הכנסת השמונה עשרה
PAGE
63
ועדת הכספים
14.6.2011
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב בסיוון התשע"א (14 ביוני 2011), שעה 10:50
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 14/06/2011
שינויים בתקציב לשנת 2011
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2011
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מגלי והבה
עינת וילף
יצחק וקנין
נסים זאב
שי חרמש
אמנון כהן
מרינה סולודקין
ציון פיניאן
דוד רותם
מוזמנים
¶
הרצל בן יהושע, מנהל אגף התקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דוד שטיינמץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שירלי ברנע שריקי, המשרד להגנת הסביבה
חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים
קרן שפר, תקציבאית משרד התיירות
סיוון להבי, אגף התקציבים, משרד הפנים
יאיר אידר, רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
יונתן בר סימן טוב, רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
עמית סדן, רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
עופר מרגלית, רפרנט תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר
רועי קונפינו, אגף התקציבים, משרד האוצר
רועי כפיר, רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
רבקה לויפר, רפרנטית רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
מעין נשר, רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
עדי חכמון, רפרנטית מים, אגף התקציבים, משרד האוצר
אורי גבע, רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר
צחי דוד, רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
היו"ר משה גפני
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום שינויים בתקציב לשנת 2011.
פנייה מספר 218 ו-219 –
קצת הטעיתם אותי מכיוון שאני הייתי בטוח, כפי שסיכמנו, שמגיעה העברה וזה כבר אחרי החלטה. התברר שההעברה הגיעה אבל ההחלטה עדיין לא.
היו"ר משה גפני
¶
על כל פנים, אנחנו ניהלנו מאבק על שני דברים. קודם כל, על הסכום. ממשלת שינוי בשעתו, כאשר פורז היה שר הפנים, הורידה את מענקי האיזון למיליארד ו-800 מיליון שקלים. אנחנו קיבלנו ירושה, כשאני נכנסתי כאן לתפקיד, כשהוועדה הזאת התכנסה בקדנציה הזאת לראשונה, כאשר מענקי האיזון של הרשויות המקומיות עמדו על מיליארד ו-800 מיליון שקלים. זאת הייתה תמונת המצב.
היו"ר משה גפני
¶
כן. אז התחילו הדיונים וכאן בוועדה היו צעקות והגיעו לכאן ראשי הערים. זה באמת עוול שאין כדוגמתו, ולמה זה עוול? מכיוון שהרשויות החזקות אינן מקבלות מענקי איזון. מי שמקבל את מענקי האיזון, אלה הן הרשויות שאכן להן מגיע מבחינת היכולת שלהן לתפקד ואלה השירותים המוניציפאליים של התושבים, שירותי החינוך וכולי. זה היה דבר נורא מכיוון שזה ממש מצב שעוזרים לעשירים ופוגעים בעניים. זה ברור לגמרי. המאבק כאן היה מאבק, הייתי אומר אפילו כמעט חסר פשרות. לאט לאט התחלנו להתקדם עם זה והוסיפו אז 600 מיליון, 500 מיליון, ואחרי כן היה לי דיון עם שר האוצר ועם אנשי השלטון המקומי וסוכם שזה יהיה במתווה עולה.
מה שהולך לקרות עכשיו זה שבסוף התהליך הזה, מה שאנחנו נאשר – ואני לא מתכוון לאשר את ההעברה הזאת ואני תכף גם אומר מדוע אלא אני רוצה לקיים עליה דיון אבל עדיין לא לאשר אותה – זה שאנחנו מוחקים את חרפת שינוי. אנחנו חוזרים למענקי איזון של כמעט שלושה מיליארד שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
כמעט שלושה מיליארד שקלים. תכף תשמע. יהיה 150 מיליון של רזרבת שר וזה עובר את השני מיליארד ו-900 ומתקרב לשלושה מיליארד. יש עוד חמישים מיליון, שאם יונתן ירצה – הוא יסביר, ואם הוא לא ירצה – אני אסביר.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אנחנו יודעים. המצב כרגע הוא שלאחר כל הדיונים הללו, אנחנו חוזרים למה שהיה לפני 2003. היו תקופות עוד יותר טובות כאשר היו תקופות שמענקי האיזון עמדו על ארבעה מיליארד שקלים ואפילו למעלה מזה, אבל אז גם היו בזבוזים בעיריות. זה הולך להיות נורמאלי. את רואה כאן בוועדה צעקות על כל מיני נושאים אבל את כבר לא רואה את השלטון המקומי עומד. מה שאת רואה, את רואה אותו בקשר למים. אתמול הייתה אמורה להיות ישיבה בין השלטון המקומי לבין משרד האוצר בקשר למים. הייתה גם ישיבה שלי עם שר האוצר לגבי הנושא של המים. שם הבעיות. אני הייתי עכשיו – לכן גם איחרתי – בוועדה לפניות הציבור שם מתקיים דיון על החשמל. אמרתי להם שאנחנו פשוט הולכים להיות מדינה חזירית שלא הייתה כדוגמתה. הכול הופך להיות כלכלי. מחיר החשמל הולך לעלות ומוסדות חינוך יתחילו לשלם עכשיו פי שלוש. כלומר, אל תשלחו את הילדים לבית הספר ביום כי זה זמן שעולה הרבה כסף. נתחיל לשלוח את הילדים בחצות הלילה. באמת, זה הופך להיות משהו נורא.
בעניין הזה אנחנו כוועדה - וכמובן שהשלטון המקומי עשה עבודה, משרד האוצר עשה עבודה, משרד הפנים עשה עבודה וכולם עשו עבודה – יכולים לרשום וי גדול על הנושא של מענקי האיזון.
החלק השני הוא החלוקה הפנימית, איך משרד הפנים מחלק את מענקי האיזון, ולזה יש משמעות עצומה. זה כבר לא מאבק מול משרד האוצר אלא זאת באמת התנהלות מקצועית שצריכה להיות מול המשרדים הרלוונטיים, בעיקר משרד הפנים אבל גם משרד האוצר שיש לו הרבה מה לומר בעניין הזה.
מה שקרה זה שאנחנו הקמנו כאן צוות שכלל חברים בוועדת הכספים, משרד האוצר, משרד הפנים והשלטון המקומי שישב כמה פעמים במטרה להגדיל את זה וכדי להגיע לאיזושהי נוסחה. הם ישבו אתי לפני שבועיים – משרד האוצר, משרד הפנים והשלטון המקומי – והביאו כבר נוסחה. אמרתי להם שאני לא יכול להביא את ההעברה שתגיע – אז היא עוד לא הייתה – אם אין את החלטת הממשלה על מה הולכים ובאיזה צורה הולכים לחלק את מענקי האיזון. חברי הוועדה לא יסכימו להיות חותמת גומי, שאנחנו נצביע בעד העברה ונסמוך על משרד הפנים יבצע את זה כמו שצריך. אני לא חושב שזה דבר נכון ואני חושב שאסור לוועדה לעשות את זה. ההעברה מונחת כאן ואנחנו תכף נשמע את יונתן בר סימן טוב לגבי הנושא הזה.
דיברתי אתמול עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואני מניח שזה יבוא לישיבת הממשלה, כפי שהוא אמר לי, בישיבה הקרובה. זאת אומרת, זה לא יום ראשון הזה אלא ביום ראשון הבא, כי צריך להניח את זה בפני משרדי הממשלה. במשרד ראש הממשלה עדיין לא יודעים מה הם הקריטריונים של מענקי האיזון ועכשיו הם לומדים את העניין הזה. זה יובא לישיבת הממשלה ולאחר מכן זה יובא לכאן.
היו"ר משה גפני
¶
הולכת להיות נוסחה חדשה. הייתה ועדת שיינין שמשנים או מבטלים את ההחלטות. יהיו לנו השגות על העניין הזה. זה לא יהיה דבר מובן מאליו.
היו"ר משה גפני
¶
אתה יכול לא לעשות את ההעברה. אני מודיע עכשיו שאם לא ישאלו אותנו, אנחנו נחשוף שיניים. הם צריכים לשאול אותנו, אנחנו חלק מן העניין.
היו"ר משה גפני
¶
הייתה כאן ישיבה עם השר יוסי פלד. אתמול ישבתי אתו ועם שר האוצר ועם אנשי משרד האוצר לגבי העניין של כפל קצבה. אנחנו באמצע דיון. יש דברים שאני אוהב במדינה ויש דברים שאני לא אוהב וזה אחד הדברים.
