הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
13
הוועדה לפניות הציבור

5.6.11


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 107

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום ראשון, ג' סיוון התשע"א (5 ביוני 2011), שעה 12:00

פניות ציבור לגבי החוף הנפרד בתל-אביב

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

אשר גרנר, ראש אגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה, משרד הפנים

שלום ונטורה, מנהל בקרה ואיכות, עיריית תל-אביב-יפו

ענת רצאבי הלל, אחראית תיאום ומעקב, עיריית תל-אביב-יפו
בן ציון חדש

פנחס מנצר

שלומית אבינח

הדס צנוירט

פניות ציבור לגבי החוף הנפרד בתל-אביב

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בעניין פתיחת עונת הרחצה, וחוף נורדאו שרתון עדיין לא נפתח לרחצה. אנחנו יודעים שעונת הרחצה החלה זה מכבר, לפני כחודש, 5.5, אנחנו היום חודש לאחר מכן. בתל-אביב יש 13 חופים, למעלה מעשרה ודאי פועלים. החשיבות של פתיחת החוף הזה ברורה מאוד – הוא חוף כאחד החופים, אבל הוא גם ייחודי מאוד: הרחצה בו מתקיימת בנפרד, ומשכך יש אנשים שיכולים להגיע רק לחוף הזה. תל-אביב, מאז הקמתה יש דרישה לא מוטעה לחוף נפרד. נתון שהגיע לידי בימים האחרונים: 22 אחוז מסך כל התלמידים בתל-אביב לומדים בבתי הספר הדתיים והמוכרים שאינם רשמיים, דהיינו זה כמעט 12 אלף תלמידים – זה אינדיקציה לכמה צורכים. מעבר לזה, יש גם חוק, שצריכים להכשיר חוף אחד נפרד.


הבנו שהיו עיכובים בעקבות סערה שהיתה בחורף. רצינו לבדוק, אם התאריך ידוע, מתי נפתחת עונת הרחצה, ולא הצלחתם לפתוח את החוף בזמן, מה היתה ההיערכות שלכם ומה היו העיכובים שלכם? מה קצב העבודה כיום? מה לוח הזמנים? מה קצב העבודה בשטח? אנשים דיווח לנו שפה שני עובדים, עובד אחד – לא עבודה אינטנסיבית. כמו כן, מה עושים בשלב הביניים? למה אי-אפשר בשלב הביניים, תוך כדי השיפוצים, גם להכשיר הקמת מתקנים? אחת הפניות שהגיעו אלינו, והגיעו פניות רבות בנושא – אותה תחנת ההצלה, הרי לא בונים אותה בשטח, מביאים אותה מוכנה – אפשר גם היום כבר להביא, כדי שיהיה פחות מסוכן, והמצילים יוכלו להיות בו. מעבר לכך, אנחנו רוצים גם לשמוע על אופן ההכשרה וההכנה של החוף, שההפרדה באמת תתקיים גם בדרך לחוף וגם בתוך החוף.


מי האחראי- - -

מנהל האגף, שמו אבי ליכט, והוא לא יכול היה להגיע.

כמה עובדים יש באגף?

בשיא עונת הרחצה – קרוב ל-200 איש, כולל המצילים, כולל עובדי ניקיון, למעט עובדי קבלן. בחורף זה מצטמצם לעובדים זמניים, שמגייסים אותם למטרת העונה – הקהל הרב שאנחנו צריכים לטפל בו, ובתום העונה הם מופסקים עבודה; יש כאלה שחוזרים ויש כאלה שלא חוזרים.

נפנה לפונים ראשית, ואז נשמע אתכם. בני חדש, בבקשה.

אני משתמש, ברוך השם, בחוף כשלושים שנה, ונהנה מהחוף מאוד. סך הכול, החבר'ה שנמצאים שם הם מצוינים, דואגים לניקיון, המצילים עובדים עבודתם נאמנה. בחורף, בתחילת דצמבר היתה סערה, והחוף, ברוך השם, הלך. הגיע הזמן שילך, שאולי ישפצו אותו. ברוך השם, עושים את זה. הבעיה העיקרית, שהתחילו לשפץ אותו בתחילת אפריל, והסערה היתה בתחילת דצמבר. ארבעה חודשים נחו. אמנם בדצמבר הרסו הכול, במשך חודש וחצי עוד השתמשנו במים – היו מקלחות, ואחרי חודש וחצי סגרו את כל השירותים, תחמו את שני אזורי השיפוצים - דרום וצפון, ובאמצע לא היה דבר, כאילו החוף ריק.

החוף פתוח כל השנה?

כן, גם בחורף - עד 13:45 יש מצילים, עכשיו זה עד 16:45 בכל החופים.

