ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 01/06/2011

הצעה לסדר-היום בנושא: "התוכנית להרחבת העיר חריש", הרחבת הישוב חריש, הרחבת העיר חריש

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
18
ועדת הפנים והגנת הסביבה

01.06.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 391

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

רביעי, כ"ח באייר תשע"א (01 ביוני 2011), שעה 10:15
סדר היום
1. הצעה לסדר היום בנושא: "התוכנית להרחבת העיר חריש"



של חה"כ ג'מאל זחאלקה.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הרחבת העיר חריש, של חה"כ עפו אגבאריה.



3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הרחבת הישוב חריש של חה"כ טלב אלסאנע.
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר – אמנון כהן

דב חנין

טלב אלסאנע

יעקב כץ

עפו אגבאריה
מוזמנים
סיון להבי – רפרנט באגף תקציבים, משרד הפנים

אילן טייכמן – ממונה תכנון ובינוי ערים, משרד הבינוי והשיכון

שלומית מור – סגנית מנהל המחוז, משרד הבינוי והשיכון

גבריאל מירון – מרכז בכיר אחראי מרחב, משרד הבינוי והשיכון

ניסים דהאן – ראש המועצה, מועצה מקומית קציר חריש

תאופיק ג'בארין – עו"ד, ב"כ אום אלקאטף

עלי כבהה – חבר מועצה אזורית מנשה

סזאר יהודקין – מתכנן ערים, עמותת "במקום"

חמי בר-אור – מנהל המטה לעתיד חריש
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
רשמה
אתי בן שמחון
הצעה לסדר היום בנושא
"התוכנית להרחבת העיר חריש"
היו"ר אמנון כהן
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת המשך, ישיבה שנייה של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא בסדר היום – ישנן כמה הצעות לסדר היום בדיון מהיר של חברי הכנסת בנושא: התכנית להרחבת העיר חריש. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, עפו אגבאריה, חבר הכנסת טלב אלסאנע.


בבקשה, אדוני חבר הכנסת טלב אלסאנע.
טלב אלסאנע
אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, הנושא הזה מאוד חשוב. אין לנו בעיה שיתוכננו יישובים וערים ליהודים ולחרדים ולערבים, אלא שזה יהיה תכנון אחד לא על חשבון הקהילה האחרת, אוכלוסייה אחרת. לא פעם פסק בית המשפט העליון שעיקרון השוויון גם מנחה את גורמי התכנון. כאשר הם באים ומתכננים, הם צריכים להתייחס לגורם הזה, ולהתייחס להשלכות של התכנון לגבי האוכלוסייה מסביב. את ההרחבה של חריש שמיועדת לכך שהיא תכלול 21 אלף דונאם ותשכן כ-150 אלף תושבים, יש לו השלכות מרחיקות לכת על מספר יישובים שהם: אם-אלקאטף, דאר אלחנון, ברטעה, כפר קרע, מייסר, ערערה ותוך התעלמות כי השטחים שם שהולכים להפקיע הם העתודה הקרקעית להתרחבות אותם יישובים.

תוך כדי הדיון גם היה התעלמות מהמציאות התכנונית, התעלמות מההשלכות של התכנון על התושבים, התעלמות מדעתם והעדר שיתופים בתכנון והשלכותיו. לכן יש צורך לשנות את התכנון בצורה שהפגיעה תהיה מינימלית לגבי היישובים הערבים הסמוכים, לא תפגע בהתפתחות העתידית של אותם יישובים ותושבים, ותאפשר קיום מערכת יחסית ושכנות חיובית.

אני מקדם בברכה את סזאר מעמותת "במקום" שעשה עבודה מצוינת, שיכולים גם כן נציגי אם- אלקאטף ומשאר היישובים שנמצאים איתנו להעלות את הנושא.

גורם התכנון זה לא עניין טכני. בנושא בו אנחנו מדברים זה סוגייה מהותית ומהותית מאוד, חשובה וחשובה מאוד, זה יקבע את גורל היישובים אבל גם ממנו תיגזר מערכת היחסית ההדדית. אנחנו לא רוצים להכניס מטען וחיכוך שיגרום לעימות עתידי. אנחנו רוצים לגרום לשכנות טובה ויראו שזה אינטרס משותף, שכן גם מהווה איזשהו מנוף לפיתוח ותרומה הדדית.

לא כך הוא המצב כאשר אנחנו מתייחסים לתכנון הקיים, לצורת התכנון, התייחסות לתושבים, שיתוף התושבים והנהגה המקומית. תודה רבה.
עפו אגבאריה
אדוני היושב ראש, בהמשך לדבריו של חברי, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני רוצה לציין שבכל אזור ממגידו – הכפרים סאלם זלאפה, עד באקה – היום כ-150 אלף תושבים, אולי אפילו עוד לא הגיעו למספר הזה. תראה איזה שטח גדול ורוצים לתכנן באזור הרבה יותר קטן של 22 אלף דונאם עוד 150 אלף תושבים. הגבולות הם ממש על הבתים הקיימים של הכפרים שהם סמוכים יותר - שזה ברטעה, אם-אלקאטף, מייסר, ודאר אלחנון. חלק גדול מהמקומות האלה אפילו יהיו מובלעות בתוך העיר הזו. אנחנו עדים בתקופה האחרונה על החקיקה והדברים שהביעו מספר חברי כנסת על הרעשים של המסגדים שמפריעים לתושבים שהם לא מוסלמים באזור. אנחנו צופים את הדבר הזה ממש בשלב הבא, כאשר יוקם העיר חריש ואז אלה יהיו מובלעות, ואז האנשים האלה ימשיכו את החיים הרגילים שלהם כמוסלמים, וזה זכותם לקיים את המצוות שלהם, ואז תבוא גם ההתנגדות, כבר אנחנו פותחים את הפתח להתנגשות בין עדתית ובין דתית במקום שאנחנו יכולים למנוע את זה מראש.

כפי שאמר חברי טלב אלסאנע, אנחנו לא נגד שמישהו התגורר שם, אבל למה שזה יהיה על חשבון אנשים אחרים, על חשבון התפתחות של הדור הבא של הכפרים האחרים, הרי בסופו של דבר גם הם צריכים להתפתח, גם להם יש ילדים, וגם הם צריכים לבנות את הבתים שלהם. במקום לשים את המחסומים על גבולות הבתים, אפשר לעשות דבר כזה – בואו נעשה את זה עיר מעורבת שכל אחד יגור שם, אפשר לעשות שכונה חרדית, שכונה חילונית, שכונה ערבית וללא כל הגבלות וללא כל מנגנוני סינון וללא כל מנגנוני עקיפה שאנחנו קוראים מהצהרותיו של השר אטיאס שר הבינוי והשיכון.

