הכנסת השמונה עשרה

PAGE
16
ועדת הכספים

30.5.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו באייר התשע"א (30 במאי 2011), שעה 10:00

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 41) (מיסוי על בסיס מזומן), התשע"א-2011

הצעתם של חברי הכנסת אלכס מילר, רוחמה אברהם-בלילא

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

ליה שמטוב

ערן יעקב, סמנכ"ל בכיר, ככללית, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד איריס ויינברגר, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

שי דותן, מרכז המחלקה הכלכלית, משרד האוצר

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

חנה ג'ינו, לשכת יועצי המס

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

ברוך שניר, מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

ליאת גור, דוברת התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

ניר קלינגר, מנכ"ל לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

שמואל חרסט, יועץ מס, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

עו"ד איתן צחור, לשכת עורכי הדין

ענת מימון

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 41) (מיסוי על בסיס מזומן), התשע"א-2011

הצעתם של חברי הכנסת אלכס מילר, רוחמה אברהם-בלילא

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 41) (מיסוי על בסיס מזומן), התשע"א-2011, הצעתם של חברי הכנסת אלכס מילר ורוחמה אברהם-בלילא. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מודה לאדוני על הבאת החוק לוועדה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית. מדובר בכל אותו סקטור אותו אני מייצגת שנים רבות, סקטור העסקים הקטנים והבינוניים שבעיניי ובעיני רבים הוא מהווה את השדרה הכלכלית של המשק במדינת ישראל. חיזוקו, התרת חסמים, קיצור כל הליכי הבירוקרטיה, למעשה יביא לדבר אחד והוא לחיזוק כלכלתה של מדינת ישראל.


הצעת החוק שמונחת כאן על השולחן היא למעשה הצעת חוק שהבנתי שהגענו אתה להסכמה ואני גם יודעת לומר שהממשלה תכננה להביא הצעה משלה. בעבר דובר על כך שהממשלה אולי תביא לחקיקה מיוחדת בסוגיה הזאת אבל מאז עברה שנה והממשלה לא הביאה הצעת חוק כלשהי.

היא הייתה עסוקה בדברים אחרים.

מן הסתם חשובים יותר.

לא חשובים יותר. מזיקים יותר.

כחברת אופוזיציה אני יכולה לומר דברים אבל אדוני לא רוצה שאני אעסוק בצד הפוליטי.

לא. היא פשוט הייתה עסוקה. אני ראיתי החלטות ממשלה שהיא הייתה מאוד עסוקה בהן.

לגופו של עניין. מדובר בהצעת חוק שמקלה על כל אותם נותני שירותים של עד 15 מיליון שקלים, שישלמו את המע"מ במזומן.


אני מברכת את יושב ראש הוועדה שראה את החשיבות הגדולה והרבה בעניין הזה ואני מבקשת להביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בוועדה וכמובן במליאה.

אני מבין שאם מישהו עושה עסקה בתשלומים, הוא ישלם את המע"מ בשעה שהוא מקבל את הכסף.

אך ורק בשעה שהוא מקבל את הכסף.

למה את מדברת על חסמים לעסקים קטנים ובינוניים? את מדברת כאילו על בירוקרטיה.

לא.

אני מדבר על צדק.

אני מדברת גם על צדק ועל יותר מזה. כאשר תיארתי את הבעיה, כמי שמשמשת כיושבת ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים ומלווה את הנושא, הצעת החוק הזאת היא בהחלט בשורה של צדק, כפי שאדוני אומר. זאת אחת הבשורות מני רבות שאנחנו צריכים להביא למגזר הזה ולטובתו. אני שמחה שזה קורה היום. אני שמחה ומודה לך אדוני על שאתה מעביר את זה.

עוד לא העברתי. הבאתי את זה לסדר היום.

העברת את זה בקריאה ראשונה.

בקריאה ראשונה, כן.

אתה משלים את החקיקה של הסוגיה הזאת ומביא אותה לקריאה שנייה ושלישית. זה לא מובן מאליו בימים הללו, עם הקשיים הללו, שיש הצעת חוק כזאת שמהווה בשורה לכל אותו מגזר עסקים בישראל.

תודה. חזקי, בבקשה.