יונתן בר סימן טוב
¶
אכן כמו שציין היושב ראש, היה סיכום בין משרדי הממשלה, סיכום עם ראש הממשלה לבין השלטון המקומי, להגדיל את מענקי האיזון. אנחנו באמת מגיעים להיקף מענקי איזון שמגיע מאוד קרוב למענק המודל של מענקי האיזון.
היו"ר משה גפני
¶
יונתן, אל תענה לו. אל תעבוד על חבר הכנסת שי חרמש. רק את זה אל תעשה. תגיד לי בסוף היום, אחרי שאנחנו מדברים גם על רזרבת שר וגם על חמישים מיליון השקלים שדיברנו בנוסף, כמה בסך הכול לשנת 2011 תקבלנה הרשויות המקומיות הזכאיות למענקי האיזון. כמה כסף הן תקבלנה?
שי חרמש
¶
משה, אני אומר לך בכל הרצינות. תן לי להתבטא כאן חופשי בעניין כי כאן אני רוצה לדעת איפה אני עומד. החמישים מיליון זה לקחת ממטה יהודה לירוחם, מחבל מודיעין לשדרות ואני יודע על מה אני מדבר.
יונתן בר סימן טוב
¶
אנחנו כרגע מדברים על המסגרת הכללית. החלוקה הפנימית של המסגרת, איך היא מתחלקת, זה המשרד המקצועי מחלק, משרד הפנים.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אתה מדבר לעניין אבל בגלל שאתה דואג למועצות האזוריות, אתה לא צריך להוריד מהסכום הכללי של מענקי האיזון, וגם אני דואג להן.
שי חרמש
¶
אם מועצת גדולי התורה הייתה נותנת לי מקום בכנסת, הייתי הולך אחרת, אבל אין לי ברירה, אני תלוי בהם, במרינה, במגלי.
היו"ר משה גפני
¶
שי, מה שאתה מעלה, אתה מעלה נושא נכון שאם הסעיף הקודם היה מתקיים היום, היו כאן כמה ראשי מועצות אזוריות שהזמנתי אותם והנושא היה עולה במלוא חומרתו. אני לא יודע מה ההחלטה שהיינו בסוף מקבלים. לפי הנוסחה הקיימת, המועצות האזוריות אמורות להיפגע. איך הן אמורות להיפגע? אני הרי יודע את הטיעונים. יש מקומות בהם במועצות אזוריות הארנונה היא מאוד נמוכה ובסמוך לה יש עיר פיתוח שהארנונה שם מאוד גבוהה ואז המפעלים מגיעים למועצות האזוריות ולא מגיעים לערי הפיתוח. זה דיון שיהיה כאן במלוא עוצמתו. מה שאתה מעלה, זה דבר נכון.
מה שאני כל הזמן מנסה לדעת, מכיוון שזה עכשיו הנושא, זה מה הגובה של מענקי האיזון והאם אנחנו מגיעים בכסף למה שהיה בשנת 2003 המודל של נוסחת גדיש. זאת השאלה. זה לא קשור למה שאתה אומר. הוא אומר שאנחנו מגיעים למודל של נוסחת גדיש. אתה זוכר כמה היו מענקי האיזון ב-2003?
שי חרמש
¶
לא, ראשית, אני סומך עליך. שנית, הייתי שותף בקבלה ושלישית, שאלה נוספת. בנוסחת גדיש, תסלחו לי, לא מופיעה רזרבת שר. אל תערבבו דבר בדבר. יש את נוסחת גדיש עם שלושה מיליארד ויש רזרבת שר שהייתה מימי האדמו"ר אריה דרעי שליטא. אז חילקו רזרבות שר ולא המציאו את זה בעבר. להכניס היום בחזרה פנימה את רזרבת השר למענקי האיזון, זה לומר שלוקחים כסף מהמאה מיליון שקלים.
שי חרמש
¶
הוא היה האדמו"ר שלי כי הוא היה שר הפנים שלי. הייתה לו רזרבת שר אבל לא היה לו מאה אלא היו לו 250 מיליון שקלים. בגילי אני לא זוכר מה היה אתמול אבל אני זוכר מה היה פעם.
יונתן בר סימן טוב
¶
אני אסביר למה רזרבת השר כן קשורה למענקי האיזון. הרציונאל של הרזרבה נובע בעצם מוועדת גדיש. ועדת גדיש אמרה שאנחנו מחלקים את הכסף ואנחנו נותנים את הכסף בהתאם לקריטריונים שונים וברור שהקריטריונים לא תמיד יכולים לענות על כל הצרכים המיוחדים של הרשויות והרשויות, כמו שאתם מכירים, יש לנו 250 רשויות בארץ, וכל אחד עם המקרה הייחודי שלה. הרציונאל ברזרבה לתת משהו שמן הסתם הנוסחה לא מצליחה לתפור את כל הפינות ואמרו שנשים סכום מסוים בצד ואותו סכום אמור לטפל בנקודות שהנוסחה לא הצליחה לטפל בהן.
יונתן בר סימן טוב
¶
בוא נדבר על השינויים בבסיס. הבסיס בשנה שעברה היה בסביבות חמישים מיליון והיום אנחנו עומדים על מאה מיליון בבסיס.
יונתן בר סימן טוב
¶
אני אסכם בקשר לפנייה שמונחת כאן לפניכם. מה שיש כאן, יש כאן תוספת של 250 מיליון שקלים למענקי האיזון בהתאם לאותו סיכום שצוין קודם ובנוסף יש כאן 13 מיליון שקלים לעיריית שדרות ולעוטף עזה בהתאם להחלטת הממשלה 2664 ושינויים פנימיים.
היו"ר משה גפני
¶
אתה רוצה להגיד כמה מלים לגבי החלוקה? אבל לפני כן אומר לך שכולם מרוגזים על זה שאתם מורידים את זה מניצולי השואה. מורידים 182 מיליון שקלים מהרשות לזכויות ניצולי שואה, מתגמולים לנכים.
היו"ר משה גפני
¶
זאת ההעברה. מה שיש בהעברה הזאת, מעבירים כסף למענקים לרשויות מקומיות. מאיפה לוקחים את הכסף? מהרשות לניצולי השואה.
יונתן בר סימן טוב
¶
המקור הוא אכן מגיע כפי שציין היושב ראש, אבל בשנה שעברה בעצם הייתה הקדמה כאשר בעצם הסכום שתוקצב בבסיס ניתן כהקדמה בסוף של 2010 והשנה זה סכום שלא צריך אותו ובעצם אנחנו משתמשים בו כרגע למענקי האיזון.
מרינה סולודקין
¶
כמו שאתם יודעים, אני לא חברה בוועדת הכספים וחבל מאוד כי לראות כל יום את הרב גפני זה תענוג גדול. אני מגיעה לכאן כאשר יש דיון בנושא חשוב. אמרו לי בסיעה שלוקחים מהרזרבות לניצולי השואה ומעבירים למענקי איזון, ואני בעד מענקים לרשויות המקומיות החלשות אבל אני לא מבינה דבר אחד. יש אלי מאות פניות בהן נאמר שהקרן לרווחת ניצולי השואה לא עובדת. כבר חצי שנה אין כסף שם ומדובר במחסור של עשרות מיליוני שקלים וכאן אני רואה 182 מיליון שקלים שלוקחים לדבר אחר לגמרי. מישהו צריך להסביר לי את זה כי אני כבר עייפה כל שבוע לענות לפניות ולומר שהממשלה עדיין לא נתנה כסף לקרן ולכן לא מחזירים כסף למכשירים החשמליים, עבור טיפול שיניים ועוד דברים. אני מבקשת להסביר לי למה זה קורה.
היו"ר משה גפני
¶
אתה טועה. אתה לא נגד. אתה בעד שלא תפגענה המועצות האזוריות אלא שכל השלטון המקומי נהנה מזה, חוץ מהמועצות האזוריות.
היו"ר משה גפני
¶
מה שציינת קודם לא הסביר למרינה את הדברים. אתה צריך להסביר מהתחלה ולומר למה אתם לוקחים מהרשות של זכויות ניצולי שואה. בגלל שניצולי השואה נפטרו? בגלל ששמתם כסף והוא היה מיותר? בגלל שהתפנה כסף? תסביר בדיוק. הנושא הזה יהיה נושא גם כשנלך לאשר את זה. אני מציע שתסביר במדויק.
