הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
56
ועדה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט

13.6.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המשותפת לכלכלה וחינוך לדיון בהצעת חוק רשות השידור

שהתקיימה ביום שני י"א בסיוון התשע"א (13 ביוני 2011) בשעה 11:30

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

ישראל אייכלר

רוברט אילטוב

אופיר אקוניס

אילן גילאון

נסים זאב

איתן כבל

יעקב כץ

אלכס מילר

חמד עמאר
רונית תירוש

עו"ד עידו אציל – משרד ראש הממשלה

עו"ד יעל כהן – לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה

ברק שטרוזברג – סגן הממונה על השכר, משרד האוצר

יהודה סבן – רכז תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

ערן פולק – סגן הממונה על אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים

דפנה עין דור – מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אמיר גילת – יו"ר רשות השידור

לינדה בר – דוברת רשות השידור

אבי כץ – סמנכ"ל גביה, רשות השידור

עו"ד חנה מצקביץ' – יועצת משפטית, רשות השידור

מרסיה צוגמן – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, רשות השידור

איתנה גרגור – מבקרת פנים, רשות השידור

צבי גרסון – ועד הנדסה-רדיו, רשות השידור

בלה רדונסקי – עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד החינוך

עו"ד ליאת פיינרו – רשות השידור

רס"ן מעין כהן – יועץ משפטי לפיקוד העורף, פרקליטות צבאית

סגן ניצב לילך לאופמן – ראש מדור דוברות שוטפת, משטרת ישראל

מרדכי שנבל – נשיא לשכת המבקרים הפנימיים

נילי בן גיגי – מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

אלי פולק – יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

מיטל בשרי – מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

ירמי קדושי – מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

שחר בוצר – מנכ"ל שח"מ, ארגון השחקנים

רונה סייג – מנכ"ל איגוד התסריטאים

אורי רוזנווקס – יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים

עמית ליאור – יו"ר איגוד התסריטאים

אורי ענבר – איגוד הבמאים והתסריטאים

עידן אור – מנכ"ל אקט, איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל

נגה קריינר – מנכ"ל איגוד עורכי התמונה והקול

עפרה אייבר – איגוד קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים

אסף כרמל – אחראי יצירה עברית, איגוד הבמאים

יאסר עטילה – מ"מ מנהל קול ישראל בערבית, רשות השידור

אורנה גולן – סגן מנהל אגף השיווק, חברת החשמל

משה זמיר – עורך תוכניות בקול ישראל, רשת מורשת

אתי בנדלר; אלקנה אפרתי

לאה ורון

שרון רפאלי
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010

צהריים טובים. אנחנו פותחים ישיבה שלישית היום של ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010. אני מקווה שזה דיון אחרון שלנו בהצעת החוק הזאת, והיא בעצם תשלים את הצד המבני הפיננסי של הרפורמה ברשות השידור. נותרו לנו מספר סעיפים פתוחים. בהמשך היום יש לנו שני חוקים נוספים: האחד, הצעת חוק פרטית בנושא חייל בודד והצעה חשובה שבלעדיה לא עשינו כלום בעניין הפיננסי – אגרת רשות השידור, כלומר מקור המימון לכל הרפורמה הזאת. אבל נגיע לזה כשנגיע.


כבוד היועצת המשפטית, מאיזה סעיף אנחנו מתחילים?

למעשה, יש נושאים שעדיין לא הסתיים בהם הדיון לפני שאנחנו מגיעים לסעיף 38 ואילך. הסעיף הראשון הוא סעיף 11 להצעת החוק המתייחס לסעיף 22א לחוק העיקרי.

נציב הקבילות.

כן. זה סעיף 11 להצעת החוק. עניינו תיקון סעיף 22א לחוק העיקרי.

ב-11 זה משהו אחר.

אולי זה סעיף 10?

לא, זה סעיף 11, זה נכון. זה סעיף שמתקן את סעיף 22א רבתי. אנחנו רוצים להוסיף משהו.

- - - הנוסח של 25 במאי 2011.

אני אגיד לכם מיד איזה עמוד כי אין מספור של עמודים.

זה לא הנוסח הזה, זה נוסח אחר.

הוועדה עובדת על הנוסח שלמעלה מצוין: "נוסח לדיון ב-25 במאי". זה אותו נוסח שהוועדה דנה בו גם ב-26 במאי.

הבעיה היא שזה לא ממוספר.

זה בא אחרי 22. תגיעו ל-22, ואחר כך מתחיל שוב 11 משום-מה.

תסתכלו על כותרות השוליים של הסעיפים עד שתגיעו לתיקון סעיף 22א.

למעלה כתוב: "פרק שלישי – הממונה על קבילות הציבור".

פרק שלישי – 1 – הממונה על קבילות הציבור.

אגב, תיקון טעות – זאת לא ישיבת ועדת כלכלה, זאת ישיבה של ועדה משותפת לכלכלה ולחינוך. אני שמח שיושב ראש ועדת חינוך מחייך וקיבל זאת בהבנה.

בישיבה הקודמת עלתה הערה של פרופ' פולק שביקש לדעת מדוע יש שינוי בחוק רשות השידור לעומת חוק הרשות השנייה, שלפיו, בהתאם לחוק כאן, אין לממונה על קבילות הציבור סמכות להורות על תיקון הליקויים. נציגי הממשלה ביקשו לבחון, ועכשיו הם באים עם תשובה. מדובר בסעיף קטן (ה) לחוק העיקרי שלא הוצע לתקן אותו כאן.

אכן מצאנו שיש שוני בנוסח בין חוק הרשות השנייה לחוק רשות השידור, ואם הוועדה רוצה אני יכולה להציע נוסח שמתקן את סעיף קטן (ה). זה לא היה בהצעה המקורית, ולכן אתם לא תראו את זה שם. הנוסח שאני מציעה נותן סמכות לנציב להורות למנהל הכללי, ואז הסמכות של המנהל הכללי היא לא בשיקול דעת, והוא חייב לשדר את ההודעה על הליקוי כפי שהחליט הנציב. זאת החלטת הוועדה, אם הוועדה רוצה להוסיף את התיקון שהוצע כאן.

אולי תציגי מהו התיקון שאתם פותחים בו.

הסעיף אומר כרגע שאם הממונה על הקבילות, אחרי שהוא דן ושמע את הצדדים ומצא שהקובל צדק בפנייה, הוא רשאי לפנות למנהל הכללי בדרישה שיורה לשדר את ממצאיו. המנהל הכללי יורה על אופן השידור בשים לב להמלצות הממונה על הקבילות.

וברשות השנייה הוא מחייב אותם לתקן? אז תצמידו את זה לרשות השנייה. אם יכפישו מישהו ויוציאו דיבתו, ופתאום יחליטו לשדר את זה בלופ של השידור החוזר בערוץ 33 במוצאי שבת כשהמונים רואים את השידור הזה, אבל הוא הוכפש בשיא הפריים-טיים זה לא דבר הגון. זה כמו בעיתונים – את ההבהרות שמים ליד התחזית.

לכן קיבלנו את ההערה. אנחנו מסכימים, ואני מציעה נוסחים. להחלטת הוועדה אם היא רוצה להשוות. אנחנו תומכים בכך.

אתם תומכים בכך?

כן, אין לנו התנגדות.

מישהו מחברי הכנסת מתנגד להשוות?

לא.

תקריאי את הנוסח.

הנוסח שאני מציעה הוא בסעיף קטן (ה). במקום: "רשאי הוא לפנות למנהל הכללי בדרישה שיורה", יבוא: "רשאי הוא להורות למנהל הכללי". הסיפא המתחילה במילים "המנהל הכללי יורה על" – תימחק. המשמעות היא ששיקול הדעת הוא של הנציב.

זה יהיה רק "רשאי הוא להורות למנהל הכללי לשדר את ממצאיו".

בדיוק. "בשידורי הטלוויזיה או הרדיו".

מצוין.

לא צריכים לכתוב איך? הוא לא מורה גם איך לשדר? אין לפניי הסעיף המקביל מחוק הרשות השנייה.

איך זה עובד ברשות השנייה? אלי אולי יודע.

ברשות השנייה יש לו סמכויות מפורשות – הוא יכול להורות איפה ומה, ויש אפילו קנסות שהוא יכול לדבר עליהן וכן הלאה.

הקנסות לא קשורים.

אין פה קנסות.

נשאלה השאלה מה יש שם, אז זה מה שיש.

יש שם "על הדרך והמועד לכך", ואפשר גם להוסיף את זה פה.

"בדרך ובמועד"?

כן. "על הדרך ועל המועד שהורה".

סליחה, אם מותר לי לומר: יש ברדיו פרסומת, ויש אולי מקום לתת לממונה על קבילות הציבור את הרשות לומר, עשיתם כזה דבר – יש איזשהו מקל.

זה כבר שינוי משמעותי הרבה יותר, איך מטילים קנסות. זאת רשות השידור, זה לא דומה בכלל, וגם לנציב ברשות השנייה אין סמכויות כאלה. זה מצב דברים שהוא לא דומה, ואני מציעה לא לפתוח עכשיו את כל שינוי המנגנון.

לא, זה מספיק.

בסדר? ההערה שלך לעניין ההפרשים התקבלה, אין יותר ויטראז' רגולטורי. הכול בסדר.

אוקיי. אנחנו מצביעים על השינוי. מי בעד השינוי כפי שהוצג? מי נגד? מי נמנע?

חבר הכנסת נסים זאב מחליף את חבר הכנסת דוד אזולאי; חבר הכנסת חמד עמאר מחליף את חבר הכנסת רוברט אילטוב - -

לא, לא.