אנחנו מברכים על הצעת החוק שתעזור למגזר העסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו מבקשים, אם ניתן, ואני מבין שהיו הסכמות, להעלות את המחזור מ-15 ל-25 מיליון שקלים וזאת כדי לאפשר לעוד יותר עסקים קטנים ובינוניים להיות משולבים במהלך החשוב הזה. ההצעה היא חשובה ואנחנו בעדה. אם האוצר היה מסכים להעלות את הסכום ל-25 מיליון, זה היה עוזר לעוד קבוצה.

למה אתה מבקש את זה?

יש קבוצה של עסקים קטנים ובינוניים שהמחזור שלהם הוא עד שלושים מיליון שקלים ואנחנו חושבים שהמהלך הזה הוא חשוב לעסקים הקטנים. עם מחזור של 15 מיליון שקלים, המגבלה של ה-15 מיליון שקלים תוציא מהכלל הזה קבוצה של עסקים. מאחר שמדובר כאן במהלך שמהווה דחיית מס ולא הפסד מס, זה מהלך חד פעמי, אנחנו חושבים ששווה להעלות את המחזור, אם ניתן, ל-25 מיליון שקלים, דבר שיהיה לטובת העסקים הקטנים והבינוניים.

אני מבקש לשאול את הממשלה מה ההיגיון הזה? יש לי עסק קטן שיש בו נניח מחזור של 25 מיליון שקלים. אני לא האחים עופר אבל אני מנהל עסק, אני והמשפחה שלי. אני הגמ"ח של המדינה? אני צריך לשלם למדינה? אתם לוקחים ממני גמ"ח? אם זה כך, בואו קודם נתקן את חוק הגמ"חים. למה אני צריך להיות הגמ"ח של המדינה? אני בעצם המתווך בין הלקוח שמשלם מע"מ שהוא מעביר את זה ואני מעביר את זה אליכם. למה אני צריך לתת לכם כשהוא עוד לא נתן לי? יש עסקה שהתשלום שלה הוא בעוד חצי שנה, ולמה אני צריך לתת לכם קודם?

אני אתחיל בגמ"ח ואני אסביר. ראשית, להגדיר עסקים קטנים כעסקים עם מחזור של 25 מיליון שקלים, אני חושב שזה קצת בעייתי.

עזוב את הסכום.

הגדרת ממשלה לעסק קטן, זאת הבעיה.

היום כ-89 אחוזים מהעסקים במדינת ישראל הם עד שני מיליון שקלים. מרבית העסקים, כ-90 אחוזים מכלל העוסקים במדינת ישראל, הם עד שני מיליון שקלים. 90 אחוזים. אלה עובדות. תמיד צריך לשים איזושהי תקרה, איזשהו גג מסוים, והרי יש חשיפה תקציבית וכאשר עושים את העלות תועלת בין החשיפה התקציבית לבין התועלת שאני תורם, אנחנו ראינו לנכון כן לבוא לקראת העסקים הקטנים והבינוניים ולראיה יצא תזכיר חוק ביוזמת הממשלה כמובן.

יש לכם חתך גם של עשרת האחוזים שהם עסקים גדולים מעל שני מיליון שקלים? אני מתכוון להיקפים הכספיים.

כן. יש. אני אגיד לך גרוסו-מודו ולא בדיוק, אבל אשמח לשלוח לך למייל נייר מסודר עם הפילוח המדויק.


אם אנחנו עוברים מ-15 מיליון ל-20-25 מיליון, מדובר בסך הכול בתוספת של כ-120 עוסקים. זאת המשמעות. מרבית העוסקים במדינת ישראל, עובדתית, נמצאים עד שני מיליון שקלים.

אתה מסכים להגדיל את הסכום?

לא.

רגע. אל תגיד לא. למה אתה אומר לא? לא קיבלת רשות דיבור על זה. עוד מעט נדבר על הסכום.

זה לעניין העובדות, כי חשוב קצת להכיר את העובדות כאשר מגדירים עסקים קטנים ובינוניים. אגב, גם בעולם כאשר מגדירים עסקים קטנים ובינוניים, אין הלימה בין העסקים הקטנים והבינוניים שמוגדרים כהגדרה לצורך ממשלה לבין ההגדרה לצורך מע"מ על בסיס מזומן. גם בעולם ההגדרות הן שונות וצריך להבין את זה.

