הכנסת השמונה עשרה
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
19
31.5.2011
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 171
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"א (31 במאי 2011), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 31/05/2011
גיור בישראל 2010 - לקראת חג השבועות
פרוטוקול
סדר היום
גיור בישראל 2011- לקראת חג השבועות.
מוזמנים
¶
הרב חיים דרוקמן
ראש מערך הגיור משרד ראש הממשלה
שמואל (מולי) יסלזון
ראש אגף בכיר גיור משרד ראש הממשלה
הרב ד"ר שאול פרבר
מנהל מכון עתים
אל"מ מרסל אסולין
אכ"א רמ"ח חינוך
הרב ד"ר אפרים זדוף
מרכז תמורה יהדות ישראלית המכון הבינלאומית ליהדות חילונית הומניסטית
הרב עו"ד אורי רגב
מנכ"ל חדו"ש לחופש דת ושוויון
שמעון הר שלום
מנהל מרכז "שורשים"
יעקב בצלאל חרר
ראש לשכת הראשון לציון, הרבנות הראשית
יוסי בר נוי בוכריץ
מפקח ארצי על כיתות גיור, משרד החינוך
נויה גוברין
נפש בנפש מנהלת מחלקה לקשרי ממשלה
ליזי מרטין
נפש בנפש מחלקה לקשרי ממשלה
טדלה עדיאל
מרכז רוחני והדרכה ארצית לקהילת יוצאי אתיופיה
עו"ד רינה נשר
לשכה משפטית רשות האוכלוסין וההגירה
יהודה רגב
מנכ"ל המכון ללימודי היהדות
חיים אירם
ראש מדור הכוונה לגיור במרכז ללימודי יהדות
רס"ן עובדיה צאלח
קצין בית הדין לגיור, הרבנות הצבאית
הרב אוריאל גנזל
מנהל צוהר לחקיקה של רבני צוהר
הרב אנדרו סאקס
מזכ"ל כנסת הרבנים בישראל
עו"ד ניקול מאור
המרכז לפלורליזם יהודי
ג'ק קורקוס
מנהל אגף הזכאות, הסוכנות היהודית
פרופ' בנימין איש שלום
יו"ר המכון ללימודי יהדות
סא"ל כרמית נפתלי
ראש ענף עליה, חיל החינוך והנוער
חביב גור
דובר הסוכנות היהודית
דינה כשדן
שתי"ל
היו"ר דני דנון
¶
אני מתכבד לפתוח ישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות. אנו מתנצלים על העיכוב יש לנו נושא חשוב היום על שולחן הועדה. אנו נמצאים בפתח חג השבועות ולכן אנחנו בחרנו לקיים במועד זה דווקא ולדון בנושא הגיור בישראל 2010 לקראת חג השבועות. אנחנו מברכים כל מי שרוצה להצטרף לעם היהודי ע"פ ההלכה זו מצווה גדולה מאד ונושא חשוב מאד ובפתח דברי אומר יש פה נציגים שונים ונשמע את כולם, נראה נתונים נדבר וננסה להבין מדוע הנתונים שונים בצורה כל כך מהותית ונשמע את החברים השונים. אני רוצה לבקש מהרב דרוקמן, קודם לברך אותך אתה כבר ד"ר אבל הרב מגיע לפני הד"ר. הרב דרוקמן שזכה לד"ר כבוד מאוניברסיטת בר אילן שבוע שעבר ואני מבקש מהרב דרוקמן שהוא ראש מערך הגיור לפוח ולהציב את הנתונים בבקשה כבוד הרב.
חיים דרוקמן
¶
קודם כל את הנתונים נציג מיד אני קודם כל רוצה לומר ב"ה שיש חג השבועות והוא מעורר את נושא הגיור במובן הציבורי. אני לא אגיד בלשון שלילה הלוואי ונושא הגיור היה עומד על הפרק ואני לא מתכוון דווקא לוועדה, בציבור במשך כל השנה והציבור היה מסייע למשימה הקדושה והחשובה שאנחנו ניצבים בפניה בדור המיוחד שלנו.
אני רוצה להגיד שהגרים שאנחנו עוסקים בהם היום הם גרים מיוחדים שלא ידענו כמותם בכל תולדות ישראל. ידענו בעבר על שני סוגי גרים הגר הראשון זה גוי שהתאכזב מאמונתו ומעבודה זרה שלו ומצא את האמת בתורת ישראל ובעם ישראל. אלה גרי הצדק מאז רות המואביה דרך כל הדורות. היום אנו מתפללים שלוש פעמים ביום על גרי הצדק "ועלינו יהמו נא רחמיך ה' אלוקינו" זה סוג הראשון שקיים עד היום הזה ועד בכלל. הסוג השני זה מלפני כמאתיים שנה מאז שנפתחו חומות הגטו ויהודים יצאו לחופש החלה התבוללות ונשואי תערובת וכתוצאה מזה באו להתגייר זה הסוג השני של הגר שהכרנו אותו במאתיים השנים האחרונות.
אבל הגרים שאנו מדברים עליהם כיום ואני מתייחס במיוחד לגרים מחבר העמים מה שהיה פעם רוסיה זה גרים מיוחדים שלא ידענו כמותם אלו גרים כתוצאה מהתבוללות ולא שהייתה שם מדינה חופשית ואנשים התבוללו מרצונם אלא שם היה דיכוי ברוטאלי של כל מה שקשור ליהדות עשרות בשנים עשו את הכול כדי לעקור כל זיק של יהדות מיהודים וכתוצאה מהמציאות הזו היו נישואי תערובת. והצד הלא יהודי שהתחבר לצד היהודי סבל עקב התחברותו לצד היהודי והנה הבנים של אלה או הנכדים של אלה הגיעו לארץ ואנחנו בודאי מצווים לסייע להם כמובן במידה והם רוצים בכך לחזור לשורשים שלהם.
אני חושב לעצמי סבא שהוא נהרג בשואה ומי שהגיע לארץ זה הנכד או הנכדה היחידה שלו הוא עדיין רוצה שיהיה המשך למשפחתו אותו הדבר סבא שהגיע לסיביר נשלח לשם ושם עקב התנאים הקשים הכיר לא יהודיה שטיפלה בו וכדומה ויש נכד או נכדה שהם כיום בארץ אלה מצווה לסייע ואני אומר לכם את האמת אני תמיד מתרגש בחתימה על תעודות ההמרה כשאני קורא את השמות של אלו שבאים להתגייר שמות יהודיים! זה ממש גם מזעזע וגם מרגש אז באלה אנחנו עוסקים אנחנו משתדלים לעסוק בזה יכול להיות שהיה צריך יותר לטפל בזה מאז העלייה ומאז שהחלה העלייה לפני עשרים שנה אבל אנו לא מבכים את העבר וצריכים היום להשתדל לעשות כמה שבידינו גם אם אנו לא מסוגלים בבת אחת להתגבר על כל הזקוקים לכך אבל אנו צריכים להשתדל כמה שאנו יכולים ואת זה אנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו ומבקשים את סיוע הציבור לכך ואני בכוונה אומר את זה פה בוועדה כי כל גר שבא להתגייר יוסיף משפחה שמלווה אותו ומלווה אותו בתקופת הלימודים ועד כמה שאפשר ממשיכה ללוות אותו גם לאחר מכן .
היו"ר דני דנון
¶
תודה רבה הרב דרוקמן אנו נשמח לשמוע ממולי יסלזון ראש אגף בכיר נתונים שלכם לגבי שנת 2010 תוך מתן דגש על מגמות של יריד ועלייה במספרים תוך התייחסות לארצות המוצא השונות של העולים.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
תודה רבה על קיום הישיבה לפני חג השבועות אני מחזק את ידיו של הרב דרוקמן שזה לא היד שחותמת על התעודות אבל יד שמאל צריכה לעזור גם ליד ימין אז שיהיה. אגף הגיור של אגף ראש הממשלה יחד עם העובדים דיינים וכל העובדים סידרנו חזון שאמור למעשה לתת שרות כחלק מהשרות לציבור ולציבור גדול מאד שבסופו של דבר כמו שהרב הזכיר זה נוגע באופן אישי לכל אחד ואחד לכל משפחה.
אגף הגיור רגיש למצוקות של אותם אנשים אנחנו כבר לא קוראים להם עולים כי למעשה זה כבר דור וחצי אחרי העלייה הם מרגישים כישראלים רובם ככולם נולדו בארץ תכף נראה את הנתונים, ולכן ההתייחסות אליהם היא ביתר רגישות. המטרה לתת שרות לאוכלוסיית מתגיירים שמבקשים להתערות בעם היהודי בדרך הגיור הממלכתית. עיקר התפקידים שלנו קשורים לפעולות של הסברה לקהלי יעד שונים הרעשים והדברים סטגימות שיש בציבור בכלל על העולם הזה של עולם הגיור אנו מנסים לנפץ אותם מיתוסים ולנסות כן להראות איך אנו נותנים שרות. אנו מעמידים אולפנים, מכוני הוראה בכל הארץ כאשר בעקבות החלטת ממשלה אנחנו פועלים עם הסוכנות היהודית כזרוע בצוע של החלטת ממשלה עם המכון ללימודי יהדות ותומכים בעמותות שונות לפי מבחני תמיכות בתאום עם משרד המשפטים.
