ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 30/05/2011

הסטודנט הישראלי 2011 - לציון יום הסטודנט

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

com_alex

2011-09-22Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 417

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ו באייר התשע"א (30 במאי 2011), שעה 12:30
סדר היום
הסטודנט הישראלי 2011 – לציון יום הסטודנט
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר - היו"ר

דורון אביטל

מסעוד גנאים
מוזמנים
שר החינוך גדעון סער

נועה בינשטיין - אגף תקצוב, מל"ג

יהודה סקר - ארגון הורים ארצי ונציגה בכנסת

איציק שמולי - יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל

לילך מאיר - ראש מחלקת קשרי חוץ, התאחדות הסטודנטים

מתן קרן - רכז הסברה, התאחדות הסטודנטים

היא-לי הירט - מרכז למנהיגות סטודנטיאלית, התאחדות הסטודנטים

עמיחי גרין - ראש מחלקת מחקר, התאחדות הסטודנטים

רן לבנה - יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל אביב

הדס לוי - יו"ר אגודת הסטודנטים אריאל

שי שחף - יו"ר אקדמי, המרכז האוניברסיטאי אריאל

יובל אדמון - יו"ר אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים

שמואל בליץ - יו"ר אגודת הסטודנטים, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, ירושלים

רוני עזורה - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת כנרת

מור בן עמי - ועד מנהל, אגודת הסטודנטים, מכללת כנרת

מיכאל טפליצקי - סגן יושב ראש אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה

אירית בן חמו - דוברת אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה

רינה דורפמן - אוניברסיטת חיפה

עמנואל דניאלי - רכז באגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה

ברק טייץ - אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה

פפישלב - אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה

גלעד נוה - אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה

הדר שטריכמרגר - אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה

אלירן חדד - אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה

אביעד רוזנפלד - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת תל חי

אודי מיכאל - דובר אגודת הסטודנטים, מכללת תל חי

רינת שוורץ - חברת ועד האגודה, ואחראית על נושא התח"צ, מכללת תל חי

שירי דותן - רכזת פעילים, אגודת הסטודנטים מכללת תל חי

רון מרגלית - יו"ר אגודת הסטודנטים, עמק יזרעאל

אוריין לביא - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת נתניה

הראל חדד - רכז תחום משפטים, אגודת הסטודנטים, מכללת נתניה

נהורא מיסס - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת לוינסקי לחינוך

אדוארד רבין - יו"ר אגודת הסטודנטים, המכון הטכנולוגי חולון

אלעד אבני - אגודת הסטודנטים, המכון הטכנולוגי חולון
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

הסטודנט הישראלי 2011 – לציון יום הסטודנט
היו"ר אלכס מילר
צהרים טובים לכולם. אנחנו פותחים ישיבת ועדת חינוך. ממשיכים בסדר היום. הנושא: הסטודנט הישראלי 2011, לציון יום הסטודנט הלאומי. אנחנו בתאריך ה – 30.5.2011, כ"ו באייר תשע"א. אנחנו מציינים את יום הסטודנט הלאומי כחוק. זאת אומרת, יש חוק שבעצם מחייב את כל אותם הגופים שכפופים בחוק לציין את יום הסטודנט הלאומי, כאות הוקרה גם לסטודנטים, וגם כמובן למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

נמצא כאן איתנו שר החינוך, שבתפקידו גם יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה. אנחנו כאן נדבר על מצב הסטודנטים, על אותם הנושאים שהם הנושאים החשובים ביותר בקידום הנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה. בחיים הסטודנטיאליים. רק שבוע שעבר ציינו יום המילואים, והיו כאן דיונים בועדת החינוך על הנושא של מצב הסטודנט המילואימניק במוסדות להשכלה הגבוהה, וגם שמה ראינו באמת שיש שיפור מאד משמעותי, ותודות גם, כמובן, לך אדוני השר, על כך שקיבלתם החלטות אמיצות במועצה להשכלה גבוהה, עם אותם התיקונים שהם מגיעים למוסדות להשכלה הגבוהה. ראינו גם דירוג של המוסדות שבחלקם יודעים לבוא ולהשקיע, וחלק, אתה יודע, יודעים גם להתעלם מהמצב שכבר כל המדינה יודעת שאין מה לעשות. אנחנו רואים במערכת ההשכלה הגבוהה כמשאב העיקרי לצמיחה כלכלית ותרבותית של המדינה, ואם לא משקיעים, אז כמובן שאנחנו לא במקום איפה שהיינו רוצים למצוא את עצמנו. אבל אין ספק שאנחנו רואים שינויים בשנים האחרונות גם בכל מה שקשור לרפורמה הכללית במערכת ההשכלה הגבוהה, תכנית חומש, מצב הסטודנטים הכלכלי, יש עוד הרבה בעיות שאנחנו צריכים לפתור אותם, אבל כמובן שאם יש רצון, ואם יש שיתוף פעולה, בסופו של דבר, כל הדברים האלה נפתרים.

אני רוצה גם שאנחנו באמת נעלה כאן סוגיות באופן כללי, וגם אם יש רעיונות והצעות לאותם הנושאים שכדאי לפתור אותם גם בעתיד, אז כמובן שאנחנו גם נשמע ונשקול. גם מחר הולכת להיות ישיבה, גם כולם מוזמנים לנושא שקשור לאוניברסיטת תל אביב, אבל זה לא העניין כרגע, מה שחשוב זה באמת שאנחנו נציין בצורה רחבה כאן בכנסת את יום הסטודנט הלאומי.

הייתם בועדת כלכלה, חברים?
רן לבנה
כן.
היו"ר אלכס מילר
איך היה שמה?
רן לבנה
פוֹשר מינוס.
היו"ר אלכס מילר
או.קיי.
איציק שמולי
זה התחיל טוב. הייתה התלהבות בכל מה שקשור לעודד תחבורה ציבורית בקרב סטודנטים, ואז נכנסו לכל מיני מושגים שאנחנו לא מבינים אותם, עוד לא הגענו לשיעור הזה בכלכלה.
היו"ר אלכס מילר
טוב. בסדר. אנחנו נגיע גם לזה. דרך אגב, הדברים שאתם העליתם שמה, את אותם הסוגיות אפשר להעלות גם כאן. אין שום בעיה עם זה. אני בטוח שגם שר החינוך מודע לכלל הבעיות שיש היום בציבור הסטודנטים, וגם יהיה אפשרות להעלות בחלקם גם לישיבת ממשלה, כזו או אחרת, שתדון על נושאים סטודנטיאליים. אני בטוח שגם עמדתו בנושא יישמע.

טוב, אז אנחנו נתחיל. בוא נעשה דבר כזה, איציק, יש לכם מצגת. אני רואה, שאתם הכנתם\ אז בואו נתחיל מזה, ואז נתחיל התייחסויות.

אני, מה שאני רוצה לעשות, בואו נעשה את זה בצורה מסודרת, כך שאתם בזמן המצגת תעבירו לי רשימת דוברים מבחינתכם, מבחינת התאחדות הסטודנטים, כל מי שרוצה להתייחס, אם הוא לא קשור להתאחדות הסטודנטים, תעבירו לי פתק, שם, שם משפחה ותפקיד, נכניס אתכם לסדר הדוברים, וכמובן שר החינוך, מתי שאדוני תחליט להתייחס לנושא.
השר גדעון סער
מאה אחוז.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו נשמח. בבקשה.
איציק שמולי
תודה רבה אדוני. אני קודם כל מבקש להתייחס למקום שבו אנחנו נמצאים, ועדת החינוך, כי בסוף זה מקום שהולך יד ביד עם הסטודנטים כבר כמה שנים. זה מקום שאנחנו תמיד שמחים, והאמת, מרגישים די בטוחים להגיע לכאן. אנחנו תמיד מוצאים כאן אוזן קשבת, ועל כך אני מודה לך ולחברי הועדה. אין ספק שאתה שגריר אמיתי שלנו הסטודנטים, כאן בכנסת.

אני רוצה גם לברך את שר החינוך ולהודות לו שגם הפעם נעתר לבקשתנו והגיע לדיון ביום חגם של הסטודנטים. אדוני השר, בשנתיים האחרונות מחלקים לך שבחים מעל כל במה, אני חושב שבצדק. המפנה הדרמטי.
השר גדעון סער
ברוב הבמות.
איציק שמולי
ברוב הבמות. אם זה הרוב אז זה בסדר. אני חושב שהמפנה שחוללת במערכת ההשכלה הגבוהה הוא מפנה משמעותי שאת התוצאות הטובות שלו נדע, נזכה לראות רק בעוד כמה שנים, אבל אין ספק שאם אתה הצלחת לנטוע אופטימיות בקרב אנשי האקדמיה, אז אני חושב שבהמצב שלנו בהחלט מעודד.

הרפורמה הזאת לא פסחה גם על היחסים בין הממשלה ובין הסטודנטים. אנחנו עד היום היינו רגילים, עד לכניסתך לתפקיד היינו רגילים להיות בעיקר במצב של קונפליקט, ומאז כניסתך לתפקיד אין ספק שהשיח ויחסים הם יותר ברמה של שותפות, ועל כך אני מודה לך. זה לא דבר מובן מאליו כלל ועיקר.