ליה, אתם דיברתם על כך בוועדת המשנה לעסקים קטנים.

אנחנו דיברנו בדיוק על ההגדרה. בישיבה היו נציגים מכל המשרדים.

גם מרשות המסים.

יצאתי בהרגשה שאף אחד לא יכול להגדיר מה זה עסק קטן ובינוני. קבענו פגישה נוספת אליה כל אחד יבוא לאחר שהכין שיעורי בית. אכן צריך להגדיר את זה ולדעת איך לעבוד. קודם כל, מתברר שאין שיתוף פעולה בין המשרדים.

לא יכול להיות. באמת אין שיתוף פעולה בין המשרדים? התחדש לי משהו חדש.

אנחנו עובדים על זה.

על מה אתם עובדים?

על שיתוף הפעולה.

אל תעבדו על זה. יש משרד לשיתוף פעולה אזורי ואתם אל תתערבו בזה. תעשו במה שאתם מסוגלים להצליח, אבל את זה תעזבו.

אני רוצה לפתוח סוגרים, לומר, להעיר ולהאיר. לפני למעלה משש שנים – בעבר - הכנתי תזכיר חוק בו שולבו כל משרדי הממשלה סביב שולחן עגול. ריכז את זה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחקי שהיה בעבר יושב ראש הרשות לעסקים קטנים ומכיר את כל הסוגיה הזאת. הכנו הצעת חוק שמתחילה מהגדרת עסק קטן ובינוני וכלה בכל הטיפול בסוגיות הבירוקרטיות, הפחת המואץ, דמי אבטלה וכולי. הממשלות הרבות, ביניהן ממשלות בהן גם אני ישבתי, לא יכלו להכין את הצעת החוק הזאת והחלטנו ללכת לשיטת הסלאמי. זה עוד יגיע, אבל עוד חזון למועד. זה לא קשור להצעת החוק שמונחת כאן.

לא, לא קשור. מכיוון שאנחנו מדברים על הצעת החוק, לכן נכנסנו לעניין של ההגדרה.

לשאלתך. מע"מ על בסיס מזומן, משמעותו כמו שאתה אומר שאתה מעביר את השירות, נותן את השירות, כי מדובר בעיקר בשירות – ותכף אני אסביר את ההבדל – או לחליפין, אם נניח מדובר, בהנחה שמדובר במוצר, ובעיתוי שהתשלום מגיע, אז יש את הדיווח. המשמעות של מע"מ על בסיס מצטבר היא שכך זה עובד בכל מדינות העולם, ואת זה צריך להבהיר. בארץ אנחנו נותנים הטבות מע"מ על בסיס מזומן לשירותים – בהנחה שהצעת החוק הזאת תופנם ותיכנס – בעצם כל המגזר השירותי, כמעט כולו, יעבוד על בסיס מזומן. כבר היום מרבית העוסקים הם על בסיס מזומן. כשאני אומר מרבית העוסקים, אני מדבר על 73 אחוזים מכלל העוסקים במדינת ישראל היום שהם על בסיס מזומן.

תן דוגמה.

כל נותני השירותים. מקצועות חופשיים – בסיס מזומן. אם ההצעה הזאת תמשיך בהתאם לתזכיר החוק, המשמעות היא ספרים, סנדלרים, תקשורת, כוח אדם, כל מי שלא מחזיק מלאי.


מה הרציונל במלאי כשיש מצטבר? במכר, כשאתה מעביר את הסחורה, הרציונל שבאותו מעבר סחורה, אז יהיה זמן החיוב וזה החוק. החוק אומר שזמן החיוב יהיה, וכך זה עובד ויש לזה רציונל. הרציונל הוא גם ברמת האכיפה, גם ברמת הקוהרנטיות עם כל דיני המסים.

זה משפיע על ניהול ספרים.

