הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
11
ועדת הפנים והגנת הסביבה

01.06.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 390

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"ח באייר תשע"א (01 ביוני 2011) שעה 09:30

צו הסדרת הטיפול בחופי הכנרת (שינוי תפקידי איגוד ערים כנרת),

התשע"א-2011.

חברי הוועדה: היו"ר – אמנון כהן

דב חנין

מיכל צברי-דוד – לשכה משפטית – עו"ד, משרד הפנים

תומר אדטו - עו"ד, יהודה רווה ושות' מטעם איגוד ערים כנרת

רמי שדה – דובר, איגוד ערים כינרת

יפה שפירא

ורד קירו

אתי בן שמחון

צו הסדרת הטיפול בחופי הכנרת (שינוי תפקידי איגוד ערים כנרת), התשע"א-2011

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא הראשון: צו הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, שינוי תפקידי איגוד ערים כנרת, התשע"א-2011. בבקשה.

הבקשה היא אכן של שר הפנים בהסכמת שר האוצר, וגם בהסכמת שר התחבורה על מנת שכולנו נהיה אכן מרושתים.


חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת בעצם הקים את איגוד ערים כינרת, ונתן לו כל מיני סמכויות, חלקן סמכויות של רשויות מקומיות, לדוגמה, סמכויות לפי חוק רישוי עסקים, סמכויות לפי עוד חוקים אחרים שכתובים שם להסדרה בטיפול בחופים. המטרה הייתה שסוף סוף יקום איזשהו איגוד שיסדיר את הטיפול בחופים של הכנרת. במסגרת החוק הזה, ניתנו לאיגוד סמכות של רשות תמרור מקומית לפי פקודת התעבורה, שהמשמעות של הדברים היא שהאיגוד אכן מוסמך להציב תמרורים במקום, לקבוע את הסדרי התנועה, כי אלו הסמכויות של רשות הימור מקומי על פי תקנות התעבורה.

לעירייה יש ועדת תמרור, בשביל מה צריך להקים במיוחד איגוד לזה?

קודם כל בגלל כל הסיטואציה של חופי הכנרת, הרי החופים של הכנרת זה לא אך ורק בטבריה.

תמרור של רחוב מה קשור לכנרת?

כיום בעצם לפי הדין, יש לי בכל רשות מקומית יש לי רשות תמרור מקומית, אבל רשות מקומית זה דבר אחד, רשות תמרור מקומית היא רשות שמי שבעצם ממנה אותה ונותן לה סמכויות זה המפקח על התעבורה, זה לא משהו מכוח פקודת העיריות. מי שבעצם מוסמך לתת לה סמכויות, להקים אותה, לבטל אותה, להורות לה, אך ורק מפקח על התעבורה, זה לא שר הפנים לדוגמה, לא חל בעניינה פקודת העיריות.

מה ההבדל בין הוועדה שהיא עירייה שהיא נותנת את השמות לרחובות ולאיגוד הזה שיש לו סמכות אחרת, למה? בשביל מה צריך?

באיגוד ערים כנרת, מה שנוצר במצב הזה, שבעצם החופים של הכינרת הרי חלקם נמצאים בשטח השיפוט של טבריה, חלקם נמצאים בשטח השיפוט של מועצות אזוריות אחרות.

לצורך זה נתנו איגוד כמו איגוד הכבאות אזורי?

בדיוק, בגלל כל הבלגאן שנוצר, ראינו את הפסולת שהייתה, את ההשתלטות של שטחים.

בכל החופים גובים 50 שקל כניסה, לא לעירייה זה הולך, זה הולך למקום אחר, הבנתי. הייתי שם וראיתי.

יש פה מהלך של הממשלה, מהלך מאוד מקיף שנעשה, הקימו את זה גם בחוק, והקימו בעצם איגוד שהוא חדש.