אני רוצה גם להודות לסגנית השר, גילה גמליאל, שתומכת באופן עקבי בנו הסטודנטים, בזכויות הסטודנטים. אני מניח שהיא תצטרף אלינו בהמשך, וכמובן ליו"ר הות"ת, עמנואל טרכטנברג, שזה כבוד גדול לעבוד לצידו.

[הצגת מצגת]

הסטודנט הישראלי בשנת 2011, זו מצגת קצרה, לא נלאה אתכם יותר מידי, יש היום בישראל 293 אלף סטודנטים. מתוכם כ – 230 אלף סטודנטים לתואר ראשון, מרביתם, מרבית הסטודנטים לתואר ראשון לומדים כבר היום במכללות ולא באוניברסיטאות. זה איזה שהיא מגמה שאולי השא יוכל להרחיב עליה לאחר מכן, אבל זה בהחלט מופיע בתכנית החומש, הסתה של לימודי התואר הראשון למכללות, והתמקדות של האוניברסיטאות בתואר השני, ובתארים המתקדמים.

הגיל הממוצע של הסטודנטים הוא 26 שנים. אתם יכולים לראות ש – 10 אחוז מהסטודנטים הם הורים לילדים, מה שמביא אותנו, את ההתאחדות, בשנה האחרונה להתעסק יותר ויותר בזכויות של סטודנטים שהם הורים, גם סטודנטיות, וסטודנטים שהם בדרך להיות הורים, כמו סטודנטיות בהיריון. תיקון חקיקה שהובלנו, בעזרתו הגדולה של שר החינוך וסגנית השר, ודברים נוספים, מעונות לסטודנטים, מעונות לילדים הכוונה.

אמרתי קודם, היחס בין נשים לגברים באקדמיה הוא לטובת הנשים, 55 אחוז מהסטודנטים הם בעצם נשים.

11 אחוז מהסטודנטים הם סטודנטים ערבים, ו – 89 אחוז מהסטודנטים הם סטודנטים יהודים.

בשנים, נאמר, בשנה, שנתיים האחרונות, נושא שכר הלימוד הוא נושא שמטריד אותנו פחות ופחות, בעקבות איזה שהוא סטטוס קוו שהתקבל עם הממשלה. אי אפשר לומר את זה, לצערי, על כל עניין עלויות המחיה, עלויות הנלוות של הסטודנטים. אני מדבר בעיקר על העלויות של המגורים והתחבורה. ניתן לראות שמבחינת המגורים מרבית הסטודנטים סוחרים היום דירה ומרגישים היטב את מצוקת הדיור, המחירים הגואים, וגם המחסור בהיצע מוצא את ביטויו גם בשוק השכירות. זה משפיע כמובן באופן דרמטי על הסטודנטים. יש עוד בעיות נקודתיות בחלק מהמוסדות בכל מה שקשור למעונות. אני מניח, זה קורה בעיקר בפריפריה, במוסדות כמו תל חי, ספיר, וגם באריאל, שהיא לא פריפריה, אבל יש שם גם בעיה. אני מניח שהחברים יתייחסו לזה מאוחר יותר.

לצערי היום כ – 8 אחוז מהסטודנטים גרים במעונות, ויש תפוסה מלאה. המעונות כיום הם בתפוסה מלאה. זה משהו שאנחנו נשאף לקדם אותו בחודשים הקרובים כמענה, לפחות חלקי\ לבעיית הדיור של צעירים וסטודנטים.

מבחינת הרכב ההוצאות של הסטודנטים – אתם יכולים לראות שסך הכל מרכיב מאד משמעותי של ההוצאות הוא נוגע בתחום הדיור, גם שכר הדירה, וגם ההוצאות הנלוות, מה שנקרא במצגת: צרכים נלווים, שכולל את הארנונה, את החשמל, וכל מיני מסים.

מרכיב משמעותי נוסף בסל ההוצאות שלנו הולך, אין מה לעשות, גם על בילויים, וגם על נסיעות. זה חלק מהעניין של להיות סטודנטים. יש עוד דברים נוספים, אבל אתם יכולים לראות שחלק ניכר מההוצאות הולך על נסיעות ומגורים. סך הכל ההוצאה הממוצעת של סטודנט היא כ – 4,300 שקלים. ההכנסה הממוצעת של הסטודנטים – 80 אחוז מהסטודנטים עובדים, וזה נתון מאד משמעותי. ההוצאה הממוצעת של הסטודנטים נעה בסביבות ה – 3,500 שקל, הנה, אפשר לראות את זה בבולט השלישי, כ – 3,400 שקלים. כלומר, על אף העובדה ש – 80 אחוז, כ – 80 אחוז מהסטודנטים עובדים תוך כדי הלימודים, עדיין הם לא מצליחים להדביק את ההוצאות, וזה נתון שצריך להדאיג את כולנו. מטבע הדברים, בחודשי הקיץ, השכר הממוצע של הסטודנטים עולה מכיוון שיש להם יותר זמן פנוי, והם יכולים לעבוד יותר שעות.

55 אחוז מהסטודנטים מקבלים סיוע כלכלי מההורים. יש לנו יסוד סביר להניח שחלק ניכר מהם לא היו יכולים לצלוח את דרכם באקדמיה אלמלא התמיכה הזאת של ההורים. אנחנו יודעים להגיד שכ – 5 אחוז מהסטודנטים מגיעים מאשכול 1, 2, שזה אשכול סוציו – אקונומי הנמוך ביותר.

ייאמר לזכות הות"ת, מל"ג, וכמובן שר החינוך, שנעשים כל הזמן ניסיונות גם להגדיל את היקפי הסיוע, וגם להתאים אותם בצורה טובה יותר, למשל, עד לפני כמה שנים חלק ניכר כספי הסיוע ניתן בצורה של הלוואות שהסטודנטים פשוט לא השתמשו בהם, עשו שם כל מיני הסטות למענקים ודברים מהסוג הזה, שבעצם הגבירו את היקף השימוש בכספי הסיוע.

אתם יכולים לראות גם את גובה הסיוע הכלכלי לאורך שנת לימודים. כמו שאמרתי, המספרים מדברים בעד עצמם.

מבחינת תחבורה – כ – 42 אחוז מהסטודנטים נוסעים בתחבורה ציבורית. לפרוייקט: חופשי סטודנטיאלי, שעליו דיברנו הרגע בועדת כלכלה, שמעניק לסטודנטים כ – 50 אחוז בתחבורה ציבורית, 50 אחוז הנחה בתחבורה ציבורית, יש חלק גדול בהצלחה של הדבר הזה. יש לנו בעיה קשה בכל מה שקשור לתחבורה ציבורית בינעירונית, זה בעיה שנוגעת בעקר למוסדות בפריפריה, ולכן, כצעד משלים, אנחנו כרגע שואפים, בעזרתו של שר התחבורה, וועדת הכלכלה של הכנסת, לקדם תחבורה ציבורית מוזלת גם ברובד הבין עירוני.

40 אחוז מהסטודנטים מגיעים לקמפוס עם מכונית או בקטנוע, ו – 16 אחוז ברגל. אני מניח שזה לא מתחבר פה ל – 100 אחוז, אז 4 אחוזים נוספים זה בקטנוע.

מבחינת מילואים – כ – 40 אחוז מהסטודנטים משרתים במילואים. אגב, אני כרגע בשירות מילואים, ואני מקבל סמסים מהמ"פ. אז מכאן אני ממשיך לקו. אז אולי זה דוגמא חיה, אבל הסטודנטים לפני כשבוע, אדוני היושב ראש, אתה הזכרת שהיה כאן יום המילואים בכנסת, ובאמת יכולנו לשמוע מהקמל"ר עצמו עד כמה הסטודנטים מהווים מרכיב מאד משמעותי מכל מערך המילואים של צה"ל.

נקודה אחרונה שבה אני מבקש לגעת במצגת הזאת, ובעיני היא המשמעות האמיתית של היותנו סטודנטים, היא המעורבות החברתית. חלק מרכזי מלהיות סטודנט זה לא רק לרכוש השכלה גבוהה, ולהרחיב את האופקים, זה גם להיות מעורה בכל מה שקורה סביבך, וכשדברים לא נראים לך אז גם לעשות משהו בנידון. לכן, כבדרת קבע ניתן לראות שהסטודנטים תורמים לחברתם. מרבית הסטודנטים מעורבים היום חברתית. ניתן לראות את הנתונים על הלוח. 25 אלף סטודנטים פעילים בפרויקטים של פר"ח. אין לנו את הנתון של סטודנטים שמתנדבים ללא תמורה, אבל אנחנו יודעים להגיד שההיקפים הם די גדולים. אני מניח שאנחנו נבדוק את זה בסקר הבא.

