הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
32
ועדת הפנים והגנת הסביבה

30.05.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 388

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ו באייר התשע"א (30.05.2011), בשעה 11:00

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת זכות המנהל הכללי להיבחר), התשע"א-2010, של חה"כ אלכס מילר, חה"כ כרמל שאמה, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ מאיר שטרית, חה"כ אברהם מיכאלי (פ/2667) – הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

אריה ביבי

אורי מקלב

חמד עמאר

מירי רגב

חה"כ זאב אלקין

חה"כ ראלב מג'אדלה

חה"כ אברהם מיכאלי

חה"כ אלכס מילר

עו"ד אילת פישמן – מפקחת על הבחירות, משרד הפנים

עו"ד עדי זורובסקי – לשכת המפקח על הבחירות, משרד הפנים

עו"ד מרגלית בוטרמן – ממונה ייעוץ משפטי כוח אדם ברשומ"ק, משרד הפנים

עינת ירמיהו – מתמחה בלשכה המשפטית, משרד הפנים

הראל גולדברג – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד נועה בן אריה – יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

עו"ד כפיר כהן – ראש מינהל משפט ובקרה, מרכז השלטון המקומי

גלעד קרן

יפה שפירא

מיטל בר שלום

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת זכות המנהל הכללי להיבחר), התשע"א-2010, של חה"כ אלכס מילר, חה"כ כרמל שאמה, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ מאיר שטרית, חה"כ אברהם מיכאלי (פ/2667) – הכנה לקריאה ראשונה

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. יש לנו כמה מיילים שקיבלנו מהתנועה לאיכות השלטון בישראל. יש לנו פנייה מראש עיריית אריאל, שביקש לדחות את הדיון כי הוא רצה להשתתף פיזית בדיון אבל היו לו מחויבויות קודמות שהוא לא יכול היה לדחות אותן. אנחנו אמרנו לו, שאנחנו מקיימים את הדיון, ואם הוא יכול שישלח נציגים. הבנתי, שגם בדיון הקודם היה ערעור של הממשלה על החלטת ועדת השרים שתמכה בהצעת החוק. אתמול שוחחתי עם השר גלעד ארדן, וגם הוא ביקש לדחות את הדיון היום. אנחנו אמרנו שדיונים אנחנו לא דוחים. מי שרוצה להשתתף, שיבוא. אמרתי לו, שאם הוא יעביר משהו בכתב, אני מתחייב לקרוא אותו. אני מבין, שהוא לא הספיק כי בבוקר הוא כבר טס לספרד.

בנוסף, חה"כ מילר ראה אותי במליאה וביקש ממני לשים את החוק על סדר היום. שאלתי אותו, האם הוא תיאם עם כל הגורמים הרלוונטיים: משרדי ממשלה וכל מי שהיו לו אז חילוקי דעות או רצון לתקן דברים. אני הבנתי מכבוד המציע, חה"כ מילר, שהוא תיאם עם כל הגורמים.

אדוני היו"ר, כאשר החוק עלה במליאת הכנסת בקריאה הטרומית, שר הפנים, חה"כ אלי ישי, הודיע שהתיאום שלי צריך להיות עם משרדו, ואף הודיע את המתווה שהוא מבקש. המתווה היה: במקום מה שהיה כתוב בנוסח המקורי: "קדנציה שלמה לצינון", יאמר: "שנתיים לפני הבחירות". אני קיבלתי את זה. זה עלה בישיבה הקודמת כאן, כאשר גם הממשלה בעצמה על ידי נציגי משרד המשפטים ומשרד הפנים, הודיעה ששנתיים זה דבר שמקובל.

נאמר כאן בדיון הקודם על ידי היועץ המשפטי הראל גולדברג: "אני חושב שהשאלה שצריכה להישאל על ידי הוועדה, היא מה הייחודיות של מנכ"ל על פני עובדים אחרים. אני חושב, שתחת ידיו של המנכ"ל כל כך הרבה סמכויות וכל כך הרבה תחומים של עניינים ביצועיים, וכל זה מחייב התייחסות נפרדת אליו לעומת מכלול העובדים האחרים. יש חשש שמנכ"ל ינצל את הסמכויות שבידיו ואת הכוח שבידיו כדי לקדם את ענייניו האישיים לצורך בחירות ברשויות המקומיות. החשש הוא, שמנכ"ל יעשה זאת יותר מאשר כל עובד אחר. לכן, הצעת החוק מבקשת להפריד את ענייני מנכ"ל מעובדים אחרים. אני חושב שיש לכך הצדקה".


אני הייתי סגן וממלא מקום ראש עיר באחת הערים היפות בארץ, העיר רמלה. אמנם למנכ"ל יש תפקידים ביצועיים, הוא השרביט המוציא לפועל את מדיניות ראש העיר, אבל אין ספק, שגם לתפקידים סטטוטוריים כמו מהנדס עירייה, שהוא חותם על עשרות היתרים, או איש סעד, איש מנהל מחלקת רווחה או מנהל אגף החינוך או פיקוח, יש גישה ישירה עם האזרח, וגם שם צריך לתת את הדעת לגבי ניצול לרעה של הכוח והסמכות הניתנת על פי החוק, על מנת שיהיה מעמד שווה לכל אותם בעלי תפקידים. הערה נוספת שקיבלנו היא של נתן בביוף מהייעוץ המשפטי של משרד הפנים. אנחנו ניתן לנציגת משרד הפנים לדבר. נתחיל קודם כל עם חברי הכנסת.

יש לי הערה לגבי הדיון בממשלה.

היה ערעור נגד.

אני מחזיק את ההחלטה המעודכנת של ועדת השרים. ההחלטה היתה לבקש מהח"כ המציע להשהות את הליכי קידום החקיקה ולהמתין חודשיים להצעת חוק ממשלתית בנושא מטעם משרד הפנים, שתובא במסגרת החלת דין רציפות. הוא חיכה חודשיים. השאלה היא, האם משרד הפנים הביא הצעת חוק ממשלתית או לא הביא הצעת חוק ממשלתית.

אנחנו הרי מחוקקים ותיקים. כל פעם שאנחנו מביאים יוזמה, לעיתים פעוטה ולעיתים יותר כבדה, אחד ממשרדי הממשלה, אליו שייך החוק, מתרעם ואומר: "אנחנו כבר מכינים חוק יותר רציני ויותר מקיף. אם תמתינו חודשיים-שלושה, אנחנו נביא את החוק". לפעמים אנחנו מחכים שנתיים, והצעת החוק הממשלתית לא מגיעה. אנחנו לא צריכים להעניש את חברי הכנסת. ודאי שנשמע את העמדה שלהם.

חשוב להבין איפה זה עומד. לאור זה, השאלה היא למשרד המשפטים ולמשרד הפנים, איך אתם מבינים את החלטת ועדת שרים, כאשר הממשלה היא זו שלא עמדה בהתניה של הזמן שנתנה לחה"כ, שכיבד את הממשלה וחיכה חודשיים. כיו"ר הקואליציה, חשוב לי להבין מהי העמדה הרשמית של הממשלה לגבי ההחלטה האחרונה של ועדת שרים לענייני חקיקה.

אנחנו כחברי קואליציה לא רוצים לעמוד בסתירה. אם הממשלה אומרת כן, זה כן. אם היא אומרת לא, אנחנו לא רוצים ללכת נגד הממשלה.

אני לא מבין מה היא אומרת.

אני גם לא הבנתי. חה"כ מילר אמר בתום ליבו: "תיאמתי".

אני מתאם את הנוסח. אני עומד בהודעה שניתנה לי על ידי אותו יועץ של זה שעומד בראש ועדת שרים לחקיקה, שר המשפטים. אני אמרתי שאין שינוי בתמיכת הממשלה בחוק. דבר שני, יש לי חודשיים לחכות. במידה ולא יהיה חוק ממשלתי, אני אתקדם. אנחנו מדברים על הכנה לקריאה ראשונה. לממשלה, גם אחרי הקריאה הזו, יש מספיק זמן אם היא רוצה להביא חוק ממשלתי. אז אפשר יהיה לאחד בין שני החוקים. צריך להתקדם.

משרד הפנים, מה העמדה?

משרד הפנים תומך בהצעת החוק הזו. זה גם הנוסח שהובא בסעיף 109 להצעת חוק העיריות, כפי שהיא נוסחה בעבר. הצעת חוק העיריות מתייחסת גם למנכ"ל וגם לנושאי משרה אחרים. כרגע זו הצעת חוק פרטית. לגבי החלטת הממשלה כאשר הנושא הובא כהצעת חוק פרטית – אנחנו כרגע בדיונים עם הוועדה על החלת דין רציפות על הצעת חוק העיריות כמקשה אחת. אנחנו לא חושבים שזה נכון לפצל את חוק העיריות ולחתוך אותו לחלקים. אנחנו מקווים, שהעניין הזה יוכל להתקדם.

לא הבנתי מהי העמדה לגבי הצעת החוק היום. האם העמדה היא להצביע בעד או להצביע נגד?

אנחנו לא מתנגדים.

לא מתנגדים להצעת החוק.

לא. אנחנו חושבים שהיא מדתית.

כלומר, הממשלה ביקשה להמתין חודשיים, ובגלל שתוך חודשיים היא לא הביאה חוק היא חוזרת לעמדה שהיתה בטרומית, עמדה של תמיכה בתנאי. לי כיו"ר אופוזיציה חשוב להבין מהי עמדת הממשלה.

מה אומר משרד המשפטים?

