוך, התעסוקה והדיור

חברי הוועדה: מירי רגב – היו"ר

טלב אלסאנע

משה שגיא, סמנכ"ל מינהל, כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עו"ד שנית פנחסי הראל, עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

מיכל גולדשטיין, מנהלת אגף בכיר למינהל מוניציפאלי, משרד הפנים

סימונה טסטה, סגנית מנהלת אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

אבי פלדמן, מנהל מטה לפיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד גלית יעקובוב, המחלקה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שי דותן, כלכלן, רשות המסים, משרד האוצר

רוני פלמר, מנכ"ל עמותת אור

סמי מלול, מרכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי

רות דיין מדר, ראש תחום חברה, מרכז השלטון המקומי

אבירם דהרי, ראש העיר קריית גת

סאלח פארס, ראש מועצה מקומית חורפיש

חיר נסראללה, ראש מועצה מקומית פקיעין

עראף איליא, ראש מועצה מקומית מעליא, ראש מועצה

מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם

יניב אפוטה, עוזר לראש מועצת ירוחם

יחיאל טוהמי, סגן ראש עיריית אריאל

חנה גולן, מנכ"לית עיריית אריאל

ישראל נדיבי, סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות

אבי רואה, יו"ר מועצה אזורית מטה בנימין, מרכז המועצות האזוריות

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

מימוש הגדרת אזור עדיפות לאומית בתחומי החינוך, התעסוקה והדיור

צהרים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים לנושא הפריפריה. הדיון היום עוסק במימוש חוק אזורי עדיפות לאומית שאנחנו יודעים שהוא סוכם במסגרת חוק ההסדרים משנת 2009, החלטת ממשלה משנת 2009 מספר 1,060, כאשר משנת 2010 יש מכתב של גבי גולן ממשרד ראש הממשלה שבעצם גוזר את המרכיבים של החוק לכלל משרדי הממשלה.


לצערי הרב, ואני אומרת את זה כאן באופן חד משמעי, לא נמצא כאן נציג ראש הממשלה. יכול להיות שהפריפריה באמת לא מעניינת אותם או שיש להם נושא אחר על הפרק, אבל בעיניי זאת תקלה גדולה מאוד. לא יכול להיות שכאשר מדברים על הפריפריה, הם אינם. אם היינו מדברים על בנייני אקירוב במרכז תל אביב, כולם היו כאן.


אני מבקשת להעביר את הדברים האלה.

זה לא עניין של תקלה. יכול להיות שאנשים בחרו לא לבוא.

לא הגיעו. הם זומנו והם לא הגיעו.

הם זומנו.

אני מבקשת קודם כל להעיר בעניין הזה. שנית, אני מבקשת לשלוח מכתב מוועדת הכספים ליושב ראש הכנסת, מכתב שמדבר על כך שלשכת ראש הממשלה והנציגים שלה מזלזלים בוועדה. אין לנו דרך אחרת, כגורם שאמור לתכלל את פעילות החוק ומימושו, כאשר הנציג לא נמצא כאן. אני מבקשת שהדברים האלה יהיו בפרוטוקול ואני מבקשת שיצא מכתב בעניין הזה ליושב ראש הכנסת ולומר לו שלמרות שהנציג זומן, הוא לא הגיע לישיבה.


אני רוצה קודם כל לברך את סמי מלול ידידנו שמונה על ידי יושב ראש השלטון המקומי לרכז את כל סוגיית ערי הפיתוח, ערי הפריפריה, בשלטון המקומי. סמי יהיה שותף מלא לכל ועדות המשנה שנקיים כאן כמו גם השדולה למען הפריפריה, בראשה אני עומדת יחד עם מספר חברי כנסת.


בפתח הדברים אני רוצה לאחל בהצלחה ותודה לרוני שמשמש כמנכ"ל עמותת אור שעושה עבודה מדהימה בכל מה שקשור להתיישבות של צעירים ובכלל בנגב. הוא המנכ"ל בהתנדבות של השדולה למען הפריפריה, גם במה שקשור לנגב וגם במה שקשור לגליל והוא מסייע גם במה שקשור לוועדה הזאת. בחור נמרץ, צעיר, עם הרבה ניסיון שהוא מביא אתו וכל זה במטרה לסייע לטובת הפריפריה.


נמצא כאן מנהל ועדת הכספים, טמיר, ואני בהחלט רואה זכות בכך שהוא נמצא כאן. הוא לא מגיע לכל ועדת משנה אבל הוא נמצא כאן כי אני מאמינה שאתה מבין את החשיבות של הסוגיה הזאת בנושא הפריפריה. תודה לך, טמיר. נמצא כאן איתן העוזר שלי, נציגי המשרדים וראשי הערים שתכף כל אחד מהם יציג את עצמו לטובת הפרוטוקול.


אני רוצה לומר עוד כמה מלים לפני שרוני יציג את החוק. אנחנו היום מדברים על נגזרות של החוק בארבעה תחומים עיקריים: בתחום החינוך, בתחום התעשייה, בתחום השיכון והבינוי ובעצם מינהל מקרקעי ישראל שזה אותו הדבר ובפקודת מס הכנסה שזה משרד האוצר. תכף יציגו את החוק ואת הנגזרות שלו.


שלחתי מכתב לכל ראשי הערים וקיבלתי התייחסות של חלק מהם כאשר חלק מההתייחסויות קשורות לחוק ולחלקן אין קשר לחוק אלא יש להן קשר לקשיים שיש לפריפריה בנושאים שונים אבל לא נעסוק בקשיים האלה כאן. אלה נושאים עליהם אנחנו צריכים לדבר, אבל בוודאי לא בדיון הזה. הדיון הזה נועד לטפל ולראות כיצד מיושם חוק העדיפות הלאומית, אזורי העדיפות, שבעצם הוא נגזר מחוק ההסדרים משנת 2009.


מנהל הוועדה, אני רוצה לומר שיש כמה החלטות שאני חושבת שכדאי שיהיו לעיני ועדת הכספים ואני גם אפנה את תשומת לבו של גפני בעניין הזה.


מבחינת החוק, הוא מחייב דיווח כל שישה חודשים לוועדה, דיווח האומר מה נעשה מבחינת יישום החוק. הוא מחייב את מנכ"ל ראש הממשלה לבחון את אפקטיביות המפה והתקצוב שלה עד ה-1 באפריל 2011. אני מתארת לעצמי שבוודאי לשכת ראש הממשלה הכי בקיאה בחוקים ומיישמת אותם, כך שבוודאי אפשר להזמין את מנכ"ל המשרד לדיון הבא כדי שיציג בפנינו מה מומש מחוק אזורי עדיפות לאומית עד ה-1 באפריל והאם המפה שנקבעה היא אפקטיבית או לא. להזכירכם, מתוך מפת העדיפות הלאומית יצאו הרבה מאוד ערים ואחת הערים שיצאה היא לדוגמה קריית גת וזה בגלל מדד אשכולות, מה שנקרא המדד הפריפריאלי שכל הזמן משנים את השם שלו. בסוף ועדת הכספים אישרה, אחרי ויכוחים של כמעט שנה, את המפה אבל באמת הכוונה הייתה שאושרה מפה, בואו ניישם אותה וניישם אותה בכל אחד מהנושאים שהחוק התכוון אליהם. אני מקווה שהיום נשמע מנציגי המשרדים לגבי היישום של המפה.


אני מבינה שנמצאים כאן משה ממשרד החינוך, אבי פלדמן ממשרד התעשייה, שי ממשרד האוצר, מהשלטון המקומי נמצאת רות וסמי. סמי ירכז את הדברים אבל השאלה אם יש איזה דברים מהעבר שאתם חושבים שצריך להעלות כאן בעניין של המימוש. עם סמי ישבנו, דיברנו והכנו את כל הדיון הזה. אני רואה שנציג משרד הפנים איננו כאן וכך גם נציג משרד הבינוי והשיכון.

אני ממשרד השיכון.

רוני, תתחיל ואחר כך כל המשרדים שהוזמנו יתייחסו לנושאים.

שלום. בעיקרון מירי נגעה בדברים ובאמת ברכות על היוזמה לקיים את הדיון הזה. אני כאן גם כתושב הפריפריה וגם כנציג גוף שפועל בנגב ובגליל. אנחנו מזהים שיש פערים בחלק מהמקומות בנושא של כל מיני יוזמות, אבל כאן יש הזדמנות שהחוק כבר עבר ויש החלטת ממשלה שמיישמת אותו והמטרה היא לראות איך אפשר בכוחות משותפים לגרום לדברים להתממש, לעבור ליישום ולתקצוב, כאשר
בחלק מהמקרים הנושאים כבר מתוקצבים ברמה מפורטת.