יש לנו הרכבי דיינים גם באזרחי וגם בשיתוף עם הצבא ואנחנו אחראים על הפעילות שלהם השוטפת מתן שרות מילות וטבילות. הליך הגיור מורכב מכמה שלבים ולאחר שלב ב' אנשים שזקוקים לעבור ברית מילה אנחנו עושים את זה בבתי חולים לאנשים מבוגרים או טבילה. יש לנו צוותים מיוחדים שנערכים לכל העניין הזה אנו גם מחתנים אנשים ומסייעים להם בחתונה שלהם ובעקבות הטבילה כיום גם ישנה אפשרות גם דיברנו על זה פה בוועדה לרשום אותם לנשואים כך שאגף הגיור נותן את כל המעטפת מבחינת הלווי והסיוע לאותם אנשים שמעוניינים בגיור.
מבחינת מספרים ונתונים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אלה הנתונים שדווחו וזה נכון לדצמבר 2009 כשלוש מאות ושלוש עשרה אלף מה שמוגדרים אחרים מדובר על אנשים שמוגדרים לפני הלשכה המרכזית בקטגוריה מאד מיוחדת אלו אנשים ללא סיווג של דת מסוימת כאשר נשואי תערובת בישראל אלו הנתונים, אנשים יהודים שמתחתנים עם מי שאינם יהודים. לגבי גילאים אנו פילחנו עד גיל 18 מדובר על 78 אלף ילדים כאשר אם נפלח את יוצאי חבר המדינות וזה הדור וחצי שיש אז מדובר על 82% מקרב האחרים כאשר בגילאים מ 0-18 כשישים אלף ילדים שרבים מתוכם כבר נולדו במדינת ישראל וצריך להדגיש שהיתרה זה אנשים שהגיעו אולי בגיל ,3 ,4 ,5 כך שמרבית ם ככולם הם פרי גידול של החינוך פה בארץ ואפשר לקרוא להם ישראלים וככה ה ם אוהבים להזדהות.
אני אכנס לכל פרוט המבנה אבל לפני שנתיים בעקבות דוח ועדת חלפון דובר על משאבים בתחום הגיור כרגע משרד ראש הממשלה מעגנים את כל המשאבים ואחריות בתחום הגיור בישראל, אנו פעולים בשיתוף פעולה הדוק עם שאר משרדי הממשלה עם הסוכנות היהודית עם צבא ההגנה לישראל כאשר כמי שהוכרע ע"י הממשלה הראשון לציון הרב שלמה עמר למעשה מנווט את הפעילות ההלכתית ואנו נפגשים איתו בתדירות קבועה יחד עם הרב דרוקמן וככה אנו חולשים על אגף הגיור.
פעולות 2010 בעקבות ההנחיות של הרב הראשי אנו הכנסנו לתפקוד כבר שנה שעברה תוספת של עשרה דיינים בעקבות הנחיה של הרב דרוקמן וכיום אנו יכולים להגיד שכל אזרח שמעוניין להיכנס לכיתה אנו מקבלים אותו בזרועות פתוחות.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
לכניסה לכיתות לא, על זה נדבר. כל תלמיד נכנס לבית הדין מי שלמד נכנס לבית הדין אין שום עיכובים היום בכניסה לבית הדין, יתרה מזאת גם בעקבות הנחייתו של הראשון לציון בית הדין כבר נפגש עם המתגיירים בשלב מוקדם של הלימודים כדי לזהות אם יש איזה שהם דברים שאפשר לפתור אותם בשלבים הראשונים כך שלמעשה אנו מלווים אותם גם מבחינה הלכתית לנסות להבין את המשמעות שלהם לפני הליך לנסות לראות מה אפשר לסייע וכמובן בסיום הכיתה נכנסים לבית הדין ושם נעשה את העבודה של הדיינים לראות איך לנווט את המתגייר.
פתחנו מוקד גיור ארצי שמסייע לפניות הציבור ותומך במחוזות, עברנו למתקנים עצמאיים מה שמאד חשוב לנו הפרטיות צריך להבין שהנושאים מאד אישיים ולכן מאד חשוב להיכנס למתקנים עצמאיים שיוכלו לתת שרות כמו שצריך בירושלים תל אביב וחיפה.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
הם היו חלק מבתי הדין, ישבו בתוך דין רבניים וערכו שם מקומות ואנחנו שכרנו מקומות עצמאיים שיש לנו אישור ואחר כך העולים מאתיופיה אנחנו יוצאים למרכזי הקליטה יש לנו צוותי דיינים שנודדים הדיונים נעשים בתוך מרכזי הקליטה כדי להקל על המשפחות להביא את כל המשפחות ואת הילדים לאותם מחוזות כך שבשיתוף עם הסוכנות בתי הדין עצמם מתרכזים בתוך מרכזי הקליטה. פתחנו בקמפיין כניסה לכיתות כל הנושא בגלל המעבר ממשרד הקליטה למשרד ראש הממשלה מבחינת תקציבים אז עוד באמצע 2010 השתחררו התקציבים כך שהצלחנו גם ל 2010 לתת תמיכות, העמותות שהזדרזו ונתנו את כל מתן התמיכות כבר התחילו לקבל את התזרים שלהן ואחרים כרגע זה בטיפול בועדת התמיכות של משרד ראש הממשלה.
איוש תקנים ואגף הגיור אנו ביחד עם הנציבות פעלנו לאיוש התקנים לקראת השלמתם הסדר ועדת מלא לועדת חריגים זו ועדה בשיתוף משרד הפנים זו ועדה שמתעסקת במי שאינם אזרחי ישראל ובעקבות בקשתם לגיור ומדיניות של משרד הפנים ומערך הגיור.
שלמה מולה
¶
מתוך, מאיפה היא איך היא קמה מי החברים בה? מה החלטת ממשלה? החלטת רבנות ? החלטה שלכם מה הועדה הזו מוקמת? מה כללי העבודה שלה?
שמואל (מולי) יסלזון
¶
הועדה הזו היא ועדה שלמעשה נתקנה בכללי הגיור של 2006 של הרב הראשי שמורה לנו כאגף כגיור איך לטפל בכל המתגיירים יש לנו כללים שגם פורסמו ברשומות ועדה זו מורכבת מנציג משפטי של משרד הפנים נציג של משרד ראש הממשלה משפטי.
שלמה מולה
¶
מי מיקם ועדה זו ? אני אגיד לך למה אני שואל , הוא מקים אותם כי הממשלה אמרה לו תקים או שהוא בא ואמר אני מקים ועדה איך הוא יכול לבוא ולהגיד אני לוקח נציג משרד הפנים מייעץ לוועדה הוא לא יכול הרב הראשי.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
בקיצור אנו פעולים על פי כללי הגיור בעניין הזה. התקשרויות, יש לנו התקשרויות עם ארגון שורשים זו נקודה חשובה. הרבה מאד אנשים שמגיעים אלינו כאשר הם למעשה טוענים שהם יהודים ואי אפשר להוכיח את זה אם הם ניגשים לגיור עוד לפני שבררו את מעמדם מבחינת הזהות היהודית שלהם אנחנו פועלים ביחד עם ארגון רבני צוהר בתוכנית שנקראת שורשים ואנו מעודדים אותם קודם כל לבוא ולנסות לברר, לסייע להם להכין את התיקים לקראת הדיונים בבתי דין שמוכרעים לנושאים של בירורי יהדות כך שנחסכים מאיתנו הרבה מאד אנשים כביכול שמראש ויתרו על האפשרות לחפש כי קשה להם לעשות את זה ויש אנשים מקצועיים שמסייעים להם ובעניין הזה אנחנו צריך להבין את החשיבות הרבה מאד אנשים כבר נולדו בארץ.
היו"ר דני דנון
¶
מה המספרים של אנשים שעומדים על סף הדלת ? כיום שורצים לבוא בחיק היהדות ונכנסים לכיתות מה השיבוצים?