בשמחה. אנחנו רוצים לתת סמכויות, אבל אנחנו רוצים לדעת שהסמכויות הולכות למקום הנכון, זאת הנקודה.

מה שקרה, נתנו להם סמכות של רשות תמרור מקומית. על פי הברורים שאנחנו ערכנו, אנחנו בדין ודברים עם משרד המשפטים, משרד התחבורה, עם האיגוד בתקופה מאוד ארוכה, עם משרד האוצר שבאמת ניסינו להבין האם הייתה כאן יד מכוונת, האם הייתה כאן איזושהי לאקונה שאנחנו צריכים לתקן אותה. באמת עלה שכן הייתה כוונה לתת בזמן חקיקת החוק לאיגוד את הסמכויות של רשות מקומית וסמכויות של רשות תמרור מקומית. בפועל נתנו להם אך ורק סמכויות של רשות תמרור מקומית. אז הגענו למצב – איך בעצם עלינו על זה. האיגוד אכן התחיל להציב תמרורים במקום, להסדיר את התנועה, כאן תחנה לא תחנה, פה תמרורי עצור ועוד הסדרים אחרים, שזה הסמכות שלו על פי רשות תמרור מקומית, אבל בפועל כאשר הוא בא מבקש לבצע את האכיפה, לבוא לגרור את הרכב, לתת דוחות, לממש את ההסדרים שהוא קבע, הוא פתאום גילה שאין לו סמכות מאחר והוא לא קיבל סמכות של רשות מקומית.

איך זה התגלה?

זה פשוט הגיע אליי באמצעות בקשה להתקין חוק עזר.

איך זה היה בפועל, כי הרי לא ידעו. גררו רכב, ואז מישהו התלונן - - -

לא, הרשות הבינה שהיא צריכה להתקין חוק עזר. בחוק הזה יש סעיף ספציפי שמדבר על כך, שהרשות איגוד ערים כינרת יהיה מוסמך להתקין חוקי עזר בנושאים שבסמכותו, אז האיגוד סבר שאכן יש לו סמכות להתקין חוקי עזר לעניין חנייה, מאחר והוא אמר, אני רשות תמרור מקומית אז יש לי את הסמכות. אני חייבת לציין, גם אנחנו במשרדנו התלבטנו בנושא, היה לנו עוד התלבטויות בקשר לחוק העזר, אבל בהחלט התלבטנו בנושא, אז באמת אמרנו, רגע, כנראה יש בעיה. אין להם סמכות כי הם לא רשות מקומית, הם רשות תמרור מקומית. זה מתקשר לדיון שלנו, מהי הרשות המקומית, מכאן אני כל כך מתעקשת, אדוני יודע על מה אני מדברת. אז הגענו למצב שאנחנו צריכים לקבל הסכמות של שרים, וליזום תיקון באמצעות צו, פעולה מאוד ארוכה, כי אם לא, הרשות יוצאת שהיא פועלת שלא כדין, במידה והיא אכן תבצע אכיפה היא פועלת שלא כדין. כיום האיגוד לא פועל על פי חוקי עזר של חנייה, לא אישרנו לו הוא לא פועל, הוא ממתין עד אשר הכנסת תאשר את הצו הזה, במידה והיא תאשר, אז יוכל להתחיל לפעול בסמכות אכיפה.

איגוד ערים, נשמע אתכם.