זה החוף הנפרד היחיד בארץ, שפתוח גם בחוף, חוץ מאילת.

לאו דווקא דתיים משתמשים בו, חשוב לציין. יש הרבה גברים ונשים שמעוניינים בחוף הנפרד.

נשים יותר מגברים, כך טוענת אשתי.


עכשיו למעשה אין לנו חוף ואין שום שירותים, והחוף הוא מלא, וממשיכים ליהנות ממנו ללא שום שירותים, ללא מחיצה; אין מלתחות, אין מים, אין שירותים. אין מצילים – הם הלכו למציצים, וטוב להם שם. קשה להם אתנו: שמים חמישה מצילים על 3,000 או 4,000 איש – הם עובדים כמו חמורים, המצילים שם. זה החוף הכי קשה, כי הדתיים כולם במים; בחופים האחרים נמצאים בחוף, ובמים יש פחות אנשים. כאן, בחוף הזה, כולו מפוצץ. אני לא רואה אנשים שעובדים כל כך קשה כמו בחוף שלנו, ואת חטאיי אזכיר – הייתי בחופים אחרים, ראיתי והסתובבתי. הם עובדים הכי קשה.

זו ההזדמנות, כשייפתח, מה הקשיים- - -

אני טוען שצריך לעשות שתי תחנות. הבעיה, שהם מתמקדים מולם, אז הם תוחמים את כולם בקו מסוים, ואז שם נמצא אחד על השני.

הבעיה, בעינם, היא של שדה ראייה וצמצום החוף, והעובדה היא גם, שכשהחוף הזה היה מחולק לשניים – גברים ונשים בנפרד - כשאני השתמשתי בו, היו זמנים מקבילים גם לגברים וגם לנשים, ומחיצה היתה ביניהם, ולאורך שובר הגלים – שם היו הנשים, והגברים היו בחלק הקרוב יותר לגינה, כלומר המקום הזה היה ראוי לרחצה. אתה אומר שקרוב לשובר גלים כבר לא מתאים להתרחץ.

יש להם הברקה של המים מהשמש – הם לא יכולים לראות. אם הסוכה שלהם היתה בצד ימין, לא היתה להם בעיה. הם נמצאים במרכז.

הם נמצאים בצפון.

הם נמצאים במרכז של החוף.

מה שצריך לעשות עכשיו – סך הכול לקחת בד יוטה, לתחום את החוף הדתי מחוף מציצים, לפתוח את הקיר האחורי - הרי תחמו את אזור העבודות, וגם אין בעיה לעבוד כשאנשים נמצאים, ואנשים נמצאים שם, גם במציצים, והבאגר עובד חופשי, ושם אבנים ענקיות, ויש מצילים שם. אין שום בעיה להסתובב בחוף.

הקיר שהיה בין חוף מציצים נהרס?

נהרס, יצקו את העמודים - הכנה למחיצה. צריך לקחת את המחיצה, ולשים אותה. עכשיו באים אנשים חילוניים, נכנסים לחוף, רואים חוף פתוח – נכנסים חופשי לחוף, ולפני שבועיים היו כמעט מכות בגלל זה. ביום ששי האחרון היה רגוע, אדם ביקש מהם לצאת, והם יצאו.

מתרחצים ללא מצילים.

כן, אבל דבר ראשון, שיהיה לנו חוף, שנוכל לשבת בחוף, כמו שאנשים יושבים בחוף סתם, להסתכל על הים, לנול, ורוצים לשבת בחוף. גם המצילים זה אחד הדברים החשובים ביותר, אבל אל"ף-בי"ת זה לתת לנו מקלחת מסכנה, ויש שם מקלחת – פשוט סגרו אותה, מסתובבים שם אנשי פיקוח, אומרים: מצטערים, החוף סגור, אסור להיכנס, כל שעה-שעה וחצי: נא לצאת מהמים, החוף סגור. אבל יותר מזה לא עושים.

תודה. מר מנצר, בבקשה.

אחרי דבריו של בן ציון אין הרבה מה להוסיף, ואני רוצה להתחיל בדברי שבח לעיריית תל-אביב, שהשכילה בעבר להעמיד את החוף לרשות המתרחצים גם בחורף, וזה למעשה שירות לאלה שצריכים את הים מטעמי בריאות או מכל סיבה – זה שירות נהדר. המתרחצים פיתחו יחסי רעות ממש הן עם המצילים, טוביה בראשם, שהיה ראש תחנת ההצלה, בין עם המפקחים, עם אילן. היחסים היו יחסים טובים, ולא היו חיכוכים בחוף.


