הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
9
14/6/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 398
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום שלישי, י"ב בסיון התשע"א (‏14 ביוני, 2011), שעה 11:45

1.
הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (מ/577) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

עו"ד חיים אמיגה
-
ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

סגן ניצב עליזה מרגוליס-באר
-
ע' יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

סגן ניצב עפרה פויר
-
רמ"ד אמצעים מנהליים, מחלקת משמעת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

רב כלאי נפתלי שמולביץ
-
ע' יועמ"ש, שירות בתי-הסוהר, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד גבריאלה (גבי) פיסמן
-
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד אסנת כהן
-
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שמואל חן
-
דובר ועדת הפנים והגנת הסביבה

עידו בן יצחק


איילת לוי (מתמחה)

יפה שפירא

אירית שלהבת
הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר (תיקוני חקיקה),
התשע"א-2011 (מ/577)

צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011. בכוונתנו להכין את הצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית.


מי יסביר לנו את הצעת החוק? בבקשה, אדוני.

אני מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון הפנים. כפי שנאמר בדברי ההסבר להצעת החוק, בשנת 2006 נחקק חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות). בשנת 2008 תיקונים מקבילים לאלה שנעשו בחוק המשטרה הוכנסו לפקודת בתי-הסוהר. השנים לימדו אותנו שבעצם כל ההסדר שעוסק בדן יחיד לוקה בחסר. שלושה מתוך ארבעת התיקונים שמופיעים כאן נועדו לתת מענה לחוסרים הללו, כאשר התיקון הרביעי עוסק בקביעת הסמכה מפורשת לשר לביטחון הפנים לקבוע תקנות בעניין שכר טרחה לעדים ושכר נציגי ציבור, וזאת בהתאם לדרישת חקיקת משנה.

המשמעות היא שאם היום זימנתם אדם מן הציבור להעיד בנושא מסוים, הוא מגיע, מבזבז את זמנו ואת יום עבודתו ולא מקבל פיצוי?

לא, חלילה. כיום הוא מקבל פיצוי בהתאם לנהלים פנימיים מסוימים. בעצם העתיקו את מה שנקבע בתקנות.

כלומר, היה לכם נוהל פנימי שעל-פיו הייתם מפצים את האזרח וכעת אתם רוצים להסדיר את זה בחקיקה?

בעצם להסדיר את המצב הנוהג בשטח ולצקת אותו אל תוך החוק.

מה עוד ברצונכם להסדיר?

אעבור בקצרה על שלושת התיקונים שעוסקים בדיון לפני דן יחיד.


התיקון הראשון הוא תיקון של סעיף 39(א)(2) לחוק המשטרה, ובמקביל גם תיקון סעיף 110לב(א)(2) לפקודת בתי-הסוהר, שבעצם נותן אפשרות להגשת ערר על זיכוי שוטר גם כאשר ההליך המשמעתי נפתח בעקבות חקירת קצין תלונות ציבור במשטרה או קצין בודק בשב"ס. כיום סעיף 39(א)(2) לחוק המשטרה קובע כי "זוכה שוטר על-ידי דן יחיד בהליך משמעתי שנפתח עקב חקירה של מחלקה לחקירות שוטרים, ועדה בודקת או קצין בודק, רשאי ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, או מי שהסמיך לכך, להגיש ערר על הפסק". כלומר, רוצים להוסיף לרשימה הזאת, של "המחלקה לחקירות שוטרים, ועדה בודקת או קצין בודק" גם "חקירת קצין תלונות ציבור במשטרה". ייתכן שנפתחה חקירה על-ידי קצין תלונות ציבור במשטרה ואז רוצים להגיש ערר על הפסק של זיכוי השוטר. נניח שוטר זוכה בפסק-דין ולאחר חקירה של קצין תלונות ציבור במשטרה התברר שבעצם אין מקום לזיכוי הזה מבחינת המשטרה ומגישים ערר על כך. התיקון הזה מאפשר להגיש ערר למרות שחקירה נפתחה על-ידי קצין תלונות ציבור במשטרה.

ואם זה ההיפך, אם הרשיעו אותו והוא רוצה להגיש ערר על ההרשעה?

זה מופיע כבר.

מי שהורשע יכול תמיד להגיש ערר.

התיקון השני הוא תיקון של סעיף 72(ב) לחוק המשטרה, ובמקביל סעיף 110יב(ב) לפקודת בתי-הסוהר. בסעיף הזה נקבע שכאשר מדובר בדן יחיד אין זכות ייצוג, בעצם כדי לזרז את ההליך. יש איזו לקונה, כי נכתב כי שוטר שנאשם או עורר בדיון לפני דן יחיד לא רשאי להיות מיוצג וחסר המקרה שהוא משיב. למשל הוגש ערר והשוטר הוא משיב. לפי הנוסח הנוכחי של החוק במקרה כזה הוא כן יכול להיות מיוצג, וזה לא שוויוני, לא ראוי ולא מתאים.