גם ברמה של ההתאחדות, זה קו שאנחנו מאמצים אותו, בסך הכל הסטודנטים די מאוחדים בכל העולם בכמיהה שלהם ליצירתה של חברה שוויונית ומוסרית יותר. בכל חברה יש דברים שניתן לתקן. אנחנו רואים שהמדינות ערב, כל המהפכות שקורות היום זה מי שמוביל אותם בעיקר צעירים וסטודנטים. ישראל היא אומנם עדיין לא מצרים, אני מקווה שגם לא תהיה בדרך לשם, או לוב, אבל גם כאן אנחנו, יש דברים שמציקים לנו מעת לעת, ואנחנו, כשהם עולים לסדר היום אנחנו גם אומרים, וגם עושים, וגם מוחים, בנוגע לאותם הדברים.

דוגמאות מהחודשים האחרונים: המאבק של העובדים הסוציאליים, מאבק הנכים, מאבק תמלוגי הגז, ומאבק חוק האברכים. אני מניח שעם חלקם חברי הכנסת מסכימים, עם חלקם חברי הכנסת לא מסכימים, אבל עצם העניין שכשסטודנטים משהו בוער בהם ולא נראה להם, הם קמים ואומרים, ומביעים את מחאתם, זה משהו שצריך לברך עליו.

אנחנו יודעים, חוץ מלמחות אנחנו יודעים גם להירתם, אדוני השר, למשימות לאומיות. ההתאחדות לקחה על עצמה שתי משימות לאומיות, גם את כל עניין הטיפול הממשלתי בניצולי השואה. זה פרוייקט שהסטודנטים מוציאים אל הפועל, וגם כל עניין קידום ההסברה הישראלית בעולם בעזרת הפורום שבו אנחנו יושבים: איחוד הסטודנטים האירופאי. זה משהו שאנחנו מאמינים שיש לנו יתרון יחסי בו, ולכן אנחנו פועלים בו ללא לאות.

זהו אדוני השר, ואדוני היושב ראש. אני באמת מודה לכם על הדיון החשוב. נכבדי, חברי הכנסת, גם לכם אני צריך להביע את תודתי. הועדה הזאת תמיד קשובה ופתוחה לסטודנטים, ועל כן אני מודה לכם. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. אני חושב שבאמת אנחנו באים ועושים סיכום של מה יש לנו בפועל בארץ מבחינת גם פעילות שלכם, אפשר לראות שאתם באמת קיבלתם החלטות נכונות בהיבט אסטרטגי, מה באמת התאחדות הסטודנטים בכלל, מבחינת העיסוק וייצוג הסטודנטים, אם זה נושאים חברתיים, ואם זה נושאים שהם נושאים כלכליים, ולא רק שכר לימוד, שאני חושב שזה היה מהות, נגיד, בשנות תחילת ה – 2000 וסוף שנות ה – 90', שבאמת ציבורית כבר לא היה ברור מה תפקידה של הארגון המייצג. אז באמת ניתן לראות שאתם עושים עבודה נפלאה בכל מה שקשור לייצוג סטודנטים, בפעילות חברתית, בפתרון הבעיות. יש עוד כמה דברים שאני חושב שכדאי לקדם אותם, ובאמת זה כבר עניין שאנחנו יכולים לחשוב עליו ולעשות את הדיונים האלה בהיבט נקודתי.

אני מעביר את זכות הדיבור לשר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער. כך שאנחנו נוכל גם להתקדם, ויש לנו רשימת דוברים, ולאט לאט אנחנו נוכל להתקדם גם שם.
השר גדעון סער
תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה בראשית הדברים לשבח אותך, כי לרשות ועדת החינוך הגיע בקדנציה הזאת, אני חושב שככה אתה גם רואה את עצמך, כנציג אמיתי של ציבור הסטודנטים. גם היה לך, היו לך זכויות ביוזמה, ובחקיקה של חוק זכויות הסטודנט, ואתה ללא ספק מחובר היטב לצרכים של ציבור הסטודנטים, ואני חושב שאין לציבור הסטודנטים, לא יכול להיות לו נציג יותר טוב בראש הועדה הזאת. אני מקווה רק שאם יתגלו מחלוקות כאלה ואחרות, תוכל לשמוע על אובייקטיביות. זה החשש היחידי שלי.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו תמיד לוקחים דברים בפרופורציה.
השר גדעון סער
על כל פנים, שבחים על הכינוס הזה. אני גם רוצה לשבח את התאחדות הסטודנטים. היו לי מספר מפגשים עם נציגי הסטודנטים, צריכים להיות לי בראשות יושב ההתאחדות, איציק שמולי, וגם בראשות היושב ראש הקודם, ואני רואה בסטודנטים שותפים למערכת ההשכלה הגבוהה. זאת אומרת, זאת נקודת המוצא שאיתה יצאנו, ולא בכל הדברים הצלחנו להגיע לאיפה שרצינו. היו לנו הישגים מסויימים, אבל זאת נקודת המוצא. ואנחנו רואים שאיפה שאנחנו פועלים בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה, אני מדבר, אולי גם זה יוצא נכון יום אחרי ההסכמות בנושא החטיבות העליונות עם ארגון המורים, איפה שעובדים ברצון משותף לקדם מערכת, הרבה יותר קל להשיג הישגים, ובעבר, בעיקר המערכת הזאת של ההשכלה הגבוהה הייתה מערכת משוסעת, לא רק בעמידה של סטודנטים מול האוצר, אלא גם האוצר מול המערכת של ההשכלה הגבוהה. האוניברסיטאות נגד המכללות. המרצים, הסגל הבכיר, הסגל הזוטר.

אנחנו, בקדנציה הזאת משתדלים לפעול בגישה קצת שונה. היו לנו מספר הסכמות. הייתה לנו הסכמה עם ציבור הסטודנטים שכללה גם הסכמה מסויימת בסוגיית שכר הלימוד עד תשע"ג, אם אינני טועה. באותה מסגרת אנחנו גם סילקנו איזה שהיא מחלוקת שהייתה תולדה של הקדנציה הקודמת, והעברנו, כאקט של רצון טוב, סכום של 100 מיליון שקלים לסטודנטים עבור מחלוקת שנגעה לשנות לימוד קודמות, תשס"ט ו – תש"ע כמדומני. ולא, זה מצד אחד הגענו להסכמה ואנחנו מכבדים את ההסכמה הזאת. לא הצלחנו להגיע לרפורמה משותפת למרות שאני חייב לומר שהיו מאמצים כנים מצד כל הצדדים כדי לנסות ולהגיע. הנושא הזה היה מאד מורכב. בוודאי אם היינו מגיעים להסכמה גם עם ציבור הסטודנטים, המערכת הייתה היום עוד יותר חזקה. ואני מצטער על זה, אבל לא הצלחנו, ואני לא התייאשתי מהרצון להגיע להבנה כזאת.

בסך הכל הסטודנטים הם הצרכנים של מערכת ההשכלה הגבוהה מצד אחד, אבל מצד שני – הם גם הציבור שבחלקו יתפתח ויגיע לעמדות בתוך המערכת של ההשכלה הגבוהה, ובמובן הזה, הם הנהנים כאשר מערכת ההשכלה הגבוהה מצוייה בתוך תהליכים של שיפור, ובתוך תהליכים של רפורמות. ואנחנו בסך הכל היום מתקדמים בהרבה מאד דברים, גם מזרימים משאבים, גם משנים הרבה מאד דברים שהיו קפואים הרבה מאד שנים, ממודל תיקצוב שלא היה רלוונטי, ושלא קידם מצויינות במחקר והוראה, ועד למהלכים של שקיפות, למשל, בנושא השכר באוניברסיטאות, שזה דבר שהוא בסופו של דבר, מאד חיוני למערכת, והסטודנטים הם, בסופו של דבר ה – .end user

אנחנו תוך מספר ימים, אדוני היושב ראש, נודיע על הזוכים הראשונים במהלך של מרכזי המצויינות, מהלך שהצגנו גם בפני הועדה הזאת שבמסגרתו יוקמו באוניברסיטאות שלנו 30 מרכזי מצויינות במהלך השנים, של תכנית החומש.

אני יכול כמובן לתת דוגמאות רבות. מגמת דברי היא להצביע על זה שבסופו של דבר, כאשר המערכת מתקדמת, ולמשל, משפרת את היחס בין מרצה למספר סטודנטים בכיתה, שזה דבר שהיה בהידרדרות מתמדת בעשור הקודם לפחות, אז בוודאי שהסטודנטים הם הנהנים מכך.

יש הרבה מאד נקודות שקידמנו ביחד עם נציגי הסטודנטים. למשל: הנושא של סטודנטים במילואים. המועצה להשכלה גבוהה בראשותי אימצה כללים להתאמות לסטודנטים במילואים. אנחנו נמצאים היום לקראת סיום בניסוח המשפטי של הכללים. אחר כך הם יתפרסמו ברשומות, אחרי שברמה העקרונית הם אושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה. הכללים האלה, בהתאם למנדט שהמחוקק נתן, ואתה בוודאי היית מעורה גם בנושא הזה בשעתו, קובעים שורה של דברים: רכז מילואים בכל מוסד. אפשרות להשתתף בקורסים חוזרים בעקבות שירות מילואים. מועדים מיוחדים למבחנים. הגשת עבודות לסטודנטים ששירתו במילואים, ושורה של דברים שנוגעים להשלמת חומר, למלגות, למעונות, לנקודות זכות. ואני חושב שבתחום הזה הייתה התקדמות רבה. יש היום יותר מועדות, ואנחנו בהחלט דוחפים את השלמת המשימה על דרך של פרסום הכללים.

