PAGE
26
ועדת החינוך התרבות והספורט
06/06/2011

הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 424
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שני, ד' בסיון התשע"א (06 ביוני 2011), שעה 10:30

1. השירות הלאומי-אזרחי במגזר הערבי

חברי הוועדה: אלכס מילר (ישראל ביתנו) – היו"ר

זבולון אורלב (הבית היהודי)

ג'מאל זחאלקה (בל"ד)

רותם וולף

-אג"ת, משרד האוצר

פיני גנון


- מרכז הפעולות במגזר הבדואי והנוצרי, המשרד לביטחון פנים

ברכי דליצקי

- מנהלת תחום חינוך, משרד ראש הממשלה

דוד פלבר

- אגף כא"ב תיאום ובקרה, משרד החינוך

ציון שבת

- מנהל אגף בכיר כח אדם בהוראה, משרד החינוך

עלי זחאלקה

- מנהל בית ספר יסודי, כפר קרע, משרד החינוך

פריד גנאים

- מפקח כולל על ביה"ס בכפר קרע, משרד החינוך

שר-שלום ג'רבי

- מנכ"ל, מנהלת השרות האזרחי לאומי

שראל שפייר

- יועץ למנכל, מנהלת השרות האזרחי לאומי

יואב ארבל

- יועץ משפטי, מנהלת השרות האזרחי לאומי

מלכיאל דהן

- מנהלת תחום פיקוח ובקרה, מנהלת השרות האזרחי לאומי

אלי ומפהיימר

- ר' ענף שרות לאומי ממלכתי, האגודה להתנדבות

רבאח ריזק

- חבר עמותת שוויון חברתי ושרות לאומי, מוזמנים נוספים

עאטף קרינאווי

- יו"ר העמותה לשוויון חברתי ושרות לאומי, מוזמנים נוספים

מרלין ריזק

- רכזת העמותה לשוויון חברתי ושרות לאומי, מוזמנים נוספים

שמיר אלעד

- ר' מחלקת מגזר ערבי, האגודה להתנדבות

יאיר אלון

- גזבר עמותת עמינדב, עמותת עמינדב

אתי אלוני

- ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

משה משרקי

- רכז פרויקטים, עלה

קרני ברק

- מנהלת הפורום, מוזמנים נוספים

שירין אבו ריא

- מוזמנים נוספים

הדיל אבו ריא

- מוזמנים נוספים

עביר חסרמה

- מוזמנים נוספים

גידלי יהודית

מיטל בר-שלום

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מבין שיש לנו מצגת. האם יש כאן גופים המתעסקים עם זה בשטח?

כן, יש כאן נציגי האגודה להתנדבות, שזו האגודה הכי גדולה, גם בקרב המגזר הערבי. עמותת שוויון בדרך. זו עמותה ערבית.

אנחנו נתחיל איתך, ונמשיך הלאה.

אני אתחיל עם דברים כלליים על השירות האזרחי. מה זה השירות האזרחי הלאומי? השירות מיועד לכל מי שקיבל פטור מצה"ל או לא נקרא להתגייס, מכל הקבוצות ומכל המגזרים. השירות מיועד לגיל 18 ועד 24, כאשר בגיל 24 הם מסיימים את השירות הלאומי. השירות נמשך על פני תקופה של שנה אחת לפחות. כרבע מהמתנדבים ממשיכים לשנה אחת נוספת. השירות נעשה בהתנדבות, והוא מתבצע אצל מפעיל. השירות מתבצע במשרדי הממשלה בתחומים רבים. בנוסף, השירות מתבצע גם במסגרת עמותות אזרחיות רבות. לאחר תום השירות, זכאים המתנדבים, מכל המגזרים, להטבות מהקרן להכוונת חיילים משוחררים, כמו חיילים עורפיים לכל דבר. מספר המתנדבים הכולל בשירות האזרחי-לאומי, גם מהמגזר החרדי, גם מהמגזר הערבי, גם נוער בסיכון, גם בעלי צרכים מיוחדים, הוא 14,235.

התפלגות המתנדבים בשירות האזרחי-לאומי: בשירות לאומי כללי ישנם 10,902 מתנדבים. כלומר 77%. במגזר החרדי אנחנו עומדים על 1,781 מתנדבים, ובמגזר הערבי אנחנו עומדים על 1,552 מתנדבים.

האם העלייה היא בכל המגזרים?

כן. העלייה היא בכל המגזרים, גם בשירות הלאומי הכללי, גם במגזר הערבי וגם במגזר החרדי. במגזר החרדי רואים את זה בצורה משמעותית. אם לפני שנה עמדנו על 1,100, היום אנחנו עומדים על 1,781. סך כל הבנים בשירות הלאומי, חוץ מהמגזר החרדי, הוא 767.

הגענו למגזר הערבי. מספר המתנדבים מהמגזר הערבי הוא 1,552 מתנדבים. ישנם חסמים לשירות במגזר הערבי. היה חסם גדול מאוד בקשר עם משרד הביטחון. בסוף השירות המתנדבים קיבלו מכתב ממשרד הביטחון, וזה דבר שהפריע מאוד למגזר. עם כניסתי לתפקיד, אני הוריתי מייד שהמכתבים האלה, שבהם מצוינים בסך הכל ההטבות של המתנדבים, ייצאו מהמנהלת. כעת כל המכתבים יוצאים מהמנהלת ולא ממשרד הביטחון, כך שאין שום קשר למשרד הביטחון בנושא של השירות האזרחי-לאומי.

ישנה התנגדות של ההנהגה הערבית. ועדת המעקב של ערביי ישראל הביעה התנגדות נחרצת לשירות האזרחי-לאומי.

ישנה גם בעיה של תחבורה ציבורית במגזר הערבי. תדירות התחבורה הציבורית אינה מספקת במגזר הערבי, וזה דבר המקשה על ניידות המתנדבים.

בנוסף, ישנם תפקידים במשרדים הממשלתיים הדורשים סיווג ביטחוני, וזה גם מקשה. שליטה בשפה העברית – זו דרישה הכרחית במשרדים הממשלתיים. עכשיו אנחנו בונים פרויקט חדש במגזר הערבי, כך שכל מתנדב ומתנדבת מהמגזר הערבי – ויושבת כאן רותם ממשרד האוצר, והיא יודעת שזה בעזרתם הרבה – יוכל להשתתף בקורסי עברית, כדי שיהיה להם קל יותר גם להשתלב אחרי זה במעגל התעסוקה.

פיזור גיאוגרפי של הכפרים והיישובים הערביים - לא בכל מקום אנחנו יכולים להכניס מתנדבים.

ההתפלגות בין תחומי ההתנדבות במגזר הערבי – כפי שאתם רואים 59% מכלל המתנדבים זה בחינוך. אנחנו מדברים על 914 מתנדבים. אגב, זה הביקוש הגדול בקרב המתנדבים. אנחנו צריכים לזכור, שרוב המתנדבים הן בנות. יש להן עניין גדול לשרת דווקא בבתי ספר ובגנים. הן רואות בכך מסלול שיכול לקדם אותן. התחומים הבאים הם בריאות ומשפט. בהמשך אני אתייחס לפילוח.

נתוני המתנדבים בקהילה ומחוץ לקהילה – אנחנו צריכים לזכור, שהמתנדבים בשירות האזרחי מהמגזר הערבי משרתים לרוב בתוך המגזר הערבי. 75% משרתים בתוך המגזר הערבי. הם לא הולכים ומשרתים בירושלים או בתל אביב, אלא רק בכפרים שלהם ובמועצות שלהם. 25% מתנדבים מחוץ לקהילה: בתי חולים, בתי משפט ומד"א, משטרה וביטוח לאומי, וגם שם הם נותנים שירות, בין היתר, גם למגזר הערבי. לפני שבועיים הייתי בסיור בבית החולים רמב"ם, ונתקלתי במתנדבת נהדרת מהמגזר הערבי. כאשר בא קשיש מהמגזר הערבי, שלא ידע לדבר עברית, היא הדריכה אותו. צריכים להבין, שהמטרה של השירות האזרחי-לאומי במגזר הערבי היא לטובת הציבור ולטובת הקהילה במגזר הערבי. כפי שאמרתי, מתוך 1,552 מתנדבים 90% הן בנות ו-10% הם בנים.

משך ההתנדבות – 85% מתנדבים שנה אחת. 15% מתנדבים גם שנה שנייה. פילוח לחינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי - 914 מתנדבים בחינוך. הדרישה הגדולה היא לשרת בחינוך. סך הכל 662 מתנדבים בתוך בתי הספר והגנים. 176 תקנים הם לטובת צמצום פער דיגיטאלי. 77 תקנים זה למען בטיחות בדרכים. במגזר הערבי מספר תאונות הדרכים הוא פי שניים מהאחוז שלהם. המתנדבים הם מקנים הרגלי למידה בכל הנושא של מניעת תאונות דרכים.

התחום השני, המבוקש מאוד במגזר, הוא תחום הבריאות. מדובר על 353 תקנים. 38% משרתים בבתי חולים, 48% משרתים בקופות חולים ביישובים שלהם, 27% משרתים במד"א ו-22% מתנדבים בבריאות הציבור: טיפות חלב והסברה על בריאות ביישובים, בכפרים ובמועצות.

משרד לביטחון פנים – 74% משרתים בפרויקט "עיר ללא אלימות", שאנחנו מתעתדים להגדיל אותו בצורה משמעותית. זו הסברה ועזרה. זה פרויקט שבחודשים האחרונים עלה למודעות הציבור. זה פרויקט מצוין. בקרב בתי הספר ובקרב הגנים - עוזרים לילדים באופן פרטני. 21% מתנדבים במשטרה, ובסך הכל 6 מתנדבים ,5%, מתנדבים בשב"ס.