יונתן בר סימן טוב
¶
כפי שציינתי גם קודם, הרשות לניצולי השואה קיבלה תוספת לסוף 2010. בעצם הייתה שם הקדמה לתשלומי דמי הבראה. אותם תשלומי דמי הבראה שתכננו לתת אותם בשנת 2011, נתנו אותם בסופו של דבר בסוף שנת 2010 ולכן השנה בעצם זה מקור שהוציאו אותו בשנת 2010 וזה מקור שכרגע התפנה.
מרינה סולודקין
¶
למה לא עובדת קרן לרווחת ניצולי השואה? התשובה היא שזה קורה כי אין כסף. למה הכסף הזה לא הולך לשם אלא הולך למקום אחר?
עינת וילף
¶
אם יש כסף לא מנוצל או שלא צריך אותו או שנתנו אותו בשנה קודמת או בשנה הנוכחית, האם אי אפשר להעביר איזה תיקון שפשוט הכסף הזה יחולק ולתת תוספת? זאת שאלת תם.
יונתן בר סימן טוב
¶
נכון, כרגע לא סוף השנה אבל השאלה הייתה כללית יותר. לקראת סוף שנה אגף התקציבים במשרד האוצר עושה הסטות תקציביות בין תחומים שונים כדי לבוא ולהגדיל את הניצול הכספי של התקציב.
היו"ר משה גפני
¶
לא חשוב, לא ספציפית. הם מקבלים על פי חוק ועל פי החוקים הקיימים יש מספיק כסף וממילא יש יתרה.
היו"ר משה גפני
¶
לא, רק רגע. את צודקת. זאת אומרת, על פי החוקים הקיימים יש מספיק כסף ואפשר לקחת משם את ה-182 מיליון שקלים ולהעביר. זה לא יפגע בניצולי השואה. אבל השאלה שמרחפת כאן בחלל היא אם יש יתרה, למה אתם לא מאפשרים לתקן את החוקים? הרי ניצולי השואה הולכים ולצערנו הרב פוחתים.
יצחק וקנין
¶
זה בדיוק כמו סעיף המשכנתאות. שוב משרד השיכון. בסוף השנה לקחו לו חצי מיליארד שקלים והעברנו אותם כי לא השתמשו בהם.
יצחק וקנין
¶
לקחנו את המיליארד ו-800 בסופו של יום, אבל ברוב הגדול לא השתמשו. זה בדיוק אותו הדבר כאן. דרך אגב, אני חושב שהאוצר מראש שם יותר כסף בסעיפים מסוימים כדי שבסוף השנה יוכל לקחת אותם למקומות אחרים.
יצחק וקנין
¶
האוצר יודע בוודאות ששם יישאר כסף ולא ישתמשו בו. איפה שהוא לא יודע, הוא לא שם יותר כסף. הוא מעדיף לשים את הכסף בנישות כאלו שהוא בטוח שלא ישתמשו בכסף הזה והוא לא ינוצל. הוא לא ישים את הכסף במשרד הביטחון כי שם ייקחו את כל הכסף.
מרינה סולודקין
¶
משה, אם אני אפנה, אתה יכול לקיים את הדיון בנושא קרן רווחי ניצולי השואה? מה שקורה שם זאת שערורייה.
שי חרמש
¶
מרינה, יש לך אפשרות לפנות לחברינו מהקואליציה כדי ליזום הצעת חוק שתשנה את הקריטריונים לניצולי השואה.
היו"ר משה גפני
¶
מרינה, תפני. ממילא אני אמור לקיים דיון נוסף על הנושא. אני אמור לקיים דיון נוסף בנושא הזה. תעבירי פנייה בכתב ואני אמצא את הזמן כי הרי יש כאן גם את הסיפור של החוק של כפל קצבה ואני אמור לשבת על העניין הזה בהמשך. אני לא מתכוון להרפות מזה. ביקשתי מהיועצת המשפטית והיא הראתה לי, היו כמה עתירות לבית המשפט. אני לא כזה חסיד של בית המשפט, אני בכלל לא חסיד, אני ליטאי, אבל ראוי לצטט מה שבית המשפט אומר, ואת זה אני אומר לרפרנטית שעוסקת בנושא של ניצולי השואה.
כותב בית המשפט באחד מארבעה מקרים בהם הוא דן
¶
"התגמול לנזקק נצרך – שזה ניצול שואה - מבטא את מחויבות המדינה כלפי נכי רדיפות הנאצים לעת דחק וזקנה. בפועל, ניכוי קצבת הזקנה שמנכים את קצבת הזקנה מנכי רדיפות הנאצים, יוצר בקרב ציבור הנכים תחושה הפוכה לחלוטין. סוגיית הסיוע לניצולי השואה היא בראש ובראשונה נושא רגשי, תחושתם הסובייקטיבית היא שהמדינה גוזלת מהם את כבשת הרש כאשר ביד אחת היא מעניקה להם קצבת זקנה המגיעה להם בדין ולא בחסד, וביד השנייה היא נוטלת מהם את אותה קצבה בהפחיתה אותה מהתגמול.
טוב יעשה המחוקק – הכוונה אלינו – אם ישקול שינוי המצב המשפטי" - לשנות את החוק, כדי שלא יהיו העודפים האלה או לפחות את חלקם – "שינוי שאמנם כרוך בעלות כספית אך דומה שהרווח בצדו בסיוע לנכים הנזקקים ובמיוחד בהפגת הכאב הרגשי ותחושת הניכור והזרות, רב אלפי מונים ולא יסולא בפז".
מלים כדורבנות של בית המשפט. אני חייב להודות בזאת.
"באופן חריג - כותב בית המשפט - תעביר המזכירות עותק מההחלטה – כך הוא כותב בהחלטה – לחבר הכנסת אברהם הירשזון - שהיה יושב ראש ועדת הכספים – לכנסת בירושלים שפועל באופן עקבי לרווחת ניצולי השואה". הוא אומר את הדברים האלה שצריך לתקן את החוק והוא אומר שהוא מעביר את זה לכנסת כדי שהמחוקק ישנה את החוק.
מרינה סולודקין
¶
ב-2008 עבר חוק שלי שאין מיסוי כסף מגרמניה וזה לקח רק עשר שנים להעביר אותו. כך אנחנו עובדים.
היו"ר משה גפני
¶
אתה לא דואג לשדרות יותר ממני. אני דואג לשדרות יותר ממך ואני אומר לך למה. לא חשוב, אני לא אגיד לך למה.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו דיברנו על זה בבוקר, אם אנחנו יכולים להפריד את שדרות מתוך העניין אבל אנחנו לא יכולים. יש רק מקרה בודד שאפשר להפריד וזה לא המקרה. יונתן, אני אבקש שתפרידו את שדרות.
סיוון להבי
¶
אגף התקציבים, משרד הפנים. בהמשך לדבריו של חבר הכנסת חרמש, בגלל שבפנייה הזאת יש נושאים נוספים מאוד דחופים, אני מבקש, אם אפשר, אולי להצביע ואם כבודו רוצה לתת רביזיה, הפנייה תהיה במצב עדיף לנו כי אז נוכל לקדם את הנושאים וככל שתהיה החלטת ממשלה לא נצטרך לכנס את הוועדה פעם נוספת.
שי חרמש
¶
אנחנו מתכנסים שלוש פעמים בשבוע. אין שום בעיה. אנחנו לא עוצרים כלום. אני אומר בשם היושב ראש.
היו"ר משה גפני
¶
אני מחכה לטלפון שלו. אתה יודע מה המשמעות של העניין שנאשר? אני למשל רוצה להזמין לכאן את ראש עיריית קריית מלאכי, אני עוד מתלבט בעניין הזה, הוא אמר שהוא לא רוצה חרדים אצלו בעיר. אתה חושב שהמדינה בידיים של משרד הפנים? יש 265 רשויות, כל אחת נראית אחרת, כל אחת בנויה אחרת, אני לא יודע מה השיקולים של המשרד שלכם. יש רבים מחברי הוועדה, ולא משנה השתייכותם הפוליטית, והם לא יודעים איך החלוקה, הם לא יודעים מה עושים, הם לא יודעים מה המדיניות לגבי רזרבת השר ומה הולך לקרות אתה. אני חושב למשל להזמין לוועדה את מוטי מלכה כשיהיה דיון. אני עוד לא החלטתי אם להזמין אותו. הוא ראש רשות שלטונית במדינת ישראל והוא אומר שהוא לא רוצה חרדים.