יותר חשוב שנציגי המשרדים יתייחסו ולכן אני אתן סקירה קצרה ומהירה. בגדול, אותה החלטת ממשלה מספר 1,060, והעדכון שלה מנובמבר 2010, הפנתה לכל משרד ממשלתי ואמרה מה בעצם הפעולות או איזו החלטת ממשלה או חקיקה קשורה ורלוונטית אליו.

עיקרי הדברים הם בכל מה שקשור למשרד התעשייה, בכותרות, נושא של החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה והנושא של חוק עידוד השקעות הון.

בנושא של חינוך זה הנושא של תוספת תקציב למוסדות, סיוע בתקציב הסעות תלמידים, חוק חינוך חובה, תמריצים למורים ביישובי עדיפות לאומית וגם כאן יש כל מיני פערים שאנחנו מזהים אותם - זה הגיע גם מראשי הרשויות – לגבי אחוזי ההשתתפות בין הרשות המקומית לבין גורמים כאלה ואחרים בסוגיות שונות שקשורות בחינוך, אם זאת הסעה או אם זאת הזנה.

בנושא של בינוי ושיכון יש תקציב מפורט ביותר שנוגע בנושא של הלוואות, של סבסוד של עלויות בפיתוח עירוני וכפרי, מענקים לבנייה ביטחונית, השלמת פיתוח שכונות ותיקות, סיוע לבנייה בקיבוצים ובמושבים, כאשר המטרה היא לראות היכן הדברים האלה עומדים גם מול התקציבים המאוד מוגדרים ומפורטים שאותה החלטת ממשלה, אותו דיווח, הפנתה אליהם.

בנושא של מינהל מקרקעי ישראל – שוב, יש הרבה שאלות וסוגיות ואני מקווה שהדיווחים יהיו חיוביים ושנופתע לטובה – יש ישובים שלא ברור עדיין היכן הם נמצאים. בהרבה מן המקרים, גם בקשר שניסינו לעשות לפני ישיבת הוועדה מול משרד ראש הממשלה, המטרה הייתה לברר איזה ישובים נכנסים לכל אחת מהקטגוריות. יש ישובים שנמצאים באיזשהו סוג של ערפל כמו לדוגמה ישובים חדשים שהוקמו ובחוק כתוב שחמש שנים ראשונות מאותו יום של ההקמה שלהם הם ייכנסו אוטומטית לאזור עדיפות לאומית, משהו שהמשרדים חייבים לפעול ליישם אותו. נכון להיום זה לא קורה. מדובר לפחות על שמונה ישובים חדשים.

זה ברמת ההקדמה. הציפייה היא לקבל מכל משרד איזשהו עדכון האומר היכן הדברים עומדים ביישום ובתקצוב. תכנון מול ביצוע 2009-2010 בתקופת הזמן שעברה מאז החלטת הממשלה והחוק ולגבי התכנון של 2011, מה מתוכנן בסעיפים השונים אצל כל אחד מהמשרדים.

תודה. סמי, כמה מלים ואז נעבור למשרדים. אחר כך ראשי הערים יוכלו להתייחס וכך גם נציגי הישובים.

צהרים טובים. תודה על הברכות של יושבת הראש ועל היוזמה לכנס את הישיבה הזאת שהיא ישיבה, לדעתי, חשובה ביותר והיא קריטית.


החוק הזה שקיבל תוקף מה-15 ביולי 2009 לדעתי מאפשר פלטפורמה אדירה וסוף סוף לתת תוכן ולצקת תכנים של עדיפות לאומית. החוק הזה קיים וכולי, אבל לצערי הרב אני לא יכול לבוא ולומר לך שהיום יש עדיפויות משמעותיות באזורים וכתוצאה משינויים באשכולות של החתכים הסוציו אקונומיים יוצא מצב שיש ערים שכתוצאה מהשינויים, מההקפצה משלוש לארבע או מארבע לחמש, בעיקר מחמש ומעלה, נוצרה להן הרעה משמעותית בתנאים. אני מכיר ישובים שכתוצאה מהשינוי הפריפרי הזה של האשכולות יש היום איזושהי הרעה בגזרה שלמה של הטבות שעד היום הם קיבלו.


אחת הנקודות שלדעתי היא חשובה היא שלא תמיד צריך להתייחס לעניין האשכולות בהתייחסות לפריפריה. לא צריך להתייחס אלא צריך להחריג. יש ישובים שנמצאים בפריפריה המרוחקת ואותם צריך להחריג, גם אם האוכלוסייה היא חזקה. הם חיים בפריפריה מרוחקת והם חייבים לקבל איזושהי התייחסות. זאת נקודה בה הבחנתי.


יש החלטות ממשלה משנת 2008, יש מגמות, יש הצהרת כוונות על אכלוס הגליל והנגב אבל חייבים לעשות סדרה של פעולות ולתת פלטפורמה בחוק עצמו כדי באמת לאפשר למשרדי הממשלה לקדם את זה. תודה.

תודה. אנחנו נעבור למשרד השיכון והבינוי. סימונה, בבקשה. אני רואה כאן את התקציב שקיבלנו והוא מפורט לפרטי פרטים לגבי התחומים השונים. קיבלתי את זה ממשרד ראש הממשלה ואני מתארת לעצמי שגם לכם יש אותו. נניח סבסוד הלוואות, קיבוצים ומושבים – הסכום. סיוע באזורי עדיפות לאומית, מבצעים מיוחדים – הסכום. בקיצור, יש לכם כאן רשימה כולל חלוקה לתקציב והייתי רוצה לדעת מה עשיתם עד עכשיו במימוש החוק ומה מתוכנן בהמשך.

החוק בעצם אמר שאין תוספת תקציב וזה הביא אותנו להגדיר לעצמנו איזושהי מפה עם איזה שהם קריטריונים כי החלטת הממשלה הכניסה הרבה יותר ישובים מכפי שהיה קודם לכן. אנחנו הכנו מפת עדיפות שמתייחסת לסבסוד פיתוח בשני אלמנטים, גם לבנייה הכפרית וגם לבנייה העירונית. במפה החדשה, בטבלה החדשה שהכנו, הוכללו מספר פרמטרים כמו מדד סוציו אקונומי, פריפריאליות, שיעור הגירה וכדומה ומספר הישובים שנכללו היום במפה הזאת הוא הרבה יותר גדול. הסבסוד שאת רואה בספר התקציב שקיים הוא על פי שיווקי עבר. אמרו שזה מצב נתון ועם זה תמשיכו להתנהל.

יש תשעה מיליארד שקלים עכשיו שנכנסו לאוצר מהדלק ומהנדל"ן.

לנו יש תקציב שהיה פונקציה של שיווקי עבר וככל שאנחנו יודעים השיווקים בשנים של עד 2009 לא היו גבוהים. במפת הסבסוד החדשה – רוצים או לא רוצים – ואני אתן דוגמה למשל בישובים הערביים כאשר אם במפה הישנה היו ארבעה ישובים ערביים, היום נכנסו למעלה מעשרים ישובים.

זאת אומרת, אתם לא מסוגלים לעמוד כרגע במימוש החוק.

לא מסוגלים לעמוד במימוש החוק. אנחנו בשיח עם משרד האוצר והעלינו בפניו את הצרכים. דיברנו עם משרד האוצר והעלינו בפניו את הצרכים שלנו.

זאת אומרת שמאז החוק, כמה זמן עבר מאז?

שנתיים.

אתם לא עשיתם כלום. לא מימשתם אותו.

לא.

למרות שעל פי החוק צריך לדווח אחת לחצי שנה לראש הממשלה מה נעשה, למרות שהיה צריך לדווח לוועדה ולמרות שמנכ"ל משרד ראש הממשלה על פי החוק צריך עד ה-1 באפריל 2011 לדבר על אפקטיביות המפה, החוק קיים ואתם שנתיים לא הצלחתם לממש שום דבר.

בשלב זה אנחנו ממשיכים לפעול לפי המפה הישנה.

זאת אומרת, סתם דיונים בכנסת.

לא. אנחנו בהליכים רציניים של משא ומתן עם משרד האוצר.

אבל שנתיים לא מומש דבר במשרד השיכון והבינוי, למרות שפניתם למשרד האוצר ובוודאי שר האוצר יודע על כך כי הרי הפקידים לא מחליטים שום דבר לבד והרי הם לא עושים כלום לבד. אני מתארת לעצמי ששר האוצר יודע ששנתיים החוק – שהוא לחץ לממש אותו – לא ממומש בכל מה שקשור לשיכון ובינוי. תודה רבה לך.


אני עוברת לגורם הבא שידווח, למשרד התעשייה. אבי פלדמן, תגיד לנו אתה מה אתם עשיתם במשרד התעשייה.