יפה שעה קודם אם אנחנו נשכיל ונכניס את האנשים לסידרה של קונפליקטים וסידרה של חילוקי דעות שמלכתחילה יכולים לחיות בשכנות טובה, בשכנות מאוד פורייה. אני חושב שזה קיים בינינו לבין שכנינו שאנחנו אנחנו איתם בסביבה, שזה ממי עמי עד חריש הקיימת וקציר – אין לנו בעיה עם אף אחד, להיפך, אנחנו רוצים להמשיך את הדו-קיום, את החיים השוויוניים ואין לנו שום בעיה עם האנשים החדשים שיבואו לשם, בתנאי שזה יהיה שוויוני. תודה.
דב חנין
תודה רבה לך אדוני היושב ראש, בהמשך לדברי חבריי שאני לגמרי כמובן מצטרף אליהם, ואני לא אחזור על הדברים החשובים שהם אמרו לגבי האזור הזה שהוא אזור עם ריקמה מאוד עדינה של יחסים בין האוכלוסייה הערבית, אוכלוסייה יהודית שצריך להתנהל בו בתבונה רבה ובהרבה תכנון וחשיבה קדימה.

בתור האזור הזה כרגע מתוכנן מהלך מאוד גדול, מאוד דרמטי של הקמת עיר גדולה שמיועדת, כך אנחנו מבינים, לאוכלוסייה חרדית. אגב, המהלך הזה גם נעשה בלי התחשבות בשיקולים סביבתיים. אנחנו מדברים פה על אזורים שיש בהם הרבה רגישויות סביבתיות, עד כדי כך גדולות שאפילו יישוב ערבי קטן מאוד של כמה בתים שנקרא בשם דר-אל-חנון, שנמצא שם, לא זוכה בהכרה בגלל טענה של רגישויות סביבתיות. אז יישוב קטן ערבי לא יכול לקבל הכרה ולא יכול לקבל מעמד, ולעומת זאת, מהלך אדיר של בניית עיר בהיקפים עצומים זה כנראה בסדר - אני חושב שדבר כל כך מוזר אני לפחות לא נתקלתי בו.

בנוסף לכל הדברים שאמרו פה קודמיי והדברים החשובים האלה, אני חושב שהעיר הזו מתוכננת בלי פתרונות גם לאוכלוסייה חרדית. הרי הולכים לבנות עיר בלי מקומות תעסוקה לפחות לחלק גדול מהאנשים. אני ראיתי את התכניות של אזורי תעסוקה שמתוכננים שם, זה לא נותן תשובה לרוב גדול שלה אנשים. בעצם מה זה, רוצים לשלוח את האנשים האלה לגלות? זה התוצאה.
היו"ר אמנון כהן
יצאנו מהגלות.
דב חנין
יצאנו מהגלות, אז בוא לא נחזור לגלות, ובו לא נייצר מצב שבסופו של דבר על הנייר זה נראה פתרון, אבל אתה לא יכול לתת פתרון לאנשים על ידי זריקתם לאזור שהוא לא מתאים למקום הזה, לא מייצרים שם את מערכות התמיכה המתאימות והמספקות. לכן, אדוני, אני חושב שמה שאנחנו צריכים ללכת אליו, זה מהלך של עיר בממדים הרבה יותר צנועים, שבאמת יהיה פתוחה לכל האוכלוסיות, גם לתושבי האזור הערבים והיהודים, ולציבורים נוספים שצריכים פתרונות של דיור.

בהקשר הזה אני רק רוצה להוסיף ולומר, אדוני היושב ראש, שסביב הנושא הזה התפתח מאבק ציבורי מאוד מעניין של תושבים מאזור חריש ומהעיר חריש עצמה. אני לא יודע עד כמה נציגים מתוך המאבקים האלה נמצאים פה בוועדה, אבל אני חושב שמאוד חשוב שגם קולם יישמע. תודה רבה.
תאופיק ג'בארין
ברשותכם, אני רוצה להבהיר כמה דברים. אנחנו היום נמצאים בעיצומו של הליך תכנוני תכניות מתאר ותכניות מפורטות שהוגשו על ידי הוועדה המיוחדת חריש, שהוקמה לצורך הקמת העיר החרדית חריש. נגד תכנית מיתאר חריש אחד מה שנקרא שהיא כוללת כ-8,800 יחידות גיור, הוגשו כ-1,000 התנגדויות, ונגד התכנית המפורטת – חריש אחד אלף הוגשו גם כן מספר דומה של התנגדויות. ההתנגדויות האלה נדחו כולן על ידי הוועדה המיוחדת.
היו"ר אמנון כהן
אלף התנגדויות?
תאופיק ג'בארין
כאלף התנגדויות.


לפני מספר ימים ב-29 למאי, קיבלנו החלטה של ועדת העררים של המועצה הארצית בקשר לתכנית מיתאר חריש אחד, שהיא גם כן דחתה את רוב העררים, אבל החליטה לקבל חלק מהעררים ובמיוחד ערר שמתייחס לאדמות הפרטיות של אום-אלקטאף, וועדת העררים החליטה להוציא חלקה גדולה של כ-108 דונאם, שתכנית המתאר ביקשה לספח לחריש, הוציאה אותם מתחום התכנית.


ועדת הערר קבעה בהחלטה שלה דברים מאוד חשובים. היא דחתה את חלק גדול מהעררים בהנחה שההצהרה והתחייבות של משרד השיכון בפני ועדת ערר, שאכן מדובר בתחום יישוב שמוגבל ל-4,500 דונאם, שזה תחום מרחב התכנון של היישוב חריש היום, כי בפרוגרמה, במסמכים הנוספים של התכנית שהכין משרד השיכון, גילינו שהם מדברים על יישוב של כ-150 אלף תושבים, אז ועדת ערר ביקשה הבהרות ממשרד השיכון, משרד השיכון הבהיר. אמר לא, היו תכניות שנבדקו, אבל כל התכניות האלה ירדו מעל הפרק, אנחנו מדברים על תכנית אחת ויחידה שהיא יישוב של עד 10 אלפים יחידות דיור, בין 50 ל-70 אלף תושבים, וזה 4,500 דונם שאנחנו מדברים עליהם שזה תחום מרחב התכנון הקיים היום של חריש.