אני חוזר על הקריאה של קודמי, לפתוח את החוף מיידית לא לטווח של שלושת החודשים, כפי שהם מתכננים, בסוף חודש אב, אלא מייד להציב את גדרות היוטה, מייד לאפשר למצילים, אפילו תחת שמשייה, לפעול את פעולתם, ולהתחיל מחר בבוקר, פשוטו כמשמעו. להציב את בדי היוטה זה עבודה של מספר שעות.

כמה שנים אתה משתמש בחוף?

כחמישים שנה, אם לא יותר – בעיקר בימי ששי.


אני רוצה לנצל את ההזדמנות – היתה תוכנית, והיא עדיין קיימת, להעתיק את החוף הנפרד לתל ברוך. זהו אסון ליהדות החרדית; חוף תל ברוך מזוהם בדרכים אליו.

לא נדון בזה היום, אבל הייתי רוצה לשמוע ממך מה השיפורים שאתה חושב שצריך לעשות בחוף נורדאו.

יש לעשות שיפורים שיתואמו עם משמרת הקודש והחינוך, על-ידי הרב בלוי. לדעתי, הרעיון היה מזמן לעשות גשר מגן העצמאות לתוך הים, כדי שלא יצטרכו לעבור בחוף שבו יש רשות מעבר לכל אחת ואחת, גם לנשים שעוברות שם בלבוש לא צנוע, בלשון המעטה, מלבד כל השיקולים שאודותם דיבר קודמי.

אני גם קיבלתי פנייה בכתב מאנשים שונים, שמבקשים גם כן כיום, כשמשפצים את החוף, להגביה את המחיצה שעוברת בגן העצמאות בקטעים מסוימים, באופן דקורטיבי, כמובן, כדי שהעוברים לחוף לא ייתקלו במראות שאינם רוצים להיקלע אליהם, וגם המחיצה בתוך הים, כיוון שהחוף הזה הוא רדוד בהתחלתו, והוא נהיה עמוק יותר רק ממרחק גדול, ושם המחיצה כבר לא קיימת, כלומר היא קיימת לאורך מרחק מסוים, שכולו רדוד מאוד, ובחלק העמוק לא קיימת כלל מחיצה. אם נאריך את המחיצה יותר, זה ישדרג את החוף מבחינת החוף הנפרד.

המחיצה הקודמת בצד הדרומי היתה יותר עמוקה במים, והיום היא פחות עמוקה. אמנם עשו שם משהו, עמודים, שלדעתי, שום קסאם לא יזיז את זה – עשו עבודה-עבודה, ואני חושב שעשו את זה 10 או 12 מטר יותר קצר מהמחיצה הקודמת. זאת עבודה באמת מקצועית.

הסערה פגעה דווקא בחופים האלה?

בעיקר בחוף הזה.

החוף הנפרד הוא זה שנפגע הקשה ביותר מכל שאר החופים; לא רק החוף נפגע אלא גם שובר הגלים. מהנתונים שהובאו לידיעתי, נזקי הסופה שקרו בחורף האחרון נאמדים בכ-25 מיליון ש"ח, וחצי מהנזק הוא רק באזור החוף הנפרד – זה כדי להמחיש את עצמת הנזק מבחינת הפגיעה בתשתיות.

זה הרים סלעים של, לדעתי, 5 טון סלעים – הכניס את זה 30 מטר פנימה.

עיריית תל-אביב, ברור שהחוף הנפרד זה משהו שחשוב לה מאוד לתפעל אותו במשך כל השנה, ועובדה שעברנו ממתכונת חצי שנתית למתכונת שנתית, כי אנחנו חושבים שחשוב לתת את השירות הזה לציבור המיוחד, ואנחנו עושים כל מה שבידינו.


בדרכי לכאן דווחתי שתחנת ההצלה בחוף נורדאו בנפרד הוקמה הבוקר. טרם ראיתי אותה, אבל דווחתי שהיא הוקמה.

אנחנו רגילים כאן בכנסת, שביום של הוועדה קורים הרבה נסים, וזה דבר טוב.


הקמת התחנה תוכל להביא גם את המצילים? תושבים באים להתרחץ.

הקמת תחנת הצלה – אנחנו קוראים לזה: תחנה ערומה, כלומר היא מגיעה מהמפעל לחוף, וצריך לאבזר אותה, לחבר אותה לתשתיות – מים, חשמל, דלתות וציוד נוסף שנדרש לתחנה כדי שתוכל לתפקד, בין שאר הדברים שנדרשים בחוף מוכרז.


עיריית תל-אביב כדי להאיץ את שיקום החוף החליטה להעביר את הטיפול לחברת אתרים – חברת בת של עיריית תל-אביב, שהיא יכולה לפעול מהר יותר במסגרת האמצעים שעומדים לרשותה.

