הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
17
ועדת משנה למאבק בסחר בנשים


6.6.2011


הכנסת השמונה-עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 24
מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים
יום שני, ד' בסיוון תשע"א (06 ביוני 2011), שעה 10:00

הצגת השינויים המערכתיים במשטרת ישראל והשלכותיהם על המאבק בסחר בנשים

(שינויים מבניים בזרוע "סער")

חברי הוועדה: אורית זוארץ – היו"ר
אריה ביבי

ניצב יואב סגלוביץ
ראש אח"מ, המשרד לבטחון פנים

ליאור שלו
קצין חוקרים ארצי, המשרד לבטחון פנים

עודד ברוק
יועץ משפטי, המשרד לבטחון פנים

עו"ד רחל גרשוני
מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

עו"ד סיגלית זהר
הלשכה לסיוע משפטי מחוז ת"א, משרד המשפטים

טל מימרן
היחידה להסכמם בינלאומיים, משרד המשפטים

תמר פרוש
פרקליטות המדינה

נינה בן עמי
המחלקה לזכויות אדם ונושאים גלובליים, משרד החוץ

עו"ד איריס מעיין
ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד התמ"ת

עו"ד אורלי דהן
לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, משרד הפנים
שושנה שטראוס
לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

מיכל יוספוף
ממונה ביקורת גבולות, רשות ההגירה, ומעברי הגבול

ריקה אלקירב
מפקח שרות נערות וצעירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ורד פאר-סויד
מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

היימת יונס
הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

סיגל רוזן
רכזת פעילות ציבורית, מוקד סיוע לעובדים זרים

עידית ליבוביץ
רכזת תחום סיעוד, עמותת "קו לעובד"

נטע רוזנטל
"קו לעובד"

ויקה גולדמן
מנהלת השירות לטיפול בקורבנות הסחר

אוקסנה אורמן
רכזת "אטלס" – מרכז לטיפול בקורבנות סחר

מיכאל לורי
יועץ פוליטי שגרירות ארה"ב

מיריי סורוביץ
עוזרת פוליטית שגרירות ארה"ב

קיילה זכר
מטה למאבק בסחר בנשים

עו"ד אביטל רוזנברגר
מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים

עידית הראל שמש
מנהלת מכון תודעה למאבק בתופעת הזנות

ד"ר גלעד נתן
מרכז המחקר והמידי של הכנסת

דורית חן

אריאלה אהרון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הצגת השינויים המערכתיים במשטרת ישראל והשלכותיהם על המאבק בסחר בנשים

(שינויים מבניים בזרוע "סער")

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים.

הדיון הזה הוא דיון שנקבע באופן די דחוף בעיקר לאור השינויים המערכתיים במשטרת ישראל והשלכותיהם על המאבק בסחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט. הכוונה לשינויים מבניים בזרוע "סער". נמצא איתו ניצב יואב סגלוביץ ממשטרת ישראל שיתייחס לנושא.


חשוב לי לציין שהישיבה הזאת זומנה לאור הפרסומים, לא רק הפרסומים בתקשורת אלא מהתגובות שקיבלנו מגורמים בינלאומיים, אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם מחלקת המדינה האמריקאית, נמצא איתו מיכאל לורי משגרירות ארצות הברית שאיתו אנחנו נמצאים בקשר מאוד מאוד אינטנסיבי ורציף. אנחנו בקשר עם המטה לסחר בנשים ומשרדי הממשלה. קיבלנו בערך שלושים וחמישה מכתבים ופניות מגורמים בינלאומיים ששמעו על השינוי, כולם עוקבים מאוד מקרוב על כל מה שקורה בישראל והם שמעו על השנוי. הם הוציאו פניות על כך שהם מוטרדים שהשינוי הזה יפגע במאבק ובעבודה המבורכת של הזרוע בשנים האחרונות.


אני אאפשר לנציגי ונציגות הארגונים, הגופים והמשרדים להתייחס ולאחר מכן ניצב יואב סגלוביץ יתייחס לשינוי ולמבנה הארגוני החדש. בבקשה נתחיל עם עורך דין רחל גרשוני מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים.

אקדים ואומר שאין בכוונתי או ביכולתי לדעת, מבחינה ארגונית, מה טוב למשטרת ישראל, וודאי, קטונתי ולא הייתי מעודי במשטרה וזה לא תפקידי.


אני יכול להצביע על התועלות שצמחו עד כה מכך שפונקציה ארצית ריכזה בידיה את הסמכויות לחקור, וגם בחלקו של דבר להעמיד לדין עבירות כנגד עובדים זרים בכלל ועבירות סחר בבני אדם ועבדות בפרט. התועלת הראשונה, חברתי מהפרקליטות תרחיב בנושא, זו ההתמקצעות. מדובר בעבירות שמנוסחות רחב וצריך לצקת לתוכן תוכן, זה מאוד מאוד קשה משום שאין עדיין פסיקה בארץ ואפילו אין עדיין הנחיות פרקליטות בארץ. צריך ללמוד חומר מחוץ לארץ, צריך ללמוד את אופי האוכלוסייה. העובדים הזרים הם אוכלוסייה מיוחדת מבחינת התרבות וגם מבחינת דפוסי ההתנהגות, יש דפוסי פשיעה מיוחדים שהם ארציים. אני יודעת שיחידת "סער" הגישה באמת כמה כתבי אישום, וחברתי תרחיב לגבי דמי תיווך מעבר למותר.


זאת הייתה תופעה ארצית שהקורבנות הם מהמון מחוזות וזה גם מראה על הצורך בהתמקצעות ועל התועלת בהתמקצעות. גם המוטיבציה של גוף שמתמקצע היא גדולה, גוף שמתמקצע הוא מסור לעניין, ואת ההצלחות שהיו אנחנו יכולים לראות בשטח. אחת מההצלחות: - התנהל תיק בבית משפט המחוזי בירושלים, תיק ראשון "אחזקה בתנאי עבודות של עובדת זרה, פיליפינית". תיק הרשעה "בעבודת כפייה". גיוס לדפוס חדש בזמן אמת - זה מחנות האימונים בסיני, על אף שהעבירות בוצעו מחוץ לגבולות מדינת ישראל הגוף הזה בגלל המחויבות שלו, בגלל הראש שלו, בגלל הכלים שלו נתן מענה בכך שהעמיד לדין בשלוש פרשיות משתפי פעולה מאריתריאה.


גם על הנזקים אני יכולה להצביע, הנזקים שהיו במקרים בעבר שתחנות טיפלו בדברים האלה, מקרה אחד, אני לא אזכיר את שם התיק, תחנה משטרה טיפלה במחנה עבודה שנלווה באיומים, אחזקת דרכונים, אחזקת כרטיסי אשראי, אלימות, איומים וכן אלה, זה מחנה עבודה עם פחד. התחנה העמידה לדין והאנשים הורשעו בסוף בתקיפה שגורמת חבלה של ממש ובאיומים וכדומה אבל ולא על אחזקה בתנאי עבדות או עבודת כפייה. אני לא אומרת שבסופו של יום זה היה האישום דווקא, אבל זה לא נחקר בכיוון הזה. אני שמחה שבאמת הייתה הרשעה אבל מצד שני זה באמת לא שיקף את החומרה של המקרה. החקירה יכלה להתבצע גם בעניין האחזקה בתנאי עבדות, ומשום שזה דורש התמקצעות והכרת המטריה זה לא נעשה, זה היה נזק.


למדנו גם מסחר לזנות, את הסחר לזנות צמצמנו באמת, צמצמנו את התופעה הזאת מ- 3,000 מקרים לשנה לכמעט למספר קורבנות שאפשר לספור על אצבעות יד אחת. עד ינואר 2011 הייתה הפוגת של שנתיים ורק בינואר 2011 יש לנו כמה תיקים. מה גרם לצמצום? – אחד מהגורמים הכי משמעותיים היה הקמת יחידת ימ"ר תל אביב שעסקה בעבירות האלה, דוברי רוסית שהשחילה את עצמה וכן הלאה. זה נכון שזאת לא יחידה ארצית ואם היחידה הארצית הייתה זה היה לטובה, אבל זה מוכיח מה קורה כשיש התמקצעות וזה מראה מה קורה כשיש מוטיבציה כשמקימים את הגוף הנכון.


בסופו של דבר אני צריכה לציין שהעין הבינלאומית באמת צופיה עלינו - על כל מה שאנחנו עושים. בספרות הבינלאומית מדגשים את החשיבות של התמקצעות, של הקמת יחידות מיוחדות הן בפרקליטויות, הן במשטרה והן בגופים אחרים. יש את דוח מחלקת המדינה של ארצות הברית שכן נותנת מדי שנה בשנה את הדעת לנושא על הארגון וההתארגנות במשטרה ובפרקליטות וברשות ההגירה. אני חושבת שטוב כך משום שזה מאפשר לנו לעשות את חשבון הנפש. מכל הבחינות האלה על אף שבאמת אין לי גם לא את הידע וגם אין לי יכולת, ואין לי ניסיון להגיד מה צריך להיות, אבל מזה שאני עוסקת בנושא מזה עשר שנים אני יכולה להגיד ממה שראיתי מה הסב תועלת, וממה שראיתי מה הסב נזק. תודה.

תודה רבה לך עורכת הדין גרשוני. אנחנו נעשה איזו הפסקה בנושא לשנייה, היום אנחנו מציינים את יום העיוורים בכנסת, נמצאת איתנו דורית חן שרוצה לומר כמה מילים, זה יום מודעות ארצית "רואים שש שש", יש גם פעילות בכנסת וגם פעילות ברמה הארצית. בבקשה דורית.

קודם כל אני מאוד שמחה חלקית בעניין הזה, אני מאוד שמחה לדעת שיש מודעות בכנסת. יש נושא אחר שגם הוא כן חשוב, כל העניין של מודעות, אנחנו ספציפית מתעסקים בעיוורים כי בתוך עמי אני חיה. בעצם היום יש את יום העיוור שנועד בעצם ליצור הזדהות ומודעות אצל אנשים - אצל כל האנשים, לעיוורים ולכבדי ראיה, בעצם לעולם שלהם, לחיים שלהם, ובעיקר לעובדה הפשוטה שאנחנו רוצים כמו כולם, כמו כולכם רק שיש לנו בעיה טכנית. עיוורון היום זו בעיה טכנית, פגיעה חושית שניתנת לפתרון בכל מיני אמצעים. אנחנו רוצים שתהיו קצת מודעים ושתחוו את זה.