בדיוק. משפיע על ניהול ספרים. גם מס הכנסה עובד על בסיס מצטבר במה שקשור לטובין, במכר, וכל מה שקשור לשירותים הוא על בסיס מזומן. בהנחה שהצעת החוק הזאת תשתלב, זה ייצר קוהרנטיות עם כל עולם המס. לעבור למהלך אחר, מעבר להשלכות התקציביות שהן עצומות, גם הרציונל של הפגיעה ביכולת האכיפתית וגם ברציונל המיסויי, זה מאוד מקשה על רמת האכיפה.


הרציונל, כמו שאמרתי, הוא במכר. כאשר מדובר בטובין, בניהול מלאי, שם זה על בסיס מצטבר. כאשר מדובר במתן שירות – וזה יכול להיות כל שירות, ואמרתי שזה יכול להיות ספר, אינסטלאטור, שיפוצניק – יהיה על בסיס מזומן. כאשר מדברים על 15 מיליון, אני אומר לכם שעד שני מיליון בעצם נמצאים כמעט כל העוסקים במדינת ישראל.

נכון שאם מדברים על עד 15 מיליון, אפשר תמיד לפרוץ את זה אבל זאת פריצה שיש לה עלות משמעותית. בעלות תועלת, במתן מענה לכמה עוסקים, להגדיר עסק קטן עם עשרים מיליון, אני אומר לך שמדובר באחוזים בודדים, בשמנת של השמנת ואני לא בטוח שאנחנו רוצים לתת כאן הטבות.


לא מזמן הייתה הצעה ללכת על בסיס מזומן לכולם, אבל המשמעות היא שמחר חברות כמו סלקום, אורנג', אני לא חושב שיש מקום שהן יעבדו על בסיס מזומן. אין רציונל והחשיפה התקציבית היא מאוד גדולה בעניין הזה.


כמו שאמרתי, לגופו של עניין, החוק הולך ביחד עם התזכיר. לגופו אין לנו התנגדות מהותית ככל שהדברים יותאמו.

למה לא הכנתם חוק ממשלתי?

הכנו. יש תזכיר.

יש תזכיר ויש הלימה.

יש תזכיר חוק לו הייתה התנגדות של שר התעשייה. אני לא יודע על בסיס מה.

למה משרד התעשייה התנגד?

אני חושב שכדאי לשאול אותו אבל הוא אולי רצה להביא את זה בצורה יותר מורחבת ואנחנו התנגדנו מהסיבה שכרגע פירטתי, כי גם מרבית העוסקים נמצאים שם, ולפרוץ את זה מעבר לזה, יוצר לנו בעיות רבות אחרות. ככל שהנוסח יותאם, לגופו של עניין אין לנו התנגדות מהותית אלא אם כן צריך לומר שוועדת שרים קבעה שההצעה הזאת צריכה ללכת ביחד, וזאת בעצם עמדתנו.

עמדת ועדת שרים היא ללכת ביחד, הצעת החוק הפרטית עם ההצעה הממשלתית.

עם ההצעה הממשלתית ולהתאים אותה. זאת עמדתנו.

המציעים כמו רוחמה אברהם ואלכס מילר, גם הם צריכים לריב עם משרדי הממשלה? ללכת אתכם יחד במריבות?

למה? אתה רואה שאנחנו רבים?

זה נכון שעסקים שיש להם מחזור של 25 מיליון שקלים מהווים אחוז פסיק ומספרם הוא כ-120, למה ההוצאות כל כך גבוהות?

יש את החשיפה התקציבית. ככל שהמחזור גדול יותר, תשלומי המע"מ שלך גדולים יותר. אם אני נותן הטבה למגזר כזה, הרי בסופו של תהליך הם משלמים חלק ניכר מתשלומי המע"מ. ככל שהמחזור גדול יותר, התשלומים גדולים יותר.

אבל מדובר על 120 עסקים.

אבל החשיפה התקציבית מאוד גדולה. זה יכול להגיע לסכום של כמיליארד שקלים. זאת המשמעות. בעולם של תקציב מתוח, תקציב הוצאה, זאת המשמעות. זה מעבר לבעיה שזה יוצר לנו גם עם מס הכנסה, גם ברמה הקוהרנטית עם דיני המס, גם ברמת האכיפה. אנחנו הולכים, ככל שמדובר על עסקים קטנים ובינוניים, לנוסח הזה שאנחנו חושבים שהוא ראוי ונכון. לראיה, הבאנו תזכיר חוק שבעצם הולך בקו אחד עם ההצעה.