מתי?

מייד לאחר הסערה. כמובן, אנחנו עובדים במערכת שבסכומים כאלה לא עובדים ב"שלוף" – לא מזמינים זגג בטלפון או בנאי לבוא לתקן.

סגרתם חוזה בפברואר.

בן ציון, קריאות הביניים מפריעות לפרוטוקול; הפרוטוקול מתפרסם לציבור, אני רוצה לציין את זה, שהוא מופיע תוך תקופה קצרה באתר האינטרנט של הכנסת, באתר האינטרנט של הוועדה, אנשים קוראים את זה, מבקשים לדעת, אחרי זה מעירים הערות, אז קריאות הביניים מפריעות בסטנוגרמה של הפרוטוקול, ולפעמים אנחנו משחזרים את ההיסטוריה כי הציבור רוצה לדעת, ולפעמים זאת ההזדמנות היחידה שלהם לדעת, מדוע כשהסערה היתה בדצמבר, רק באפריל החל תהליך הבנייה, לכן אני מאפשר לך את ההרחבה בעניין.

הנזקים היו מאוד גדולים גם לתשתיות וגם למבנים, ומבנה או גדרות או מלתחות או תשתיות זה דבר שמעבר להיבט החוקי של עד שיוצרים את ההתקשרויות המתאימות ואת התקציב המתאים שמזרימים לכל פעולה, זה גם לוקח זמן – לבנות מבנים, לבנות יסודות, לבנות מלתחות, לתכנן או להחזיר את התכנון למה שהיה, בתקופה שהיא יחסית קצרה, מספר חודשים - לטעמי או לטעם אנשים מקצועיים אחרים, זה סביר – זו לא פעולה שארכה שנים; הסערה היתה בדצמבר-ינואר.

8 בדצמבר.

בכל אופן, מייד לאחר הנזקים הגדולים התכנסו קברניטי העירייה לקבלת החלטות – מה עושים בחוף הזה, איך משקמים אותו בצורה הכי מהירה, וכמובן, מנצלים את ההזדמנות שקרה שלא בתכנון, לבנות ולהקים תשתיות ראויות – לאו דווקא פרגודים כאלה ואחרים, אלא לאפשר לציבור הדתי להמשיך ליהנות משירותי חוף ותשתיות ברמה גבוהה, כי כבר קרה הנזק, אז רוצים לסדר את זה אחת ולתמיד.

אין ספק, יש רק מילות הערכה לעיריית תל-אביב, לאגף שלכם, לאנשים שפועלים, על מה שאתם משקיעים בחוף. מבקשים שיפור, אני חושב שגם יש לכם נכונות, גם נגיע לזה, אבל אין לנו ויכוח על רמת העיקרון.

אנחנו היום מלינים על הביצוע, שלוקח זמן, כשיש תאריך יעד על ציר של פתיחת עונת הרחצה. אני החזקתי תיק חינוך בעיריית ירושלים כמה וכמה שנים. אני יודע מה היה בשבילי 1 בספטמבר, מה העירייה עשתה כדי לפתוח את שנת הלימודים בזמן. אני בטוח שגם אצלכם, מה אתם עושים כדי לפתוח - תאריך יעד זה ראש השנה – יש ראש השנה לאילנות, יש ראש השנה לשנים, ויש ראש השנה לחופים, שזה 5 במאי או התאריך שקבעתם אותו. יש הרגשה שהיתה פה סחבת מסוימת. חשוב שתאמר מה סיבות העיכוב, אבל אנחנו רוצים לשמוע עכשיו על העתיד ועל ההווה – מה תאריך היעד שלכם לפתוח את החוף, מה אתם עושים בשלב הביניים.

5 במאי, א' באייר, פתיחת עונת הרחצה, הוא תאריך ידוע מראש; הסערה הפתיעה אותנו, ואם היא לא היתה, אין ספק שהחוף היה מוכן מראש בצורה מיטבית לקליטת כל המשתמשים. הסערה שינתה את כללי המשחק. זה דבר לא שגרתי, סערה בהיקפים האלה. היו סערות בתל-אביב, אבל הסערה שהיתה השנה היתה יוצאת דופן.

על-פי תוכנית לוח הזמנים של החברה שמשקמת את החוף, הובטח לנו שעד סוף חודש יוני הנוכחי, התשתיות יסתיימו. מכיוון שתחנת ההצלה הוקמה היום, סביר להניח שגם היא תהיה מוכנה מבחינת התשתיות. אשר תכף ירחיב על מה נדרש לגבי קבלת ההיתר, להכריז על החוף ולהפעיל אותו מחדש. זה לוח הזמנים שאנחנו יודעים עליו, ואנחנו שואפים אליו, ואנחנו דוחפים לקדם אותו.