המתנדבים במגזר הערבי, כמו במגזר היהודי וכמו במגזר החרדי, הם מתנדבים מצוינים, שרוצים לבוא, לתת ולתרום מזמנם לטובת הציבור שלהם ביישובים שלהם. אנחנו מאוד מעודדים אותם. למרות הקשיים שהם נוחלים – ויושבים כאן גם אנשי חינוך מהמגזר – אנחנו מתמודדים עם זה, ואנחנו מקווים שבספטמבר התקנים יגדלו. יש ביקוש גדול מאוד. אני מקווה מאוד, שכך נוכל לעזור לחברה במגזר הערבי ביתר עוז, ביתר שאת.

בישיבה הקודמת בה דיברנו על נקודות לטובת העניין של התעסוקה, ציינת שהיום אין בעיה מבחינת התקנים וכי הבעיה היא אחרת. השאלה היא, האם אנחנו נמצאים עדיין באותו מצב, שמי שבא ברוך הבא. הבעיה היא, שחלק גדול מאוד פשוט לא רוצה להגיע.

אדוני היו"ר, אני אומר באחריות: לא יהיו בחור או בחורה מהמגזר הערבי שירצו לשרת שירות אזרחי-לאומי ולא יהיה להם תקן. יש לנו היצע גדול מאוד. אנחנו נעמוד בכל ביקוש ובכל דרישה מהמגזר הערבי. אנחנו פותחים פרויקטים חדשים מאוד מעניינים על פי הביקוש של המתנדבים עצמם ועל פי הביקוש של ההנהגה ביישובים מסוימים בהם יש לנו שיתוף פעולה. לא יהיה מצב שמישהו ירצה להתנדב במסגרת שירות אזרחי-לאומי, והוא לא יתנדב.

האם יש לכם מנגנון מעקב אחרי כל אלה שסיימו את המסגרת של ההתנדבות, האם הם נקלטו במערכת ההשכלה הגבוהה וכו'?

זו שאלה מצוינת. אנחנו עובדים עכשיו על עבודה ביחד עם בני פפרמן ממשרד התמ"ת, כדי לבדוק כמה מאלה שסיימו עד עכשיו השתלבו במעגל התעסוקה, כמה מהם הלכו לאקדמיה וכמה נשארו בבית. אני מסייר לפחות פעם ב-10 ימים במגזר הערבי, ואני יכול לומר מהפגישות שלי עם אלה שמתנדבים, שרובם רוצים ללכת לאקדמיה, רוצים להשתלב. מדובר בבנים ובבנות איכותיים מהמגזר הערבי. אלה חבר'ה מצוינים, שמחנכים אותם לבוא, להתנדב ולתרום לחברה שלהם.

אני רוצה לשמוע את נציגי העמותות שמפעילים.

אני מנהל המערך הערבי באגודה להתנדבות. היום יש כ-400 מתנדבים, כאשר לקראת שנה הבאה תהיה עלייה לכיוון ה-500. כמו שמנהל המנהלת אמר, המתנדבים עובדים בכל התחומים. אנחנו רואים עלייה בהיענות. ישנם חסמים בעבודה היומיומית, ומאוד היינו רוצים שמשרד החינוך וועדת החינוך יקלו עלינו. אמרנו ש-60% מתנדבים במשרד החינוך. חוזר מנכ"ל לא מעגן את הפעילות של השירות הלאומי, לא של המתנדבים ולא של העמותות בבתי הספר. עיגון של הנושא הזה בחוזר מנכ"ל יכול להגן על המנהלים שרוצים להפעיל את הפרויקט, וגם להגן על המתנדבים עצמם שנמצאים במערכת החינוך.

מה זאת אומרת להגן?

למשל, מול התנגדות של הרשות מקומית, של ועד הורים או של מפלגה כזו או אחרת. כך מי שרוצה להפעיל את זה יהיה מוגן. כלומר, לפי חוזר מנכ"ל הוא יכול לאפשר את זה.

איך אתה רואה את ההגנה? הגנה מפני תקיפה פיזית? מפני מה?

מפני התנגדות כללית לשלוח את הילדים שם, לשתף פעולה עם הפעילות שהמתנדבים מפעילים ביישובים עם כל בני הנוער. למנהלי בתי הספר יש כוח אדיר כמנהיגות מקומית היכולה לפתח את הנושא הזה. חוזר מנכ"ל יכול לעגן את הפעילות הזו כחלק מהפעילות השוטפת.

האם יש עוד מי שרוצה להוסיף?

לפני כ-5 שנים כאשר הגיעו המתנדבים הערבים במספרים בודדים, זיהינו שיש רצון גדול של מתנדבים לעסוק בתחומי החינוך. ככל שיהיו יותר תקנים בתחומים של חינוך ורווחה בתוך המגזר הערבי בקהילה, אנחנו נוכל יותר ליצור מודעות חיובית לשירות הלאומי, למרות ההתנגדות הקיימת היום. מנהל בית ספר שעובד איתנו בתחום אמר, שככל שמגיעים אליו יותר מתנדבים או מתנדבות ועושים שם טוב בקהילה, זה יוצר פחות התנגדות בנושא הזה.

יש לנו נציגים מעמותות "עמינדב" ו"שלומית".

ב"עמינדב" משרתות כמה עשרות בנות. אנחנו בעיקר נמצאים במגזר הדרוזי. ישנה התנגדות, אבל הזמן עושה את שלו, ולאט-לאט חודרים יותר ויותר. אנחנו רואים בזה חשיבות מאוד גדולה. יש לנו גם קבוצות בודדות של ערבים, אבל שם אנחנו נמצאים במינון קצת יותר נמוך.

נמצא איתנו מנהל בית ספר. האם תוכל לספר מה קורה אצלך?

אני רוצה לברך על הפגישה הזאת, על הישיבה של הוועדה. לדעתי, זה נושא מאוד חשוב בהתהוות של המרקם של הצעירים במגזר הערבי בכלל, וביישוב שלי בפרט. מזה 5 שנים אני מוביל נושא של התנדבות – שירות קהילתי-אזרחי בוואדי ערה. אני עובד מול האגודה להתנדבות ועם החברים כאן.

בשבוע הבא אנחנו מקיימים אצלך סיור של הוועדה.

אנחנו נשמח לארח אתכם. אני הייתי רוצה להעלות שתי נקודות: האחת, היא פתיחת בתי ספר נוספים ומוסדות ציבור נוספים בפני המתנדבים. כמו שהחברים הזכירו, את זה אפשר לעשות על ידי עיגון הדברים בחוזר מנכ"ל. זה מאוד חשוב. מנהל בית ספר שלא יפעל על פי הוראות חוזר מנכ"ל ולא יקלוט את המתנדבים, זה לא לטובת בית הספר וזה גם לא לטובתו.

הדבר השני, נושא שהוא לא פחות חשוב, זה הנושא של העדפת בוגרי השירות הלאומי במשרד החינוך או במשרדי הממשלה השונים. כל הסיפור הזה של אי העדפתם פוגע בהם ובכל נושא ההתנדבות, למרות שזה מתקדם מבחינה חוקית. קראנו וראינו בתקשורת.

יש הצעת חוק שמתקדמת איפשהו.

אני מקווה שזה יעבור, ושתהיה העדפה למי שתרם שנה-שנתיים אל מול מי שלא תרם. אנחנו התחלנו את מסגרת הפעילות לפני 5 שנים עם 4 בנות שהתנדבו כסייעות למורות בכיתה א'. בכל שנה המספר גדל, והיום הגענו ל-43 בנות. החלוקה שלהן באזור וואדי ערה, היא מבאקה ועד אום אל פאחם: בתי ספר, קופות חולים, מתנ"סים, לשכות הרווחה. הן מלוות ילדים של החינוך המיוחד, ילדים פגועים שמתקשים, אפילו בהסעות בשעות אחר הצהריים לכל מיני פעילויות חוץ. יש עידוד של חלק ממנהלי מחלקות הרווחה, שמבקשים שנקצה עוד מתנדבים ומתנדבות לפעילות בנושאים שונים בתחום הרווחה.

מסגרת החינוך זאת המסגרת העיקרית היכולה לקלוט מתנדבים. שם אנחנו עדיין מתקשים להתרחב. בתי ספר בודדים באזור וואדי ערה הם אלה שקולטים את המתנדבים. אנחנו עדיין מתקשים לשכנע מנהלים. הכל נעשה על בסיס אישי. אני משכנע מנהלים לקלוט מתנדבים ומתנדבות.

אני מקווה, שהוועדה תגרום לכך שיהיה חוזר מנכ"ל שיעגן את הדברים ויחייב אותנו מנהלי בתי הספר. זה כוח עבודה שבא ומסייע לנו בתוך בית הספר לשיפור רמת הלימודים, ועוזר למורות ולמורים. אני אומר את זה מתוך ניסיון. אפשר לבדוק את זה בתוך בתי הספר בהם המורות של כיתות א' קיבלו מתנדבים. המורה צריכה להתמודד מול 35-40 ילדים, וזה עוזר כאשר יש מתנדבת המסייעת בידה מול קבוצת ילדים מתקשים או ילדים שהם עם בעיות מיוחדות. אנחנו משתדלים לתת לכל מורה בכיתה א' בת שירות המסייעת בידה. הנושא מאוד חשוב, למרות שאנחנו בתחילת הדרך. לדעתי, יש ליישם את זה. אני מברך על כך, שאנשי האגודה מצליחים להשיג תקנים נוספים בתחומים נוספים. אני מקווה, שנצליח לגייס מתנדבים, במיוחד בקרב הבחורים הצעירים שיצטרפו לפעילות בנושא הזה.

תודה רבה. נציגי העמותה לשוויון חברתי, בבקשה.

אני באתי לכאן לדבר על כמה דברים, אבל בעיקר על ההתנגדות הקיימת במגזר הערבי. כל הזמן מצהירים המתנגדים, שהם הצליחו להיכנס לבתי הספר הערביים – 58% נכנסו לבתי ספר הערבים - ולהטיח נגד השירות האזרחי-הלאומי. אני שואל למה? לדעתי, צריכה להיות הטחה מצד אחר. כלומר, צריך להיות פרסום של משרד החינוך. אני חושב, שלמשרד החינוך יש אחריות בהסברת הנושא כמו שצריך, במיוחד בתיכונים. זו מטלה מאוד חשובה. יש חוסר מאוד גדול, בעיקר בנושאים שלומדים בבתי ספר תיכוניים. צריכים לעשות סילבוס מסודר על השירות האזרחי-לאומי, להסביר את הנושא לעומק. מצד שני, אני הייתי ממליץ לשבת עם המתנגדים. מי אלה המתנגדים? ראשי המגזר הערבי.