אני רוצה להשלים בעניין תהליכי החקיקה שנעשו. הופץ תזכיר חוק ועל תזכיר החוק ישבנו עם משרד המשפטים לעניין הנוסח. כמו שאמר ערן, בוועדת שרים נאמר שהצעת החוק תתואם עם הממשלה, אבל ככל שיוחלט בוועדה כן להעביר את הצעת החוק, אנחנו מבקשים שזה יהיה בהתאם לנוסח שגובש עם משרד המשפטים.


בעניין הזה אני רוצה לומר מה עשינו בנוסח הזה, ומה שעשינו זה בהתאם לבקשת משרד המשפטים. הרי מדובר בהצעת חוק שמעגנת בחקיקה ראשית חקיקת משנה, הוראת שעה שהייתה קיימת בשנים 2009-2010 כאשר בעצם היא קבעה חריג בתקנות שהפך את הכלל. מה שקרה זה שרוב נותני השירותים בפועל הם על בסיס מזומן כאשר החוק אומר בסעיף 24 שמועד החיוב צריך להיות במועד מתן השירות.


לכן מה שאנחנו מבקשים כאן זה בעצם להפוך את הכלל כך שסעיף 24 יקבע שזה יהיה בשירות עם קבלת התמורה, סעיף 29 קבע את החריג של ה-15 מילין, כאשר אנחנו הצענו ששר האוצר יהיה רשאי בתקנות, שהן באישור ועדת כספים, להעלות את הסכום האמור בפסקה זו. תהיה אפשרות לשר להעלות את הסכום.

תכף נדבר על הסכום. בסדר. תודה. משרד המשפטים, דלית, בבקשה.

כמו שערן אמר, העמדה של ועדת השרים הייתה לתמוך בטרומית בלבד ובתנאי שזה יצורף להצעת החוק הממשלתית. יש חשיבות לגישתי לזה שזה יהיה בהצעת חוק ממשלתית. בין היתר הייתה גם הערה מהותית שלנו. אמנם אין לגישתנו מניעה משפטית לאשר את החוק בנוסח של רשות המסים כי הוא נכון יותר משפטית אבל הבעיה שאנחנו העלינו היא שהיום יש קצת בלגן בתקנות. התקנות הולכות לפי תוספות. יש היום לפי תוספות של כללי מס הכנסה והרבה מאוד גופים עברו לבסיס מזומן, בין היתר בעלי מקצועות חופשיים, עורכי דין, אדריכלים וכולי. כלומר, יש הרבה שלא מוגבלים בסכום. אמנם זאת הזדמנות לקבוע את זה בתקנות, זה איזשהו עיגון של המצב הקיים אם התקנות היו נמשכות גם השנה, אבל בעצם מה שקורה זה שהרבה מאוד נותני שירותים הם על בסיס מזומן בלי שום הגבלה והעסקים הקטנים הם על בסיס מזומן עד 15 מיליון שקלים. כל עוד אין סיבה להבחנה הזאת, ההבחנה הזאת יוצרת קושי. אני לא חושבת שזה מגיע לכדי מניעה משפטית. זה לא בלתי אפשרי ברמה החוקתית.

ולכן מה היית מציעה?

היה נכון לעשות כלל שווה לכולם.

גם למעלה מ-15 מיליון שקלים.

או לקבוע לכולם רף נמוך יותר. אם יש איזשהו סל תקציבי מסוים, לכאורה היה נכון לקבוע אותו.

את צודקת. איך באמת את מסבירה את ההבדל?

אני אסביר. לפי מה שדלית אומרת אפשר היה לקבוע עשרים מיליון על כלל נותני השירותים ואז הייתה אחידות, אבל אז היה קורה שהיינו פוגעים בעצם בנותני השירותים – רואי חשבון, עורכי דין, רופאים, אדריכלים וכולי, כל בעלי המקצועות החופשיים – שעד היום כולם היו על בסיס מזומן ולא משנה מה המחזור שלהם. בעצם הייתי מרעה את מצבם. אנחנו חשבנו שאנחנו עם הפנים קדימה. הרעיון הוא שכל נותני השירותים יהיו על בסיס מזומן אבל צריך לעשות את זה בשלבים בגלל בעיה תקציבית בלבד.

