הכנסת השמונה עשרה

PAGE
6
ועדת הכספים

31.5.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ז באייר התשע"א (31 במאי 2011), שעה 10:00

צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"א-2011

חברי הוועדה: ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

יצחק וקנין

עו"ד דניאל רימון, המשנה ליועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

עו"ד אלי לוי, היועץ המשפטי, המחלקה לפיקוח על השוק המשני, רשות לניירות ערך

גיא דביר, רשות לניירות ערך

איציק שורקי, המחלקה הכלכלית, רשות לניירות ערך

רונן מדר, המחלקה לפיקוח על השוק המשני, רשות לניירות ערך

שאול ברונפלד, יו"ר הדירקטוריון, הבורסה לניירות ערך

חגית נאמן, סמנכ"ל בכיר, הבורסה לניירות ערך

יוסי לוי, מנהל מחלקת חברים ופיקוח, הבורסה לניירות ערך

עו"ד עירית רוט, יועצת משפטית, סיטי בנק

עו"ד סונן סולומון, איגוד לשכות המסחר

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"א-2011

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"א-2011.

שלום. חוק ניירות ערך כולל תוספת שבה מנויה רשימה ארוכה של משקיעים, חלקם מכונים בעגה משקיעים מוסדיים, קופות גמל, קרנות הון סיכון, בנקים, מבטחים וכיוצא באלה, כאשר ביחס אליהם יש דרישה שהם יקנו רק עבור עצמם או עבור מתוחכמים כמוהם ולא יהוו צינור להפצה לאחרים, וכן עוד גורמים אחרים שהם לא מוסדיים פר-אקסלנס כמו למשל תאגידים בעלי הון עצמי גדול.


המשמעות הראשונה של היכללות ברשימה הזאת היא שהצעה לקליינטים האלה שמנויים ברשימה אינה מחייבת פרסום תשקיף, להבדיל מהצעה לציבורים אחרים. יש לכך גם נפקויות נוספות, פרט לנפקות המרכזית הזאת, ורק על מנת לסבר את האוזן אומר למשל התחייבויות של הגורמים המנויים בתוספת הראשונה, התחייבויות מוקדמות טרם ההצעה על פי תשקיף, אינן בטלות, להבדיל מהתחייבויותיהם של אחרים, וגם אפשר לקבל כנגדן עמלת התחייבות מוקדמת שהיא למעשה איזושהי חריגה מותרת מהמחיר האחיד בהנפקה.


כמו כן ההשתייכות לרשימה מחוללת את האפשרות להיסחר ברצף מוסדיים שהיא פלטפורמה שמספקת הבורסה למסחר בין מוסדיים לבין עצמם.


מה אנחנו מבקשים לעשות בתיקון. לתיקון כאן יש למעשה ארבעה ראשים. אנחנו מבקשים לתקן את התוספת. התיקון האחד הוא המבחן מי הוא תאגיד גדול שצריך להיכלל בתוספת ירד ממבחן של הון עצמי של 250 מיליון למבחן של 50 מיליון. אגב, בתיקון 13 לחוק הייעוץ שנדון בוועדה הזו לפני כשנה ואושר, גם שם עשינו התאמות של התוספת שנמצאת שם והמשרתת למטרה של מיהו אותו אדם ששירות לו לא מצריך רישיון. גם שם הורדנו מ-240 ל-50 מיליון ואנחנו מבקשים את זה באופן דומה כאן.

תוכלי לעמוד על הסיבות שבזמנו הורדתם מ-250 ל-50?