היום בכנסת יש לנו משחק כדור-שער שנבחרת עיוורת משחקת וחברי הכנסת מוזמנים להצטרף וגם אתם מוזמנים לצפות ולהצטרף. מעבר לזה יש עמדות הכנת קפה, פעם מישהו הכין קפה בעיניים עצומות? – לי לא נראה שזו חוויה נעימה כשאתה לא עיוור מקצועי. תבואו, הביטוח עלינו אם קורה משהו. אתם מוזמנים לבוא ולחוות ואני מקווה שבין הוועדות תחשבו על עיוורים ועל עיוורון, אני לא מאחלת לכם אבל מצד שני זה לא כזה נורא. אולי כשתבינו שבעצם אלו אנשים שניתן לשלב אותם אז יהיה הרבה יותר קל, שתעבירו את המסר לילדים ולחברים שלכם ושיהיו לנו חיים קצת יותר קלים. תודה רבה.

תודה רבה לך, אני חייבת לציין שביום בו ציינו את יום האוכלוסייה עם צרכים מיוחדים בכנסת היה כאן מסלול שלם של התנסויות, הליכה עם כלי נחיה, אכילה וטעימה עם עיניים עצומות ובאופן אישי השתתפתי בארוחת ערב חושית, בכל פעם בעצם מנטרלים חוש אחר ומנסים לאכול ארוחת ערב כשחוש אחר מנוטרל. זו חוויה מדהימה ואני חושבת שאנחנו צריכים מדי פעם להיכנס לנעליים של מי שחסר לו.

הצטרף אלינו חבר הכנסת אריה ביבי שמילא שורה ארוכה של תפקידים במשטרת ישראל, אני מקווה מאוד שתצטרף באופן קבוע לוועדה ותוכל לתרום לנו גם מהידע וגם מהניסיון שלך. אנחנו נמשיך בסדר הדברים.

יש כאן אנשים הרבה יותר מוכשרים ממני, הם מכירים מקרוב, אני כבר לא שם.

אנחנו נמשיך בדיון ואשמח אם תוכל להתייחס בהמשך לדברים שנאמרים בנושא. בבקשה עורכת הדין תמר פרוש מהפרקליטות.

גם לי חשוב לפתוח ולהגיד שאנחנו הפרקליטות לא באים להתערב בהחלטות מבניים ובשיקולים מערכתיים של המשטרה. אני רוצה להתרכז במהות ואיך אנחנו רואים את העבודה של זרוע "סער" ומהי התועלת מבחינתנו בריכוז החקירות ביחידה אחת.


כמו שהגברת גרשוני ציינה, מדובר על עבירות חדשות, עדיין אין לנו פסיקה לגביהן ולכן נדרשת מדיניות אחידה לפחות בשלב ההתחלתי של היישום שלהן. בעניין הזה אנחנו מנחים את זרוע "סער" שעובדת בצמוד איתנו, אני חושבת שהעבודה המשותפת הזאת גם הניבה את אותו תיק שרחל התייחסה אליו, כתב האישום שהוגש בירושלים בעבירה של אחזקה בתנאי עבדות, כתב אישום תקדמי שעורר גם עניין בינלאומי.


התופעה של ביצוע עבירות כלפי עובדים זרים זו תופעה, לטעמנו, כשרק רואים את התמונה של העבירות האלה בכללותה אפשר להבין את חומרתה ואת ההיבטים החברתיים שלה. זרוע "סער" בגלל שהיא מטפלת בעבירות האלה ברמה הארצית יש לה את הראיה. ההתרשמות שלנו שיש לה את הראיה הרחבה הזאת, היא מבינה את החומרה הזאת, היא מבינה את התופעה החברתית הזאת. צריך לזכור שלגבי התופעה החברתית הזאת ישראל נאבקת בה כחלק ממאבק בינלאומי בתופעה, זאת אומרת שזה לא רק מאבק ישראלי, אנחנו חלק ממאבק בינלאומי בעבירות מהסוג הזה.


החקירות האלה פעמים רבות הן חקירות קשות ומורכבות, גברת גרשוני קצת פרטה בנושא הזה. קורבנות העבירות הן לא הקורבנות שאנחנו רגילים לראות בתיקים הפליליים הרגילים, זה דורש התמקצעות מיוחדת בחקירה. אני רוצה להגיד כמה מילים בנושא של 'גביית דמי תיווך'.


את עבירות גביית יתר של דמי התיווך אנחנו רואים מאוד בחומרה. מדובר בעבירות שבצעם יוצרות את הקרקע לביצוע עבירות בהמשך. מאחר שמהגרי עבודה נדרשים לשלם סכומי עתק כדי להגיע זה הופך אותם לאחר שהם מגיעים לכאן לקורבנות נוחים יותר לניצול מאחר שהם יסכימו להשלים על כל תנאי, ובלבד שהם יקבלו משכורת והם יוכלו להחזיר את החובות העצומים ההם הם נמצאים.


החקירות של עבירות גביית דמי תיווך הן חקירות קשות ומורכבות בצורה יוצאת דופן. קודם כל מדובר בחקירות כלכליות, מדובר בחקירות שמאוד קשה לאסוף ראיות לגביהן, קשה לעקוב אחרי הכספים האלה. בתחום זה זרוע "סער" עשתה ממש עבודה נפלאה. אני חושבת שזה נובע מכך שמדובר בחוקרים ששייכים ליחידה הכלכלית ושיש להם את היכולת לנהל חקירות כלכליות כל כך מורכבות. כרגע למיטב ידעתי יש לפחות שלוש חקירות גדולות בעבירות האלה. אני גם רוצה לציין שש עתירה תלויה ועומדת בנושא של גביית דמי תיווך שבה בית המשפט העליון דרש מאיתנו לפרט אילו מאמצי אכיפה אנחנו עושים בתחום של גביית דמי תיווך. בעניין הזה אני חושבת שהיתרון המרכזי שיש לזרוע "סער" בתחום הזה זה שמדובר בחוקרים ששייכים ליחידה כלכלית, יש להם את האמצעים ויש להם את היכולות לנהל חקירות מהסוג הזה.

תודה רבה לך. אין ספק שמהדברים עולה תמונה של יחידה שמאוד מאוד התמקצעה לאורך השנים, יחידה שיש לה כלים ויכולות לחקור גם ברמה הארצית וגם ברמה הבינלאומית. אנחנו נמשיך לשמוע את הדוברות. קודם חבר הכנסת אריה ביבי בבקשה.

היושבת ראש, חבריי. קודם כל מה שמעניין אותי יותר, זו האכיפה. במיוחד נושא חילוט הרכוש של אותו מתווך, זאת אומרת שלא מספיק שגוזרים עליו X שנים, כלומר מה עושים עם הרכוש שלו, זאת לדעתי הבעיה. צריך גם לדאוג לחלט את כל רכושו, את כל המרצדסים שרשומים על שם אימא שלו ואחותו או בת דודה שלא קיימת, את הבית השני ואת הבית השלישי וכולי וכולי. זאת בעצם המכה שתכאב, ועל זה אנחנו צריכים לתת את הדעת. הענישה לא מספיקה צריך גם לחלט את הרכוש. אני אומר שהענישה בחוק היא בסדר ויש שופטים שמחמירים יותר ויש שמחמירים פחות, החוק קובע את מספר השנים וזה בסדר. הבעיה היא החילוט ועל כך צריך לתת את הדעת.

תודה רבה לך. בבקשה עורכת הדין שושנה שטראוס מרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול.

רציתי לציין את שיתוף הפעולה שלנו - היחידה של ההיתרים עם יחידת "סער". כמו שאמרת שיתוף פעולה השתכלל עם השנים, יש מומחיות ביחידת "סער" שהיא באמת מיוחדת במינה. אלו דברים אני כמי שעובדת בתחום הזה, יותר מדי שנים לקח לנו במדינה לפתח אותם, ההבנה שיש לטפל בתופעת היסוד ולא במה שנגלה כי במה שקל כמו הרחקת עובד זה עובד. היום לפני שאנחנו נרחיק עובד ונראה שיש אולי סממן של בעיה יותר יסודית אנחנו נפנה ליחידת "סער", אנחנו נשאל אותם אם הם רוצים לחקור את זה הלאה.

הפן הבינלאומי, את הצורך בתרגום, הצורך לקבל עדות מנתינים זרים. הפן הכלכלי שהוזכר כאן הם דברים מאוד חשובים. שיתוף הפעולה עם הרשויות המס, אני רואה שיש את יחידת "סער" וזה לקח שנים להגיע לזה. אני עדיין זוכרת דיונים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שאמרנו שחייבים את הפן של רשויות המס וההון ולא ידעו איך ליצור את זה. יחידת "סער" באמת הצליחה ליצור את השותפות, במאסרים ובכתבי האישום האחרים. ממה שאני מכירה הכול נעשה יחד עם הרשויות למניעת הון שחור ורשויות המס איתנו – הפן המנהלי, ואנחנו קובעים נהלים ומנסים באמת לקבוע נהלים שימנעו חריגות. אנחנו גם מתייעצים עם היחידה, אנחנו לומדים מהם, אנחנו מעבירים להם מידע. כשהגברת רבקה רקובר ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה זכתה בעיטור נשיא המדינה למניעת סחר בבני אדם ציינה, תמיד ציינה, את שיתוף הפעולה ההדדי שהיה בין יחידת "סער" ואיתה וחזור חלילה. אולי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יוכל לדבר על זה יותר.


רציתי להביע כאן את הערכתי ליחידה הזאת ואת הנחיצות שאני רואה בה. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נעבור לעורכת הדין איריס מעיין ממונה על זכויות עובדים זרים במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. בבקשה.