היו"ר משה גפני
¶
הוא בחור טוב. הוא יבוא לכאן ונראה כמה הוא טוב. אני לא יודע לאיזה מפלגה הוא שייך. הוא היחיד שאמר שהוא לא רוצה חרדים אצלו בעיר. שמעתי בקולי את הדברים.
היו"ר משה גפני
¶
מגלי, אני רוצה שתענה לי מה היה אם מוטי מלכה היה אומר שהוא לא רוצה דרוזים. מה היית אומר? שירחיבו לו את תוכנית המתאר?
היו"ר משה גפני
¶
חזר בו, שיבוא ויגיד שהוא חזר בו. אני שמעתי בקולו ברדיו איך שהוא אומר: אני לא רוצה חרדים בקריית מלאכי.
היו"ר משה גפני
¶
תקשיב רגע. אני זוכר כאן דיון שהיו כאן נציגים מכל המפלגות, הביאו לכאן את ראש עיריית אור יהודה הקודם, צלבו אותו כאן בוועדה על שהוא אמר שהוא לא רוצה שיגיעו כל כך הרבה אתיופים לאור יהודה. צלבו את האיש הזה. ניסיתי להגן עליו, רציתי לומר איזו מילה ולא הסכמתי עם חצי מילה שהוא אמר. הרגו אותו כאן לגמרי. רק חרדים עובר בשקט.
היו"ר משה גפני
¶
מגלי, אתה איש חכם יותר ממה שאתה עושה עכשיו. אגב, הרבה ראשי רשויות – לא הרבה, אבל יש ראשי רשויות – שנוהגים כך, אבל להוא אין שכל כי למה הוא אומר את הדברים האלה?
מגלי והבה
¶
הוא אמר שייתנו לאחרים ואז הוא ייתן גם לחרדים. זה מה שהוא אמר. אני אומר לך שלא הרחיבו לו את התוכניות. אני מכיר את הבעיה שם.
היו"ר משה גפני
¶
גם אני מכיר את הבעיה. בן אדם במדינה דמוקרטית בשנת 2011 אומר שהוא לא רוצה קבוצה מסוימת באוכלוסייה וזה עובר בשקט. אני רוצה להזמין אותו שיגיד שהוא חזר בו. אני לא רוצה לאשר לו מענקי איזון. אני לא חושב שהוא יכול להיות ראש עיר בישראל.
מגלי והבה
¶
בסדר, לא שלו. הוא לא חרדי. צריך להגיד את הכול על השולחן. לא אישרו לו את התוכניות כי שר השיכון מתנגד. תדעו על מה אתם מדברים.
היו"ר משה גפני
¶
לא. זה בסדר. אני בעד שר השיכון אבל הוא לא שלי. למה אני עצבני? כי אני שמעתי את דבריו בקולו. לא שמעתי מסביב. הוא לא אמר את מה שאתה אמרת. יכול להיות שזה נכון מה שאתה אומר, אבל הוא לא אמר את זה. הוא לא אמר שהוא רוצה תוכנית מתאר ולא דיבר על זה. הוא אמר שקריית מלאכי לא יכולה לקלוט עוד חרדים. אני רוצה לראות שהיו אומרים את זה על ערבים מוסלמים, שהיו אומרים את זה על אתיופים, שהיו אומרים את זה על דרוזים, שהיו אומרים את זה על עולים חדשים בכלל.
מרינה סולודקין
¶
לפני חמש שנים אותו מוטי מלכה עמד בפני ועדת הקליטה ואמר את הדברים ולא בגלל שהוא שונא.
היו"ר משה גפני
¶
מה שיותר חמור מבחינתי זה לא מה שהוא אמר. הוא, אין לו שכל, כי יש ראשי רשויות שמבצעים את זה אבל לא אומרים ואילו הוא אומר. מה הכי מרגיז אותי? שזה עובר בשקט. אין ועדה שדנה בזה. ועדת הקליטה דנה על הנושא של האתיופים?
מרינה סולודקין
¶
אני אומר לך איזה פרופיל נמוך סוציו אקונומי יש לקריית מלאכי ולכן הוא רוצה אוכלוסיות חזקות.
היו"ר משה גפני
¶
אני בעד זה שיזרקו את החרדים לים כי הם פשוט לא פרודוקטיביים. הם לא עושים שום דבר. פרזיטים ולא שווים שום דבר. אבל למה רק בקריית מלאכי? אסור להכניס אותם גם לירושלים. צריך לתת להם לגור ברשות הפלשתינאית. יש כאלה שמבצעים את זה, אבל למה הוא מדבר? אתה חבר שלו? אני רוצה לדבר אתך אחר כך.
יצחק וקנין
¶
מגלי, בכוונה אני נותן לך להמשיך לדבר. אני רוצה להגיד לך שאתה אומר דברים בלתי אחראיים ואין לך שום מושג בתוכניות. אתה אומר את הדברים כי שמעת אותם. אני מציע לך להגיש שאילתא ואני אתמוך בך בנשיאות. תגיש שאילתא לשר הבינוי והשיכון בעניין של קריית מלאכי ותקבל תשובה מלאה ואז תראה שאתה לא צודק.
היו"ר משה גפני
¶
הדיון הזה לא רלוונטי לכאן מכיוון שלא את זה הוא אמר. לא את זה הוא אמר. הוא אמר שקריית מלאכי לא יכולה ולא רוצה לקלוט יותר חרדים. אגב, אני יודע עוד כמה דברים שהוא עשה שם. אם הוא חבר שלך, אני רוצה לדבר אתך אחר כך. לא מתאים שהוא יהיה חבר שלך. אתה איש הגון.
היו"ר משה גפני
¶
שר השיכון לא קשור לעניין של קריית מלאכי. התנהלות. בן אדם מציג את עצמו כמו אני לא יודע מה. מעיז להגיד בחברה דמוקרטית מלים כאלה ולעבור על העניין בשקט? כן הייתי צריך לדבר עליו. מגלי, אנחנו אמורים לדבר על העניין הזה.
לישיבה הבאה אני מבקש שיבוא מנכ"ל משרד הפנים. אם לא יבוא מנכ"ל משרד הפנים לישיבה הבאה לדיון על מענקי האיזון, לא יתקיים דיון. אם רוצים לסדר את זה, אני מבקש שהוא יבוא. המנכ"ל קלעג'י הוא חבר שלי, הוא מנכ"ל חדש ואני מאחל לו בהצלחה. הוא צריך לבוא לכאן ולהסביר את זה. אני אבקש שגם ממשרד האוצר תבוא אתה יונתן ושיבוא גם ראובן קוגן. אני מבקש מהשלטון המקומי כמובן שיבואו ויבואו המועצות האזוריות. אני לא יודע אם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אבל אני אבקש ממנו שיבוא.
היו"ר משה גפני
¶
ודאי. אם אתם יכולים למצוא סעיף אחר במקום נכי רדיפות הנאצים, היה יותר טוב, אבל בסדר. אם תמצאו, טוב. אם לא תמצאו, בסדר.
אני מתלבט ביני לבין עצמי האם להזמין מספר ראשי רשויות לדיון הזה ויכול להיות שאני אזמין את מוטי מלכה. דרך אגב, אני שנתיים וחצי כאן בתפקיד ומלבד הבדיחות שאני אומר על חרדים, למה לא מקבלים אותם לעבודה וכולי, לא העליתי כאן נושא חרדי. זה מרגיז אותי ואני מחזיק את זה בבטן כבר שלושה חודשים. אני החלטתי שכאשר יגיע הנושא של מענקי האיזון וקריית מלאכי תהיה בעניין, אני אזמין אותו. לא כאדם חרדי אני אומר את זה, אבל איך מותר לעשות דבר כזה?
היו"ר משה גפני
¶
אני איאבק שהוא לא יהיה ראש עיר. אסור לו להיות ראש עיר במדינת ישראל. הוא מבייש את המדינה, הוא מבייש את החברה, הוא מבייש את הדמוקרטיה, הוא מבייש את הכול. אני לא מדבר על זה שהוא מבייש את היהדות. בושה וחרפה. ראש עיר שאומר משפט כזה והכל בסדר. אני לא מתכוון לשתוק לו. אני אחפש אותו בכל פינה.
ציון פיניאן
¶
אנחנו מדברים כל הזמן על נושאים שכואבים לנו כמו נכי רדיפות הנאצים וכולי. האוצר כאן בא וקיצץ מהם וזה כואב וזה תקשורתי. השאלה היא האם יבוא נכה רדיפות הנאצים, אחד שלא קיבל את מה שמגיע לו? אין. כלומר, יש יתרות ולא צריך שיישארו יתרות.