צריך להזכיר קודם כל שהחוק חל רק על מקום שאין בו חקיקה מסדירה לגבי תחומי פעילות אחרים. מרבית ההטבות שניתנות במשרד התעשייה, ניתנות מכוח חקיקה אחרת ואני אציין עכשיו את החקיקה.

תסביר כדי שאני אבין.

החוק חל על כל מקום שיש תוכנית ממשלתית או משרדית ואין חקיקה שנשענת עליו. זאת אומרת, בעצם זה חוק שיורי. הוא אומר שאם יש חקיקה מסדירה, אנא תפעלו לפי אותה חקיקה ותסדירו את מפת העדיפות של אותה חקיקה, ואם אין כזאת, אז תשתמשו במפת העדיפות של החוק הכללי.


החוק העיקרי שאנחנו עובדים מכוחו, והזכיר את זה רוני בפתיח, זה חוק עידוד השקעות הון שיש לו צו אזורי עדיפות שהוא קובע מפה לעניין חוק עידוד השקעות הון.

אם כן, אתם לא פועלים לפי אזורי העדיפות הלאומית כפי שנקבע בחוק.

כמעט ולא.

אתם פועלים לפי חוק עידוד השקעות הון.

נכון. כבר אני אצמצם את הגזרה ואומר שאין הבדל גדול בין שני החוקים. זאת אומרת, המפות, אם רוצים לשים שכבה על שכבה, מפה מול מפה, אין הבדל גדול. לא הבאתי אתי את הניתוח הזה, אבל אין הבדל גדול בין המפות. אני יכול להגיד לך שכאשר משרד ראש הממשלה בנה את ההחלטה, הוא הלך קודם כל למפה של צו אזורי עדיפות מכוח חוק עידוד השקעות הון וזאת הייתה המפה הבסיסית. דרך אגב, היא הייתה גם המפה הבסיסית משנות ה-90 ואילך.

עזוב את המפה כרגע. אני שואלת אותך מה בתכל'ס קרה בשנתיים האחרונות.

זה חשוב כדי להבין את הרקע, איך נבנתה המפה ומה זה אזור עדיפות.


על איזה סוגי הטבות חלה המפה שלנו, של חוק עידוד השקעות הון. היא חלה על מענקים מכוח חוק עידוד השקעות הון, היא חלה על תוספת מענקים לפי חוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, כאשר מי שנמצא באזורי הנגב והגליל לפי חוק העידוד מקבל תוספת של עשרה אחוזים והיא חלה על הקצאות בפטור ממכרז, הקצאות קרקע בשטח אזורי תעשייה. זאת אומרת, אלה הם שלושת התחומים שמכוסים על ידי חקיקה. דרך אגב, זה גם בדיווח שהעברנו לבקשתם לגבי יישום החוק.


איפה החקיקה הפרטנית של משרד התעשייה לא חלה. היא לא חלה על מסלולי התעסוקה, שזה מסלול מינהלי שהממשלה החליטה עליו לפני כחמש שנים. שם אנחנו עדיין נמצאים בתקופת המעבר ועד תום תקופת המעבר אנחנו נבצע את ההתאמות האלה.

תקופת המעבר היא שנתיים וחצי.

נכון, עד סוף השנה הזאת.

אותן שנתיים וחצי, עד סוף ינואר 2012.

נכון.


אני רוצה להשלים עוד נקודה אחת. כל התוכניות החדשות בהן אנחנו מתחילים – לדוגמה יש לנו תוכנית חדשה שיצאה רק לאחרונה לגבי הטבות לסטודנטים בפריפריה שנקלטים בתעשייה בפריפריה – נשענות כבר על המפה של חוק העדיפות. זאת אומרת, כל תכנית חדשה יוצאת לפי חוק העדיפות. תוכניות קיימות, השתדלנו לשמור בתקופת המעבר, פשוט כדי לייצר כמה שיותר ודאות למי שהסתמך עליה והן נשענות על המפה הקיימת כאשר המפה הזאת תתוקן עד תום תקופת המעבר.
כרגע זה חל רק על מסלולי התעסוקה.

מה קורה לדוגמה עם מעבר איתורן לקריית שמונה? מה קורה אם בסוף איתורן לא עובר לקריית שמונה, אם אנחנו הולכים לפי מה שאתה אומר.

אם אנחנו רוצים לפתוח את הנושא, אפשר.

לא, סתם שאלה. זרקתי דוגמה.

כל ההטבות של מעונות היום בוטלו במסגרת חוק עדיפףות לאומית.

תכף נגיע לחינוך.

לא, מעונות יום זה לא חינוך.

נכון, זה משרד התעשייה.

כל ההטבות של מעונות היום בוטלו.

אני אענה אחד-אחד. איתורן יכלו ויכולים לקבל. קריית שמונה כלולה במסלולי התעסוקה והם יכלו ויכולים לקבל לפי התנאים הקיימים. הבעיה של איתורן היא שהם רצו תנאים מקלים בהרבה. דרך אגב, רק לפרוטוקול, היינו מוכנים ללכת את כברת הדרך, אבל בסופו של דבר זה נפל כי איתורן גם לא יכלו לעמוד בתנאי המקל שהם ביקשו מלכתחילה. זאת אומרת, הם ביקשו תיקון מ-12 אלף ל-8,500.

טמיר אומר לי שאתם מטפלים בזה במסגרת המליאה. מה לגבי מה שסמי אומר בקשר למעונות היום?

לגבי מעונות היום, עד כמה שאני יודע, הקריטריונים של מעונות היום הם קריטריונים מקצועיים והם לא קריטריונים של פריפריאליות. זאת אומרת, זה לא מבוסס על פריפריה. הדרגות מבוססות על קריטריונים סוציו אקונומיים של ההורים. זאת אומרת, המצב הסוציו אקונומי של ההורים ולא על המיקום.

לפי מה שאתה אומר, דין קריית שמונה כדין תל אביב. על פי מבחן ההכנסות.

לפי מבחן סוציו אקונומי. נכון.

כדין סביון.

איזו עדיפות לאומית זאת? הייתה הטבה משמעותית. הם לא שילמו יותר מדרגה 3 ואחר כך העלו את זה לדרגה 5 וגם את דרגה 5 ביטלו.

איזה השקעות כספיות היו ב-2009 ו-2010?

לא הבאתי נתונים לגבי השקעות כספיות בכל אחד ממסלולי הסיוע. כמו שאמרתי, במרבית הנושאים זה בכלל לא רלוונטי כי זה עובד מכוח חקיקה אחרת. אם תרצו, נוכל להעביר לכם.

זאת אומרת, החוק הזה לא רלוונטי לא לבינוי ולא לתמ"ת. הוא לא רלוונטי. לפחות כרגע לחצי מהמשרדים הוא לא רלוונטי.

לא. לא אמרתי שהוא לא רלוונטי. קודם כל, הוא יהיה רלוונטי החל מעוד חצי שנה על מסלולי התעסוקה. אלו הם מסלולים שהם לא מכוח חקיקה.

ומעונות יום, זה לא יהיה רלוונטי לגביהם כי זה לפי ממדים אחרים של סוציו אקונומי.

ביטלו הטבות.

לא בוטלו הטבות.

חינוך.

בעקבות החלטת הממשלה והחוק אנחנו יישמנו את ההחלטה במפת הישובים החדשה במספר נושאים. למשל בנושא של גני ילדים שלוש-ארבע, הרחבנו את הפטור לגילאי שלוש-ארבע לישובים שנמצאים במסגרת אשכול שלוש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המטרה היא להגיע בספו של דבר להפעלה מלאה בכל הישובים בעדיפות לאומית, אבל בגלל האילוצים התקציביים התחלנו באשכול שלוש. כאמור, המטרה שלנו היא להתקדם במשך הזמן גם לאשכולות הבאים.

בכמה ישובים הרחבתם?

כתשעה-עשרה ישובים בהיקף של כ-18 מיליון שקלים בשנה.


הנושא השני בו תקצבנו לפי מפת העדיפות הלאומית החדשה זה נושא תמריצים לעובדי הוראה. מפת העדיפות הלאומית החדשה היא המפה לצורך התמריצים. זאת אומרת, אין ישובים אחרים שמקבלים את התמריצים לעובדי הוראה ויש שם כל מיני מדרגות, לפי מידת הפריפריאליות של הישובים.


נושא נוסף שלא תוקצב לפי מפת העדיפות הלאומית החדשה אבל יש חפיפה מלאה בין מפת העדיפות הלאומית החדשה לבין הקריטריונים שהמשרד קבע, זה נושא המוחזקות של בתי ספר בחטיבה העליונה. המדד שנקבע כמדד לתקצוב הוא המדד הפריפריאלי.

אני רוצה להבין כי אתה מן הסתם איש מקצוע. בעצם המדד הפריפריאלי גובר על החוק.