תודה רבה. גברתי יושבת הראש, אני מוכנה להניח שיש לצאת מנקודת הנחה מכל מה שאומר כרגע, שהמשטרה היא גוף מאוד מקצועי, המשטרה כמשטרה היא גוף מאוד מקצועי. אגף החקירות שלה הוא גוף מאוד מקצועי בכל תחום חקירה שבו הוא עוסק וכל חוקר וחוקר בפני עצמו הוא אדם שעובר הכשרה מעולה וטובה מאוד לעסוק בתחום החקירות שבו הוא עוסק, בין אם זה ב"סער" או במקום אחר.


אבל, הנושא בו אנחנו עוסקים הוא נושא מאוד מורכב שבו היחסים הדדים ופרקטיקת העבודה, בהכרח ולא משנה כמה מקצועי יהיה האדם שעובד בתחום הזה. החקירה מתבצעת על אותו אירוע עצמו על ידי המשטרה, על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ועל ידי משרד הפנים, כי בהכרח אף אחד בפני עצמו לא יוכל לבד לפתור את התופעה הכללית שבה מדובר. תופעה שהיא ההון הכספי-כלכלי שממיר הון אנושי, או הפוך הון אנושי שממיר הון כספי ואדם הופך למטבעות של כסף ומפסיק להיות בנאדם. אי אפשר שרק המשטרה תפתור את הבעיה הזאת, בהכרח אי אפשר שרק משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יפתור את הבעיה הזאת, אי אפשר שרק משרד הפנים יפתור את הבעיה הזאת או כל רשות אחרת ואפילו רשות בינלאומית.


הפרקטיקה של יצירת שיתוף בעבודה משתנה לאורך כל הדרך בהכרח, היא לא נשארת אותו דבר בשום נקודת זמן, משום שכמו שאנחנו משתכללים העבריינים תמיד משיגים אותנו צעד אחד קדימה ומר יואב סגלוביץ ממומחה בזה, הוא המומחה הגדול ביותר שיושב סביב השולחן הזה לעניין הקדמת העבריין את הרשות שאוכפת עליו את הנורמה שאנחנו רוצים לקיים בחברה שבה אנחנו חיים.

יש גם לקחת בחשבון שתחום העיסוק בנושא של הגירת עבודה והעבריינות מסביב לעבירת להגירת עבודה עבר טראומות במהלך חמש-שש שנים האחרונות, טראומות לא מעטות כאשר התחום הזה הפך מטיפול יחידת סמך אחת לטיפול של שני משרדי ממשלה לפי החלטות של הרשות המחוקקת. הטראומה הזאת נתנה אותותיה ואפשרה למי שרוצה לעבור על החוק להיערך בזמן שהממשלה נערכת לאכיפה שלה. מה שיקרה עכשיו זו אפשרות להיערכות נוספת, דווקא במקום בו הצלחנו סוף סוף להגיב ולחשוף דברים קשים מאוד מאוד מאוד לחשיפה ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית. ההישגים שלנו הם הישגים שיש להכיר בהם ברמה הבינלאומית , זאת אומרת שוק העבודה הבינלאומי בכפר הגלובלי שלנו צריך להודות לגופים החוקרים במדינת ישראל על הצעדים שהם הגיעו אליהם לאחרונה בחקירת נושא דמי התיווך ועבירות אחרות שקשורות לסחר בבני אדם, עבירות של סחר בסמים סביב עבודה. שמענו על זה בכנסת בנוגע לחקלאים, וכל מיני עבירות אחרות.


שוב, מבלי לגרוע כהוא זה ומבלי להטיל ספק הכי קטן שהשינוי שהמשטרה מבקשת לעשות הוא שינוי לטובת החקירה כמו שהם רואים אותו. אבל אני חושבת שכל מי שיושב מסביב לשולחן הזה וכל דעלמא יצטרכו לקבל מהמשטרה תשובות טובות ומשביעות מאוד את הדעת האם השינוי בעת הזאת הוא השינוי האחד והיחיד שאין בלתו, אי אפשר לוותר עליו. הוא שינוי מאוד מסוכן גם אם המשטרה רואה איזה חזון נפלא בשינוי הזה, גם המשטרה יודעת את הסיכון. לכן אני הייתי מאוד מעוניינת לקבל סביב השולחן תשובות שישביעו את דעתי, תשובות איך אנחנו לא נגיע לחדלון שהיינו בו שנים ארוכות מדי בנושא של האכיפה סביב נושא הגירת עבודה. אנחנו מפגרים אחרי העבריינים הרבה.


אני רוצה להגיד משהו, אם אנחנו מדברים על יום העיוור, אני סביב השולחן הזה יושבת בהרגשה שעיוור שחזרה לו ראייתו ולו באופן חלקי לא ייתן שום הון שבעולם לחזור לאובדן ראיה. אנחנו הסתובבנו כסומים בערובה שנים ארוכות מדי. אני מרגישה איום על הראיה שכבר קיבלנו על ידי השינוי שהמשטרה מתכוונת לעשות, איום ממשי. אני רוצה לקבל מהמשטרה תשובות טובות שירגיעו אותי בעניין הזה. תודה.

תודה רבה לך עורכת הדין איריס מעיין, על הדברים המאוד חשובים שהעלית כאן. אנחנו, סביב השולחן הזה, חווים את החוויה הזאת בשלוש השנים האחרונות. כל סוגיית סחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט עברה טלטלה בשנויים ובמעברים בין היחידות ובין הגורמים שמטפלים. אנחנו נמצאים כרגע באיזה שלב של התייצבות. אני חייבת לציין שבשיחה שהייתה לי עם המפכ"ל בשבוע שעבר לפני קיום הישיבה, הובטחה הבטחה שיגיע גורם בכיר כפי שהגיע נציב יואב סגלוביץ שיתייחס לכל השינויים המערכתיים.

סדר הדיון כפי שהוא מתנהל, דיברו נציגי הממשלה, כעת נציגי ארגונים ידברו ולאחר מכן נציב יואב סגלוביץ שיתייחס לדברים לאחר שהוא שמע את כל הנושאים שמטרידים ומעסיקים אותנו כגורמים שמטפלים ונאבקים בתופעה הבזויה של סחר בבני אדם וסחר בנשים, בעיקר לאור השינויים בדפוסי הסחר שאנחנו נחשפים אליהם לפחות בשנה האחרונה, גם הפליטות שמגיעות מאפריקה, גם עובדות סיעוד שמגיעות לישראל.

נתקדם בדיון, ונשמע את סיגל רוזן ממוקד סיוע לעובדים זרים, לאחר מכן את נטע רוזנטל ואת עידית ליבוביץ מ"קו לעובד" ולאחר מכן את נציגות המטה למאבק בסמים וסחר בנשים -, אביטל וויקה שתדברנה גם על הציר הבינלאומי.

תודה רבה. אני לא אחזור על הדברים החשובים והמאוד נכונים שנאמרו כאן עד עתה, אני מחזקת את כולם.


לא בכל יום ארגוני זכויות אדם חולקים שבחים למשטרה, אבל ליחידת "סער" באמת מגיעים שבחים על העשייה. ליחידת "סער" באמת מגיעים מאוד שבחים על עבודתם המסורה והמקצועית והיעילה, עבודה כזאת מאוד מאוד נדרשת כשאנחנו מדברים על התחום הכול כך מסובך של סחר בבני אדם.


דיברה כאן יושבת ראש הוועדה על הדפוסים החדשים, על הקורבנות שמגיעים מסיני, על משתפי פעולה שנמצאים כאן בישראל שקשה להתמודד איתם, מדובר במקרים רבים על אזרחים זרים. בחמישה החודשים האחרונים מוקד סיוע לעובדים זרים מטפל בקבוצה של עובדים מסרי-לנקה שלמרות חמישה חודשים אינטנסיביים של התכתבויות עם כל הרשויות עוד לא הצלחנו להבין איך הם בדיוק הגיעו הנה. הם סבורים שהם הגיעו כחוק, הם מועסקים כאן באמצעות איזה כרטיסי ימאי, מסתבר שלצידם הועסקו עובדים תאילנדים שלא ברור באיזה מעמד הם נמצאים. אנחנו חושבים שחוץ מיחידת "סער" אנחנו לא רואים מי יוכל לרדת לחקר האמת במקרה המסובך הזה. אנחנו רואים כל הזמן שדפוסי סחר מתחדשים, הראש היהודי ממציא פטנטים, הסוחרים מוצאים דרכים חדשות כדי לייבא הנה אנשים ולהעסיק אותם בתנאי עבדות. אנחנו מאוד מאוד מקווים שהמשטרה תשקול שנית ובכל זאת תאפשר ליחידת "סער" להמשיך ולפעול. תודה רבה.

תודה לך סיגל. אנחנו נחזור למשרד הפנים, נמצאת כאן איתנו עורכת הדין אורלי שמואל מהלשכה המשפטית והיא תתייחס לסוגיה, בדיוק בנושאים שאת העלאת.

אני רוצה לציין באמת בהמשך לדברים ששושנה אמרה את שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם המשטרה. הרבה מאוד פעמים יש בלבלול וחושבים שיחידת "עוז" שלנו אמורה לעשות והיא זו שמוסמכת לעשות כל מיני פעולות חקירה בתיקים מאוד חשובים. את הפניות של הפונים אלינו אנחנו דווקא מפנים ואומרים שזה לא בסמכות יחידת "עוז" מאחר שזה לא ב'חוק הכניסה לישראל' אלא בסמכות המשטרה. השיתוף הפעולה הזה הוא בהחלט הכרחי. ההגנה הניתנת לקורבנות סחר בבני אדם וגם לנשים נובע בזכות השיתוף הפעולה, ובמקרים שהמשטרה מפנה אותם למקלט ויוצרת קשר איתנו. מיכל יוספוף שמרכזת את הנושא אצלנו עובדת בשיתוף פעולה יומיומי עם הגורמים של משטרה היא בוודאי תרחיב.

יחסי העבודה, והמקצועיות שצוינו בהכרח חשובים. בדיוק אחרי שראינו את ההודעה וראינו את התגובות כמובן שהיה חשוב לנו שתהייה לנו כתובת ולא אנשים שונים בתחנות שונות אלא כתובת מרכזית שמתמקצעת, שנדע שברגע שפונים אלינו או שאנחנו פונים אליהם יהיה שיתוף פעולה ונבנים גם יחסי אמון. ברגע שאנחנו מכירים אדם מהמשטרה שמתמקצע בנושא ופונה אלינו בכל הנושא של זיהוי קורבנות ומתן הגנה זה חשוב, אנחנו בהחלט רואים התקדמות מאוד מאוד משמעותית בשיתוף הפעולה הפורה. אנחנו מקווים להמשיך אותו.