הביאו לי גם קמפיין מאוד אכזרי כנגד השירות האזרחי. ישנן תמונות מצערות, שמפיצים אותן במערכת החינוך במגזר הערבי. איך אתם באמת מתמודדים עם הדברים האלה?

זה מאוד קשה. אני אתן לגברת מרלין להעלות דוגמא.

איך הדברים האלה בכלל נכנסים? אפשר להעביר את התמונות. אלה ממש תמונות של הסתה. איך זה נכנס לתוך המנגנון של מערכת החינוך הממלכתי?

זה לא נכנס למערכת של בתי הספר. זה קמפיין של עמותה פרטית בשם "בלאדה".

איפה הם עשו את הפרסום?

בעיתונות שלהם. הם הפיצו פרסום: "מי שרוצה לזכות בפרס של 700 דולר – שיעשה פרסום הכי טוב. 500 דולר פרס שני ו-300 דולר פרס שלישי". הם זכו כבר, וגם היה סרטון. אלה חלק מהדברים שיש במגזר, אבל זה לא נכנס לבתי הספר, עד כמה שאני יודע.

אני רוצה שגברת מרלין תיתן דוגמא ותספר מה קרה כאשר היא נכנסה לכיתה י"ב כדי לתת הדרכה, הכשרה והסברה.

אני חושב שנפגשנו בישיבה לפני שנתיים-שלוש, והבאת אז דוגמאות מאוד בוטות. האם הדברים השתנו בשנתיים-שלוש האחרונות? האם את מרגישה שיש שינוי דרמטי בכל הנושא, או שעדיין את נמצאת תחת אותה אווירה שהיתה לפני שנתיים-שלוש?

אני נרתמתי לשירות האזרחי מתוך אמונה, שזה מנוף קהילתי אדיר לבני העם שלי, וגשר של שלום בין שני העמים. אני גאה בזהות הערבית שלי. אני רוצה להגיד לחה"כ המכובד, מר זחאלקה, שבתור הנהגה פוליטית אתם צריכים לפתוח מחדש את התיק של השירות האזרחי, כי זה מנוף קהילתי אדיר. חשוב מאוד, שתסתכלו על זה בשקיפות, בבהירות, ותדונו מחדש בכל הנושא ובכל ההתנגדות הקיימת. לפי דעתי, ההתנגדות לא מצדיקה את עצמה. אני רואה בנות שאין להן מסגרות, אין להן לאן ללכת אחרי כיתה י"ב. במקום שהן יישבו בבית בלי תעסוקה ובלי שיהיו להן כלים ביד, הן ילכו למסגרת השירות. במהלך השנה הן רוכשות כלים. אם הן רוצות להמשיך באוניברסיטה, זה נותן להן הזדמנות מקצועית ללכת עד הסוף עם האמצעים שהן רכשו במסגרת העבודה שלהן בבתי ספר, בתי חולים וכו'.

לדעתי, יש עבירות פוליטית בצד הזה. כפי שאני רואה, העם רוצה להתנדב. יחד עם זאת, העם מושפע מהראייה של ההנהגה הפוליטית, וזה מונע ממנו להתנדב. איכפת לו מה ההנהגה הפוליטית אומרת.

בקשר לשאלה שלך, אדוני היו"ר, אם ההתנגדות גברה או ירדה – בכל מקום בו אנחנו יוזמים לפתוח את המסגרת הזו יש התנגדות עזה מאוד. אני מדברת בשם הרכזות והמתנדבים מהשטח. יש התקפות לא רק מילוליות אלא גם פיזיות. פגעו באוטו של המתנדבת שלנו. הבנות מפחדות, מאוימות. יש גם הסתה וחרם דתי מצד האימאמים והשייח', גם מהצד הנוצרי. למה? כי אף אחד לא הסביר להם מה זה שירות אזרחי. אף אחד לא הסביר על הכוונות הטובות הנובעות מהפרויקט הזה. לפי דעתי, יש צורך בהסברה. כל הזמן הם שמעו את הגרסה שהיא אנטי השירות האזרחי. הם אף פעם לא שמעו את הגרסה המעודדת את השירות. אני לא פוליטיקאית ולא רוצה להיות פוליטיקאית, אבל אם אנחנו רוצים להגיע לשלום, אנחנו חייבים לדבר על זה בשקיפות ובבהירות.

האם הגשתם תלונות למשטרה על המקרים שאת מדברת? האם יש תוצאה?

אם אדם מאוים ומגיש תלונה למשטרה, הוא יהיה עוד יותר מאוים. אסור לזרוק את הבעיה למתנדבות.

לצערי, אני נאלצת להגיד שאין לי אמון במערכת המשטרה. אני פניתי כמה פעמים למשטרה, וכלום לא נעשה. עד היום המתנדבים ואני מאוימים, ואין מענה. אני הותקפתי על ידי תושבים בעין מאהל ובשפרעם. על הכל הגשתי תלונות. בנוסף, יש כל הזמן איומים, אבל אין לי אמון יותר במערכת המשטרה.

הבאנו שתי מתנדבות. אולי כדאי לשמוע אותן.

אני מתנדבת בשירות אזרחי במסגרת בית ספר יסודי בסכנין, בפרויקט צמצום פער דיגיטאלי, הדרכת מחשבים. אני רוצה לדבר על התנגדות משני צדדים. הצד הראשון - בעיר שלנו רוב האנשים מסתכלים על השירות כדבר הקשור לצבא, כהתחלה לשירות לאומי. מסתכלים עליי בעיניים ביקורתיות. ההתנגדות היתה דרך כתבות באינטרנט, דרך הודעות בדואר אלקטרוני וגם דרך תהלוכות בעיר. מבחינתי, זה לא משפיע. הצד החשוב, מבחינתי, הוא הצד המשפחתי. אני גרה בסביבה בה כל האנשים שייכים למפלגה פוליטית שמתנגדת לשירות. בהתחלה התקשו לקבל את הרעיון הזה שאחד מהם ילך לכיוון אחר ושונה לגמרי. ניסו לשכנע אותי לוותר על השירות, זרקו כמה מילים פה ושם והכניסו אותי לדילמה, האם אני בכיוון הנכון או לא. הייתי צריכה לשבת ולחשוב כמה פעמים, ולקבל את ההחלטה הכי מתאימה לי. בסופו של דבר, ידעתי שאני צריכה להמשיך עם מה שאני מאמינה. אני כבר בוגרת, ויש לי את היכולת לקבל את ההחלטה ולדעת מה נכון. החלטתי להמשיך בשירות. למרות החלטה זו, מאוד כואב לי שקרובים ואנשים אחרים יסתכלו עליי כבוגדת. זה מאוד מפריע לי.

האם סיימת את השירות?

לא, אני עדיין מתנדבת.

מתי את מסיימת?

לפני התחלת הלימודים באוניברסיטה.

איפה את הולכת ללמוד?

באוניברסיטת חיפה, פיזיותרפיה. עשיתי ראיון, ועכשיו אני מחכה לתשובה.

חוץ מההיבט החברתי, מה תורם לך השירות הלאומי?

מבחינה כספית. אני יודעת שהשנה הזו אני מתחילה את הלימודים באוניברסיטה. כולם יודעים שזה דורש המון כסף, והמצב הכלכלי שלי קשה. ציפיתי שהמענק והפיקדון שאני מקבלת אחרי שנת השירות יסגרו חלק משכר הלימודים, ויורידו את דאגת ההורים.

עכשיו יש חוק הנוגע לבוגרי שירות לאומי בפריפריה – אמנם לא באוניברסיטה בינתיים. אנחנו עובדים על זה קשה מאוד – שיקבלו מלגה של שנת לימודים ללא תשלום במכללות.

אם היא תלמד בעמק יזרעאל, היא תקבל.

עד כמה אתם מודעים לכך שהממשלה חוקקה את החוק הזה? זה חשוב מבחינת האנשים שעושים את השיקול הכלכלי.

גם הבחינה החברתית היתה חשובה מבחינתי. למדתי איך לתקשר עם אנשים אחרים: ילדים קטנים או אנשים מבוגרים. ביטחון העצמי שלי השתנה. גם מבחינת הגשמה עצמית – אני מרגישה שאני עושה משהו, ולא סתם יושבת.

יש עוד כמה בנות בגיל שלי, שאין להן מה לעשות, אין להן מסגרת עבודה, תמיד מסתכלות עליי בעיניים ביקורתיות, מסתכלות על כך שהשירות הזה הוא התחלה לשירות לאומי. החלק השני מפחד ומנסה להתרחק מהדבר. זה משום שאין הסבר נכון.

אם את היית עכשיו במקום אלה שאחראים על ההסבר, מה היית עושה בשביל להביא את העניין הזה למודעות?

הדרכות בבית הספר, גם הדרכות למבוגרים. גם המבוגרים לא מבינים את הפירוש הנכון של השירות האזרחי.

הוצאנו מכתב לכל המתנדבים על הזכויות שלהם. הוצאנו חוברות המתורגמות למגזר הערבי, בהן כל הזכויות וההטבות. זה הגיע לכל אחד.

האם יש לכם תקציב מיוחד לנושא של ההסברה?

ודאי.

איך זה עובד בפועל?

קודם כל, אין לי בעיה לעשות הסברה מאסיבית במגזר הערבי. בגלל ההתנגדות הגדולה שיש במגזר ובקרב ההנהגה שלהם, קיבלנו החלטה לצאת בקמפיין עדין ולא בצורה אגרסיבית, כדי לא להגביר את התסיסה ואת ההתנגדות. לכן, אנחנו עובדים מפה לאוזן, עובדים בצורה מסודרת. יש קמפיין עדין. אנחנו לא מוציאם קמפיין אגרסיבי, כדי לא לגרום לכך שהבנות הטובות שמשרתות יסבלו יותר.