אנחנו גם מבינים את החלטת הממשלה, כמו משרד הפנים. כלומר, החלטת הממשלה הראשונית היתה לתמוך בהצעת החוק. בעקבות הערר, הממשלה ביקשה להמתין חודשיים עם הצעת החוק. משתמו חודשיים וחה"כ המציע הסכים להשהות את הליכי החקיקה חודשיים, אנחנו חושבים שהחלטת הממשלה המקורית בדבר תמיכה בהצעת החוק בעינה עומדת.

שמעת, חה"כ אלקין?

יש לי הערות בנוגע לנוסח, אבל את עמדת הממשלה הבנתי. כאשר קראתי, לא הבנתי מה היה. עכשיו זה מאוד ברור. יש לי הערות ושאלות לגבי הנוסח.

חה"כ מילר, תציג את הצעת החוק ואת הסיכומים אליהם הגעתם.

הסיכומים אליהם הגענו מופיעים בתיקונים שיש בנוסח החוק. הצעת החוק המקורית דיברה על קדנציה שלמה. הבקשה היתה לצמצם את זה לשנתיים. אני העליתי את הבקשה לשנתיים וחצי, אבל בסופו של דבר הגענו להסכמה על שנתיים.

במה יתעסק המנכ"ל בשנתיים האלה? האם הוא יהיה בלי פרנסה? הוא צריך לאכול משהו.

אז אני צריך גם לממן לו את זה.

לא לממן לו. אנחנו צריכים לראות מה מקובל בשירות הציבורי.

זו גם כהונה כחבר מועצה ולא רק כראש רשות.

נכון.

כנבחר ציבור שלא בשכר.

אני מזכיר, שלאדם שמקבל סמכות למינוי עובדים, לניהול משא ומתן מול קבלנים, יש חשיפה שהוא יכול לנצל למטרת קידום אישי שלו בהיבט פוליטי-ציבורי. צריכה להיות תקופת זמן בה הוא לא חלק ממנגנון של קביעת מדיניות, גם בהיבט של קבלת עובדים וכפיפות כלפי אותו אדם, וגם בהיבט של אותם משאים ומתנים שיש בעיר ובמסגרתם יש התחייבויות של אנשים כאלה ואחרים כלפי אותו אדם שהוא המבצע ולא איש ציבור. אני מזכיר, שמנכ"ל הוא לא נבחר אלא מינוי.

אני מבין, אבל יחד עם זאת המגבלה של שנתיים היא גדולה.

ראינו כבר מקרים, ולא מקרים אחדים, בהם אנשים שמקבלים סמכויות מנצלים את זה לטובת הקידום האישי שלהם. אם אותו אדם רוצה להתעסק בענייני ציבור, שייבחר למועצה כמו כל חבר מועצה שלא מקבל משכורת של 20,000-30,000 שקלים.

האם מישהו כועס פה על המנכ"לים? אני לא מבין.

אף אחד לא כועס.

ככה זה נשמע. כאילו כועסים עליהם.

בסוף אף אחד לא ירצה להיות מנכ"ל.

צריך להפריד בינו לבין נבחר ציבור.

אני חושב, שהשאלה היא לא במקומה. צריכים לבדוק מה קודם: טובת הציבור או טובת האדם. אנחנו דנים פה על טובת הציבור. את טובת האדם שמים בצד עכשיו. השאלה היא לא אם יש לו עבודה או אין לו עבודה. מה שמעניין אותנו עכשיו זו טובת הציבור.

החשב הכללי מתעסק באלפי מכרזים של המדינה. כמה זמן יש שם צינון?

זה לגמרי שונה.

לא. צריכים לשמור על מדתיות.

פה אתה מדבר על עיר, על מערכת אנשים בתוך עיר. אנחנו לא מדברים על מימד ארצי. אתה מדבר על עיר, שבה אדם חשוף לאנשים בתוך העיר. תפקידו הוא תפקיד ביצועי. אנחנו מברכים את כל אותם אנשים המבצעים את זה כשליחות וכעבודה. ברגע שאתה לוקח את התפקיד הביצועי שלך בתוך העיר ומנצל את זה לטובת הקידום הציבורי שלך, זה לא בסדר.

השאלה היא כמה זמן.

אנחנו סיכמנו על שנתיים. זה גם מופיע בחוק ממשלתי עוד מהקדנציה הקודמת. אני חושב, שצריך להיות דבר רציונאלי.

איזה חוק?

חוק העיריות. לפני שנתיים. זה חוק שרוצים להחיל עליו דין רציפות. אם זה יגיע, אנחנו נתייחס לכך. אני מדבר כרגע על ריכוזיות של כוח אצל אדם שהוא ביצועי ולא נבחר. ברגע שהוא ייבחר, הוא יוכל להתנהג כמו כל חבר מועצה אחר או ראש העיר. צריך להפריד בין תפקיד ביצועי בתוך העיר ובין תפקיד של נבחר ציבור. אותם אנשים שעושים עבודה, שהיא לא פחות חשובה או קשה, כחברי מועצה, לא מקבלים אפילו שקל אחד. כל כך דואגים למשכורת של אדם שרוצה להיבחר. לא צריך ליצור סביבו אווירה מיוחדת לעומת אנשים אחרים.

זה סביר, אבל השאלה היא האם זה מדתי. אם אתה אומר שבחוק העיריות זה שנתיים, אז בסדר. חשבו על זה.

בחוק העיריות חשבו על עוד כמה דברים.

קודם כל, בהמשך לשאלות שלך, אדוני היו"ר, אני מבין – ואני לא רוצה להביע את עמדתי אם שנתיים זה נכון או לא – שהצעה של שנתיים כבר מופיעה בנוסח הממשלתי. השאלה המופנית לממשלה היא, על מה התבססו כאשר קבעו תקופת זמן של שנתיים. האם יש דוגמאות לצינון בסדר גודל כזה של שנתיים לגבי רשויות מקומיות או לגבי בחירות כלליות? שלילת זכות להיבחר היא מעשה לא פשוט, ולכן כדאי לשבת "שבעה נקיים" לפני שעושים את זה. אני מכיר כל מיני תקופות צינון של העסקה במשרד האוצר, אבל שם מדובר על שנה ולא על שנתיים. יש חריג והוא הרמטכ"ל או מישהו מהפיקוד הצבאי הבכיר. זו אולי הדוגמא היחידה שאני מכיר בנוגע לשלילת הזכות בהיקפים כאלה. מה תקופת הצינון לתפקידי מנכ"לים במשרדים ממשלתיים? מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה, לדוגמא, גם הם משפיעים לא מעט על הרבה מערכות: תקשורתיות ואחרות. יש תקופת צינון הקיימת היום בחוק. נדמה לי, שהיום בחוק ישנה תקופה צינון הנקבעת לגבי הרבה סוגים של עובדי מדינה, אבל זוהי תקופה קצרה מאוד.

שנה.

לא, זה לא שנה. יש חובת התפטרות מהרגע של הגשת מועמדות.

לעניין בחירות או לעניין מינוי אחר?

לעניין בחירות.

בחירות זה 90 יום.

תקופה קצרה. בדיוק לכך אני מכוון. השאלה שלי היתה כדי להבין מה היה ההיגיון של הצעת החוק הממשלתית כאשר הם דיברו על תקופת צינון של שנתיים, בהשוואה לתקופת צינון בבחירות או בהעסקה אחרת.

אבל מה הפואנטה שלך?

אני מנסה להבין. אני מכיר תקופות צינון למיניהן. למשל, כאשר מדובר במנכ"ל משרד ראש הממשלה מדובר ב-90 יום בבחירות כלליות. כך גם לגבי מזכיר ממשלה, למרות שהוא משפיע לא פחות ממנכ"ל העירייה.

אבל צריכים להבין, שיש שוני. מנכ"ל בחברות שונה ממנכ"ל שעובד באותה עיר.

אני מדבר איתך על מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

תאמין, למנכ"ל במדינה יש פחות השפעה ממנכ"ל בעיר.

הוא רק מנהל את כל ההדלפות לתקשורת. הוא "ממש" מגיע בתנאים שווים כמו שאר המתמודדים. אני לא יוצא נגד. לי יש הערה אחרת לנוסח, ואני מבין שהיא גם מקובלת על המציע. אני מנסה להבין את ההיגיון של הממשלה. לא הוא אשם. הם קבעו את זה, והוא הולך עם הממשלה. אין לי שום טענות.

הוא התפשר.

הנקודה השנייה היא בנוגע לנוסח. אני הייתי מציע לעשות הפרדה בין שני סוגי מנכ"לים. אני אסביר למה הכוונה. הרי ממה החשש? - אם אני מבין את המציע - ממנכ"ל שהוא הרבה זמן בתפקידו והוא משתמש בתפקידו כדי להכין לעצמו את המרוץ. מצד שני, ישנם מצבים בהם אדם היה מנכ"ל תקופה קצרה יחסית. קביעה כל כך דרקונית של שנתיים, שמוחלת על בן אדם כזה, זה מוגזם. על אדם כזה הקביעה הנכונה היא אותה קביעה הקיימת בבחירות הכלליות – 3 חודשים. אני הייתי מציע לעשות כאן הבחנה בין מנכ"ל שכיהן לפחות חצי קדנציה – שנתיים וחצי ומעלה - עליו תחול המגבלה של שנתיים לפי הצעה זו. על מנכ"ל שכיהן פחות מזה באותה קדנציה, תחול מגבלה כמו שיש על כל מנכ"ל או כל עובד מדינה בהתמודדות בבחירות כלליות – שלושה חודשים. כלומר, הוא יתפטר שלושה חודשים לפני הבחירות. זה נראה לי הרבה יותר מוצדק. אם אני מבין נכון את הרעיון של המציע – הוא בא למנוע ממנכ"ל שכיהן קדנציה מלאה או כמעט מלאה, ומשתמש בתפקידו במרוץ. ההצעה שלי תעשה חסד עם מנכ"לים שלא שימשו תקופה ארוכה, ופתאום מוצאים עצמם במצב של הגבלה מאוד דרקונית.