במקרה של המוחזקות.

זאת אומרת שאנחנו יכולים לחוקק חוק ואז לתת הנחיה. לדוגמה, אם כמה אנשים קנו את דירות עמידר שלהם, אוטומטית המדד עולה וזה אומר שכאילו הם לא מקבלים את מה שהחוק מאפשר להם לקבל. אני רוצה להבין אם אני מבינה נכון את מה שאתה אומר. יש חוק והחוק קובע איקס הטבות לישובים אחרי ויכוחים, פריפריאליים כאלה ופריפריאליים אחרים.

בחוק לא נקבעו הנושאים כמו נושא חינוך.

בסדר, אבל אני שואלת שאלה וזאת שאלה גם ליתר המשרדים. אולי מר פלדמן תעזור לי בעניין הזה ואני אשמח לשמוע גם את משרד הבינוי והשיכון וכמובן את משרד האוצר.


יש חוק והחוק אמור לאפשר הטבות על מנת לחזק את הפריפריה, לחזק את האוכלוסייה בפריפריה ולצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז. זה בעצם בגדול מטרת החוק. כשהלכנו והתווכחנו – כולל מה שהוצג בישיבת סיעה, כולל עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש הממשלה היה מעורב בזה – האם להכניס חלק מיישובי יהודה ושומרון לדוגמה, האם להוציא את קריית גת ואת עפולה מהמפה, הסבירו שבגלל שכביש 6 מגיע עד קריית גת או עד עפולה, מיד המדד הסוציו אקונומי שלהם עלה ויש פחות עניים, יש יותר אנשים שנוסעים ברכבת, מחיר הרכבת הוזל ומחיר הדלק הוזל. לכן מצד אחד אתה אומר שאתה מקטין את כמות הישובים במפת העדיפות הלאומית ומצד שני יש את המדד הפריפריאלי. מדד פריפריאליות למשל קבע שעכשיו ירוחם עברה מאשכול כזה לאשכול כזה, אז היא בעצם לא מקבלת את ההטבות של החוק.

כל נושא לגופו. לנושא המוחזקות.

החוק הוא הצהרתי בלבד.

המשרד קבע שכל הישובים שנמצאים מעל מדד פריפריאלי שהמשרד ערך, מעל 0.65 פריפריאלי, נכללים במוחזקות מבחינתנו.


אני רוצה להקדים ולומר שלמעשה המפה הישנה בוטלה בשנת 2006 והמשרד נדרש לגבש קריטריונים בכל נושא ונושא על אותם נושאים שהעדיפות הלאומית הייתה חלק מהקריטריונים.

בעקבות הבג"ץ.

בעקבות הבג"ץ שהיה. החלטת הממשלה התקבלה בשנת 2009. המשרד היה צריך לגבש קריטריונים בלי שום קשר למפה החדשה שהממשלה קבעה ואנחנו גיבשנו קריטריונים במספר נושאים כמו בנושא המוחזקות ובנושא הסעות תלמידים. בשני הנושאים האלה יש קריטריונים שהמשרד קבע ובמקרה בנושא המוחזקות החלטת הממשלה התאימה לקריטריונים שהמשרד קבע. בסופו של דבר, המדד הפריפריאלי שהמשרד קבע לגבי הישובים שייכנסו חופף למפת העדיפות הלאומית שנקבעה בממשלה פרט לישובי יהודה ושומרון שהוספנו אותם כתוצאה ממפת העדיפות החדשה, בעקבות הגדרה של איום ביטחוני.


אם כן, למעשה יש כאן חפיפה מלאה בנושא של המוחזקות.

הבנתי. בוא תגיד לי מה נעשה בנושא הסעות תלמידים.

לגבי גני הילדים, אמרתי. בנושא הסעות תלמידים למעשה נקבע מדד סוציו אקונומי של הישוב. קבענו שכל הישובים שנמצאים בסוציו אקונומי אחד עד חמש, ייכנסו לתוך העדיפות. אני רוצה לומר שהישובים האחרים מקבלים תקצוב רגיל. דהיינו, רשויות מקבלות או ארבעים או חמישים אחוזים בהתאם לכך, אם הן מקבלות מענק או אם הן נטולות מענק, ומועצות אזוריות מקבלות 85 אחוזים.

איך זה ברגיל? משהו כאן לא הולך. אני לוקחת סתם דוגמה כמו עיריית קריית שמונה. סמי מן הסתם מכיר את זה באופן אישי. בנושא הסעות של החינוך.

הם מקבלים שמונים אחוזים שותפות לעומת חמישים אחוזים.

הוא אומר שעד לפני שנתיים הרשות הייתה עשרה אחוזים ומשרד החינוך היה תשעים אחוזים, ומלפני שנתיים הרשות עשרים אחוזים ומשרד החינוך שמונים אחוזים.

נכון.

זאת אומרת שהייתה לו הרעה במצבו.

אני מסביר. מפת העדיפות הלאומית הישנה נמחקה מבחינתנו.

אבל קריית שמונה תמיד הייתה במפה. בכוונה לא לקחתי את קריית גת או את עפולה אלא דווקא לקחתי את קריית שמונה.

הם שינו את המרחקים. הם קבעו במקום – סתם דוגמה – ביישובי קו העימות מרחקים של קילומטר, עכשיו מדובר בשלושה קילומטרים.

המשרד לא קבע כלום. המשרד לא קובע את המרחקים.

לא משנה. קבעתם קריטריון של מרחקים ושיניתם את המפה.

אני אומר שהמדד שנקבע להסעות הוא סוציו אקונומי של הרשות המקומית ולא מדד פריפריאלי.

כשנוח זה פריפריאלי וכשזה לא נוח, זה סוציו אקונומי? אני רוצה להבין לפי מה קובעים. או שיש מפה ואומרים שכל מי שנמצא במפה מקבל עדיפות או לפי מדד סוציו אקונומי.

בכל נושא ונושא יש את הקריטריונים שמתאימים לאותו נושא. אי אפשר לקבוע קריטריון אחדי לכל הנושאים במערכת החינוך. יש נושאים שהצרכים בנושא אחד הם קריטריונים כאלה ויש נושאים שהקריטריונים הם אחרים. צריך לדון בכל מקרה לגופו. למשל, את הזכרת את קריית גת ואת קריית מלאכי, אם הייתי הולך לפי מפת העדיפות הלאומית, הם היו נופלים בנושא הסעות. לפי הקריטריונים שהמשרד קבע, קריית גת וקריית מלאכי כן בעדיפות בנושא הזה. כל דבר לגופו. אם אני אתייחס לסוציו אקונומי של הרשות המקומית, אני חושב שזה קריטריון הרבה יותר נכון במקרה הזה של עדיפות לאומית לגבי רשויות שהסוציו אקונומי שלהן יותר גבוה. זה אמור לגבי ההסעות.


המשרד הוסיף מתקציבו גם בנושא המוחזקות. אנחנו מתקצבים בלמעלה ממאתיים מיליון שקלים בנושא המוחזקות. המשרד הוסיף לנושא המוחזקות למעלה מ-50 מיליון שקלים על מנת שנוכל להכליל ישובים חדשים בתוך המערכת ולהקטין את הפגיעה באותם ישובים שהיו בעבר. בנושא הסעות, העדיפות היא מיליון שקלים. בנושא גני הילדים לגילאי שלוש-ארבע, המשרד בשנת תשע"א, במסגרת ההחלה על אשכול שלוש, הוסיף 18 מיליון שקלים. המשרד הוסיף כאן והתייחס למפת העדיפות. בחנו כל מקרה לגופו וראינו היכן אפשר להתאים את מפת העדיפות הלאומית החדשה לכל נושא ונושא.

זאת אומרת, תקציב המוחזקות ב-2011 לדוגמה הוא 250 מיליון שקלים.

200 מיליון. היה 150 מיליון והסכום גדל ל-200 מיליון.

מה שמופיע זה אחרי ההעלאה.

כן.

בסדר. משרד האוצר. הייתם אמורים להתייחס לסוגיית הנחות במס לתושבים ולישובים.

קצת רקע היסטורי. הוגש בג"ץ בעניין של קריטריונים. בכמה ישובים הגישו בג"ץ, ובצדק, כי אין קריטריונים ברורים ושוויוניים להכללת הטבות מס לישובים. ועדה שקמה ברשות המסים – משרד האוצר ומשרד המשפטים – גיבשה אמות מידה אחידות להכללה.

בראשותו של בועז סופר.

נכון.

אני גם יכול לומר לך איזו החלטה התקבלה שם. הם המליצו לתת למג'דל שמס 15 אחוזים ולהוריד את קריית שמונה ל-10 אחוזים.

אם אנחנו בונים קריטריונים, יכול להיות שמג'דל שמס זקוקה לזה.