זאת ועדה משותפת, זאת לא ועדת הכלכלה.

בסדר.

חבר הכנסת אופיר אקוניס מחליף את חבר הכנסת דני דנון; חבר הכנסת יעקב כץ לא יכול להצביע.

אני חבר ועדת חינוך.

הוא לא בוועדה המשותפת.

זאת ועדה משותפת עם מספר מסוים של חברים שנבחרו על-פי החלטת ועדת הכנסת.

או אקסופיציו חבר בוועדת הכלכלה.

אתה וגילאון תתקזזו. אתם ממילא משני הצדדים.

יש על סדר היום איזו רביזיה של נחמן שי?

יש לנו על סדר היום רביזיה של נחמן שי?

כרגע לא, אבל יש דיבורים על זה.

הוגשה רביזיה?

לא, אבל הצוות שלו מבקש להגיש רביזיה.

לדבר אני יכול, למרות שאני לא יכול להצביע.

אתה גם יכול להצביע, אנחנו פשוט לא נספור את הקול.

אנחנו מצביעים.

הצבעה

בעד השינוי – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

השינוי אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים – הסעיף אושר.

הסעיף הבא שהוועדה דילגה עליו הוא סעיף 13 להצעת החוק. סעיף 23ח לחוק העיקרי שמוצע להוסיף אותו לגבי רואה חשבון מבקר.

אני הקראתי אותו אז, הוא רק לא הוצבע.

הוא לא הוצבע כי הייתה בעיה. "המועצה תמנה רואה חשבון מבקר לרשות, שיבקר את הדוחות הכספיים של הרשות ויחווה את דעתו עליהם". הצעתם להוסיף: "באישור רשות החברות הממשלתיות". הייתה לכך איזושהי התנגדות פנימית.

רשות השידור התנגדה.

לכן הוועדה דילגה.

גם היה על זה דיון.

אני מסכימה.

מי התנגד לתוספת, רשות השידור? היושב ראש, ההתנגדות שלכם בתוקף?

כן.

אני מסכים עם רשות השידור. מה צריך אישור של רשות החברות?

דנו על זה בדיון הקודם. לא הגענו לכלל הסכמה.

תזכירי לנו את הנימוק, למה את רוצה אישור.

אני ניסיתי לשכנע בדיון הקודם את הוועדה להוסיף את האישור. האישור הוא רק לעצם המינוי. כמו שניסיתי להסביר בדיון הקודם, כאשר מדובר בחברה ציבורית – ומשם לקחנו את רואה החשבון המבקר בעניין הזה בהוראות שהחלנו, בדומה לחברה ציבורית – ההוראות מופיעות בחוק החברות, ואמרנו שנראה ברשות חברה ציבורית לצורך ההוראות האלה. בחברה ציבורית מי שממנה ומחליט על שכר הטרחה של רואה החשבון המבקר הוא גורם חיצוני, וזאת האסיפה הכללית של בעלי המניות. בתאגיד סטטוטורי אין לנו אסיפה כללית של בעלי מניות. הסיבה שזה המנגנון בחוק החברות היא שתפקידו של רואה החשבון המבקר הוא לבקר את הדוחות הכספיים שהם מצג ההנהלה והדירקטוריון. לכן הגורם החיצוני הוא האסיפה הכללית, והאסיפה הכללית היא שממנה - -

רואה חשבון חיצוני בלאו הכי.

נכון.

זאת אומרת החיצוניות שלו צריכה להיות מאושרת ברשות החברות.

מה שניסינו להכניס, וההצעה הזאת נדחתה ועכשיו אנחנו חוזרים בנו, שכיוון שאין לנו גורם חיצוני ברשות- -

אז אתם חוזרים בכם?

כן, הוא שאל למה הצעתי.

אם אתם חוזרים בכם, אז למה לבזבז זמן?

כי אדוני שאל, אז אני עונה.

על מה מצביעים עכשיו?

מצביעים על הנוסח המקורי שכבר הוקרא.

מצוין.

אנחנו מצביעים על הסעיף בנוסח הממשלתי.

שהוצע מלכתחילה.

23ח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 23ח – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 23ח אושר.

סעיף 23ח אושר פה-אחד.

הסעיף הבא שלא הייתה עליו הצבעה הוא סעיף 23י, סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).

הסעיף הזה הוא שאפשר להטיל משימות נוספות על המבקר. מי בעד ומי נגד (ה) ו-(ו)?

יש פה תיקון בכחול: "המבקר הפנימי יהיה עובד הרשות".

הוועדה כבר הצביעה, נשארו רק סעיפים (ה), (ו).

למבקר הפנימי יש 6 שנים, וליועץ המשפטי אין הגבלת זמן?

אין הגבלה על המבקר – הסעיף הזה ירד.

הייתה צריכה להיות הגבלה על הייעוץ המשפטי.

ירד, ירד.

הגבלה על הייעוץ המשפטי?

לא, לא, הסעיף ירד, וכרגע המצב דומה לשניהם.

על שניהם.

פה אין הגבלות על שניהם. במקום שתהיה הגבלה של שש שנים על שניהם, אין הגבלות על שניהם. כלומר זה תפקיד לכל החיים.

לא, מה שהוחלט לגבי תלונה על המבקרים הפנימיים והיועצים המשפטיים - - - יחול גם לגבי - - -

זה יהיה רוחבי.

יש משהו למישהו לומר על סעיפים (ה) ו-(ו)? אנחנו מצביעים על (ה) ו-(ו).

מה עם סעיף (א)?

סעיף (א) גמור.

הוצבע עליו בדיון הקודם.

מי בעד סעיפים (ה) ו-(ו)? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיפים (ה) ו-(ו) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים (ה) ו-(ו) אושרו.

סעיפים (ה) ו-(ו) אושרו פה אחד.

זה הוצבע כלשונו?

לא. הנוסח שאתה רואה, לדעתי, הוא הנוסח שלפני התיקון. אתה ראית את הנוסח הכחול?

חבר הכנסת אילן גילאון שאל קודם על הרביזיה.

אנחנו הצבענו - - - של המבקר הפנימי.

חבר הכנסת גילאון, אכן הוגשה בקשתו של חבר הכנסת נחמן שי לרביזיה בסעיף 4 ובסעיפים נוספים. הבקשה איננה על סדר יומה של הוועדה.

אנחנו יכולים לשים אותה על סדר היום.

כבוד היושב ראש, הבקשה שלי מאתמול שנפגשתי איתך, יש לה סיכוי לעלות היום?

אנחנו דנים. מתקדמים.

עכשיו יש בקשה של חבר הכנסת נסים זאב. אנחנו מגיעים לסעיף 24 לפי סדר הסעיפים.

בסעיף 24, בנושא של קבלת עובדים ותנאי עבודתם, אני מבקש להוסיף שלא תהיה אפליה בין העובדים, בפרט בכל מה שקשור לעובדי רשת מורשת. לנו יש כמעט 15 תקנים של עובדי רשת מורשת, ויש שם אפליה שחייבת לידי תיקון.

אני רק רוצה להקריא לפניכם את ההחלטות הקודמות שהיו ב-2007. כולנו זוכרים שלפני 2004 רשת מורשת הייתה נפרדת מרשת א', ובמסגרת תוכנית הקיצוצים תמיד מקצצים, ואנחנו לא יודעים מה הנזק. כך היה גם במשרד דתות וביטלו אותו- -

החזירו אותו.

בסדר, אבל היום זה יותר יקר להחזיר, לכן סוף מעשה במחשבה תחילה.

אני רוצה להקריא, ברשותכם, את החלטת הוועדה של יושב ראש ועדת החינוך והתרבות מיכאל מלכיאור מ-18 ביוני 2007 שלא לסגור את רשת מורשת. הוועדה קיבלה דרישה מרשות השידור לתקצב את הרשתות הייעודיות כראוי. זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים כרגע. הוועדה דורשת להגדיל את שידורי רשת מורשת 24 שעות ביממה – זה כרגע לא עומד על הפרק, אבל בהחלט הנושא של התקצוב והעניין שלא תהיה אפליה בין עובד לעובד זה דבר מתבקש ומחייב. באופן יחסי יש להם שליש שעות – שמונה שעות ביממה – אז לפחות שאותם עובדים לא יקופחו. לא מדובר בהרבה כסף. יש הבטחה שהאוצר ילך לקראתם, ועד ההצבעה בכנסת אני מאמין שהדבר הזה - -

אתה רוצה את זה בהסתייגות?

כן.

איך אנחנו מאשרים לו את ההסתייגות הזאת?

אם אני מבינה נכון, סעיף 24 לחוק העיקרי עניינו בקבלת עובדים ותנאי עבודתם. מבקש חבר הכנסת נסים זאב להוסיף סעיף קטן, שבו ייאמר שלא תהיה אפליה בין- -

איך אפשר בחוק ראשי? אני בעדו, אבל - -

אני יכולה להצטרף להסתייגות הזאת?

אפשר להצביע על זה. זה בסוף יעבור, וזה לא הסתייגות, זה יהיה סעיף. לא יהיה על מה.

האם ההסתייגות היא שרשת מורשת תשדר 24 שעות? על מה ההסתייגות בדיוק?

ההסתייגות היא באופן יחסי.

למעט שישי-שבת, כמובן.

אני דיברתי באופן יחסי: שמונה שעות הם עובדים, ולכן שלא יקופחו בשעות שהם עובדים לעומת העובדים האחרים. אני לא מדבר על 24 שעות כי לדעתי פה צריך חקיקה, פה צריך מדיניות שונה. אני לא הולך על כל הקופה כי אני לא אקבל שום דבר, אבל לפחות אלה שכבר משקיעים שעות – לא יכול להיות שהם יקבלו שכר של "הא לחמא עניא", של עניים.