שמואל (מולי) יסלזון
¶
יש לנו בערך כשבעת אלפים אנשים כל שנה שבאים לכל המסגרות כאשר אנחנו מקווים שהביקוש יעלה ומודעות לשירותים שאנו נותנים נתגבר ואז נוכל לעלות אבל אין עיכוב היום בכניסת אנשים לכתות ברגע שיש אנשים שמעוניינים לפתוח כיתה אנו מסוגלים לעשות זאת.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
רק בתחום הזה מסייעים גם לנושא של קהילות ומשפחות לחוד אבל בדרך וולונטרית לא בצורה התקשרות.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
מבחינת מספרי תעודות המרה, בשנת 2010 ערכנו פה השוואה ל 2009 ואח"כ נראה גרף. ישנה עליה יוצאי חבר העמים בעיקר בשנת 2010, הקמנו הרכבים שיוכלו לטפל בתיקים של אנשים שהיו מעוכבים מסיבות או ואחרות הוספנו תגבור של הרכבים לטפל בתיקים מעוכבים בעקבות החלטת ממשלה ברוכה להעלות שארית הפליטה מאתיופיה למעשה שנת 2009 ו 2010 היו פחות עולים כי בדרך כלל זה החלק הארי. אני אראה לכם אחר כך שלעובדת הגיור שלנו כשישים אחוז בשנים שיש בהם עלייה וכרגע אנו מקווים ונערכים במערך הגיור של קליטתם בשלוש וחצי שנים הקרובות של אותם אנשים שעלו פה לארץ, לכן יש ירידה במספרים. אתם רואים פה שלכמעט חמישים אחוז כך שבשנתיים האלה היה לנו אפשרות לטפל באותם אנשים שלא עברו במסלול הרגיל של אותם מרכזי הקליטה ומסיבה זו או אחרת היה צריך לסייע להם בגיור. משאר המדינות זה אנשים שמוצאם זה כל מיני מדינות ולא של ועדת חריגים אלא אחרים שעלו לארץ גם בחוק השבות וגם במדינות אחרות ובסך הכול יש ירידה של 25% בסך תעודות ההמרה שבעיקר נבעה מהפער הגדול של עולי אתיופיה תכף זה יודגש.
כאן אנו יכולים לראות את החיתוך, פילוח של יוצאי חבר העמים למטה זה הגרף של הצבא, ישנה עליה של כשמונה אחוזים, בתי הדין הצבאיים שטיפלו באותו מגזר כאשר בתי דין אזרחיים נתנו עליה יותר, הזכרתי מקודם בעקבות הוספת הרכבים וטיפול בתיקים מעוכבים, דרך אגב חשוב להזכיר על העלייה הזו שחרף כל המהומות התקשורתיות –
שמואל (מולי) יסלזון
¶
יש שם 824 שקיבלו תעודות המרה ב -2010 ו-1335 שהיו בבתי דין אזרחיים, יש הרבה מאד חיילים שלא סיימו את הליך הגיור בצבא ואחר כך שהם מגיעים אלינו לאוניברסיטאות ובגיל יותר מאוחר הם מצטרפים לכיתות אבל מי שהתגייר במסגרת הצבאית אלו המספרים כך שהסל הכולל הוא מעל אלפיים אנשים ולמעלה הגרף מצרפי –
היו"ר דני דנון
¶
ב- 2010 אבל כמה בסך הכול שהתגיירו אז אנו מדברים על 5107, ב- 2010 יש אצלכם רשימות המתנה בצבא?
שלמה מולה
¶
כלומר אם אנו עושים השוואה בין האזרחי לצבאי גם בנתונים כולל הכול הצבא מוביל השאלה אם זה נכון להגדיר את זה?
שמואל (מולי) יסלזון
¶
באזרחות יגידו לי יותר מעל עשרים אחוז כאשר אמרתי זה נבע בעקבות טיפול ספציפי מיידי בקהל יעד באוכלוסייה זו בתוספת הרכבים.
צריך לציין את השיתוף פעולה הטוב עם הצבא, ראש אכ"א, רבנות צבאית, חיל חינוך כך שבסך הכול המסגרות האלו עובדות והמכון ללימודי יהדות שפועל בצד החינוכי לגבי עליית עולי אתיופיה אתם רואים כאן את הירידה היא נראית תלולה אבל ב- 2007 לא קרה משהו מיוחד באתיופיה שם פשוט באו בין השנים, הממוצע הוא כשלושת אלפים שבע מאות מתגיירים כל שנה כאשר בשנה האחרונה בעקבות העלייה שהמתנו לה ירדו מספרי העולים מאתיופיה.
שאר המדינות זה פחות או יותר די יציב 600-650 למעלה אתם רואים את הגרף המצרפי שלמעשה מושפע כמעט לחלוטין מעלייתם של עולי אתיופיה זו שנה ראשונה של עולי חבר המדינות גוברים על עולי אתיופיה ועברו את ה2000 ועולי אתיופיה 1800 אנו מקווים מאד שבשנה הקרובה אנו נוכל לחזור על עליה מאתיופיה לאותם מספרים שהכרנו, וסיכום אתם רואים את ההשוואה חבר העמים מסך תעודות ההמרה שנתנו ב 2010 46%, עליית עולי אתיופיה היו 60% שאר המדינות זה פחות או יותר יציב.
היו"ר דני דנון
¶
תודה רבה. אני רוצה לבקש את הרב ד"ר שאול פרבר מנהל מכון עיתים שפרסמתם דו"ח שלכם לגבי הנתונים אפשר יהיה לדבר אבל יש לכם גם דברים חריפים נגד מערך הגיור אולי נאמר בביקורת על מערך הגיור על ועדת חריגים רציתי לשמוע את הנתונים שלכם אם הם שונים ובמה הם שונים ממה שהוצגו ואת ההערות שיש לכם בנושא.
שאול פרבר
¶
ראשית כל, אמר לי יו"ר הועדה הרב דרוקמן אנו יוצאים מתוך הנחה שכולם כאן יוצאים לטובת הגרים כול מערך הגיור ואם אנו באים עם ביקורת מבחוץ זה רק עם רצון לשפר את המצב ולאפשר ליותר ויותר גרים להיכנס תחת כנפי השכינה. עכשיו אני אחלק את דברי לכמה נקודות:
ראשית כל דיווח על התקדמות מהאירוע הזה מלפני שנה. לפני שנה דיברנו באנו לכאן עם ביקורת מאד ספציפית על נושא של רשמי נישואים ונכון שמערך הגיור נתן פתרון חלקי לטענותינו –
שאול פרבר
¶
אני אגיע לזה כבוד היו"ר אני אעשה את זה בסדר, עכשיו אני מדבר על העבר אז כשהגענו לכאן לפני שנה התחלנו בהליכים בבג"צ מאז יש מכתב מפורסם של הראשון לציון של הרב עמר והרב עובדיה יוסף שמאשר גיורי צה"ל יצאנו, אבל ההסדר עם המדינה, עם פרקליטות המדינה ביחס לאיזה שיש להם תעודות המרה יכולים לעשות רישום לנישואים בעירם וכיום מבחינת עדכון אנחנו בתקופה של מעקב אחרי חצי שנה הקרובה לראות אם ההסדר הזה יושם כמו שהבטיחו לנו אז כיום אם מדובר על התקדמות בנושא הרישום לנישואים עם הרבה עבודה קשה גם עם פרקליטות המדינה הגענו להסדר כזה שכיום נאפשר לכל מי שעבר גיור ובעצם נותן לו תעודת ביטוח שיכול לעשות רישום לנישואים איפה שהוא נמצא. מבחינת נתוני הגיור אז כאן אנו צריכים לעשות הפרדה בין שני סוגים של נתונים מולי דיבר בצדק על מספרי תעודת המרה אבל אלו שמקבלים תעודות המרה זו סוף ההליך הרשמי הבירוקרטי של מדינת ישראל ואבל אם אנו מדברים על הליך היהודי של גיור אז אנו מדברים על שלב אחר של קבלת מצוות כלומר אנשים שהגיעו לבית דין ואשרו אותם בית דין, שבעצם כיום הם יהודים אז הם צריכים להשלים את זה דרך המקווה, המילה הליך בירוקרטי בו הם צריכים למלא טפסים, בו הם צריכים לקבל תעודת המרה חתימות וכו'
כאן אנו מול המספרים של לפני שנה שהצגנו כאן לפני הועדה אז אנו מדברים על ירידה אמנם לא משמעותית משהו בסביבות - כל אדם הוא משמעותי אבל מדובר משהו בסביבות ירידה מבחינת קבלת מצוות במיוחד אצל עולי חבר העמים בין 5-7 אחוז שמהספרים כאן באים מאולפני הגיור ובתי הדין במיוחד אצל הילדים אז כאן אנו מדברים על קצת למעלה מ 2050 אנשים שעברו גיור כלומר הגיעו לבית הדין וקבלו מצוות ב 2010 .
גם כן ביחס למספרים אנו מאד גאים ומברכים את מערך הגיור בזה שהצליחו להעלות את מספרי תעודות ההמרה ב 2010 אבל אנו מדברים על מספר אנשים שרשומים כיום במדינת ישראל כלא יהודים אז המספרים שהעלו כאן של 313 אלף זה מההלמ"ס מ-12.09 הלמ"ס גם כן הוציא מספרים מ 2010 מדצמבר ושם עלה ל 320 אלף אז אם מספרי אנשים עלו בשמונת אלפים בשנה אחרונה ב 7000 אנו צריכים לעשות הרבה יותר אני מקווה שכולכם שותפים לי שאנחנו צריכים לעשות הרבה יותר פשוט על הפער הזה בין 5000 שעברו גיור לבין ה 7000 שנכנסים עכשיו זה רשימת המתנה שאני הייתי מגדיר "בעייתית".