זה לא החליטו. נקבעו קריטריונים וראשי הרשויות היו שותפים והם הגיבו במשך חודשים ארוכים.

ועדת הכספים לא אישרה.

מה תגיד לנו מה בוצע מבחינת הנחות במס. זה עדיין בדיון?

אני אומר יותר מזה. אנחנו כבר גיבשנו חקיקה. כלומר, יש חוק שמגדיר את הקריטריונים החדשים והוא מעלה את מספר הישובים כרגע. למעשה גרענו ישוב אחד.

מ-180 ל-170?

ל-179. הוספנו 274 ישובים חדשים.

על אותו תקציב של 750 מיליון שקלים.

נכון מאוד. על אותו תקציב. הוספנו 274 ישובים.

אתה יודע להגיד מה הפער התקציבי?

רגע, כמה ישובים הוספתם?

274.

ולמה מתעכבת החקיקה בעניין?

עם כל הכבוד, אני לא יודע.

איפה זה עומד? זאת חקיקה שאתם יזמתם?

כן.

הממשלה צריכה להביא את זה.

ישבה ועדה גדולה במשך השנים והרשויות המקומיות השתתפו בה וחיוו את דעתם.

ועדת הכספים דחתה את ההמלצות של הוועדה.

זאת אומרת שגם את נושא פקודת מס הכנסה אנחנו בעצם לא מיישמים מזה שנתיים למרות החוק בגלל שינוי הקריטריונים והחקיקה.

שר האוצר עשה עבודה וסיים אותה. יש עבודה ויש קריטריונים.

שר האוצר מאוד רוצה את החקיקה ומישהו אחר עוצר אותו.

אין לי מושג. אני לא יודע.

לפי החלטת בג"ץ לא הייתם צריכים לשנות את החקיקה הקודמת אלא לאשר חוק חדש בהתאם להנחיות של בג"ץ?

כן ועשינו את זה.

אבל עדיין אין חוק שהוא בתוקף.

זה מה שהוא אומר, שעכשיו זה בתהליך ויש הצעת חוק.

זה ביזיון של בית המשפט. בג"ץ נתן הנחיות לממשלה לאמץ קריטריונים אחרים ועד היום אין חוק חדש בהתאם להנחיות של בג"ץ.

הבנתי מה אומר נציג האוצר. אני רוצה לעבור לאורחים שהגיעו ואחר כך אני רוצה שסמי יסכם. לי יש הרבה מאוד דברים לומר לגבי יישום החוק.

התמונה שמצטיירת כאן לדעתי היא ברורה וממנה עולים שני דברים. עקב אכילס של כל החוק הזה הוא שלא נצבע תקציב מאוד מאוד מסוים ולכן כל אחד במשרד שלו נשאר עם התקציב.

נכון.

כשהאוצר צריך מ-750 מיליון לחלק ל-240-300 ישובים במקום ל-175, התוצאה ברורה. בנושא מס הכנסה, ודאי שיש לזה נגיעה ישירה לתושב עצמו, לזה שמשתכר ומרוויח ואני חושב שהמסר העיקרי שצריך לצאת מהוועדה כאן הוא לדרוש מהאוצר/מהממשלה לצבוע תקציב לאזור עדיפות, כי אחרת השר ייקח מזה וייתן לזה? זה קצת בעייתי.


אני חושב שאחרי תקופה של שנתיים צריך לבחון שוב את הקריטריונים גם לגבי הישובים עצמם, כי הדברים הרי משתנים. אנחנו מכירים את זה שיש ישובים שפעם היו בקו התפר של מדינת ישראל ועד היום, למרות שהם כבר הפכו להיות מרכז הארץ, הם זוכים לכל מיני הטבות והעדפות שנקבעו על פי החוק מלפני ארבעים וחמישים שנים ולא משנים את זה בגלל לחצים פוליטיים. לעומת זאת ישובים אחרים שנמצאים בפריפריה צריכים להיאבק ולהילחם כדי לזכות בהם. את האבסורדים האלה צריך לתקן. אני לא יודע כמה זמן זה ייקח, אבל המסר הזה ודאי צריך לצאת מכאן בצורה מפורשת.

ברור.

אני סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות. אני רוצה להתייחס רק לנקודה אחת בנושא החינוך. משה, התמריצים למורים, מורים חדשים שבאים לפריפריה, הם זכאים לכל התמריצים שהיו? כל העסק לא ברור לי.

תמריצים למורים באים לידי ביטוי בחוזים אישיים למורים. זאת הצורה היחידה.

בא מורה מתל אביב לקריית שמונה.

הוא מקבל חוזה אישי שנותן לו תוספת שכר בגין זה שהוא הגיע מתל אביב לקריית שמונה.

הוותיקים מקבלים רק במקצועות מסוימים.

כן. במקצועות נדרשים כאשר קיים מחסור במורים.

אותן הטבות שהיו בזמנו, לדיור וכולי, לא מקבלים החדשים. אני רוצה להתייחס רק לנקודה הזאת. אני חושב שכאן לגבי מורים – ויכול להיות אפילו שצריך להחריג את זה ולא לעשות את זה על כל אזורי העדיפות – במקומות נקודתיים שהם רחוקים. אני יכול לתת דוגמה שיותר קשורה אלינו - ודאי קריית שמונה - כמו הערבה התיכונה. לערבה התיכונה להביא מורים אי אפשר אם לא ייתנו להם תמריצים. הם לא יכולים להגיע לשם באוטובוס. אני בהחלט חושב שזאת נקודה. זה מדבר על מורים מסוימים, שיגדירו את זה לשנים מסוימות, לתקופה מסוימת, ואם הוא עוזב כמובן הוא לא מקבל, אבל כאן חייבים לעשות משהו כי זה פשוט תוקע מערכות רחוקות.

לגבי הערבה התיכונה ואילת, יש בכלל התייחסות נפרדת שמפלה אותם עוד יותר לטובה מבחינת התמריצים שלנו וזה בטיפולו של הממונה על השכר. הם מקבלים שם עוד מענקי חתימה ועוד כל מיני דברים שהם מעבר.

אני בהחלט רואה שהקצבתם בתקציב שלכם כדי לממש חלקים מהחוק, גם אם בעינינו זה לא מלא וחסרים עוד כל מיני נושאים.

אולי בתוספת התקציבית.

הבנתי ואנחנו נתייחס לכל. בנושא התמריצים למורים, באזורים מסוימים אני חושבת שיש מקום לעשות איזושהי חשיבה במשרד החינוך ולפתח כמובן דיאלוג עם משרד האוצר.

ראש מועצת ירוחם בחצי השנה האחרונה. אני רוצה קודם כל להודות לחברת הכנסת מירי רגב, יושבת ראש ועדת המשנה, שלוקחת נושא שרבים כשלו בו. רוממות הנגב והגליל בגרון הממשלה כבר עשרות שנים. לכן הנושא הזה של חוק שהתקבל הוא במבחן התוצאה. לצערי במבחן התוצאה, בפרמטרים שהחוק הציב לעצמו, לא רק שאין קפיצת מדרגה אלא יש נסיגה, ואני אדגים את זה, בכל מרכיב.


למשל, חינוך. דיברת על תמריצים. לא מזמן קיבלנו הודעה שרירותית על ביטול תמריצים למורים ומנהלים מכהנים בתפקיד בישוב, דבר שיצר מצב של רצון לעזוב את התפקיד או את המקצוע או את הישוב. ישבתי עם מנכ"ל משרד החינוך בנושא הזה ויש נכונות לפתור את הבעיה. אני מדבר על מורים קיימים שהצלחנו להביא לישוב ומשכורתם מאוימת ותקטן. אנחנו יודעים מהי הרעת תנאים. בעצם אנחנו מאבדים את כוח החינוך המשמעותי ביותר. שלא לדבר על מקצועות בהם אין לנו אנשי חינוך ובהם אין אישור לתמריצים או לחוזים אישיים חדשים. זאת דוגמה לכך שאנחנו בנסיגה.


נושא המוחזקות שעלה כאן. ירוחם נפגעה בסכום של בין חצי מיליון למיליון שקלים בהורדת ההשתתפות של המוחזקות בתיכון. המועצה ללא מענקי איזון, הקטנה של חצי ממענקי איזון, נפגעת במשרד החינוך בחצי מיליון שקלים לאחר שהחוק הזה התקבל, בשנה האחרונה.


נושא השתתפות בחינוך של הרשויות. אנחנו מממנים חינוך בישוב במרכיבי החינוך הנוסף שרשות מקומית צריכה לספק, בהיקף של 45 עד 50 אחוזים מעלויות השירותים הללו כאשר ההגדרה המקורית היא שהשתתפות של רשות מקומית תהיה 25 אחוזים בהיבטים האלה.