ציון פיניאן
¶
אני לא רוצה שיבינו אותי גם פוליטית אחרת. אני מדבר על נכים. היות שאני נכה פוליו, אני שואל האם יש נכה כמוני שמקבל כסף מביטוח לאומי וקיצצו מהתקציב שלו?
שי חרמש
¶
אין. האוצר בונה במתכונת בה הוא מחזיק תקציבים שלא ינוצלו. אף נכה לא נפגע, אף ניצול לא קופח.
שי חרמש
¶
יש כאן מגירות בהן שוכב כסף שהיה יכול לפתור. אין מצב שנכה ניצול, כל נזקק, לא קיבל על פי חוק. כל אחד מקבל על פי חוק.
שי חרמש
¶
ואתה בא כרגע והולך לקחת מכיס אחד במועצות ולהעביר לכיס שני בדיון הבא, בשעה ששוכב לך כסף שיכול לתת מענה לעניין הזה ומחביאים אותו. זה הסיפור ולא ניצולי השואה שאין בעיה אתם.
היו"ר משה גפני
¶
כן, גם אתה. תמונת המצב היא שאין נכה אחד של רדיפות הנאצים, ניצול שואה, שמגיע לו סכום מסוים והוא לא קיבל אותו. אין מציאות כזאת בעולם. זה לא מעלה ולא מוריד, זה טוב, זה פופוליסטי, זה גם יוצא טוב בתקשורת.
היו"ר משה גפני
¶
זה לא מעלה ולא מוריד אם אנחנו מורידים משם או מוסיפים לשם. גם אם ירד הסכום וצריך שם סכום יותר גבוה, יוסיפו את הסכום.
היו"ר משה גפני
¶
הדיון שלנו הוא אחר. אנחנו מבקשים מהממשלה לתקן את החוקים הקיימים כי מדובר על פחות ניצולי שואה לצערנו הרב, ואנחנו נאבקים על זה. הפנייה שמורידה מנכי רדיפות הנאצים, כולנו, אלה שיש להם ניסיון כאן בוועדה, יודעים שאין לזה משמעות לחלוטין ובזה ציון צודק.
שי חרמש
¶
אני רוצה להוסיף דבר אחד. הגיע הזמן שנצליח כאן בוועדת הכספים לפצח ולפענח את התעלולים של האוצר בהגשת תקציב כי מראש היה ברור ששוכב כאן כסף ואי אפשר לנצל אותו ועכשיו באים ואומרים לי באוצר שיעבירו חמישים מיליון שקלים ממטה יהודה וחבל בנימין לירוחם ולדימונה.
שי חרמש
¶
אני רוצה להגיד שוב כדי שזה גם ייכנס לראש. אין לכם שום פטנט על זה כי גם הממשלות הקודמות עשו את זה.
שי חרמש
¶
עדיין אפשר אולי להעביר את התקנה של שדרות? היות שהדיון הזה כאן יהיה קרב אש וייקח זמן, האם אפשר לבקש להעביר בשבוע הבא את התקנה לגבי 13 מיליון שקלים לשדרות בנפרד?
היו"ר משה גפני
¶
לא. תפרידו את זה. תעבירו את עוטף עזה, את שדרות, בפנייה נפרדת. הרי אנחנו מתואמים גם בעניין של הפנייה הזאת. אני מבקש שתביאו את זה. אני לא יכול לסרב למה שאומר שי חרמש, כי הוא הרי דואג לשדרות יותר ממני.
היו"ר משה גפני
¶
תפרידו את זה ותביאו את הפנייה כדי שאני אוכל להביא אותה בישיבה הבאה.
פנייה מספר 254 ו-255
הפניות האלה, גם הן לגבי רשויות מקומיות ואני מבקש שתסבירו אותן כי עליהן אנחנו מצביעים.
יונתן בר סימן טוב
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצב תוספת של 58 מיליון שקלים עבור מענקים ביטחוניים לרשויות ביו"ש והתיישבות צעירה בגולן.
שי חרמש
¶
סתם שאלה מקצועית. האם אלה מרכיבי ביטחון ורב"שים או האם זה סיוע למועצות אזוריות שמגיע להן בדין וזה בעזרת השם? אגב, אין לי בעיה.
יונתן בר סימן טוב
¶
לעזור לעיריית לוד לקדם מנועי צמיחה. בהמשך להחלטת הממשלה. הרי הממשלה קיבלה החלטה לתמיכה והעצמת לוד וזה חלק מהחלטת הממשלה.
שי חרמש
¶
גפני, בכל זאת אני רוצה לשאול ואני באמת לא נגד ואני אצביע בעד, אבל אני רוצה להבין דבר אחד. זה בעזרת השם?
שי חרמש
¶
לא בסיעתא דשמעיא. גפני, יש מאה שיטות להזרים כספים לרשויות מעבר לקו הירוק. באים ואומרים לי כרגע ביטחוני ואני מרים ידיים כי עם ביטחוני אני לא מתווכח. אני שואל האם זה ביטחוני, האם זה ג'יפ, דלק, פרוז'קטור, רב"ש, כיתות כוננות, ערכות זיהוי.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא חושב שזה נכון, אבל לא משנה.
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
נגד – 1
נמנע - 1
פניות מספר 254 ו-255 – אושרו
דוד שטיינמץ
¶
בהתאם להחלטת הממשלה להגדיל את מספר העובדים של בני מיעוטים ואתיופים, מדובר כאן בתוספת משרות לבני המיעוטים ולאתיופים.
היו"ר משה גפני
¶
מאיפה אתה יודע שהם חרדים? משרד המשפטים אומר שאין הגדרה של חרדי.
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פנייה מספר 145 – אושרה פה אחד
פניות מספר 202 ו-203 – מתאם הפעולות בשטחים
יאיר אידר
¶
הפנייה נועדה לתגבר את תקציב תיאום הפעולות בשטחים בסך של 10.5 מיליון שקלים עבור התאמת תקציב השכר לביצוע.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פניות מספר 202 ו-203 – אושרו פה אחד
פניות מספר 221 ו-222 – משרד התיירות
קרן שפר
¶
הפנייה נועדה להעביר את יתרת העודפים המחויבים משנת 2010 בשיעור של עשרים אחוזים מהסעיף הרגיל לסעיף הפיתוח. אנחנו עשינו שינוי מבני בתקציב המשרד והעברנו את כל הנושא של ההשקעות לסעיף פיתוח ומעבירים את המזומנים לשם.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פניות מספר 221 ו-222 – אושרו פה אחד
פנייה מספר 224 – השתתפות המדינה במימון שירותי פינוי רפואי
רועי קונפינו
¶
הפנייה נועדה להגדיל את תקציב ההרשאה להתחייב של מינהלת תנופה כדי לאפשר פינוי של קרווילות לטובת מבנים קבועים.
שי חרמש
¶
רגע, יש כאן דבר מוזר. זה לא מה שכתוב כאן. אתה רוצה להגיד שאתם לוקחים עכשיו כסף להעביר קרווילות?
מעיין נשר
¶
הפנייה נועדה לשינויים פנימיים, לתקצב ארבעה מיליון שקלים עבור פתיחת חברת השוק הסיטונאי בהתאם להחלטת הממשלה.
מעיין נשר
¶
זה בהתאם להחלטת הממשלה. החלטת הממשלה קבעה שמשרד החקלאות, תוקם חברה ממשלתית שתמצא את החלופות להסדרת השוק הסיטונאי. אנחנו עוד לא יודעים איפה ואיך הוא ייראה. כל מה שהחברה עושה כרגע, היא בודקת את החלופות. זה פרויקט שהוא הרבה יותר יקר מהסכום שמצוין כאן.
היו"ר משה גפני
¶
בהצלחה. תודה רבה.
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פנייה מספר 239 – אושרה פה אחד
פנייה מספר 247 – המשרד להגנת הסביבה
שירלי ברנע שריקי
¶
הפנייה מיועדת לתקצב 350 מיליון שקלים לקבוצת רשויות ראשונות שנכנסות לתהליך של הפרדת פסולת במקור.
שי חרמש
¶
רגע, הרשות, בגלל ההפרדה הזאת, במקום להוביל את זה במרוכז לאתר הטמנה, היא צריכה להתחיל לפצל את זה וזה אומר עלויות נוספות. מי מממן את העלויות האלה?