אנו ממשיכים, כיום הדו"ח מצביע על כמה נקודות עיקריות ששוב אנו משקפים ומציפים אותם כדי לתקן. אחד, זה שוב הנושא של מספר המתגיירים בפועל קבלת מצוות. שתיים, נושא איוש התקנים. מולי עושה עבודה טובה בסדור מערך הגיור אבל עדיין יש הרבה דברים שהביורוקרטיה פשוט מונעת התקדמות בנושא הגיור במיוחד תשימו לב על הנקודה האחרונה אין שליח בית דין קבוע.
שאול פרבר
¶
זה אתה צריך לשאול, אנו מקבלים מאות פניות מגרים שלא יודעים לאן לפנות למי לפנות מגיעים למקום לא עונים לטלפון וכולי.
התדרדרות נוספת בתקופה של ועדת חריגים לגיור, אנו הבאנו את הסיפור של ועדת חריגים לועדת ביקורת המדינה ב 2007 הביאו את זה למבקר המדינה רק אתמול בלילה קיבלנו תשובה ממבקר המדינה שלאור הדו"ח -
שאול פרבר
¶
אנשים שעולים לוועדה הם כל אלו שאינם אזרחים בעלות תושבות קבע במדינת ישראל כלומר בן זוג של ישראלי יש לנו כמה וכמה חיילים שהם נשואים ללא יהודיות והנשים האלו רוצות לעבור גיור וכיום הם צריכים ללכת לעדה קדם לפני שמגיעים אפילו לפי התקנות לפני שמתחילים לעמוד לגיור כדי לקבל אישור לעבור גיור במדינת ישראל.
שאול פרבר
¶
מהמספרים שהם לא רשמיים מדובר על למעלה מ-600 בשנה ששוב רובם בני זוג של ישראלים שחלק מהם יש להם תושבות כאן יש להם ויזה אלף חמש יכולים לעבור –
שאול פרבר
¶
ממה שאנו יודעים יש הרבה סחבת, יש הרבה ממה שאנו יודעים, שוב אני אשמח לקבל תיקונים הועדה הזו לא טיפלה בתיקים חדשים בשמונה החודשים האחרונים פשוט לא טיפלה בתיק כלומר כל שבוע מתוספים יותר ויותר אנשים והעודה הזו, שוב הייתה ביקורת חריפה גם בועדת ביקורת המדינה גם ב 2008 מנציב שרות המדינה ואף אחד לא מטפל בזה ואנו יודעים שמערך הגיור ניסה הליך לטפל בזה לנסות לעשות משהו אבל עד היום אין דין וחשבון הדברים שקרו או קורים מ 2007 ושוב אני מדבר על אנשים בכירים במערכת כאילו הצבאית למשל שנשואים אזרחית ללא יהודיות רוצים לגייר אותם ופשוט תקועים בוועדה הזו.
צמצום הקיפי הפעולות העמותות הצבאיות.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
יו"ר הועדה הזו הרב רפאל דיין שהוא ראש תחום תעודות ואשרות אצלנו וגם רב ראשי יושב בוועדה הזו.
שאול פרבר
¶
צמצום בהיקפי הפעולות הצבאיות המכינות לגיור. כאן פעם כשהכסף של התקציבים היו אצל משרד הקליטה אז הייתה מדיניות פחות או יותר ש"השמים פתוחים" שהייתה תחרות בין העמותות אבל מולי עושה עבודה טובה כדי שוב לאפשר לעמותות לפעול אבל מה שקורה בשנתיים האחרונות בעצם כל העמותות האלו לא קבלו תקצובים רובם נסגרו מי שלא היה יכול לממן את עצמו אז זה היה סוף הדרך בשבילו מבחינת עמותות שהתגיירו ואתה יכול לראות את זה במספרים חוץ שוב, מגוף אחד.
שאול פרבר
¶
לא, לא חולק לעמותות בכלל, עכשיו מולי בצדק מנסה לחלק לעמותות וממה שאנו יודעים עמותה אחת קיבלה תקציב 2010 עכשיו ו-2009 לא היה תקצוב לעמותות בכלל בגלל המעבר משום כך רוב עמותות אלו שחיו מתקציבי ממשלה שאמרנו גילוי הצדק היות ומכון עיתים אני יו"ר עמותה ואנו לא מקבלים תקצוב מהמדינה בנושא הזה בגלל שאנו לא מלמדים לגיור אין לנו קורסים לגיור משום כך אני יכול לבוא מבחוץ משום כך חשוב להבין שפה הייתה תקלה בדרך ואפילו אם עכשיו מנסים לתקן אותה צריכים לדעתי למצוא דרכים לתקן אותה מיידית והדבר האחרון שעלה כאן בוועדה לפני כשבעים וחמש יום זה עוד בעיה נוספת שהתווספו על כל הבעיות שלנו כאן זה הנושא של גיורים אורתודוקסיים בחו"ל. יש בהחלט מדיניות מפלה של משרד הפנים כנגד גרים שהתגיירו בקהילות אורתודוקסיות בחו"ל. דנו על זה, הועדה נתנה לגורמים השונים 45 יום כדי לתת תשובה וזה לא קרה למיטב ידיעתי, אני לא ראיתי תשובה למרות שאני הבאתי את זה לוועדה לפני כחודשיים וחצי עדיין אין מדיניות ועדיין תקועים אצלנו מאותם עשרים אנשים שידעתי עליהם לפני חודשיים וחצי אז שניים מהם מצאנו להם פתרון דרך הרבנות הראשית שמצאה דרך להשאיר את הגיורים האורתודוקסיים שנעשו בחו"ל אבל עדיין שמונה עשרה אנשים תקועים אולי אותו חייל קנדי שעדיין מחכה לתעודת זהות שלו ואנחנו ממשיכים אלו נקודות שבהחלט באמת ראויים לדעתי לדיון מ 2010 .
יש לנו המלצות יש לי דו"ח ובכך שלווי המתגיירים יהיה ידידותי יהיה מוסדר ושקוף אני חושב שכולנו שותפים להמלצה הזו השאלה זה איך עושים את זה יש לנו דו"ח רכזים בכירים לגיור דוברי רוסית ואנגלית שהיום לא קיימים במערכת זה דבר לדעתי שמאד חשוב אפילו אם רוב רובם של הגרים שבאים לשולחן הם נולדו בארץ עדיין מבחינה משפחתית, מבחינה תרבותית ודאי שעדיין צריך דוברי רוסית שם שהם משמשים כרכזים באמהארית זה קצת יותר פשוט כיון שהרב מוברטו כן מטפל בזה היום.
יש לעשות עבודה יסודית לתיקון תפקודה של ועדת חריגים מישהו צריך לקחת על עצמו את הדבר הזה זה לא יכול לקפוץ מועדה זו לועדת הפנים לועדת ביקורת המדינה כל אחד לא רוצה לקחת אחריות ומישהו צריך שיהיה כאן איזה שהיא החלטה ובצוע. מבקר המדינה נתן לנו תשובה אתמול בלילה שהם בעצם העבירו את זה לנציב שרות המדינה הם הוציאו דו"ח ב- 2008 כבר שהצביעו על הבעיות עכשיו אני אומר שוב אני לא רוצה להיתפס כמי שתוקף את מולי. מולי ער לבעיות האלו והם רוצים לעזור אבל אני חושב שהכנסת צריכה לקחת את זה על עצמה כדי לעזור להם בקידום הדברים האלו מדובר על מאות אנשים בני זוג של ישראלים שאינם יכולים לעבור גיור כיום ואם אני אדגיש נקודה נוספת כל הנושא של ועדת חריגים זה לדאוג לכך שאנשים אלו לא משתמשים בגיור כדי לקבל אזרחות ברגע שמשהו בן זוג של ישראלי בכל זאת הוא יקבל אזרחות אז האם יש סיבה שבאמת שתהיה ועדה ספציפית לאנשים אלו.
שלישית יש למצוא דרך והייתי מוסיף מהירה לממן עמותות מהירות העוסקות בגיור לאפשר תחרות הוגנת ומגוון אפשריות למבקשים להתגייר ע"פ מדיניות של "שמים פתוחים" לבסוף יש לקבוע קריטריונים אחידים להגדרת קהילה יהודית מוכרת בחו"ל אני יודע שחלק מהמשתתפים בדיון עוסקים בדבר הזה אבל אנו לא רק דנים בנושא של ניירת וקריטריונים אנו מדברים על חיי אדם אנשים שאינם יכולים לקבל אזרחות כאן למרות ושוב אני מדגיש למרבה האירוניה ולא כמי ששופט את זה אם אנשים שעברו דיור אורתודוקסי בחו"ל היו עוברים רפורמי או קונסרבטיבי, היום היו אזרחים מן השורה ודווקא בגלל שהם בחרו גיור אורתודוקסי הם מקבלים את העונש הזה שהם לא יכולים להיות מוכרים, ושוב יש לי כבר קריטריונים אחידים אני חושב שהסוכנות יש לה מקום להיות חלק מזה תוך מערך הגיור בקהילות ישראל בחו"ל אז שוב אני אומר משפט אחרון אני יודע שזה נשמע חריף וביקורתי אנו מכון עיתים מקבלים למעלה מאלף פניות בכל שנה אנו רוצים לעזור אנו מביאים את הדברים לכאן כדי שנוכל ביחד לנסות לקדם את נושא הגיור במיוחד ערב חג השבועות תודה רבה.