אפרופו, על המצ'ינג הזה דיברו רוב ראשי הערים להם נשלחו המכתבים. אנחנו נרכז את זה.

השאלה מתוך מה אלה ה-45 אחוזים.

מתוך סך ההשקעות בחינוך של רשות מקומית.

יש רמת שירות מסוימת שהמדינה נותנת ויכול להיות שהרשות מחליטה לתת מעבר לרמת השירות הזאת.

רמת השירות שאנחנו נותנים היא הבסיסית ביותר והיא נמוכה מכל הרשויות החזקות. גם את הבסיס אנחנו לא מצליחים לקיים. המדינה החליטה שיהיה בית ספר ממלכתי וממלכתי-דתי ועצמאי. לא אני החלטתי לקיים שלושה זרמים בכל ישוב. לזה יש משמעויות של בתי ספר קטנים ועלויות גבוהות שיוצרים גירעונות.

התקציב הוא פר תלמיד.

אני חושב שבנושא החינוך אנחנו בנסיגה. כאן מדברים על אי יישום חוק, אבל אני מדבר על נסיגה מבסיס שהיה סביר.


לנושא התעשייה. החוק מתייחס למרכיבים מסוימים אבל למשל שאלה יסודית היא האם בישוב יש בכלל אזור תעשייה או קרקע זמינה לתעשייה. אנחנו ממצים את כל אזור התעשייה שלנו. עיר הבה"דים תיבנה בעוד שלוש שנים. אומרים שאנחנו נהיה העורף האזרחי, תומך לוגיסטי של עיר הבה"דים, שש דקות נסיעה מירוחם, אבל אין אזור תעשייה. אין קרקע ואין פיתוח.

בוא נדייק. אזור תעשייה יש.

אתה מדבר על מקום מסומן.

לא. יש אזור תעשייה.

הוא מלא. מיצינו אותו.

אין פיתוח. חסר פיתוח.

אנחנו מדברים על 500 דונם בתוכנית מתאר מאושרת שכרגע אנחנו צריכים להקים. זה לא משנה איזה חוק יהיה.

זה שרוצים עוד, זה בסדר, אבל צריך לציין את זה.

יש מיצוי הקרקע הקיימת לתעשייה. מדברים על פיתוח, מדברים על עיר הבה"דים, אבל לא מכינים קרקע לתעשייה לעיר הבה"דים.

מה שהוא אומר מתחבר לדיון שהיה בוועדת החוץ והביטחון. מה שהוא אומר, זה בדיוק מה שגם הצבא אמר בוועדת החוץ והביטחון. הרי מה אנחנו לא רוצים שיקרה? אנחנו לא רוצים שהם יעלו על הרכבת, יבואו למשרד, יחזרו בחזרה לתל אביב. במקום לנצל את המעבר של צה"ל דרומה בפיתוח ובשגשוג של המקום, אנחנו נהפוך את המקום הזה רק למקום עבודה. כשאנשים באים הם רוצים מערכת בריאות טובה, רוצים מערכת חינוך טובה, רוצים מערכת תשתיות טובה, האישה רוצה לעבוד כי היא לא באה כדי לנקות כל יום את הבית אלא היא רוצה לעשות עוד כמה דברים, ומה שהוא אומר זה שהמערכות האזרחיות צריכות להכין את עצמן לקליטת כל המעבר של האוכלוסייה כמעט האיכותית ביותר שיש לצה"ל. לכן מה שהוא אומר כאן זה שאם יש כבר תוכניות מתאר, בואו נרחיב אותן, נטפל בהן ונכין אותן מראש לפני שעיר הבה"דים עוברת.

אנחנו מכירים את כל הנושאים האלה. אתם יודעים ומכירים שאנחנו עובדים. משרד התעשייה עובד גם בירוחם וגם במקומות אחרים כדי להכין את זה. אני חושב שאם יש משרד שעובד מול מינהלת משרד הביטחון כדי להכין את העורף האזרחי, זה המשרד שלנו.

הדברים לא כוונו אליך אישית.

זה לא אישית, אבל אני רוצה שתקבלו מושג.

אני יודע על פועלך אבל אנחנו חייבים להאיץ את ההסכמות העקרוניות שקיימות.

אני מקבל ואני מסכים אבל תבין ש-500 דונם – רק כדי שנקבל מושג – זה בערך ההיקף השנתי שאנחנו מבצעים בכל הארץ ביחד.

נתחיל עם המאה הראשונים.

תקבלו את קנה המידה.

אנחנו צריכים להאכיל שלושים אלף חיילים שש דקות מאתנו ואין קרקע לא למפעל, לא לקייטרינג, לא למחשוב, לא לשום דבר.

מיכאל, אי אפשר לפתור את כל הבעיות של ירוחם עכשיו.

לסיום. נושא השיכון. מדינת ישראל בנתה בתים במימון ישיר שלה או עקיף שלה עבור גלי העלייה מרוסיה בעיירות הפיתוח. מראשית שנות ה-90 אין מימון ציבורי לבנייה ציבורית, למעט חריגים. זה יצר קיפאון בנדל"ן וזה יצר מצב שישובים נפלו בין הכיסאות, בין ההשקעה הציבורית בדיור לבין ההזדמנות.

אנחנו מכירים את זה.

נכון להיום מה שאנחנו צריכים זה קודם כל השתתפות מוגברת במימון הקרקע של בני ביתך כי זאת ההזדמנות. מיצינו את כל השטחים של בנה ביתך בישוב עם ביקושים מאוד גבוהים.

אם אפשר לספסר קצת בקרקעות, איך משרד האוצר ירוויח? בכל זאת. רק על חשבון ירוחם הוא ירוויח.

משפט לסיכום.

אני צריכה לסיים את הדיון ויש כאן עוד אנשים רבים שרוצים להתייחס.

אני רוצה להתחיל בחינוך.

לא לחזור על דברים שאמרו אלא רק לחדש דברים או לומר במשפט.

אני אנסה לחדש ואני אקצר. בשנת 2000 הייתה הקצבה לנושא החימום במקומות הקרים בסכום של שישה מיליון שקלים והיום התקציב הוא פחות משני מיליון שקלים. בנושא ההסעות החליטו על מרחק התלמידים מבית הספר, שלושה קילומטרים, ובדקו את ההסעות כאילו זה שגר בהר, גר בתל אביב. לא לקחו בחשבון את הטופוגרפיה. אלה דברים שצריך לבדוק אותם ולשנות אותם.


משרד התעשייה. משרד התעשייה טוען שהוא מטפל באזורי תעשייה קיימים. קחי את הישובים הדרוזים שאין להם אזורי תעשייה ולמה אין להם אזורי תעשייה? כי פעם התחילו לעשות אזורי תעשייה בישובים ופתאום באו ואמרו שנעשה אזורי תעשייה אזוריים, מרחביים. אמרנו, בסדר. עשו אזורי תעשייה מרחביים שלנו אין חלק בהם. היום הם לא מטפלים בנו, ומה נעשה? אין לי הכנסות עצמיות, אין לי אזורי תעשייה ואין לי כלום.


לגבי שכונות לחיילים משוחררים. אנחנו נמצאים בישובים שאין תוכניות מתאר ואחרי שאנחנו עוברים את כל מדורי הגיהינום והבירוקרטיה, תוכנית המתאר שחורגת משטח השיפוט חייבת חתימה של מנכ"ל משרד הפנים. אני מדבר על חורפיש. החומר שלי נמצא מעל לשישה חודשים על שולחן של מנכ"ל משרד הפנים שהיה, איננו ועכשיו מחליפים אותו, ומינהל התכנון פנה אלי כמה פעמים – והוא של משרד הפנים – ואמר לי ללחוץ פוליטית כדי שיחתמו על הפתק. אתה יושב במשרד הפנים ואומרים לך בירוקרטיה. הרי הבירוקרטיה היא בכיסא עצמו.

משפט סיכום.

אני מברך אותך על הדיון. שנית, אני חושב שאת הדברים האלה צריכים לבדוק עניינית ולא למרוח את הדברים כי בבדיקה עניינית כל מה שענו נציגי המשרדים, או שהם לא למדו והכינו את שיעורי הבית שלהם או שהם חושבים שאנחנו לא יודעים דבר. אני חושב שהדברים צריכים להיעשות בצורה מקצועית. תודה.

תודה. מנכ"לית עיריית אריאל.

מנכ"לית עיריית אריאל וסגן ראש העיר. אין לי הרבה מה לומר היות שהחוק הוציא אותנו מהפריפריה ואני מבינה שאנחנו עכשיו שכונה של תל אביב. אנחנו עכשיו לא נכללים בשום דבר ואין לנו כלום – לא מס הכנסה, לא מוחזקות, כלום. כל מה שדובר כאן, לנו אין שום דבר. הדבר היחיד שיש לנו, יש לנו קו ירוק שאף גורם אחר לא עובר אותו.