כמה עסקים יש עם מחזור של עד עשרים מיליון?

עד 15 מיליון שקלים, אנחנו מכלילים 97-98 אחוזים מהעוסקים. נשארו לנו שני אחוזים וקצת מהעוסקים כאשר מדובר בחברות גדולות ומבוססות כמו חברות הסלולר הגדולות או חברות כוח האדם.

מהם אתם לוקחים גמ"חים.

לא.

הם נותנים לך כסף שהם לא קיבלו.


יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? בקצרה כי אני רוצה לסיים את הדיון.

בשם לה"ב. אנחנו מצטרפים למברכים וגם זה צריך להיות בפרוטוקול. אנחנו רואים בזה צעד גדול ומבורך.


בקשר להערתו של ערן שבכל העולם נוהגים כך, אולי באמת מציון תצא תורה ותשנו את זה. אנחנו מיוחדים. תודה רבה.

כלכלן של התאחדות המלאכה והתעשייה. אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק. אני חושב שבגישה אסטרטגית זה היה נכון לפתור את הנושא ולעגן את הנושא דרך מגזר השירותים. עדיין ישנה בעיה עם מגזר התעשייה ומגזר העסקים היצרנים הקטנים שכתוצאה מהגדרת המלאי שרשות המסים ציינה קודם, הם מוכנים ליזום מהלך בכיוון הזה אבל צריך להיות ער לעובדה שזה יוצר איזושהי אפליה בין מגזרים מסוימים כך שציבור מסוים עדיין לא יכול ליהנות מההטבה הזאת וצריך לתת על זה את הדעת ופתרון.

מה למשל?

אנשי רשות המסים ידעו.

תאמר לי מה המקרה.

עסק יצרני קטן בתחום התעשייה, מאחר שהוא מנהל מלאי, הוא לא יכול לעבור למע"מ על בסיס מזומן. אז נוצרת אפליה כאשר עסק מסוים על בסיס שירותים אכן מקבל את ההטבה הזאת ועסק אחר לא מקבל אותה. שוב, אני לא אומר לא לנקוט. הראייה שפותרים את הבעיה במגזר השירותים היא מבורכת והיא מבורכת מנקודת המבט של העסקים הקטנים.


באשר לעלות התקציבית, אני רוצה לחדד נקודה. בסך הכול מדובר על דחיית תשלומי מס בגובה האשראי המרבי שזה סדר גודל של 3.5-4 חודשים.

לא חשוב. העלות התקציבית זה לא נושא הדיון.

לשכת עורכי הדין ויתר הלשכות המקצועיות מברכים מאוד על התיקון הזה, אבל בקשה אחת לי אל הוועדה, שיוקפד שהסעיף הזה יהיה אופציונאלי. כלומר, נישום לפי בסיס מזומן שמעוניין לדווח לפי בסיס מצטבר, כפי שהוא עשה עד היום, שהדבר יתאפשר לו. הדבר הזה לא ברור מנוסח החוק.

מי משיב לגבי התעשייה ולגבי הנושא של האופציה?

יש ועדת משנה שדנה בעניינים של עסקים קטנים וכמו שאמרת, עד שני מיליון שקלים. אני אולי אעיר בעניין הזה שגם היום קמעונאים, למרות שיש להם מלאי, זכאים לבסיס מזומן מסיבות כאלה ואחרות כאשר חלק מהסיבות הן גם ברמת החשיפה. זה היום, ברמה החוקית. עד תקרה, הוא דיבר על עד מיליון ו-950, שזה המצב שם. אתה מבקש לכאורה להרחיב את זה והדבר הזה נמצא בדיונים, גם בממשלה, גם בוועדה כזו ואחרת, בוועדות משנה שנמצאות כאן. אם כן, זה בתהליך ויש דיונים.

אל תלך אופטימי.

אכן, אל תהיה יותר מדי אופטימי.

למה אי אפשר לתקן את זה עכשיו?

אני מסביר.

כי יש ועדות?

לא. ממש לא. ראשית, אין צורך.