אבל ההצעה שלך לא מנטרלת את ראש העיר, שמביא מנכ"ל עירייה כדי להשתמש בו אחר כך כחבר בתוך המפלגה שלו. הוא משתמש בכל הדרגים המקצועיים, בכל ההיבטים המקצועיים, כדי אחר זה להפוך אותם פוליטיים. הכוונה שלך נכונה אם מדובר במנכ"ל שהגיע עצמאי.

מנכ"ל לא מגיע עצמאי. מנכ"ל ממונה בדרך כלל.

אבל נניח שהוא בא עצמאי וראש העיר לא חשד לרגע שיש לו תובנות פוליטיות. מה שאתה אומר זה לא מנטרל את זה. זה מכביד על ראש העיר, שמביא מנכ"ל בקדנציה שלו במחשבה שהוא ישתמש בכל הכלים המקצועיים שלו, בסמכות המקצועית, בגישה המקצועית, ולבסוף הוא יחבר אותו כחבר במועצה שלו בקדנציה הבאה.

דווקא ההצעה של מר אלקין היא הצעה מאוד מסוכנת. אני לא הייתי עושה את החלוקה הזו, משום שאם מנכ"ל מכהן חצי שנה, זאת אומרת שהוא בא מראש לחתור תחת ראש העיר, הוא בא מראש להיות ראש עיר.

בדרך כלל מי שממנה את המנכ"ל זה ראש העיר.

אני מציע לא לעשות הפרדות.

האם בחצי שנה הוא יכול להשפיע על כל הדברים, לסגור עניינים?

לא רק חצי שנה. חצי שנה ועוד הזמן עד הבחירות.

הוא דיבר על חצי קדנציה. רק אז זה יתפוס.

אם הוא לא היה לפחות שנתיים וחצי בתפקידו, זה לא הגיוני.

אם הוא היה בתפקידו רק חצי שנה, זה לא תופס לגביו. מה הוא יספיק בחצי שנה?

אז אחרי חצי שנה הוא יבוא להיות מנכ"ל, ואחר כך הוא יתמודד לראשות העיר?

נניח שהוא לקח אותך להיות מנכ"ל, ואתה לא מתאים. אחרי חצי שנה הוא אומר לך: "רציתי שתעשה לי עבודה, אבל אתה לא מתאים". במקרה כזה אם אתה רוצה להתמודד, שנתיים אתה לא יכול להתמודד.

אני אומר, שאין בעיה לקבל את העמדה של חה"כ אלקין ולהגיד שבן אדם שלא כיהן שנתיים וחצי מלאים, חצי קדנציה, החוק לא יחול עליו. אני אומר, שבן אדם שמתמנה לתפקיד שנה וחצי לפני מועד הבחירות הוא גם כן לא יוכל להתמודד. שלא יקרה מצב שבו מפטרים מנכ"ל, שמים מישהו אחר למשך שנה ושמונה חודשים, נשארים לו שלוש חודשים והוא הולך הביתה. אני אומר – אם זה מקובל על משרד המשפטים – שזה גם לא יחול על בן אדם שמונה לתפקיד שנה וחצי לפני הבחירות.

יחול עליו.

הוא לא יוכל להתמודד.

נכון. תחול עליו המגבלה של שנתיים צינון.

שנתיים וחצי כן ושנה וחצי לא?

אפשר להתלבט. האם אתה רוצה לשאול משהו, חה"כ מקלב?

אני לא כל כך מבין את ההצעה של המציע עכשיו.

את ההצעה שלי?

לא. את ההצעה שלך הבנתי. ההצעה שלך מפרידה בין אחד שכיהן רק שנתיים וחצי מתחילת הקדנציה. עליו זה יחול. אם מנכ"ל מתמנה בתחילת הקדנציה, החוק יחול עליו.

תלוי כמה זמן הוא כיהן בתפקיד.

אתה גם יכול למנות אותו באמצע קדנציה. אתה יכול למנות אותו בכל דרך שאתה רוצה. אם אתה ממנה אדם בתקופה של שנה וחצי של לפני הבחירות, הוא לא יכול להתמודד.

שנתיים וחצי הוא כן יוכל, ושנה וחצי הוא לא יוכל?

זה נראה שאתם מדברים על אנשים ואתם לא מדברים על דברים.

זאת הבעיה. החוק הזה הוא פרסונאלי ולא עקרוני.

שנתיים וחצי או שנה וחצי, זה ההבדל?

אני מציע נוסח, שהוא נכון מבחינתי ומבחינת כל חברי הכנסת ששוחחו איתי לפני שהתקדמנו עם הצעת החוק, הביעו עניין וקיימנו כמה ישיבות. גם משרד הפנים אמר בישיבה הקודמת, שזה לא רציונאלי שבן אדם שהיה בתפקיד תקופה קצרה של שנתיים-שנתיים וחצי יקבל את הגזירה הזו.

מה לגבי שנה וחצי?

אני אומר בנוסף, שלא יקרה מצב שבו שנה וחצי לפני הבחירות בא ראש העיר ומחליט שהוא שם יורש, שנה וחצי הוא יעבוד ויקבל משכורות ואחר כך יתפטר כדי שלא יהיו לו שנתיים וחצי. אני רוצה למנוע גם מצב כזה. קשה למנות אדם לשנתיים וחצי ולהגיד לו שאתה רץ עכשיו.

אבל ממילא החוק הקיים, כפי שאתה מציע אותו עכשיו, פותר את המצב הזה. אם אתה אומר שהוא חייב בתקופת צינון של שנתיים מיום סיום עבודתו, בזה זה נגמר.

אבל את צריכה להבין, שאם את מכניסה בן אדם, שלא היה בתפקיד שנתיים וחצי, זה לא יחול עליו.

אני חושבת שאין לדברים האלה סוף.

יש סוף. אם שנתיים וחצי אדם לא היה בתפקיד, הוא יוכל להתמודד.

שנתיים וחצי יכולות גם להיות בשתי קדנציות.

שנה וחצי לפני הבחירות הוא לא יכול להתמודד. מי שהיה שנתיים וחצי או יותר בתפקיד, חייב בשנתיים צינון. זה הנוסח.

קודם כל ברכות לך, אדוני היו"ר. באופן אישי, אני לא אוהבת את הצעת החוק הזו. אני בדרך כלל מאוד מקדמת ומברכת דברים שחברי אלכס מילר עושה. אני חושבת, שהוא חבר כנסת שעושה דברים חשובים בכל מה שקשור לצעירים וסטודנטים. את העניין הזה אני לא רואה עין בעין ביחד איתו. אני חושבת, שהחוק הזה הוא חוק פרסונאלי. בהצעת החוק כתוב שזה יחול באזור יהודה ושומרון. זה הופך את החוק הזה למשהו מאוד פרסונאלי, ויגידו לי אנשי משרד המשפטים אם אני טועה.

זה מאוד לא מקובל בחקיקה.

אבל הממשלה מסכימה לזה.

עם תיקונים. הממשלה הסכימה בכפוף לתיאום נוסח עם הממשלה. הכוונה היא לכמה הערות.

האם לנקודה הזו הממשלה מסכימה או לא?

להחלה על איו"ש, לא. לא בצורה הזו.

אני לא הבנתי כלום עכשיו.

אני רוצה להשלים את האמירה שלי. בדרך כלל בחוק לא כתוב היכן זה יחול.

יש חוקים בהם זה כן כתוב.

זה מאוד חריג.

ברגע שזה כתוב זה הופך את החוק הזה לחוק נקודתי הנוגע לאזור מסוים, ואנחנו יודעים שמדובר על אריאל. מדובר כאן רק על תפקיד אחד, תפקיד של מנכ"ל. לא מדובר על כל התפקידים במועצות. בנוסף, מדובר פה על החלת החוק באזור מסוים. זה אומר שיש כאן משהו בעייתי. אני מציעה, שאם הולכים על החוק הזה הוא יחול רק מהקדנציה הבאה. אני מציעה, שזה לא יחול על הקדנציה הנוכחית.

בסדר.

השלטון המקומי, בבקשה.

אני לא אחזור על מה שאנחנו אמרנו בדיון הקודם. אנחנו מתנגדים לחקיקה הזו. אנחנו חושבים, שהחקיקה הזו יצרה מצב של הבחנה, שהיא לא ברורה, בין המנכ"ל לבין נושאי משרה, שלא כפי שנעשה בהצעת חוק העיריות. בהצעת חוק העיריות ההגבלה שניסו להחיל היא הגבלה הכוללת בתוכה את כל נושאי המשרה. היא קובעת תקופת זמן מינימאלית של כהונה לפני החלת אותה מגבלה.

כמה זמן זה שם?

שם זה 12 חודשים.

זה פחות ממה שהצעתי.

למען ההגינות אני אומר, שזה פחות ממה שהוצע כאן היום במהלך הדיון.

בחוק הממשלתי אתם תומכים?

הנושא הזה עדיין לא הגיע לכדי מיצוי, מכיוון שזה נושא שעוד לא נדון במסגרת הדיונים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מניחה, שיהיו לנו הסתייגויות והערות על העניין הזה. בהחלט לא נכון היה ליצור תקופת צינון כל כך ארוכה בהגבלה לנושא משרה אחד ויחיד ברשות. מהיכרותי הרבה את השלטון המקומי, אני לא מקבלת את הטיעון שדינו של המנכ"ל שונה מהותית מדינו של נושא משרה בכיר אחר ברשות, בעיקר כאשר מדובר בממשק עם אזרחים ואוכלוסייה, בוודאי כאשר אנחנו מדברים על מידת ההשפעה שיש על ציבור התושבים ועל ציבור העובדים.