על סמך הצהרה זאת, על סמך התחייבות זאת, ועדת ערר דחתה את רוב העררים, במידה וההצהרה של משרד השיכון, של ההתחייבות של משרד השיכון, אינן נכונות, אז ברור שההחלטה של ועדת העררים צריכה להשתנות. כי אם מדברים על 150 אלף תושבים, אז אנחנו מדברים על שטח יותר גדול, אנחנו מדברים על הפרה של שטחים ירוקים, על פגיעה בשטחים פרטיים של תושבים ערבים, על פגיעה בעתודות קרקע של כפרים ערביים שנמצאים בסביבה.

מדוע אני אומר זאת, ואני גם כן מבקש עכשיו תשובות ממשרד השיכון וממשרד הפנים. במקביל לכל ההליך הזה של התכנון, הוגשה בקשה להרחבת גבול השיפוט על ידי משרד השיכון, הוקמה ועדת גבולות בראשותו של מר בנימין כהן והגישה המלצות. על פי המלצות האלה שהוגשו בדצמבר 2010, הומלץ לספח לתחום השיפוט של חריש כ- 4,500 דונם נוספים, כלומר, אנחנו מדברים על 9,000 דונם שהם כנראה ההרחבה של ה-150 תושבים. עדיין ההמלצות האלה נמצאות על שולחנו של שר הפנים, עדיין הוא לא החליט. אז עם כל הכבוד, אנחנו צריכים לדעת - אתם ממשיכים בבקשה הזאת? אם אתם ממשיכים בבקשת ההרחבה, זה סותר בוודאי את מה שהתחייבתם בפני ועדת העררים, בפני המועצה הארצית. אם אתם אכן עומדים אחורי ההתחייבות שלכם בפני ועדת העררים, בפני ההצהרות שלכם, אז מדוע אתם לא מבטלים ולא מושכים את הבקשה שלכם ולא מבטלים את ההמלצות האלה של ועדת הגבולות? הפנייה שלי היא גם למשרד השיכון וגם למשרד הפנים. תודה.
סזאר יהודקין
בוקר טוב, אני מעמותת "במקום".
היו"ר אמנון כהן
מה זה במקום?
סזאר יהודקין
"במקום" הם מתכננים למען זכויות תכנון. עמותה של מתכננים ואדריכלים.
היו"ר אמנון כהן
למי?
סזאר יהודקין
למען קידום זכויות אדם במסגרת התכנונית. אנחנו עמותה ציבורית שהמטרה שלנו לקדם זכויות אדם במערכת התכנון, לסייע לאוכלוסיות חלשות או מוחלשות שאין להם גישה למערכת התכנון, להביא את הדברים שלהם בשפה מקצועית מול מערכת התכנון, מול הגורמים המקצועיים.


אנחנו מלווים את הנושא של חריש של קידמה מזה שנתיים, שנתיים וחצי. חלק מהדברים הועלו עכשיו, לא אחזור על הדברים, יש הרבה שאלות לגבי כל הקידום של הפיתוח בחריש.
היו"ר אמנון כהן
שם יגורו אוכלוסיות מוחלשות, זה המטרה של העמותה אמרת.
סזאר יהודקין
זה נכון, אבל במסגרת התכנון אין התייחסות לאוכלוסייה הקיימת בחריש, נמצא כאן חמי בר אור הוא בוודאי התייחס מנקודת מבט שלו. הליך קידום התכנית לא התייחס לאוכלוסייה הנוכחית.
היו"ר אמנון כהן
מי זה האוכלוסייה הנוכחית?
סזאר יהודקין
התושבים שגרים היום בחריש כ-1,300 תושבים.
היו"ר אמנון כהן
מה חסר להם, מה הם צריכים?
סזאר יהודקין
התכנית לא מתייחסת לצרכים שלהם, לצרכי פיתוח שאוכלוסייה הטרוגנית כמו שיש היום בחריש צריכה מבחינת בתי ספר, מבחינת גן ילדים, מערכת דרכים פתוחה כל ימות השנה.
היו"ר אמנון כהן
איפה אתה לוקח את זה, שאם הם לא באים לפה, ולא אומרים לי שחסר לי גן, חסר לי בית ספר - -
סזאר יהודקין
הוועדה הממונה והוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך קידומה של חריש, לא התייחסו במשך כל התהליך לטענות של התושבים. נקודה שנייה, כפי שנאמר מקודם, אין התייחסות לאוכלוסייה הערבית שמתגוררת בואדי ערה. צריך לזכור את המלצות ועדת אור מלפני עשר שנים בעקבות אירועי אוקטובר מלפני עשר שנים, שנושא התכנון וקידום והפניית משאבים בצורה הוגנת ושוויונית גם לאוכלוסייה הערבית, וגם לאוכלוסייה היהודית הם היו חלק מהגורמים שהביאו לכך שהתעוררו המהומות בזמנו. לפי דעתנו אין הצעה שוויונית של תקציבים של משרדי בינוי ומשרד הפנים לקידום תכניות. שאלה מעניינת לדעת, מה הסכומים שהוקצו לקידום התכנון בחריש, לעומת התקציבים שמוקצים לקידום תכניות ביישובים הסמוכים, או אפשר להסתפק בהליך הקידום או חוסר הקידום של תכנית אחרת שמקודמת על ידי שני המשרדים ועיר חדשה טנטור באיזור עכו, התכנית הזו תקועה ככל הנראה גם מחוסר תקציב או מחוסר עניין של שני המשרדים.
חמי בר-אור
בר-אור:

אני מנהל המטה למען עתיד חריש באזור, זה מטה שכולל בתוכו גם את תושבי חריש, גם נציגות מהכפרים באזור, וגם נציגות מקיבוצי האזור, ביחד עם ארגוני סביבה וזכויות אדם שחברו לנושא הזה.

אני רוצה להגיד פה כמה דברים בהמשך לדברים. התכנית היא תכנית שמיועדת אך ורק לאוכלוסייה חרדית, תושבי חריש הקיימים לא יוכלו למצוא את מקומם בעיר הזאת. אני אקרא פה משפט מתוך החלטת המועצה הארצית שהתקבלה לפני יומיים שלושה. הם אומרים בפירוש, מקריאת החומר ומשמיעת העררים, אנו למדים כי התכנון הוא באופן מובהק, מוטה לטובת האוכלוסייה החרדית ומותאם לצרכיה, הוא מכוון למטרה אחת ברורה והיא כי האוכלוסייה החרדית מיועדת להתיישב בחריש, ולכך מיועד כל התכנון. כלומר, אלה הדברים שנאמרים. אני כתוב חריש, אין פתרון במסגרת התכנית הזאת לצרכים שלי, לא ברמת גן ילדים לבת שלי שמרמת גנון הוא מופרד לבנים בנות, כלומר, מבחינת העמדה שהוצגה והתקבלה גם בוועדת ערים של המועצה הארצית, אם אני מוכן לקבל על עצמי אורח חיים תורני יהיה לי פתרון בעיר חריש, ברור שהדבר הזה לא מקובל עלינו.