כלומר 1 ביולי זה עדיין לא תאריך פתיחת החוף?

התאריך המתוכנן הוא סוף החודש הנוכחי או לקראת סוף החודש הנוכחי לפתיחה. תשתיות – דהיינו שאפשר יהיה להשתמש בכל שירותי החוף.

אם רוצים לפתוח ב-1, צריך למסור את זה למשרד הפנים כמה ימים קודם, כדי שהם יעבירו את הביקורת שלהם או שיעשו את הביקורת תוך כדי. כולנו יודעים איך מייעלים תהליכים. אם עושים שהכול מוכן, ואז מזמינים, ואז הוא לא יכול, ייקח עוד זמן. אם אנחנו עובדים בלחץ, אנחנו עובדים יעיל יותר, ואנחנו יודעים שיש זמן שצריך לפתוח אותו, אז עושים בד בבד כמה דברים, ומבקשים מאשר – תבוא בשלב הביניים, תגיד לנו מה אתה רוצה, כדי שב-1 נוכל לגמור את הדברים, ועוד ועוד.


אשר, בבקשה.

נושא חשיבות חוף נפרד – הנושא הזה של חופים נפרדים חשוב למשרד הפנים, וכמובן, עם העדיפויות שאנחנו מקנים לנושא. אם הפורום לא יודע, אז אזכיר שהיו שתי סערות: אחת הרסה את הרוב, והשנייה, לקראת סוף דצמבר, לקחה את החול, כלומר למעשה מדינת ישראל נפגעה פעמיים בגלל סערה שלא זכורה לזקני הדור, כמעט 40-30 שנה בנזקים שהיא גרמה. רק לסבר את האוזן – החופים בבת-ים נמחקו כליל - כל שבעת החופים נמחקו, בנתניה נמחקו כליל – נזק בל יתואר, באשדוד, כלומר מדובר על מיליונים רבים של נזקים.

אתם משתתפים בנזקים?

אני אתייחס לזה בהמשך.

והאם החופים האלה נפתחו כבר, בבת-ים וכו'?

מהסערה שנגרמה – זה לא הולך שמייד מתקנים. יש עניין, שאתה מביא שמאי, ביטוח. השמאי צריך לעשות הערכת נזקים. אנחנו ביקשנו מהרשויות לקבל הערכת שמאי – זה אפילו לא הגיע בפברואר, כי חברות הביטוח היו עמוסות בנזקים, שהם לא יכולים להתחיל לפני שמתחילים לעשות הליכים של לקבל את מה שחברות הביטוח משלמות.

ביקשתם שמאי?

לא, ביקשנו הערכת נזקים, כי שאלת אותי אם השתתפנו. עיריית תל-אביב ציינה שיש לה נזק של 25 מיליון שקל, עיריית חיפה - למעלה מ-30 מיליון שקל, אשדוד – נזקים, ראשון – נזקים, בת-ים - נזקים של קרוב ל-20 מיליון. היה לי בקנה בסוף דצמבר 2 מיליון שקל פנויים, אז הצלחתי להפנות 2 מיליון, לא יותר, כלומר מבחינת האוצר, לא היתה השתתפות שלנו בנזקים; כל רשות היתה צריכה מתוך התקציבים שלה להשתתף במימון הדברים, כלומר הרשויות עשו ככל שיכלו לעשות כדי להתארגן לפתיחת העונה.


אנחנו, על-פי חוק הסדרת מקומות רחצה, לא מאפשרים לפתוח חוף אם אין המתקנים בהיבט הביטוחי. צוין פה גם שאפשר לשבת על החוף. ברגע שאתה שם משהו, וקורה לאנשים, ויש תביעה, האחריות היא גם על משרד הפנים וגם על הרשות המקומית, ואנחנו משלמים מיליונים בעיקרון של הכיס העמוק על כל אלה שתבעו, כי הם לא ממושמעים. לכן, מבחינתנו, אם החוף לא מוכן עם המתקנים הנדרשים, לא נאפשר פתיחת חוף.

עיריית תלך-אביב יודעת מה הדרישות שלך היום?

ברגע שעיריית תל-אביב מוכנה בו ביום, בו ביום יהיה לה אישור; אנחנו לא נעכב את עיריית תל-אביב בשום דבר בהיבט הפרוצדוראלי, לכן אנחנו יד ביד בתחום הזה, ויש מספר דברים מאוד מהותיים כמו תחנת הצלה, שזה, מבחינתנו, מחייב, כמו מצילים, כמו ציוד ההצלה, רמקולים, צריך תחנת עזרה ראשונה, צריך מלתחות. אם לא נאפשר, אנחנו לא נסכן את האנשים היקרים שבאים לים, כי החשיבות של חיי אדם יותר מכל דבר אחר.