האם הם עובדים במשרה מלאה ברשות השידור?

הם לא עובדים במשרה מלאה, אבל באופן יחסי.

- - -

נסים זאב אומר שלמרות שהרשת משדרת רק מספר מוגבל של שעות, שהשכר שלהם יהיה הוגן.

באופן יחסי, שמי שעובד- -

לא באופן יחסי ל- - -, אלא לשעות השידור. הוא הסביר לי את זה פעם מרשת מורשת. זאת דרישה הגיונית.

אנחנו נגד אפליה, רק בחקיקה ראשית?

לא הבנתי את ההסתייגות.

אני סגנית היועצת המשפטית של רשות השידור. אני לא מכירה את המקרה הספציפי של עובדי רשת מורשת, אלא רק ממה ששמעתי בוועדה. ברשות השידור על רוב העובדים חל הסכם קיבוצי. הסכם קיבוצי אמור לחול גם על עובדי רשת מורשת. אם יש עיוותים שהסכמים קיבוציים לא חלים משום מה, אנחנו נבדוק את זה. אבל מבחינת החוק - -

אני מבקש: עד הבדיקה שלך נקיים הצבעה. נשאיר לכם את הבדיקה לעוד מספר שנים, אבל אנחנו חייבים לבצע את השינויים. אדרבה, אם אין אפליה אז זה באמת לא רלוונטי.

נשמע את נציגם של רשת מורשת. בבקשה.

אני עובד רשת מורשת במשרה מלאה. אין לנו התנאים שיש לכל העובדים ברשות בנושא של שעות נוספות. מלכתחילה אנחנו לא מקבלים את השעות האלה בצורה מכוונת. במוצאי שבת דיברתי עם יושב ראש האגודה - -

מה השכר שלכם?

במשרה מלאה עם ותק של 22 שנה בתחום זה מקסימום 5,000 שקל, ואין לנו אפשרות לעבור את זה. אין לנו שעות נוספות, אין לנו שעות כוננות.

מה השכר שלך?

5,000 שקל.

כרמל, אתה שומע?

כן.

בעצם כל הטבות השכר של העובדים של הרשות זה בנושא של השעות הנוספות, בנושא של שעות כוננות, וזה אין לנו בצורה מכוונת. אני דיברתי עם יושב ראש האגודה שלנו שאמור לייצג אותנו בנושא הזה, ושאלתי אותו למה אנחנו לא מקבלים את זה, והוא אמר לי שאולי אחרי הרפורמה יעזרו לנו. מצד שני ברפורמה הולכים לעשות רביזיה של שלוש שנים אחורה מה יהיה השכר של אותו עובד, ולפי זה, הוא יקבל אחרי הרפורמה. זאת אומרת עד הרפורמה בעצם "דפקנו" אתכם, ועכשיו אחרי הרפורמה זה יהיה בחקיקה. זה יהיה לקבע את המצב שתהיו מקופחים תמיד.

תודה.

אני סגן הממונה על השכר באוצר. זה נכון שברשות השידור יש המון עיוותים במערכת יחסי העבודה, והרפורמה עושה ככלל מרכזי ובסיסי – סדר בכל הרמות של העובדים ושל יחסי העבודה גם בדירוג העיתונאים וגם בדירוג ההסתדרות.

באופן עקרוני כשהרפורמה הזאת תצא לדרך הדבר הראשון שיקרה זה הסדר הזה. אני לא חושב שזה נכון להסדיר מערכת יחסי עבודה בתוך חוק ולא בהסכם קיבוצי. זה כלל ידוע בהרבה מאוד חוקים. מחר בבוקר יבואו תאגידים אחרים, יבואו חברות ממשלתיות אחרות, וכולן ירצו לייצר את ההסדרה שלהן. כמו שאתם לא רוצים שאנחנו נייצר הסדרה של יחסי עבודה בתוך חוקים, כך לא נכון שיכפו על המעסיק- -

והאוצר משלם את זה, אתה יכול להסכים. תאמין לי. זאת לא צריכה להיות בעיה שלך בכלל.

אני מבקש הצבעה, ונמשיך הלאה.

אני רק רוצה לדעת אם קלעתי לדעת אדוני. אתה מבקש להוסיף סעיף קטן שבו ייאמר פחות או יותר משהו כזה – כמובן, זה לא הנוסח הסופי: "(ב)(1) בקביעת תנאי עבודתם של עובדי הרשות לא תהיה אפליה בין עובדי מחלקות שונות, ובכלל זה של עובדי רשת מורשת של הרשות לעומת רשתות אחרות ברדיו".

זה קצת בעייתי.

זאת הכוונה?

כן, כן.

זה בעייתי קצת בחקיקה. אתה יכול להגיד שעובדי רשת ג' משדרים מוסיקה. אתה יכול לפי זה לעשות לכל תחנה סעיף נפרד. זה קצת בעייתי בחקיקה ראשית בעיניי.

בכלל ביחסי עבודה. אנחנו לא מתערבים.

העיקרון הוא נכון, אבל הבעיה היא שכל רשת תוכל לדרוש זאת. אתה יכול להגיד שברשת ב' עובדים הכי הרבה, 24 שעות- -

אז תכתוב: "ברשת א'", אם זה מה שמפריע לך.

העיקרון הוא נכון.

רשת מורשת היא חלק מרשת א' או לא?

היא חלק מ"קול ישראל". כן, היא משדרת על התדר של רשת א'.

חבר הכנסת מילר, בבקשה.

העלו את הסוגיה הזאת עכשיו, ואני שומע בפעם הראשונה על העניין הזה. לפני שאדוני מצביע אני מבקש התייעצות סיעתית על העניין הזה.

מעניין שחבר הכנסת מילר לא ביקש התייעצות סיעתית כשהוא ביקש 9 מיליון שקל לרשת רק"ע, ואנחנו לא ביקשנו את זה.

אין שום בעיה, אדוני, אנחנו נבקש לעכב את כל החוק, ועד שזה לא יעבור שום דבר פה לא יעבור. אני מבטיח לך.

רק אל תפחידו אותנו.

כמה זמן אתה צריך התייעצות סיעתית?

ב-14:00 יש ישיבת סיעה.

ב-14:00 יש ישיבה אחרת מעניינת בנושא.

זאת לא הסתייגות, אדוני היושב ראש. לפי מה שאני רואה- - -

זאת הסתייגות, מה הבעיה שלך שזה יהיה בהסתייגות?

זה חלק מ- - -

מה הבעיה שלך? אם האוצר רוצה לתת עוד מיליון שקלים בסך-הכול או 1.5 מיליון- -

אם האוצר מסכים – בבקשה, אין לי בעיה.

אבל תן לי לעבוד על זה. עד המליאה אני סוגר את זה עם האוצר, מה זה מפריע לך עכשיו?

זה לא המליאה, זה חלק מהחוק עכשיו.

כדי להבהיר: אם הוועדה מצביעה על הסעיף הזה, חבר הכנסת זאב, ויש לסעיף הזה רוב הרי שהוא הופך לחלק מהחוק. יכול שהוא ייפול לאחר שהוועדה תאשר את הסעיף הזה, ככל שהיא תאשר. אם הממשלה תגיש הסתייגות ייתכן שהסעיף הזה ייפול במסגרת ההסתייגות- -

לכן אני אמשוך את ההסתייגות שלי.

אבל זאת לא תהיה הסתייגות שלך, זה יהיה חלק מהחוק, זה לא יופיע בצורת הסתייגות.

אני משאיר את זה כחלק מהחוק, תתייעץ עד מתי שאתה רוצה. אני חושב שזה לא פר, כי לא מדובר בכסף גדול, אלא בכסף קטן, ואין שום סיבה בעולם להתייעצות סיעתית. אני מבקש להצביע על זה עכשיו.

ברגע שהוא מבקש התייעצות סיעתית אני חייב לתת לו.

כן, אבל לא ב-14:00, עם כל הכבוד. גם לי יש ישיבת סיעה ב-14:00.

אתה לא יכול להקדים את ההתייעצות הסיעתית, חבר הכנסת מילר?

אני יכול להקדים בשעה. ב-13:00.

זה מפריע אם נצביע על זה ב-13:00?

אין לי בעיה. תהיה ישיבה מיוחדת רק לנושא הזה.

נעשה את זה ברבע לאחת.

אוקיי. בקיצור, הוא עשה גיוס בישראל ביתנו, זה מה שאתה צריך להבין.

אתם מסתכלים עליי בתקווה שאני אצהיר שלא ראוי לכתוב בחוק שלא תהיה אפליה בין עובדים כי ברור מאליו שאסור ולא ראוי שתהיה אפליה בין עובדים- -

אבל יש אפליה. יש קיפוח. למה לא לקרוא לתינוק בשמו?

אבל אני לא יכולה להגיד שזה סעיף בלתי חוקתי. אני יכולה להגיד שזה לא ראוי, אני לא יכולה להגיד שאי אפשר לכלול סעיף כזה.

אני לא סוגר שום דבר. אתה מכיר איך האוצר עובד, אתה יודע איך הוא עובד.

נכון, אני מסכים איתו.

"יש לי סגן אז תיתן לי את הזמן".

אתה אומר לפני כי זה הולך להיות חלק מהחוק, ואלה דברים שלא העלו לפני כן. תעלה את זה בישיבת קואליציה, בבקשה. רבותיי, אתם חלק מהקואליציה אז תתנהגו כמו קואליציה. אתם רוצים לשבור כלים – בואו נשבור כלים.