אנחנו הגדלנו את מכסת פר"ח גם לחיילי מילואים. יש כאלה שאמרו שהסכום הוא לא סכום דרמטי, סכום של 1,000 שקל לסטודנט. העלות הכוללת היא עלות של קצת יותר מ – 3 מיליון שקלים. אבל אני חושב שזה משתלב באותה מגמה שדיברתי עליה.

נכנסנו למהלך של הקלות שנוגעות לסטודנטיות בהיריון. גם פה התאחדות הסטודנטים הייתה מאד פעילה, ובעצם הלכנו, והייתה גם סגנית השר לא הגיעה, אבל אני אומר לשבחה שהיא בהחלט דחפה את הנושא הזה שהתקדם בשני אופנים: אנחנו העברנו כבר חקיקה בקריאה ראשונה, בכנס החורף, בכנס הקודם של הכנסת, לפני היציאה לפגרה, והחקיקה הזאת הסמיכה את המועצה להשכלה גבוהה לקבוע כללים לכלל המוסדות ביחס לסטודנטיות בהיריון, שאגב, יהיו שותפים בה גם נציגי הסטודנטים עצמם. ובין היתר נקבעו התאמות במועדי מבחנים ועבודות.

במקביל, ועדה נוספת בראשות נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' כרמי, סיימה לגבש דו"ח שממליץ על שורה של פעולות, ולמעשה, אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים, אבל בהחלט יש המלצות מפורטות שאנחנו במתווה הזה מקדמים אותן.

אנחנו הגדלנו את קרן הסיוע לסטודנטים ל – 50 מיליון שקלים. הכנסנו בתוך הפרמטרים של הקצאת כספים פרמטרים שנוגעים לשירות לסטודנט, כמו למשל: מה שדיברתי קודם: היחס בין הסגל לסטודנטים, כדי, בסופו של דבר, לתמרץ את המוסדות לשפר את הפרופורציה הזאת, וגם במודל שפּוּתח בות"ת שנוגע לכספי בינוי ולהקצאה שלהם, פרמטר מרכזי הוא יחס בין מספר סטודנטים לבין שטח, כדי לשפר את שטחי הלמידה והמחקר בקמפוסים.

העברנו תקנות בנושא נגישות. אנחנו רוצים לקבוע התאמות לסטודנטים בעלי מוגבלויות. גם קבענו תקציב מיוחד לזה. היום זה במשרד המשפטים נמצא.

אנחנו גם מתקדמים בנושא של לקויות למידה. יש כבר היום פעילות במרכזים בתוך הקמפוסים, אבל יש ועדה, בראשות ד"ר ליאורה מרידור, שמסיימת את העבודה שלה, ואנחנו בהתאם נשלים התקנה של תקנות. אינני יודע, נדמה לי שהם גם יגיעו לועדה בראשותך, אדוני היושב ראש, וזה בוודאי יהיה נושא חשוב.

אני גם רוצה לנצל את המעמד הזה לשבח את ציבור הסטודנטים בשני נושאים עיקריים: הנושא הראשון, בעצם שניהם צוינו על ידי יושב ראש ההתאחדות, הוא נושא של מעורבות חברתית. אני חושב שציבור הסטודנטים צריך להיות מעורב, צריך להיות איכפתי, צריך להיות ציבור שמזדעק לנוכח עוולות חברתיות, וזאת מגמה, לפי דעתי, טובה. אז תמיד יכולים להיות ויכוחים על כל נושא ונושא אם זה נכון, אם זה לא נכון, אבל כמגמה זה בוודאי דבר נכון.

הנקודה השנייה היא ההשתתפות הפעילה בארגונים בינלאומיים של סטודנטים, ואני יודע שהסטודנטים אירחו השנה את ארגון הסטודנטים של מדינות אגן הים התיכון. אנחנו מדינה שההתמודדות שלה במערכת ההסברה היא לא קשורה בכלל לאיזה ממשלה מכהנת באיזה תקופה. היא דבר רציף. זו לא פעילות שיכולה להתבצע רק על ידי נציגים דיפלומטיים, היא פעילות שנוקטים בה היום יוזמות ברמות שונות, וסטודנטים שיש להם עולם מושגים משותף עם סטודנטים במדינות מתקדמות, יכולים לשחק פה תפקיד חשוב, ואני גם משבח את זה, וגם קורא להגביר את המגמה הזאת.

הנקודה השנייה שאני חושב שהסטודנטים צריכים לשקול אולי כמדיניות של הנהגת הסטודנטים, שהייתה, אגב, מאד פעילה גם במשא ומתן שלקחנו, במהלך שהיום אנחנו מקדמים, של העברת המכללות להוראה לאחריות תקציבית של ות"ת, שבמסגרתו כבר יש שניים, או שלושה תהליכים של איחודי מכללות שהחלו, תהליך מאד מורכב, אבל מאד חשוב, והתייחס בעצם לחשיבות שבה רואים הסטודנטים את הפרופסיה של ההוראה.

היום אנחנו נמצאים באיזה שהיא נקודה, שאנחנו מזהים אותה גם בציבור, כהתחלה של עלייה בביקוש להוראה. אחרי הרבה מאד שנים שהיו תהליכים הפוכים. אנחנו ראינו השנה עלייה של 30 אחוז בהסבה של אקדמאים להוראה, ואני מייחס את זה למספר דברים, גם למהלכים, גם להסכמי השכר החדשים עם המורים, אבל גם למגמה אמיתית שקיימת בחברה הישראלית שנובעת מההבנה של החשיבות של ההוראה, והחשיבות של החינוך לעתיד שלנו.

אני חייב להגיד גם שבעקבות המהלכים של הרפורמה גם השכר הוא שכר שונה, עכשיו הגענו לחטיבה עליונה עם המהלכים של הרפורמה, ואני חושב שמכאן אני רוצה לקרוא לציבור הסטודנטים, ולקרוא למנהיגים של ציבור הסטודנטים, וגם לא רק לציבור הסטודנטים שלומד חינוך, או לומד במכללות להוראה, אלא לכלל ציבור הסטודנטים, לשקול לקחת את הדבר הזה כדגל, כיוון שבסופו של דבר 1 – אני חושב שזה מקצוע עם הכי הרבה סיפוק. 2- זה מקצוע עם הכי הרבה השפעה על החברה ועל העתיד שלה. אני חושב שאם הסטודנטים ייקחו את זה כדגל ובדגש על ללכת להוראה בפריפריה, גם חברתית וגם גיאוגרפית, זה מאד ישתלב עם מגמות שגם היום הממשלה דוחפת אותם, הם גם קיימות היום בחברה הישראלית, ובסופו של דבר, אלה הדברים הכי חשובים, לפי דעתי, לעתיד המדינה.

בסך הכל אני רוצה לברך את ציבור הסטודנטים ביום הזה. יכול להיות שבעתיד ועדת החינוך צריכה, אדוני היושב ראש, לשקול להעתיק את הישיבה הזאת, שהיא ישיבה חשובה לציון יום הסטודנט, לאחד מימי הסטודנטים בקמפוסים שמתקיימים.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל זה בשעות הערב.
השר גדעון סער
יש בהם הופעות. אני לא חושב שיש בתקנון הכנסת, מהתקופה שהייתי פרלמנטר יותר פעיל, מגבלה על כינוס ועדת החינוך בשעות הערב, או אפילו מעבר לשעות הערב, ואני מודיע מראש שאם יזמינו אותי לישיבה כזאת אני אגיע.
היו"ר אלכס מילר
אני, תראה, אני אקבל את זה, אבל בשביל שלא להסתבך עם כל מוסד ומוסד, כי אז זה אחר כך, אתה יודע.
השר גדעון סער
תעשה סבב.
היו"ר אלכס מילר
לא, אני קודם כל אני מתחיל איתם. קודם כל שיבואו ויעשו. הגיע הזמן, אחרי כל אותם 20, 30 שנה שהם עושים ימי סטודנט כל אחד בנפרד, פעם אחת שיעשו משהו, אתה יודע, מרוכז. יום סטודנט לאומי, בצורה גלובלית, שיעשו כולם ביחד, ואז אנחנו נגיע ונעשה את זה. זה היה הרעיון ההתחלתי, רבותיי, הייתי שמה. תעשו לי טובה, אתם פעם אחת תעשו את זה כולם ביחד.

טוב, אנחנו ממשיכים הלאה. תודה אדוני השר גם על דברי הברכה שלך. כמובן שיש לנו גם אתגרים רבים לפנינו. אין ספק שגם אותם הרפורמות שאתם עושים אנחנו צריכים לראות שהדברים יוצאים לפועל, ובסופו של דבר המטרה היא אותה מטרה של כולנו, וזה להרחיב נגישות, ולחזק את מערכת ההשכלה הגבוהה, ואין מה לעשות, צריך לקבל החלטות אמיצות גם בנושא הזה, והכדור הוא בשני הצדדים: גם בהתאחדות הסטודנטים, וגם במועצה להשכלה גבוהה, אוניברסיטאות.
השר גדעון סער
אני מנצל רק את ההזדמנות להציע ליושב ראש הועדה, מאחר שבשבוע שעבר ות"ת גם אישרה מודל שהגדיל מאד את תיקצוב המכסות לסטודנטים במכללות, בדגש על מכללות בפריפריה שאם תמצאו לנכון לדון בזה, כי הרי גם זה נוגע גם למוסדות, אבל גם לסטודנטים.
היו"ר אלכס מילר
או.קיי. טוב. אז אנחנו גם ננצל ההזדמנות לברך כאן אצלנו בועדה אורח, חבר הכנסת שנכנס לא מזמן כחבר כנסת מהמניין, חבר כנסת דורון אביטל. ברוכים הבאים לועדת החינוך, מסיעת קדימה.