נושא שני שאני רוצה להתייחס אליו בקצרה, הנושא שהעלה חבר הכנסת חנין בהקשר הסביבתי. חשוב להדגיש פה שגם במסגרת הליך התכנון המבוצע כי הרי זו גם ועדת פנים וסביבה, גם במסגרת התכנון המוצע לא נערך דוח סביבתי. הוועדה פתרה את עצמה מהגשת הדוח הזה, חברת ועדה יהודית מוסרי נציגת משרד הסביבה פתרה את הוועדה מלהגיש דוח סביבתי ללא כל נימוק. אנחנו מבררים היום את עמדת משרד הגנת הסביבה בעניין הזה, כי זה עמדה בהחלט לא ברורה. חשוב לי להדגיש משהו יותר מזה, גם כשהוקמה התכנית המקורית של חריש היא הוקמה במסגרת ועדת - - -
היו"ר אמנון כהן
זה לא קשור לדיון שלנו.
חמי בר-אור
זה קשור.
היו"ר אמנון כהן
אל תגיד לי מה קשור. אל תלך לכיוון אחר. את נושא הדיון העלו פה חברי כנסת, נושא כביכול שיש פה איזושהי פגיעה באדמות כאלו או אחרת. איך אתה מגיע לזה, זה דיון אחר.
חמי בר-אור
אני אומר שגם לא נעשה פה סקר סביבתי מעולם. נקודה אחרונה, הכיוון הכללי של לייעד את חריש לטובת אוכלוסייה חרדית. אנחנו ערכנו דוח שיפורסם בימים הקרובים, ואני אשמח להעביר אותו לוועדה.
היו"ר אמנון כהן
הנושא של הדיון לא דוח שמדבר על יישוב חרדי. מדברים על אדמות, בצדק אולי, שיש פה אולי איזושהי כוונה לפגוע בעניין אדמות, על זה מדובר, לא מדובר כרגע על מושג שאתה מדבר, שהחבר שלך דיבר, נתתי לך לדבר, אל תלך לכיוונים אחרים. אני רוצה לקבל תשובות, ואני מסיים את הדיון עוד מעט, ואתה בכלל נמצא במקום אחר.
חמי בר-אור
אני שואל שאלה בסיסית.
היו"ר אמנון כהן
את מי אתה שואל?
חמי בר-אור
את הוועדה. אם תיתן לי לשאול את השאלה אני אשאל אותה.
היו"ר אמנון כהן
אבל אתה הולך לכיוון אחר, אין לי תשובות לדברים האלה. אני לא וועדה מקומית, לא ועדה מחוזית לא ועדה ארצית. את ההתנגדויות אתה הגשת כמו שהגשת. שם למעשה הם דנים בדברים האלה. זה לא ועדה שדנה בהתנגדויות כאלה או אחרות.
חמי בר-אור
זה לא התנגדות, אני רוצה לשאול שאלה עקרונית אתכם, את ועדת הפנים.


האם מדינת ישראל בכלל עשתה את השיקול הזה, שההחלטה הזאת של לייעד את חריש להיות עיר הומוגנית לטובת אוכלוסייה חרדית בלבד - - -
היו"ר אמנון כהן
איפה יש החלטה כזאת? אני לא ראיתי החלטה כזו.
חמי בר-אור
הרגע הקראתי את זה.
היו"ר אמנון כהן
הקראת, אבל אני לא ראיתי החלטת ממשלה כזו, החלטת ועדה כזו. את מי אתה שואל?
חמי בר-אור
אני יכול לקריא לך עוד פעם, מתוך החלטה שקיבלה המועצה - - -
היו"ר אמנון כהן
אבל אני לא מועצה, אתה שואל אותי? אני מועצה? אני לא מועצה, אתה הולך לכיוון שאני לא יכול לתת לך תשובות. אני לא קבעתי שזה עיר חרדית. ממשלת ישראל לא קבעה שזה עיר חרדית.
חמי בר-אור
ממשלת ישראל קבעה שזה מיועד להיות עיר חרדית.
היו"ר אמנון כהן
לא, עוד לא ראיתי - - -
חמי בר-אור
ממשלת ישראל קבעה במרץ 2010.
היו"ר אמנון כהן
תודה רבה, הבנתי את הנימוקים שלך.


משרד השיכון. בבקשה.


אני בעיקר רוצה ממשרדי הממשלה על הטיעונים של חברי כנסת לקבל תשובות, ואני מצטרף לשאלות. אם יש פה פגיעה בעיקר על השוויון, אם יש הנושא של הפקעת שטחים והתעלמות תכנונית כזו או אחרת. האם נלקח בחשבון רק לשם מצוקת דיור במדינת ישראל לכלל אוכלוסיות – למשוחררי צה"ל, לחרדים, למגזר הערבים לכולם. אנחנו רוצים לדעת עמדת המשרד איך אתם פותרים את הבעיה באופן שיוויוני כל מקום שעוסקים בו לפתרון דיור, אנחנו רוצים לדעת מהי מדיניות המשרד, לכן שלא יהיו פה פרשנויות כאלה.


ציין פה חבר הכנסת חנין אם יש פתרון, גם אם כבר מקימים יישוב - פתרונות במקומות תעסוקה, האם זה נכנס בתכנון וכל הדברים האלה. גם הטיעונים שמדברים על 150 אלף, אני לא ראיתי עדיין שיש 150. הבנתי שיש כרגע עד 10,000, בכלל, בקנה 6, 7 או 8 אלף, לכן הפחד, הבהלה של כולם – יש בעיה, מצוקת דיור לאוכלוסיות מסויימות, לכולם אני אומר. אבל פה כרגע מצאו נקודתית פתרון. אז לראות איך זה משליך על כולם, אם זה נותן פתרון, מה קורה במגזרים האלה, ואם יש כבר איזושהי הפקעה מאיזשהו יישוב או מאיזשהו כפר, האם באים לידי פיצוי כזה או אחר, או איך זה מסתדר. אלה התשובות שאני אצטרך ממשרד ממשלתי לדעת. בבקשה.
אילן לייכמן
לייכמן:

אתן רקע לגבי המהלך שלנו, והוא גם כולל בעצם תשובות.