עיריית תל-אביב עשתה דבר מופלא.

יש בתל-אביב 20 חופים, מתוכם 12 עם מצילים, ועוד 8 בלי מצילים, ואנשים מסתובבים שם, וזה חוף מוכרז, בלי מציל.

אבל יש שם מלתחות?

לא יודע. חוף כלבים – אין מלתחות.

אתה מעוניין שייתנו לך להיכנס, גם בלי שיש לך עדיין- - -

אני מוכן, תנו לי מחיצה, כמו חוף כלבים. חוף כלבים – מותר להם להיכנס?

יש בחוק הסדרת מקומות רחצה מוגדרים שני חופים: חוף אחד שהוא מוכרז רחצה וחוף אחד שמוכרז כאסור לרחצה. יש החופים שפתוחים לקהל הרחב – כל אחד יכול לרחוץ בחוף הזה, וזה על אחריותו המלאה. ברגע שהגדרנו כחוף מוכרז רחצה, ברגע שאנחנו אוסרים על רחצה, אסור להיכנס לשם. החוף הנפרד הוכרז כרגע כאסור לרחצה, כי יש שם עבודות, ואנחנו לא רוצים שאף אחד ייכנס לשם. מבחינת החוק, אסור להם לרחוץ שם.

אבל אתר הבנייה מותחם עכשיו. למה לסגור אותו?

הם לא מאשרים, כי יש שם עבודות. גם אדוני לא ייקח על עצמו דברים. מבחינתנו, כמדינה, מי שרוצה להיות כעבריין, כאדם עצמאי להיכנס ולסכן את עצמו- - -

זה עיקרון המדרון החלקלק: אם הוא ייכנס לחוף, יבואו עשרה למחרת, ומחרתיים – מאה; הראשון יסחב אחריו יותר ויותר, ואז נהיה בבעיה מאוד קשה.

יש חוף שלא מוגדר כאסור לרחצה, הוא לא מותר לרחצה, אין שם שירותי מציל, אבל אתה יכול להסתובב שם. בחוף הזה עכשיו יש עבודות. גם אם הוא תחום, המקום שהם עובדים, אבל יש מקומות – מחר הוא רוצה להעביר את תחנת המציל, הוא רוצה להעביר חשמל- - -

בחוף מציצים, שעובדים שם, וסידרו את השובר, והבאגר הגדול, שמרים אבנים של 6, 7 טון, עובד, ואנשים שני מטר מהבאגר עובד, ולא תחמו אפילו את האזור. זה פתוח, יש מצילים, יש הכול.

סביר להניח - החליטו פרנסי העיר, לצורך העניין, לפי שיקול דעתם, בהיבט המקצועי, ולא בגלל- - -

מה היה קורה, אם החוף הזה היה החוף היחיד שיש בתל-אביב? החוף הנפרד הוא היחיד.

לצורך העניין, ואני חושב שהציבור הדתי צריך להודות שהחליטו פרנסי העיר להכין להם חוף לדוגמה, חוף חבל על הזמן בהיבט הזה, עם כל הנזקים שמשקיעים בו. הם החליטו להרוס הכול, ולבנות הכול מחדש. בעניין הזה מגיע להם כל הכבוד. היו עוד כמה שיקולים – בין המצרים, ל"ג בעומר, אז אנשים לא הגיעו לחוף, לצורך העניין, ולכן בעניין השיקול, שעכשיו הם יכולים לסגור, זה הזמן שלא כולם מגיעים לחוף, וזה מי כמוכם יודעים.


הזמן של להקים חוף חדש, עם כל הדברים האלה, זה לוקח הרבה זמן. אדוני יודע שרק חברה אחת זכתה בהקמת תחנות הצלחה, דרך מרכז השלטון המקומי. אם נהרסו כל כך הרבה חופים, הוא לא יכול לעשות 8 או 20 תחנות בבת אחת; יש פה סוגיות שהן בעיות מבניות.

התחנה נמצאת. במקרה הזה פותחים את המכרז יותר.

זה התמחות, ולא כולם יודעים לבנות תחנת הצלה. אנחנו מאוד מעוניינים לפתוח את זה, אבל יש אילוצים. קו המטרה שווה – אנחנו רוצים לפתוח חוף לדוגמה לכולם, ובמיוחד לציבור הדתי- - -

אתה אומר שמשרד הפנים לא יעכב את הפתיחה, ברגע ש- - -

ממש לא.