היו"ר דני דנון
¶
תודה רבה אנו נשמע תשובות ואחר כך חבר הכנסת מולה. לגבי הנושא האחרון שהעלית לגבי הקהילות היהודית הועדה קיימה דיון בלשכתו של הרב עמר אתה הייתה בדיון גם הרב פרבר ואנו אמורים לקבל תוך שבועיים ימים תשובות מהרב עמר בנושא הספציפי הזה בגלל שיש דין ודברים עם הסוכנות היהודית ועם גורמים נוספים וברגע שהרב עמר יחזור מחו"ל יציג בפני הועדה את התשובות לנושאים שהעלנו אז נוכל להתייחס לנושא הזה היום נתמקד בדברים אחרים שהעלית לגבי הביורוקרטיה, ועדת חריגים אני מבקש לפני ח"כ מולה לקבל מספר תשובות ממולי לגבי הדברים שהועלו פה.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
תודה רבה. בקצרה בנוגע לנתונים שנזכרו פה קבלת מצוות לא הייתה ירידה הייתה עלייה כ 15% ב- 2010 וצריך להבין שהוא לא מדד בקורלציה ישירה לתעודות ההמרה הלא עובדה שיש ילדים שמתגיירים ולא ביחד עם תיק מסודר של קבלת מצוות שבאים בפני עצמם מאומצים וכדומה אינם מקבלים מצוות זה נעשה על דעת בית הדין יש לנו הרבה אנשים שלא עוברים דרך עמותות ועם הנתונים שלכם דרך עמותות אין חובה לעבור דרך עמותה בשביל להתגייר בישראל יש לנו כללי גיור גם לאנשים שמגיעים בלי עמותה מסודרת שהייתה שם ולכן הנתונים האלה אינם מדויקים. לגבי תקנים אנו פעלנו לגבי איוש כל התקנים יש אנשים שעוזבים ויש אנשים שהולכים וביחד עם הנציבות אנו כמעט הגענו להשלמה מלאה של התקינה ולכן אנו יכולים לתת שרות אני לא מכיר מאות פניות שהופנו אליכם יש לנו מוקד.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
יש כרגע אנשים שעזבו ואנו בתהליכים של מכרזים אין משהו שכרגע מעכב אותנו בעבודה עם הנציבות אנו נשלים את כל התקינה אבל היא מלאה ולמעלה מ- 90% מהתקנים מלאים לחלוטין השאר עזבו ואנחנו כרגע במכרזים לגבי מאות פניות שפונים ולא יודעים זה קצת תמוה אתה יכול להפנות אותם אלינו ואנחנו –
שמואל (מולי) יסלזון
¶
בסדר אבל זה לא מאות פניות. יש לנו נגישות במייל, בפקס, מוקד מחוזות כל אחד מלווה בכיתה אני לא מכיר את המספרים האלה וזו פעם ראשונה שאני שומע על אנשים שלא יודעים לאתר את מוקד אגף הגיור ונשמח לשפר את העניין הזה אם הוא מהווה בעיה, לא מכיר אותה. לגבי ועדת חריגים אני תכף אתן לרב דרוקמן להתייחס רק עוד דבר אחד.
חיים דרוקמן
¶
אולי עוד מילה אחת, קודם כל שהציבור ידע, ועדת חריגים אין לה שום קשר לעולים אין לזה שום קשר. זה לאלה שאינם עולים ואינם אזרחים במדינת ישראל הם צריכים לבוא לועדת חריגים אנו ומה שמפריע לי לא טיפלנו – טיפלנו הרבה מאד בנושא של ועדת חריגים התכנסה במשך שמונת החודשים האחרונים ולא כפי שנאמר וגם אני מבקש ממך למסור פרטים איפה שזה עומד היום.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
אז השנה באמת נדרשנו לסוגיה הזו ובשיתוף עם משרד הפנים שיתוף עם משרד המשפטים השרים היו מעורבים גם הרב עמר ויש פה דברים שקשורים למדיניות ולמשפט אנו למעשה שלבי סיום של גיבוש להסדר חדש.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
אין לנו מספרים מדויקים. כרגע זה פחות מאלפים, אין אלף. זה פחות אבל צריך להבחין בין שני סוגים. ישנם אנשים שפונים לוועדה הזו כחלק מהניסיונות שלהם לפני ששולחים אותם ממדינת ישראל בעצם היותם כאן לא חוקיים לצד אנשים שמגיעים ורוצים להתגייר כי חשקה נפשם ביהדות וצריך ללבן את העניין הזה ואנו מקווים מאד שבשבועות הקרובים אנו נתחיל לעבוד בנוהל מסודר כפי שנקבע במדיניות של השרים זה בטיפול אנו מקווים מאד שנוכל לשדרג את הפעילות שלה .
לגבי, רק הערה אחרונה לגבי נושא של עמותות ו"שמים פתוחים", השמים פתוחים הרב פרבר באמת אנו פתוחים אנו נשמח אם עמותות יצטרפו באמת ללמד לגיור אין לנו פה בעיה של תקצוב יש לנו פה בעיה של עבודה תקינה שיושבות ומתקצבות עמותות וכל עמותה שתגיש את המסמכים בזמן ואת הנתונים בזמן ויעברו את הועדה הזו נתתי הנחיה לשחרר את כל המסמכים שאפשר בה במידה שהועדה סיימה את תפקידה לכן אין שום עיכוב בעניין הזה ואם יש בעיה תקציבית אנו נתגבר אותה.
שלמה מולה
¶
תודה רבה אדוני היו"ר.
תודה כבוד הרב על נוכחותך וגם על רוח הדברים שלך ותודה למולי. אני יודע ואני מכיר את מערך הגיור במתכונתו הקודמת וגם במתכונת הנוכחית ואי אפשר להגיד שאין התקדמות אני חושב שיש התקדמות משמעותית מאד ואני זוכר שהיו ימים בהם תעודות המרה שכבו באיזה שהוא מקום, העולים לא ידעו אפילו הם חשבו שהם סיימו את התהליכים ושהלכו להתחתן ולקבל שירותי דת אמרו להם איפה תעודות המרה שלכם לך תחפש ובאמת ההשגה הזו הייתה קשה מאד ואתם פתרתם אותה ותודה רבה לכם. יחד עם זאת, אבל אני מודאג מאד מזה שמספר הרוצים להתגייר אינו עולה בצורה משמעותית ואינו עולה וזו בעיה אקוטית. האמת אילו הייתם מנטרלים או מוציאים בכלל מכל הנתונים את עולי אתיופיה שזה בכלל אנו היינו עומדים באותו מקום כל שנה.
עכשיו לגבי עולי אתיופיה צריך להגיד ביושר ובהגינות גם בלי שמערך הגיור קם היה תהליך מאד חיובי של גיור שצריך להגיד לשבחו של האדם שאינו נוכח כאן זהו הרב ולדמן אני יודע שיש הנוהגים להשמיץ אותות לפגוע בו וכל הנושא של גיור עולי אתיופיה בעיקר בגלל רב ולדמן ובאמת בגישה אישית שלו ומול הרב הראשי הרב עמר והסוגיה הזו של עולי אתיופיה מבחינת הגיור מוצאת את פתרונה עם הרגישות המתבקשת בגלל הרב ולדמן ולמרות שהרבה לא אוהבים להגיד את זה על הרב ולדמן וגם בגלל אגף החינוך של משרד החינוך שבזמנו היה המשרד שממן את המורים ועד היום וכמעט שום תקציב פורמאלי ממלכתי לא ניתן למערך הגור.אני יודע לומר שיש זמינות,העולים שנמצאים במרכז הקליטה,רצון העולים להתגייר עוד בטרם הגעתם לארץ עושה את החיים יותר קל גם את זה צריך להגיד אבל בסופו של דבר המאמץ הוא הלכתי והגישה היא מבחינת עולי אתיופיה הדברים הולכים טוב. אני מקווה שגם תמתנו את תקופת תום ההמתנה שבאתיופיה לא בצורה פורמאלית של לימודי גיור, לפחות שאלות הכנה לגיור כדי שיהיה לכם פחות בארץ אני יודע מולי שאתה עושה את המאמץ מול הסוכנות כדי להגיע לפתרון תתמודדו עם הביורוקרטיה זה רק עם ישראל ירוויח מזה. כבוד הרב הבעיה היא של פסילת הגיור שהיא לא מצאה את פתרונה עד הסוף בעיני הבעיה היא האווירה שלא כדאי להתגייר התחושה של אלה שרוצים להתגייר שאינם באים אני לא חושב שזה אנחנו מצאנו את הפתרון הראוי.