תודה רבה לך. מיכל, את רוצה להוסיף עוד משהו?

אנחנו, כגוף מטה, מדי פעם נתקלים בכל מיני סוגיות שאיתן קשה לנו כי אין לנו כלים לבחון האם מדובר בסחר. בהתייעצויות עם יחידת "סער" יש לנו הרבה סיעור מוחות לגבי תיקים, למעשה כל תיק שאנחנו מעבירים אנחנו מקבלים מהם תשובות די חד משמעיות-מקצועיות שאני יכולה לתת עליהם את ההחלטה הכי טובה שיכולה להיות. הגוף הזה למעשה עזר לנו בהרבה תיקים.


כמו שאמרה אורלי אם היחידה הזאת לא תהייה, אבל אנחנו מקווים שתהייה יחידה, נצטרך גוף אחד שנוכל ליצור איתו קשר ושלא נצטרך להתפזר על מספר יחידות.


נקודה נוספת אותה אני מעבירה בשם רננה העובדת הסוציאלית שלנו, הועברו הרבה תיקים ליחידת "סער".

סליחה, בעיניי היא עובדת סוציאלית שמטפלת בסוגיה של עובדות סיעוד.

נכון. היא אומרת שיש שיתוף פעולה מאוד פורה עם יחידת "סער" ושהיו להם הרבה הצלחות בנושא לגבי תאגידים של עובדים זרים לסיעוד.

בבקשה נטע רוזנטל מ"קו לעובד"

אני מרכזת ב"קו לעובד" את הטיפול במהגרי עבודה בענף החקלאות. כפי שבטח אוקסנה וויקה מהמקלט שטיפלו בקורבנות סחר תאמרנה לכם, מרבית עבירות הסחר בבני אדם שלא למטרות זנות נעשות בחקלאות. העובדים בענף הזה הם מאוד מאוד נוחים לניצול. אחת הסיבות העיקריות, מעבר לדמי תיווך ולא אדבר עליו כי הנושא הזה דובר, זה עניין השפה, עניין הריחוק הגיאוגרפי, העובדים הללו לא דוברי עברית, אינם דוברי אנגלית. אני על מנת לטפל בעובדים האלה נאלצת להשתמש בשירותי מתורגמנים, זאת אומרת שלעובד חקלאות היכולת שלו לגשת לתחנת משטרה ולהגיש תלונה היא כמעט אפסית. ליחידת "סער" לעומת זאת יש מידע מודיעיני, הם מבצעים את החקירות שלהם לא רק על סמך מידע שאני מעבירה להם, הם יוזמים חקירות משל עצמם.


באמת בכל מה שקושר, תכף עידית תדבר על העובדות בסיעוד, אבל בכל הקשור לעובדי חקלאות אין להם את היכולת לגשת לתחנת משטרה בעצמם, זה משהו שהוא בלתי אפשרי מבחינתם. פה אני רוצה שוב להדגיש את שיתוף הפעולה בין זרוע "סער" לבין הארגונים, לא רק בין רשויות הממשלה. לא רק החשיבות שיש יחידה שמטפלת בכל, זה כבר דובר כאן, אלא היכולת שלי לטפל בעובדים שמגיעים אלינו או שאנחנו מגיעים אליהם.

יש להם מתורגמנים שהם עובדים איתם וזה לא משהו שנמצא בכל תחנת משטרה בכל רגע נתון, אולי איזה עובד יצליח להגיע אליה, זה לא משהו אפשרי בכלל. בעצם החקירות שהם עושים, היכולת שלהם לזהות ולטפל בקורבנות סחר זו עבודה באמת מבורכת. הרצון לשנות כרגע את דפוסי העבודה תמוהה בעיניי ובמיוחד בעת הזאת, כמו שעורכת הדין איריס מעיין אמרה, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד סבוכה, מאוד מבלבלת, הרבה מאוד תהפוכות עברו שגם אנחנו בארגונים לומדים איך להתמודד איתם. שוב זה מאוד תמוהה בעיניי.

תודה רבה לך. עידית ליבוביץ מ"קו לעובד".

גם אני לא אציין את כל הדברים שנאמרו כאן קודם. אני רוצה בעיקר להתייחס לשני דברים, אני לא מדברת כעת על העבודה שיחידת "סער" עושה, אני רוצה לדבר על המסר שמשדר ביטול של יחידה כזאת.


בתקופה האחרונה ראינו שינויים גם בחקיקה וגם בתקנות של משרד הפנים. שינויים שכמו שאנחנו ב"קו לעובד" מבינים אותם עומדים לפגוע מאוד קשה בחירות ובאפשרות של עובדים זרים המועסקים היום בישראל, גם באלה שמועסקים כאן באשרה, אני לא מדברת על שוהים בלתי חוקיים.


דווקא עכשיו בתקופה כזאת של כל כך הרבה שינויים לבטל יחידה שהמומחיות שלה היא באמת לטפל בבעיות שהעובדים נתקלים בהן מעביר מסר מאוד מאוד ברור. אף אחד לא מתייחס, אין אכיפה משמעותית והעבירות החמורות ביותר שנעשות הן סחר בבני אדם ואחזקה בתנאי עבדות, אלו עבירות שלא תטופלנה יותר באופן מקצועי. אני חושבת שהמסר, לא רק המסר שאנחנו מקבלים כארגוני סיוע, המסר שזה משדר לעבריינים הוא מסר מאוד מאוד בעייתי, באמת כמו שאיריס מעיין אמרה.


אני אומרת אותו מאוד מאוד לצערי והוא מהניסיון שלנו, היחס שמקבלים עובדים זרים בתחנות משטרה התחנות המקומיות, אני אגיד את זה בעדינות ואומר שהוא קשה מאוד, זה היחס שמקבלים העובדים שלא נבעטים מהדלת מיד. זאת אומרת שבדרך כלל 50% מהמקרים של עובדים זרים שניגשים להתלונן בתחנת משטרה מושלכים מכל המדרגות. אלה שמקבלים טיפול ושמוכנים לראיין אותם, התשובה היא בדרך כלל ששומעים את מה שיש להם להגיד ואז אומרים "אנחנו לא יכולים לעזור לכם". רק בשבועיים האחרונים הפננו, שוב בגלל כל השינויים שקורים כרגע ביחידת "סער", שש עובדות, שלוש עובדות ממולדובה, עובדת אחת מנפאל ועובדת אחת פיליפינית, לתחנות משטרה כדי להתלונן על תשלום דמי תיווך לא חוקיים בישראל. כל ששת העובדות האלה חזרו ואמרו "הם לא הסכימו לקבל את התלונה, הם אמרו שהם לא מטפלים בזה". אני מניחה כשיחידת "סער או אם יחידת "סער" תפורק והטיפול יועבר לתחנות אז אולי יסכימו לקבל את התלונה, אבל זה מה שקורה כרגע בתחנות המשטרה וקשה לי לראות איך במערך הארצי זה עומד להשתנות לפחות בשנים הקרובות.


משהו שנאמר כאן על ידי שתי הנציגות של משרד הפנים. היום יש לנו כתובת ברורה, נטע אמרה שאנחנו מעבירים הרבה תלונות, לצערי, ליחידת "סער" בנוגע לחשד להעסקה בתנאי עבדות ועל חשד לסחר בבני אדם, ניצול, עושק ורמייה על כל גווניה, לשמחנו כל התלונות נבדקות, כל התלונות נחקרות. זה שלא יהיה יותר גוף כזה אנחנו לא יודעים למי לפנות. הרבה מאוד מהתיקים שהוגשו והרבה מאוד מהתיקים שהוזכרו כאן ואכן הגיעו לכתבי אישום הם תיקים שהגיעו מ"קו לעובד". אני לא רואה איך זה עומד לקרות בעתיד הקרוב ולי זה נראה משהו שכולנו צריכים להיזהר לגביו.

מיד נשמע את ניצב יואב סגלוביץ ונוכל להבין איך הדברים עומדים להתנהל ואיך אנחנו צפויים להתנהל מול השינויים.


נמצאת כאן מנהלת המחלקה לסיוע משפטי סיגלית זוהר.

אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו ובעיקר להצטרף לדברים של אורלי. האגף לסיוע משפטי מעניק סיוע משפטי לנפגעי העבירות האלה משנת 2004, מדובר במאות נפגעים שעבורם חייבת למעשה להיות קיימת כתובת מסוימת כדי לפנות אליה. יש הרבה מקרים שזרוע "סער" מחליטה לסגור את התיק ולהעביר אותו למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אנחנו חייבים לקבל את שיתוף הפעולה שלהם בזמן אמת, לדאוג להארכת אשרה של העובדים, אין אפשרות להגיש לשנת שיקום במצבים האלה כשאין סיום של החקירה. אנחנו צריכים שתהייה לנו כתובת ספציפית שנוכל לפנות אליה ולקבל גם מסמכים, גם חוות דעת על התיק וגם שיתוף פעולה לגבי הארכת אשרה. אני בתחושה שאם באמת התיק יעבור לתחנות לא תהייה לנו כתובת, לא יהיה לנו למי לפנות וזה יגרום בהכרח לפגיעה בנפגעים.

תודה רבה לך. נמצאת כאן נציגת משרד החוץ בבקשה.

ממשרד החוץ מהאגף לארגונים בינלאומיים. אני רוצה לציין שנושא הטיפול בסחר בני אדם ובכל המכלול הוא נושא שעל האג'נדה בשיח הבינלאומי, זה נושא שעולה על ידי האמריקאים בדוח השנתי שלהם, גם מול האירופאים זה נושא שאנחנו נדרשים אליו בפורומים בינלאומיים בין אם זה בז'נבה שישראל מופיע בפני גופי אמנה. כל דבר שיפגע ביכולת שלנו, קודם כל גם למען עצמנו להשיג תוצאות טובות בתחום הזה וגם להראות בפורומים הבינלאומיים את ההישגים של ישראל זו בעיה.