לוח הזמנים, קצב העבודה, כמה פועלים יכניסו - אנחנו מעריכים מאוד מה שאתם עושים, אבל החלק של הביצוע, ניהול העבודה, להכניס יותר עובדים, לתת לקבלן עוד פרמיות על זמן שהוא מסיים, לקבוע יעד, מתי שהוא יפעיל יותר עובדים – כשרוצים משהו לפתוח, ולכן אנחנו נמצאים פה – יש אפשרויות, ואתה נראה לי איש ביצועי, אתם יודעים, יש לכם תאריכי יעד, אתה לא עובד רק שוטף, כדי לפתוח את זה, שנגיע ל-1 פתוח. שתיים, מצב הביניים.

עיריית תל-אביב, מכיוון שהיא מבצעת את זה באמצעות חברת אתרים, אנחנו עושים הכול, ונעשה עוד, ככל האפשר, להאיץ בחברת אתרים לקדם את הפרויקט הזה, שיסתיים כמה שיותר מהר. ההבטחה שלהם היתה עד סוף החודש הזה. אנחנו את החלקים שלנו כמו תחנת ההצלה, שזה באחריות ישירה של האגף שלי, אנחנו נעמוד בלוח הזמנים.

אני רוצה לציין בשולי הדברים שלקוחות, תושבים, אזרחים שמתקשרים אלינו – אנחנו גם מפנים אותם לחופים לחלופיים. תל-אביב זה לא אילת; יש חוף דתיים בבת-ים ובראשון לציון ובהרצליה, כלומר עדיין אנחנו נמצאים במתחם סבירות של נסיעה, גם נותנים פתרונות זמניים לציבור הזה, לאלה שלא יודעים, לאפשר להם את ההנאה מהים בתקופה הקשה הזו. זה מה שאנחנו יכולים לעשות, ונעשה כמיטב יכולתנו.

חוף הוא גם נוסטלגיה – אדם מתקשר לחוף. חוף שרתון – כך אני קורא לו – אני גדלתי על החוף הזה, אנחנו אנשים שרגילים לחוף, אז הוא רוצה את החוף הזה, זה המקום שלו, זה המסלול שלו. החוף זה כמו בית הקפה שלך וכמו הספרייה שלך ועוד דברים כאלה. גם אני, כאדם דתי, אנשים עושים את זה לבריאות ובאים לחוף, ואתם יודעים כמה העניין הזה נחוץ.


אני מסכם: אני מבקש מכם להעביר לממונים עליכם וגם לאחראי, אנחנו גם נפנה במכתב למנכ"ל, לראש העיר, שאנחנו מעריכים את מה שנעשה, אבל אנחנו היום נמצאים ב-5.6, אנחנו קרובים מאוד ל-1 ביולי, אנחנו כבר בפתחה של הרחצה, והחוף לא מסודר. אנחנו מבקשים שיעשו כל מאמץ כדי לפתוח את החוף בזמן ביעד שאתם קבעתם – אני לא יכול להגיד לכם שמחר, אבל קבעתם לכם ה-1, אבל עד ה-1 שזה יהיה – אם צריך לתגבר את הצוות, את העובדים, צריך לפתור בעיות שמתעוררות, לעשות אסיפה של כל מי שצריך, האחראי, כדי לפתוח, כולל עם אשר כדי שנגיע לשלב הזה.


במקביל, אני רוצה מכם, לבדוק מה העלויות, לעשות בינתיים את הדבר המינימלי, את המחיצה של היוטה, כשלב ביניים בכזה סדר גודל. עיריית תל-אביב, שיודעים לבצע דברים גדולים, אצלנו יש פתגם ביידיש, והתרגום בעברית הוא פחות מוצלח – עד בית המרזח, גם כן צריך כוסית של וויסקי. אי-אפשר לחכות עד שם.

הבעיה לא בבד יוטה וגם לא בתקציב לבד יוטה - אפשר לעשות את זה תוך מספר שעות. עצם שאיבת האנשים פנימה והסיכון הרב- - -

אבל האנשים בפנים. ביום ששי היו אלפיים איש.

ברגע שיהיו הדברים המינימליים, הבד זה הדבר המיידי שאפשר לעשות. לא נאפשר כניסה לאף אחד. חד-משמעית, ניתן את כל המענה.

זה שמתרחצים שנמצאים בחוף המציצים, כדי שלא יפריעו להם העבודות ושהם לא יראו את העבודות – לא כי הם נמצאים – בשביל החוף הפתוח תשימו את המחיצה, כדי שלא יפריע לו בעתיד - תבדקו מה אפשר לעשות.