הגוף השני שצריך לשבח אותו הוא, זה צה"ל. אני חושב שצה"ל בתפיסה, בגישה בא ואומר אנו רוצים. היה לי הזכות לבקר כמה פעמים במכון איפה שעושים את הגיור.
שלמה מולה
¶
אמרתי עם הועדה גם בלי. אני חושב לצבא מגיע הרבה תשבחות וגם בכלל בסך הכול צבא אינו חייב לגייר את החיילים אבל הוא צבא שרואה את האחריות הלאומית ועובדה היא שעם האתיופים הצבא מצליח כלומר עם שני הדברים מצליחים, למה באזרחות לא מצליחים? צריך לשאול את השאלה בצורה הגונה ישרה ואין לנו פתרונות ולכן לפי דעתי -
אבל אני חושב ומציע בעניין הזה אל תהיו קופסה סגורה ואני אומר את זה במושג של "קופסה סגורה" תאפשרו לזרמים נוספים ללמד ללכת בפתיחות יותר גדולה ותאפשרו יותר גם לעמותות להיות, להתעסק בהכנה אני לא אומר כל עוד אני, לוקח למשל את רבני צוהר אני פוגש אותם תאמין לי אני אומר לך הגישה שלהם היא גישה מאד לבבית מאד מקלה אני נתתי את רבני צוהר כדוגמא אבל יש הרבה מאד עמותות ואנשים שמוכנים לעשות זאת. עכשיו הדבר האחרון אדוני היו"ר הועדה הזו שקיימת אנו לא נקרא לה ועדת חריגים צריך לקרוא לה ועדת אפליה ממוסדת זה המושג. אני יודע שאני אומר דברים קשים אבל הועדה הזו קמה כדי להפלות ולהגיד רק לא או לשים את התיקים מתחת לשולחן אולי מישהו לא יתעורר..
שלמה מולה
¶
הלוואי, תאמין לי לא צריך אותה לא תהיה ועדה ואם תוקם ועדה היא תהיה סטטוטורית שאפשר לתקוף אותה בבג"ץ הרי רשות שלטונית שנותנת תשובה צריכה לעמוד בביקורת משפטית אבל הועדה הזו אינה עומדת בביקורת משפטית. אני לא יודע מי ממנה אותה, מי החברים שלה, שר הפנים יכול לשלוח את החבר שלו כדי לחסום שההוא לא יקבל אזרחות למה מה פתאום? אדוני היו"ר אני מכיר מקרים שבהם רק בגלל שהם שחורים לא באים לוועדה בגלל צבע עורם רוצים להיות יהודים מה זה הדבר הזה ? לכן לחפות על הועדה הזו אני אומר לכם חבל, באמת לא תשכנעו אותנו היא ועדה רעה היא לא רואה את האדם כאדם היא לא בוחנת את התיק בצורה שוויונית ולכן יש לה מטרות אחרות כדי לחסום.
שלמה מולה
¶
זה לא משנה, מה זה חשוב אני לא מייצג רק את העולים אני גם חושב אדם שבא מאמריקה בא ואומר התחתן עם יהודיה רוצה להיות יהודי ישראלי אם הוא ניגש אם אפריקני מגנואה לא אכפת לי איזה צבע איזה עיניים יש לו מה זה מעניין אותי העיקר שהוא ניגש לוועדה יקבל תשובה מנומקת. אני לא אומר שצריך לאשר לכולם כי זה לא מה שאני חושב אבל צריך לתת לו תשובה מנומקת. אבל לא יכול להיות שיטרטרו אותו עד שיגיע למזכיר הועדה או לחבר ועדה או שהתיק יגיע לשם אתה יודע מה זה מדורי גיהינום מזה בכלל הועדה הזו? מי זה נציג משרד הפנים? נציג משרד המפשטים? מה זה הדבר הזה? זו ועדה שאין לה שום סטטוס. אם תגידו לי זו ועדה של חברים אני יכול לקחת את החברים שלי ולהקים ועדת חריגים ולהחליט כן או לא זאת ועדה שלמה מולה אבל חברים הועדה הזו היא ועדה רעה אני מבקש ממך אני לא יודע אם הועדה הזו לא תיתן במסגרת הדיון הזה, לא יצאו תשובות ברורות אני אפנה למבקר המדינה לבדוק את הועדה הזו ואת הפעולות שלה כולל היועץ המשפטי לממשלה.
מרינה סולודקין
¶
אני וחושבת נכון עשה יו"ר הועדה ח"כ דני דנון שאנחנו מקיימים היום לקראת חג השבועות את הישיבה בנושא הגיור. אני מאד ממליצה לכולם לקרוא את מגילת רות ולראות את נוסח הכי טוב הכי מצוין של גיור לפי ההלכה היהודית. אני מאד, רק עכשיו מאד מבינה את ראש הממשלה שרון למה הוא הקים האגף של גיור במשרד ראש הממשלה זה אולי החלטה נבונה כי הוא ידע אם איזה כוחות אנחנו מתעמתים בנושא זה ושמחה מאד שהיום אנו לא מדברים על משבר לא מדברים על הרב שרמן ורב השני.
מרינה סולודקין
¶
או שלא יהיה ואני מאד גאה שאנו עם שלמה היינו בישראל בעלייה וכל נושא של גיור היה כל כך קרוב לליבו של היו"ר וחברים שישראל בעלייה והיינו בהתחלה של כל נושא הגיור גם בצבא גם במקומות אחרים. מה שאני מאד ממליצה בטח להשתמש בעמותות גם של דוברי אנגלית גם של דוברי רוסית שאני רואה כאן נציגים של מחניים בנושא זה ומדינת ישראל והחברה הישראלית צריכים להחליט פעם אחת אם אנחנו מברכים את תהליכי הגיור וגם גרים שנכנסים לחברה שלנו או אנחנו נגד התופעה הזו כמו שראינו לפני שנה ושנתיים. אני הבנתי שעכשיו יש תהליך של נרמול של כל התהליך ותודה לרב דרוקמן שעומד בצורה איתנה מול כל האתגרים וגם למולי ומה שאני אומרת כשמדברים שאין הרבה אנשים שעומדים בתור אני צריכה לומר שיש הסבר לזה בשנות התשעים עשו את הכול כדי שגרים דוברי רוסית לא יהיו בגלל שעשו מכשולים כאלה ותהליכים משפילים כאלה. אני קיבלתי בשנות התשעים מאות מכתבים בנושא מה קורה עם תהליכי הגיור צריך לומר –
מרינה סולודקין
¶
כן בנושא זה, אז עכשיו שאנו צריכים גם להשקיע בהסברה למה חשוב במדינת לאום כמו מדינת ישראל של העם היהודי את תהליכי הגיור לאלה שרוצים להצטרף לעם ולמדינה תודה.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
כן, יש תקציב כמה כסף עוד לא אשרו לי את כל התקציב אבל אנו כן נעשה החלטה עם צוות התקשורת של המשרד לצאת כן להסברה.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
הוצאנו כסף לקמפיין כניסה לכיתות שדי מינורי רצינו לבחון אותו בשטח אם הוא מגיב ואנחנו הולכים להעצים את הפעולות האלה ואני –
שמואל (מולי) יסלזון
¶
בשנת 2011 יש תוכנית תקציב להסברה יחד עם צוות הסברה וכרגע זה עולה לקראת ועדת מכרזים.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
כל השפות שצריך זה נקודה מאד חשובה ופה צריך להצדיע לעולים צריך להבין שאין פה ירידה וזה הדבר התמוה אנו צפינו בהערכות של סיכונים אבל כששאלנו גם בסך הכול העולים האלה בצריך באמת להצדיע להם מול כל האווירה והעליהום וכל יומיים עולה איזה משהו ובכל זאת הם באים וחבר מביא חבר ומעודדים אותם ואנו מנסים לתמוך וגם פה קהילות יש איזה 300 קהילות בכל הארץ מארחות את האנשים האלה בשבתות בלי תמורה גם להם צריך להצדיע יש כן ציבור.
שמואל (מולי) יסלזון
¶
אני אומר עוד פעם תהליך ההסברה הוא מאד מורכב ומאד מקצועי והוא נעשה בשתוף עם כל מי שירצה לעזור.
אורי רגב
¶
תודה רבה אני רוצה אולי להוסיף על ממצאי הדו"ח של עיתים ולתת היבט או רמז להיבט נוסף שעלה בסקר שערכנו לאחרונה בקרה מדגם מייצג באמצעות מכון סמית כאשר אחת השאלות ששאלנו היא: ממשלות ישראל רואות בגיור יותר משלוש מאות אלף חסרי הדת בקרב עולי בריה"מ אתגר לאומי. נכון לעכשיו כיצד לדעתך מתמודדים הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים עם אתגר זה?
84% מהציבור היהודי הבוגר בישראל סבורים שהרבנות ובתי הדין נכשלו או לא כל כך הצליחו 16% בלבד סבורים שההתמודדות הייתה בצלחה רבה או די רבה.