חברים, אנחנו ממשיכים הלאה. יש לנו כאן את רן לבנה, שהוא ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, בבקשה.
רן לבנה
צר לי אולי קצת להעיב על השמחה, כיוון שהיו לי שבועיים די עמוסים בתוך המוסד שלי, אבל אדוני שר החינוך, אני אומר את זה גם לחברי יושבי הראש של האגודות, אם למישהו מאיתנו נדמה שהמערכת היא בתאוצה כלפי מעלה, אז זה לא בגלל שהיא בתאוצה כלפי מעלה, אלא היא פשוט באופן יחסי בתאוצה כלפי מעלה לעומת העשור השחון של תחילת שנות האלפיים, ואני לא מדבר על כל מיני נושאים שכל הזמן עולים על השולחן, אם זה הנושא של שקיפות במוסדות, או אם אתמול הפגישה האחרונה שלי הייתה עם דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהסביר לי שבתוך בתי חולים הולכים לפתוח עכשיו, כנראה, תוך כמה שנים, מכללות פרטיות, מה שאומר שסטודנטים שהיום לרפואה, שעושים שנים קליניות, לומדים לצורך העניין באיכילוב, אם לומדים באוניברסיטת תל אביב, בכל מוסד אחר, אז איכילוב יפתח מכללה פרטית אצלו, מאיזה שהיא שלוחה של קפריסין, שהשכר לימוד של 30 אלף יורו. אני לא יודע איפה הדברים האלה עומדים.

אני גם לא מדבר על הנתונים שאיציק הציג, שהם נתונים שהם מחרידים. 80 אחוז מהסטודנטים בישראל עובדים, כשאתם בודקים לפי הסקר של ההתאחדות את העובדה שהשכר החודשי הממוצע הוא 3,400 שקל, כשההוצאות הם בסביבות ה – 4,500 שקל, קרי, רובם המכריע של סטודנטים בישראל היום נעזרים או בהורים, או בהלוואות מבנקים. המשמעות של זה אומרת, שאם אנחנו רוצים שמדינת ישראל תתבסס על ההון האנושי שלה ב – 20 שנים הקרובות, כי אנחנו לא רוצים כלכלה שתתבסס על גז או על נפט, או על זהב, שחלקם יש לנו וחלקם אין לנו, אז זה אומר שהסטודנט הממוצע שרוצה להשכיל וללמוד ולתרום למדינה לא יכול להשקיע יותר מידי בלימודים שלו.

אדוני השר, נקודה שהוא אולי לפתחך, או אני מקווה שהיא לפתחך, כמישהו שכן נמצא בעולם הסטודנטיאלי כבר 5 שנים, ומכיר את הגלגולים השונים, ואכן אנחנו נמצאים באיזה שהוא קו עלייה יחסי, דיברת על הנושא של היחס מורה – תלמיד בכיתות. כמגדירים למוסדות ציבוריים שהם יתוקצבו לפי יחס מורה – תלמיד ביד אחת, וביד שניה לא נותנים להם תוספת תקציב, הלכה למעשה קונסים אותם כשהם לא מצליחים לעמוד ביחס הזה. זה לפחות המצב, אני יודע, במוסד שבו אני לומד, ולפחות בעוד 3 אוניברסיטאות.

מעבר לכך, מכיוון שבדרך לכאן קיבלתי טלפון מחו"ל, מערן חכים, שהוא יושב ראש ועד הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב, אז אני מצטער לבשר לכולם שהמשא ומתן הארצי בין ועד הסגל הזוטר לוועד ראשי האוניברסיטאות, או בא כוחו, שהוא היום המנכ"ל של אוניברסיטת תל אביב, התפוצץ, כמו שאני קורא את זה עכשיו, מכיוון שאני כן נמצא בקשר רציף עם ועד הסגל הזוטר, אנחנו הולכים לקראת, כנראה, השבתת לימודים בתחילת סמסטר א', וכבר עיצומים לפחות בשני המוסדות הגדולים: בעברית ובתל אביב בתקופת הבחינות הנוכחית.

הנושא של הסגל הזוטר, כשמדברים על נושאי הוראה, או על בריחת מוחות, חד וחלק מדברים אך ורק על הסגל הזוטר. אני אתן את הדוגמא האישית שלי, אחי, שהוא ציוני בכל רמ"ח איבריו, עושה היום דוקטורט בברקלי, הוא העדיף לעשות את הדוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה, אבל מהסיבה הפשוטה שהוא לא רצה לעבוד ב"צומת ספרים" בקיץ, הוא העדיף לנסוע לחו"ל, על אף שהוא רצה להשתקע בארץ.

כמובן שכולנו מברכים על כל תכנית של החזרת מוחות, ועל כל מרכזי מצויינות. התחושה לפחות שלי, מהשטח, ואני לא מתיימר להיות איש אקדמיה, על אף שיוצא לי להיפגש עם די הרבה דיקנים ונשיאי מוסדות, היא שהיום אין מקום לאנשי הסגל הזוטר, הדוקטורנטים, המסטרנטים שנמצאים היום באוניברסיטאות, גם במכללות. הפתרון האמיתי לבעיית בריחת המוחות, וגם לנושא בעיות ההוראה באקדמיה, הוא הנושא שלהם. מסמך הדרישות שלהם שהם הגישו, מסמך שהוא היה נראה עלוב בהשוואה למסמכים אחרים, מדברים כולה על תוספת של 140 מיליון שקלים, ואין לי ספק שזאת הולכת להיות הנקודה הנפיצה בשנתיים, שלוש הקרובות.

מיותר לציין, שלפחות במוסדות הגדולים, סגל ההוראה מורכב היום 60, בסביבות ה – 60 אחוז מחברי סגל זוטר ומורים מהחוץ, שהם מאוגדים בוועד הזה.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

אנחנו ממשיכים הלאה. יש לנו כאן את הדס לוי מהמרכז האקדמי באריאל.
הדס לוי
כבוד השר, יושב ראש הועדה, אלכס מילר, כמו שאיציק ציין אתה שגריר הסטודנטים, בעיקר של הסטודנטים באריאל.

אני רציתי להעלות את העניין של מחירי הדיור, מחירי המעונות לסטודנטים. לפי ההגדרה היבשה, מעונות הינם שירותי דיור מוזלים לסטודנטים. זו ההגדרה הרשמית, אבל לצערנו אנחנו רואים שזה לא מה שקורה במרכז האוניברסיטאי באריאל. אני רואה שזה קורה גם בהרבה מוסדות אחרים.

אני אתן דוגמא: אצלנו ב – 4 שנים האחרונות יש עליה של עד כ – 35 אחוזים במחירי המעונות, ואנחנו מדברים על אריאל, לא על תל אביב או ירושלים. חשוב לציין שמדובר בקרוואנים, ובניינים, לא רק בניינים ברמה גבוהה. אני חושבת שכדאי לשקול פיקוח גם בעניין הזה, כמו שיש פיקוח של המל"ג על סטודנטיות בהיריון, שמירת היריון, כמו שיש פיקוח על עליית מחירי שכר הלימוד, גם בעניין הדיור, אם אנחנו נמצאים במצב שגם השליטה בדיור עוברת לשליטה חיצונית.
היו"ר אלכס מילר
את מדברת כרגע על פיקוח מחירים במעונות הסטודנטים?
הדס לוי
כן. אני חושבת שגם בעניין הזה צריך להתערב, וצריך לצאת מעבר לאמירה. אני מדברת יותר על אכיפה.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

יש לנו כאן את יושב ראש של הסטודנטים בעברית, יובל אדמון. כן יובל.
יובל אדמון
רן נגע בנושא של שביתת הסגל זוטר, ... קורה ברגעים אילו ממש, עוד חצי שעה מתחיל באוניברסיטה העברית, אז אני אחסוך לחזור על הדברים. כשבאמת אתמול התבשרנו על החתימה עם המורים התיכוניים על ההסכם, אני רוצה לברך את שר החינוך על הדבר הזה. אני חושב שאחד המהלכים הכי משמעותיים שאתה מוביל, אתה ציינת אותו, זה מהלך שקט שרוב הציבור הוא לא נוגע בו, זה העניין של מעבר המכללות לחינוך לאחריות ות"ת, ובעצם השקעה גדולה בהם גם מבחינת תקציבים, ומשאבים, וכו'.