כמו שאמרה עו"ד צברי, על מנת להגשים את המטרה שמאחורי החוק, חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, האיגוד צריך שיניים, אם אין לו שיניים, החוק מתרוקן למעשה מתוכן. חסר לנו את האפשרות לפעול כרשות מקומית ולא רק כרשות תמרור, כי רשות תמרור כבודה במקומה מונח, וכבר התחלנו לפעול כרשות תמרור, אבל חסרה לנו האפשרות לפעול כרשות מקומית על מנת להגשים את מטרות החוק הזה. בין היתר, לפי סעיף 9 לחוק, חקיקת חוקי עזר שעל זה אנחנו עובדים עם משרד הפנים, וכבר למעשה חוק העזר מוכן והוסכם על ידי כל משרדי הממשלה הדרושים. אם לא תהיה לנו האפשרות הזאת, הרי שלמעשה יש פה איזשהו ריקון מתוכן של המטרה של החוק, שבאה להציב מצב של אחידות סביב כל החופים של הכינרת. הרי מה יהיה אם מועצה אחת תחוקק חוק כזה לחוף שבתחומה, מועצה אחרת תחוקק חוק כזה לחוף אחר שבתחומה, למעשה לא תהיה לנו אחידות. הרי אז יבואו כל מיני תביעות למיניהן, יגידו, רגע, למה זה גובה כך, הרי אנחנו מדברים על אותה כנרת, מלכתחילה הרי הוקם האיגוד בשביל הרצף של הדברים והאחידות של הדברים. לכן אנחנו צריכים את התיקון הזה בחוק.

איך אתם מתמודדים עם אלה שמשתלטים וגוזלים מהאזרחים סכום, שאני חושב שזה שערורייה, צריך אכיפה, זה כמו פולשים באזור של ציבור. הרושם הוא שהם דואגים רק עצמם ולכיסם, וגם עושים נזק לציבור שהם צריכים לשלם להם על זה שרוצים להגיע לחוף. אנשים - עמך, רוצים להגיע ממרכז הארץ, להיות שם מספר שעות ולחזור, הם צריכים לשלם סכום גבוה מאוד בלי לקבל שום שרות, זאת אומרת, רק עצם זה שהוא נכנס למקום, ודווקא העירייה בוודאי מטפחת את המקום, מסדירה את המקום, מנקה את המקום, אבל הוא בעל הבית, הוא בא וגובה את הכסף והכול בסדר.

אחלק את התשובה לשניים. כל מי שאנחנו מוצאים כפולשים לחופים וכאלה שאין להם הסכמים מוסדרים אל מול המועצות האזוריות או הרשויות המקומיות, או מינהל מקרקעי ישראל, אנחנו פועלים לפינוי של אותם פולשים אם זה באמצעות בתי המשפט. אנחנו מנהלים הליכים יחד עם המינהל לפינוי אותם גורמים וכבר פינינו הרבה גורמים מתוך החופים.

אחרי שאתם מפנים אותם - - -

האיגוד תופס חזקה בחופים האלה.

איך אתם תופסים חזקה פיזית?

יש פקחים, כל יום יש סיורים, יש פקחים שנמצאים כל הזמן בשטח. אנחנו מציבים שערים, מחסומים, שלטים, יש תקציב ממשרד האוצר, וזה מתקשר גם כן למה אנחנו צריכים את הצו, כי למעשה אחד הגורמים שאנחנו מסתמכים עליהם לתקציב האיגוד הוא גביית דמי חנייה. בדמי החנייה שכתובים כרגע בחוק העזר הם פחותים בהרבה מאוד לעומת דמי החנייה שהיו גובות המועצות האזוריות מהבאים לחוף.

כמה דמי חנייה?

כיום זה חמישה שקלים לשעה.

מה שמבקשים לאשר, זה לא אושר עדיין. זה נמצא אצלנו במשרד הפנים.

אתם מאשרים בלי שיגיע לפיקוח פרלמנטארי?