לא הייתם בגיבושון ביחד?

אלכס לא היה בגיבושון.

רק פיצוצים יצא מהגיבושון הזה.

הוא לא היה.

ההתייעצות הסיעתית של ישראל ביתנו הסתיימה.

למה לא היית, באמת? הפסדת.

מר פולק, בבקשה.

אנחנו רוצים להבהיר - -

אבל מה הבעיה להכניס את זה בחוק?

בן אדם מדבר, תפסיקו עם לול התרנגולים הזה.

לא צריך לכתוב בחוק שלא להפלות בין עובדים. זה כאילו ברור מאליו, ומצד שני אני לא יכולה להגיד שזה לא חוקתי ושהכנסת לא יכולה לכתוב דבר כזה.

- - -

חברת הכנסת ברקוביץ', נתתי זכות דיבור לנציג של האוצר, בואי נשמע אותו.

בואו נצא מהנחה שזה לא פר, ההסתייגות נשארת כהסתייגות.

אז זה יהפוך להסתייגות. אם הרוב בוועדה לא יקבל את הסעיף הזה אז אתה רשאי לרשום הסתייגות, וכל מי שירצה יצטרף אליה.

בסך הכול מדובר ב-15 תקנים. השוואת תנאים של כל העובדים, שדינם יהיה שווה.

אבל למה אתם לא מבקשים תקציב?

האם אפשר להציע הצעה?

מר פולק מדבר עכשיו.

בהמשך למה שאמר סגן ממונה על השכר לעניין הכנסה – לא נכונה, לדעתנו, של סעיף כזה לחקיקה – ברור שמבחינתנו הנושא לא מוכר, וכמובן, אין שום הסכמה של האוצר להכנסה של אלמנט תקציבי ספציפי כזה או אחר לתוך החקיקה.

זה לא אלמנט תקציבי- - -

רגע, סליחה, יש סדר, אתה לא בזכות דיבור, חבר הכנסת אייכלר.

אבל יש הטעיה של האוצר.

בסדר, אתה תעמיד אותם על טעותם בעוד כמה דקות.


גברת נויפלד, בבקשה.

זאת הפעם הראשונה שאנחנו שומעים על זה. האם לא ראוי לבקש מיושב ראש רשות השידור שנמצא כאן שככל שיש בעיה מבחינת העובדים בתוך רשות השידור, לבדוק את העניין?

זה בדיוק מה שרציתי להציע.

לבדוק?

כן.

לבדוק? ב-2007 זועקת הוועדה שיש קיפוח – מה יש לבדוק פה? ארבע שנים חלפו, את רוצה שאני אקריא לך מה הוועדה כותבת?

יושב ראש רשות השידור הוא יושב ראש חדש, האם לא ראוי לתת לו את האפשרות לבדוק?

מה זה קשור ליושב ראש חדש וממשלה חדשה? אז מה, לא ידוע שהיה קיפוח? - - - יש קיפוח – פתאום זה דבר חדש?

מה הבעיה להצביע על זה?

אדוני היושב ראש, בסוגיה הזאת עסקנו גם בישיבה הקודמת, עם כל הכבוד. אז מי שלא שמע את זה בישיבה הקודמת – יש לו בעיה.

לא סופרים אותך, אתה לא מבין את זה? אתה לא קיים.

אני מסכים- - -

חבר הכנסת זאב. מספיק, תגידו לי, מה ההתרגשות הזאת?


מר גילת, בבקשה.

אדוני היושב ראש, ביקשתי הרגע ממבקרת הפנים של רשות השידור שתבדוק את הנושא. אני לא חושב שזה ראוי לחקיקה, אבל זה להחלטתכם, כמובן. אנחנו מצדנו נעשה את הבדיקה.

תודה.


חברת הכנסת ברקוביץ', בבקשה.

אני לא שמעתי על מה דיברתם, אבל אני מכירה קצת את הבעיה. כשמדוברים על רדיו רקע שהוא רדיו שמייצג אוכלוסייה גדולה מאוד - -

הוא כבר תוקצב, ובצדק.

הוא תוקצב, ובצדק. צריך לחשוב גם על תקצוב במדינת ישראל של רשת מורשת. זה בהחלט משהו שחסר במדינה הזאת, ואין שום סיבה שיקומו כל מיני תחנות רדיו חדשות כשיש לנו רשות שידור שאמורה לתת מענה לאוכלוסייה מאוד גדולה. אני לא מבינה מה הבעיה להצביע, אדוני היושב ראש.

כל מה שמעכב את ההצבעה זאת את.

אני יוצאת.

חבר הכנסת מילר, ההתייעצות הסיעתית שלכם הסתיימה.

אדוני היושב ראש, אתה מוביל את הדיון, ואתה כפוף כמוני להחלטות הקואליציה.

השאלה היא האם אתה מושך את בקשתך להתייעצות הסיעתית.

כן, דיברתי - - - ואין בעיה.

בכוח ניסו להראות לנו שאנחנו לא מבינים זה את זה.

לא, בכוח ניסו שהפרוטוקול ישקף את מה שקורה ביניכם.

ואני הבנתי שההתייעצות הסיעתית הסתיימה.

אבל הפרוטוקול לא משקף את ההבנה ביניכם.

אדוני היושב ראש, בסוגיות מסוג זה צריך לשמוע מבדיקה של הגופים הרלוונטיים לחוק הזה עד כמה ההחלטה הזאת הולכת להיות מבוצעת בשטח. כל אחד אומר, בוא נבדוק. אם תהיה החלטה, וחבר הכנסת נסים זאב מוכן לחכות שתהיה בדיקה מסוימת, ואנחנו נשמע ובסופו של דבר נכריע – גם מבחינת תקצוב של משרד האוצר בעניין וגם מבחינת הביצוע של רשות השידור – אין בעיה. הרי בסופו של דבר אלה אותם אנשים.

אני לא יודע אם תתקבל החלטה, אבל אם תתקבל החלטה, והיא לא תהפוך להסתייגות, שתהיה בדיקה, ואם הבדיקה תראה אחרת – תהיה רביזיה. זה לא חלוט.

כמו שציינתי, אין לי עמדה חד משמעית בנושא הזה.

כשהרביזיה תהיה בשעה 13:00 אני מניח שתהיה הצבעה על הנושא.

ההצעה שלך סגורה?

כן.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת נסים זאב?

אפשר להקריא שוב?

"בקביעת תנאי עבודתם של עובדי הרשות לא תהיה אפליה בין עובדי המחלקות השונות, ובכלל זה של עובדי רשת מורשת של הרשות לעומת רשתות אחרות ברדיו.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אני בעד, אבל- -

אני בעד.

למה, לאקוניס יש משהו נגד מורשת?

נהפוך הוא – אני גם שמעתי את הדבר הזה לפני חצי שנה.

מצביעים.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 2.

ההצעה אושרה.

6- בעד, 2- נמנעים – ההצעה עברה.

ההצעה אושרה.


ברכות לרדיו מורשת.

הממשלה יכולה להסתייג?

הממשלה לא רוצה להפלות, היא רוצה- - -

- - -

רציתי רק לדעת אם הממשלה רוצה להפלות. זה הכול.

אני עוד לא ראיתי מצב שבו גורמים משא ומתן לאחר שלוש וחצי שנים. זה מאגודת העיתונאים שיושב פה. המשא ומתן מסדיר את המעמד של כל העובדים, ובאה הכנסת אחר כך ואומרת לו – לא, צריך לעשות משהו אחר.

מי אלה "כל העובדים"? האם רשת מורשת הם לא עובדים? מה זה, אוויר?

ברק שטרוזברג

דני זקן, יושב ראש אגודת העיתונאים, מייצג את כל עובדי רשות השידור ואת כל אגודת העיתונאים.

הייתה הצבעה?

כן, זה עבר.

ברק שטרוזברג

יש כאן עובדי הסתדרות. עופר עיני חתם על הסכם קיבוצי, ובאה הכנסת ואומרת שזה לא מקובל עליה.

הכנסת היא הריבון, תתרגלו לזה. תתחילו להתרגל שלכנסת יש מה להגיד אף על פי שאתם לא רוצים.

מה זה "הממשלה"? אתה תביא את זה, כמובן, לשרים.

ברק שטרוזברג

זכותו של הממונה על השכר לאשר- - -

לא, לשרים, לא לפקידות. שהם יחליטו - - -

ההסתייגויות מוגשות בחתימת- - -

הנושא של מורשת מוצה. תודה לחבר הכנסת נסים זאב.

החוק אומר שהאוצר צריך להוסיף או לא להוסיף – החוק אומר שלא יפלו. זה יכול להיות מתקציב רשות השידור. עמדת האוצר היא לא העמדה הנכונה, הוא מטעה את הציבור.

מר אייכלר, אנחנו לא פותחים עכשיו ויכוח על הנושא הזה.

פרופ' אילטוב מבקש רביזיה.

אני גם מבקש רביזיה. לא על הסעיף הזה, על סעיף אחר. לא רביזיה דרמטית – רביזיה טובה.

איפה הרביזיה שלי?

תכף תקבל אותה בכתב.

יש בקשה לרביזיה על הסעיף הזה?

של חבר הכנסת אילטוב.


הסעיף הבא.

הייתה רביזיה על סעיף 10, על משך כהונת ועדת האיתור, שזה עושים בסוף הדיון.