איזה תפקיד מקביל למנכ"ל?

מהנדס, יועץ משפטי, גזבר, מנהל אגף חינוך, מנהל אגף רווחה. הממשק עם ציבור התושבים הוא ממשק יומיומי, הוא ממשק מאוד-מאוד זמין ומשמעותי. בכל זאת, הוחלט כאן להתחיל את המהלך הזה דווקא מכהונתו של המנכ"ל, מה שאצלנו מעורר תהיות כאלה ואחרות.


אני אשוב ואדגיש, שניסינו למנות את הפעמים בהם התמודד מנכ"ל על תפקיד כהונה כראש רשות או כנבחר ציבור, והפעמים האלה בקושי נספרות על כף יד אחת. לכן, מפתיע אף יותר שדווקא זה נושא המשרה הראשון ברשות המקומית, שאת כהונתו מבקשים להגביל או למנוע ממנו את זכות הבחירה הבסיסית הקיימת לכל אזרח, בהינתן שהוא עומד בתנאים בסיסיים, של זכות להיבחר.


שלישית, בדיון הקודם ניתנה כאן אמירה מפורשת של נציגי הממשלה, שאומרים שהממשלה תתמוך בהצעת החוק בכפוף למספר שינויים שיחולו בה. הראשון שבהם זו התאמה למה שכתוב בהצעת חוק העיריות: תקופת מינימום של כהונה. השני הוא נושא הגבלת התקופה. אם החוק הזה יעבור – ואנחנו נשמח שלא יקרה – אז ההצעה של חה"כ אלקין מקובלת יותר.

התנאי השני היה הגבלת התקופה לשנתיים ימים. התנאי השלישי שנאמר כאן הוא הנושא של החלה על יו"ש במסגרת הוראת החוק כאן. ככלל, חקיקת שלטון מקומי מוחלת אחר כך באמצעות צו אלוף. אחרי שהיא עוברת בקריאה שנייה ושלישית ונכנסת לספר החוקים, האלוף מחיל אותה בצו אלוף.

נאמר כאן על ידי היועץ המשפטי של הוועדה, והפרוטוקול לפני: "בשלהי הדיון נשאל, נתבקש להשיב ולומר, האם היו מקרים בעבר ומדוע מתבקש להחיל כאן את ההוראה במסגרת החוק הקיים". נאמר כאן במהלך הדיון, שאמנם קרה בעבר, במקרים חריגים ביותר, ואכן זו לא השיטה. "it is not done" אומרים אצלנו. בדרך כלל ההחלה נעשית בצו אלוף ולא במסגרת הזו. אני מבקשת לדעת, מדוע מצאנו את עצמנו כאן במסגרת הצעת חוק, שבה רוצים להחיל את החריג שבחריגים, שבו הוחלט במסגרת הוראת החוק להחיל את החוק על יו"ש. בהינתן כל מה שפירטתי כאן, אני לא מוצאת שום הצדקה להחיל רק על מנכ"ל, גם לתקופה של שנתיים חסרת תקדים, גם לקבוע בחקיקה שמדובר בהחלה ביו"ש. קשה לי להאמין, מדוע הצעת החוק הזו היא כל כך חריגה וחשובה בנוף, עד כי צריך לסטות כמעט מכל עיקרון שהצבעתי עליו כאן.

אדוני היו"ר, אני רוצה להתייחס לנושא של יו"ש. כאשר מנסים להפריד בין מדינת ישראל ליו"ש, זה דבר שהוא בעייתי לי כתושב שם. כאשר אנחנו עושים פה חוק, הוא מוחל על כל מדינת ישראל. מבחינתי, יו"ש זו מדינת ישראל.

אז תחיל אותה.

לא יעלה על הדעת, שבמשך 3 שנים ויותר ניסינו בוועדת החינוך להחיל החלטה שקיבלה הממשלה בנוגע לאוניברסיטה באריאל. בשנת 2005 הממשלה קיבלה החלטה, ואנחנו חיכינו להחלטה של האלוף, שיבוא ויחליט האם לבצע את ההחלטה של הממשלה. היינו צריכים להכניס את הנושא הזה להסכמים קואליציוניים, היינו צריכים לקיים עשרים אלף ישיבות בוועדת חינוך בשביל להחיל החלטה שהממשלה קיבלה והאלוף לא החליט אם כן או לא.

אדוני היו"ר, מעכשיו והלאה כאשר אנחנו מדברים על המנגנון הגיע הזמן שאנחנו לא ניתן סמכות, שהיא סמכות ברמה של קביעת מדיניות בנושאים כלליים: שלטון מקומי, ההשכלה גבוהה, בידיו של אדם אחד, ועוד יותר גרוע: בידיו של הפוליטיקאי שמעליו. ברגע שאתה לא קובע בצורה חד משמעית מה אתה רוצה ואתה נותן החלטה בידיו של אדם אחד, הוא עושה מה שהוא רוצה. רק לפני כמה דקות יצאנו מישיבה של ועדת חינוך בנוגע להצעה שאתה ביקשת, אדוני היו"ר, ההדחה שביצע מפקד גלי צה"ל. החוק נותן פרשנות, שהוא יכול להחליט. אז הוא קם יום אחד בבוקר, והחליט שהוא מדיח בן אדם, שהוא עורך ראשי של תחנת גלי צה"ל וגם מפקד. אין מועצה ואין שום דבר. החוק מאפשר את זה. אם אנחנו לא נתחיל לבנות מנגנון, כמו שאנחנו רואים לנכון, ואנחנו נשאיר את ההחלטה בידיים של פוליטיקאים או בידיים של אנשים שקובעים מתי נוח להם ובאיזו דרך לעשות את זה, אז אנחנו לא עושים את העבודה שלנו.

זה לא תקדים. זו לא פעם ראשונה שהנושא הזה נכנס לחוק. אני בדקתי את הדברים מול הלשכה המשפטית. אני חושב, שאנחנו מדברים על נושא איכות השלטון, טוהר המידות. על הנושא הזה אני לא מתפשר. אם אומרים שזה יהיה אוטומטי, אין שום רע שזה יהיה חלק מהחוק הזה.

משרד המשפטים, בבקשה.

מספר הערות קצרות לדברים שנאמרו כאן מקודם. ביחס להחלה על איו"ש – בהמשך לדברים שנאמרו כאן קודם על ידי חברי הכנסת – החוק כפי שהוא מוצע היום חל על כלל תחומי מדינת ישראל. לפי ההצעה, הוא חל על כלל שטחי איו"ש. לפי הנוהג היום – וזה נכון שיש חריגים – לא מחילים באופן ישיר בחקיקה ראשית את הדין הישראלי על איו"ש. לאחר שמסתיימת חקיקת הכנסת בדחיקת האזור צו האלוף מחיל את החוק על אזור יהודה ושומרון.

יש טיעונים, שזה לפעמים לוקח שנים.

לפי מה שנמסר לי – ואני בדקתי את העניין מול אנשי איו"ש ומול האנשים הממונים על העניין מטעם המדינה באיו"ש - הנושא הזה הוא עניין טכני, והוא מוחל. מיד לאחר שהכנסת מקבלת החלטה זה מועבר אליהם, וישנה תקופה מאוד קצרה עד אשר זה מוחל. זה נושא מאוד טכני. האלוף מחיל בצו את החקיקה על אזור יהודה ושומרון. לא מקובל להחיל את איו"ש בתוך חקיקה ראשית. לכן, אנחנו מתנגדים לזה. אלה אחת ההערות שנשמעו בממשלה. בכפוף לכך הממשלה נתנה את הסכמתה לקידום הצעת החוק.


לגבי תקופה של שנתיים – נשאל כאן קודם מדוע שנתיים. עניינה של הצעת החוק הזו הוא איזונים. מצד אחד יש את הגבלת הזכות להיבחר של אותו מנכ"ל. מצד שני, יש את האינטרס הציבורי. הזכרת קודם, אדוני היו"ר, איך פוגעים בפרנסה. יש פה איזונים. כדי לצמצם את הפגיעה בפרט, כדי לצמצם את הפגיעה בזכות להיבחר, אנחנו חושבים שהאיזון הנכון הוא שנתיים ולא קדנציה שלמה של 5 שנים, בטח לא 10 שנים. לפי הצעת החוק היום, זה יכול להוביל ל-10 שנים בנסיבות מסוימות. אנחנו חושבים, ששנתיים זה מספיק. חה"כ המציע הסכים לכך.

אבל לא ענית איך הגעתם לשנתיים.

זו מערכת של איזונים. אנחנו חושבים על האיזונים הנכונים.

למה לא שנה ותשעה חודשים?

אם היינו מציעים שנה, היו שואלים למה שנה ולא שנתיים.

הרי שנתיים מיום סיום הכהונה ברוב המקרים יקפיץ אותו לבחירות הבאות.

השאלה שלי היא, מי מגדיר את תקופת הצינון בשירות הממשלתי. גם זכות להיבחר בבחירות כלליות וגם לגבי תקופות העסקה. אני שואל, מאיפה כאן הגעתם למשהו חריג. אני לא אומר שאני נגד. אני רוצה להבין.

ביחס לתקופות העסקה אחרות של בעלי תפקידים אחרים בשירות המדינה, זה חל במשך שנה ולא מעבר לשנה. לא ביחס של בחירות. בחוק הגבלת הזכות להיבחר זה 90 יום ולא יותר מזה. זה נכון שפה מדובר על תקופת זמן שהיא חריגה. מבחינת המאפיינים של השלטון המקומי ומבחינת תפקיד של מנכ"ל משרד הממשלתי, תקופה של שנתיים יוצרת איזון מסוים בין שתי ההצעות.