אני חושבת שמאוד חשוב לבחון מחדש את המפה וגם לבחון מחדש את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לוקחת בחשבון גודל משפחה, דירה, רכב והשכלה. מה לעשות שבאריאל חמישים אחוזים הגיעו מברית המועצות וכולם מהנדסים ורופאים, לכל אחד יש ילד אחד אולי, כולם קנו דירות כי הם קיבלו את ההלוואות ולכולם יש רכב. בעקבות כך אנחנו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שש.

הרעיון הוא נכון. צריך לקיים דיון, ותכף נסכם על זה, לגבי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

תבורכי על מה שאת עושה.

תודה. אבירם.

אני אנסה לא לחזור על הדברים שנאמרו. קריית גת לא באזור עדיפות לאומית כי בסך הכול רק שישים אחוזים מבתי האב בקריית גת הם או פטורים באופן מלא מארנונה או באופן חלקי. אני לא מכיר עיר יהודית במדינת ישראל ש-60 אחוזים מבתי האב פטורים או באופן מלא או באופן חלקי מתשלום ארנונה. זה לא קשור לעיריית קריית גת אלא זה קשור להחלטות ממשלה. משרד הפנים היה בהלם שיש דבר כזה שנקרא פטור מלא, אבל יש דבר כזה שנקרא פטור מלא. אני חושב שאנחנו היחידים במדינה ש-60 אחוזים מבתי האב יש להם או פטור מלא או חלקי – ואני מתכוון חלקי גבוה – מתשלום הארנונה.


בשנים האחרונות הרווחה שלנו קפצה ב-145 אחוזים ואני מתגעגע לבעיות כמו שיש במשפחה שני מהנדסים עם רכב וילד אחד. אנחנו סוציו אקונומי 4, יותר נמוכים משדרות.

בוא נתחלף. תחיל עלי את החוק הישראלי.

אני לא מתווכח. אני אוהב פרמטרים ברורים, בלי לחצים ובלי סיפורים. מדינת ישראל צריכה להגדיר את הפרמטרים. בנושא האשכולות, לא יכול להיות שעומר ולהבים יהיו במפת עדיפות לאומית והם במרחק שלושים-ארבעים קילומטרים מקריית גת ואילו קריית גת עם הסוציו אקונומי ארבע, שהוא יותר נמוך משדרות, לא תהיה בפנים.

אל תשכח את כביש 6.

נכון.


הדיון כאן הוא על היישום של החוק אבל בזמן שהחוק מיושם או לא מיושם, בזמן שמדברים על החוק, בינתיים גורעים. המוחזקות יורדת, ההשתתפויות השונות יורדות וזה אמור לגבי התחומים השונים שלא אחזור עליהם. דרך אגב, אנחנו מגישים בג"ץ. הבנו שבמדינת ישראל חבל לבוא לכאן. בטעות אמר הבחור, וצחקתי, שטוב שיש כינוס כזה. זה לא כינוס אלא זאת ישיבה רשמית של המוסד המחוקק של מדינת ישראל וכולם כאן עושים צחוק אחד מהשני.


אצלנו בעירייה זה לא קורה, אבל כאן זה קורה פעם אחר פעם, ולא משנה מי יושב כאן. דרך אגב, את המפה עשתה קדימה ולא הליכוד.

לא. זאת מפה שאושרה עכשיו, בחוק ההסדרים האחרון.

זאת מפה של קדימה. שום שינוי. אני אומר לך שאין שינוי ואת יכולה לבדוק. זאת מפה של קדימה.


מזמן הבנו, ואני מציע גם לחברים, שכל מי שחושב שהוא צודק, לכו לבג"ץ. כל הסיפור הזה מתחיל ונגמר בבג"ץ. גם התקיעה של המפה וגם היציאה מהמפה וכן הלאה, רק בג"ץ למי שבאמת יש קייס. מי שאין לו קייס, שלא יתקרב. מי שיש לו קייס, שילך לבג"ץ.

קייס וכסף.

כן. כדאי שיהיה לו כסף. אתם יודעים לאיזה מצב הגענו? בשנה שעברה, ידעתי ששום דבר לא יצא לא מהמפה ולא מימין ולא משמאל, העליתי את הארנונה בעשרה אחוזים. אמרתי שאני לא סומך על אף אחד ולכן נעלה כי ממילא שישים אחוזים לא משלמים. גם את זה מדינת ישראל לא אישרה והיינו צריכים ללכת לבג"ץ. פעם ראשונה במדינת ישראל שמישהו הולך לבג"ץ כדי להעלות בעשרה אחוזים את הארנונה של התושבים שלו. אישרו לנו אבל זה כל כך מעליב.


אני מבקש, מירי, כמו שביקשה מנכ"לית אריאל, לא להיות שבויים של פקיד כזה או אחר. אני בא לכל ישיבות ועדת הכספים ואף פעם לא התקיים דיון למרות שגבי אמר שהוא יבוא ויציג את המצגת אבל בחיים הוא לא הציג את המצגת כאן למרות שהבטיח. הבעיה שלכם היא שאתם לא זוכרים מה החלטתם ובעוד שבוע אתם באים ועוד פעם מקיימים דיון.

זוכרים מצוין.

זאת הסיבה שמירי הציפה את הנושא.

הדיון הבא יהיה בעוד שנתיים וכך יתייחסו אליכם. אין פרויקטור ואין שום דבר. מדינת ישראל החליטה חמישים אלף יחידות דיור תוך שנה וחצי, מתוך חמישים אלף הדירות 8,000 בקריית גת. יש איזה פרויקטור שבודק משהו? המצחיק הוא שיש תמריצים.

אתה לא במפת התמריצים.

יש תמריצים ואנחנו לא במפת התמריצים. למה? כי מפת התמריצים היא עדיפות לאומית.

תמריצים בקיבוצים.

אני אומר שמשהו צריך לקרות. כל הדיונים האלה, אם אין להם שיניים, לא יצא מהם כלום. לכן הנוכחות היא כזאת ותראי מי נמצא כאן.

יחסית הנוכחות יפה.

לא, עזבו, זה לא עניין של נוכחות או לא.

אני מדבר על נוכחות ראשי הרשויות.

זאת נוכחות יפה?

של ראשי הרשויות.

גם של ראשי הרשויות זאת לא נוכחות יפה כי אין לזה פולו-אפ.

הכנסת וועדת הכספים הרוויחה ביושר את זה שאנחנו הולכים לבג"צים ואני אומרת את זה לצערי. דיונים על חוק העדיפות הלאומית היו, וכנראה גם ימשיכו אבל בתכל'ס אנחנו רואים שחלק מהדברים לא קורים. בעניין הזה אני מבקשת להעלות את זה לגפני ואני אעלה את זה גם במליאת הוועדה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקדמים את זה כי לבוא, לפטפט ולהגיד דברים, זה לא לעניין.


אני רוצה לסכם את הדיון אלא אם כן לרוני או לסמי יש משהו לומר בקצרה כי אני חייבת לסיים את הישיבה.

רגע, שלא תהיה אי הבנה. אנחנו לא בוכים. קריית גת לא בוכה. עם כל הנתונים האלה אנחנו אלופי העולם ברובוטיקה ועכשיו זכינו באירופה ואנחנו אלופי הארץ בנגינה על כלי קשת. יש לנו צ'לנית. אנחנו מקום ראשון בארץ בעתודאים והשנה יש לנו 32 עתודאים וחמישה רופאים.

קצר. המגמה המצטיירת כאן היא שהחוק בעיקרון הוא חוק הצהרתי בלבד וכי יש בריחה תקציבית. גם הטבות שניתנו מכוח חוקים אחרים, נגרעו. לחוק הזה לא נכנסו העדפות חדשות ואני יכול לתת לך דוגמה כאשר בשיכון מעבירים חוק, מחריגים רק לבנייה רוויה. הסיוע לדירה חדשה לזוגות צעירים, רק בבנייה רוויה. מרבית הבנייה בערי הפיתוח היא בנייה צמודת קרקע ושם לא מקבלים סיוע אלא כביכול נותנים איזה שהן הוצאות פיתוח.


נושא של מעונות יום. פעם קיבלו עדיפות במעונות יום בערים מסוימות עד דרגה שלוש, בלי קשר לחתך הסוציו אקונומי ובלי קשר להכנסות אבל היום ביטלו את הכול והכל מתבסס על מבחן הכנסות.


יש עוד דוגמאות. בקיצור, לא רק שאין העדפה אלא יש גריעה מהטבות קיימות.

הבנתי את מה שאתה אומר. אני רוצה לסכם ולומר כמה דברים.