אנחנו מדברים על חריש שנמצאת מסומנת לפיתוח גם בתכנית מיתאר ארצית תמ"א 35, גם בתכנית מיתאר מחוזי תמ"מ 6, עדיין לא מאושרת אבל זו המדיניות, זה הכיוון. זה אזור שיש עליו תכנית מאושרת של כ-4,500 יחידות דיור משנות התשעים. ה-300 דירות שנמצאות בחריש הן תולדה של אותו מהלך באמצע שנות התשעים, כלומר, מדובר כאן במהלך לא של יישוב חדש, עיר חדשה, מדובר בעצם מימוש תכניות וכוונות של המדינה מהעבר.

אנחנו פועלים כדי למצוא פתרונות עבור האוכלוסייה החרדית, זו הייתה המטרה. אבל יחד עם זה, הצהרנו את זה בכל מקום, גם השר וגם הפקידות הצהירה את זה בכל מקום, גם במועצה הארצית. העיר מתוכננת עבור המגזר החרדי, אבל מבחינה שיווקית היא יכולה לקלוט גם אוכלוסיות אחרות. מכיוון שלאוכלוסייה החרדית יש צרכים פרוגרמטיים שונים מאוד מהאוכלוסייה הרגילה, האחרת, בין אם היא יהודית חילונית ובין אם היא ערבית, מכיוון שגודל משק הבית הוא גבוה יותר, זה אומר יותר מוסדות ציבור, זה אומר יותר שטחים ציבוריים, ולכן יש כאן איזשהו מהלך שמאפשר קודם כל לחרדים להיקלט כי אנחנו לא רוצים להביא אוכלוסייה חרדית שאין לה פתרונות במקומות אחרים, אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא הדיון, אבל יש בעיה, יש מצוקה, אנחנו מכירים את זה. אנחנו יודעים שיישובים אחרים לא רוצים לקלוט אוכלוסייה חרדית, וחריש בעצם נועדה לתת פתרון משמעותי. יחד עם זאת, כאשר אתה מתכנן למשק בית של חמש וחצי, זה גודל משק הבית הממוצע של האוכלוסייה החרדית שאנחנו מתכננים את כל הפרמטרים עליו, גם אם מגיעה משפחה חילונית של שלוש וחצי, או משפחה ערבית של ארבע, היא יכולה להיקלט במקום כי יש לה עודף של מוסדות ציבור, אין לה חוסר. הבעיה היא תמיד החוסר.
עפו אגבאריה
אתה חושב שהאוכלוסיות האלה יהיו הומוגניות, יכולים לחיות ביחד?
אילן לייכמן
אתם אמרתם שחיים שם בשלום ואפשר להמשיך לחיות בשלום, יש יישובים מעורבים, אפשר להמשיך לחיות בשלום גם בחריש.
עפו אגבאריה
אבל אמרת שהחריגים יש להם איזשהו אופי מיוחד.
אילן לייכמן
כאשר יש עודף של מוסדות, הבעיה היא הרבה יותר קטנה, כי אם יש לך בתי ספר שהם מיותרים כי האוכלוסייה צריכה פחות, אתה לא בונה, אתה משנה את זה, ואתה בונה במקום זה מגורים או משהו אחר. בהחלט יש בעיה כאשר יש חוסר. לכן, חשוב מאוד לתכנן לאוכלוסייה החרדית על פי הצרכים שלה, וכאשר יהיה שיווק יכולות להיכנס גם אוכלוסיות אחרות לשם. האזור הזה של חריש, אני רוצה לחזור, יש שם תכנית מאושרת, יש שם פיתוח, יש תשתיות. כאשר מסתכלים על צילום אוויר, וזה הדרך הכי טובה, אפשר גם להסתובב בשטח, רואים כבר תשתיות שהוכנו בשנות התשעים, אם זה כבישים שזה מאוד בולט, שאבל יש גם תשתיות אחרות שלא רואים מתחת לאדמה, אם זה ביוב, מים, וכו'.
היו"ר אמנון כהן
למה לא התקדם כל כך הרבה שנים?
אילן לייכמן
כי הייתה בעיה, היו נסיונות לשווק, לא הצלחנו והמהלך הזה בעצם - - -
היו"ר אמנון כהן
שנות התשעים, אתה מדבר איתי עשרים שנה.
שלומית מור
ב-1999 היה השיווק.
עפו אגבאריה
אבל מעניין אותי איך אתה תפתור את הבעיה של גנון למשל בנים בנות, אתה אומר שכל אחד יכול להיכנס, באמת, למה להיתמם?
היו"ר אמנון כהן
20 שנה, מה נהיה שם 20 שנה?
שלומית מור
ב-1999 היה השיווק של המשרד, הוגשו 7 הצעות על ידי קבלנים ובסופו של דבר איש מהם לא המשיך - - -
היו"ר אמנון כהן
לא זכו במכרז? זכו במכרז? 20 שנה תקוע הנושא הזה, משרד השיכון לא עשה כלום?
שלומית מור
הם זכו אבל לא היה ביקוש, לא הצעירים ולא המבוגרים ולא האחרים.
היו"ר אמנון כהן
רק כנהיה קצת חרדים כולם התחילו - - - הבנתי.
אילן לייכמן
היה גם מהלך ב-2005 לשווק.
היו"ר אמנון כהן
הבנתי, 20 שנה אף אחד לא דיבר.
אילן לייכמן
אני הייתי אומר בהקשר הזה קצת בחיוך, ברגע שחריש - - -
היו"ר אמנון כהן
למה דוחפים כל הזמן את החרדים למקומות כאלה? אין במרכז הארץ שטחים? תגידו לשר שייתן במרכז הארץ. למה? ההורים שלהם גרים בבני ברק, גרים באלעד, ירושלים, למה צריך להגיע לחריש?
טלב אלסאנע
כדי לסכסך בין ערבים לספרדים. זה תכנית של אשכנזים...
אילן לייכמן
אדוני היושב ראש, על פי התגובות של הגורמים, כנראה שחריש היא בכל זאת המקום הנכון.
היו"ר אמנון כהן
זה מקום היסטורי לעם ישראל.
אילן לייכמן
מהרגע שחשבו שזה הולך להיות הצלחה - - -
עפו אגבאריה
יש עוד שטחים במרכז.
אילן לייכמן
לגבי הנושא הסביבתי, האזור הזה הוא אזור מופר, יש בו תשתיות, יש בו פיתוח בפועל. רואים את הדברים.
יעקב כץ
מתי המכרז הראשון?
אילן לייכמן
אנחנו מקווים כמה שיותר מהר.
יעקב כץ
אני זוכר שהסתובבנו שם עם אריק שרון בשנות התשעים ותכננו שם דברים גדולים.
היו"ר אמנון כהן
למה לא מימשתם את זה?
אילן לייכמן
באיחור אבל זה יקרה.
עפו אגבאריה
כי עוד לא היו מספיק חרדים שיבואו לשם.
טלב אלסאנע
פעם אחד סיירת עם אריק שרון להגיד אולי להקים יישוב לאזרחים הערביים?
יעקב כץ
לא, רק לאזרחים יהודים, אני מודה. כשאני אהיה שר שיכון אני אדאג גם - - -
היו"ר אמנון כהן
חבר הכנסת כץ, אני רוצה לשמוע תשובות כי אני רוצה לסכם את הדיון. משרד הפנים עוד מחכה, אני צריך לקבל תשובות. אני לא רוצה להשאיר את הדיון פתוח כך.
אילן לייכמן
אני רוצה להתייחס לשאלות האחרות בקצרה. הנושא תעסוקתי - שמנו דגש על הנושא של תעסוקה. אנחנו מקדמים את זה. יחד עם התכנון אנחנו פועלים מול כל הגורמים שעוסקים בתעסוקה, כולל כאלה שמנסים להעמיק את התעסוקה לחרדים.
היו"ר אמנון כהן
אזור תעשייה יהיה שם?
אילן לייכמן
יש אזורי תעסוקה. יש תעסוקה. יש תעסוקת נשים שמתוכננת בתוך השכונות כדי להתחשב בצרכים והצורך להגיע וכו'. יש תעסוקה, לומר שזה מספיק? לא.
עפו אגבאריה
לא, הוא לא אמר אפילו מלה אחת שיכולים הערבים. כל הזמן הוא מדבר על החרדים איך לעשות לחרדים, שאלנו אם יהיה אפשרות לעשות שכונה כזו ושכונה כזו.
יעקב כץ
לא, לא, רק לחרדים וליהודים, אמרו לך.
אילן לייכמן
יש תעסוקה, תהיה תעסוקה, אדוני היושב ראש. יהיה תעסוקה בתוך חריש. אנחנו תמיד רוצים - -
היו"ר אמנון כהן
מי ישלם ארנונה אם לא יהיה תעסוקה.
אילן לייכמן
בהחלט. זה חשוב, זה חלק מהבסיס הכלכלי של היישוב, אבל גם צורך אמיתי של האנשים לעבוד. אנשים רוצים לעבוד. לא לנסוע לירושלים או לבני ברק. כמובן, שחלק ימצאו גם פתרון, אפשר לנסוע לאזור, יש אזורי תעסוקה אחרים.