ביחס לדברים שנאמרו כאן קודם על ידי חה"כ אלקין – תקופה של שנתיים נראית לנו נכונה בנסיבות העניין. זה גם מה שהממשלה הציעה בזמנו בצעת חוק העיריות. ביחס לשנה או השנתיים וחצי שחה"כ אלקין הציע קודם.

שנתיים וחצי בתפקיד. כלומר, חצי קדנציה.

אנחנו חושבים ששנתיים וחצי זה יותר מדי, ואני אסביר למה. ברור לנו שאם מנכ"ל היה בתפקיד שלושה חודשים או חצי שנה, הוא עוד לא ביסס מספיק את תפקידו. החשש שלנו מניצול לרעה של תפקידו כדי להשפיע על מהלכי הבחירות, הוא חשש מאוד נמוך. אנחנו חושבים שהזמן הנכון הוא 12 חודשים. מדוע? זו תקופה בה אדם יכול להתבסס בתפקידו, ובכל מקרה יכול להשתמש בו בנסיבות לא נעימות. אנחנו חושבים, ששנה זו תקופה בה יש חשש שאדם ימנף את תפקידו, יבסס את כוחו ברשות המקומית.

זו הערכה.

הכל הערכות.

מותר לנו לנקוב בהערכה אחרת של שנתיים וחצי.

ללא ספק. הצעת החוק בנוסח הנוכחי לא מתייחסת לשנה או לשנתיים וחצי, וזה לדעתנו לא מספיק מאוזן.

אבל אני הצעתי תיקון, שמקובל על המציע. השאלה היא, האם הממשלה מתנגדת בחריפות לתיקון הזה, או שלמרות שהיא בזמנו חשבה על שנה היא לא תצא נגד.

אנחנו חושבים שחצי קדנציה זה הרבה זמן. החשש שלו לא מנסה הצעת החוק לתת מענה, קיים גם בתקופה של שנתיים ולא רק בתקופה של שנתיים וחצי.

האם אתה לא חושב שראש רשות מביא מנכ"ל שנה לפני הבחירות בשביל להכין אותו להתמודד כחבר מועצה? 8-9 חודשים הוא מכין את עצמו, והמינוי של המנכ"ל הופך למנוף כדי להיבחר למועצה. אם אנחנו מדברים על שנתיים וחצי, זה משהו אחר. מה שאתה מציע יכול לשמש כל ראש עיר כמנוף לאותו אדם בתפקיד מנכ"ל. אני יכול להביא אותך שנה לפני הבחירות, ולהגיד לך שאתה יכול להכין את עצמך להתמודד.

לפי ההצעה שהציע חה"כ אלקין, החוק לא יחול עליו אם הוא מכהן פחות משנתיים וחצי.

יחול רק ב-90 יום. אני הצעתי תקופת צינון כמו למנכ"ל ראש ממשלה, למי שמכהן פחות מחצי קדנציה.

אני רוצה לשמוע את משרד הפנים. משרד הפנים אמר בדיון הקודם שתוך חודשיים הוא מביא את חוק העיריות. איפה עומד חוק העיריות. עוד שבוע-שבועיים הוא יבוא?

זו הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, וצריך להחיל עליה דין רציפות. אנחנו כרגע בדיונים עם הוועדה.

איזו ועדה?

ועדת הפנים.

איתי? עם מי דיברתם, עם דוד אזולאי?

יש לך עוד ועדה נסתרת, שמנהלת משא ומתן.

מי אמר לך להגיד את זה?

היועץ המשפטי של המשרד.

מי זה?

יהודה זמרת.

אני לא מבין מה הקשר של ועדת הפנים להחלת רציפות של הממשלה על הצעת חוק ממשלתית.

אולי אני טעיתי ולא הבנתי.

מרגלית, זה בדיוק הפוך. הוועדה פנתה ליועץ המשפטי. אנחנו יודעים, כי אנחנו ביקשנו לקדם את זה. יו"ר הוועדה הקודם פנה את משרד המשפטים, אל השר, בבקשה להחיל דין רציפות על הצעת חוק העיריות. הוועדה מעוניינת להחיל את החוק.

אולי משרד הפנים לא מעוניין לקיים את החוק.

המשרד מעוניין. התקיימו ישיבות, גם אצל המנכ"ל החדש.

אולי משרד המשפטים מתנגד לחוק העיריות, ולכן זה לא הגיע לוועדת שרים.

זה אמור לעלות בשבועות הקרובים, אולי אפילו בימים הקרובים.

תגידי ליהודה זמרת, שוועדת הפנים דוחפת בכל הכוח את ההצעה, כדי שתביאו את זה לדיון בוועדת השרים הקרובה ולמליאה במהרה. אנחנו תומכים ודוחפים את זה בכוח. אם הייתם מביאים את זה בשבוע שעבר, החוק הזה היה מיותר.


אני יכול להבין את עמדת משרד הפנים לגבי החוק הנוכחי. יצאתי מבולבל. אחד אומר כן ואחד אומר לא. אחד אומר כן על יהודה ושומרון ואחד אומר לא על יהודה ושומרון. מה עמדת משרד הפנים?

את העמדה שלנו הבענו גם בישיבה הקודמת.

עמדת הממשלה אחידה לגבי איו"ש, אדוני היו"ר.

מהי? היא אמרה שהיא תומכת בכל החוק.

לגבי כל הפרטים.

אל תכניס לה מילים לפה. היא אחראית, והיא אמרה לי, גם בדיון הקודם, שבמשרד הפנים תומכים בהצעת החוק. תתעלמי ממנו רגע. אל תאיים עליה במבט.

גם בדיון הקודם התווכחנו לגבי החלה על איו"ש. גלעד, הראה לי באיזה סעיף בחוק החילו את זה בצורה כזו או אחרת. העמדה שלנו היא, שהעיקרון של צינון של שנתיים מקובל. עם זאת, היה צריך לעשות תיאומים עם משרד הפנים.

הוא עשה תיאומים. הוא הסכים לעמדה שלכם.

לגבי התקופה של שנתיים ולא חמש שנים, לא קדנציה. לגבי איו"ש – החקיקה שאנחנו מכירים לא חלה ישירות על יו"ש.

מה מופיע בחוק העיריות?

אנחנו חושבים, שזה עיקרון שצריך לחול על הרשויות ביו"ש.

האם בחוק העיריות זה מופיע?

חוק העיריות מופיע בנוסח הרגיל. הנוסח של ההצעה בחוק העיריות הוא: "מנהל כללי של העירייה או נושא משרה, שכיהן בה 12 חודשים לפחות, לא יהיה מועמד..."

אז לא הבנתי מה עמדת משרד הפנים לגבי איו"ש. האם אתם מתנגדים או תומכים?

אנחנו לא מתנגדים להחלה ביו"ש, אנחנו מתנגדים על האופן. אנחנו מבקשים, שזה יוסדר. משרד המשפטים אמון על ניסוח החקיקה.

את עמדת משרד המשפטים הבנתי. אמרתם שאתם נגד. אתם לא רוצים שזה יחול בחוק, אלא באמצעות צו של האלוף.

אני המפקחת על הבחירות בפועל במשרד הפנים. יש לי מספר הערות טכניות לחוק. ראשית, אנחנו חושבים שהמקום הנכון לתיקון הוא חוק הגבלת הזכות להיבחר ולא חוק הבחירות עצמו. שנית, אנחנו מבקשים שתהיה הבהרה שהחוק הזה יחול גם לגבי בחירות מיוחדות לראש רשות, שבהן מתמודדים לראש רשות בלבד ולא לחברות במועצה.


שלישית, אני לא חושדת, חלילה, שהמציע הציע חוק פרסונאלי, אבל ידוע לנו שברגע זה יש מנכ"ל נוסף שמתמודד בבחירות. אנחנו הולכים באוקטובר הקרוב לבחירות בבאקה-ג'ת, וככל הנראה יש מנכ"ל שמתמודד שם. השאלה היא, האם זה נכון לשנות את כללי המשחק באמצע המשחק.

האם זה נכון לאיים על חבר כנסת אם הוא יקדם את הצעת החוק הזו?

חה"כ מילר, אתה לא יכול להתפרץ כל שנייה. תן לי לשמוע אותה. איפה יש עוד בעיה.

כרגע, לפי מה שאני יודעת, היישוב היחיד שבו צפויות בחירות בחודשים הקרובים הוא באקה-ג'ת. אני רוצה שיירשם בפרוטוקול, שאני מוחה על ההערה הזו. היא איננה במקום.

זה לא היה כלפייך.

גברתי, זה לא מכוון אלייך. תעשי את עבודתך נאמנה.

אלה ההערות שלי. תודה.

לגבי ההערה שלך, שיש מי שנמצא באמצע הליך ועומד להיבחר - משרד המשפטים, אני לא רוצה לפגוע באף אחד להיבחר. אותו אדם הציע את מועמדותו ולא ידע על קיום החוק הזה, איך אנחנו מאפשרים לו להמשיך את עבודתו?

אפשר להחליט על תחולה של החוק החל מתאריך מסוים והלאה.

מתי הבחירות?

באוקטובר הקרוב.

איזו עוד דרך יש? אני לא רוצה לפגוע באף אחד.

אני לא מתנגד להערה.

שזה ייכנס לתוקף מינואר 2012, למשל. חה"כ אלקין, בבקשה.

אני מנסה לראות איפה אנחנו נמצאים. לגבי הנקודה של יו"ש, אני רואה שיש כאן מחלוקת. אבל זו מחלוקת שאפשר לפתור אותה בדיונים לקראת הקריאה והשנייה. ראיתי שבקריאה הטרומית זה לא הפריע לממשלה.