כלומר, עד היום הוא לא יכול היה להביא מישהו שייצג אותו?

להיפך. עד היום משיב יכול היה להביא אדם שייצג אותו, בניגוד לנאשם או עורר. אנחנו רוצים בעצם להשוות את מצבו לנאשם או עורר, לומר שכפי שהם לא מיוצגים – כך גם הוא. יש לכך תיקון מקביל גם בפקודת בתי-הסוהר, בסעיף 110יב(ב).


התיקון השלישי הוא תיקון של סעיף 41(א)(1) לחוק המשטרה, שמפרט את הסמכויות של מי שדן בערר. כתוב: "קצין שיפוט בכיר הדן בערר רשאי: (1) לקבל את הערר ולזכות את הנאשם ...". גם כאן יש איזו לקונה לגבי הרשאת הנאשם וגזירת דינו. אנחנו מבקשים שייקבע בחוק שלקצין שיפוט בכיר יש סמכות גם להרשיע את הנאשם ולגזור את דינו, לפי העניין, ולא רק לקבל את הערר ולזכות את הנאשם. כאשר הוא דן בערר, הוא רשאי לא רק לזכות אלא גם להרשיע.

כמין שופט.

כן. אלה תיקונים טכניים שנועדו להסדיר את החוסרים שנתגלו בעקבות הפרקטיקה.


יש לכך כמובן תיקון מקביל בסעיף 110לד(א)(1) בפקודת בתי-הסוהר.


אלה שלושת התיקונים לגבי דן יחיד.


מעבר לכך, בעקבות דרישה של חקיקת משנה, השר ביקש להתקין תקנות שנוגעות לשכר טרחה לעדים ועדים מומחים, הוצאות של עדים ושכר נציגי ציבור. נתבקשנו על-ידי אגף חקיקת משנה במשרד המשפטים לקבוע סמכות מפורשת לשר בחקיקה ראשית כדי שהוא יוכל להתקין תקנות.

הוא מתקין או שר המשפטים?

השר לביטחון הפנים מתקין תקנות.


תיקון נוסף ואחרון שאנחנו מבקשים הוא תיקון לסעיף 103 לחוק המשטרה, כך שתוענק הסמכה מפורשת לשר לביטחון הפנים להסדיר בתקנות הוצאות לשכר עדים ועדים מומחים וכן תשלום שכר לנציגי ציבור, וכן הוספת תיקון מקביל בפקודת בתי-הסוהר, הוספת סעיף 12(16ג) לפקודה, שמעניק הסמכה מפורשת לשר לביטחון הפנים לקבוע תקנות לגבי הוצאות עדים.

התקנות של השר הן באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת?

בסעיף 103 קבוע כי "השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ואולם תקנות לעניין סעיף 76 ייקבעו בהתייעצות עם שר המשפטים".

אני מבקש שתוסיף: "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת".

זה לא מופיע בחקיקה הראשית לגבי התקנות האחרות בחוק המשטרה.

יש הוראה כזאת לגבי סדרי הדין, בסעיף 9. השאלה אם אתה רואה את זה כחלק מסדרי הדין.

בכל מקרה, אנחנו רוצים בחוק הזה לקבוע שהתקנות יהיו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אנחנו רוצים לראות את המידתיות של התקנות.

ככל שיש צורך בכך ואדוני מתעקש על כך, נוסיף את זה.

אנחנו רוצים שעין פרלמנטרית תבחן תמיד את הדברים, את כל התקנות והצווים שמובאים. בסך הכול מה שאתם מביאים עובר כביכול ישר לביצוע ולמעשה אנחנו לא רואים אף פעם את הגוף השני שיכול להתנגד, יכול להגיד אם הנוסח מתאים או לא מתאים, להסתייג או לבקש להבהיר דבר מה. לכן עדיף שעוד עין פרלמנטרית תבחן את התקנות, חס וחלילה לא כדי לעכב, אבל כדי שתהיה עוד בחינה. אני סבור שזה ראוי.

עו"ד עידו בן יצחק, לשאלתך, אני מניח שכל מה שקשור לשכר עדים ושכר טרחה - - -

גם שאר הדברים.

שאר הדברים סגורים כבר וקבועים. לגבי שכר טרחה, זה קבוע במקביל בסדר הדין האזרחי ובסדר הדין הפלילי במקרים המתאימים. אני מניח שגם כאן זה חלק מסדרי הדין.

זה יבוא בעצם אל תוך התקנות ובמילא יבוא לאישור הוועדה.