אין לי מאגר מידע לומר לך כמה הם התאגידים במשק שנכנסים ל-250 או ל-50 מפני שאלה לא חברות ציבוריות בדרך כלל. בדרך כלל אלה דווקא חברות פרטיות ואין נתונים כאלה. אגב, גם פניתי לרשות המסים לראות אם אפשר דרכה לקבל את הנתונים ולהביא לוועדה, אבל אין מאגר נתונים כזה. יחד עם זאת, מפניות של גופים אלינו מתברר שיש לא מעט תאגידים שנמצאים במפרט של בין 50 ל-250 ואלה הרי מספרים שרירותיים וכל מספר מנצח. גם תאגיד שהונו 50 מיליון הוא תאגיד שגודלו די מבוסס על מנת שהוא יוכל להעריך נכוחה בעצמו. הרי מה המשמעות של הדבר הזה? זאת בעצם קצת נסיגה מפטרוניות המחוקק. המחוקק אומר שיש ציבור שהוא מספיק חזק שיכול או להבין את המידע בעצמו או להשיג אותו בעצמו או לקנות אותו בעצמו, אבל הוא לא צריך את העזרה שלנו. כמדומני ש-50 מיליון מהווים מבחן מספק דיו. כך למשל מבחן כניסה של הון עצמי לצורך רישום במסחר בבורסה, 24 מיליון היום. סדר הגודל של 50 בהחלט נראה מספיק סייף סייד .


הדבר השני הוא שהוספנו את מה שמכונה בלעז אקרדיטל אינו וסטור. קרי, אותו יחיד בעל כוח ולא דווקא תאגיד. בעצם הפנינו למבחנים שנקבעו בפרט 9, לתוספת לחוק הייעוץ, אותם מבחנים שאושרו על ידי הוועדה הזאת. המבחנים האלה למעשה מונים שלושה אינדיקטורים שבהתקיים שניים מהם המשקיע נחשב משקיע מתוחכם. האחד מעיד על עומק הכיס שלו ושם נאמר שעומק הכיס שלו הוא 12 מיליון כשאני לא מכלילה בעומק הכיס נכסי דלא ניידי וכיוצא באלה או קרנות פנסיה שלו אלא כסף פנוי להשקעות. אני לא אכנס לעומק ההגדרה כי זה לא כל כך משנה. האינדיקטור השני הוא אינדיקטור של מומחיות והאינדיקטור השלישי הוא אינדיקטור כניסה לשוק שזה גם משהו של מבחן מומחיות, כמה הוא נמצא בשטח ובחרנו מספר שהוא שלושים עסקאות לכל רבעון בשנה האחרונה. אמרנו שאם למישהו יש שניים מהם, גם הוא מספיק חזק. אם הוא שייך – לא לנקוב בשמות – לאותם ענקי הון בישראל שדואגים לעצמם בחזיתות רבות אחרות, הוא קנדיטט מספיק טוב גם כאן. זה התיקון השני.


התיקון השלישי מדבר על זה שאנחנו מסירים את הדרישה. פנו אלינו ביחס לקרנות הפרטיות ואמרו שהדרישה שאנחנו מבקשים שזה יהיה תאגיד בבעלותם של משקיעים אחרים אבל שעיקר עיסוקו יהיה בתחום שוק ההון, הסיפא הזאת האומרת שעיקר עיסוקו בתחום שוק ההון, היא גיבנת מפני שחלק מהקרנות הפרטיות האלה הן קרנות שמשקיעות למשל ב-OTC, קרי, במוצרים שנסחרים מעבר לדלפק ומחוץ לבורסה ולכן קשה לפעמים להגיד שעיקר עיסוקם הוא שם וממילא זה לא משנה, כי אם המשקיעים המוסדיים באופן ישיר פטורים, אז למה לא תאגידים שמוחזקים לחלוטין בבעלותם גם הם לא יהיו פטורים. אנחנו נטינו להסכים לזה.


הראש הרביעי והאחרון של התיקון הוא הראש שנוגע לקבלת אישור לדברים.

אני אעצור אותך כאן. אם תוכלי לעמוד על התיקון הנוסף ששלחתם.

נכון. אני גם אקריא את זה לפרוטוקול.

אני לא מדברת על מה שאמרת עכשיו אלא על הנוסח ששלחת לנו.

כן, על זה אני מדברת עכשיו. אני אומר את שני הדברים. זאת אימפליקציה של מה שאני אומרת עכשיו.