יש בקשה שלך, אדוני, לרביזיה בסעיף 10 לחוק העיקרי די בתחילת הצעת החוק. סעיף 19 להצעת החוק שעניינו לתקופה של חברי המועצה, הוצע מלכתחילה שתקופת הכהונה של חבר המועצה תהיה שלוש שנים, ואפשר יהיה לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת. הוועדה החליטה לשנות את הסעיף הזה וקבעה שחבר מועצה ימונה לתקופת כהונה אחת בלבד של ארבע שנים, וניתן יהיה להאריך את כהונתו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. נוצר חוסר התאמה בין תקופת כהונה של חבר מועצה לבין תקופת כהונה של חבר ועדת האיתור. לכן הגשת בקשה לדיון מחדש כדי לבחון האם אכן יש לבחון האם יש מקום להתאים את תקופת הכהונה של חבר ועדת האיתור לחבר מועצה. אז קודם כול צריך להעמיד להצבעה את עצם הבקשה לדיון מחדש.

רביזיה שלי לתקן משהו טכני של משך הכהונה.

של תקופת כהונה של חבר ועדת האיתור.

לא הייתה לי פה רביזיה?

זה על סדר היום.

מי בעד הבקשה לרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הרביזיה – רוב

נגד- אין

נמנעים – אין

הרביזיה אושרה

הרביזיה של חבר הכנסת שאמה אושרה פה-אחד.


כפי שהציגה היועצת המשפטית, מאחר ששינינו את תקופות הכהונה יש גם ועדות איתור וגם חברי מועצה אנחנו רוצים לסנכרן שתהיה אותה תקופה, אז אנחנו משווים את התקופה של חברי ועדת האיתור לזאת של חברי מועצת הרשות.

אם כך, ככל שמדובר בהשוואת משך הכהונה נוסחו של סעיף 10 יהיה: "חבר ועדת האיתור ימונה לתקופה של ארבע שנים" – לא של שלוש שנים – "ואולם רשאית הממשלה להאריך את תקופת כהונתו של חבר הוועדה עד לסיום הליכי מינויו של חבר ועדה במקומו לתקופה שלא תעלה" – על שנה או על שישה חודשים?

אני מעדיפה שנה כי ועדת האיתור היא מה שמחולל את כל המהלך, ושם באמת חשוב שלא יהיה שום חלל.

זה בעקבות הערתך, אגב.

סליחה, רציתם השוואה, אז למה פה לא השוואה?

ההערכה היא רק למקרה שלא מינו. מכיוון שוועדת האיתור מחוללת את כל התהליך, אם גם שם יהיה חלל ולא יהיו לי חברי ועדה- -

חצי שנה זה מספיק.

כבר אמרנו - - - עכשיו נפתח על זה דיון של שעתיים.

- - - שזה יהיה ארבע שנים.

בסדר, ארבע שנים ואותם תנאים בדיוק. מי בעד השוואת התנאים שהוצגו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד השוואת התנאים – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

השוואת התנאים אושרה.

ההצעה אושרה.


עוברים להוראות המעבר.

הנוסח שמונח על השולחן הוא נוסח עם הרבה שינויים לעומת הנוסח המקורי. ברשותך, אני אקריא אותו בשלמות. מאוד קשה להבין אותו בלי הסבר, אבל אחרי שאני אקריא את כולו אני אתן הסבר מקיף על כל הקונספט, אם זה בסדר מבחינתכם.

"תיקונים להצעת חוק רשות השידור".

תחילה

38. תחילתו של חוק ביום פרסומו (להלן – יום התחילה), בכפוף להוראות המעבר

הקבועות בסעיף 40 להלן.

מינוי ועדת
39. (א) חברי ועדת האיתור הראשונה ימונו לפי סעיף 7 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 7

איתור

לחוק זה בתוך שנה מיום התחילה.

ראשונה


ומועצה ראשונה (ב) חברי מועצת הרשות הראשונה ימונו לפי סעיף 14 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 9

לחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה.

תסבירי את סעיף 39.

אני אסביר את סעיפים 38 ו-39. עקרונית החוק נכנס לתוקף ביום פרסומו כפוף להרבה מאוד סייגים שמפורטים בהמשך. כדי להתניע את המוסדות החדשים צריך קודם כול למנות ועדת איתור שהיא מצדה זאת שמנהלת את ההליך של מינוי המועצה. אנחנו מציעים לקצוב תקופה של שנה למינוי חברי ועדת האיתור הראשונה ועוד שנה עד למינוי המועצה הראשונה. סך-הכול זה מביא אותנו בתוך שנתיים למועצה ראשונה.

התנגדות להוראות האלה?

מתי נבחרה המליאה הנוכחית?

המליאה הנוכחית נבחרה בחודש מרס.

2011?

כן.

ואם לא היה החוק הזה , כמה זמן?

שלוש שנים.

אז למה שנתיים? אז שלוש. אני מציע שלוש שנים, אדוני.

על מה?

על שלוש שנים. במקום שיהיה שנתיים מיום התחילה אני מציע שלוש שנים, כמו שהיה לולא החוק.

אדוני היושב ראש, אני אסביר משהו. החוק הזה מכיל הרבה תיקונים. הצעת החוק הזאת משנה את פניה של רשות השידור ואמורה לארגן מחדש את פעילותה. ככל שתבקש להאריך את תקופת הכהונה של המליאה הקיימת זה מונע כניסה לתוקף של הסעיפים שמדברים על המבנה הארגוני החדש של הרשות. ככל שנדחה את התחולה כך נדחה תחולה של הוראות נוספות בתוך החוק- -

הנקודה ברורה.

אנחנו יושבים פה לארגן מחדש את עבודתה של הרשות, ואין שום טעם לדחות את זה ולא לתת לרשות לפעול כמו שצריך כמה שיותר מהר.

אולי אפשר לקצר את זה לחצי שנה.

הייתה דילמה ובכל זאת- -

הם התחילו רק לפני ארבעה חודשים את תפקידם. זה פשוט דבר לא הגון כי כאשר הם נבחרו, עברו את ועדת שפניץ ואת כל הוועדות ואת היועץ המשפטי לממשלה – רק לנשיא ארצות-הברית הם עוד לא הגיעו, החברים שם- -

- - -

אני אומר לך, כן.

ההצעה הזאת הייתה בצנרת כבר אז. הם ידעו. זה היה ברור שההצעה הזאת מתקדמת, ולכן נתנו שהות של שנתיים. ככל שאדוני ידחה את התחולה אנחנו נפגע ברשות השידור, ודוחים את הרפורמה.

אז מה אתם רוצים? ועדה חדשה?

אנחנו מבקשים שנתיים.

שנתיים ממועד החוק. זאת אומרת החוק יעבור בזמן הקרוב, וזה ייצא שנתיים ממועד החוק, וזה יביא את המליאה לכהונה של כשנתיים וחצי לעומת שלוש שנים בחוק הקיים.

זה לא כזה הבדל.

אדוני היושב ראש, אני לא יודע למה זה צריך לקחת שנתיים. אם רוצים לחולל שינוי, ואנחנו יושבים כאן – מה זה, בעוד שנתיים? אני לא יודע מה יהיה בעוד שנתיים.

מה זאת אומרת? זאת הוראת מעבר שתאפשר לוועד המנהל שנבחר אך לפני ארבעה חודשים- -

אבל אם הוועד המנהל זה טוב, אז למה צריך את החוק? בוא נחכה עם החוק עוד שנה.

אז שלוש שנים כמו ברישיונות ובזיכיונות.

אנחנו ניפגש פה בעוד שלוש שנים, מי שיישאר פה.

אם אינני טועה, חבר הכנסת אופיר אקוניס, בכל מקרה לגבי חברי המועצה שמכהנים עכשיו – תקנו אותי אם אני טועה – אין מניעה לשוב ולמנות אותם שוב.

נכון. אף על פי שיש קדנציה מוגבלת, לחברי המליאה הנוכחיים יש חריג, והם יוכלו לכהן עוד תקופה, להבדיל מחברי מועצה חדשים שיש להם קדנציה אחת בלבד. זאת אומרת אמנם התקופה קוצרה במעט, אך אפשר לשוב ולמנותם להבדיל מאחרים.

אז אולי כדאי לעשות את זה מיד.

מה זה מיד?

את החוק.

כצ'לה, תאמין לי שאתה צריך להיות מאוד רגוע.

ברשותך, אני רוצה לברר. כתוב כאן שהם ימונו בתוך שנה, אבל אין אותו דבר לגבי חברי המועצה בתוך שנתיים מיום התחילה, האם לא ראוי שהשר יפרסם הודעה ברשומות על יום מינוי ועדת האיתור ובעיקר על יום מינוי חברי מועצת הרשות השנייה? כי למועד הזה יש השלכות לסעיפים הבאים.

לדעתי, יש הוראה אחרת שאומרת שלמינויים יהיה פרסום ברשומות.

יש סעיף בתוך החוק עצמו – סעיף 43 שאומר שכל מינוי של חברי מועצה יפורסמו ברשומות, ואין לי בעיה להוסיף גם "ועדת האיתור". אם היועצת המשפטית רוצה לראות, אין לי בעיה להוסיף גם את ועדת האיתור. כרגע חברי מועצה, מנכ" ויושב ראש – מפורסמים- -

מה הבעיה עם אותם אנשים שכרגע הם בוועד המנהל? אתם לא יכולים לעבוד איתם?

יכולים, אין בעיה.

אז מה הבעיה עם שלוש שנים?

הבעיה היא שזה דוחה סעיפים אחרים.

כמו?