חוקי עזר בעניין הזה, מאחר וזה בחנייה, זה בסמכות של שר הפנים ושר התחבורה, הסכמה, ממש חייבים את ההסכמה שלהם, חתימה של שני השרים. האיגוד בעקבות משא ומתן מאוד ארוך שהיה להם איתם, בהתחלה הם ביקשו תעריפים גבוהים יותר, כי מה שקורה היום, בחוקי עזר שיש למועצות האזוריות שחופי הכנרת שייכים לתחומים, ישנם תעריפים מאוד גבוהים. לכן אנחנו באנו ואמרנו שאנחנו לא מאשרים את התעריפים האלה, ואנחנו מבקשים שהתעריפים יותאמו לצו, יש תקנות תעבורה שבעניין שיעור המרבי של דמי החנייה, השיעור הזה זה משהו שקבוע בתקנות, השיעור הזה מתעדכן מדי שנה בשנה על פי מנגנון הצמדה. נכון להיום המנגנון שלו עומד על 5.70 שקלים. אמרנו אנחנו מוכנים לתת לכם את הרף המקסימאלי של הצו המרבי שזה מה שמותר על פי התקנות, זה ה-5.70, זה יהיה לו מנגנון ההצמדה כפי שקבוע בחוק.

לשעה.

מה קורה לאדם שמגיע לכנרת ליום?

יש תקרה – 55 שקלים.

אדם שבא עם משפחתו ואין לו כסף, יש מקום שהוא יכול לבוא ולשבת עם הילדים מספר שעות וללכת, אין לו כסף, הוא בא בשביל לחסוך כי אין לו, אדם בקושי גומר את החודש.

אם הוא מגיע עם רכב, הרי הוא צריך להחנות את הרכב במקום מוסדר, מן הסתם יש גם שמירה על המקום הזה כי הדברים האלה עולים כספים. יש כניסה להולכי רגל תמיד ללא תשלום שיכולים להגיע עם הסעה ציבורית למקום, להיכנס ולא שילמו כלום לשהייה הזאת, רק את העלות של האוטובוס שהביא אותם לשם.

זה אחד המנגנונים שאנחנו דרשנו.

האם השאטל שאתם הפעלתם בזמנו ממשיך להיות מופעל?

כן.

איגוד הערים הפעיל אוטובוס שבעצם עובר אחת לשעה.

אחת לשעתיים יוצא מכל כיוון, אחת לשעה בכל תחנה הוא מגיע.

לוקח אנשים בעצם בחינם מתחנה מרכזית בטבריה, צומת צמח לחופים השונים. אני קודם כל מברך על זה.

אף אחד לא יודע מזה בכלל, הפעילות מבורכת.

יודעים - - - בכל העיתונים. כל שעה הוא מגיע לתחנה.

בכל כיוון יוצא אחת לשעתיים.

פיזית הוא אומר בכל שעה הוא מגיע.

בכל תחנה בתחנת הסעה בצמוד לחופים, בכל שעה מגיע אוטובוס.

או לכיוון הזה או לכיוון הזה.

סיכמנו בהצלחה את השנה הקודמת שהייתה פיילוט לשאטל, אלפים השתמשו בו מתוך רצון שלנו להבטיח כניסה רגלית חינם מה שלא היה בשנים קודמות בכינרת, המפעילים הפרטיים הרשו לעצמם לגבות כסף גם הולכי רגל, אני יכול לספר לכם שהשנה אנחנו על סף הגשת כתבי אישום נגד שני פעילי חופים פרטיים שגבו כסף מהולכי רגל בשעות לילה. פקחים שלנו התחזו להולכי רגל, בשעת לילה מאוחרת הגיעו לחופים, גבו מהם תשלום, אנחנו בשלב כרגע של בחינת הגשת כתב אישום.

כמה חופים עדיין נשלטים על ידי גורמים לא רצויים?

אני לא יודע מה זה גורמים לא רצויים.

אני מתכוון שלא עשו הסדר כזה או אחר עם העירייה, או לא זכו במכרז – השתלטו על השטח, ויושבים שם כי אני יושב שם, כי אבא שלי עוד ישב שם, סבא שלי ישב אני גם יושב, דבר כזה.