עלתה כאן הנקודה שחריש באה על חשבון ההתפתחות של היישובים הערבים. הדברים לא נכונים. אנחנו יודעים את זה ממסמכים לא של משרד הפנים, אלא ממסמכים של משרד הפנים, אחרי בדיקות גם ברמה מחוזית, גם ברמה ארצית. כל היישובים באזור יש להם תכניות מאושרות או בתהליכי אישור.
היו"ר אמנון כהן
גם התפתחות שלהם?
אילן לייכמן
נותנות מענה ארוך טווח של עשרות שנים, זה לא בחריש, בשום תכנית לא נועדה לתת פתרון למגזר הערבי. מעבר לזה, אני חייב לציין, עלה פה הנושא של "שדדה-מאקר", במשרד השיכון יש החלטה של המועצה הארצית על קידום תמ"א 44 - תכנית מיתאר ארצית, זה דבר שהוא לא שגרתי למגורים עבור האוכלוסייה הערבית בסמוך לשדדה-מאקר. 40 אלף נפש, זה מהלך מאוד חשוב. תמ"א 44, זה יוצא דופן בצורה בלתי רגילה, ואני חושב שזה מבטא מענה - - -
חמי בר-אור
היא לא מקודמת.
אילן לייכמן
התכנית מקודמת. רק אתמול הייתה ישיבה בנושא. התכנית מקודמת, היא תתקדם, היא תתממש, זה צעד מאוד חשוב, כולם תומכים בו.
היו"ר אמנון כהן
תודה רבה.
סיוון להבי
אין לי הרבה מה להוסיף.
היו"ר אמנון כהן
כן תוסיף לכל השאלות שהועלו על ידי חברי הכנסת, על ידי יושב ראש הוועדה. אני רוצה לקבל תשובות, ואל תגיד אין לך מה להוסיף. אתה יש לך הרבה מה להוסיף, משרד הפנים, משרד ייעודי וחשוב. בבקשה.
סיוון להבי
ביישוב פועלת ועדה ממונה, הוועדה הממונה מוכיחה את ההצלחה שלה בשנים האחרונות. אפשר לראות שיש גידול בהכנסות, עלה באחוזי הגבייה. מסיימת באיזון תקציבי.
טלב אלסאנע
על מה אתה מדבר? אבל זה לא הנושא, הוועדה הממונה של חריש.
סיוון להבי
אני חושב שמשרד השיכון פירט תשובות לכל השאלות שנשאלו. יש פה את ראש המועצה. אני מציע לתת לו את רשות הדיבור. הוא ירחיב וייתן תשובות מפורטות.
עפו אגבאריה
מה עם ועדת הגבולות?
היו"ר אמנון כהן
ועדת הגבולות שהוקמה סיימה את עבודתה?
סיוון להבי
השר עדיין לא חתם על ההמלצות.
היו"ר אמנון כהן
סיימה את עבודתה. אתה אומר כפי שמשרד השיכון ציין כאן, שכל התכנון ביישוב, לא בא על חשבון המגזר הערבי או הכפרים שנמצאים שם. הם יכולים בתכניות שלהם בתמ"א-44 כפי שציין נציג משרד השיכון להתפתח גם לדורות הבאים - לילדים, לנכדים, שיוכלו גם להתפתח, שאחד לא בא על חשבון השני, כך אני מתרשם משרד השיכון?
אילן לייכמן
כן. תמ"א 44 נותנת פתרונות לתושבי הגליל, ובכלל, לערבים שירצו להגיע כמובן ליישוב הזה שייבנה בסטנדרטים הכי גבוהים שאפשר. יש פתרונות לכל יישוב, אני חוזר ואומר על פי משרד הפנים, יש פתרונות לכל יישוב. במובן הזה, חריש לא בא על חשבון אף יישוב.
עפו אגבאריה
אתם שלם עם ההגדרה הזאת? אבל בשטח זה לא נכון.
היו"ר אמנון כהן
תודה רבה.