תכף היא תסביר את המנגנון שעשינו. אבל החוק הזה בנוי כך שתהיה מועצה, והחוק מבטל את הוועד המנהל. ככל שנמשיך עם המבנה הקיים אנחנו לא עושים את השינוי המבני בתוך רשות השידור.

אבל אי אפשר לעשות שהוועד המנהל הקיים יהיה חלק מההקמה של המועצה?

אין מניעה שזה יהיה. אם אנחנו מבטלים את ההגבלה של כהונה אחת בלבד- -

לא הבנתי. כרגע כמה אנשים יש בוועד המנהל?

שבעה.

כמה אנשים יש במועצה שעומדת לקום, לפי החוק?

שלושה עשר.

אז אנחנו יכולים להגיד שלתקופת מעבר יוספו עוד ארבעה אנשים.

אנחנו לא רוצים לפזר מידית את המליאה שמונתה לפני ארבעה חודשים. היא מונתה עכשיו, היא התחילה מהלכים. אנחנו גם יודעים שייקח לנו זמן למנות את המועצה החדשה, לפי החוק, כי אין ברירה, כי קודם צריך ועדת איתור. זה גם פעם ראשונה שנמנה ועדת איתור.

אז בפעם הראשונה ימנו שישה אנשים, ואחרי חצי שנה יחליפו שבעה אחרים.

ההרכב של המועצה נקבע בחוק, לרבות איזה תמהיל יהיה בה. אפשר להדביק כל מיני הדבקות, אבל חבל. אמרנו שנעשה פשרה – שנתיים מינוי, ואין מניעה להתמנות גם למועצה שאחריה, לפי המנגנון שנקבע בחוק.

מה דעתך, אלכס?

שנתיים וחצי או שלוש?

זה יוצא בפועל שנתיים וחצי.

אז שיהיה כתוב.

מה זה "בפועל"?

כי הם מונו לפני חצי שנה, ובעוד שנתיים- -

אז אני מבקש שיהיה שנתיים וחצי, שיירשם שנתיים וחצי.

אבל אז זה הופך את זה לשלוש.

תאמין לי, אני לא יודע אם זה קריטי יותר.

אדוני היושב ראש, כל המשנה – ידו על התחתונה.

כל המשנה? כרגע עשית שינוי דרמטי.

אני הוספתי.

אה – כל המוסיף – מיטיב, כל המשנה- -

תגיד לי, בנרות חנוכה – הולך ומוסיף זה גורע או מוסיף אור?

נסים הציע רעיון פשרה.

אני מבקש שנתיים וחצי.

יש מישהו שמציע שנתיים ורבע?

לא, לא – שנתיים וחצי.

במקום שנתיים יבוא שנתיים ושישה חודשים?

כן.

בתוך שנתיים ושישה חודשים.

למה? מה זה "בתוך"?

אנחנו לא מתחייבים לתאריך מדויק, אנחנו חייבים לסיים את המהלך בתוך המועד הזה.

אתה יכול לסיים את זה גם אחרי חודשיים.

לא, אי אפשר כי לא קבעו ועדת איתור.

זאת מילה מאוד חשובה – "בתוך".

זה ברור שזה "בתוך".

מבחינתם גם "בתוך שלוש שנים" זה- - -

בדיוק. אם זה "בתוך", אז מה זה משנה?

אז למה אתם מתנגדים לשלוש שנים?

אני מציע להוריד את המילה "בתוך" ולכתוב "שנתיים וחצי". מה פתאום "בתוך"? "בתוך" זה אומר שבעוד שישה חודשים קבוצה מסוימת תחליט שהוועד המנהל הזה לא מוצא חן בעיניה. בשום אופן לא "בתוך". עם כל הכבוד, יש גבול.

אם יש קבוצה אז היא ממנה.

לא יודע מי. אני לא מוכן "בתוך".

לפחות עד שהממשלה הבאה תיכנס - - -

בתוך שנתיים וחצי ולא פחות משנה.

עזוב את המילה "בתוך", אדוני היושב ראש.

לא "בתוך", "בתוך" זה יכול להיות גם - - -

נכון מאוד, הרב זאב צודק.

"ולא פחות משנה".

מה זה חתן וכלה?

שנתיים וחצי מיום התחילה. אני עדיין מציע שלוש, אבל אני מקבל את עצת הרב.

אני מציע אפילו ארבע.

עכשיו כבר הבנת?

הבנתי.

תודה רבה לך.

- - -

- - -

אני רוצה, בבקשה, להציע הצעה.


ברשותו של אדוני, הוראות המעבר לא פשוטות בכלל. חבר הכנסת אקוניס, האם ברשותך אפשר להקריא את שאר ההוראות, ואז יוסברו שאר ההוראות ויראו את מורכבות העניין? ככל שאנחנו דוחים אנחנו רק מסבכים את המורכבות.

אני מבקש מהיועצת המשפטית לרשום לפניה את ההצעה להוריד את המילה "בתוך" ולהמשיך לשנתיים וחצי.

האוצר, מה יש לכם לומר בעניין?

נכון היה שהצעת החוק הזאת תיכנס לתוקף באופן מידי. אבל כיוון שיש אילוצים בכל מיני נושאים, למשל במינוי של המועצה, במינוי של המנכ"ל ושל אנשים שכבר נכנסו לתפקידם, יש צורך שתהיה הוראת מעבר לתקופה מסוימת ומוגבלת. ברור שככל שדוחים את המהלך הזה יותר ויותר זה אומר שהמשמעות של החוק הזה שהוועדה אמורה לאשר הולכת ופוחתת. אם זה יהיה להרבה שנים המשמעות של החוק הזה תהיה כמעט שווה לדבר. לכן אנחנו סבורים שהאיזון בחוק יישאר על שנתיים ולאפשר לשר הממונה - - - ראש הממשלה לקבל החלטות אחרות. זאת עמדת משרד ראש הממשלה.

זאת עמדת משרד ראש הממשלה? בסדר.

עמדת משרד ראש הממשלה?

כן.

עמדת הממשלה.

זאת לא עמדת הממשלה.

מה זאת אומרת?

נציג משרד ראש הממשלה, בבקשה.

זאת עמדתנו אחרי שיחה עם לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אפשר לשנות את עמדת הממשלה. אם אקוניס יוציא אותו החוצה.

זאת עמדתנו אחרי שיחה עם איל.

לא אקוניס יוציא החוצה – יש פה הכרעה של חברי כנסת שיש להם עמדה, עם כל הכבוד.

אנחנו לא מוותרים.

עם כל הכבוד לממשלה. הממשלה מבקשת להעלות את האגרה. אתה בוודאי לא תשמח לכך, נכון? הממשלה מבקשת. סוג של פקידות בממשלה מבקש, ואנחנו לא פה למען הדבר.

זאת לא פקידות, זה החלטות ממשלה.

מאה אחוז, אנחנו נגיע לישיבה של 13:30 ונראה מה יקרה.

הוא אומר משהו אחד, והממשלה אומרת משהו אחר. אפשר לבדוק את העניין הזה סופית.

ולא נסיים את החוק הזה היום?

גם ככה דחית את זה עכשיו בשלוש שנים, אז עוד יומיים?

בדיוק. וגם הגשתי רביזיה, אז בכלל לא נסיים.

אני רוצה להבין, האם כל החוק נדחה לשנתיים או רק הסעיף של המינוי של המועצה?

עוד לא הקראנו – הרבה מאוד סעיפים יידחו לשנתיים.

כל מה ש- - -

לא הכול, חלק גדול מאוד. חלק גדול ומשמעותי יידחה לשנתיים. הוא תלוי במבנה החדש. זה מה שניסינו להסביר, עוד לא הקראנו.

חברים, חמש דקות הפסקה.

(5 דקות הפסקה)

אני מחדש את הישיבה. אנחנו לא מצביעים על הסעיף הזה.

מדלגים עליו?

כן.

אני ממשיכה בסעיף 40 בהוראת המעבר:

40(א). מליאת רשות השידור וחברי הוועד המנהל שכיהנו ערב יום התחילה ימשיכו לכהן בתפקידיהם עד ליום מינויה של המועצה הראשונה לפי הוראות סעיף 39 לחוק זה (להלן – תקופת המעבר), ויהיו נתונות להם סמכויותיהם כפי שהיו קבועות בחוק העיקרי ערב יום התחילה וכן סמכויות נוספות הקבועות בחוק זה אשר נכנסו לתוקפן ביום התחילה כמפורט בסעיף קטן (ב) להלן; בתקופת המעבר יראו את יושב ראש הרשות כיושב ראש המועצה לעניין סמכויותיו לפי חוק זה, ואת שאר חברי המליאה כחברי המועצה שמונו לפי חוק זה, אלא אם נאמר במפורש אחרת, והכול בשינויים המחויבים.


זאת אומרת בתקופת המעבר, שלפי ההצעה של הממשלה, אמורה להיות כשנתיים- -

מה עם (ב)?

להקריא את הכול?

כן, בטח.

הקראה: (ב) בתקופת המעבר יחולו הוראות חוק זה בשינויים המפורטים להלן:


(1) הפרק השני והפרק השלישי לחוק, כנוסחם ערב יום התחילה, יחולו על המליאה והוועד
המנהל שיכהנו בתקופת המעבר, זאת במקביל לפרק השני לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה,
ולהוראות סעיפים 14 ו-15 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, אשר יחולו על הליכי כינון
ועדת האיתור הראשונה ופעילותה ועל הליכי כינון המועצה הראשונה, לפי העניין; אין
בקיום ההליכים למינוי ועדת האיתור הראשונה או במינויה או בקיום ההליכים למינוי
המועצה הראשונה כדי לגרוע מסמכויות מליאת רשות השידור והוועד המנהל או מתוקף
פעולותיהם;

בסעיף (2) אני מקריאה תיקון קל לנוסח שמונח על השולחן:

(2) מי שנתמנה ערב כינונה של ועדת האיתור הראשונה למנהל הכללי של רשות השידור,

יתמנה לתפקיד ויכהן בו לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחן ערב יום התחילה, ויחולו
לגביו סעיפים 23-23ג לחוק העיקרי, כנוסחם ערב יום התחילה, כל זאת עד לסוף תקופת המעבר.