הם מבלבלים אותי כל הזמן. רק ביומיים האחרונים בלבלו אותי כבר 80 פעם.

זה לא מדויק, חה"כ אלקין.

בהחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה אין מילה על כך.

כאשר אני מביא הצעות חוק לממשלה והיא מתנגדת לסעיף מסוים בתוקף, היא יודעת לכתוב.

אני אקריא מהחלטת ועדת שרים לענייניי חקיקה מישיבתה מה-13 לפברואר, מאחד הסעיפים: התניות להסכמת הממשלה – הסדרת החקיקה והחלתה באזורי יהודה ושומרון תיעשה בדרכי החקיקה והנהלים המקובלים, ולא באמצעות התיקון המוצע.

אבל אני מבין שיש מחלוקת, מה זה דרכי חקיקה.

אני שמעתי את ההודעה של שר הפנים, שדיבר על הנושא של השנתיים ולא על יו"ש.

אבל הוא הקריא את הדברים. האם אתה מתעלם מכך? חה"כ אלקין, בבקשה.

אני לא יודע להגיד, מה ההתחייבות שהמציע לקח על עצמו. הוא יודע יותר טוב ממני. בנושא הזה אני הלכתי לאיבוד. אני חושב, שזה נושא שאפשר להכריע בו לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אם זה נשאר בפנים ואחר כך מורידים, זה פחות עקרוני בעיניי. זה יכול להישאר, ואחר כך אם המציע לא יגיע להסכמה עם הממשלה זה ירד, או הפוך. זה לשיקול דעתך. כל עוד שזו הכנה לקריאה ראשונה זה פחות עקרוני בעיניי. זה בוודאי לא נושא שיטען לגביו "נושא חדש".


שמעתי את הנימוקים לגבי צינון של שנתיים. אני מאוד מופתע, אבל אני כיו"ר קואליציה מקבל את עמדת הממשלה. אין לי ברירה אחרת. לגבי התקופה המינימאלית להעסקה – אני חושב ששנה זה מעט מדיי. אני מתעקש על חצי קדנציה ומעלה.

בנוסף, אין לי התנגדויות לבעיה אחרת שחה"כ מילר ניסה לפתור – תקופה מסוימת של מינוי. כלומר, שלא יהיו מינויים לקראת הבחירות לתקופה קצרה. זה יכול להיות שנה וחצי, שנה או חצי שנה. זה לשיקול דעתכם. אין לי פה עמדה עקרונית. אני מבין את החשש שלו מההצעה שלי כמציע. לא באנו לפה כדי לנקוט עמדה לכאן או לכאן.

אני חייב לצאת לנשיאות עכשיו, ולכן אני מבקש ממך, אדוני היו"ר, שאם אתה מצביע בקשתי בנוגע לתקופת העסקה של שנתיים וחצי כתנאי סף לתנאי הדרקוני של שנתיים כאשר כל השאר שלושה חודשים על כל נושאי משרה, תילקח בחשבון. אני מבין, שזה גם מקובל על המציע.

אין בעיה.

השאלה היא, אדוני היו"ר, אם אני יכול לעזוב בשקט.

תשלח נציגים מסיעתך.

אני סומך עליך. אני יו"ר קואליציה.

אל תסמוך עלי יותר מדי. הכתפיים שלי לא יותר מדי רחבות. אם המציע מסכים, זה בסדר.

המציע מסכים.

חה"כ מקלב, בבקשה.

אדוני היו"ר, אני עזבתי דיון של ועדת חוץ וביטחון, בו היה דיווח מאוד חשוב ומרתק של ראש הממשלה, כדי לתמוך בהצעת החוק של חה"כ מילר.

עם ההסתייגויות?

לא, לתמוך בהצעת החוק בלי הסתייגויות. לא ידעתי שיש הסתייגויות.

האם אתה תומך?

באתי כדי לתמוך. בשביל זה באתי. כאשר התחילו כאן עם ההסתייגויות בנוגע לשנה וחצי או שנתיים וחצי, התחלתי להסתבך. הרי אין ספק, שכאשר מחוקקים חוק המשמעות היא לא דווקא באמצע. זה יכול להיות חריג, מהמועצה הכי קטנה ועד העיר הכי גדולה. אנחנו הלכנו על דרך האמצע. הרי אנחנו לא יכולים להחריג בחוק ולומר: מעל מועצה מסוימת. עשינו את זה כבר בחוקים אחרים. כאן זה יהיה מאוד קשה. מישהו יכול להגיד לי, האם יש סברה או הגיון סביב פרק זמן של שנה וחצי או שנתיים וחצי? אתה לוקח פרק זמן. כאשר התחילו להחריג את זה ולומר ששנתיים וחצי לא ושנה וחצי כן, התחילו להיות לי כל מיני דברים בראש.

אני חושב, ש"אין אומן מראה על אומנותו". אני לא חושב, שראש עיר יעשה חילופי מנכ"לים. זה יכול להשפיע על המערכת כולה. בעיר גדולה ודאי, אבל גם בעיר יותר קטנה. כאשר מחליפים מנכ"ל, יש לזה השלכות. הוא רוצה לתפקד בתקופה הזו. מה הוא יעשה, הוא לא יתפקד? אתה יכול לומר לי מה מידת ההשפעה כאשר אדם עוזב שנתיים וחצי או שנתיים קודם? יש מקומות בהם אם הוא יעזוב שנה קודם אין לו שום השפעה בעיר.

אם זה הולך על דרך האמצע, כפי שכתוב בהצעת החוק שהציע חה"כ מילר, דהיינו. זה מקובל. אם אתה מדבר על שנתיים וחצי, זה אחרת. אתה רוצה להשאיר אותו לפרק זמן יותר קצר.

לא להשאיר אותו. לפעמים יש מצב שאתה לוקח מישהו, אתה חושב שהוא בסדר ויש לו מספיק ניסיון, ולאחר תקופה מסוימת אתה מגלה שהאדם לא מתאים לעבודה. יכול להיות שבעיר אחרת הוא היה מוצלח, אבל לא פה. פה מצאו דרך שמצד אחד לא תהיה פגיעה – הרי אי אפשר לשלול מכל אחד את הזכות להיבחר – ומצד שני, יש פה היגיון. מדובר על אדם שכבר ביסס את עצמו. משרד המשפטים אומר שאחרי שנה יש לו כבר מספיק כוח. חה"כ אלקין אומר לפחות שנתיים וחצי.

אני יוצא מנקודת הנחה שלא מתכוונים לאנשים מסוימים, אלא לעיקרון. מאיזו נקודת מבט נקבעים הדברים? מנקודת מבט של ראש העיר שיביא מנכ"ל אחר? אם הוא יחליף אותו בראשות העיר, זה פחות חשש. החשש שלי הגדול הוא, שאולי הוא ירצה לצרף אותו לרשימה שלו. אני לא חושב, שראש העיר ילך לזעזע את המערכת, אפילו אם הוא לא חושב להמשיך הלאה. להביא בן אדם באמצע השנה כדי שיהיה מנכ"ל? יש חשש, אבל לא בשביל זה צריך לחוקק חוקים. אני חושב שזאב אלקין מגיע מנקות מבט אחרת. למה אתה רוצה למנוע מבן אדם שכיהן תקופה קצרה להתמודד למועצת העיר?


ההצעה שלי היא הצעת ביניים. אם מדובר על שנתיים וחצי, אז התקופה צריכה להיות 6 חודשים. כלומר, מדובר על 180 יום. אדם שמכהן רק שנתיים וחצי ולא יותר, אז הוא צריך 6 חודשים לפני זה לצאת.

אני אומר שלגבי כל מי שכיהן שנתיים וחצי ומעלה, תקופת הצינון תהיה של שנתיים.

ומה קורה מתחת לשנתיים וחצי?

הוא צריך להתפטר 3 חודשים לפני כן.

האם אתה מחריג גם את השנה וחצי?

זה משהו אחר. אנחנו אומרים, שגם על מינוי של שנה-שנה וחצי לפני הבחירות הכלליות יחול הצינון.

אבל זה שכיהן שנתיים וחצי זה גם מינוי. מה ההבדל בין שנתיים וחצי לשנה וחצי? אני לא מבין את ההבדל.

תקופה של שנתיים וחצי זו תקופה ארוכה שבן אדם יחליט לעצמו מה הוא עושה הלאה. יש מינוי שהחליטו עליו, ונותנים לאדם לבוא ולעשות לעצמו פוליטיקה.

חה"כ מילר, אנחנו צריכים להתכנס ולקבל החלטה.

אני לא רוצה שיקרה מצב, שבו מכניסים אנשים לתפקיד שנה וחצי לפני הבחירות והחול לא יחול עליהם

הוא יחול עליהם 3 חודשים קודם.

איך זה יהיה מנוסח?

אני סיכמתי עם יו"ר הקואליציה שאנחנו נעשה דבר כזה: קודם כל, המנגנון הראשון הוא שתקופת הצינון תהיה שנתיים. על מי זה חל? על האנשים שמכהנים שנתיים וחצי לפחות. במידה ויש מינוי של אדם שנה לפני הבחירות הכלליות, גם הוא לא יוכל להתמודד בקדנציה הקרובה.

3 חודשים.

אני מדבר על הקדנציה שתהיה.

הוא הפסיד קדנציה.

אבל מה ההיגיון ששנתיים וחצי זה בסדר ושנה לא?

שנתיים וחצי זו המגבלה הכללית.

לא הבנתי כלום. אני לא יודע מה יהיה עם החוק הזה. אלכס, אי אפשר לחוקק חוק בצורה כזו.

אז תוריד את המגבלה של השנה. נשאיר את השנתיים וחצי ואת יו"ש.