הדבר הזה אינו מקרי ולמרות שטבעי אני חושב לכל אדם אבל לציבור בכלל לרצות לשגות באשליות חשוב שנדע שמדובר באשליות השאלה האמיתית והעיקרית לא נשאלה כאן אנחנו מדברים על ועדת חריגים אנו מדברים על פרוצדורות ואנו לא מדברים על המהות כאשר אנחנו במציאות שבה הרב עובדיה יוסף אשר בדו"ח המכון שמתייחסים לכך שניתן כביכול הכשר לגיורי צה"ל, כאשר הרב עובדיה יוסף והרב שלמה עמר הרב הראשי לישראל כותבים במפורש "אם יש אומדן דעת שבודאי לא יקיים מצוות אין לקבלו לגיור" כאשר הרב עמר כותב ואני כמובן לא הייתי אומר את הדברים בעצמי אלמלא היה כותב אותם הוא כותב וחותם "אני אוחז בשיפולי גלימת מרן שליט"א" ובכן הרב הראשי לישראל כרואה את עצמו כאוחז בשיפולי גלימתו של הרב עובדיה יוסף כותב גם הוא שאם אין קבלת מצוות אמיתית אין גיור.
ישנו פסק דין של בית הדין הרבני בתל אביב שאליו העבירו את פסילת הגיורים של הרב שרמן בבית הדין הרבני הגדול והתפרסם בציבור כאילו בית הדין הרבני בתל אביב אכן שם חותמת הכשר לגיורים האלה לא מיניה ולא מקצתיה למי שטרח לקרוא לא רק את הכותרות בעיתונים אלא גם את פסק הדין עצמו, פסק הדין עצמו פותח במילים בציטוט שאומר "ברור לכל ואין חולק כי כל מי שמבקש לעבור הליך גיור ואין בדעתו לקיים כלל תורה ומצוות אין כל ערך לגיור זה גם אם עבור וקבלוהו" ומצטט את הרב עובדיה יוסף שאומר "אם באמת היה הדבר גלוי וידוע מראש שאינם מקבלים עליהם עול תורה ומצוות רק על דרך האמור בפיו ושפתיו כבדוני וליבו רחק ממני, שלא נתקבלו נתכוונו לקיים מצוות בפועל אז גם בדיעבד יש לומר שאינם גרים" ומסיים בית הדין הרבני בתל אביב את פסק דינו בטרוניה קשה כנגד עו"ד ד"ר אביעד הכהן ואומר מה זאת אומרת מתלוננים על כך שבודקים בדיעבד רטרואקטיבית גיורים? אומר בית הדין בתל אביב זה בדיוק כמו שמתגלה פגם בייצור של מכונית משהו יעלה על הדעת שכאשר יש פגם ביצור לש מכונית לא יתריעו על כך ולא יקראו לכל המכוניות בחזרה כדי לבדוק אותם ? כך צריך לעשות אומר בית הדין השאלה היא בהליך הגיור אם נעשה כדין ואם אכן הייתה כאן הטעיית בית הדין המגייר היינו בקבלת עול מצוות.
אני יודע שאמירת הדברים האלה ברצף אולי מקשה על קליטתם ובדואי אלה לא דברים נוחים לעיכול אבל שלא תהיה טעות במצב העניינים שבו בית הדין הרבני בתל אביב חוזר ואומר בלי קבלת מצוות אמיתית אין גיור וזה כמו טסט במכונית ואת הפגמים האלה אני חושב שהתשובה היחידה האמיתית שבה מדינת ישראל תוכל להתמודד עם אתגר של מאות אלפי עולים שהם זרע ישראל שהם אחינו ואחיותינו שהם בני משפחות יהודיות הוא לפתוח את אפשרויות הגיור באופן שכל הגיורים מגיור צוהר שנמנעים לעשות את הגיורים בעצמם משום שהרבנות שולטת בהם והיא הולכת ומתחרדת ועד לגיור התנועה הקונסרבטיבית והרפורמית. מדינה ישראל שפניה לעולם היהודי צריכה לפתוח שערי גיור בפני כל הגיורים של הזרמים הגדולים והמקובלים בעם היהודי אין מענה אחר כל שאר הדברים האחרים הכתובת היא על הקיר מי שביטל את גיוריו של הרב שרמן ורק לפני כמה שבועות חזר ואמר צריך לבדוק את כל הגיורים, את הרב דרוקמן את גיורו של הרב דרוקמן שיושב איתנו ואמר את כל הגיורים יש לבדוק מחדש כאשר הם באים להינשא לא ירפה לא יהיה מענה לאתגר הלאומי הזה אם נמשיך לעסוק בפרוצדורות של ועדות חריגים אם נמשיך לסבור שהרבנות הראשית יכולה ליתן פתרון לעניין מי שרואה את עצמו אוחז בשיפולי גלימתם של הרבנים החרדים לא ייתן מענה לבעיית הגיור רק הכרה שווה לכל הגיורים המקובלים בעם היהודי.
אפרים זדוף
¶
שלום. תודה רבה כבוד היו"ר שנותן לי זכות דיבור. אני שייך למועצת הרבנים החילונים בישראל ולתמורה ביהדות ישראלית. אני רוצה להרחיב טיפה את הדברים של ידידי הרב ד"ר שאול פרבר שאני מאמין שכל היושבים כאן רוצים בטובתו של העם היהודי בכל מושבותיו.
ואני רוצה להעלות שלוש נקודות
¶
הנקודה הראשונה היא שחייבים להפסיק את אפליית הגברים היהודים כמעבירים לבניהם את ההשתייכות לעם היהודי המדינה צריכה לאמץ את הנוהג המקובל זה כמאה ועשר שנים עי התנועה הציונית וכן את המסורת של התקופה המקראית שנשתמרה בעדות יהודיות שונות כגון אצל היהודים יוצאי אתיופיה ולאמץ בכל הפעילות הממלכתית שלה את הנוהג שיהודי הוא בן של אישה יהודיה או של גבר יהודי אם הם ירצו בכך.
הדבר השני שאני רוצה להגיד הוא שהגיור הוא דלת הכניסה לעם היהודי זאת כולנו יודעים במצב בו הרוב המוחלט של העם היהודי שאינו דתי ולא רואה בהלכות הדתיות לסוגן ומינהן מקור סמכות לאורח חייו לא ייתכן שענייני הגיור יהיו מופקדים רק בידיהם של דתיים המייצגים הלכות אלה חייבים לשלב לא דתיים בכל תהליך הגיור בכל הסוגים.
הנקודה השלישית שאני רוצה להעלות היא שבתהליך הגיור הכניסה לעם היהודי יש פרדיגמות של יהודי של היהודי הנכון לקראתו מחנכים הרי יש איזו שהיא דמות ומשהו שאיננו יהודי מכשירים אותו להפוך אותו ליהודי לפי הפרדיגמה.
אפרים זדוף
¶
אני כבר מסיים, זה מעביר מסר שהיהודים הלא דתיים אינם יהודים לגיטימיים שהרי אינם הם לא פרדיגמה לגיטימית על כן המדינה שהוקמה ע"י התנועה הציונית הלא דתית צריכה להכיר גם בתהליכי גיור לא דתיים לצד תהליכי גיור הדתיים על כל הזרמים והמועמד לגיור או לאימוץ עי העם היהודי ושירצה להצטרף אליו יבחר איזה סוג של יהודי הוא ירצה להיות. תודה רבה.
כרמית נפתלי
¶
אני אתייחס, ראשית אני רוצה לומר שצה"ל בשיתוף פעולה הדוק עם אגף הגיור ועם המכון ללימודי יהדות חוגג השנה עשור לנתיב וגם המתגייר ה- 5000 ואנו גם מתכוונים לחגוג את זה באירוע שהתקיים בתל אביב ב- 13 ביולי בבית החייל שתכירו.
מבחינת נתונים עד היום השתתפו בקורס נתיב כ 19000 חיילים כ 15 אלף מתוכם אינם יהודים ועד היום התגיירו כ 5100 חיילים חשוב לי לציין, שאלה קודם חברת הכנסת כאן האם יש חייל שרוצה להגיע לנתיב ואחר כך לתהליך הגיור האם יש איזו שהיא מניעה? אז מבחינת כל חייל שרוצה להיכנס נמצא בפנים אבל כן חשוב לי לומר משהו כלומר אנו הצבא עושה עבודה משמעותית אבל ההד התקשורתי סביב גיורי צה"ל חשוב לומר עשה נזק מאד לא קטן ואם אני מסתכלת אפילו על המספרים אני לוקחת את ינואר מאי 2010 לעומת ינואר מאי 2011 התגיירו פחות תשעים חיילים זה נתון קשה צריך לקחת אותו בחשבון פתיחת קורס נתיב בשבוע שעבר פחות 83 חיילים שהייתי יכולה לקבל עוד 83 חיילים כלומר אנו רואים שבעקבות כל ההד התקשרותי החיילים מאד מוטרדים. אנו עכשיו נמצאים באיזה שהיא חשיבה של מה צריך לעשות אחרת אבל בהחלט חשוב לי לשים את זה כאן סביב השולחן שהועדה תכיר את העניין הזה. תודה.