במספרים אני יכול רק לספר שמעל 45 חופים מוכרים יש בכנרת, האיגוד מפעיל באופן ישיר 8 בלבד, ו-8 נוספים נמצאים בפיקוח של האיגוד, ובאותם 8 נמצאים מפעילים אחרים. כל הכללים שאנחנו מפעילים בחופים שנמצאים בתחום האחריות שלנו, מוחלים גם על החופים שנמצאים על ידי המפעילים הפרטיים, לרבות דמי חנייה, כניסת הולכי רגל, וכל הדברים האחרים, ניקיון וכיוצא בזה.

שאלתי כמה חופים יש ללא אישור, ומה עושים.

היום יש חוף אחד או שניים שהם לא מוסדרים עם אישורים באופן מוחלט וזה בתהליכים מתקדמים מבחינתנו. אנחנו מטפלים בעניין הזה כדי להסדיר את שני החופים הנותרים האלה. מעבר לזה, יש חוף אחד שהוא כן מוסדר עם הסכם – כל ההסכמים האלה שנחתמים עם מפעילים הם הסכמים זמניים בלבד לשנה, אנחנו מחדשים אותם לפי כללי האיגוד, אם אנחנו רואים שבסוף השנה קרה איזשהו משהו שאיננו בהתאם לכללי האיגוד אנחנו מפנים את ה- - -

הם משלמים משהו?

כן, הם משלמים, יש איזשהו סכום מסוים של מתוך ההכנסות, הם גובים הרי דמי חנייה שם. יש סכום מסוים שמשלמים לאיגוד.

אתם מפקחים שהמחירים לא יהיו מדי גבוהים?

כן. אנחנו מפקחים על כל העניין הזה. אחד מהחופים המוסדרים האלה שיש לו הסכם זמני, התחיל לגבות, מה זה התחיל? הוא גובה מהולכי רגל גם כספים, אנחנו כמובן מתנגדים לעניין הזה, זה בניגוד לחוק. אנחנו ישר פועלים ופעלנו בעניין הזה כדי להסיר את זה מייד. חוץ ממנו אין היום כאלה בחופים.

איך אזרחי מדינה יכולים לדעת לגבי ההסעות האלה שאתם מקיימים, אני מברך על ההסעות האלה, לא רק טבריינים צריכים לזכות, גם אזרחים שרוצים להגיע, אז צריך להגיד להם איפה אתה יכול להחנות את הרכב שלך, "חנה וסע" כזה, אתה מחנה, לא יוצר פקקים בתוך העיר, ויש רכב שאוסף אותך משם. איך אתם מפרסמים את זה?

בכמה אמצעים. בשנה קודמת פרסמנו בעלות מאוד גבוהה מודעות
בכל העיתונים ברמה הארצית. ממש מפה מסודרת מחופי הכינרת, שעות פעילות, וגם בכל תחנות ההסעה מסביב לכינרת יש שלט לגבי השאטל חינם. בנוסף לזה יצא לפני שלושה שבועות מדריך לחופי הכינרת, שיצא בתפוצה ארצית ברשת מקומונים ברמה ארצית, שבמדריך חופי הכינרת אנחנו מספרים על, בעצם נותנים תעודת זהות לכל אחד מהחופים בכינרת, כולל הפרסום של ההסעות לחופים. בעוד שבועיים בפעם הראשונה יהיה פורטל אינטרנט לכינרת, פורטל מאוד גדול, שבו יהיה אפשר להתעדכן על כל חוף איך אפשר להגיע וכיוצא בזה. בשוליים של הדברים רק אומר, שאיגוד ערים כינרת הכשיר גם כן שלושה מגרשי חנייה חינם אין כסף לאנשים שבאים ורוצים להוריד את הצידנית, את הדברים ולחזור למגרש חנייה ולהיכנס ברגל חינם, או לשבת כמו שאמרת לכמה שעות. אני חושב שמה שיעשה הרבה מאוד שכל לאנשים בכל הנושא של הכניסה, תשלום דיפרנציאלי לחופים. ה-5.70 זה גם בקשה שלנו של האיגוד, זה נמצא הרבה מאוד חודשים על שולחנו של שר הפנים. אנחנו מקווים שעוד הקיץ הזה אנחנו נוכל כבר לבשר לעם ישראל שנגמר הדבר הזה שמגיעים ולא יודעים כמה ישלמו בכניסה לחוף. לנו זה לא נוח גם כן.