אני רוצה לומר לסיכום – מרגלית ממשרד הפנים, אני מאוד מבקש שבשבועות הקרובים תעלו את הנושא של חוק העיריות, שאנחנו רוצים לקדם. תגידי שוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת תומכת פה אחד, ולכן צריכים לקדם את זה. הבנתי, שאתם תומכים בהצעת החוק.

אנחנו תומכים בעיקרון, אבל היו לנו הערות לגבי המיקום של החוק, הערות לגבי הניסוח. היה מדובר על כך שהמציע יתאם את החוק משרד הפנים.

הוא תיאם איתכם.

איתי לא. אני מבינה שגם לא עם איילת וגם לא עם משרד המשפטים.

מה יש לתאם.

איך התיאום צריך להתבצע? אני צריך ללכת למשרדים שלכם, או שכאשר אתם רואים שיש דיון ויש לכם חודשיים אתם יוצרים קשר עם לשכת חבר הכנסת? אני הסכמתי בדיון הקודם לאותן הערות שהעליתם בנוגע לשנתיים. אתם אמרתם שאתם לא מביעים הסתייגות שהחוק יחול על יו"ש. אני לא צריך ללמד אתכם את העבודה. אם אתם תשבו בבית שלכם ותחכו שאני אתקשר, אתם יכולים לשבת גם עד מחר. אין לכם שום בעיה עם החוק. אני סיכמתי תנאי שעלה בפניי בעניין של מהות החוק – תקופת הצינון. אם יש לכם בעיה עם תיאום ויש לכם עוד כל מיני הסתייגויות, יש דרך פשוטה מאוד. ישב פה יו"ר הקואליציה. אתם צריכים דרך השר להרים טלפון ליו"ר הקואליציה ולהגיד שהממשלה מתנגדת. יו"ר הקואליציה יחליט, האם הקואליציה מתגייסת להצביע בקריאה הראשונה כנגד החוק.

האם הוא לא עומד בתיאום אתכם? הוא קיבל את כל התנאים שלכם.

אנחנו לא נכנסים לדקויות של מי התקשר למי.

אני מדבר על מהות החוק.

אני קיבלתי את ההערה על מהות החוק, כאשר אני צמצמתי את הקדנציה לשנתיים.

חה"כ מילר, לא היתה לנו בעיה עם מהות החוק. היו מספר הערות טכניות שביקשנו לתאם.

מה הם?

אני אחזור עליהם שוב. הערה ראשונה היא לגבי יו"ש. הערה שנייה היא לגבי השאלה, האם אנחנו מתקנים את חוק הבחירות או את חוק ההגבלה. בנוסף, ההערה שאמרתי היום לגבי בחירות מיוחדות.

מה זה בחירות מיוחדות?

בחירות מיוחדות מתקיימות לראש רשות בלבד, כאשר ראש רשות חדל מלכהן. היות והחוק שלך מתייחס אך ורק לחברי מועצה, אנחנו חושבים שנכון להחיל אותו גם על בחירות מיוחדות לראש רשות, אלא אם כן אתה מתנגד.

מי שזכאי להתמודד להיות ראש מועצה או מי שזכאי להתמודד להיות חבר מועצה.

אבל אם הוא מתפטר מעל שנה מהבחירות הכלליות, המועצה בוחרת אותו.

לא. אם ראש רשות מורשע בדין ומנוע מלכהן כראש רשות, צריך לערוך בחירות אך ורק לתפקיד של ראש העירייה ולא לתפקיד במועצה.

בסדר. אין לי בעיה.

אני רוצה להבין איך זה צריך להיות כתוב.

אנחנו נכתוב איך צריך לכתוב את זה. אני בכלל לא בטוח שצריך לכתוב את זה.

בוא נבדוק, ונוודא.

בסדר גמור.

גלעד, מבחינת איפה החוק הזה יגור – האם זה יהיה בחוק הבחירות או בחוק ההגבלה?

כן. אני מוכן לבחון את זה שוב לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

יש דברים שניתן לתקן אותם לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אני חושב, שעשינו תיקון מאוד דומה, גם מבחינת הניסוח, בשנת 2008 לגבי יו"ר של ועדה ממונה. לכן, בשלב זה אני מציע להשאיר את זה בחוק הזה.

אבל אז אתה יוצר כפל. אנשים יסתכלו בהגבלת הזכות להיבחר.

גם היום הכפל הזה קיים.

אז באמת עשו טעות.

החוק הזה מפנה גם ככה להגבלת הזכות להיבחר. אחד התנאים שמופיעים כדי להיות מועמד בבחירות הוא שאתה עומד בתנאים של הגבלת הזכות להיבחר, ולכן אין פה כפל אמיתי.

אני לא יכול לחוקק ככה. אני מבקש שנקרא את החוק. אני רוצה לדעת מה יהיה כתוב. תיאום נוסח תעשה אחר כך. אני רוצה לדעת על מה אני מצביע. אני רוצה לקרוא את החוק, ואז תגיד את תיאומי הנוסח.

אני מקריא את החוק:

1. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7 –

(1) בסעיף קטן (א) אחרי "(א1)" יבוא "(א2)".

(2) אחרי סעיף (א1) יבוא:
"(א2) מי שכיהן כמנהל הכללי של רשות מקומית אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר כחבר המועצה בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית במהלך כהונתו ובבחירות כאמור שייערכו עד תום שנתיים מיום סיום כהונתו".

כחבר המועצה או כראש המועצה.

ראש מועצה הוא חבר מועצה אוטומטית.

אבל יש כאלה שהולכים לבחירות לראש המועצה, ויש כאלה שהולכים לבחירות למועצה.

אבל ראש רשות חייב להיות אוטומטית גם חבר מועצה. לכן, זה מכסה את שניהם.

אנחנו נוסיף את העניין של שנתיים וחצי. כלומר, זה יחול רק על מי שכיהן לפחות שנתיים וחצי. ההגבלה של השנתיים תחול רק על מי שכיהן לפחות שנתיים וחצי.

2. "שר הפנים יתקן את צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, בהתאם לסעיף 7 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ובשינויים המחויבים, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של חוק זה".


אני רוצה להסביר את התוספת שאני מציע. אני מציע להחיל את החוק גם על מועצות אזוריות. אין סיבה שזה לא יחול על מועצות אזוריות.

אם תחיל את זה בהגבלת הזכות להיבחר, זה יחול גם על מועצות אזוריות.

גם שם יש החרגה של מועצות אזוריות. כיוון שכל ענייני הבחירות במועצות האזוריות הם בצו ולא בחקיקה ראשית, אנחנו מחייבים את שר הפנים לתקן את הצו הזה. בשנת 2008 כתבנו סעיף זהה לגבי הגבלת הזכות להיבחר של יו"ר ועדה ממונה, וחייבנו את שר הפנים בתוך 30 ימים לתקן את הצו. עד היום זה לא קרה. אני מקווה, שמשרד הפנים יעשה את זה.

אולי לא הסבתם את תשומת ליבו.

כבר הסבנו את תשומת לבו לפני מספר חודשים.

שייצא מכתב מהוועדה. תכינו מכתב בשמי: מתי זה התקבל, ובקשה להתקין את הצו.

"3. הוראות חוק זה יחולו גם על מנהל כללי של רשות מקומית הנמצאת באזור כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז - 2007."

האם אנחנו נוריד את הסעיף הזה?

לא.

אבל הממשלה מתנגדת.

שיתנגדו בהצבעה בכנסת. אין לי בעיה.

האם אתם יכולים להגיש ערער לוועדת שרים לענייני חקיקה?

לא. זה כבר היה.

אדוני היו"ר, תרשה לי להקריא את החלטת ועדת השרים כפי שהיא.

קראת.

לא קראתי את הכל. יש שני סעיפים בתוך החלטת ועדת שרים:

1. מנכ"ל רשות שיכהן בה במשך שנה לפחות – לא שנתיים וחצי – לא יהיה מועמד לבחירות שייערכו למועצת אותה עירייה ולרשות אותה עירייה לפני חלוף שנתיים.

2. להסדרת החקיקה והחלתה באזורי יהודה ושומרון – התנגדות.
אם כן, החלטת הממשלה מתייחסת לשלושה רכיבים: אחד, תקופת שנתיים המוסכמת על הוועדה. שניים, משך כהונה מינימאלי של שנה ולא של שנתיים וחצי. שלוש, התנגדות להחלה על איו"ש.

עוד נושא אחד – החלת החוק. בגלל שיש כבר מישהו בתהליך של בחירות, נחיל את החוק מראשון לינואר 2012, אלא אם כן חוק חוקק יותר מאוחר. בכל מקרה, לא לפני.

אני רוצה להתייחס לנושא הזה. כאשר אני חוקקתי את החוק, לא ידעתי איפה יש מתמודדים ואיפה אין מתמודדים. אני רציתי לקדם את הנושא של טוהר המידות. לא בדקתי איפה מתמודדים. איך שהחוק עבר בקריאה הטרומית, אוימתי. הנושא הועבר למשטרת ישראל. אני מאוים עד היום על ידי בן אדם שהתקשר אלי באקה אל גרבייה ואמר: "תחשוב טוב אם אתה מקדם את החוק הזה". האם זו הדרך להוריד אותי מכל העניין הזה? מבחינה עקרונית, אני מכניס את לבפנים.

מה זה עקרונית?

זה חל על כל אחד. אני לא דוחה אפילו ליום אחד. אם אלה האנשים שמסובבים שם את המערכת, מאיימים על חברי כנסת ורוצים להרוס את הליך החקיקה כדי לקדם אדם כזה או אחר בתוך העיריות, לא יהיה.