רציתי לגעת בשתי נקודות: 1 – דיברנו על נושא של פריפריה, דובר על זה קצת, על חוסר נגישות כיום של הרבה סטודנטים מהפריפריה החברתית וגיאוגרפית להשכלה גבוהה, ואני חושב שאפשר למנף דווקא את המעורבות החברתית הרבה של סטודנטים לנושא הזה. יש פרוייקטים, אני נחשפתי לפרוייקטים גם באשדוד, בשדרות, גם אנחנו כאגודה התחלנו איזה שהוא משהו קטן בלוד, שסטודנטים שמגיעים מעיירות פיתוח וכל מיני מקומות שעושים פרוייקטים משותפים יחד עם הרשויות המקומיות, עם תיכוניסטים ועם צעירים, ובעצם מהווים דוגמא עבורם, ומלווים אותם, חונכים אותם, ובעצם עוזרים להם להיכנס לתוך האקדמיה. לרוב גם כן יש איזה שהוא ליווי אפילו אחרי זה בהשמה, בתעסוקה לאחר מכן, ואני רואה שזה קורה בהרבה רשויות באיזה שהיא צורה עצמאית, ואולי אפשר לקחת את זה צעד קדימה, לחשוב ברמה הלאומית: איך אנחנו כהתאחדות, כמל"ג, כולם ביחד מנסים ליצור איזה שהוא משהו עם ראייה לאומית שמגשרת על הפערים בתוך הפריפריה, ומשתמשת בסטודנטים לשם כך.

נקודה שנייה, אולי נקודה קצת יותר טכנית, אבל בהמשך לנקודה של כל המעורבות, הוצג פה בערך 25 אלף סטודנטים בפר"ח, נדמה לי, ועוד כמה, אני מעריך שזה מגיע לעוד אלפים במסגרות שונות. מעבר לזה, הרי כולנו בטח רוצים להגדיל את כמות המלגות, ואת הסכומים שלהם. אני חושב שגם צריך לחשוב על לפרוץ את המסגרת של מה למשל פר"ח ככלי המרכזי למעורבות של הממשלה, במה מתעסקים? האם זה רק בחניכה של ילדים אחד על אחד סטודנטים, או למשל, פרוייקטים נוספים שכיום צצים, כמו למשל עבודה עם נוער בסיכון בלילות שסטודנטים עושים בבאר שבע, ותל אביב וירושלים. כמו למשל עבודה עם קשישים, ללמד אותם אינטרנט, דברים כאלה. אני שומע על המון יוזמות, ואני חושב שפר"ח הוא כלי מדהים שאפשר לפרוץ איתו לכיוונים חדשים. תודה.
היו"ר אלכס מילר
מצויין. תודה רבה.

רוני עזורה, אגודת הסטודנטים ויושב ראש בכנרת.
רוני עזורה
קודם כל תודה רבה אדוני שר החינוך, יושב ראש הועדה. מה שיש להגיד, אנחנו פריפריאליים מאד.
קריאה
אתה יושב ראש אגודה, כן?
רוני עזורה
כנרת, בכנרת. אנחנו מאד פריפריאליים, והבעיה אצלנו שמתרכזת בנושא של מגורים, תחבורה מאד חזקה. וזה יוצר השלכות גם בנושא שעכשיו נגעו בו: מלגות הפר"ח, כאשר סטודנטים שגרים, לא גרים במרוכז, פר"ח לא נותן להם מענה בשום מצב של נסיעות, מכיוון שפר"ח מגביל את כמות ההחזר עבור נסיעות, ואת הקילומטרז', וכל הדברים האלה. מה שיוצר אצלנו כמות נרשמים מאד נמוכה למלגות פר"ח מהסיבות האלה, וזה חבל, ואנחנו מאד מנסים לעודד. אצלנו גיוסים לפר"ח נמשכים עד כמעט ינואר, שזה חריג בנוף האקדמי, וזה חבל, כי אנחנו באמת רוצים שיותר ישתתפו, יותר פעילויות, גם להרחיב את הפעילויות למקומות נוספים במסגרת הפר"ח.

דבר שני – זה הנושא של אכיפה של ההחלטות המל"ג, והחלטות ממשלה, סלש, חוק זכויות הסטודנט במוסדות האקדמיים. במיוחד אני מדבר על הנושא של זכויות הסטודנטים, וזכויות הנשים בהיריון שכבר נחקקו. לדוגמא: חדר הנקה – זה לא נאכף. כיום המוסד האקדמי אין לו תיקצוב נוסף להקצות את זה, והם פשוט עומדים באיזה שהוא מצב שהם לא יכולים לאפשר את זה, ונשים מניקות אצלנו בשירותים, שזה דבר שלא ייתפס, בעיני לפחות, ולמרות הניסיון של המוסד האקדמי כן לבוא לשתף פעולה, הוא אומר: אין לי מקום. עוד שנתיים ייבנה אולי בניין חדש, אולי אז, אבל כן צריך לפתור את זה ברמה הזאת, כי אני כן חושב שזה המקום שלנו להשפיע.

בנושא הכניסה של גורמים פוליטיים למוסדות האקדמיים – אצלנו במוסד האקדמי נאסרה בכלל הכנסה של גורמים פוליטיים, סלש, תאים פוליטיים, סלש, פעילות פוליטית לתוך המכללה. אני חושב שזה דבר שהוא לא נכון.
היו"ר אלכס מילר
צריך להפריד, תקשיב, צריך להפריד. יש, אתה מדבר על שני דברים שאי אפשר לאחד. קודם כל, יש חוק זכויות סטודנט, ויש לך במפורט כתוב שם: חופש התארגנות וחופש ...
רוני עזורה
נכון.
היו"ר אלכס מילר
אין בעיה, יש לך את התקדים של אוניברסיטת בן גוריון, יש שמה עתירה, אין שום בעיה עם זה. עכשיו, מה זה: "גורמים פוליטיים"? "גורמים פוליטיים" גם המועצה להשכלה גבוהה, וגם ועדת חינוך קיבלו החלטה שכל העניין הזה צריך להיות מאוזן. מה זה אומר? אוניברסיטה לא יכולה להפוך לכנס של איש כזה או אחר, לאג'נדה אישית שלו. זאת אומרת, אם מחליטים לעשות פאנל אז עושים את זה בצורה מאוזנת: ימין - שמאל ביחד, אין שום בעיה. ברגע שבאים ונותנים במה לבן אדם אחד, לבוא ולעשות מזה איזה שהיא חגיגה קיצונית אחת גדולה, אז שמה אני גם תומך בהחלטה כזו או אחרת של האוניברסיטאות, או מכללות, שבהם הם מחליטים למנוע מהסטודנטים מן שטיפת מוח בצורה כזו או אחרת.

עכשיו, גם מהר הולך להיות, דרך אגב, דיון כאן בועדה חינוך, על הופעתו של ראאד סלאח באוניברסיטת תל אביב. מה שאני כן טוען, אם יש לך איזה שהוא עניין שאתה רוצה להעלות, שלא נותנים לעשות ביטוי בהיבט של התארגנות של הסטודנטים כתאים בנושאים שמעניין אותם, אז אני אשמח לקבל, ואנחנו נפתור את זה, בסופו של דבר. אני לא מאמין שיש איזה שהיא אוניברסיטה, או מכללה, שרוצים לדכא את הסטודנטים שלהם שרק יבואו, ילמדו וילכו הביתה. כל אחד שרוצה שיהיה לו פעילות סטודנטיאלית בתוך המוסד, אז צריך באמת, אני לא יודע מה היחסים שלכם עם המוסד, אבל לדעתי זה עניין של שיח.
רוני עזורה
אז זהו, שאנחנו לא דיברנו על הכנסה של חברי כנסת, אנשים פוליטיים לתוך הקמפוס, אלא הכנסה של, באמת, הקמה של תאים בצורה מסודרת, אפשרות כן לבצע, נגיד, כינוסים שסטודנטים מתכנסים בינם לבין עצמם לשיח ציבורי בתוך הקמפוסים.
היו"ר אלכס מילר
אני לא רואה שיש עם זה, צריכה להיות עם זה איזה שהיא בעיה עם דבר כזה.
רוני עזורה
אתם דיברתם קודם על נושא של משלחות סטודנטים. אני יודע שהאוניברסיטאות הגדולות יש להם את התקציבים, יש להם את האפשרות כן לאפשר את זה. אנחנו מוסד קטן שמכיל כ – 2,500 סטודנטים לכל היותר, המוסד לא יכול לאפשר בכלל שום תיקצוב. אני יכול לספר שבמשלחת האחרונה שכן יצאה לפולין, המוסד לא יכול להשתתף, מכיוון שהוא נמצא במצב כלכלי. אני חושב שכן זה מקום שכן צריך לתת איזה שהוא תיקצוב ייעודי לנושא של משלחות סטודנטים להסברה בעולם, גם למוסדות הקטנים, בהתאם לגודל. לא צריך לתת שווה בשווה, אלא בהתאם לגודל.