אמרנו דבר נוסף. כיוון שעכשיו יש קבוצה יותר גדולה של שחקנים שיכולים להיחשב משקיעים מתוחכמים וכיוון שהסברתי קודם לכן שיש נפקות מרחיקת לכת לדעת, כי הרי הגורם שמציע את ניירות הערך שלו לציבור, רק אם הוא יודע בוודאות שהצד שכנגד הוא אכן משקיע שנכנס לקבוצה הזאת ומעוניין להיפלט מפטרונות החוק, רק אז הוא בעצם אינו חשוף לעבירה הפלילית של ההצעה שלו על פי תשקיף. תחושתנו הייתה מן השטח שהמצב הזה לא נאכף ושלא נעשית בדיקה מספקת בשלב ההצעה לציבור אם הצד השני הוא אכן כזה, והוא לא מישהו שקנה ויום אחרי – נגיד אחד התנאים שלו הוא שירכוש עבור עצמו ושהוא לא יפיץ את זה יום למחרת לאחרים ולמעשה הפך להיות צינור הפצה לציבור.


לכן אמרנו שאנחנו רוצים לרתום גם את הצד השני ולקבל ממנו התחייבות שהוא מבין את הצד שלו בתוכנית האומנותית והוספנו דרישה כזאת. במייל ששלחתי לכם נאמר הנוסח הבא: ראתה זאת הבורסה והיא אמרה שהרשימה שלכם משמשת, כפי שהסברתי קודם לכן, גם ככרטיס כניסה לרצף המוסדיים. רצף מוסדיים הוא פלטפורמה מאוד מאוד חשובה לשוב מפני שהיא מאפשרת העמקת מסחר בין מוסדיים לבין עצמם כתחליף לשיחות הטלפון שפעם היו סוגרים עסקה בין אחד לשני והם פשוט משתמשים בפלטפורמה הבורסאית. אנחנו מבקשים שלא תכבידו על הפלטפורמה הזאת בבירוקרטיה מוגזמת ותבקשו את זה אגב כל עסקה. לכן אנחנו מבקשים לקבל את זה בתדירות נמוכה יותר, אחת לשנה, ובמקרים מסוימים תוך השתת החבות על חבר הבורסה לבדוק את זה כאשר מדובר במוסדיים. אנחנו נעתרנו לבקשה ולכן הנוסח שמונח כאן לפניכם מוסכם גם על הבורסה.


תיקון אחרון שאני רוצה להזכיר נוגע לבקשה שהופנתה אלינו אתמול בערב מאחד הגופים והוא אומר שכמו שפטרנו את יועץ ההשקעות שרוכש עבור עצמו, שנפטור גם את משווק ההשקעות שרוכש עבור עצמו. אנחנו נוטים להסכים. כך גם עשינו בתיקון 13 לחוק ההשקעות ולכן אני מקריאה שאחרי פסקה (1) תבוא פסקה (2) ובה ייאמר בפרט 6, במקום יועץ השקעות כמשמעותו, יבוא יועץ השקעות או משווק השקעות כמשמעותן.

בסדר. תוכלי להסביר את פסקה (ב) לסעיף התחילה? במקום שלושים ימים.

זה יכול להיות שלושים ימים.

למה ההבחנה בין (א) ל-(ב)?

אפשר להחליט גם שלושים בשני. יש שחקנים שמשחקים כבר עכשיו ברצף מוסדיים ואם אנחנו נגיד שבפקודה הראשונה הם כבר היו צריכים להגיד, הם הפרו את החוק כי הם כבר משחקים שם ואנחנו לא רוצים להשבית את המערכת. רצינו לאפשר זמן. החלק הראשון מדבר על אקט הצעה לציבור. אקט הצעה לציבור הוא אקט חגיגי בחיי חברה. יש מאתיים כאלה בשנה. אז החברה מתגייסת, היא קוראת את הדינים הרלוונטיים וזה קורה. ברצף מוסדיים זה בעצם בשוק המשני. זה כל הזמן קורה ואנחנו לא רוצים לעשות פאוזה בעסקאות הבורסה אלא אנחנו רוצים לתת סיפק לבורסה להביא את זה לידיעת החברים וחשבנו ש-60 ימים זה בסדר.

לי אין התנגדות.

מישהו רוצה להתייחס?

עורך דין רונן סולומון, איגוד לשכות המסחר. אני כאן בכובע של איגוד קופות הגמל ואיגוד הפנסיה הישראלי שלו חברות מנהלות קופות גמל וקרנות פנסיה.