כבוד חבר הכנסת המציע, חה"כ מילר, אני מכבד אותך. אני חושב, שזו באמת לא הדרך בה צריכים לדבר. הוא היה יכול לבקש פגישה, לבוא אליך ולדבר איתך או עם נציגיו מהמגזר. אם הוא היה פונה לחה"כ ראלב מג'אדלה, הוא היה פותר את הבעיה. אנחנו עושים את הדברים על ידי הבנות, הסכמות וגישורים. אני לא מסכים עם הדרך.

אני חושב, שהיית יכול לפנות לגוף חוקר שיעשה את העבודה. בבית הזה אנחנו לא רוצים להביא למצב בו מנענו ממישהו – למרות שהוא לא עשה פה דבר נכון. אני לא רוצה שיהיה מצב, שמישהו יוכל להגיד שסידרנו מישהו או פגענו במישהו. זו לא היתה כוונה המחוקק. כוונתך מלכתחילה לא היתה לפגוע במישהו. אם מראש היית יודע, היית אומר שאתה לא רוצה לפגוע. אני מכיר אותך. יש לך רגישות, ואתה לא רוצה לפגוע באנשים. היית אומר: "אני מסכים, הכוונה שלי לא היתה לפגוע, מצדי שזה יהיה מהבחירות הבאות". הציעו פה שזה אולי יחול מהבחירות הבאות. חה"כ מירי רגב אמרה שזה אולי יחול מהבחירות הבאות. כרגע זה לא על הפרק. אנחנו צריכים לפעול עם השכל הישר, ולכן נקבע ראשון לינואר. חה"כ ראלב מג'אדלה.

אני לא מקבל את זה. למען גילוי נאות, אני תושב באקה אל גרבייה.

מה אתה לא מקבל?

את הדחייה ליום אחד. אני אגיד לך גם למה. אם חשבתם שהחוק הזה בא כדי להבטיח טוהר המידות ולמנוע דברים אחרים, למה זה לא חל ממחר בבוקר על מי שצריך? לטוהר מידות אין פרק זמן ולוחות זמנים. החוק הזה בא באמת למען טוהר מידות. לא יכול להיות שמנכ"ל מכהן 5-6 שנים והוא מנהל את העירייה. אנחנו חיים בתוך זה. אף אחד לא מיתמם פה. 90 יום לפני זה הוא אומר: שלום, תודה רבה, אני מועמד לרשות העיר. מחליף כובע. פה אתה מנעת טוהר מידות, או נתת יד למשהו הפוך מזה? למה צריך לדחות את זה ביום אחד? אני לא מבין. האם יש בשורות על טוהר המידות? מה שנכון לגבי טוהר המידות בעוד שנתיים או חמש שנים, צריך לחול מחר בבוקר. לכן, ביקשתי מחברי לסיעה, אבישי ברוורמן להחליף אותי היום, כי אני חושב שזה נכון. אנחנו הפרדנו בחוק את באקה-ג'ת, ביקשנו להקדים את הבחירות, ואנחנו רוצים להבטיח את טוהר המידות בבאקה-ג'ת. אני לא מקבל שום טיעון לדחייה.

אני מסכים עם כל מילה של חברי ראלב מג'אדלה. אנחנו מדברים על בחירות באוקטובר, בעוד 5 חודשים. מעכשיו אנחנו רוצים להוציא יישוב כאשר הבחירות שם הן באוקטובר? אני לא מבין איזו השקעה עשה אותו מנכ"ל. אני לא מבין מה הוא התחיל להזיז. לכן, אני לא רואה לנכון לדחות את זה אפילו ביום אחד. יש לנו עוד 5 חודשים עד אוקטובר. טוהר המידות לא יכול להוציא אחד החוצה. או שזה חל על כולם, או שזה לא חל על אף אחד.

מה אומר חה"כ מילר?

אני אמרתי את מה שאמרתי. מבחינתי, אני סיכמתי את המינימום שקראת, על יו"ש ועל תחולת החוק עכשיו. לממשלה יש דרך להביע את התנגדותה, אם היא מתנגדת לדברים מסוימים, אם זה בהסתייגויות לקראת הקריאה השנייה והשלישית ואם זה בכפייה קואליציונית על ההצבעות. אני מציע, שאנחנו נתקדם, ולקראת קריאה שנייה ושלישית נעשה את התיקונים הנדרשים. במידה ויהיו הסתייגויות, נתייחס בהתאם.

מישהו ממשרדי הממשלה רוצה להגיד משהו?

האם אנחנו בדרך להצבעה, או שאתה לא בא להצביע?

אני מתלבט. אתה אמרת שיש הסכמות.

אם אתה אומר שאנחנו לא מצביעים...

האם אתה רוצה לא להצביע היום? האם אתה רוצה לבוא להסכמות?

את כל אותן הסכמות עשיתי עם אנשים שקובעים את המדיניות של הקואליציה בפועל. אני סיכמתי עם יו"ר הקואליציה. הנושא הזה עלה באותם הדיונים שהיו קודם. הבקשות בהיבט של תקופת הצינון – זה היה קדנציה שלמה והורדנו את זה לשנתיים. זו היתה המהות. אני יישרתי את הקו.

אבל לגבי יו"ש לא תיאמת.

לגבי יו"ש – זה קורה. הכנסנו את זה פרוצדוראלית לתוך החוק. אני לא משאיר את זה לאלוף. כך או אחרת זה יהיה. מבחינתי, זה חשוב שזה יופיע. זה גם היה בעבר. זה לא דבר מהותי. זה לא משנה את החקיקה היום, וזה לא הופך עולמות. הנושא של השנתיים וחצי זה היה עניין שדיברנו עליו גם בישיבה הקודמת. לא סגרנו על זה. אני קיבלתי את בקשת הממשלה, שאמרה שלא צריך להחיל את זה על בן אדם שהתמנה לתקופה קצרה. אמרנו שזה חצי. אי אפשר להגיד שאני לא עמדתי בהסכמים. בנוגע לתיקונים כאלה ואחרים אפשר לדון לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

מה לגבי תחולת החוק?

מיידית.

לי כיו"ר ועדה יש אי הסכמות איתך. אני חושב, שחוק צריך להתחשב בכל הדברים. לכן, אני חושב שצריך לדחות אותו ולא לפגוע במישהו באמצע הדרך. גם אם שמים איזו מגבלה על חברי כנסת, תמיד אנחנו אומרים מקדנציה הבאה, לא בקדנציה הזו שבה אדם כבר יודע את העבודה שלו, יודע לאן הוא הולך. זה בעייתי בכל חקיקה. אי אפשר באמצע הדרך להגיד למישהו: עכשיו אתה יוצא החוצה.

זה לא באמצע הדרך.

אני אומר את הדברים שלי בתור יו"ר הוועדה. אתה יכול להחליט מה שאתה רוצה. לגבי הצו של האלוף – אמרת לי שתיאמת. משרד המשפטים אומר שאתה לא תיאמת איתם בנושא הזה, והם התנגדו גם בוועדת השרים לענייני חקיקה. גם פה אין סיכום. לבקשתך, העליתי את הנושא היום, למרות כל הלחצים. כמו שדיברו איתך, דיברו גם איתי. גם השר שהביע התנגדות והביע הסתייגות. היה גם דיון בממשלה. השר גלעד ארדן שכנע את הממשלה שלא צריך לקדם את החוק. הוא רצה להופיע היום, וביקש לדחות את הדיון. הוא רצה להשתתף בדיון. גם ראש העיר אריאל רצה לדחות את הדיון. הוא לא יכול היה להגיע בגלל מחויבויות קודמות. אני אמרתי: זה סדר היום, ומי שרוצה שיבוא. אנחנו לא הולכים לפי תיאומים של כל ראש עיר ושל כל שר. כרגע, אני לא יכול להצביע איתך, אבל אני מעמיד את זה להצבעה.

אבקש ממשרדי הממשלה, לשבת ביחד עם המציע ולעשות תיאומים. לגבי האכסניה, תבואו להבנות עם המחלקה המשפטית שלנו. תמצאו את האכסניה הנכונה. אולי היא תיגזר מחוק העיריות שיהיה בעתיד. לכן, התיאומים לקראת הקריאה השנייה והשלישית צריכים להיעשות כך שבסופו של תהליך ייצא חוק טוב, מדתי וראוי מהוועדה הזו, כך שמצד אחד ימנע את המצבים בהם כאשר יתנו כוח למישהו ברשות המקומית הכוח הזה יתפרש לרעה או לדברים שליליים. לזה יש היגיון. אני מעמיד להצבעה לפי הנוסח שהקריא היועץ המשפטי של הוועדה.

עם שנתיים וחצי, תחולה מיידית ויו"ש.

הנוסח שמופיע לפניכם, בתוספת ההגבלה של מינימום שנתיים וחצי כהונה בתפקיד. מה לגבי מועד התחילה?

בינתיים המציע רוצה להשאיר את זה כתחולה מיידית, ולכן אני לא יכול להצביע איתו.

תחולה מיידית של החוק.

מה קורה עם יו"ש?

בפנים.

לקראת קריאה שנייה ושלישית תמצאו דרך: תסתייגו, תדברו או תגייסו הערות להצגה במליאה. יש לכם את כל הדרך הפרלמנטארית והממשלתית, כפי שאתם יודעים לעשות. אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת זכות המנהל הכללי להיבחר), התשע"א-2010, עם התיקונים שהקריא וציין היועץ המשפטי של הוועדה. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנע – 1

היו"ר נמנע. הצעת החוק עברה לקריאה ראשונה. בהצלחה בהמשך.

אני רוצה לבקש רביזיה.

יש רביזיה של חה"כ אברהם מיכאלי. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30