הבנתי שהייתה פנייה גם השגרירות האמריקאית בעקבות השינוי הזה, אנחנו מייחסים בהחלט חשיבות ל"דוח מחמד", דוח המדינה האמריקאי ולראיה שלהם בנושא הזה. חשוב לקחת את זה בחשבון.

דרך הדברים שלך נסיים במטה למאבק בסחר בנשים, עורכת הדין אביטל בבקשה.

אני חושבת שרוב הדברים כבר נאמרו. אני חושבת שכל אחד מאספקטים שהוצגו כאן מהווה עילה בפני עצמו אולי לחשוב שוב על ההחלטה הזאת וכל שכן בצירוף של כולם יחד. דיברו כאן גם על האלמנטים החברתיים והכלכליים - הכל מתחיל מאיזו סיבה כלכלית. כמובן שהמשטרה היא אדון לעצמה והיא זאת שקובעת, אני רק מנסה להגיד שלהחלטה הזאת יש לה משמעות כלכלית שלא חשבנו עליה. הדבר המובן והראשון שפוגע הוא כמובן הדוח שהוזכר כאן שבו יש את הסנקציות הכלכליות. האיום שלו הוא עניין שבדירוג, אנחנו נפגע. האיום שאנחנו נפגע בדירוג והעין הבינלאומית הוא לא איום תיאורטי. אני יכולה להגיד באופן קונקרטי, אני מהמטה למאבק בסחר בנשים -, ישראל והמטה בכלל מובילים דרך של שינוי, אנחנו לפני כחודשיים אירחנו כאן משלחת שבאה לראות מה אנחנו עושים.


הייחודיות של יחידת "סער", האוריינטציה הקורבנית שלה, שיתוף הפעולה הנדיר שלה עם ארגוני הסיוע שבשטח, המקצועיות בתחום וגם בתחום סחר בנשים וגם בתחום סחר בזרים זה משהו שלא מוכר בכל העולם. אנשים באים לראות את הדבר הזה ובזכות זה ובזכות הפעולות שנעשות כאן ובזכות החקיקה שמובילה חברת הכנסת אורית זוארץ אנחנו נתפסים כמשהו ייחודי בעולם, כמשהו שמוביל דרך בכל מה שקשור לזכויות נשים ובכלל בזכויות אדם. 24 שעות אחרי שהידיעה הזאת יצאה אנחנו פשוט הודענו לחברנו בחו"ל, תוך פחות משעתיים, יכולה להעיד כאן חברת הכנסת אורית זוארץ, קיבלנו עשרות פניות. רק את האנשים ששמם שם דבר בעולם העברנו לחברת הכנסת אורית זוארץ. מדובר בשלושים וחמישה חברי פרלמנט, נציגי ארגונים בינלאומיים, נציגה של ארגון "נורה מרוס", רבנים למען זכויות אדם, נציגי פרלמנט קנדי. יש כאן חבילה של מכתבים שאמרו שנזעקו, אמרו שמדובר פשוט בנסיגה והליכה אחורה בכל מה שקשור לזכויות אדם במדינת ישראל.


לפני פחות משבועיים, קיבל המטה פרס "רוג'אר אי ז'וזף" זה פרס לקידום זכויות האדם בישראל. על הפרס, על הדוכן, על הבמה אחד הגורמים שהוזכרו הייתה באמת יחידת "סער" הוזכרו: יחידת "סער", החקיקה שמובילה חברת הכנסת אורית זוארץ ועבודת הקודש שעושים הארגונים שמסביב לשולחן. אני אומרת בצורה הברורה ביותר שמבחינה חברתית אנחנו כחברה לא רוצים לחיות בחברה שאומרת שאנחנו מתירים את דמם של כל אותם אחרים שקופים שאין מי שידאג לזכויותיהם מלבד היחידה הזאת.


שמענו את זה, אין להם כתובת, אין למי לפנות ואין מי שידאג לזכויותיהם ויתרה מזאת אין מי שיאכוף את החוק במקרים האלה. לכן אני חייבת לומר, אין לי דרך אחרת אלא לומר שמדובר בהחלטה רעה שדורשת שינוי לצערנו.

בבקשה עורכת הדין רחל גרשוני ולאחר מכן הגברת ורד סויד מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה.

אני שכחתי לציין היבט מאוד חשוב, כל מערך הזיהוי שבנינו בדם מבוסס על הפניית כל הגורמים שמזהים קורבן סחר או עבדות ליחידה משרדית אחת. אני מעבירה בין הנוכחים כאן את עלון הכיס שהוכן בעמל ובדם עלון שמפנה למי? – לזרוע "סער". כשאני נותנת הכשרות לקונסולים, לאנשי משרד הפנים, למפקחים, ההיתרים, האכיפה, למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אני אומרת להם הנה הסימנים ואז הם שואלים "מה אנחנו עושים עם הסימנים", אני אומרת "באישור הממונים עליכם אתם פונים לזרוע "סער". אם היא לא תהייה מה יקרה? אני חוששת שזה יקרוס.

תודה רבה. אנחנו נצרף את זה לפרוטוקול. הגברת ורד סויד תהייה אחרונת הדוברים ולאחריה נעבור לנציב יואב סגלוביץ.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת אורית זוארץ על הדיון הזה. אנחנו ברשות לקידום מעמד האישה מבקשים שמאוד תעשה חשיבה מחודשת. ציינו כאן כל הדוברות, גם נציגות ארגוני הנשים וגם נציגות המשרדים הממשלתיים את עבודת הקודש שמבצעת יחידת "סער". אנחנו רואים את הנושא הזה כמרכזי לא רק כלפי התחום הבינלאומי אלא גם כלפינו כחברה ישראלית, חברה שמבוססת על ערכים של מוסר. זה תחום שיש קונצנזוס לגביו ולא יכול להיות שדווקא בתחום החשוב הזה תתבצע רגרסיה.

אם מתקבלת החלטה של קצוצים והתייעלות באופן רוחבי בכל יחידות המשטרה אנחנו יכולים להבין את זה, אבל כמי שאמונות על נושא המגדר במדינת ישראל אנחנו מאוד מצירות שדווקא יחידה שמטפלת באוכלוסיית נשים שנפלו קורבנות לדברים איומים ונוראים תצטרכנה לכתת את רגליהן ממקום למקום מבלי המשך של הכתובת המקצועית, בלי היחידה שפתחה מענים ושירותים שעבדו עליהם בעמל כה רב. חשובה לי דווקא ההסתכלות שלנו כחברה בארץ, אותי מעניין איך אנחנו במדינת ישראל רואים את התחום ואיזה מסר אנחנו משדרים בעניין, לכן אני מבינה שיש צרכים בכוח אדם וקצוצים. היינו רוצות לראות את זה כקיצוץ רוחבי שהוא בכל היחידות ולהשאיר את הבסיס המרכזי של היחידה הזאת.

נציב יואב סגלוביץ, שמעת את הדוברות.

נתת לי את ההזדמנות אחרי כל הדברים הטובים, זה בדיוק הזמן.

אני רק אומרת שחבל שהשר לבטחון פנים לא נמצא כאן. סוף סוף נשמעים סופרלטיבים ושבחים למשטרת ישראל בוועדה. אני חייבת לציין לפני שתתחיל בדברייך שהפנייה שלי הייתה לשר לבטחון פנים הייתה ממש במליאה, ברגע ששמעתי הגעתי למליאה ופניתי אליו והוא נענה, הפננו מכתב למפכ"ל , המפכ"ל התקשר אלי באופן מידי למחרת ובאמת סיכמנו על קיום הישיבה. גורם נוסף שעובד איתנו בשיתוף פעולה, אני חייבת לציין, הוא סגן השר דני איילון שגם הגיע לדיוני הוועדה והיה שותף בפעילות הועדה בעיקר סביב דוח מחלקת המדינה והיישום שלו, וגם הפנייה שלי אליו נענתה בחיוב, הוא אמר שבאמת הוא לוקח את זה לתשומת ליבו וישלח נציגות מהמשרד. בבקשה יואב סגלוביץ.

אני באמת שמח להיות כאן. את מה שאני אגיד כאן אני מקווה שגם תעבירו לארגונים בחו"ל וגם לכל מי שלא נמצא במפגש הזה. אני אתחיל במשפט אחד ברור לחלוטין, אין כוונה להוריד את התופעה מסדר היום, מיד אסביר למה הכוונה, וגם לא הכל סגור, גם לא הכל גמור ואני כן אתן זווית יותר רחבה.


שמעתי את הפתיחה של משרד המשפטים ואת כל משרדי הממשלה שכולם טוענים, באים ומסבירים שאנחנו ארגון סוברני לקבל את ההחלטות, שמחתי לשמוע את זה. אני אומר כאן מבלי לפגוע באף אחד שאני לא מכיר משרד ממשלתי או ארגון, בוודאי לא המשרדים האחרים, שהקימו אורגנים אופרטיביים-ביצועיים לא של ישיבות ושל וועדות, שמטפלים פיזית בדברים. הטיפול בתופעה הפיזית יימשך להיות, אני תכף אנסה לסרטט כיוונים, כפי שאמרתי הדברים עדיין לא סוגרים סופית.


כמה מילים כדי לעשות סדר בדברים, זרוע "סער" לא הוקמה בשנת 1948, גם מי שלא הבין או לא הודגש מספיק אז אני אדגיש, זורע "סער" היא חלק מהאגף שלי, זורע "סער" והטיפול היא חלק מהאחריות הכוללת של משטרת ישראל והאחריות האישית שלי לטיפול בתופעות פשיעה. זה לא משהו ששייך למשרד אחר, לא למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וגם לא למשרד המשפטים. אני אומר את זה על רקע הדברים החמים שנשמעו כאן –זה לא מובן מאליו, אני אומר לא מובן מאליו כאחד שמשוטט כאן מדי פעם בועדות, הייתי מבקש לשכפל את הדברים למקומות אחרים.