עוד מישהו מבקש להתייחס? נציג שירות בתי-הסוהר, אתם מתואמים?

אנחנו מצטרפים.

עוד מישהו מבקש להתייחס? אדוני היועץ המשפטי, יש לך הערות? בבקשה.

חוק המשטרה, בשמו המלא: "חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)", נחקק בשנת 2005 ובהתחלה כלל באמת רק הוראות שעניינן דין משמעתי ובירור קבילות שוטרים. במשך השנים נוספו אותן "הוראות שונות" – הוראות לעניין חסיון תחקיר, הוראות לעניין העסקת שוטרים בתשלום ועובדים כעת על תקנות לעניין עובדים אזרחיים. בעצם החוק הזה תופס יותר ויותר נפח והשם שלו כבר לא מתאים לו.


אני מציע, ודיברתי עם נציגי הממשלה וזה מקובל עליהם, לשנות את שֵם החוק לשֵם "חוק המשטרה". זה קצר יותר ומכסה הרבה יותר. אני זוכר מקרה שהיו דיונים בכנסת באחד התיקונים לחוק שעסק בשוטרים בשכר וחברי הכנסת לא הבינו בכלל על מה דנים, כי קוראים לזה "דין משמעתי" ולשֵם אין קשר לשוטרים בשכר. לכן אני סבור שיהיה ברור יותר אם שֵם החוק יקוצר ל"חוק המשטרה" בלבד.

ומה עם שירות בתי-הסוהר? הרי כרגע זה כולל גם אותם.

החוק הזה מתקן שני חוקים, את חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), לעניין המשטרה, ואת פקודת בתי-הסוהר, לעניין בתי-הסוהר. "פקודת בתי-הסוהר" זה שֵם שאנחנו מכירים וברור לנו במה הוא עוסק.

ומה עם הכותרת של הצעת החוק?

הכותרת כאן תישאר כפי שהיא: "חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011". את שֵם החוק שאנחנו מתקנים: "חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)" אני מציע לשנות ל"חוק המשטרה".

אני נציגת משרד המשפטים. יש לי הצעה. ב-2005, כאשר התחלנו לעבוד על חוק המשטרה, שמאז נוספו לו תיקונים, הכוונה היתה שהוא יהיה פרקים-פרקים. התחלנו עם הפרק של דין משמעתי והכוונה היתה שבסופו של דבר, מתישהו בעתיד זה יחליף את פקודת המשטרה. מאחר ועוד חזון למועד וכרגע פקודת המשטרה היא עדיין החוק העיקרי שכולל הוראות שמתייחסות לעבודת המשטרה, אולי נכון יותר שזה יהיה "חוק המשטרה (הוראות שונות)", כדי להבחין אותו מפקודת המשטרה. שלא יישמע שחוק המשטרה זה החוק העיקרי ואילו פקודת המשטרה היא החוק המשני.

יש גם את פקודת הפרשנות וחוק הפרשנות, ופקודת סדר הדין הפלילי וחוק סדר הדין הפלילי. למה אלה שונים, ואלה לא?

נכון. זאת סתם הצעה, כדי לא להטעות.

מבחינתנו אין מניעה, לא להצעה הזאת ולא להצעה הזאת.

תחליטו. אנחנו רוצים להתקדם.

מקובל עלינו שהחוק ייקרא "חוק המשטרה".

יש הערות נוספות? אין. לאחר ששמענו את ההסברים, אני מבין שהצעת החוק שמובאת בפנינו מתקנת ומסדירה בחקיקה את התהליך שבלאו הכי מתנהל היום. חשוב גם שהעדים שבאים להעיד לטובת איזה נושא, שמוזמנים על-ידי המשטרה, יקבלו תגמול כראוי, על-פי חוק. שלא יקרה שהמשטרה שאמונה על החוק תעשה דבר לא חוקי, לכן אנחנו מסדירים גם את זה ומודים לכם שהבאתם את הדברים הללו לתיקון.


תיכף נקרא את הצעת החוק ואתם תוודאו שכל דבר נמצא באכסניה שלו. אם יש לכם הערות נוספות – נשמע, ואם לא – נוכל להצביע. בבקשה.

הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011


סעיף 1 – תיקון חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)

"בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006 –

(1)
בסעיף 39(א)(2), במקום "ועדה בודקת או קצין בודק" יבוא "ועדה בודקת, קצין בודק או קצין תלונות הציבור שמונה לפי פקודות משטרת ישראל";

(2)
בסעיף 41(א)(1), אחרי "את הנאשם" יבוא "או להרשיע את הנאשם ולגזור את דינו, לפי העניין";

(3)
בסעיף 72(ב), במקום "נאשם או עורר" יבוא "נאשם, משיב או עורר";

(4)
בסעיף 103, אחרי "להתקין תקנות לביצועו" יבוא "לרבות לעניין דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים, שכר טרחה לעדים מומחים, ותשלום לנציגי ציבור"."