אין צורך כי את התיקון אפשר לעשות גם בחקיקת משנה.

אז תעשו אותו. אני מחכה לחקיקת המשנה לגבי החוק של הבגדים, של העמותות.

נכון. אנחנו עובדים על זה.

לא הבאנו את זה?

אני חושב שהבאתם אבל לא שמתי לב.

אני מקווה מאוד שבשבועות הקרובים זה יהיה. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה.

השבועות הקרובים?

אני מקווה.

אם זה בשבועות הקרובים, אני עושה קידוש בשבת, בלי נדר. אתם יודעים כמה זמן זה נסחב?

אנחנו עובדים על זה מאוד קשה. יש מספר עובדים שעסוקים הרבה מאוד דווקא בנושא הזה.

מה לגבי האפשרות האופציונאלית?

זה בלתי אפשרי מבחינת האכיפה.


לא הזכרנו שמאחר שהוראת השעה של חקיקת המשנה פקעה בסוף דצמבר 2010, נכון שאם הצעת החוק הזאת עולה, שהיא תהיה רטרואקטיבית ל-1 בינואר 2011 כי בסך הכול נותני השירותים עד 15 מיליון שקלים עובדים באופן הזה.

אני אתכם. מה שאתם מבקשים, אני מסכים.

יש כאן החמרה רצינית. היום זה אופציונאלי.

האופציונאליות קיימת?

לא.

אנחנו צריכים לשקול את זה. לבחון את זה.

להערכתי זה בעייתי למרות שאדם יכול להוציא חשבונית מס לפני המועד.

למה בן אדם רוצה לשלם טרם הזמן?

אדם היום מדווח לפי בסיס מצטבר.

אם יש מקרה כזה שבן אדם צריך לשלם את המע"מ והוא רוצה לשלם לפני הזמן שהחוק מאפשר לו, אני מציע שהוא ייתן לי את הכסף, אני אעשה בזה כמה מצוות ואני אחזיר לו. למה הוא נותן את זה לרשות המסים?

למע"מ יש שני צדדים, צד ההוצאות וצד ההכנסות. אני עד היום דיווחתי לפי בסיס מצטבר וכל ההוצאות שלי לא היו לפי בסיס מזומן אלא לפי הוצאות וההכנסות שלי יכולות לבוא בשלב מאוחר יותר וגם הן לפי בסיס מצטבר.

ערן, תשיב. אני מבקש תשובה מוסמכת.

נכון להיום מי שנמצא על בסיס מזומן, למעשה נהנה מכל העולמות.

לא נהנה מכל העולמות.

נהנה מכל העולמות ואני אסביר. למה הוא נהנה מכל העולמות? מצד אחד בתשומות שלו הוא על בסיס מצטבר. זה שהוא על בסיס מצטבר אומר, מר גפני, שבתשומות שלו הוא מקבל את זה מהר. שהוא מגיש. לעומת זאת, בעסקאות שלו הוא על בסיס מזומן. זאת המשמעות של המצב היום. זה אומר שהעוסק על בסיס מזומן נכון להיום נהנה מכל העולמות.

אין דבר כזה.

ערן, העניין נגמר. אני מבין שלכם יש נוסח.

אם אתה רוצה להפוך על בסיס מזומן גם בזה, אין בעיה. אתה רוצה להרע את מצבם?

לא רוצה להרע.

מה הוויכוח הזה עכשיו?

אתה מערבב בין מס הכנסה למע"מ. חד משמעית.

אתה אומר דברים לא נכונים.

אני לא מבינה על מה הוויכוח כאן. האם אתה רוצה לטרפד את כל הצעת החוק הזאת ששנה אנחנו עובדים עליה ומסייעים למגזר הזה?

לא, אבל צריך לתת את האופציה כפי שהייתה עד היום.

בסדר, נעביר את הצעת החוק הזאת ואחרי כן יתאפשרו אופציות נוספות.

אני מבין שיש לכם נוסח שאתם רוצים שהוא יהיה.

כן.

ואתם רוצים גם לגבי התחילה. יש תמיכת ממשלה, אם אנחנו הולכים לפי הנוסח הזה.

החלטת הממשלה הייתה לתמוך בטרומית בלבד.