אני מבין שבצד השני זה יותר אגרסיבי.

המומחים אומרים, שאם אני אגביר את המודעות ואת הקמפיין התקשורתי, ההתנגדות תהיה הרבה יותר גדולה וגבוהה. לכן, אנחנו לא עושים את זה. אני לא חושב שיש היום בעיה של מודעות. יש מודעות במגזר הערבי להתנדבות במסגרת שירות אזרחי-לאומי, אבל יש חשש ופחדים.

המומחים אמרו: כאשר המספר יגדל...

מי אלה המומחים?

כל מיני. אנחנו יושבים עם אנשי תקשורת, עם משרדים רציניים מאוד, עם אנשים מהמגזר הערבי שחפצים להגדיל את מספר המתנדבים במגזר הערבי. אגב, אותה בעיה ישנה גם במגזר החרדי. גם במגזר החרדי, על אף שאין שם התנגדות מיליטנטית כמו שיש במגזר הערבי, אנחנו לא יוצאים בקמפיין רחב וגדול, וזה כדי לא לגרום להתנגדות יותר גדולה.

חה"כ זחאלקה, אני ראיתי שאתה הוא הנואם המרכזי בכל אותם הכנסים שמדברים בנושא של ההתנגדות לשירות הלאומי. אמנם זכות הדיבור היא שלך כחבר כנסת, אבל השאלה היא עד כמה ההיגיון סביב ההתנגדות אכן משיג את המטרה. בסופו של דבר אנחנו רואים שהתרומה היא תרומה אדירה למגזר. זה מסייע לאותם צעירים להתקדם בחיים ולקבל נגישות למערכת ההשכלה הגבוהה, ובעתיד במעגל התעסוקה. עד כמה אותן העמדות והדעות החשוכות שהיו לפני כמה שנים רלוונטיות היום? האם ניתן מבחינתכם לשנות את הדיסקט ולקחת חלק בכך ולסייע? בסך הכל אנחנו מדברים על שוויון הזדמנויות בכל אותם מישורים. אין ספק, שהדרך של החובות מול הזכויות צריכה להיות מאושרת על ידי כל אותם הדברים שהמדינה נותנת. לי נראה מוזר, שתרומה לקהילה גורפת התנגדות כל כך גדולה של כל אותם אלה שביומיום מדברים על כך שצריך להשקיע בחינוך ובחברה. מתי שתוכל, תתייחס.

כבודו קבע תקדים. במקום לומר: עכשיו תורו של חה"כ זחאלקה, הוא פתח בשאלה כל כך ארוכה. אני לא יודע אם יש דבר כזה. בכל זאת, אני שמח על השאלה שלך.

אני לא מגביל אותך בתשובה, ולכן לא הגבלתי את עצמי בשאלה.

קודם כל, אני גאה בכך שפעלתי נגד התוכנית הזו. בישיבה הזו אני מרגיש כמו צדיק בסדום. אני יחידי. אין אף אחד שתומך בעמדתי.

אולי זה לא מצביע שאתה צדיק, אולי זה מצביע שאתה טועה.

אתה לא צדיק בסדום. אתה סדום במדינת ישראל. אנשי סדום נהגו כך.

שומר זכויות האזרח מדבר. דואג לענייני האזרחים הערביים, חה"כ אורלב. ממש נלחם כאריה למענם.

נכון מאוד.

למרות שכאן אני מיעוט קטן, אני רוב מכריע. אתם טרחתם להסביר כל כך הרבה, אבל הייתם צריכים גם לצטט את כל אותם משאלי דעת קהל ומחקרים שנעשו, שהוכיחו בצורה חד משמעית שהרוב המכריע של הציבור הערבי מתנגד לשירות לאומי- אזרחי. הרוב המכריע של הנוער הערבי מתנגד לשירות הזה. אני רואה באנשים שהופיעו כאן, גם בנערות הנחמדות וגם באנשי החינוך שהופיעו כאן ותמכו בשירות הלאומי, כישלון של ההנהגה הערבית. לא הצלחנו להסביר מספיק טוב לנערים, כנראה. הם אכן נערים ונערות נפלאים ומצוינים. יש לנו נוער מצוין. אנחנו הגענו לרוב המכריע של הנוער. הצלחנו להסביר את הדברים, אבל הרבה מהנערים נפלו בפח של השירות הלאומי. הטעו אותם, אבל אני בטוח שבמוקדם או במאוחר הם יבינו שהם עשו טעות. יש אנשים שעושים טעות במזיד.

מה הטעות?

מי מדבר? מי שואל? מי אתה? יש קשר הפוך בין דאגה לאזרחים הערביים לבין תמיכה בשירות האזרחי. ככל שאתה מתנגד יותר לזכויות האזרחים הערבים, אתה תומך יותר בשירות האזרחי. יש מתאם הפוך. אני יכול להוכיח את זה. אתה בין התומכים הנלהבים של השירות האזרחי, ולפני חודשיים אתה חוקקת את חוק הנקבה. זה אומר שאתה ומפלגתך הולכים חזיתית נגד הציבור הערבי, אבל תומכים בשירות האזרחי כי אתם חושבים שזה נגד הציבור הערבי.

מה הקשר?

יש קשר. אתם גזענים. אתם אנטי-ערבים, אתם פאשיסטים, ואחר כך אתם רוצים שירות אזרחי.

אני חושב שמי שגזעני זה אתה, כי אתה חוסם בפני הציבור הערבי להתקדם בחיים. לאיזה עתיד אתה דואג להם?

זו תוכנית נגד הציבור הערבי.

ממש.

זו תוכנית נגד הציבור הערבי. זה שיש ערבים שמשווקים אותה, זה כי תמיד אצל כל כובש, אצל כל קולוניסט יש אנשים שמסייעים לו נגד העם שלהם. זה לא דבר חדש.

אתה מעדיף שהם יישבו בבית, ישתקו ולא יתקדמו בחיים, מאשר שילכו לשירות האזרחי.

אתם לא המצאתם את הגלגל. הם נמצאים בכל מקום.

זו בושה שאתה מייצג את המגזר הערבי.

אדוני היו"ר, הרוב המכריע של הציבור הערבי מתנגד. אנחנו נמשיך להתנגד.

זו רק הסתה. זה לא נכון.

אני שמעתי פה אנשים שאמרו שהם אוימו או מרגישים מאוימים. ראשי הציבור הערבי ואני מתנגדים לכך התנגדות חריפה ביותר. זה נושא שצריך לדון בו בדיון פוליטי פתוח, מבלי שאף אחד ירגיש מאוים. אני הבנתי, שאלה שהרגישו מאוימים הם אותם צעירים, שפעלו נגד השירות הלאומי-אזרחי וזומנו למרתפי השב"כ לחקירה. יש עשרות כאלה. השב"כ מתערב: למה הם נגד השירות הלאומי-אזרחי. יש התערבות ברוטאלית וגסה של השב"כ. אני מוכן לתת לך, רשימה ארוכה של צעירים, שזומנו לשב"כ כדי לדון בכך. לבושתי, שמעתי כאן גם אנשי חינוך ערביים, שאומרים שצריך ללחוץ ולהגביל את מנהלי בתי הספר הערביים, להכריח אותם ולהטיל עליהם עונשים. את זה אפילו "ישראל ביתנו" לא אומרת. אני חושב, שאת חלקם אתה יכול לקבל ל"ישראל ביתנו". אומרים כאן, שאם מנהל אומר שהוא לא רוצה שירות אזרחי, יש להכריח אותו, להעניש אותו. יש גבול. זו בושה, אבל יש אנשים שאין להם בושה. אני מבקש שאף אחד לא ייקח את זה באופן אישי, כי אני יודע שיש קריאות כאלה ללא קשר למה שנאמר כאן.

למה יש 90% בנות? יש כאן ניצול ציני מצד הממסד של האבטלה העמוקה. יש כאן ניצול של כך שמספר הנשים הערביות המועסקות הוא 20% בלבד. באים ומנצלים את המצב הסוציו-אקונומי כדי לפתות בחורות להיכנס לעניין הזה, בלי להסביר להן מה המטרה של התוכנית. יש כאן החבאה של מטרת העל. מה מטרת העל של התוכנית הזאת? אני רוצה שמישהו ייתן לי תשובה על השאלה הזו. מה מטרת העל של התוכנית הזו, כפי שהיא כתובה בתוכנית עצמה?

שילוב בחברה הישראלית.

לא נכון.

אתה שואל מה כתוב, או מה שאתה רוצה לשמוע?

לא נכון. התוכנית הזו אושרה בגרסתה הנוכחית באוגוסט 2007. כתוב שם בשורה הראשונה מהי מטרת העל של התוכנית. פה לא מסבירים לאנשים מהי מטרת העל של התוכנית. מטרת העל של התוכנית, היא להגביר הזדהות של האזרח עם המדינה. זה פרויקט של נאמנות.

בסדר.

מבחינתך, בסדר. זו תוכנית שבאה לטשטש, להחליש את הזהות הלאומית של האזרחים הערביים, של הנוער הערבי, והיא לא תצלח.

אתה חי במציאות כל כך שגויה. אתה לוקח אנשים אינטליגנטיים, אתה לוקח אנשים שבאים ותורמים מעצמם לקהילה שלהם, מסייעים לקהילה שלהם, רוצים להתקדם בחיים, רוצים להיכנס להשכלה גבוהה, ואתה רוצה שהם יהיו בחושך שאתה מנסה לצייר להם. אתה מפתה את אותם אלו שחיים באותה בועה שאתם יצרתם עבורם. אתם עושים הכל בשביל שהם לא יצאו ממנה. זה תומך באג'נדה שאתה מנסה לקדם.