אסור לשכוח שבעצם אנחנו נמצאים בתקופת ביניים. תמ"א 13 מקשה עלינו מאוד מבחינת תכניות התיירות שלנו בהסדרת החופים. אנחנו נמצאים בהליך מאוד מתקדם של תיקונים בתמ"א 13. המכרזים שאנחנו פרסמנו לקראת הקיץ הזה נכשלו כולם. הצבנו רף, אנחנו לא חושבים שהוא גבוה, אנחנו חושבים שהוא רף מינימאלי להפעלת חופים, גם מבחינת רמת הניקיון, פיקוח, הסדרה של תשתיות תיירות וכיוצא בזה. אף אחד לא ניגש למכרזים גם בגלל תקופה קצרה של הפעלה של החופים בגלל הבעיות של תמ"א 13. אנחנו מאמינים שיחד עם ההסדרה של הכניסה לחופים והסדרה של תמ"א 13, אנחנו נצליח להוציא מכרזים חדשים להפעלת החופים וגם מפעילים פרטיים. לנו כאיגוד אין מטרה להפעיל חופים.

שביל האופניים שדיברו עליו איפה הוא עומד?

שביל סובב כנרת נמצא בראש סדרי העדיפויות של איגוד ערים כינרת, בהסכמה עם החברה להגנת הטבע וגופים נוספים. החברה להגנת הטבע יזמה את הפרויקט המדהים הזה. אנחנו ברגע זה ממש נמצאים סטודנטים של מכללת כנרת בפריצה של קטע נוסף של השביל. זה עלויות אדירות.

לכמה הגענו?

5.5 קילומטר, אנחנו עוד רחוקים מלהשלים את השביל. רובו נעשה בצורה וולונטרית, יש לנו שיתוף פעולה עם השב"ס מאוד גדול שעוזר לנו בפריצת השביל, לא אסירים, אני מדבר על סוהרים שבאים כפרויקט של בתי כלא בכל רחבי הארץ ומסייעים לנו בפריצה, סטודנטים, בתי ספר, כל שבוע מתבצעת עבודה משמעותית של פריצת השביל. אנחנו רואים בזה סמל להחזרת החופים לציבור.

לאחר ששמענו את כל ההסברים, אני מבקש לקרוא את הצו.

צו הסדרת הטיפול בחופי הכנרת (שינוי תפקידי איגוד ערים כנרת), התשע"א-2001.

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 7(ג) לחוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח 2008, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אנו מצווים לאמור: שינוי תפקידי האיגוד

1.תפקידי האיגוד כמפורט בסעיף 7(א) לחוק ישונו כך שבפסקה (5) אחרי "רשות תמרור מקומית"

יבוא "ורשות מקומית".

אני רוצה לומר שאנחנו מחזקים את ידיכם שתעשו עבודה למען הציבור ושתהיה נגישות נאותה לציבור, וזולה כמה שאפשר, כמובן שירות עולה כסף, אבל כל מה שאתם עושים מבורך. שוכנעתי שאתם פועלים כראוי, וגם הנושא של שאטלים חינם, אני מבקש שיבוא לידי ביטוי בפרסום לכלל אזרחי ישראל במדינה, שכל אחד יכול לתכנן את עצמו מאיפה הוא יבוא, לאיפה הוא יגיע, ואיפה הוא יחנה ויבחר את המקום הראוי ביותר שהוא רוצה להגיע לשם עם משפחתו. אנחנו מחזקים את ידיכם.