ראש המועצה הממונה, בבקשה, ידידי ויקירי נסים דהן. תענה קצת בגדול על הדברים, גם תענה לתושבים המודאגים שגרים היום ביישוב, חושבים שהם לא ימצאו את עצמם מחר. אז תרגיע את הדברים. בבקשה, אנחנו רוצים לשמוע.
נסים דהן
תודה רבה אדוני היושב ראש, גם תודה רבה לחבריי בעבר ובהווה, חברי הכנסת. תודה על הקומפלימנטים שאמרת.
היו"ר אמנון כהן
זה אמת. אני מצטרף לקומפלימנטים, זה מגיע בדין, זה מגיע לפחות בתפקידים שכבודו היה גם כשר, גם כחבר כנסת, גם כחבר ועדת כספים, לעילא ולעילא לטובת עם ישראל, מדינת ישראל, גם לטובת התנועה, בוא נגיד, היה כבוד גדול לתנועה.
נסים דהן
תודה אבל זה לא הדיון היום. זהו נגמר, מציע שלא נאריך בדברים האלה. תודה.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, קצת עובדות בשטח. חריש מתוכננת ל-10,500 יחידות דיור. התחום המוניציפאלי של חריש הוא הרבה יותר גדול. התחום היום לפני ועדת גבולות. חלק גדול מאותו שטח שוועדת גבולות מדברת עליו כהרחבה של העיר חריש, היום הוא בתחום המוניציפאלי של חריש, היום. ועדת גבולות התייחסה האם אפשר לצרף אותו למרחב התכנון גם מעבר להיותו כחלק מהרשות בתחום המוניציפאלי.
תאופיק ג'בארין
לא נכון. פשוט מאוד אתה לא מבין - - -
היו"ר אמנון כהן
אז למה אתה מפריע? אפילו הוא יהיה מאז אחוז לא נכון אתה לא מפריע.
תאופיק ג'בארין
אבל זה עובדות.
היו"ר אמנון כהן
אתה מוכן לא להפריע. הוא היה חבר כנסת לשעבר, ראש המועצה.
תאופיק ג'בארין
אני מבקש להשיב אחרי שהוא ידבר.
היו"ר אמנון כהן
לא, לא אתן לך עכשיו. אתה דיברת, אף אחד לא הפריע. דיברת חצי דברים אמת חצי דברים לא אמת, אבל אף אחד לא - - -
תאופיק ג'בארין
איך אתה יודע שאני דיברתי לא אמת? אתה לא יודע את הנושא אפילו. אתה אמרת שאתה לא מכיר את הנושא.
היו"ר אמנון כהן
בגלל זה אני אומר, תן לבן אדם לדבר. אתה מוכן לתת לו לדבר?
תאופיק ג'בארין
בוודאי.
היו"ר אמנון כהן
אל תפריע לו לדבר. אם תפריע שוב אני מוציא אותך מהדיון.
תאופיק ג'בארין
אז תוציא אותי. עם כל הכבוד, מה זה דיקטטורה?
היו"ר אמנון כהן
אתה תתן לו לדבר.
תאופיק ג'בארין
אני בסך הכול.
היו"ר אמנון כהן
אז תצא בבקשה.


בבקשה, אדוני.
תאופיק ג'בארין
תודה רבה.
נסים דהן
אני חוזר ואומר, חלק גדול מהמרחב שוועדת הגבולות תצרף אותו, אם תצרף אותו לחריש, הוא מהתחום המוניציפאלי גם היום של חריש.
היו"ר אמנון כהן
אתה יוצא.
תאופיק ג'בארין
אני יוצא, אני לא מפסיד שום דבר, עם כל הכבוד. אני מצטער אפילו שהגעתי.
היו"ר אמנון כהן
תכבד מישהו שמדבר. אתה מדבר דמוקרטיה, אפילו שאתה לא שלם עם בן אדם, אם אתה לא רוצה לשמוע לו אתה תיתן לו לדבר.
תאופיק ג'בארין
אתה חדש בתפקיד.
היו"ר אמנון כהן
אני לא חדש בתפקיד.
תאופיק ג'בארין
אני מקווה שאתה תלמד מקודמך שהיה גם כן - - - זה לא הפעם הראשונה שאני נמצא כאן.
היו"ר אמנון כהן
אני לא חדש בתפקיד, דמוקרט צריך לכבד. לא רק דמוקרטיה נועד למי - - - על מה אתה מדבר בכלל?
תאופיק ג'בארין
כל הכבוד, אתה לא נותן לאנשים לדבר, אני מצטער שאני הגעתי לכאן.
היו"ר אמנון כהן
אני לא רוצה לשמוע אותך. אתה חוצפן. אתה בא לוועדה, מכבדים את הדברים שלך, שומעים אותך, ואתה דמוקרט רק בשבילך, אתה לא רוצה לשמוע מישהו אחר. אפילו שהוא לא מדבר אמת אתה חייב לשמוע לו, ואז תגיב אם יש לך להגיב. אתה לא תתן לו לסתום את הפה וכל מילה שנייה אתה תסתור אותו, לא, אין דבר כזה. תהיה בריא ידיד. פעם הבאה אני מבקש לא להזמין אותו לדיונים. לא להזמין אותו יותר לדיונים. אתה לא ראוי לבוא לדיון ועדה.
תאופיק ג'בארין
אתה לא יכול לעשות את זה.
היו"ר אמנון כהן
אני יכול לעשות את זה, ואני רושם בפרוטוקול. הוא יותר לא יהיה מוזמן לדיונים שבכנסת.


בבקשה, אדוני. בכל מקרה, אצלי בוועדה הוא לא יוזמן.
נסים דהן
אני מתנצל, אבל זה אווירה שאנחנו רגילים אליה, זה לא חדש בשבילנו שסותמים כאן פיות כשאין להם טיעון מקצועי אמיתי.

בכל אופן, נחזור לעניינו. נכון, היו לנו המון חלומות בחריש, חשבנו היות ומצוקת הדיור של הציבור החרדי היא גדולה מאוד, כולם מכירים אותה. חשבנו שנוכל לתת מענה גדול יותר לציבור החרדי והציבור הכללי במדינת ישראל באזור חריש. אבל חלומות לחוד ומציאות לחודש, לאחר המון דיונים שהתקיימו בכל הועדות המקצועיות של מדינת ישראל, החל בוועדה המחוזית וכלה במועצה הארצית העליונה, האישורים שעומדים בידינו הם כ-10,500 יחידות דיור בלבד.
טלב אלסאנע
מה תחום השיפוט?
נסים דהן
4,800 דונם בתחום התכנון בלבד, חריש קציר היא מועצה משותפת שתחום המוניציפאלי שלה הוא 15 אלף דולר. היום, בלי הרחבה. קציר חריש זו מועצה מקומית שכוללת את היישובים קציר חריש ואת המרחב ביניהם, בלי הרחבה של ועדת הגבולות, היום קציר חריש יושבת על 15 אלף דונם.