למשל דיון שהיה בוועדת חוקה שראיתי הבוקר בעיתון, כמה נורא האח הגדול במרכאות. מי שמכיר, כי פשוט עלה כאן האירוע של החטיפות באריתריאה, אני אומר לכם שלא היינו מסוגלים לטפל בהקשר הזה אם לא היו לנו הכלים המודיעיניים הללו. אני אומר לאו דווקא לדיון הזה אלא בכלל כדבר שתלוי ביום הדיון, היום יש דיון על האח הגדול אז שמו שמיים, אבל מחר שכדנים בפשיעה ובסחר בנשים אומרים כולם בואו תנו למשטרה את הכוח לטפל, כמובן על פי חוק ועל פי הנהלים. זה נאמר תחת הרושם של השידור ברדיו בדרך לכאן על האח הגדול. אפרופו אריתראים, אפרופו נציגות שנמצאת כאן, נעשתה שם כל הפעילות כולל הפעילות שאנחנו עושים וצריך להבין שזרוע "סער" יושבת בתוך היחידה הכלכלית, שיושבת בתוך לה"ב, שיושבת בתוך האגף לחקירות ומודיעין שיש לו את כל היכולות, את הסמכות, ואת היכולת להפעיל אמצעים נוספים, זה לא רק.

אני אעשה את זה הפוך ואלך להיסטוריה שאמרתי קודם, ביוני 2009 או תחילת 2009 התקבלה החלטת ממשלה כמעט מעכשיו לעכשיו, ואת ההחלטות כמובן צריך לבצע, שביטלו את זורע ההגירה והעבירו את כל הסמכויות לטיפול במה שנקרא 'עובדים זרים', נפתח ברשותכם סוגריים, למעשה למשרד הפנים. הייתי דילמה, אני באותה נקודת זמן הייתי מפקד לה"ב, אם תרצו אני ממקיימי "סער" ועד כמה זה נשמע אבסורד שאני בא להסביר לכם למה גם עושים את השינוי, באותה נקודת זמן היו אנשי חקירות ומודיעין שלא היו בכלל תחת אגף החקירות והמודיעין אלא היו תחת פיקוד אגף המבצעים במשטרת ישראל.

קיבלנו החלטה די מהירה בנקודת זמן לקחת הגרעין החקירתי הזה ולהעביר אותו, הייתה אז דילמה. אני אשתף אתכם בדילמה הזאת כי הדילמה הזאת קיימת גם עכשיו והיא גם מובילה להחלטה שהתקבלה, האם נכון לרכז או לבזר. זו שאלה דרמטית באכיפה בכלל, יש יתרונות גדולים מאוד לריכוז של כוח ויש גם חסרונות גדולים בריכוז של כוח. כשאתה נמצא מרוכז במקום אחד יש לך את היכולת, יש אבא אחד שיכול לעזור לך וזה נכון אבל אתה לעיתים לא מטפל בפריפריה.

כשאתה מפעיל מודיעין, וזרוע "סער" מפעילה מודיעין – משטרת ישראל מפעילה מודיעין, כשאין לך עקב בפועל בשטח של רכזי מודיעין ואנשי איסוף בצפון, בדרום ובמרכז במובנים מקצועיים מסוימים אתה עיוור, גם היום. באותה נקודת זמן היו צריכים לקבל החלטות מהר, שזה הכי אישי הכי פרטי, למעשה באותה נקודת זמן התקבלה החלטה – אז הייתי מפקד לה"ב, לקחת את אותו אורגן שהיה הגוף החקירתי המודיעיני במשטרת ההגירה דאז ולהכניס אותו או לצרף אותו כזרוע רביעית ליחידה הכלכלית.

זאת הייתה החלטה, פשוטה, ברורה, בלי יותר מדי דיונים, בלי וועדה כי היה צורך שלא לאבד יכולות. היא צרופה ליחידה הכלכלית מאחר ובאותו זמן הייתה יכולת שליטה יותר טובה כי היחידה הכלכלית בנויה על בסיס זרועות, "סער" הייתה בנויה על בסיס אזורי - זו הייתה ההחלטה באותה נקודת זמן. הייתה התלבטות בתוך הבית פנימה, גם ביני ובין עצמי אם זה נכון או לא נכון אל מול אותם כל השיקולים. עבר זמן, קצת להיקפי התיקים, מדובר במספר תיקים, אני מדבר עם מספרים אבל תכף נדבר על ערכים, כן חשוב לי לדבר קצת על מספרי התיקים ולא בהכרח אלה מספרי הפניות והבדיקות.


חשוב לדעת גם על ההיקף, בסוף אני צריך לקבל החלטות כאלה ואחרות ובוודאי הארגון המפכ"ל. אנחנו מדברים על היקף תיקים מטופלים ליחידה, כשאני מדבר על שנת 2010 אני מדבר על תיקים שאנחנו מדברים עליהם כאן בפועל. בעוונותיי אני כראש אח"מ נותן להם עוד משימות, טיפול בסמים שזה לא חלק, חלק מהטיפול הוא בטיפול בסמים שאין שום יתרון יחסי לזרוע "סער" על יחידות אחרות, הם מטפלים בסמים. בעוונותינו מקוצר השמיכה וקוצר הראיה, בתפקידי כראש אגף חקירות ומודיעין שיש פרשייה כזאת או אחרת שהיא לאו דווקא בתחום העיסוק, כולנו זוכים לקבל נתח.

התיקים שמטופלים, אני מדבר בפורום הזה לפחות, בשנת 2010 מדובר על 161 תיקים, עד 25 במאי 2011 , 55 תיקים, דיווח שהעברנו לבקשת מחלקת המחקר של הכנסת. בסופו של דבר צריכים לראות שהגענו לצומת החלטה אצלנו בתוך הבית פנימה ויש דברים אחרים שהמשטרה צריכה להתעסק איתם ובהקשרם גם במה שהפורום הזה דיבר. אנחנו עכשיו עסוקים כארגון, כמשטרה בניסיון להעצים את יכולת הטיפול שלנו בצפון הארץ כולל חלוקה של המחוז הצפוני לשני מחוזות, כולל הקמת שני ימ"רים חדשים גדולים וחזקים. מי שמכיר את המשטרה, וחלק מארגוני הסיוע בוודאי מכירים את המשטרה טוב, היום בצפון אנחנו עובדים עם שלושה ימר"ים מרחביים: גליל עמקים וחיפה וחוף ואנחנו בונים היום שני מחוזות שיהיו שני ימ"רים גדולים כדוגמת מחוז תל אביב, כמו ימ"ר תל אביב שהוא חזק שמסוגל לטפל בהמון פרשיות.


אני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה, השינויים הארגוניים באים מהמקום של לא לטפל בבעיה אלא לעשות שינוי בדרך בה אנחנו מטפלים בתופעה אל מול הנתונים הסטטיסטיים ואל מול השינוי שקורה גם בפועל. דובר כאן הרבה על השינויים ואפשר להתאים את עצמנו לדברים. יש נושאים מסוימים שהיו ויהיו, אפרופו, זרוע "סער" לא טיפלה באף תיק של סחר בנשים, ורק בשביל העניין שסחר בנשים פורסם, "סער" לא טיפלה באף תיק. רוב התיקים טופלו בימ"ר ומעולם היא לא טיפלה וגם לא הטלנו עליה טיפול. אני אגע דווקא בעבירה שבה פחות עוסקים כי היא פחות "סקסית" והיא עבירת העושק. העושק היא אחת העבירות שאפילו בספר החוקים לא זוכה לדירוג הגובה ביותר, היא אחת העבירות שלנו שברמה הערכית היא הקשה ביותר, מדובר בעניין של הארכיון ואני דווקא אגע בעבירת העושק. פחות שמנו עליה זום בשנים האחרונות כארגון, כמשטרה, כזרועות אכיפה, שמנו זום גבוה מאוד מאז ההכנסה של זורע "סער" לתוך היחידה הכלכלית כי היחידה הכלכלית עוסקת בעושק אבל בתחומים אחרים ולכן זה היה מוכר.

דובר על רשות המיסים, רשות המיסים היא חלק מתפיסת העבודה הבסיסית של משטרת ישראל מול הרשויות. בכובע אחר שלי אני יושב ראש הוועדה המתמדת שעוסק בחיבור כלל גופי האכיפה עם כל פרקליטי המחוזות ואני יונק את הכוח מצוות ההיגוי שבראשות היועץ המשפטי לממשלה, בכובע הזה אני לא לגמרי שוטר, אני שוטר בתפקיד אבל שם אני מרכז את הפעילות של כולם החל מיועץ החקיקה של הכנסת עובר דרך כל פרקליטי המחוזות, רשות המיסים, רשות הלבנת הון. גם בכובע הזה כשנחליט מהי הדרך בה אנחנו מטפלים אחרת בסיפור אחרי הסיפור של השינויים ב"סער", גם שם אנחנו ניתן להם זום נוסף.


מה שנאמר כאן על תפיסת העולם הטיפולית שלנו כמשטרה כאגף חקירות מודיעין, בכל הימ"רים, בכל משטרת ישראל עובדים עם כל גופי האכיפה נכון להיום, כך שזרוע "סער" בעניין הזה איננה חריג בדבר הזה, היא פשוט הצטרפה מרגע שהצטרפה לתוך היחידה הכלכלית.


לגבי הפתרונות העתידיים, באו נוריד מסדר היום דבר אחד, אני אומר לכם במובהק ולא שלא היו על זה דיונים, אני אומר שנית שעדיין אין החלטה לגבי איך יהיה הבנה הארגוני, אנחנו נמצאים בשלב שקיבלנו החלטה עם עצמנו שאנחנו עושים שינוי, ההחלטה נפלה.

אגב, זו הסיבה המרכזית שכינסנו את הדיון, אני הבנתי מהמפכ"ל שעדיין אין מבנה ארגוני, בשיחה דיברנו על הצגת מבנה ארגוני בשלב יותר מאוחר. היה חשוב לנו שתשמע את הלך הרוחות.

אני מנסה גם להתחבר ולתת תשובה גם אם היא לא תשובה מושלמת.