אני לא הפרעתי לאף אחד, למרות ששמעתי דברים מאוד קשים כאן סביב השולחן. לסייע לילד שיש לו בעיות בלימודים בבית הספר, להתנדב בבית חולים או לעשות מעשה טוב אחר, אלה מעשים טובים. אין אדם שלא יגיד שזה לא מעשה טוב.

אז מה הבעיה?

הבעיה היא עם המסגרת של התוכנית הזאת, בזה שהיא באה לטשטש את הזהות הלאומית של הנוער שלנו. במקום לפתח מקורות תעסוקה, פועלים להביא מתנדבים. מה זה חשוב שיש משפט שאומר, שזה לא צריך לפגוע בעובדים של המקום? זה פוגע. במקום לקחת עובדים חדשים מביאים מתנדבים.

זה אחד הדברים שמביאים את החברה שלנו להתקדם יותר בחברה הישראלית, ללמוד יותר ולעשות כל דבר. מה עשית לנו 20 שנה?

הטיוח והקוסמטיקה ששמים על התוכנית הזו לא ישנו את מהותה. התוכנית הזו באה ממקור של משרד הביטחון, מאלוף עברי. זה גלגלו של התוכנית של אלוף עברי. זו תוכנית של משרד הביטחון. ראו שאי אפשר להכניס את האזרחים הערביים לצבא ולמערכת הביטחון בבת אחת, ולכן הולכים צעד אחר צעד. הכוונה התחילה ממשרד הביטחון, והיא תחזור לשם. אם משנים את השם, זה לא משנה את המהות של התוכנית. אני רוצה להגיד דבר חשוב מאוד: הציבור הערבי סובל מאפליה לא בגלל שהוא לא ממלא חובות, כפי שנטען כאן, אלא בגלל שיש מדיניות של אפליה נגדו. אין קשר בין מילוי חובות לבין זכויות. הזכויות הן דבר שעומד בפני עצמו. הן אבסולוטיות. החובות הן דבר יחסי. יש מיעוטים רבים בעולם, במקומות מסוימים גם של יהודים, שפטורים מחובות מסוימים בגלל שייכות לאומית.

אבל זו החלטה אישית של אדם. למה אתם עושים את זה בצורה מאורגנת? למה לאיים בצורה ישירה על אנשים.

אל תגיד "לאיים". אני מתנגד לאיומים.

אתה איימת, ואמרת עלינו "מצורעים".

אני אכן אמרתי את המילה "מצורעים", כי לבי-לבי על הנוער הזה.

אנחנו גם שוקלים להגיש תלונה על כל מה שעושים לנו.

תגיש תלונה. תעשה מה שאתה רוצה. אני רוצה להגיד, שמה שמעניין אותי זה לא כל האנשים העסקנים שיושבים פה. מעניין אותי הנוער. אני לא רוצה שייגרם לנוער הזה נזק חברתי בגלל שהוא עושה שירות לאומי. אני לא רוצה שמחר בחורה תלך לאוניברסיטה, והחבר'ה שלה לא ירצו ללכת איתה למסיבה או להיות חברים שלה, לקיים יחסים חברתיים איתה. אני מזהיר אותה מעכשיו.

זה איום.

לא, לא. מטעים אתכם כאן. תדעו לכם, שרוב הנוער נגד זה. הציבור רואה את זה בעין רעה. אני רוצה שהם יהיו במצב הכי טוב. יום ולילה אני פועל למענם. רוב אלה שמשווקים את השירות הלאומי פועלים יום ולילה נגד הציבור הערבי. הם רוצים לדכא את הציבור הערבי, לחנוק את הציבור הערבי. הם תומכים בכל החוקים הגזעניים, ועכשיו רוצים שירות לאומי. מה עשיתם בחוקי הקרקעות האחרונים, בחוקי הקבלה ליישובים קהילתיים? אתם תמכתם בזה. אתם רציתם את זה. אתם רציתם שערבים לא יוכלו לגור במקומות מסוימים. אתה רוצה שירות לאומי למען אזרחים ערביים, כי אתה רוצה להחליש את הציבור הערבי. אתה רוצה שהציבור הערבי ישכח את זהותו הלאומית ויצהיר נאמנות למלך של "ישראל ביתנו".

מה שאתה מחפש הוא להסית את הנוער כנגד.

אנחנו נגד זה. אני מאחל לכם כישלון טוטאלי בכל מה שאתם עושים.

בינתיים מי שנכשל זה אתה. אתה היחיד שיושב כאן וצועק. אף אחד לא הולך אחריך עם כל העניין הזה בשיא האיומים.

אף אחד לא הולך אחריי? 90% מהציבור הערבי מתנגד.

כמה תוכל להפחיד? זה ייגמר בסופו של דבר. האנשים משכילים, אנשים יודעים לקרוא, ובסופו של דבר כל הדרך של ההפחדה וההסתה תיגמר.

אני רוצה לראות אותך בא להפגין נגד הפקעת קרקעות, נגד הריסת בתים. אתם רוצים שהנוער יתמוך בכם בפגיעה בציבור הערבי ויתחבר למדכא שלו. את זה לא ניתן לכם.

גייסתי הרבה כוחות נפש לשבת ליד חה"כ זחאלקה ולא להפריע לו.

גם אני. לא נעים לי לשבת לידך. גם לי לא נעים לשבת לצד אדם המחזיק בדעות כמו שלך.

האם אתם רוצים שאני אושיב מישהו ביניכם?

זה מה שהוא אומר, ואני משיב לו באותה מטבע.

אני אמרתי שגייסתי את כל כוחות הנפש שלי לשבת ליד חה"כ זחאלקה, לשמוע את דעותיו ולא להפריע, כיוון שנאמרים פה דברים בעברת צחה, בלשון מתוקנת, דברים מאוד חמורים. ממנו משתמע שאנחנו כאן במדינת ישראל מתנהגים התנהגות של קולוניסטים וכובשים כלפי המגזר הערבי. פירושו של דבר, שיש כאן חבר כנסת שקורא למרד אזרחי, מרד לאומי כנגד מדינת ישראל. אם הממשלה מחליטה לקדם פרויקט המגביר את ההזדהות האזרחית של אזרחים עם המדינה שבה הם חיים, אין החלטה יותר לגיטימית כזאת שתתקבל בכל מדינה. לדעתי, זו לא זכות אלא חובה של מדינה לנקוט בכל אמצעי ולעשות את כל הדרוש על מנת להגביר את ההזדהות של אזרחים עם מדינתם. יכולות להיות דעות שונות. יש פרלמנט, יש בית נבחרים, יש בחירות, יש רשויות מקומיות, יש ביטאונים ותקשורת, וכל אחד יכול להביע את דעתו.

כאן יצא המרצע מהשק. הויכוח כאן הוא לא ויכוח אזרחי אלא ויכוח לאומי: מה מקומו של המגזר הערבי במדינת ישראל. האם תפקידו להישמע למנהיגות הקוראת למרד לאומי כנגד מדינת ישראל ולא לעשות שום פעולה או להתנגד לפעולה המחברת את אזרחיה הערביים של מדינת ישראל עם המדינה המביאה אותם לשותפות מלאה ולהשתלבות מלאה בחברה, בכל המערכות, או שהיא באמת קוראת לציבור האזרחי לעשות את כל התוכניות האפשרויות ולבצע את כל הפעולות האפשרויות על מנת להכין מרד נגד השתתפותם של אזרחי מדינת ישראל כאזרחים במדינת ישראל. אפשר להתווכח על האפליה, אפשר להתווכח על הקרקעות, על היישובים – אלה ויכוחים חשובים ולגיטימיים, כאשר כל עמדה וכל דעה היא לגיטימית. אבל לא לגיטימי מצד המנהיגות הערבית, כאן בכנסת – חלקה לפחות. זה לא כולה – שהיא בכל דבר אפשרי מעוררת את העניין הלאומי, לא לשם גיבוש הזהות הלאומית התרבותית, אלא לגיבוש הזהות הלאומית המדינית והפוליטית, שסופו מאבק בדמותה של מדינת ישראל ובזהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אני מבין את עמדותיו של חה"כ זחאלקה. אין לי ויכוח איתו. הויכוח שלי הוא עם הרשויות של מדינת ישראל, האם הן עושות את כל הדרוש ואת כל האפשר. אני יודע, שהחינוך הדתי, עד אשר צמח המפעל המפואר של הבנות שעושות שירות לאומי, גם כן לא צמח בערוגות בלי קוצים. היו בהתחלה הרבה מאוד בעיות, גם בעיות הלכתיות. תמונת המצב היום, היא שיש קרוב ל-10,000 בנות. 93% מהבנות בוגרות החינוך ממלכתי-דתי משרתות בשירות הלאומי מרצונן החופשי, וזה כיוון שהמערכת השקיעה מאמצים גדולים מאוד בתוך מערכת החינוך. גייסו משאבים רבים והקדישו תשומת לב. ההנהגה החינוכית הבינה, שהתרומה האזרחית שלהן למדינת ישראל, אם הן לא הולכות לצבא והן פטורות משירות צבאי, תהיה באמצעות השירות הלאומי .

אני חושב שכאן יש החמצה של מערכת החינוך. זה לא תפקיד של המנהלה, אלא תפקיד של מערכת החינוך להקדיש מאמצים רבים מאוד ולעשות חשבון נפש, מדוע גורמים המתנגדים לשירות הלאומי נכנסים למוסדות החינוך. אני לא מבין את הדבר הזה. לדעתי, צריך לאסור, באיסור חמור, לאפשר למישהו שהוא שולל את השירות הלאומי להיכנס לתוך מערכת החינוך. מערכת החינוך היא לא מערכת של או"ם, שכל אחד עושה מה שהוא רוצה שם. יש מדיניות. יש החלטות של מדינה. אם הרשויות המוסמכות קבעו שהן רוצות לעודד את השירות הלאומי כדי להגביר את ההזדהות של האזרחים הערביים עם מדינת ישראל, הרי שצריכים לא רק להסתפק בהצהרות אלא גם במעשים, כאשר ההחלטה הראשונה צריכה להיות לאסור איסור מוחלט את כניסתם של אותם גורמים למוסדות החינוך. כידוע, על פי משורר תהילים, אנחנו לא מסתפקים רק ב"סור מרע" אלא גם "עשה טוב". לכן, מערכת החינוך צריכה לגבש תוכנית פעילה, תוכנית יוזמת, כדי לעודד את הבנים והבנות להשתלב בשירות האזרחי לערביי ישראל. השירות צריך להתאים לכל המאפיינים התרבותיים-חברתיים-סוציולוגיים של המגזר הערבי. אצלנו במגזר הדתי אחוז מסוים של בנות – בערך 50% - יוצאות לשירות לאומי מחוץ לביתן. מתוך היכרותי את החברה הערבית, זה לא יהיה בחברה הערבית. התפקידים צריכים להיות במקום קרוב ככל האפשר - תרומה בכל קהילה. מי כמו המשרתים והמשרתות בשירות אזרחי יכולים להבין ולעזור לחברה האזרחית? זו עזרה שאין לה ערוך, אין לה חלופה. זו יכולה להיות תרומה מדהימה.