תודה רבה אדוני היושב ראש, בדיון הזה כולנו מסכימים מסביב לשולחן כמה הכנרת חיונית, כמה אנחנו מדברים על אגם שהוא האגם היחיד שיש לנו מהסוג הזה במדינת ישראל. יש עליו הרבה מאוד איומים סביבתיים ואחרים, מוטלים על האגם הקטן הזה הרבה מאוד עומסים, ולכן טוב שהכנסת עשתה מעשה וחוקקה את החוק והקימה את האיגוד ונתנה לו סמכויות.

ברמת העיקרון אני תומך בהרחבת הסמכויות של האיגוד כי האיגוד הזה צריך לפעול ולפעול בצורה טובה ותקינה. יש הרבה מאוד פעולות שעוד צריך לעשות, הנושא של המפעילים הפרטיים הוזכר כאן, הפיראטיים, הנושא של הגדרות הפיראטיות שעדיין קיימות בלא מעט חופים. הוזכר שביל סובב כנרת, ברכות לעשייה שנעשית וצריך לעשות עוד. אני חושב שלא תורמים צריכים לעשות את זה, כנרת שייכת למדינת ישראל, משרד האוצר, שאני מברך אותו על זה שהוא נתן תקציב ראשוני ובאמת החוק נעשה, עשינו פה מעשה מאוד תקדימי של חקיקה סביבתית כזאת בתיאום עם משרד האוצר, משרד האוצר שיתף פעולה ונתן כסף. אבל מדובר בעוד כסף שצריך, משרד האוצר צריך לתת אותו כי אין לנו עוד כנרת.


אני רוצה לדבר על שלוש בעיות שהועלו כאן. נושא החנייה, הוא נושא מאוד בעייתי, בפועל זה מנגנון הדרה, כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, 5 שקל לשעה זה לא נורא, אבל כאשר זה 55 שקל ליום, והרי אנשים מגיעים לכינרת לא בשביל רבע שעה, אנשים מגיעים לכינרת בשביל לבלות. 55 שקל ליום זה כבר סכום גדול, גבוה. אנחנו צריכים להביא בחשבון שזה לא הסכום היחיד, זה רק החנייה, אנשים צריכים להתארגן, לנסוע, יש הרבה עלויות לזה. הכינרת זה סוג של בילוי מאוד עממי. סוג של בילוי לאלה שלא יכולים להרשות לעצמם לנסוע לחוץ לארץ, ואלה שלא לוקחים בית מלון, אלא נוסעים אל החוף ונוטים שם אוהל. 55 שקל זה עלות גבוהה.

אני מציע אדוני היושב ראש, אנחנו נפנה למשרד הפנים לשקול לא לאשר את הסכום הזה, כן לאשר את הסכום את 5.70 לשעה, לחניות קצרות אין בעיה, אבל לחניות יותר ארוכות, אני מציע שאנחנו נפנה למשרד הפנים להפחית בצורה ניכרת את המקסימום כדי שבאמת חנייה בכנרת למי שמגיע לא תהיה חסם כניסה.


נושא השאטל – אני מברך על הפעילות שעשיתם, אני חושב שזו פעילות מאוד חשובה. אני מציע, אדוני היושב ראש, אנחנו נפנה שהשאטל הזה תדירותו בכל כיוון תוגבר לפחות לאחת לשעה, כשזה אחת לשעתיים זה כבר נעשה לא מעשי. אתה מגיע, אתה צריך לחכות שעה וחצי, אתה לא תחכה שעה וחצי. הרי אנשים לא יודעים, מגיעים לתחנה מרכזית פתאום אומרים אה, יש שאטל. אבל מה, צריך לחכות עוד שעה וחצי עד שהשאטל יגיע – בדיוק פספסת אותו, כך זה הרי תמיד קורה, זה הכלל הגדול במציאות. לכן אם השאטל הזה יוגבר לאחת לשעה בכל כיוון אנשים השתמשו בו הרבה יותר.