אולם לעניין תקופת כהונתו יחולו לגביו הוראות סעיף 23א(א) לחוק העיקרי בנוסחן לפי חוק
זה; סעיפים 23-23ג לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, יחולו על מנהל כללי שימונה החל
ממועד כינונה של ועדת האיתור הראשונה, ואולם עד לסוף תקופת המעבר, בכל
מקום במקום "המועצה" יבוא "המליאה", ובכל מקרה סעיף 23ג לחוק העיקרי,
כנוסחו ערב יום התחילה, יוסיף לחול על המנהל הכללי עד לסוף תקופת המעבר;

שאני אבין, המנכ"ל שהולך להתמנות יהיה עד התקופה שתקום המועצה החדשה.

לא, לא, הוא ימונה לקדנציה שלמה.

(3) סעיפים 16, 17, 19 – 21ג, 21ה, 21ח, 22, 23ד-23ו, ו-23ז(ה) לחוק העיקרי- -

רגע, את קוראת את זה לעצמך?

ביקשו שאני אקריא עד הסוף, ואז אסביר. לי לא אכפת להסביר סעיף-סעיף.

יש נוסח שמונח לפני חברי הוועדה, וביקשו ממנה להקריא.

אני עולה חדשה, אני לא קוראת כל כך מהר.

אני מוכנה להסביר סעיף-סעיף או להקריא ברצף ולהסביר בסוף – לפי מה שיבקש היושב ראש.

זאת לא הבנת הנקרא כרגע.

אין ספק שצריך להקריא את זה. אני כרגע מקריאה, לא מסבירה.

איפה את, את יכולה להגיד לי?

בסעיף קטן (3) בעמוד השני. זה בדפי התוספת שמונחים על השולחן.

גמרת להקריא את הוראות המעבר?

לא.

קודם תסיימי את ההקראה, ולאחר מכן יינתנו ההסברים.

(3) סעיפים 16, 17, 19 – 21ג, 21ה, 21ח, 22, 23ד-23ו, ו-23ז(ה) לחוק העיקרי כנוסחם בחוק זה, וכן סעיפים 10, 11- -


אני מוסיפה פה תוספת בעקבות תיקון שעשינו:


- - סעיף 11 בפסקאות (1)-(3), 17, 20, 23, 27-31, 34, 36 לחוק זה, ייכנסו לתוקף במועד כינון המועצה הראשונה;
(4) בתקופת המעבר, במקום סעיף 18 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יבוא:
"יושב ראש הרשות יגיש לשר, אחת לשנה, דוחות כספיים וכן דוח על פעילותה של הרשות;
בדוח הפעילות יפורטו, בין השאר, היעדים השנתיים שקבעה הרשות, עמידתה ביעדים
האמורים, וכן עמידתה בדרישת ההפקות המקומיות הקנויות לפי סעיף 44ג; הרשות תפרסם
את תמצית הדוחות הכספיים ואת דוח הפעילות באתר האינטרנט של הרשות ובכל דרך אחרת
שתמצא לנכון; לעניין זה, "דוחות כספיים" – מאזן, דוח רווח והפסד ודוח על תזרימי מזומנים
לרבות ביאורים להם";
(5) בתקופת המעבר, בסעיף 21ד לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, במקום "המועצה" יבוא

"המליאה", ובסעיף קטן (ב), לפני המילים "בעל מומחיות" יבוא "במידת האפשר";

(6) בתקופת המעבר, בסעיפים 21ו, 21ז, 23י לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, במקום "המועצה"

יבוא "המליאה והוועד המנהל";

(7) בתקופת המעבר, בסעיף 23ח לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, במקום "המועצה" יבוא "הוועד
המנהל", ואולם מי ששימש כרואה חשבון מבקר של הרשות ערב יום התחילה יוסיף לשמש
בתפקידו לפי תנאי ההסכם שנכרת בין הרשות לבינו ערב יום התחילה ולעניין מינוי לתקופת
כהונה נוספת יחולו לגביו הוראות סעיף 23ח(ב) לחוק העיקרי בנוסחן לפי חוק זה;
(8) בתקופת המעבר, בסעיפים 14, 15, 18, 24, - 35 לחוק זה, במקום "המועצה" יבוא "הועד
המנהל";
(ג) מי שכיהן ערב תחילתו של חוק זה כחבר במליאת רשות השידור לא תבוא התקופה בה כיהן בתפקיד זה במניין התקופות לפי סעיף 19 לחוק העיקרי.
(ד) כל עוד לא נקבע אחרת בכללים לפי סעיף 21ה(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9, יחולו לגבי יושב ראש המועצה תקנות רשות השידור (גמול), התשל"ח-1978‏, כנוסחן ערב יום התחילה, כפי שחלו לגבי יושב ראש רשות השידור.

הסבירי, בבקשה.

יש פה הרבה מה להסביר.


כמו שכבר הסברנו בסעיף הקודם שטרם הוצבע, מליאת רשות השידור והוועד המנהל שלה אמורים להמשיך לכהן לתקופת מעבר – תקופה שלפי הצעת הממשלה אמורה להיות כשנתיים. בתקופה הזאת יהיו להם סמכויות לפי החוק הקיים כמו שהם היום. זאת אומרת ההוראות ממשיכות לעמוד בתוקף, ויהיו להם חלק יחסית קטן מהסמכויות החדשות לפי החוק החדש. כל סמכות שיכולנו להקנות להם כבר בלי ליצור בעיות – הקנינו. אבל הרבה מהסמכויות החדשות בחוק מייצרות קושי כשיש שני גופים – מליאה וועד מנהל.

לא יהיו שני גופים.

בתקופת המעבר הם מקבלים רק מקצת מהסמכויות של החוק החדש, ורוב סמכויותיהם זה רק במסגרת החוק הישן. זה ההסבר לסעיף (א) וגם לסעיף (ב)(1). במקביל לזה שהם קיימים ופועלים בעיקר לפי החוק הישן ורק לפי מעט הוראות בחוק החדש, כבר מתחילים ההליכים להקמת ועדת האיתור הראשונה ולפעילותה ולהקמת המועצה הראשונה. אלה - - - של סעיף (א) ושל (ב)(1).

ואם פתאום זה יעבוד מאוד מהר זה יכול להיות בתוך שנתיים, זאת אומרת – ארבעה חודשים. ואז לא נתתם הזדמנות לוועד המנהל הנוכחי שמשקף את העמדות השונות בציבור על פי העמדות בחברה הישראלית, שמייצג את הציבור שבחר בו אך לפני ארבעה חודשים.

זה לא יכול להיות תוך ארבעה חודשים, אדוני.

לא, הם נבחרו רק במרס – אפילו פחות מארבעה חודשים. האם הם ידעו את הדבר הזה כאשר הם עשו את כל ההכנות?

הדברים היו ידועים.

ידעו? נציגי ציבור, מה זאת אומרת?

נציגי ציבור.

יש שם נציגים לכל הזרמים.

אין אף נציג ליוצרים שם.

אין נציג של היוצרים?

אין. יש נציג של מוסיקאים – אין אף נציג - - -

ישנו יעקב נווה. יעקב נווה הוא לא במליאה? מה הוא?

יוצר מוסיקלי.

אה, זה בתוך היוצרים.

אלה שעושים טלוויזיה, ואלה שעושים מוסיקה.

גם אין נציג לעיתונאים.

אין נציג גם לעיתונאים.

בכל מקרה גם המועצה החדשה אמורה לשקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור – אין הבדל במישור הזה.

פסקה (2) מדברת על המנכ"ל. הקראתי אותה עם תיקון נוסח קל. רשות השידור נמצאת כרגע בהליכי ועדת איתור לקראת מינוי מנכ"ל. בהצעת החוק נאמר שהמנכ"ל שימונה – בין אם ימונה לפני פרסום החוק ובין אם בסמוך אחרי פרסום החוק – כל מנכ"ל שימונה עד למועד שבו תהיה ועדת איתור ראשונה, לפי החוק החדש, ימונה על-פי הליכי החוק הקיים, וזאת מכיוון שהליכי המינוי בחוק החדש מותנים בקיומה של ועדת איתור. עד שהיא לא תהיה ועדת האיתור החוקית ועד שהיא לא תהיה קיימת אנחנו פועלים במסגרת הליכי המינוי של החוק הקיים. בעצם במשך השנה הקרובה כל מינוי מנכ"ל חייב להיעשות לפי החוק הקיים, החל במועד שבו תהיה ועדת איתור- -

יש ועדת איתור.

יש היום ועדת איתור, אבל היא לא בהרכב של החוק.

ברור, היא בהרכב של החוק הקיים.

אבל היא כבר ברוח החוק החדש.

אבל היא לא זהה, היא גם לא יכולה להיות זהה. גם אם היינו רוצים זה לא אפשרי. מכיוון שהיא כבר פועלת, ומכיוון שבמשך שנה לא תהיה לנו ועדת איתור על-פי החוק, אין מנוס מקביעת הוראת המעבר.

יש תאריך שהיא צריכה לסיים את עבודתה?