החלטה נפלה. אבל החלטה נוספת מבחינתי כמי שנושא באחריות, זה בסדר שכולנו נזכיר בסוף אחריות על החקירות, על המודיעין, על האיסוף, וגם על התביעה כי התביעה היא חלק. דובר כאן רבות על התיקים בפרקליטות, רוב התיקים לא מטופלים בפרקליטות, הם מטופלים בתביעה המשטרתית שהיא גם תחת פיקוד האגף שלי-שלנו. אני בא ואומר לכם לכל הפורום כאן שחשוב לי שתעבירו את המסר גם למקומות אחרים שהסיפור לא נגמר הסיפור וכשאין זורע אין טיפול, יהיה טיפול שונה ואני מעריך שאולי במובנים מסוימים הוא יהיה אפקטיבי יותר.


אני רוצה להוריד עוד דבר מסדר היום, לא שעשינו עליו דיונים פנימיים אבל אני אומר לכם את דעתי המקצועית, כנראה זה גם מוקלט וגם ימשיך להיות, זה לא הולך להיות מטופל בתחנות, בשורה התחתונה זה לא הולך להיות בתחנות משטרה. אני רוצה כאן לומר מראש שמדרגי הטיפול בעבירות השונות במשטרת ישראל לא נולדו לכבוד העבירות הספציפיות האלה. יש סוג מסוים של עבירות שהמשטרה ברמת תחנה צריכה לטפל, יש דברים אחרים שמטופלים ברמת ימ"ר ויש דברים שמטופלים ברמת ארצית. אמורים לקום שני ימ"רים גדולים בצפון, אנחנו עם ימ"ר ירושלים שהוא ימ"ר גדול וחזק, ימ"ר מרכז שהוא גדול וחזק מאוד, שני ימר"ם בצפון והמקום היחיד שיישאר במתכונת המרחבית הוא למעשה בדרום.

למעשה מבחינת היכולת שלי להפעיל כוחות בהקשרים הכוללים של הפשיעה, כולל בהקשר הזה עולה וזה חלק מההתעצמות הגדולה שקורת בשנים האחרונות ואני שמח שהיא תמשיך. בתחום החקירות והמודיעין בכלל, בתוך הסיפור כשיש את האחריות הכוללת שלי זה בסדר שתגידו את כל הדברים, בסוף הכתובת שלכם היא המפכ"ל בתוך העניין ואני. בסוף האחריות נופלת עלינו ואם אנחנו לא נממש את המנדט שיש לנו מהמחוקק והציבור וגם מכל הסובבים כאן אז אנחנו לא בסדר ואין לי כוונה לא להיות בסדר.


לי באופן אישי ברור לגמרי שתהייה עבודה טובה יותר ובוודאי שהיא תהייה אחרת, בוודאי נייצר מנגנון שיאפשר לי יכולת שליטה ארצית במה שקורה. היום לי יותר קל, כי כשאתם מדברים על זורע "סער" אני יודע כל תיק שמתנהל, אני יודע באיזה מצב הוא בפרקליטות, אני יודע מה הבעיות הראיתיות, אני יודע מדוע עד עכשיו לא הצלחנו להגיע לצד השני למצרים לטפל באותם אלה שנחטפו. אתם דיברתם על אריתריאה אבל יש גם צד שני לאירוע, אני מנצל את ההזדמנות שנמצא כאן נציג השגרירות האמריקאית, היו פניות בזמנו דרך האינטרפול. בסוף היו אנשים בצד השני חטופים ואנחנו טיפלנו במרכאות במי שלקח כסף פה בארץ, לא טיפלנו בחוטפים, לא יכולנו לטפל במה שקורה במדינה אחרת.


אני רוצה להגיד שני דברים נוספים, פה אני כן קורא לכם כי יש זוויות נוספות לטיפול שלא נגענו בהן פה ואותי הן מטרידות מאוד והן הולכות לקבל טיפול. הן אחת הסיבות אידיאולוגיות- מקצועיות-חקירתיות שגם בעטיו השינוי הזה נדרש מעבר לדברים האחרים שנאמרו כאן. העובדים הזרים במדינת ישראל הם לא רק אותם מנצלים חקלאים, אני מאוד מסכים עם אותם מבצעים שבוצעו על ידי "סער" עם כנפיים שבורות בכל הארץ.

לצערי מתחילה תופעה שנוצרה תת תרבות פלילית בחלק מהמקומות הללו. כלומר, פעם לא ראינו אנשים שהם עצמם עברו את החוויה של קליטה, הגעה או הגירה לארץ כמו שלנו, אגב, בסיפור של אריתריאה שהזכרתם קודם מי שלקח את הכסף לא היו ישראלים, זה היה כבר בתוך איזו התנהלות פנימית. שם אנחנו חייבים עקב בשטח, היום במחוז תל אביב, או לצורך העניין מי שיכול להכיר הכי טוב מה קורה בתופעה הוא ימ"ר תל אביב. הוא מחובר לשטח ואני אומר את זה מקצועית. זה נכון לגבי הצפון באזור חיפה וזה נכון לגבי הדרום. השתנו דפוסי הפשיעה והיא לא רק של ישראלים, והניצול, שהוא חלק מהדיון כאן, קורה גם ניצול גם בינם לבין עצמם. בהקשר הזה חייבים להיות בטריטוריה, כלומר המצב של יחידה ארצית הוא כבר לא אפקטיבי לכל העבירות שמתפתחות.


למדנו את העובדה הזאת ונצטרך לקחת בחשבון את כל מה שנאמר כאן ודברים שבוודאי חלקם ידעתי ועל חלקם קיבלתי זום נוסף לעניין. בסופו של דבר אחד היתרונות שזה היה ברמה הארצית שהייתה כתובת אחרת, אפרופו זה לא רק מתמצא ממה שמקבלים מהנפגעים אלא זה גם במהלך הבין הארגוני, גם מול ארגוני הסיוע שזו כתובת אחת, זה נכון גם לגבי משרדי ממשלה. אגב, אני שם מבלי לפגוע בארגוני הסיוע ומבלי לפגוע באף אחד, משרדי ממשלה עובדים תמיד ברמה הטריטוריאלית. כשאתם מדברים איתי על רשות המיסים ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הם פזורים מחוזית, הם לא ארצית. כאן אנחנו עשינו מעשה משיקולים שלי בזמנו, לקחת את הכל תחת קורת גג אחת כדי להקים את המבנה בפירוק. בעיקרון משרדי הממשלה עובדים ברמה המחוזית. נצטרך ליצור כן מענה בעיקר ברמה הארצית מול ארגוני הסיוע. ארגוני הסיוע לא יכולים שיטרטרו אותם בין כל מחוזות משטרת ישראל, הם יצטרכו כותבת אחת שאנחנו נצטרך לייצר אותה במעלה הדרך ולנתב את הדברים.


להבנתי לפחות הדברים, כמו שאמרתי קודם ההחלטה אומנם נפלה, לגבי דרך הביצוע אין עוד את הדברים סגורים. נתתי דברים כלליים וזה הולך להיות מבוזר לימ"רים ברמה העקרונית. עדיין צריך לסגור את זה וגם אצלנו פנימה בתוך המשטרה זה עדיין לא סגור לגמרי. לי כן חשוב, מאחר וגם הגעתי לכאן, לא בגלל שהגעתי אלא בגלל ההזדמנות שלי כאן, שתעבירו את המסר לכל מי שאיתו אתם נמצאים במגע, קודם כל למתנדבים – זה לא מצב שאנחנו מתפרקים מעבודה.

אנחנו תוך כדי פעילות ותוך כדי העבודה עצמה אנחנו נמצא את הדרך לשתף אתכם אחרי שאנחנו מגובשים יותר, גם להקשיב וגם להיות קשובים, אבל בסוף האחריות לא מתחלקת. זה משפט שלא אוהבים לשמוע אותו אבל האחריות לא מתחלקת, היא לא מתחלקת לא אצל משרד המשפטים, לא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולא אצל אף אחד. בסוף האחריות לגבי חקירה, העמדה לדין או הבאת ראיות או איסוף ראיות, או מודיעין או טיפול בתופעה אכפתית היא על המשטרה. פה היא לא מתחלקת ואני לא אומר את זה במובן 'אל תבלבלו לי את המוח'. אני אומר שאני לוקח אחריות והאחריות היא מלאה גם על דברים שהם לא טובים.

כאחד שזוכה להגיע לכאן לא פעם ולשמוע על דברים לא טובים אני מודה לכם על הדברים הטובים שאמרתם על "סער". אני מצטרף לכל מילה ואני מאוד שמח, כנראה לא קלטתם עד עכשיו שהם פשוט שלי. אז הפרידה גם לי לא תהייה קלה, מדובר כאן על אנשים, על שוטרים שצריך לדאוג להם למקומות, זה לא נגמר רק באירוע. אני כן יכול להבטיח לכם בשמי באופן אישי וגם בשם המפכ"ל שהעסק הזה לא הולך הצידה, לא נזרק הצידה, הוא יהיה מטופל ומתי שנהייה בשלים מספיק ונדע מספיק נמצא את הדרך ואת מי שצריך ליידע במה שצריך לשתף. זה המקסימום שאני יכול לומר לכם בשלב הזה לגבי העניין, לפחות לגבי העברת המסרים לחוץ לארץ ובתוך הארץ ובעיקר בין האנשים, אשמח מאוד אם תעשו את זה. אני כבר מוגבל ביכולת שלי להעביר את המסרים שלא דרך הוועדה ושלא דרך המשטרה.

תודה רבה לך ניצב יואב סגלוביץ.

יש לי כמה סוגיות שהייתי רוצה שאולי שנעשה עליהם כאן הבהרה. מה שהיה חשוב לנו לכולנו לשמוע זה שהנושא המאבק בסחר בבני אדם ובנשים לא יורד מסדר העדיפויות של משטרת ישראל וזה משהו שכן קיבלנו עליו תשובה. הציר השני הוא באמת הפן המקצועי, כלומר, הנושא של תרגום, חקירה, בדיונים שהתקיימו כאן במעבר בין משטרת ההגירה לרשות ההגירה, אני לפחות הבנתי בתהליך ואני לא משפטנית, שכל סוגית החקירה ואיסוף הראיות זה משהו שהוא מאוד מורכב, מאוד מסובך ושזה נושא שצריך לתת עליו את הדעת קצת יותר לעומק ואיך זה יעשה ברמה הארצית, והאם אתם מתכוונים לפרוס כוחות ברמה הארצית והאם יש לכם תקציבים לכך? הרבה פעמים מציבים יעדים, מטרות ומתכננים תכניות ואז חוזרים לממשלה ומגלים שבצעם אין תקציב יישום, אנחנו מדברים על סוגיות משמעותיות. התרגום הוא קרדינאלי-קריטי, איסוף החקירה, איסוף הראיות ובעיקר כשמדובר בתיקים פליליים.