השאטל עלה לנו בתקופת הקיץ כ-200 אלף שקלים, כמעט 30% מסך התקציב פעילות הסברה, פרסום וכיוצא בזה, רק שנבין שכסף עומד לרשותנו בצורה מוגבלת, זה כבר חצי מכל תקציב הפעילות ההסברתית.

אני לא חושב שכל העלויות האלה צריכות להתגלגל בסופו של דבר על האיגוד.

אולי לגבות משהו סמלי על כל נוסע?

אנחנו בשנים הקרובות עד שנשלים את נושא ההסדרה, לתת לאנשים את התחושה שבאמת הכנרת חוזרת אליהם.

אם הוא פספס את השאטל הזה, ויש לו בקירבה אוטובוס שיכול להגיע למקום בתשלום, זה לא מקום מרוחק, אם אני חניתי במקום שהסדרתי לי חנייה.

אני מציע לא להיות תלוי באוטובוסים ליד הכינרת. אני פשוט ניסיתי את זה, זו הייתה חוויה לא פשוטה. זאת אומרת, החלטתי פעם אחת לנסות את זה על בשרי, התוצאה היא, אני אומר בצער - לא מומלץ.

לחכות - - -

קודם כל זה בלאגן עד שאתה בכלל מבין מה מגיע לאן שאתה צריך. היתרון של השאטל זה שהוא שאטל חופי, ולכן זה מביא אותך לחופים וזה רעיון מצוין.

אולי אפילו לגבות סכום סמלי, ואז להוסיף לו זמן. זאת אומרת, להכפיל את הזמן, לא כל שעתיים מכל קצה. אמרת שעה – סביר, קיץ, חם, ילדים בחוץ, ואז לשקול אולי בוועדה, שלא יקרה מצב שמתחילים בשקל ופתאום בעונה הבאה זה יהיה הרבה יותר. זאת הנקודה שתגבילו גם את זה, את המחיר הזה.

זו הסכנה הגדולה, מה שמתחיל בשקל, נגמר בסוף בהרבה. זה סכום כסף אבל זה לא בשמיים. הערך החברתי שאנחנו משיגים בזה, שאנשים יודעים שהכנרת היא לרשותם, ויש מנגנון מעשי שמאפשר להם לנצל את זה, הוא ערך עצום. ואם אתם תצטרכו עזרה, בשבילכם זה כסף, אבל זה הרבה כסף, אבל בשביל המדינה, 200 אלף שקל זה עוד 100 אלף, כי כבר יש אוטובוס, הרי כבר קיים השרות, אז דובר על גברת תדירות - לא בשמיים. מדינת ישראל יכולה להרשות את זה לעצמה.

שמענו, תעבירי את כל הדברים למקום שצרי. ואתם כאיגוד תעשו שיקול, ובדיון שלכם תעלו את הדברים. אנחנו עומדים לרשותכם, אם נתקלתם בבעיה ואתם לא יכולים לעמוד בה, אפילו בדיון נשב ביחד, נמצא את הפתרונות מול משרד הפנים לעמוד לעזר, שבאמת, כמו שציין חברי כאן שחוף כינרת הוא של כולנו ועממי. עמך שמגיע לשם, שיכול לבוא וליהנות מהמשפחה, ולא יהיה לו כל כך כבד. אני בין הזמנים לוקח את הילדים, כל החופים מוצפים בבחורים הצעירים שבאים, אז באמת שיהיה להם גם כדאי, כי הם כולם למעשה לומדים, משפחות ברוכות ילדים וקשה מאוד לממן את כל ההוצאות האלה.

כבוד חבר הכנסת דב חנין, אנחנו נאשר להם את הצו, ניתן להם את הסמכויות שימשיכו לפעול למען אזרחי מדינת ישראל.

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצו אושר והתקבל פה אחד.
(הישיבה ננעלה בשעה 10:10)