אני חושב גם, שצריך לתגמל את בתי הספר. אנחנו דואגים מאוד שתלמידי בתי הספר היהודיים יתגייסו לצה"ל. עושים פעולות מאוד אגרסיביות ומאוד פעילות, מקדישים הרבה מאמצים על מנת להגביר את המוטיבציה לשרת בצה"ל, בין היתר גם תגמולים של בתי הספר. כך גם מערכת החינוך צריכה לנהוג לגבי בתי הספר, שהם מצטיינים ומעודדים יותר את השירות האזרחי.

אני לא רואה כרגע אמצעים חוקיים. אנחנו חיים במדינה חופשית. יש חופש דיבור, ועמותות וגופים יכולים לעשות מה שהם רוצים. אם הם ייצאו נגד, הם ייצאו נגד. אני רואה שיש עלייה - אמנם לא עלייה מדהימה - בשיעור המשרתים בשירות האזרחי. צריך להודות שהמספר של 1,500 הוא עדיין טיפה בים. הוא לא ממצא את הפוטנציאל. לכן, הפעילות החינוכית היא הפתרון לעניין הזה. השדה יאמר את שלו. אני מאמין בצעירים. לצעירים יש שכל בריא. אני מקווה, שהצעירים יבינו שהקו שמוביל חה"כ זחאלקה הוא קו הרסני לאזרחיה הערביים של מדינת ישראל. הוא מבודד אותם בחברה, הוא מונע את השתלבותם, הוא בולם את התפתחותם, הוא יוצר גטו סביב הצעירים האלה - גטו שמסכן את עתידם.

לכן, אני שותף לקריאה ולפעילות. אני מברך את המנהלת לשירות האזרחי לאומי והעומד בראשה, שר שלום ג'רבי, ומאחל להם להמשיך בכל המאמצים כדי לפתור בעיות וכדי לעודד, לטפח ולהביא לידי כך שהשירות האזרחי במגזר הערבי ימלא את המטרה – להגביר את ההזדהות של האזרחים הערביים של מדינת ישראל עם מדינת ישראל. אני מדגיש שאני מדבר על הזדהות אזרחית. אני אומר זאת כראש השדולה לקידום החברה האזרחית כאן בכנסת. צריך להפריד בין המאבקים הלאומיים שלנו, בין הדעות הפוליטיות שלנו, לבין ההתנהלות האזרחית שלנו. לא בכדי קראו לשירות הזה שירות אזרחי ולא שירות לאומי. אנחנו משרתים את החברה האזרחית במדינת ישראל. אני לא מציע לערב בין התחומים האלה. כך גם המגזר החרדי ומגזרים אחרים. כמו שבמגזר הדתי-הלאומי הצלחנו במשימה, אני רוצה לקוות שאם יינקטו הדברים והפעולות שציינתי זה יגבר גם פה.

מצד אחד, אני עצוב לשמוע שמכנים אתכם "מצורעים". אני חושב, שאלה ביטויים אלימים שראויים לכל גינוי. צריך לגנות כל אלימות מילולית חברתית-סוציולוגית, וצריך לחשוף אותה. הפתרון הוא בחשיפה ולא להשאיר את זה בסוד. מצד שני, אני יוצא מהעניין הזה מעודד. כיוון שאולי אין אמצעים אחרים כדי להרתיע, מאיימים. אם יש דברים משכנעים, לא צריכים לקלל, לבזות או לאיים. כשאין יכולת לשכנע, כאשר מבינים שהציבור הערבי בסופו של דבר באמת רוצה להשתלב בחברה הישראלית, מתחילים לאיים. זה הצד השני של המטבע של האיומים. תשאבו מתוך זה עידוד. אם הם משתמשים באיומים, כנראה שאין להם תחמושת אמיתית אחרת, אלא להטיל מורא ופחד. החברה הישראלית כולה תעמוד לימינכם, תעזור ותסייע. תעשו ותצליחו.

אני ראש העמותה לשירות לאומי-אזרחי במגזר הערבי. אני גאה בזה. צר לי, שאני עומד היום מול חבר כנסת המייצג את המגזר הערבי, ובמקום שהוא יעמוד ויגיד את האמת, שיגיד שזה דבר טוב שהם עושים לאוכלוסייה שלהם, הוא רוצה שכל האנשים ילכו עיוורים אחריו. הוא מסתכל על זה במובן הפוליטי. ברור לכולנו. אם היו לנו תקנים היום, היינו מגייסים מעל 4,000 איש נוספים שמחכים. במקום שהוא יבוא, ילחם ויגיד: צריך לתת, אם זה בחינוך ואם זה לעזור לאנשים בתחומים אחרים, הוא מתבטא בצעקות, גם אצלנו במגזר הערבי. הוא צועק ומשתולל, ואנשים אומרים: "זה אחד הנמרים שאין כמותו, אנחנו רוצים אותו". אף אחד לא מבין ממנו כלום. 10 שנים הוא בכנסת ולא עשה שום דבר. שיבוא ויגיד מה התחליף. 10 פעמים אמרנו שאנחנו מוכנים לשבת איתם, שישמעו אותנו, מה הדברים הרעים שאנחנו עושים, מה הדברים הטובים שאנחנו עושים. הם לא מעוניינים. הם מחפשים כותרות. כל פעם שהם רבים בכנסים ומקבלים על זה מימון, אני לא יודע מאיפה.

אסור לו כאורח להשתלח בחבר כנסת. זה לא מקובל בוועדה. אתה אף פעם לא מרשה לאף אחד להשתלח בחבר כנסת.

הוא לא משתלח.

הוא משתלח.

מה הוא אמר?

באילו מילים הוא משתמש? אתה תדבר באדיבות כלפי חברי כנסת. זו ישיבה של ועדה. אתה תדבר באדיבות.

אתה קראת לנו מצורעים. אתה עכשיו צועק עוד הפעם. אתה צריך לכבד את עצמך. גם אם אני אומר דברים לא נכונים, אתה צריך לשמוע אותי. בצעקות כאלה אתה לא תבין אנשים. חבל שההתנהגות שלך היא ככה.

אל תיתן לי ציונים. לא מקובל שאורחים נותנים ציונים לחברי כנסת.

אבל גם לא מקובל שאתה...

אתה מרשה לו כי אתה מסכים איתו. אף פעם לא מרשים דבר כזה בוועדות. הוא יגיד מה שהוא רוצה, יסביר את עמדתו, אבל הוא לא ישתלח בחברי כנסת.

רוב האנשים שתמכו בכם ידעו את הפרצוף שלכם, ידעו את האמת. אתם דואגים. בעוד 10 שנים אתם לא תהיו במפלגה. קראתם לנו במילים מאוד קשות. איימתם עלינו.

אני מציע לך לא לפנות ישירות לחה"כ זחאלקה. תדבר באופן כללי על כל מי שאתה רוצה לדבר. אנחנו לא יכולים לעשות את זה באופן פרסונאלי.

אני מדבר מהלב. אני לא מדבר פוליטיקה. אני רוצה להגיד לך, אדוני, שקראו לאנשים שלנו, איימו על האנשים שלנו והאנשים שלנו סבלו. חלילה וירצח מישהו או מישהו יידקר – וזה קרה. אנשים גם פחדו ללכת למשטרה מרוב איומים. אנחנו עוברים דברים מאוד קשים במגזר הערבי. אנחנו לא עושים דברים רעים. להפך, אנחנו עושים דברים טובים לאוכלוסייה שלנו. התוכנית שלהם היא לשלוח את הבנות שלנו בגיל 17 לחתונה, להביא עוד 10 ילדים במקום ללכת לעשות שירות לאומי, להתקדם באוכלוסייה, ללמוד, להבין מי האדם שהיא אוהבת. זו התוכנית שלהם. רק להביא ילדים. התוכניות שלהם זה משהו חבל על הזמן. לאדם הזה אין מה לעשות בכנסת. לא הוא ולא אחרים.

אתה אל תיתן לי ציונים בנוגע למה שאני עושה בכנסת. זה לא מקובל.

אל תפריע לו.

אבל הוא משתלח בי. אני לא דיברתי עליו. אל תגן עליו אתה.

אתה קראת לו מצורע.

אתה, הימין הקיצוני, מגן על אנשים כאלה.

אתה קראת לו מצורע.

אני לא דיברתי עליו היום.

אתה משלח בנו דברים מאוד קשים. חבל שאתה עושה את הדברים האלה. אני אומר לך: תשנה דעה. אנחנו מוכנים לשבת מול כולם. תן לנו יד. אנחנו לא רוצים יד, אבל אל תפריעו לנו. תתעסק בדברים אחרים.

עכשיו יעלו לך את המשכורת. אתה עכשיו יכול להצטרף לתנועה הציונית.

איומים. איומים.

אני אזרח ישראלי, ואני גאה לקבל משכורת מהמדינה. אני לא כמוך.

יש לך מקום ב"ישראל ביתנו".

יש אנשים שפועלים נגד המדינה ומקבלים משכורת.

ב"ישראל ביתנו" לא מדברים ככה על ח"כים ערביים.