למעשה זאת אולי יותר הבהרה לעורכת הדין רימון כי למעשה בתיקון כתוב שלפני כל ביצוע רכישה יש להוציא הסכמה בכתב שהוא מכיר את ההנחיה. כמו שציינה רשות לניירות ערך, למעשה המוסדיים עובדים במערכת מסחר מוסדי, ברצף המוסדיים, ולכן הוצאת המסמך בכתב לפני כל עסקה, זאת פשוט טרחת יתר.


אני שאול האם אפשר שפעם אחת לתקופה הוא יוציא את המסמך הזה וזה יתפוס לגבי כל העסקאות.

זה מה שהסכמנו.

זה לא כתוב כך.

כן. כל אימת שזה קשור לרצף.

כתוב כאן שבתנאי שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו.

אבל ברצף. פסקה (1) נועדה לרצף והיא קובעת דין אחר. אולי אתה לא מחזיק את הנוסח המעודכן.

אני מחזיק את הנוסח שחילקו עכשיו.

בנוסח המתוקן יש התייחסות לרצף והוא אומר בדיוק את מה שאתה אומר.

אם כן, אין לי נוסח מעודכן.

התוצאה היא מה שתיארת. אתה לא מחזיק את הנוסח האחרון.

כי לא קיבלנו אותו.

אני מבין שקיבלת תשובה.

כן. מקובל.

אני היועצת המשפטית של סיטיבנק אבל גם מטעם איגוד הבנקים. אני מבינה את הרציונאל בדרישה לקבל הצהרה של המשקיע המוסדי, אבל נראה לי שיש כאן הכבדה רבה והיא לא תמיד נחוצה. מה שהיינו רוצים זאת אפשרות לקבל הצהרה כזאת אבל לא לפני כל ביצוע רכישה אלא באיזשהו מנגנון, אולי דומה לרצף, באופן תקופתי או משהו אחר. בדומה למה שקיים במקומות אחרים שאכן אתה צריך לקבל אישור מהמוסדי שהוא יודע שהוא מוסדי ולכן הוא מוותר על כל מיני הגנות או דברים מהסוג הזה, אבל לא לפני כל רכישה. אני לא מבינה מדוע יש צורך לפני כל רכישה ורכישה. ההכבדה היא בעיקר תפעולית. זה פשוט קשה ואני אומרת את זה גם בכובע של הפעילות היום יומית שלנו. זה פשוט קשה.

עירית בטובה נתנה לנו כבר את התנגדותה יום לפני. ידענו שהיא תבוא ושקלנו את ההתנגדות אבל חשבנו שאין לקבל אותה ואני אסביר למה. להבדיל מהרצף מוסדיים, כאשר מדובר בהצעה, בין אם זאת הצעה לציבור ובין אם זאת הצעה פרטית, ולכן לא מצריכה פרסומו של תשקיף, זה לא אירוע שבטל בשישים. להערכתנו התיקון הזה הוא מבהיר בלבד. מבחינתנו זה מה שהיה צריך לעשות גם ערב התיקון. החוק מדבר על כל הצעה כעומדת בפני עצמה. אגב, כל הצעה צריך היה לבדוק אם הצד השני עומד בהתחייבויות שלו ואנחנו חושבים שצריך לעמוד על זה.


אגב, ממילא כאשר עושים הצעה פרטית, ובוודאי אם עושים הצעה לציבור, יש אקט של קיבול, יש מסמכי הצעה פרטית. אקט הקיבול יכול להיות בין בדרך אלקטרונית, כי אני מבינה שמה שמטריד אתכם זה המסחר בפלטפורמה האלקטרונית של הנאוטים, ובין בדרך של כתובין. שם וגם שם אפשר לשתול הסכמה כזאת ואם ההסכמה הזאת תהיה, אני לא רואה למה זאת הכבדה שהיא בלתי נסבלת. אנחנו לא מקבלים את ההערה.

תודה. אנחנו מצביעים על הצו כפי שהוסבר והוגש עם התיקונים.

ה צ ב ע ה

צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"א-2011 – אושר פה אחד

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20