השאלה אם יש התנגדות. זה מתואם עכשיו עם הממשלה.

לא מתואם.

יש עוד משרדים חוץ ממשרד האוצר.

את אומרת שזה תקציבי? יש התנגדות ממשלתית להצעה?

לא. זה לא הגיע לוועדת שרים. אין הסכמה.

אין התנגדות אבל אין הסכמה.

אמרנו שאין הסכמה.

מה הנוסח? תקריאי את הנוסח.

אני רוצה להבהיר.

לא ביקשתי הבהרות. החלטת ועדת שרים הייתה שמאשרים את ההצעה בטרומית. אנחנו במהלך החקיקה תיאמנו את זה כל הזמן אתכם. אמרתם שצריך שתבוא הצעת חוק ממשלתית כדי לצרף אותה יחד. הממשלה תומכת בהצעת החוק הפרטית אבל היא רוצה שזה יהיה יחד עם הצעת החוק הממשלתית. המתנו זמן רב ומכיוון שיש ויכוחים בין משרדי הממשלה, דבר שהוא נדיר מאוד, עדיין לא הגיעה הצעת חוק ממשלתית. לכן, היות שאתם תומכים בזה ואנחנו הולכים עם הנוסח שלכם, ועד שזה יבוא למליאה לקריאה שנייה ושלישית תבוא גם הצעת חוק ממשלתית, אנחנו כמובן נאחד אותה. בעיקרון, בגלל הפורמליסטיקה, לא הולכים לעכב את זה.


תקריאו את ההצעה.

1.
בחוק מס ערך מוסף, התשל"ב-1975 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 24 יבוא:


"24.
בשירות חל חיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל".

2.
בסעיף 29 לחוק העיקרי, בפסקה (11) המלים "בשירות שנתינתו מתמשכת ולא ניתן להפריד בין חלקיו" יימחקו, אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א)
בשירות שניתן על ידי עוסק שמחזור העסקאות שלו עולה על 15 מיליון שקלים וחלה עליו החובה לנהל פנקסי חשבונות לפי תוספת י"א להוראות מס הכנסה, ניהול פנקסי חשבונות (תיקון מס' 2), התשל"ג-1973, יחול החיוב במס עם נתינת השירות. ניתן השירות כאמור חלקים-חלקים, יחול החיוב על כל חלק שניתן ובשירות שנתינתו מתמשכת ושלא ניתן להפריד בין חלקיו, יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם על חשבון התמורה בעת תשלומו או עם גמר נתינת השירות לפי המוקדם מביניהם. שר האוצר רשאי בתקנות להעלות את הסכום האמור בפסקה זו".

למה 15 מיליון? אנחנו הגענו לפשרה על עשרים מיליון שקלים.

ההצעה שלנו מדברת על 15 מיליון שקלים.

עשרים. הם מבקשים 25.

לא, 15. חד משמעית, 15. ממש לא. בשום אופן. אני מבין שהם ביקשו, אבל זה לא שוק בעניין הזה. המשמעות היא שיש כאן חשיפה תקציבית.

אל תסבירו למה לא.

אם נעשה את זה רטרואקטיבי, את יוצרת רטרואקטיביות על כאלה שזה לא חל עליהם היום. אחרת את פשוט ממשיכה את המצב של הוראת השעה.

אני מסכימה.

בסדר.

אני אציין שמכוח סעיף 145(ג) לחוק התקנות יהיו באישור ועדת הכספים.

3.
בפסקה (2), במקום "כאמור בפסקה (1)" יבוא "כאמור בפסקאות (1) ו-(1א)".

4.
תחילתם של סעיפים 24 ו-29 לחוק העיקרי כנוסחן בסעיפים 1 ו-2 לחוק זה, יהיו ביום כ"ה בטבת התשע"א, ה-1 בינואר2011.

רוחמה, בסדר? נקבל את זה?

כן.

אנחנו מצביעים על אישור הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 41) (מיסוי על בסיס מזומן), התשע"א-2011 כפי שהקריאה היועצת המשפטית של רשות המסים.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק – אושר פה אחד


תודה רבה. אני מודה לכם.

תודה רבה אדוני היושב ראש.

אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45