עכשיו, הנושא של מתן תכניות מעטפת לטיפוח מצויינות בפריפריה – המכללות כן יוזמות כל מיני תכניות כאלה ואחרות של מתן מלגות, אבל אני כן חושב שבפריפריה אנחנו צריכים לפתח קצת יותר מאשר רק לתת מלגת קיום, או מלגה כזו או אחרת, אלא כן לתת איזה שהיא מעטפת, באמת לפתח את האנשים, כי אנשים בפריפריה נפגעים בחינוך, וכל שלבי החינוך שלהם עד שהם מגיעים למכללה, או עד שהם מגיעים לאוניברסיטה, ושם אני חושב שכן אנחנו יכולים לעטוף אותם, את אלה שכן הצליחו לפרוץ את הגבולות האלה, ולעטוף אותם בצורה כזאת שהם יקבלו ערכים מוספים, כחלק ממערכת הלימוד זה של מעטפת טיפוח מצויינות שלהם.
היו"ר אלכס מילר
או.קיי. ועד ראשי האוניברסיטאות נמצאים כאן? לא נמצאים כאן. דרך אגב, אתה יודע, אם כבר נזכרתי כבר בוועד ראשי האוניברסיטאות, אתה יודע, אני קיבלתי כמה פניות, כבוד השר, שאני גם שקלתי, על איזה שהיא הצעת חוק. אני פשוט לא מבקש ממך התייחסות כרגע, אבל אני אשמח אם גם במשרד תיבדקו את זה מקצועית. אתה יודע? יש אי היגיון במצב שהסטודנטים צריכים לעבור כל אוניברסיטה ואוניברסיטה, ולשלם בכל אחד ואחד את הדמי הרישום. תשמע, אני חושב שבאמת הגיע הזמן, וחבל שהור"ה לא נמצאים כאן, כי אחרת היו עונים לי על העניין הזה על מרכז רישום ארצי, שבאמת כל מי שרוצה להיכנס למוסד אקדמי, מגיש את הבקשה, ופעם אחת הוא משלם. תשמע, אנשים משלמים לפחות פעמיים, שלוש, בכל מיני מקומות. זה מגיע ל – 1,000 שקל רק בשביל להירשם. ואני חושב שבאמת הגיע הזמן, או שיהיה איזה שהוא החזר, באמת, או שזה יהיה מרכז רישום ארצי שיסנכרן את כל הפעילות הזאת.

וגם אני חושב שבאמת הגיע הזמן שהמידע, הרי יש חוק חופש המידע, נכון? למה זה לא עובד במוסדות להשכלה גבוהה? ועוד פעם, חבל שוועד ראשי אוניברסיטאות לא נמצאים כאן כדי לענות לי על זה, אבל אנחנו ממשיכים הלאה.
השר גדעון סער
אדוני היושב הראש.
היו"ר אלכס מילר
כן, אני רוצה להמשיך הלאה.
השר גדעון סער
השאלה אם אתה מסכים לשחרר אותי?
היו"ר אלכס מילר
אנחנו עוד, אני מאמין, עוד רבע שעה מסיימים, אבל אם אתה.
השר גדעון סער
כן. האם אני צריך להתייחס לנקודות שהועלו כאן על ידי הדוברים הקודמים בתמצית?
היו"ר אלכס מילר
כן, אני אשמח. אז אתה רוצה להתייחס עכשיו?
השר גדעון סער
אני אגיד דקה, ואני פשוט.
היו"ר אלכס מילר
בסדר גמור.
השר גדעון סער
צריך לצאת למשהו עוד לפני ישיבת הסיעה שלנו. אבל אני אומר בתמצית לגבי הנקודות שעלו:

1 – לגבי הדברים שאמר יו"ר אגודת הסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב – כמעט אין מוסד אקדמי במדינת ישראל שאין לו תוספת תקציב בתשע"א. אני מציע לבדוק את הנתונים.

אני מציע לבדוק את הנתונים מול ות"ת, לקבל את הנתונים בצורה מסודרת מות"ת, אתה תראה, כמעט אין מוסד אקדמי, מכללות ואוניברסיטאות, שלא היה לו תוספת תקציבית. והתוספת התקציבית היא בתוואי עולה. זאת אומרת, השנה נוספו, נדמה לי, 700 מיליון שקלים. בשנה הבאה עוד 600 מיליון שקלים. זאת אומרת, לאורך החומש זה מצטבר. כמובן שהמוסדות שעברו דיאטה, במירכאות, במהלך הרבה מאד שנים, היו רוצים שכל הקפיצה הזאת תהיה בשנה אחת. אגב, זה גם לא נכון מהרבה מאד בחינות, אבל אלה הנתונים, ואם תרצה ... יכול להעמיד לך את הנתונים המדוייקים לגבי כל מוסד.

לגבי הנושא של הסגל הזוטר – תראה, הגיעו להסכמים עכשיו עם הסגל באוניברסיטאות, מה שנקרא: הסגל הבכיר, וגם עם הסגל במכללות, שזה באמת הישג היסטורי, כי זה בכלל לא היה הסכם עד כה. יש באמת את הנושא של הסגל הזוטר שעדיין לא נפתר. העצה שלי לסגל הזוטר להמשיך בשיחות ולא לנקוט במהלכים שיפגעו בסטודנטים. כי בסופו של דבר, אם תינקט שביתה, או יינקטו עיצומים זה יפגע בסטודנטים. אתה, כמי שמייצג את הסטודנטים.
קריאה
אני אשבית איתם.
השר גדעון סער
אז לפי דעתי אתה תפגע בסטודנטים. אבל אם אתה רוצה לפגוע בסטודנטים – אתה יכול. אני מניח שאתה יכול. אבל אני כבר למדתי, אני סיימתי ללמוד.

לגבי הדברים שאמר יובל – אני מסכים שיש לפר"ח פוטנציאל הרבה יותר רחב מאשר, זאת אומרת, יש פה כיווני התפתחות מאד רציניים בנושא הזה. אני מקווה שבזמן הקרוב אנחנו נצא לאיזה שהיא דרך חדשה. יש גם את המשרה של מנכ"ל פר"ח שנמצאת בתהליכי איוש, ובסופו של דבר, הראה את זה גם רוני בנקודה אחרת, אבל אני מסכים שהפוטנציאל הוא לא ממומש במלואו, גם כן כסטודנט לפר"ח לשעבר.

רוני נגע בנקודה של כניסת גורמים פוליטיים למוסדות אקדמיים – אז בתמצית, אני מאמין שצריך בנושאים של חופש ביטוי ללכת כמעט עד הסוף. אבל איפה הגבול? איפה המקום שבו אנחנו אומרים שזה לא, שחופש הביטוי הוא לא ערך גובר, ויש על זה, כמו שרמז היושב ראש, החלטה של המועצה להשכלה גבוהה בראשותי, משנת 2009, במקרים שבהם יש חשש סביר להסתה לאלימות, או להסתה לגזענות, או להסתה נגד המדינה. אני חושב שאלה מקרים שבהם מוסדות אקדמיים צריכים להפעיל שיקול דעת ולא לקיים את זה.

ולכן אני חושב, אם מותר לי להביע דעה בדיעבד, כי אני לא ידעתי את זה מראש, שאוניברסיטת תל אביב טעתה, ואוניברסיטת חיפה צדקה בנושא של הופעת ראאד סלאח, שהוא גם אדם עם רקורד מסויים, הוא הורשע במה שהורשע, יש עוד תיקים פתוחים. בוא נגיד, לא צריך להרחיק בהשערות כשהוא מגיע להרצות מה יהיה תוכן הדברים. לכן, לפי דעתי, זאת הייתה שגיאה. אני מקווה, בסופו של דבר אנחנו מדינה דמוקרטית, מדינה שצריכה לקחת שוליים מאד רחבים בנושא של חופש ביטוי, אבל אני חושב ששלושת הדברים האלה: הסתה לאלימות, הסתה לגזענות, והסתה נגד המדינה, הם לא דברים שלגיטימי לדרוש שהם יהיו מוגנים.

אני מתנצל, אדוני היושב ראש שאני צריך לצאת.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה על דבריך.
השר גדעון סער
אני מבטיח להשלים את הדוברים הבאים מה שהם אמרו.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה.

[שר החינוך יוצא]
היו"ר אלכס מילר
אנחנו ממשיכים הלאה. רבותיי, יש לנו עוד קרוב ל – 20 דקות. אני רוצה להעביר את הזכות דיבור למיכאל טפליצקי, סגן יושב ראש אגודת הסטודנטים בחיפה.
מיכאל טפליצקי
תודה רבה ליושב ראש. אני אוסיף גם שגם חברת הכנסת חנין זועבי הייתה אמורה להגיע לאוניברסיטת חיפה.
היו"ר אלכס מילר
בסדר. בוא, אל תפתח את זה, אנחנו כרגע לא דנים על מי כן ומי לא. יש, תיראו, שוב, חברים, אנחנו דיברנו על זה ולא מעט, גם מחר, לדעתי, זה יהיה חלק מהדיונים בועדת חינוך. צריך להבין, צריך להפעיל שיקול דעת, וצריך להפעיל ראש. הבן אדם שהורשע בסיוע לטרור הוא לא יכול להופיע במוסד ציבורי שמחנך, אז צריך קצת זה, אז בסדר, אני באמת, אני מברך אתכם, אבל צר לי על כך, גם קיבלתם, אני חושב, תמיכה של בית המשפט, נכון? הייתה עתירה. בסדר. אבל זה אנחנו נשאיר למחר. בבקשה.
מיכאל טפליצקי
רציתי לברך על החלטת המועצה להשכלה גבוהה להעניק נקודות זכות על שירות מילואים. מה ששר החינוך דיבר עליו קודם, לדעתי זה מאד מאד חשוב. אני גאה להגיד שבאוניברסיטת חיפה זה קיים כבר כמה שנים. אומנם אנחנו רוצים להעביר איזה שהיא רפורמה שתפחית את הימים, אבל זה כבר קיים.