יש אנשים שמקבלים משכורת מהמדינה, ופועלים נגד המדינה.

בישראל ביתנו לא מדברים ככה על ח"כים. בושה. תתבייש לך.

תתבייש אתה. חבר כנסת במדינת ישראל כך צועק כלפי המדינה שלו. תתבייש אתה.

אין לך מה לעשות. אתה רק מתעסק בנושא של השירות האזרחי. אם היתה לך תוכנית אחרת, כולנו היינו באים לעמוד איתך ולהגיד: אתה צודק. אתה מתעסק בדברים שהם אנטי, שהם נגדנו ונגד אזרחי המדינה. אנחנו לא עושים דברים רעים. מדינת ישראל לא צריכה אותנו בשביל לעלות למטוס. אתה מדבר על ביטחון. אם לא היה ביטחון היום במדינת ישראל, לא היית יכול לעלות על הכביש, לא היית עוזב את הילדים שלך בבית בשלום. אנחנו גאים שיש ביטחון במדינה כזו. תסתכל מה קורה במדינות ערב: יורים באנשים באמצע הרחוב. אתה צריך להגיד כל הכבוד שיש מדינה שתומכת ועוזרת לאוכלוסייה שלנו, שמוציאה אנשים מהבתים ומכניסה אותם למחלקות החינוך, משלבת אותם לעזור לחברים שלהם. אתה צוחק. בלי הסטות. חברי הכנסת גומרים נזק. יש אנשים באוכלוסייה הערבית שהם לא מבינים. הם שומעים מנהיגים המדברים נגד השירות האזרחי, ושם כבר לא באים לדבר איתך. שם באים לדקור אותך או לפגוע בך קשה. שרפו בתים, שרפו מכוניות. אנחנו סובלים מהם סבל קשה. אנחנו נמשיך בדרך שלנו. אם המדינה תעמוד מאחורינו ותיתן לנו תקנים, מחר יהיו לנו מעל 4,000 מתנדבים. בהזדמנות הזו אני מודה לשר שלום ולשר המדע, שלקחו את זה לתשומת לבם ומנסים עכשיו לעזור ולקדם את הנושא.

אני רוצה לתקן את חה"כ זחאלקה. אתה אומר שהרוב הם נגד. פרופ' סמי סמוכה מאוניברסיטת חיפה ערך סקר – סקר שלא אנחנו הזמנו – שהראה ששיעור התומכים בהתנדבות לשירות האזרחי עומד על 68.3% מקרב הציבור הערבי הרחב. בנוסף, 99.2% מהמתנדבים שבעי רצון משנת ההתנדבות.

לכן הם הולכים בדרך של איומים והסטות.

אני רוצה שיירשם בפרוטוקול שהנתון הזה לא נכון.

ד"ר זחאלקה נגד פרופ' סמוכה.

פרופ' סמוכה שאל שאלה נוספת. הוא שאל מה דעתך אם ראשי הציבור הערבי הם נגד. רק 33% תמכו. אתה מציג מה שנוח לך.

אני רחוק ממה שאתה אומר, אבל לא משנה. דבר נוסף, אתה מדבר כאן על זכויות. לכל אזרח במדינת ישראל מגיעות זכויות. כאן מדברים על הטבות. זה חלק מהדברים איתם אתם משחקים עם הילדים הטובים האלה. אנחנו מדברים כאן על הטבות. ההטבות שמקבלים המתנדבים האלה הן אותן הטבות שמקבלים חיילים עורפיים שסיימו את שירותם. הרי אתם שנים באתם ואמרתם שלא יכול להיות שהמתנדבים החמודים האלה, החבר'ה הצעירים האלה מהמגזר הערבי לא מקבלים את ההטבות כמו חייל משוחרר. עכשיו יש אפשרות בה אדם מתנדב בתוך הקהילה, בתוך המגזר, לא אצלי ביישוב, לא בתל אביב, לטובת המגזר הערבי, והוא מקבל הטבות. על מה אנחנו מלינים?

דבר אחרון, אדוני היו"ר, אני מזכיר לך את הישיבה הקודמת שהיתה כאן לגבי נקודות הזכות לבנות ולבנים מהמגזר הערבי שמשרתים, בכניסה למערכת החינוך.

איפה זה עומד?

אין לי מושג. הם אמרו שתוך חודש-חודשיים הם יעבירו את התשובה, ועד היום לא קיבלנו תשובה. חבל מאוד. אנחנו עומדים כאן מול בנות, שאני התחייבתי בפניהן שתוך חודש-חודשיים יהיו לנו תוצאות. הן מתחילות להתגלגל, הן רוצות להתקבל למערכת החינוך. אני רוצה להסב את תשומת לבכם ולומר, שמה שאנחנו ביקשנו הוא לא שאדם יקבל עכשיו 30 נקודות. אנחנו אמרנו, שאם יש שתי בנות שקיבלו אותם ציונים, הבחורה ששירתה שירות לאומי תקבל נקודת זכות אחת או שתיים כדי להיכנס למערכת החינוך. אני לא חושב שצריכים להתבייש בזה. צריכים להתגאות בזה. אני קורא לך ומבקש ממך, לבדוק את העניין.

משה משרקי מהעמותה של העיוורים. אגב, אנחנו ציינו את יום העיוור היום.

ביום שהכנסת מציינת הזדהות עם ציבור ליקויי הראייה והעיוורים, אני רוצה להעלות נקודה אחת יותר אנושית, קצת מתרחקת מהצד הזה של הויכוחים האזרחיים והלאומיים. אנחנו מטפלים מזה 5 שנים בשילוב של עיוורים בשירות לאומי במסגרות שונות. בכל שנה מצטרפים לפרויקט 2-3 עיוורים או ליקויי ראייה שהם ערבים, המשתלבים במסגרות של בריאות, חינוך או משרדי ממשלה אחרים, ופועלים כמו שאר המתנדבים בשירות לאומי. התוכנית הזו מקדמת עצמאות, ניידות ושימוש במיומנויות מחשב לקידום של תעסוקה. זו תוכנית המקדמת אנשים עם לקות, טוב יותר בחברה. בכל שנה מסיימים 40-50 עיוורים ערבים את מערכת החינוך. אם לפחות חצי מהם היו משתלבים בתוכנית מהסוג הזה, המקדמת את המיומנויות האישיות והחברתיות, היה קל לסייע לאוכלוסייה חלשה כזו ולשלב אותה בחברה בהמשך, גם בתעסוקה וגם בחינוך. אי אפשר להגיד על עיוורים שרוצים להתנדב, שרוצים לפעול ולרכוש מיומנויות של עצמאות, ניידות, שימושים טכנולוגיים ולתרום בחברה, שיש מי שייהנה מזה יותר מהם. אם אפשר, בואו נתגבר על הויכוחים, נשכנע ונוסיף תקנים לאוכלוסיית העיוורים וליקויי הראייה במגזר הערבי, כדי שיצטרפו לשירות לאומי. אני מאוד אודה לכם, ונמצא להם את המקומות שישתלבו בהם.

אני ראש אגף שירות לאומי במשרד החינוך. לגבי ההערה האחרונה של אדוני – יש לנו את תוכנית משלבים. אי אפשר לשלב כל אחד ואולי לא בכל מקום, כי זה תלוי ברמת הלקות, אבל זו תוכנית שיש בה מאות מתנדבים בעלי לקויות שונות: עיוורים ולקויות אחרות של בוגרי חינוך מיוחד המשתלבים במסגרת שירות לאומי ובמקומות נוספים. זה דורש ליווי מיוחד והכוונה. אנחנו עושים את זה, ואם יהיה ניתן נשמח להרחיב את זה.

לגבי ההערה שהעיר מנהל המנהלת על הניקוד של בוגרות השירות הלאומי – אנחנו מעודדים את הבנות שנמצאות במסגרת השירות הלאומי בתוך מערכת החינוך. אנחנו רואים בזה, מעבר להשתלבות שלהן בחברה האזרחית, הזדמנות לחשוף אותן לעבודה החינוכית. אחרי שנה-שנתיים של ניסיון בחינוך מיוחד, הרבה מהן רוצות להשתלב. זה מעניין אותן, זה מושך אותן, והן רוצות להשתלב במערכת החינוך. אנחנו רואים פה הזדמנות טובה לחשוף אותן לזה.

המשרד תמך בעבר, וגם עכשיו נמצא בתהליך של קביעת רמת הניקוד. היה משא ומתן עם משרד המשפטים, כדי שזה יהיה בתוך מסגרת מתאימה. היתה מחשבה לצרף כל מיני התנדבויות נוספות, התנדבויות פחות משמעותיות משירות לאומי.

מתי זה אמור להיות?

זה היה יוצר זילות של השירות הלאומי, אם כל מי שהולך פעם בשבוע להתנדב אחר הצהריים באיזו עמותה היה מקבל את אותן זכויות של מי שעושה שנתיים שירות לאומי. לקראת ינואר הקרוב אנחנו נשלים את רשימת הקריטריונים והניקוד. לקראת תשע"ב לא נספיק לעשות את זה, אבל לקראת תשע"ג יהיו קריטריונים וניקוד שיקדמו את הבנות שעשו שירות לאומי.

מצוין. נציגת שלטון מקומי, בבקשה. אנחנו שמענו כאן שבכמה רשויות מקומיות יש בעיה גדולה עם הנושא של שירות לאומי. אני מבין שיש פה עניין פוליטי של חה"כ זחאלקה, ומפלגות ועמותות אחרות לא כפופות למנגנונים ולממסד – מנגנון שהמדינה מממנת. ברגע שהמדינה והממשלה מחליטות על דרך מסוימת, איך יכול להיות שרשויות מקומיות באות וקובעות מדיניות משלהן? לא יעלה על הדעת שדבר כזה קורה במדינה. לפחות השלטון המקומי צריך להיות כפוף להחלטות הממשלה, או שיש לו ממשלה משלו.