היו"ר משה גפני
¶
אני שואל על עיר הבירה, אם מפרידים שם. לא צריך שבירושלים תהיה הגנת סביבה? לא שאלתי על בני ברק שלא מעניינת אותי. אותי מעניינת עיר הבירה.
שי חרמש
¶
אני מציע שעיר הבירה תלמד לעזוב קודם את כל הזבל במרוכז, לפני שהיא מפרידה אותו. העיר מלוכלכת.
היו"ר משה גפני
¶
להביא גם תזמורת או שאפשר להשתולל גם בלי זה?
מדובר על סכום גדול מאוד, על תוכנית גרנדיוזית מאוד משמעותית שאני מאוד תומך בה. אני לא יודע מהיכן מגיע הכסף וצריך לקיים דיון על העניין הזה. מצאתי הזדמנות שלא מפריעים לי ולכן אני שואל אותך. אני שואל מאיפה הכסף, אבל יותר חשוב לי לדעת, ואני חושב שנצטרך לקיים על זה דיון, מה הם סדרי העדיפויות. אני רוצה לשמוע כמובן את המשרד שלכם, המשרד להגנת הסביבה, ואני רוצה לשמוע את משרד האוצר.
השאלה הראשונה היא מהיכן הכסף.
שירלי ברנע שריקי
¶
הכסף בעצם מגיע מכספי היטל ההטמנה. זה על חשבון הכנסות שאנחנו צפויים לקבל בשנתיים-שלוש הקרובות.
היו"ר משה גפני
¶
היטל ההטמנה במקורו, כשהוא נעשה, הוא נעשה על מנת להעביר את זה לנושאים הללו. ההגדרה היא לא רק על הנושא הזה. איך נקבעו הרשויות אליהן מעבירים את הכסף? היו לכם דיונים? החלטתם לבד?
שירלי ברנע שריקי
¶
אנחנו מפרסמים קול קורא ויש אמות מידה שנקבעות מראש. מפרסמים את זה לכלל הרשויות המקומיות ומקבלים את הבקשות, בוחנים אותן על פי הקריטריונים, ומנקדים.
היו"ר משה גפני
¶
כלומר, איך למשל ירושלים בפנים? סתם אני לוקח את ירושלים כדוגמה כי היא עיר הבירה. איך זה נקבע? רמת גן בפנים? תל אביב בפנים? מה הקריטריונים ומי בנה אותם?
היו"ר משה גפני
¶
אני תומך בפנייה ואני חושב שזה בסדר, אבל יש לי כמה שאלות שאני אבקש ביום הגנת הסביבה שיתקיים בשבוע הבא שתבואו עם רשימת הרשויות. אם את יכולה להעביר אותה קודם, היה עוד יותר טוב.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו נאשר את זה בשבוע הבא לאחר שנקבל תשובות על כל השאלות. השאלות המרכזיות הן ראשית הרשימה שכל החברים רוצים לדעת. באמת, מדובר על פרויקט ענק מבחינת התפקוד ואני משבח את השר להגנת הסביבה שבאמת מפעיל את זה. המשרד להגנת הסביבה הופך להיות משרד גדול כתוצאה מהעברת הכסף. אגב, אני הייתי שותף לחקיקה הזאת. אנחנו רוצים לדעת קריטריונים. אני רוצה לדעת ואני לא יכול לדבר בשם החברים.
היו"ר משה גפני
¶
אם כך, כולנו. אנחנו רוצים לדעת מה הם הקריטריונים ואיך נקבע מי כן ומי לא ברשימה. הרי יש שלושים רשויות וזה אומר ש-220 לא בפנים. אנחנו רוצים לדעת כמה רשויות ערביות מתוך הרשימה הזאת, כמה רשויות בצפון, בדרום, במרכז. זה חשוב כי זה נכנס למסלול מאוד רציני.
אמנון כהן
¶
עוד שאלה. הסכום של 350 מיליון, מדובר על 31 רשויות כפי שאמרת, אבל במידה שעוד רשויות ירצו להיכנס לפרויקט הזה – ונגיד תיאורטית שכל הרשויות ירצו להיכנס אליו- האם יהיה לכם כסף בקרן אתו תוכלו לממן את זה?
שירלי ברנע שריקי
¶
אנחנו בוחנים כי אנחנו גם שומרים חלק מהתקציב כי צריך גם פתרונות קצה כדי שהפסולת תגיע.
אמנון כהן
¶
לא יהיה מצב ש-31 זכו – ואני עוד לא יודע מה הפרמטרים - ואז פתאום ירצו עוד ארבע רשויות להיכנס ואת תאמרי שאין לך כסף ושיחכו עוד עשר שנים.
שירלי ברנע שריקי
¶
הפרויקט הזה הוא בעצם השלב הראשון והוא באמת לאותן רשויות שכרגע יותר מוכנות מכל הרשויות האחרות לבצע את הפרויקט הזה. בכל זאת צריך איזושהי תשתית מוכנות מסוימת ואיזושהי תשתית כדי להתחיל את הפרויקט כבר עכשיו. להערכתנו להכניס את כל הרשויות, זה ייקח עוד לפחות כמה שנים טובות. כמובן שצריך גם למצוא פתרונות קצה. אנחנו לא יכולים להכניס את כולן בשלב ראשון כי אין לנו פתרונות קצה להכניס את כל הרשויות המקומיות.
אני מבקשת בכל זאת, אם אפשר. אני מבינה שאתה לא מעוניין לאשר כרגע את ההעברה.
היו"ר משה גפני
¶
כן, ודאי. את הרשימה ואת הקריטריונים. גם תשובה לשאלת חבר הכנסת כהן, מה הולך לקרות בהמשך.
שירלי ברנע שריקי
¶
עניתי. אמרתי שקבוצת הרשויות האלה שכרגע אושרו לקבל את התקציב, הן אותן רשויות שהן מוכנות מבחינת התשתית.
אמנון כהן
¶
אם יהיו עוד עשר רשויות שירצו להיכנס והן מוכנות, יהיה לכם את הכסף? עוד עשרים רשויות ירצו להיכנס. יהיה לכם את הכסף?
שירלי ברנע שריקי
¶
מה שאמרתי זה שאנחנו שומרים חלק מהכסף. יהיה מיליארד וחצי שקלים לחמש השנים הקרובות ואנחנו שומרים חלק מהתקציב גם להקמת המתקנים שיטפלו בפסולת.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה את כל הפרטים האלה. בשבוע הבא, ביום הגנת הסביבה, נקיים את הדיון הזה אחרי שנקבל את כל התשובות שלך ואני מקווה שבעזרת השם הוועדה תאשר את זה.
תודה רבה.
פניות מספר 214, 215 ו-220 – רשות האוכלוסין, משרד הפנים
אין רפרנט.
פנייה מספר 248 – עוטף עזה
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצב 56 מיליון שקלים בהוצאה נטו למימון התחייבויות במיגון עוטף עזה. כמו שאתם יודעים היו שם שלושה שלבים – שלב א', שלב ב' והשנה הרחבנו את שלב ב' – ועוד 125 מיליון שקלים, שזה מזומן למימון התחייבויות.
צחי דוד
¶
זאת הוצאה נטו. בנוסף, הפנייה נועדה לתקצב הרשאה להתחייב בסך 45 מיליון שקלים למימון הסיכום התקציבי של המשרד בתחומי הפיתוח השונים שזה שיקום שכונות, מוסדות ציבור, שכונות ותיקות. זה סיכום תקציבי שהוא רלוונטי לכל תחום הפיתוח שיש במשרד. יש 24 מיליון שקלים לשיקום שכונות, עשרה מיליון שקלים למוסדות ציבור, למוסדות ציבור המשכי – לא תקן – עוד שבעה מיליון שקלים.
צחי דוד
¶
עשרה מיליון שקלים זה תקן ברודט, מוסדות ציבור בשכונות חדשות ועוד שבעה מיליון שקלים מוסדות ציבור במה שנקרא בנייה ותיקה ומוסדות ציבור המשכיים.
היו"ר משה גפני
¶
אם תהיה כאן אחרי הישיבה, אני רוצה לשאול אותך משהו. אם לא תהיה, בהזדמנות אחרת.