אברהם מיכאלי
¶
זה לא רבנים אם אתם יכולים לבוא בטענות לפרקליטות בעניין הזה תבואו ותגידו למה עוררתם סוגיה שלא הייתה מהותית ובסוף הפכו את זה למהותי מי שבנה מזה הפוליטיקאים זה אחר כך והרב דרוקמן היה והציע ואמר את הדברים הכי ברורים.
שמעון הר שלום
¶
כבוד היו"ר, כבוד מורנו הרב דרוקמן. אני מייצג מרכז שאני מנהל אותו יותר מחמש שנים שנקרא מרכז שורשים שפועל במסגרת רבני צוהר והוקם על ידם כפי שנאמר קודם ע"י מר יסלזון. אנו זוכים לתמיכה רבה ועידוד רב מאגף הגיור במשרד ראש הממשלה ועל כך תודתנו והכרת הטובה שלנו.
המטרה ששמנו לעצמנו בהקמת המרכז היא בעצם ראיית תנאי החברה הישראלית היהודית בדור הבא כלומר דובר כאן על סוגיה חשובה מאד שהיא סוגיות הגיור אבל צריך לדעת כמובן שקיימות גם שאלות מעטפת ואנו מדברים על ציבור של כמליון מאה אלף אזרחי המדינה שעלו לכאן ב"ה ב 21 השנים האחרונות אנו מדברים על קהילה או על ציבור יהודי ששרד בדרך נס מבחינה היסטורית אין אח ורע לתופעה שציבור שבני אומה מסוימת שמפוזרים על פני שטח של שישית משטח העולם ללא יכולת ללמוד את שפתם את תרבותם ללא יכולת להתכנס בקהילות ולקיים מוסדות קהילה מסודרים שומרים על תודעה יהודית שואפים בכל אופן להינשא ביניהם יהודים בין יהודים במידה רבה ובסופו של דבר אחרי 70 80 שנות ניתוק עולים לארץ ישראל לארץ שלא הכירו מעולם.
המטרה שלנו היא להבטיח בעצם כמו גם מטרת כל הדוברים לפני להבטיח את לכידות החברה היהודית הישראלית בדור הבא צריך להבין את המצב שהיום כדי לבוא בברית הנישואים בישראל ע"פ החוק כל אדם חייב לאשר את יהדותו ההלכתית כדי להינשא. מי שאינו יהודי מלידה מוזמן ויכול להגיע לתהליך גיור אבל גם מי שהוא יהודי מלידה צריך להוכיח את זה ע"פ מסמכים או ראיות או תעודות ומי שהגיע ממקום שבו לא הייתה קהילה יהודית לרוב זה חבר המדינות חייב להוכיח זאת לפני נישואיו שוב ע"פ מסמכים עדויות ודברים אחרים.
הדבר הזה, הדרישה הזו שהיא חוקית אלו ההנחיות של הרבנות הראשית הצורך הזה לא נמצא במודעות הציבור הזה ולא נמצא גם במודעות החלק הישראלי שבעצם במידה רבה מתחתן כלומר אנו עדים היום להרבה נישואים בין עדתיים בתוך החברה הישראלית.
המטרה של שורשים היא בעצם לקדם את פני התופעה החברתית הקשה שאנו צפויים לה ולנסות לאשר וללוות לבדוק ולאשר באופן מוחלט וסופי את יהדותם של האזרחים הטוענים ליהדותם מלידה במדינה כמה שיותר מוקדם כאשר הבעיות שאנו ניצבים לפניהם הם בעיות אובייקטיביות קודם כל של העלמות התיעוד והמסמכים והראיות הנוספות שהגיעו איתם מבריה"מ לשעבר ולאט עם הזמן הדברים נעלמים וגם הדור המבוגר שאפשר להסתמך עליו כדי לברר את יהדותם הוא הולך ונעלם בדרך הטבע.
עוד נקודה אחת כמובן קיימים גם מקרים משולבים גבוליים שאנו צריכים לדעת שאם בת זוג לא יהודיה מתגיירת היא תוכל להתגייר אם בן הזוג היהודי שלה אכן יוכיח שהוא יהודי אנו מעניקים שרות ללא תמורה כספית שרות מקצועי שמקובל היום המסקנות שלנו מקובלות היום בבתי הדין הרבניים ומצליחים ב"ה ללוות ולעודד אזרחים רבים לעבור את התהליך הזה בשלב המוקדם ביותר אני מציע גם למשתתפים שכולם כמובן שותפים לתחושה הזו של השליחות בדור שלנו לפתור ולהגיע לפתרונות למען הדור הבא במדינה אני מזמים את הנכוחים להיות ערים לשאלה הזו ולהצטרף באמת למאמץ גם בתחום ההסברה וגם בתחום העזרה כל אחד במקומו כדי שבסופו של דבר לא להגיע לסדק ולקרע בתוך החברה היהודית אלא להפך להגיע לאחדות בשלב המוקדם ביותר.
אברהם מיכאלי
¶
תודה היו"ר ואני חושב שבאמת ערב שבועות לצטט את מגילת רות ובלי להבין את התוכן של גיור במגילת רות זה באמת מבחינתנו זה לרמות את עצמנו שרות עמדה במבחן של חמותה וכמה שהקשתה עליה והיא לא רצתה שתצטרף אליה היא מצטרפת למרות הקשיים שחמותה נתנה בפניה והיא אמרה "עמך עמי אלוקיך אלוקי" ולא מתוך הקלות שמדברים פה ליצור איזו דת חדשה, איזה יהדות חדשה ושנביא אנשים שאולי יעברו פה במקרה בשדה התעופה בלוד ונגייר אותם...
אני מתייחס לקבוצה הגדולה הזו שיש לנו בארץ כיום ובמיוחד לעולים מבריה"מ. אני חזרתי ממוסקבה לפני שבוע ואני יכול לומר לך אדוני היו"ר קודם כל באמת מהפכה רוחנית היום בברית המועצות דבר שאני כילד שגדלתי שם הרי אם היינו מחזיקים סידור ביד היינו הולכים לסיביר היום באמצע מוסקבה אנו רואים שם יש בתי ספר יהודיים דברים שלא יאמנו. עכשיו אותם יהודים אין כל ספק שהם יהודים שצריך לדעת איך לטפל בהם ולהחזיר אותם בחזרה שיוכרו בחברה כיהודים גמורים אבל בשביל זה צריך לשבת ולדבר ולהידבר ולא הקצנות של כל אלה שתופסים צד אלה או אלה ומחמירים עד כדי כך שאולי לא רוצים בסוף משהו אמר 300 אני דווקא מצטט אדם בר סמכא שאני סומך על הנתונים שלו יעקב קדמי זה לא 300 זה 600 הוא אמר את הנתונים הזה 600000 מדובר כמה שתתעלמו מזה בסוף הכמות הזו –
אברהם מיכאלי
¶
אז בסדר מרינה אז נאמין ב 300 את מאמינה? אז 300 זה גם מספיק חמור לכן אני חושב שאנחנו חייבים לאפשר לדבר ולהידבר עם הקבוצות האלו כי אם בסוף נצטרך לגייר ואתם ולהפוך אותם לשותפים בשביל העתיד שלנו לא יכול להיות שאנו בסוף נתחפר בעמדות של אלה שבכלל לא רוצים אותם ולבין אלו שמנסים להקל לגמרי ולהגיד בואו נעשה את זה בגיור מהיר או איזה פס מהיר ברכבת והרב דרוקמן מי כמוך יודע כמה שאנחנו היום לפחות בנוכחות של הרבנות הראשית הנוכחית כמה שדברים כאלה לפחות נלחמים בשביל איך אומרים להקל זה לא בושה כבר להגיד להקל ואנחנו כוועדה אולי זכותנו אדוני היו"ר שמידי כמה חודשים נדרש לעניין הזה לאו דווקא בערב שבועות.
היו"ר דני דנון
¶
תודה רבה.
אני מתנצל בפני שאר החברים יצחק ואנדרו אנו פשוט חייבים לסיים ונקיים עוד דיון בנושא ברשותכם אקריא את הודעת הסיכום.
בפתח חג השבועות הועדה רואה חשיבות בקידום פעילות מערך הגיור. הועדה מאמינה שכל גר המצטרף לחיק היהדות הינו נכס לעם היהודי. הוועדה מודה לרב דרוקמן וצוותו על פעולותיו המסורות. הועדה קוראת להמשך תהליכי הייעול ופישוט תהליכים בייחוד של ועדת החריגים. הועדה קוראת להגדלת תקציב ופעילות ההסברה לקהלי היעד השונים. הועדה תקבל את עמדת הועדה שהקימה הרב הראשון לציון הרב עמר בנושא הכרה בגיורי חו"ל תוך שבועיים ימים. אני רוצה לאחל בהזדמנות זו חג שבועות שמח לכולם תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:50
PAGE
19