הנושא שאני רוצה לדבר עליו זה כל נושא הדיור והתחבורה, שאנחנו התחלנו את הדיון בועדת הכלכלה ואנחנו נמשיך אותו פה, שזה שני נושאים שקשורים אחד לשני, וכרוכים אחד בשני. אם תסתכלו על נייר העמדה שהעבירה התאחדות הסטודנטים, אז אוניברסיטת חיפה שמאכלסת 18 אלף סטודנטים בפריפריה הצפונית, יש בה רק 1,100 מיטות, לעומת הטכניון שיש בו 3,600 מיטות, שהוא מאכלס, פחות או יותר, 12 אלף סטודנטים, אם אני לא טועה. כמובן שהיחס הזה הוא לא סביר. למספרים האלה צריך להוסיף גם את העובדה שהנהלת האוניברסיטה מעדיפה סטודנטים שמשלמים יותר כסף, קרי, סטודנטים שלומדים מחו"ל, ולכן כמות המיטות הזמינות לסטודנטים היא כאין וכאפס לעומת הביקוש לחדרים לסטודנטים. גם המחירים הם קצת יותר גבוהים ממה שנכתב בטבלה פה. אני יכול לתת את הדוגמא של חיפה, ואני מניח שהרבה ערים יצטרפו, הרבה מוסדות אחרים יצטרפו לאמירה הזאת, פרט למעונות, האפשרות של סטודנט להשכיר דירה בסביבת אוניברסיטת חיפה מאד, מאד, מאד בעייתית, משום שהעלות של הדירות היא מאד גבוהה.

הערה לגבי המעונות, הערה כללית, שגם הועלתה פה מכמה מוסדות: חשוב לפקח על הנושא הזה, ואי אפשר להשאיר את הנושא הזה לשיקול דעתו הבלעדית של המוסד. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
או.קיי. בסדר גמור. דרך אגב, אני הולך לבקר אצלכם בחיפה שבוע הבא.

מאיפה אתה?
אביעד רוזנפלד
תל חי. אני רוצה להמשיך את הפריפריה הצפונית.
היו"ר אלכס מילר
אז בוא תן כמה מילים שנמשיך הלאה. כן איך קוראים לך?
אביעד רוזנפלד
ראשית מברך אותך על כל העזרה, אביעד מתל חי. על כל העזרה במהלך השנה, ורק רציתי להגיד שבאמת ככל שעולים יותר צפונה אז מצוקת הדיור יותר קשה. תוסיף לזה בעיות של חוסר תחבורה ציבורית, וחוסר בתעסוקה, זה רק מקשה ללמוד בפריפריה. מבקשים את התערבותך.
היו"ר אלכס מילר
או.קיי. טוב. יש לנו כאן את עמיחי גרין.
עמיחי גרין
סליחה, אני מוותר.
היו"ר אלכס מילר
או.קיי. ויתרת. בסדר גמור. טוב, אז יש לנו דובר של אגודת הסטודנטים, אירית בן חמו.
אירית בן חמו
יושב ראש הועדה, אני רק רוצה לגעת בכמה נקודות על הדברים שכבר נאמרו פה. בהתייחס לפר"ח – פר"ח הוא לא המיזם החברתי היחיד שיש. אני חושבת שאנחנו צריכים לפעול לקידום פעילויות חברתיות בתמורה לנקודות זכות כצד ממתיק של שילוב הסטודנטים בחברה. אני חושבת שהמצב הוא ווין – ווין גם לסטודנטים, גם לקהילה, וזה באמת משהו שאנחנו צריכים לקדם בכל צורה.

בנוגע לפעילות הפוליטית – רק מילה אחת, מכיוון שזה לא האישיו פה, הרוב המכריע של הסטודנטים, אני באה מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטה שהיא מאד טעונה בנושא הזה. הרוב המכריע של הסטודנטים לא רוצה את הפעילות הפוליטית בשטח הלימודים שלהם. הסטודנטים רוצים שקט ללמוד, לא להתעסק בדיונים כאלה ואחרים, בטח שלא בהפגנות באמצע האוניברסיטה. אני חושבת שהחלטה של אוניברסיטת חיפה לעצור את הפעילות הפוליטית למשך חודש, בעקבות האירועים לפני כשבועיים, שלושה, מבורכים, ויש לראות את זה כמצב קבוע לעתיד, על מנת באמת לאפשר לסטודנטים להגיע, ללמוד, להשקיע את עצמם בלימודים. אני מכבדת כל זכות דמוקרטית של כל אחד להביע את דעתו, אבל לפחות אצלנו זה עובר כמה גבולות שאני לא יודעת אם אנחנו יכולים להמשיך להתנהל ככה כסטודנטים.
היו"ר אלכס מילר
טוב תודה רבה.

טוב, רבותיי, אני רואה שאנחנו מבחינת האורחים סיימנו. אני באמת רוצה לסכם, כי אנחנו מתקרבים לשעה 2, אז בכך, קודם כל ברכות על כל מה שאתם עושים, ואין ספק שזה אף פעם לא יהיה במאה אחוז. זאת אומרת, תמיד יהיה מה לשפר, תמיד יהיה מה לעשות. אני חושב שדווקא עכשיו אנחנו יכולים גם לקבוע שאנחנו ניקח לפחות השנה, או שנה וחצי הקרובים את העניין של טיפול בשני נושאים שלדעתי הם נושאים מאד בוערים כאן מבחינת העולם הסטודנטיאלי, אם זה נושא של דיור, ואם זה נושא של תחבורה.

אז אני מציע שאנחנו נקים את הצוות של שדולת הסטודנטים שתעבוד במשותף עם כולכם, ואנחנו נכין איזה שהיא הצעה להצעת חוק שפותרת את שתי הסוגיות האלה, כמובן בכפוף למה שניתן לעשות ואפשר לעשות, אבל אין ספק שבנושא של המעונות אנחנו יכולים להתקדם, ובנושא של התחבורה גם שמה. אני לא יודע עד כמה אנחנו יכולים לשפר מצב בדיור פרטי שמשכירים אותו לציבור כשוק חופשי. אבל צריך גם לחשוב על ההיבטים האלה. אבל לדעתי בשלבים שאנחנו מתקדמים, אם זה מעונות, תחבורה ציבורית מול משרד התחבורה, ואחר כך נחשוב איך אנחנו פותרים גם את המשבר בשוק הפרטי. זה יהיה התקדמות יפה.

צר לי על כך שוועד ראשי האוניברסיטאות לא הגיע לישיבה. אני רציתי באמת לשאול על אותם הנושאים שהעליתי אותם כאן, אבל אי נוכחות של אותם נציגים של ועד ראשי האוניברסיטאות מצביע, מבחינתי לפחות, על הסכמתם בקידום הצעות חוק שאני מנסה להוביל. אז אני מעריך שבתקופה הקרובה אני אעלה לועדת שרים שתי הצעות חוק: 1- זה הנושא של מרכז רישום ארצי, שיחסוך לא מעט כסף לסטודנטים, והנושא של חופש המידע במוסדות להשכלה גבוהה, שייתן באמת מענה לכל אותם הבעיות, שגם אתם, דרך אגב, כחלק ממאבקים מתמודדים איתם, אם זה חברות כוח אדם, מכרזים, משלחות, וכל מה שקשור בהיבט הכספי לפחות. אני לא נכנס לעניין של מחקר, ודברים כאלה, זה חופש אקדמי, אבל בדברים ניהוליים אין שום בעיה שהמידע הזה יהיה חשוף לכלל הציבור.

בכך אנחנו גם קובעים שאנחנו נקיים כאן דיונים על כל אותם הנושאים שהועלו כאן על ידי החברים, ועל ידי השר, אם זה נושא של מצב הנשים בהיריון ובכלל, במוסדות להשכלה גבוהה. יש לנו את הסוגיות שהעלינו בעניין של חופש התארגנות. אנחנו נבדוק גם את זה. אני מקווה מאד שהמשבר עם הסגל הזוטר ייפתר כך או אחרת. אנחנו גם נתייחס לעניין זה. אני אדבר עם היושב ראש. אני מקווה מאד שיוכלו להגיע להסכמות, ואנחנו נקיים כאן דיון על שינוי במנגנון הפסיכומטרי שהולך להיות בקרוב.

לא חסר עבודה, רבותיי. אני באמת מקווה מאד שכולכם נרתמים לפתרון של כל הסוגיות האלה. מבחינתי אנחנו נמשיך בקו של תמיכה בכל מה שקשור לחיזוק ההשכלה הגבוהה, וכמובן מצבם של הסטודנטים בישראל.

תודה רבה. הישיבה הזאת נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55

קוד המקור של הנתונים