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פנייה מספר 248 – אושרה פה אחד
פניות מספר 214, 215 ו-220 –
עמית סדן
¶
הפנייה נועדה לתקצב סך של 7,228 אלפי שקלים לרשות האוכלוסין, הגירה ומעברי הגבול עבור הנושאים הבאים: 6,228 מיליון שקלים מתקציב המשטרה לתקציב רשות האוכלוסין וההגירה לטובת פיתוח מערכת ראות. זה בעצם חלק מהמעבר של מעברי הגבול לרשות האוכלוסין.
עמית סדן
¶
לא. זאת מערכת שמתכללת את כל נושא הכניסה והיציאה מישראל, הן במעברים הבין לאומיים והן במעברים מול הרשות הפלשתינית. בעצם זה פיתוח של המערכת הזאת שהיה עד עכשיו במשטרה והאחריות על הפיתוח עברה לרשות ההגירה.
סך של מיליון שקלים במזומן ו-3.5 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור רכישת שירותי ייעוץ למחשוב. תקצוב של שלושה תקני שיא כוח אדם בהתאם לסיכום בין המשרדים ושינויים פנימיים בבקשת הרשות.
עמית סדן
¶
שלושת התקנים האלה, הם בעצם תקנים שעברו מרשות המסים, שם היו קלדניות של שע"מ ושם היה סיפור משפטי, כאשר הן נקלטו כעובדות מדינה. אז היה סיכום בין כמה משרדים אליהם הן עברו ואחד המשרדים שקלט את העובדות האלה, זאת רשות ההגירה ועבור זה הרשות מקבלת שלושה תקנים כדי להעסיק אותן.
עמית סדן
¶
יכול להיות שהם חרדים. זה לא צבוע לטובת חרדים. יכול להיות שהן חרדיות. מדובר בשלוש נשים. אנחנו לא עושים הפרדה.
היו"ר משה גפני
¶
אתם צודקים. לא מקבלים וזהו. אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פניות מספר 214, 215 ו-220 – אושרו פה אחד
יש רפרנטים שמחכים דחוף לנושא של הודעות? יש משהו דחוף? אני מתכוון לעודפים. יש משהו דחוף?
היו"ר משה גפני
¶
אני מקל עליכם בזה שאני מתנגד לעודפים, כי אחרת ממתינים 21 ימים.
הודעה מספר 23010 – משרד הרווחה
היו"ר משה גפני
¶
אגב, אני רציתי לסיים את הישיבה, אבל בגלל שהמתנתם הרבה זמן, אני לא מסיים אותה, אבל אני מבקש לעבור על הכול מהר. מי שלא יהיה, ההודעה תידחה לשבוע הבא כי הודעות על פי החוק שמשרד האוצר לא הסכים לשנות אותו בשום פנים ואופן, הייתם צריכים להמתין עכשיו 21 ימים. מכיוון שאני החלטתי להילחם במשרד האוצר, ולכל אני מתנגד, אני מביא את זה מיד. ההודעות הגיעו אתמול ואני מביא את הכול. כדאי שכשאני מנהל מלחמה עם משרד האוצר, תהיו אתי.
רבקה לויפר
¶
הפנייה להעברת עודפים מחויבים של משרד הרווחה, בין היתר לפנימיות לילדים בסיכון, לטיפול בילדים בקהילה, לשירותים לנוער עובר חוק ושירותי שיקום לנכים.
רבקה לויפר
¶
אותו הדבר. זה פוצל לשתי פניות מבחינה טכנית.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 23012 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 32016 –
אין רפרנט.
הודעה מספר 30006 –
רבקה לויפר
¶
ביטוח לאומי. השתתפות של משרד האוצר בביטוח לאומי. אתה שואל מה סעיפי ההשתתפות? כל הסעיפים. יש כאן סיוע לנכים. זה לא משהו ספציפי.
רבקה לויפר
¶
12 מיליון מתוך כל התקציב של ביטוח לאומי מועבר בעודפים לא מחויבים. מדובר בעודפים לא מחויבים של ביטוח לאומי. זה סכום מאוד קטן ביחס לתקציב של ביטוח לאומי.
רבקה לויפר
¶
ניצולי שואה. שוב, עודפים לא מחויבים. כאן לגבי הרבה מהסכום מדובר על פרויקט המחשוב של הרשות לניצולי שואה וחלק מהסכום הוא שוב עודפים לא מחויבים של חודש דצמבר.
שירלי ברנע שריקי
¶
סליחה, יש כאן תיקון לגבי רשימת הישובים. ירושלים לא בפנים. ירושלים לא הגישה בקשה בנושא הרשויות שמתאימות להפרדה במקור.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אני הבנתי שירושלים לא בפנים. אחרי כן אמרת שירושלים בפנים. אין לי טענות אליך אבל זה הולך להיות נושא מעניין. אמרת שירושלים בפנים.
היו"ר משה גפני
¶
עכשיו אמרת עוד דבר, שירושלים גם לא פנתה. יכול להיות שלדיון בשבוע הבא אני אזמין את ראש עיריית ירושלים לשמוע למה הוא לא פנה. מה דעתך?
רועי כפיר
¶
הפנייה נועדה ליתרת העברת עודפים מחויבים, עשרים אחוזים. בעיקר מדובר במבחני תמיכה של קופות חולים.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא יכול ללכת נגד ליצמן. אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 24005 – אושרה פה אחד
יש לכם מזל שליצמן הוא סגן שר הבריאות.
רבקה לויפר
¶
עשרים אחוזים מהעודפים המחויבים של משרד החינוך, בעיקר לצורך שיפוצים בבתי ספר, ציוד לפנימיות, מתנ"סים ופרויקט המחשוב במשרד החינוך.
רבקה לויפר
¶
זה כולל עודפים מחויבים של המשרד. היתרה של העשרים אחוזים. אלה שיפוצים, ציוד לפנימיות, מתנ"סים. זה נמצא בהרבה תקנות.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפי משרד התרבות והספורט. עיקר העודפים נובעים מאיגום משאבים שנוצל לקראת סוף שנה שעברה בגין הספורט ומתקנות התמיכה של החודשים האחרונים של השנה.
היו"ר משה גפני
¶
אין לי בעיה. אני רציתי לדחות את זה לשבוע הבא. על פי החוק זה צריך להמתין 21 ימים אבל אני עושה את זה עכשיו בגלל שאנשים חיכו כאן שעתיים.
הודעה מספר 32019 –
אין רפרנט. הייתי מסיים עכשיו את הישיבה, אבל לא נעים לי מאלה שחיכו הרבה זמן.
הודעה מספר 51003 –
אין רפרנט.
הודעה מספר 17007 –
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 17007 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 07014 – המשרד לביטחון פנים
יאיר אידר
¶
זה סעיף הפיתוח של המשרד לביטחון פנים. אותו הדבר. העברת עשרים אחוזים משנת 2010 לשנת 2011.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 52008 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 37009 – משרד התיירות
קרן שפר
¶
הפנייה נועדה להעביר את יתרת העודפים משנת 2010 בשיעור של עשרים אחוזים לשנת 2011, לסעיף הרגיל של משרד התיירות.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 37009 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 39006 – משרד התקשורת
אין רפרנט.
הודעה מספר 78008 – משרד התיירות
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפים מפרויקט סבסוד ממירים דיגיטליים, פרויקט ה-DTT, סבסוד הממירים לאוכלוסיות חלשות. בעקבות המעבר לשידור דיגיטלי והפסקת הקליטה האנלוגית, המדינה מסבסדת.
היו"ר משה גפני
¶
למה הם מסתכלים בטלוויזיה? שילמדו תורה.
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 32012 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 04037 -
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה להעביר את עודפי המשרד לשירותי דת. עיקר העודפים הם בתקנת פיתוח מבני דת, מקוואות ובתי כנסת. חלקם בתקנת מועצות דתיות.
צחי דוד
¶
עלה נגב זה מרכז לאוטיסטים. יש להם פרויקט במשרד החינוך – כיתות חכמות בנגב ובגליל. עודפים של פרויקטים שמעבירים משנה לשנה.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 04037 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 60007 – משרד החינוך
רבקה לויפר
¶
סעיף פיתוח של משרד החינוך מיועד לבינוי כיתות והחלפת גגות אסבסט שאפשר לעשות את זה רק בחופש, בקיץ.
היו"ר משה גפני
¶
קיבלתי פנייה האומרת שמשרד החינוך פרסם ששיפוצי קיץ, המוכר שאינו רשמי, מקבל פחות מהממלכתי.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש לבדוק את זה. אני רוצה תשובה. אני רוצה לדעת האם המוכר שאינו רשמי יעשה 75 אחוזים שיפוצים. אם צריך להחליף תקרת אסבסט, יחליפו רק שלושת-רבעי מהתקרה וישאירו רבע שתמשיך לסרטן?