חשבתי לסחוב את התייחסותי אחרי דבריו של חה"כ אורלב, שהותירו אותי בלי מילים מבחינת ההזדהות שלי. אני רוצה לומר מספר דברים. במדינת ישראל יש 65 רשויות ערביות. לא כולן מקשה אחת, וזה לא סוד. גם הן נתונות, לצערי ולמיטב ידיעתי, להשפעתם של המנגנונים הפנימיים בתוך הכפר או בתוך היישוב, בשל הבחירות ובשל האידיאות הלאומיות-הלאומניות, או איך שתקרא להן. אני רוצה לומר מה אנחנו עשינו בעניין. אנחנו הלכנו יד ביד עם המנהלת. קיימנו מספר מפגשים עם ראשי רשויות – לא ככינוס, מאותה סיבה של לא לעשות הרבה רעש - והלכנו ברביעיות, חמישיות, דיברנו בבודדת. אני יכולה לומר, שראשי הרשויות אמרו: אנחנו בעד, אבל אם תבואו באופן מוצהר לא תקבלו מאיתנו לגיטימציה, לא נעשה לכם כנס בטייבה או באום אל פאחם. רצינו לפנות לבתי הספר ולמנהלים, אבל גם הם נמצאים תחת אותה השפעה. צריך להבין איך הדברים האלה עובדים. זה הגיע ליו"ר השלטון המקומי, ואנחנו הגענו למוד של פעולה שקטה יחסית, אבל היא עובדת נקודתית. למשל, נפתח שולחן בנושא של שירות לאומי במעלות טרשיחה, כי היישוב מאחד יהודים וערבים. במקומות של הדו, כמו עכו, זה יכול ללכת יותר טוב. אנחנו נפעל שם.

אפשר להעביר החלטה בשלטון המקומי, שראש רשות לא יהווה חסם לכניסה של שירות לאומי לתוך היישוב שלו.

אבל כאשר אני פונה לראש רשות כדי שיגיד לי מה הצרכים שלו בישוב, הוא אומר לי: על מה את מדברת? לא נתנו לי את הצרכים. איך נשבץ אותם? אני לא יכולה לפנות אליו ולהגיד לו: תשים במתנ"ס. הוא צריך להגיד את זה. התקן הולך לרשות.

אנחנו לא מרימים ידיים. הנושא הזה רגיש ומורכב, וראינו עד כמה. חה"כ זחאלקה, אני רוצה ללכת מעבר לנושא הלאומי ולומר לך – ודיברתי עם ראמס ג'רייסי שהוא יו"ר פורום הרשויות הערביות.

העניין הלאומי הוא פריבילגיה של יהודים. לערבים אסור שיהיו רגשות לאומיים. הוא יכול להיות אדם לאומני, אבל רוצה שאני אהיה אזרח. הוא רוצה לעשות לי רדוקציה.

אתה תרגיש במדינת ישראל מה שמוסלמי מרגיש בארצות הברית, ומה שיהודי מרגיש בארצות הברית.

המולדת שלי היא פה.

המולדת שלך יכולה להיות פה. זה בסדר גמור. המדינה שלך היא מדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית.

המדינה שלי צריכה להיות נאמנה לי. המדינה צריכה להביע נאמנות לאזרח.

ומה עם הנאמנות למדינה?

המדינה קמה למען האזרח, ולא האזרח קיים למען המדינה. זה פאשיזם. זה פטישיזם אוף דה סטייטס.

אתה עושה רגולציה לחובות. מתי שנוח לך אתה שם, ומתי שנוח לך אתה במקום אחר.

אני בטוח, שאם יהיה משאל, יהיה ברור שהמדינה שמעניקה הכי הרבה זכויות והטבות ונאמנה לאזרחיה הערביים זאת מדינת ישראל, וזאת בהשוואה ל-57 מדינות מוסלמיות אחרות.

תחזיר לי את הקרקע שלי. לקחת 75% ממנה. תחזיר לי את האדמות שלי.

"תענו חיטים והודה לו בשעורים" .

אתה אל תדבר איתי על זכויות.

אדוני. מדינת ישראל היא המיטיבה ביותר.

גם מהערבים שדיברו כאן הופקעה הקרקע. גם מהאנשים שבאים לכאן ומתחנפים אליכם הופקעה הקרקע.

גם מיהודים הופקעה קרקע.

אני בטוחה שאתה תסכים, כפי ששמעתי ממרבית ראשי הרשויות הערביות המובילות, שהנושא של מעורבות חברתית, מעוברות בקהילה ותרומה לקהילה שלכם, הוא לא פסול. יושבות כאן נערות, שאני מאוד שמחתי לשמוע. העובדה שאתה יוצר חסם ערכי לעניין הזה, היא פסולה בעייני. אנחנו חושבים שהמוד הזה של לתרום ולהיתרם הוא חיובי. הרי היא נתרמה מזה שהיא פעלה ועבדה. זה הצמיח אותה, זה העצים אותה, זה העצים את החברה שלה, את הכפר שלה, את המקום שבו היא עובדת, ואני מקווה שלזה אתה לא מתנגד. אני מקווה, שאתה לא רוצה ליצור פה איים שמטביעים חותם של נכשלות ומסכנות. העובדה שהצעירים האלה יובילו את אותו כפר ואת אותה הנהגה, תאפשר באמצעות הדברים האלה ללכת ולפתוח את הדרך. השירות הלאומי או השירות החברתי הזה – אני קוראת לו שירות חברתי-קהילתי – הוא למען הקהילה הזו. כך צריך לראות את זה.

נציג משרד הביטחון.

עיקר העיסוק שלי הוא עם המגזר הבדואי. אנחנו פועלים בעיקר בקרב הגברים ופחות בקרב הנשים, אבל אנחנו נחשפים לעניין הזה של נשים במגזר. אני הופתעתי לשמוע פה, שאין בעיה של תקנים. לטעמי, קיימת בעיית תקנים של בנות ברשויות ובעמותות. יש לי קשר עם מרבית העמותות שעובדות, ושם קיימת הבעיה הזו. אחר כך אני אקח פרטים מיו"ר המנהלת.

ללא העדפה וללא תמיכה של אותו מיעוט, שהרים את הדגל והחליט ללכת לעניין הזה של השירות האזרחי, הוא לא יתמודד. אם בת שירות לאומי-אזרחי מתקשה ומאוימת, על אחת כמה וכמה אותו מוסלמי שמחליט להתגייס לצה"ל. שמענו פה על אותו חרם קיים. לצערי, גם בקרב החיילים זה קיים, אולי בצורה קצת יותר חמורה. הפתרון שאני בא להציע אותו כאן, הוא תמיכה וליווי. לא לתת לילדות האלה להתמודד לבד. לא להגיד להן: תלכו למשטרה ותגישו תלונה. צריך לעמוד ולתת להן רוח גבית, ללוות ולהנחות אותן, ולא לתת להן להתמודד לבד עם הבעיה הכואבת הזו.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי העניין הזה. אנחנו נעשה סיכום ביניים, כיוון שתהיה לנו ישיבה נוספת בנושא של ההתקדמות במשרד החינוך. אני מקווה, שתוך חודש-חודשיים אתם תביאו לנו החלטה ברורה בכל נושא מנגנון השילוב וההחלטות במשרד החינוך. ציינת שזה יהיה משנת הלימודים הבאה.

אנחנו צריכים בינואר להציג את הקריטריונים. חודש קודם נביא את זה לפה.

הרבה דברים יקרו בספטמבר.

תפסיק. אני מרגיש לידך שאני תחת 20,000 איומים.

אני אחד מול 40 פה. היית צריך לתת לי את מחצית הזמן.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית, ועדת החינוך מברכת את כל אותם הצעירים התורמים מעצמם לקהילה, שבאים ולוקחים חלק בפעילות חברתית מאוד מבורכת. אנחנו כמובן מאחלים לכולם הצלחה בהמשך חייהם והשתלבותם במערכת ההשכלה הגבוהה, המערכת הטכנולוגית והתעסוקה בכל אותם התחומים שהם בחרו לעצמם.

אנחנו גם מברכים ומודים לכל אותן העמותות. שמענו כאן עד כמה לא פשוטה המערכה, ועד כמה לא פשוט להיות היום זה שיוצא כנגד אווירה – לדעתי, אוירה מאוד חשוכה שנוצרה במגזר הערבי – כנגד השירות האזרחי-לאומי.

אני דוחה בחריפות את כל אותם גופים, עמותות ומפלגות, שמנסים בדרך שלא מתקבלת על הדעת לתקוף ולהתנגד כנגד השירות האזרחי.

יש חופש ביטוי. מה זה לא מתקבל על הדעת?

אני מדבר על הדרך של איומים. אני מדבר על הדרך של כניסתם של אותם הצעירים למצב בו ישנה אווירה של דחייתם מהמגזר שלהם. בסך הכל הם תורמים למגזר, ופותרים הרבה יותר בעיות ממה שעושות עמותות כאלה ואחרות מהצד השני, שרק מדברות ובסופו של דבר הפתרון לא נראה בשטח.

רבותיי, אנחנו צריכים להקפיד שכל אותן הבקשות לתקנים שבאים מהמגזר, יבואו בסופו של דבר לאישור. אם יש צורך בהוספת תקציב, צריך להעלות את הסוגיות האלה על סדר היום. לא יכול להיות שמצד אחד אנחנו שומעים שאין בעיות, וכאן אנחנו שומעים שיש. יכול להיות שהבעיה היא בסינרגיה בין כל אותם הגופים, ומציאת פתרון לכל אותן בקשות שקיימות במערכת.

אני כן חושב, שדווקא בנושא הזה אנחנו צריכים להיות הרבה יותר פעילים. אני קורא למשרד החינוך ולמנהלת להרחיב את הפעילות בכל הנושא של שירות לאומי-אזרחי, גם ההסברתית, בצורה יותר אגרסיבית ממה שקיימת היום.

אני מתנגד לסיכום. אני מבקש הצבעה.

אני מעלה את הסיכום שלי להצבעה. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 1

נמנעים - אין

ההצעה התקבלה.

ההצעה התקבלה תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00