קודם כל, אני מבקשת לקיים דיון במליאת ועדת הכספים בעניין של מפת העדיפות הלאומית. אני מבקשת שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יגיע לדיון הזה ויציג, כפי שהוא אמור היה להציג עד ה-1 באפריל, האם המפה היא נכונה, האם הקריטריונים למפה צריכים להשתנות, האם הישובים שהוכנסו הם הישובים הנכונים. הוא היה צריך להגיש את זה באופן עקרוני עד 1 באפריל. אני חושבת שעוד במושב הזה חייב להתקיים דיון אמיתי במפת העדיפות הלאומית כי אחרת אנחנו בעצם יושבים כאן, מאשרים בחוק ההסדרים את כל מה שהאוצר רוצה, אבל בסוף בתכל"ס אין לזה שום מימד תוכני אמיתי שמסייע לפריפריה. זה הדבר הראשון שאני מבקשת לעשות.


הדבר השני. אני מבקשת שתוך שלושים ימים נקבל בכתב מכל משרדי הממשלה – אנחנו ניקח את המכתב ששלח גבי גולן לכל משרדי הממשלה, את הנגזרת מהחוק – מה בוצע כתוצאה מהחוק. יגיעו לכאן משרדי הממשלה יחד עם גבי גולן ויציגו מה הנגזרת של החוק. גבי גולן איננו כאן ואמרתי כבר את דעתי על כך שהוא לא כאן. לדבר על פריפריה זה יפה ולעשות מרכז, זה הדבר כנראה היותר חשוב, אבל אני רוצה שהם יבואו ויגידו מה הם עשו. כל משרד יעביר מה הוא עשה ב-2009 ומה הוא מתכוון לעשות כנגזרת מהמכתב שהוציא גבי גולן.


את הדיון הבא שהייתי צריכה לקיים בעוד חודש בנושא אחר שקשור לפריפריה, זה יהיה דיון המשך בעניין הזה ואנחנו נדחה את העניין האחר. נקיים כאן בעוד חודש דיון נוסף עם גבי גולן, עם הרשימה של כל הישובים.

שישלחו לך את המצגת שבוע לפני. מה הבעיה?

כל המשרדים ישלחו את המצגות ובעניין הזה אני חושבת שצריך יהיה להביא גם את מנכ"ל משרד ראש הממשלה אבל בעניין הזה אני עוד אדבר. את הדיון הבא שלנו קבענו ל-26 ביולי אבל במקום לקיים את הדיון בנושאים שרצינו, אנחנו נקיים את הדיון בנושא הזה והוא יהיה דיון המשך לפני שיוצאים לפגרה יחד עם גבי גולן שאני מקווה שהוא לא יטוס באותו יום כי מה שקורה זה שהאנשים חוזרים מטיסה בשעה 5 וגם נחים כל היום ולכן הם לא יכולים לבוא לישיבות. נשתדל כמובן לתאם את הדיון כדי שלא תהיה לו טיסה הלוך-חזור וכדי שהוא ינוח בין לבין.


אם כן, כאמור, הדיון הבא יהיה עם גבי גולן ועם התייחסות של כל המשרדים לנושא הזה.


אני מבקשת לקבל סטאטוס ממשרד האוצר והבהרה לגבי יישום החקיקה בנושא המסים ואיפה זה עומד. לבוא ולומר לי שאתה לא יודע איפה החקיקה עומדת, זה לא לעניין. אתה נציג משרד האוצר ואני מבקשת לבוא ולומר לי איפה עומדת החקיקה בנושא המסים. אם היא תקועה בוועדת הכספים, נשחרר אותה.

היא תקועה בבג"ץ.

תגיד לי איפה היא תקועה. אם היא תקועה בבג"ץ, אין בעיה.

היא לא תקועה בוועדת הכספים.

זה היה בצחוק כמובן.

אני יודע, אבל הפרוטוקול לא יודע מה זה צחוק.

נכון. תגידו לנו בבקשה מה הסטאטוס של המסים כדי שנדע איפה זה נמצא.


בדיון שיהיה עם גבי גולן, אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר על צביעת תקציב כחלק מיישום מפת העדיפות הלאומית. הרי ברגע שנותנים למשרד לתת מעצמו, הוא באמת שואל מאיפה הוא ייקח. כל הזמן מקצצים ואז הוא אומר שהוא בונה לעצמו מפת עדיפות חדשה שלו. הנה, לדוגמה, חינוך, החליטו לתת גם לקריית גת למרות שקריית גת לא במפת העדיפות הלאומית. למה? כי הם החליטו לפי מדדים כאלה ואחרים ואני לא אומרת את זה לשלילה אלא לחיוב. אני אומרת שצריך להיות צביעת תקציב לטובת העניין הזה.


אני מבקשת לקיים דיון או במליאת ועדת הכספים או בוועדת המשנה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, איך נקבעים הנתונים. זאת תעלומה וזה דבר מדהים. מדד הפריפריאליות, איך פתאום קריית שמונה מאשכול מסוים עולה לאשכול גבוה.

זה סוציו אקונומי. את מתבלבלת בין השניים.

אני רוצה שיסבירו.

המדד הפריפריאלי הוא של התמ"ת.

אני רוצה שיסבירו גם את מדד הפריפריאלי, חברתי-כלכלי. שיבואו ויסבירו לנו לפי מה הם נקבעים ואיך מתקבלות ההחלטות.


אני חייבת לומר לכם שאני מאוד לא אוהבת את זה שמשרד השיכון שנתיים לא עושה כלום ביישום החוק.

סליחה, משרד השיכון פועל לפי המתכונת הישנה. תשעים אחוזים מהישובים במפה החדשה נמצאים ומקבלים. הבעיה היא באמת בישובים הערבים שמחכים לסבסוד פיתוח.\

אני בתחושה שהחוק הזה הוא חוק וירטואלי. כל אחד מיישם את החוק לפי מה שנראה לו וכשנוח לו הוא אומר מדד פריפריאלי וכשלא נוח לו, הוא אומר סוציו אקונומי וכי הוא עובד לפי המפה הקודמת ולפי חוק לעידוד השקעות. כל פעם יש משהו אחר ומוציאים שפן מהכובע. באמת, מרוב חוקים, באופן עקרוני לא היינו אמורים לשבת כאן. בעצם הפריפריה אמורה להיות כל כך פורחת בגלל כל כך הרבה חוקים. מרוב שיש חוקים רבים ומדדים רבים, אנחנו בעצם לא מצליחים לבוא ולומר שיהיו פחות, אבל בואו נראה מה אנחנו מקדמים. מחוקקים כאן חוקים ולחוקים האלה לא נותנים כל תוקף.


לכן, סמי, אני מבקשת להעביר את זה לבוחבוט. בדיון הבא אני מבקשת שגם יושב ראש הרשות יהיה ושיגיעו לכאן ראשי הערים. אנחנו נביא לכאן את הגורמים הרלוונטיים. אם אנחנו נראה שאנחנו לא מקדמים את זה, יש העברות תקציביות שחשובות למשרדים ויש דיונים שחשובים למשרדים, וצריך להחליט בוועדת הכספים על כך. אם ועדת הכספים היא חותמת גומי, באמת בואו נלך לבג"ץ וננהל את כל המדינה, כמו שאמר אבירם, בבג"ץ. אם ועדת הכספים היא ועדה חשובה וזקוקים לנו בכל מיני דברים, לפחות שאנחנו נקיים את החוקים שאנחנו בעצמנו חוקקנו. זה מה שנראה לי כי אחרת זאת פשוט חלמאות וזאת בושה גדולה למה שקורה כאן. בעצם הפריפריה, כאילו נראה שיש רצון לממשלה להמשיך ולהחליש את הפריפריה ולהשאיר את הפריפריה כמקום מוחלש וכמקום קשה יום כדי שהיא לא תתפתח, כי אחרת אין שום סיבה לא לממש את החוק הזה.


אני רוצה להודות למי שהגיע לדיון, להודות לראשי הערים ולנציגים. אני מודה לרוני ולסמי. בדיון הבא כנראה לא נלך על הנושא עליו החלטנו אלא נלך על המשך הדיון הזה. אנחנו נפנה מכתב מסודר לכל הגורמים ונדרוש שהבכירים ביותר יגיעו. עם כל הכבוד לנציגים, אנחנו רוצים שמי שקובע את המדיניות יבוא ויגיד כאן מה קורה.


כמובן אנחנו נבקש ממשרדי הממשלה, לפני הדיון – שבועיים לפני הדיון שיתקיים ב-26 ביולי – לומר לנו מה עשה כל משרד כנגזרת מהחוק. כמובן גבי גולן יציג את הדברים. הייתי רוצה לקבל את המצגות ולשלוח אותן לראשי הערים כדי שגם הם יוכלו להתייחס.


תודה רבה. תודה לטמיר. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20