זו הזדמנות גם לבקש, בגינה עצמה, במעבר שעשיתם בגן העצמאות, להגביה במקומות המסוימים את המחיצה, ולבדוק גם את המחיצה בתוך הים. לטענת בן ציון, עומק המחיצה התקצר, ואם כבר עושים את זה, לבדוק עוד תוספת כדי להאריך את המחיצה.

שגובלת עם חוף הכלבים.

הסערה הזאת הזיזה טונות של חול ומשקולות של בטון – את שובר הגלים הזיזה מהעצמה.

כוח המים חזק יותר כאן מכוח האש.


עוד שאלה לגבי המצלמות, כפי שהתפרסם בעיתון, שאמורים להתקין בחופים, מילה אחת שתגיד באופן כללי וגם על החוף – האם מדובר גם בחוף הזה, ואם כן, גם אם זה מצלמות ביטחון, עצם המצלמה אצל האנשים האלה, יש להם בעיה עם זה.

ככל שאני יודע, יש כוונה לרשת את החופים לצורכי ביטחון; כרגע מרושתים שני חופים, הם מצולמים, שזה אזור תל-ברוך וחוף ירושלים. כמו שאתם יודעים, הרצח שקרה באזור תל-ברוך, וחוף ירושלים, שהוא יחסית חוף קצת קשה יותר, ולכן זו דרישת המשטרה, ואנחנו פועלים כך. זה מוכיח את עצמו, ולכן רוצים לרשת יותר ויותר חופים.


לגבי החוף הנפרד, זו סוגייה שאיני יודע לתת עליה תשובה, אבל היא תועבר הלאה ותוצף בפני הגורמים הרלוונטיים, שיקבלו על זה החלטה.

אפשר לעשות מצלמות דמה. לנו זה טוב - יש המון גנבים בחוף.

לפחות אנחנו רואים שאיפה ששמים, יש מניעה. לשאלה שלך, למצוא את הדרך שתאזן.

יש צורכי ביטחון, זה נכון, אז יש מחלוקת, אם זה טוב או לא.

אפשר לאפשר צפייה למורשים בלבד, נניח למשטרה, לצורך העניין, ולא לפתוח את זה לציבור.

אני קיבלתי פניות גם בעניין הזה. יש לכם גם נציגות חרדית בעיריית תל-אביב. תתייעצו אתם קודם בעניין הזה. הוא מפסיק להיות חוף נפרד בחלק הזה. צריך אולי להגביל, למקומות שעושים את זה, להודיע: כאן זה אזור מצולם, ואולי להשאיר מקום אחד, שלא כתוב שהוא לא מצולם – אני בא עם הרכב שלי, ואני שם את הדברים שלי ברכב, וצריך לקחת את מפתח הרכב, אז אני אשתדל לשים את זה במקום מאובטח יותר, כשאני יודע שלשם פחות יגיעו. יש אנשים שלא באים עם שום דבר לחוף; יש אנשים שאיבדו הרבה.

לוקרים.

הבעיה, שעיריית תל-אביב לקחה חצי מהמלתחות למחסנים שלה - יש שם בודקה שלם.

כרגע אין כלום; יש בנייה מחדש.

חוף בת-ים, חוף ראשון – כל החופים האלה נהרסו, והם נפתחו בזמן, זה אחת.


שתיים, כל החופים בתל-אביב, ב-17:00 המציל הולך, והחופים פעילים. אפשר לפתוח את החוף עכשיו, וצריך לפתוח עכשיו – שבועות מגיע, אחרי שבועות כולם מגיעים לחוף. אין ברירה, חייבים לשים בד יוטה.

יש הבדל בין שהחוף הוא תקין ואין מצילים, שאז זה לא שעות הרחצה, ויש מושג, שהחוף הוא לא בר-רחצה. לטענתם, מכיוון שהוא חוף בבנייה, אסור לשהות בו.

אתר בנייה. גם חוף מציצים, שהוא פעיל, הוא גם באותו אתר בנייה, אז אי-אפשר לומר: להם מותר ולנו אסור.

המטרה שלי בישיבה הזאת, לפתוח את החוף כמה שיותר מהר, שלא יהיו עיכובים, גם אם צריך היערכות, שיעמדו בתאריך היעד. גם ביקשתי למצוא בזמן – הבאתי את המשל, שעד ה-1 אפשר יהיה לעשות, במידת האפשר. מעבר לכך, דיברנו על שיפור ההפרדה גם בדרך וגם בחוף הים, ולנושא המצלמות קיבלנו תשובה.

גם גשר לשקול לעשות.

נכון, זה השלב הארוך היותר, לא המיידי, אבל נעלה את הנושא הזה בישיבות מורחבות יותר.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.