תיאורטית יכולנו בוועדה המיוחדת שהמדינה הקימה לצורך קידום העיר חריש, להגיש את מרחב התכנון של חריש, ובמקביל להגיש לוועדה המחוזית בחיפה את שאר השטח, אף אחד לא יכול היה למנוע את זה מאיתנו. כמובן שזכותם של התושבים הגרים בסביבה ובתוך חריש להתנגד כמו שהם עשו עד היום בכל רמות התכנון, זה התחיל בוועדה המחוזית בחיפה, עבר לוועדה המיוחדת בחריש, עבר למועצה הארצית, וכלה בוועדת הערר. עם כל הטענות שידידיי חברי הכנסת השמיעו כאן, נשמעו בכל הוועדות המקצועיות, נשמעו. חלקם התקבל. זה לא נכון שכל ההתנגדויות נדחו, חלק גדול מההתנגדויות התקבלו, ולכן צומצמה העיר מגדול החלום היפה שהיה רק ל-4,800 דונם. חלק גדול מההתנגדויות התקבלו. בוודאי התנגדויות ענייניות שעיקרן היה איכות החיים של הסביבה, בוודאי שהתקבלו והתוכניות שונו. כשיש התנגדות שעל פניה נראית לא עניינית, והיו גם כאלה התנגדויות, מתוך ה-1000 התנגדויות רובם המכריע היו התנגדויות שלא היו ענייניות. במלים פשוטות, אם אני מתרגם את זה לשפה שלי, ואם אני לא מדייק אני מבקש סליחה, אמרו, תעופו לנו מהעיניים, אנחנו לא רוצים אתכם פה. במלים פשוטות - רוב ההתנגדויות היו מהסגנון הזה.
עפו אגבאריה
זה הסתה, אל תתחיל מזה, כולם דיברו על זה שאנחנו שנחיה בשלום וביחד ולא דיברו על דברים כאלה.
עלי כבהה
זו טעות.
עפו אגבאריה
חבל שהוא פולש לדברים כאלה. לא דיברנו - - -
היו"ר אמנון כהן
הוא אמר עובדה למה שהיה – התנגדות.
טלב אלסאנע
כמו שיש אינטרס להרחבת חריש ולפיתוחה, יש ליישובים האלה אינטרס להתרחב וגם להתפתח. אי אפשר להגיד שזה בגלל לעוף או לא לעוף, אלא שיש אינטרס.
יעקב כץ
כמו בנגב.
נסים דהן
אני מציע שחבריי חברי הכנסת ישמרו קצת על אורך רוח.
טלב אלסאנע
הנגב היה יישאר ולנצח.
נסים דהן
אני אומר דברים שאולי קצת מקוממים. לא נעים לשמוע שחברים שלהם מהשטח שהטעו אותם במספרים ונתונים גם לא סיפרו להם את העובדות האלה. יש לנו מכתב שחור על גבי לבן של תושב שאמר, רבותיי, החתימו אותי בחתונה, אני לא יודע בכלל למה התנגדתי.
עפו אגבאריה
עזוב, אז מה.
נסים דהן
קשה להם לשמוע את זה, אבל זה המציאות.
עלי כבהה
אני רוצה להגיב אולי.

- - לחצו עליו - - -
היו"ר אמנון כהן
גם אותך נוציא, אתה לא יכול להגיב.
נסים דהן
ההתנגדויות נשמעו בכל הועדות, כולל ההתנגדויות שהעלו כאן חברי הכנסת בשם התושבים. אני דן אותם לכף זכות, את חבריי הכנסת, שהנתונים שהמציאו בפניהם הם לא היו אמיתיים ולא נכונים, לכן הם העלו כאלה טענות. ההתפתחות של היישובים הערבים בסביבה נלקחו בחשבון, אף סנטימטר בחריש הוא לא על חשבון התפתחות עתידית של אף יישוב ערבי בסביבה.
עפו אגבאריה
מה עם דר אל חנון?
נסים דהן
דאר אלחנון כמו שאתה יודע, הוא לא בסמכות שלי, ואני לא יכול לאשר אותו. השטח של חריש לא מתקרב לשם.
היו"ר אמנון כהן
אדוני, בבקשה לסיים.
יעקב כץ
מתי המכרז? מתי נראה 4,000 משפחות שם?
נסים דהן
לאחר שהאבק של ההתפתחויות ישקע, שהוא בעיקרו כמו שהעורך דין שלהם הצהיר בבית המשפט העליון, שההתנגדות הייתה ברמה הלאומית יותר מאשר ברמה המקצועית.
עפו אגבאריה
זה הסתה. עזוב.
נסים דהן
העורך דין שלו אמר את זה בבית המשפט העליון שחור על גבי לבן, יש פרוטוקול.
עפו אגבאריה
בוא נמצא איזשהו דיון פורה בשכנות טובה, לזה אנחנו קוראים - ואתה מתחיל להסית בכל משפט – חבל.
טלב אלסאנע
הדיון הוא ענייני למה מסיתים אותו?
היו"ר אמנון כהן
פעם הבאה אני שוקל איך לעשות דיונים בנושאים האלה. אם אתם מתנהלים כך, עושים מניפולציות, אני לא חבר הכנסת דוד אזולאי, אני לא ארשה דברים כאלה. פה לא יעשו לי מניפולציות. אני אתן לכם לדבר, אני אעשה את העבודה כפי שאני יודע לעשות. אני ברמה חברית רוצה לתת – אבל לא, לא יהיה מצב שיסתמו פיות אם הוא לא מסכים לדעה אז הוא ייתן לו לא לדבר.
עפו אגבאריה
אנחנו מדברים ברמה של – בוא נהיה שכנים טובים, באים להגיד בוא אנחנו נהיה שווים אז מתחילים לדבר – לא על דבר אחר.
עלי כבהה
אמר דברים לא נכונים, תן לי להגיב.
עפו אגבאריה
מה ההמלצות של הוועדה?
עלי כבהה
אני מצטרף לזה שאני מתחרט שבאתי.
היו"ר אמנון כהן
אני לא עובד כך.

אני נועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:10)

קוד המקור של הנתונים