בפסקה (4), אמרנו שהתקנות יובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

יש את סעיף 9, שקובע כי "השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע את סדרי הדין, לרבות סדרי המצאת מסמכים, שלפיהם יוקם הדיון המשמעתי לפי פרק זה". הסעיף הזה הוא סעיף ספציפי לעניין סדרי הדין. הוא קובע שסדרי הדין מגיעים לאישור הוועדה.

איפה כתוב שזה מגיע לאישור הוועדה?

ייתכן שצריך להעביר את מה שנקבע בסעיף 103 לסעיף 9.

מבחינתנו אין מניעה.

נבדוק את הנוסח.

המשמעות היא שזה יבוא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

סעיף 2 – תיקון פקודת בתי-הסוהר

"בפקודת בתי-הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 –

(1)
בסעיף 110יב(ב), במקום "נאשם או עורר" יבוא "נאשם, משיב או עורר";

(2)
בסעיף 110לב(א)(2), במקום "משטרת ישראל או של ועדת חקירה כאמור בסעיף 131א" יבוא "משטרת ישראל, ועדת חקירה כאמור בסעיף 131א או קצין בודק שמונה לפי פקודות השירות";

(3)
בסעיף 110לד(א)(1), אחרי "את הנאשם" יבוא "או להרשיע את הנאשם ולגזור את דינו, לפי העניין";"

תסבירו לי מה קובע סעיף 110לב(א)(2), מאין הוא נלקח ובמה הוא עוסק.

סעיף 110לב(א)(2), בדומה למה שנעשה לגבי המשטרה, עוסק במקרה שנפתחת חקירה. כיום אם נפתח הליך משמעתי אצל דן יחיד בעקבות חקירה של המשטרה או בעקבות חקירה של ועדת חקירה והסוהר מזוכה אז ניתן להגיש ערר. כאן מוסיפים: גם כאשר הקצין הבודק הוא שהורה לפתוח את ההליך המשמעתי שבעקבותיו נשפט אותו סוהר.

מה קובע סעיף 131א?

סעיף 131א קבוע כבר היום בחוק. התיקון מוסיף פשוט את הקצין בודק.

סעיף 131א זה סמכות, של השר או של הנציב, להקים ועדת חקירה.

בשירות בתי-הסוהר אנו ממנים או ועדת חקירה או קצין בודק. למעשה זה אותו דבר. אלא מה, בעבר הרחוק יותר תנאי להגיע לבית-הדין למשמעת היה ועדת חקירה (וח"ק). היום אין צורך בכך, כי החוק שונה ואפשר להעמיד לדין גם בלי ועדת חקירה וגם בלי קצין בודק (קבו"ד). סעיף 131א נשאר מאותה תקופה. זה בעצם מהווה עיגון של דבר שקיים כבר בפועל.

בסדר גמור.

"(4)
בסעיף 132, אחרי פסקה (16ב) יבוא:

"(16ג)
דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים, שכר טרחה לעדים מומחים ותשלום לנציגי ציבור;"."

גם כאן כתבתם שזה נלקח מאיזה מקום אחר, שנותנים לו את הפיצוי?

כיום בפועל זה קבוע בנהלים פנימיים, בהתאם למה שנקבע לגבי תשלום לנציגי ציבור, בהתאם לתקנות בית-הדין לעבודה. אלה דברים שנוהגים כבר בשטח ואנחנו רוצים לקבע אותם בחוק.

יש הערות נוספות להצעת החוק?

רק שאלת הבהרה קטנה לעו"ד עידו בן יצחק. אני מבין שאתה בודק את כל הקשור לשכר בטלה לעדים, אם זה כבר כלול בכך שצריך להביא את זה לאישור הוועדה או לא, ובהנחה ולא, אתה רוצה להעביר את זה לסעיף 9 בחוק המשטרה?

אם לא, זה יכול להישאר כך. אנחנו מסמיכים את היועץ המשפטי של הוועדה לבדוק את הנושא ולהביא את זה לנסחית.

צריך להוסיף את תיקון שֵם "חוק המשטרה".

נוסיף את התיקון הזה ואת כל התיקונים העקיפים הנלווים.

נוסיף את כל התיקונים הנלווים, כולל הדברים שהסמכנו את היועץ המשפטי של הוועדה לגבי התקנות שיובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.


אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, כפי שהוקראה והוסברה, עם השינויים שהוכנסו בה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה ותועבר למליאה להצבעה לקריאה שנייה ושלישית.


תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20
PAGE
9