היו"ר משה גפני
¶
כך אמרה הפנייה שקיבלתי. תביאי לי פרטים ונביא את זה לדיון. השאלה שלי היא האם כל מוסדות החינוך בשיפוצי קיץ. אני מבין שמבחינת התקצוב של הרשויות המקומיות זה שונה. זה מה שמכונה חוק נהרי. אבל שיפוצי קיץ, זאת החלטה חדשה? אם צריך להחליף תקרת אסבסט, אז צריך להחליף תקרת אסבסט. תביאי לי תשובה על העניין הזה ואז נאשר את ההודעה, או שכן או שלא.
הודעה מספר 56003 -
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 56003 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 54008 -
אין רפרנט.
הודעה מספר 53005 –
היו"ר משה גפני
¶
מאוד. בתי הדין הרבניים? בסדר. אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 53005 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 43005 -
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה להעביר את עודפי מרכז למיפוי ישראל משנת 2010 לשנת 2011, בעיקר תקציבים פרויקטאליים כמו ממ"ג.
צחי דוד
¶
לזה אני מגיע. העודפים היחידים בתקציב הסיוע. תקציב הסיוע הוא בעיקרו תקציב לא מחויב. אלה התחייבויות מול בנקים.
עדי חכמון
¶
הפנייה נועדה להעביר את עשרים אחוזים העודפים משנת 2010 לשנת 2011 עבור פעולות במשק המים, רשות המים.
היו"ר משה גפני
¶
לרשות המים מגיע. משרד האוצר רצה למנוע ממנה להוציא את ההודעה לנכים ולא הצליח. אם זה רשות המים, אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 41005 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 40006 – משרד התחבורה
הרצל בן יהושע
¶
יתרת העודפים בתקציב השוטף של משרד התחבורה, 14 מיליון שקלים. מתוך זה כתשעה מיליון שקלים מיועדים לרשות לבטיחות, שני מיליון שקלים לגריטת רכבים ויתר הכסף לסעיפים קטנים.
הרצל בן יהושע
¶
כן. היא מופיעה בתקציב התפעולי של משרד התחבורה. זאת תוכנית בתקציב השוטף של משרד התחבורה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה את הקריטריונים של האפוטרופוס. אני רוצה לבדוק אותם. תביא לי את הקריטריונים של האפוטרופוס לישיבה הבאה.
הודעה מספר 38012 –
דוד שטיינמץ
¶
מימוש ערבויות. מדובר כאן בעשרים אחוזים מימושי ערבויות המדינה שזה לבקרה על ערבויות לעסקים קטנים.
דוד שטיינמץ
¶
מדובר שוב ביתרה של עשרים אחוזים לתקציב המשרד, בין היתר לפעולות הממונה על התקינה, למעבדה לפיזיקה, למפקח על מידות ומשקולות, לשירותים מרכזיים למרכז ההשקעות.
דוד שטיינמץ
¶
מערך הסברה ויחסי ציבור, מדובר כאן בלשכת הדוברות של המשרד. בסוף השנה שעברה עשינו קמפיין גדול ברדיו. זאת יתרת ההתחייבות.
דוד שטיינמץ
¶
על החזר כספי של הרשות לסחר הוגן. דבר שאתה קונה, אתה רשאי לקבל החזר כספי במידה שאתה מחזיר את המוצר.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 36011 – אושרה פה אחד
יש עוד משהו דחוף או שאפשר לוותר על חלק?
הודעה מספר 36010 -
דוד שטיינמץ
¶
מדובר על תחום התעסוקה של משרד התעשייה. מדובר כאן על עשרים אחוזים שקשורים לרשות לתכנון כוח אדם, לשירות התעסוקה, לפיקוח על העבודה, לנציבות שוויון בעבודה ולהכשרה מקצועית.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה את הקריטריונים. אני רוצה לדעת אך מעודדים את הנשים האלה לצאת לעבודה. אפשר לקבל? תודה. קצת מוגזם הדבר הזה.
הודעה מספר 34006 –
אין רפרנט.
הודעה מספר 33008 -
מעיין נשר
¶
הפנייה נועדה להעביר את יתרת העודפים המחויבים בסעיף 33 לתקציב משרד החקלאות ותקציב החטיבה להתיישבות.
מעיין נשר
¶
הפנייה נועדה להעביר את יתרת העודפים המחויבים בתקציבי התמיכות בייצור חקלאי ותמיכות מחירים.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 32018 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 32017 -
אין רפרנט.
הודעה מספר 55005 –
היו"ר משה גפני
¶
אמרו לי שבשע"מ יש פרויקט שרוצים לקלוט נשים חרדיות. אתה מכיר את העניין? כך אמרו. הייתה אצלי פגישה ואמרו שיעשו את זה. איפה זה עומד?
היו"ר משה גפני
¶
לא, מסלולים אני יודע. מסלולים, הכשרה וסבסוד מעונות, הכול יש, החרדים כל הזמן מטופלים. יש עם זה משהו, עם הפרויקט הזה? הרי יש מטרה לאומית והיא להוציא חרדים וחרדיות לעבודה.
היו"ר משה גפני
¶
הפרטת בנקים? מה קרה לכם? מה זה הפרטת בנקים? איזה בנק אתם מפריטים שאני לא יודע על כך?
אורי גבע
¶
סעיף 13 כולל בתוכו תשלומים בעקבות הפרטת בנק לאומי , מניות וכולי. סעיף 13 כולל בתוכו גם את הנושא של הפרטת בנק לאומי.
אורי גבע
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפים מחויבים בתקציב משרד ראש הממשלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשרד לענייני גמלאים.
היו"ר משה גפני
¶
לא. זאת הודעה ענקית. אני מצטער. נשאיר אותה לשבוע הבא. יש עוד משהו שמישהו דחוף לו? אני חייב לסיים את הישיבה.
הרצל בן יהושע
¶
יתרת התקציב בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה. 155 מיליון שקלים ו-79 מיליון מיועדים לפרויקטים עירוניים כאשר הפרויקט הבולט שם הוא הפרדות מפלסיות בין רכבת לכביש. יש לנו את החיבורים למנהרות הכרמל. נושא נוסף הוא תחבורה ציבורית, 50 מיליון שקלים. 26 מיליון שקלים מיועדים לקידום זמינות של נתיבים נוספים בירושלים מעבר לנתיב הקיים.
היו"ר משה גפני
¶
אולי נעביר את זה לשבוע הבא? טוב, בסדר, אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 79011 – אושרה פה אחד
בשבוע הבא אנחנו מקיימים דיון על נושא התחבורה הציבורית.
הודעה מספר 76005 -
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 76005 – אושרה פה אחד
נסים זאב הצביע בעד. דע לך שזאת גם תמיכה מוסרית.
הודעה מספר 73005 –
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 73005 – אושרה פה אחד
הודעה מספר 68008 – רשות האוכלוסין
עמית סדן
¶
הפנייה נועדה להעברת עשרים אחוזים עודפים. עיקר העודפים הם לנושא של פרויקט תעודת זהות חכמה ופרויקטי מחשוב.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 67006 – אושרה פה אחד
תגידו על איזה עוד פניות אתם מדברים.
הודעה מספר 06007 -
סיוון להבי
¶
עמוד 175, סעיף 18. עשרים אחוזים העברה של עודפים מחויבים משנת 2010 לשנת 2011. עיקר הסעיפים הם תוכניות הבראה והתחייבויות בפיתוח.
היו"ר משה גפני
¶
תוותרו על זה היום. תעבירו את זה לשבוע הבא. אני חייב לסיים את הישיבה. אתה לא תכעס עם נדחה את זה? נדון בזה בשבוע הבא.
היו"ר משה גפני
¶
בשבוע הבא. אני לא חוזר לזה עכשיו. הייתי צריך לסיים את הישיבה מזמן. בשבוע הבא. החברים הלכו וחבר הכנסת נסים זאב הגיע רק עכשיו.
צחי דוד
¶
התקציב המועבר משנת 2011 לשנת 2011 בסך 300 מיליון שקלים הוא כספי פיתוח ששולמו למשרד השיכון על ידי קבלנים ואזרחים והם מועברים משנה לשנה ויממנו את עבודות הפיתוח.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
הודעה מספר 70011 – אושרה פה אחד
בשבוע הבא נמשיך את הדיון. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:10