לגבי הממונים במשרדי הממשלה בכל מה שקשור לסחר, אלו הם גורמים ארציים בין אם זה במשרד המשפטים, בין אם זה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בין אם זה במשרד הפנים, אלו גורמים ארציים שמטפלים בעבירות של סחר בבני אדם. מה שחושב לנו לשמוע זה מה קורה בתקופת הביניים. אולי קצת לגבי לוחות הזמנים, אם אתה אומר שהשינוי יתחיל בעוד חודש-חודשיים או שלושה חודשים, איך אנחנו נערכים לשינוי, מה קורה מחר?

מחר לא קורה כלום, מחר זה יום רגיל.

זאת אומרת שכולם יפנו אליך, אנחנו נפרסם את מספר הטלפון שלך ואת המייל שלך.

אני אנסה לענות על כמה שאלות שנשאלתי פה. קודם כל מחר לא קורה כלום. מחר ממשיכים לעבוד רגיל. אגב אותן דילמות היו, כשאתה עושה שינויים ארגוניים הוא צריך להיות שינוי מוסדר, בסך הכל מתנהלים וצריך לראות איפה מתנהלים ומי ממשיך לנהל אותם, זה לא קורה לא ביום ולא ביומיים. כן צריך לייצר את הוודאות שההחלטה נפלה. אני אומר את זה כאן משום שנייצר את המצב של הכאילו כי זה לא יהיה נכון לכולם.


לגבי תרגום, אני יודע שאנחנו נורא ממוקדים בנושא עצמו, אבל תרגום זה פשוט מכרז ארצי של האגף. כל יחידה שצריכה שירותי תרגום מקבלת אותו דרך חברה שזכתה, קוראים להם ויש מתרגמים. זאת הדרך שעובדים ועושים את זה גם במקומות אחרים וימשכו לעשות גם במקומות אחרים בארץ ויעשו את זה גם פה.


לגבי תפיסת העולם, אולי עוד משפט אחד. אתן לכם דוגמה מתחום אחר, ואני דווקא אתן את התחום הזה כי כך אני מתייחס לעניין, לתופעה ולדרך הטיפול. הדרך שבה משטרת ישראל מתעסקת עם ארגוני פשיעה, יש חלק מארגוני פשיעה שהם ארגוני פשיעה ארציים ויש חלק מארגוני הפשיעה שהם ארגוני פשיעה מקומיים. מי שהוא ארגון פשיעה ארצי נמצא בלה"ב באחת מאותן ארבעת היחידות הארציות והוא מטופל שם.

כל ימ"ר יש לו אחריות על ארגוני פשיעה מקומיים. מה זה מקומיים? אנשים רעים מספיק, שרק בדרך כלל אין לפעילות שלהם השפעה על כלל הארץ. דרך הטיפול תהייה דומה. איך המנגנון היום שלי פועל כשאני מטפל בארגוני פשיעה? – עלי נופלת האחריות, או, אני נושא באחריות הכוללת של טיפול בארגוני הפשיעה לטוב ולרע. יש לנו מנגנון שמאפשר לנו יעדים, מדדים ושליטה מרכזית באיך מטפל כל מחוז בארגון הפשיעה שאנחנו קבענו אותו. מי שקובע במה יטפל מחוז בנושא הפשיעה הוא האגף, לצורך העניין היום אני בעצמי קובע את העניין מתוקף התפקיד.

אני לא רוצה לשרטט במדויק את הדברים אבל זה ילך במתכונת דומה. בסופו של דבר אנחנו עובדים על פי יעדים, על פי סימון ועל רשתות. חלק מהתיקים הם חברות כוח אדם, הרי בתוך הסיפור הזה זה לא הפרטים אלא גם המנגנונים. המנגנונים יטופלו בימ"רים, יש דמויות שאנחנו מכירים אותן והן מסומנות כיעדים אצלנו בימ"רים. שיטת הפיקוח והבקרה תהייה דומה לטיפול בארגוני פשיעה ואני אומר שהטיפול בארגוני פשיעה הוא טיפול ארצי אבל יש לו גם ביזור. אני מעריך, מבלי להיכנס לפרטים כי זה לא תפור עד הסוף, הוא יהיה מנגנון דומה. יש לנו שליטה ארצית בכל הטיפול, יש דיונים איטיים, יש לנו שליטה מקומית על מה שקורה בארגוני פשיעה וזה יהיה די דומה במנגנון. נצטרך לייצר אותם. הבעיה כרגע היא לא ייצור מנגנון מול טיפול בתיקים, מזה אני פחות מוטרד.

זאת אומרת שהתיקים ימשיכו להיות מטופלים על ידי "סער" עד להודעה חדשה.

גם אם מחר מחרתיים היו אומרים יואב מחר מעבירים, הייתי יודע איזה תיק עובר להיכן. זה לא יקרה כך כי החיים של תיק לא מתנהלים כך, יש תקופת מעבר. זה קרה לנו והיו דברים דומים. אני אתן דוגמה, עכשיו מחוז הצפוני עובר שינוי ויש תיקים חיים, צריך לבנות מנגנונים ולראות כיצד הם עוברים, זה קשור מול הפרקליטות, יש תיקים שמטופלים בתביעה. מזה לא צריך לדאוג בהקשרים האלה, אלו קשרים יותר טכניים-פרוצדוראליים שלא בהם תהייה בעיה בטיפול בתיקים, וגם היקפי התיקים הם לא מאסות גדולות שיש בעיה לטפל בהם, לא זה הסיפור. הבעיה הגדולה תהייה כיצד בונים מנגנון שליטה ארצי, איך מייצרים כתובת ארצית, בעיקר, ואת הזכרת קודם שיש טיפול ארצי בסוגיה, אבל אלו קציני מטה. אני מדבר על מישהו בשטח אל מול השטח במחוזות. יש כתובות לארגוני הסיוע ונצטרך לייצר כנראה כתובת אחת ברמת המטה כי לא נוכל לטרטר אותם לדבר עם זה ולדבר עם זה. גם היום זורע "סער" במובנים רבים היא מטה שלנו. אלו הדברים ואני לא צופה בעיה בתחום החקירה דווקא אלא בתחום ההתארגנות הכוללת והתיאום.

לפני שאנחנו סוגרים את הדיון, אני אשמח לנסות לקבוע לוח זמנים שתוכלו להגיע לוועדה ולהציג את המבנה החדש. תחילת המושב הבא?

כשנהייה מגובשים אני פשוט אצור קשר אתכם.

אנחנו נמשיך לעמוד אתכם בקשר.

אנחנו באמת מצפים שבתחילת המושב הבא בסביבות אוקטובר תוכלו להגיע לכאן ולהציג איזו מערכת מאורגנת, כמובן שתהייה תקופת מעבר עם הסתגלות. כמובן שנשמח אם תתייחסו לתהליכי הכשרה כי זה אחד הנושאים שעלו כאן בשנתיים האחרונות וטופלו גם על ידי משרד המשפטים וגם על ידי משרדים אחרים. אלו סוגיות שיהיה לנו קשה מאוד לוותר עליהן, להעביר את הטיפול לאנשים שלא עברו את ההכשרה וההתמקצעות המתאימה.

צריכים לראות שהשינויים הם טובים ואפקטיביים.


אני יכול לומר משהו שלא קשור? דיברו קודם ואמרו שהיום זה היום העיוור, דובר כאן על הצורך בארגונים, במשטרה ובפרט כי זה ארגון שנראה תמיד נוקשה. אנחנו הפצנו חוברת בכתב ברייל בכל יחידות המשטרה במקום שבו מקבלים תלונות, כך שלמעשה כל אחד שיש לו את הקושי הטכני יכול לקרוא מבלי לקבל עזרה בכל תחנות המשטרה. אנחנו ערים גם לזה ובוודאי ובוודאי לנושאים שאתם העלאתם. תודה על ההזדמנות.

תודה רבה לך, תודה על הסקירה והדיווח ואנחנו נמשיך לעמוד בקשר.


גלעד נתן ממרכז מחקר ומידע של הכנסת בבקשה.

אני מלווה את הנושא של זרים כבר כמעט שש שנים, אני מציע למשטרה, זה לא טכני המעברים האלה וזה לא שאלות של טכני ואנחנו נטפל בהן. המעברים הטכניים לכאורה במשרדים שהם עם סמכויות הסתיימו בשנתיים של הליכה לאחור עד שהדברים נלמדו מחדש, עד שאנשים למדו לתפקד ברגרסיה ולתת טיפול. זה ממש לא טכני ואל תתייחסו לזה כך כי מי שהתייחס לזה עד עכשיו גמר בזה שהוא קיבל אחרי שנתיים את הדוח שלי, שזה אף פעם לא נעים לאף גורם, אתה יכול לשאול פה את משרד הפנים ואת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, דוח שסוקר שנתיים בהם הם אמרו שזה טכני והטיפול היה לא טוב.

הייתה קריסת מערכות טוטאלית אם אפשר לומר את זה כך.


אני אסכם את הדיון. אנחנו מברכים את ניצב יואב סגלוביץ על הסקירה ועל המענה לכל הסוגיות והשאלות שעלו ועל כך שהמאבק בסחר בבני אדם ובנשים לא יורד מסדר היום של המשרד לבטחון פנים.


בנוגע לפן המקצועי, אנחנו מקבלים את דברייך שלא תיפגע הרמה המקצועית של הגורמים שיטפלו בסוגיה.


הוועדה תתכנס בתחילת המושב הבא. כמובן נעמוד בקשר עם משטרת ישראל ועם המשרד לבטחון פנים, כדי להציג את המודל החדש ואת המענה שיינתן גם למשרדי הממשלה וגם לארגונים, בטיפול בסחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט וכמובן למיגור התופעה.


תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20