בוודאי. המועד האחרון להגשת מועמדויות הוא ב-22 ביוני.

זה בשבוע הבא.

נכון.

ואז אתם מפרסמים מי הגיש מועמדות?

למה?

מה זאת אומרת "למה"? אני רוצה לדעת. זה גוף ציבורי שאני רוצה לדעת מי הגיש לו מועמדות.

היא תנהג בהליכים המקובלים לוועדות איתור בשירות המדינה- -

אוקיי.

היא תקיים את ההליך האיתור, והיא מקבלת גם הנחיה.

אופיר, אם אתה מועמד אתה צריך להזדרז.

לא הגשתי מועמדות.

התשובה מאוד סתומה – מזה אנחנו מבינים שתפורסם או לא תפורסם?

זאת תשובה פרוזאית.

שמות המועמדים בשלב המקדמי לא מפורסמים.

בכל מקרה, המנכ"ל אמנם ימונה בשנה הקרובה, לפי הליכי החוק הקיים, אבל הקדנציות שלו יהיו לפי החוק החדש. מכיוון שכבר יש חוק חדש הקדנציות שלו כבר יהיו לפי החוק החדש.

כמה זה?

ארבע עם אופציה לארבע.

זה יהיה באישור הממשלה?

הליך מינוי המנכ"ל יהיה כפי שהוא היום – באישור הממשלה, והשר צריך לקיים התייעצות עם המליאה – הכול כפי שזה היה בארבעים השנים האחרונות.

כמה, ארבע שנים?

חמש.

לא- - -

לפי החוק החדש, ארבע עם אופציה לארבע.

ארבע ועוד ארבע.

מה זה, מכירה פומבית?

יותר טוב מנשיא המדינה.

הסעיף הבא מונה את כל הסעיפים שייכנסו לתוקף רק במועד כינון המועצה הראשונה. כמו שאתם רואים יש לא מעט דברים שלא פועלים בכלל עד שאין מועצה ראשונה. זה בעצם המחיר של תקופת מעבר ארוכה.

מה זה "מועד כינון המועצה החדשה"? למה הכוונה?

היום שבו היא תקום.

יש לי יום להקמת מועצה או יום של מינוי חברי מועצה? המונחים האלה משמשים בערבוביה.

ברמת הנוסח אין ספק שעל הוראת המעבר נבקש גם הסמכה של הוועדה לעבוד על הנוסח.

אני לא צריכה הסמכה של הוועדה, יש לי הסמכה קבועה לדבר על הנוסח.

הכוונה היא ליום מינוי המועצה החדשה הראשונה. אוקיי?

האם יש חפיפה מוחלטת בין יום מינוי חברי המועצה לבין יום מינוי המועצה?

אין דבר כזה, מינוי המועצה.

עקרונית, לפי חוק הפרשנות.

אין לי חוק הפרשנות לכאן. אני רוצה להבין. אני כותבת חוק אז אני לא צריכה - - -

היועצת המשפטית, הערתך נכונה. הנוסח מתייחס כרגע למינוי חברי מועצה, ולכן צריך שיהיה מינוי של חברי מועצה.

הם כולם ימונו ביום אחד?

אם אנחנו מדברים כבר על הקדנציה של המנכ"ל- -

אגב, זה מאוד הגיוני שזה יהיה שלוש שנים, חבר הכנסת מילר, כי אז ייכנסו לתוקפם שינויים רבים בתקשורת הישראלית, גם בשידור המסחרי וגם בשידור הציבורי.

אני לא נכנס לשלוש-ארבע שנים. מה שכן, לדעתי זה הרבה יותר עקרוני.

אני חוזרת לסעיף 39 שבו הצעתי את ההצעה לא להסתפק בסעיף שיש פה לגבי מינוי חברי מועצה, אלא שהשר יפרסם מועד ליום מינוי המועצה החדשה, יום מינוי חברי - - - אני מדברת על יום מינוי המועצה הראשונה.

הראשונה – אפשרי.

רק לגבי הראשונה.

אדוני היושב ראש, אם אנחנו כבר מדברים על הקדנציה של מנכ"ל רשות השידור - -

- - -

אני יכול להגיד פה כמה מילים? כל הזמן אני מנסה להתפרץ ולא נותנים לי.

אין דבר כזה- - -

אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע כאן הצעה. אנחנו מדברים על חוק רשות השידור. אנחנו עושים פה רפורמה מאוד גדולה שמתייחסת למינוי מנכ"ל וקדנציה אחת בתוספת של ארבע שנים.

אם כבר אנחנו מדברים על הסוגיה הזאת גם הנושא של מפקד גלי צה"ל צריך להיות חלק מהעניין הזה.

זה בוועדת חינוך, לא?

לא. זה גם חלק מחוק רשות השידור.

שמה?

מי שאחראי על התכנים האזרחיים של גלי צה"ל זה רשות השידור. אין שום התייחסות לא לקדנציות ולא לשום דבר שקשור - -

הממשלה שומעת את חבר הכנסת מילר?

אני מבקש שהממשלה תבדוק את העניין הזה לישיבה הבאה; לעשות הסדרה לכל הנושא של מפקד גלי צה"ל מבחינת הקדנציות ומבחינת דרך המינוי.

אפשר לענות על זה?

אני מסכים עם חבר הכנסת מילר.

הצעת חוק גלי צה"ל בהקשר אחר מונחת על שולחן הוועדה, כך או כך.

זה לא זה, גברתי היועצת המשפטית.

תאפשרו לה לדבר, מונח תיקון אחר. היא החלה לדבר, היא תסביר את זה.

חוק גלי צה"ל מוסדר כרגע רק בהיבט של תשדירי שירות והודעות חסות. תוקפו של החוק הזה, למעשה, פקע, והצעת חוק להארכת תוקפו- -

עברה קריאה ראשונה.

- - עברה קריאה ראשונה ומונחת על שולחן הוועדה. אם יש מקום להסדיר את הכהונה של מפקד גלי צה"ל – להבנתי, זה במסגרת אותו חוק שאפשר לשנות גם את שמו. אני מציעה שעד לדיון בוועדת הכלכלה - -

שבוע הבא.

- - בהצעת חוק גלי צה"ל הממשלה תגבש גם עמדה לגבי הסיכוי- -

אין סיכוי. הקימו ועדה מיוחדת שתבדוק את זה.

אני יכול לומר מילה בקשר לגלי צה"ל, כבוד היושב ראש?

כן.

כבוד היושב ראש, האם ידוע לכבוד היושב ראש שגלי צה"ל כפוף לרשות השידור? האם רשות השידור ישבה פעם על גלי צה"ל? האם הוועדה דנה בתוכניות - -

יש חוק.

בחוק של מדינת ישראל- -

בחוק כתוב שאחראי על התכנים - -

חבר הכנסת מילר, הוא שואל – בפועל. הוא צודק.

בפועל. מי שאחראי על התכנים האזרחיים של גלי צה"ל זה רשות השידור.

לכן אני שואל את אדוני היושב ראש, האם פעם התכנסה רשות השידור – הוועדה או המועצה, אולי המשפטניות יגידו לנו – ודנו פעם על התוכניות שמשודרות בגלי צה"ל?

פעם?

אדוני היושב ראש, אם מותר לי לתת קצת היסטוריה.

כן, ספר לנו אם פעם הייתה ישיבה שדנה בתכנים של גלי צה"ל.

החוק הוא מ-1969 - -

65'.

- - אומר שרשות השידור תפקח על השידורים הלא צבאיים של גלי צה"ל ותקבע כללים- -

שזה כמעט כל השידורים.

אני אקרא לך את החוק: "ברשות יהיו לגבי גלי צה"ל שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל בכל הנוגע לתוכניותיו הלא צבאיות"- -

איזה סעיף אדוני קורא?

- - "אותן הסמכויות שיש לה לגבי - - -"

חבר הכנסת כץ, איזה סעיף אתה קורא?

מהחוק הראשי.

מחוק רשות השידור, סעיף 48(ב). "אותן הסמכויות שיש לה לגבי שידורי הרשות, והיא תמנה לגבי התוכניות כאמור אותם התפקידים". אותי מעניין לדעת האם פעם אחת ב-30 השנה האחרונות דנו ברשות השידור על גלי צה"ל.

שאלה מצוינת, שאלה טובה מאוד.

גם התשובה ידועה.

אני מציע, אדוני היושב ראש, שהממשלה תבדוק את העניין הזה, ואם יש אפשרות לסנכרן בין כל המנגנונים שבנו כאן למינוי מנכ"ל שהוא העורך הראשי של רשות השידור, שגם גלי צה"ל יהיה חלק מהמנגנון הזה בצורה כזאת או אחרת מסונכרנת עם- - -

ואז אני בעד להשאיר את המועצה לא לשנתיים-שלוש – לשש שנים. לשש שנים, לשבע שנים, לשמונה שנים.

במידה שהממשלה תחליט שזה צריך להיות כל ועדות האיתור למפקד חדש שהוקמו בחדרי חדרים, ייעצרו כל עוד לא החלטנו אחרת. תודה רבה.

נכון.

מאה אחוז.

אתה רואה, חבר הכנסת מילר, אנחנו באותה דעה.

אבל תבדקו.

בכל מקרה נחזור עם תשובה. אבל בעקבות אותה החלטה שבעקבותיה הצעת החוק הגיעה לפה ותידון בשבוע הבא הוקמו כמה מנגנונים לבדיקת הפיקוח כדי להגיש המלצות על הפיקוח על גלי צה"ל- -

אבל אם משרד המשפטים מכריז על כך- -

זה לא - - -, זה ממשלת ישראל.

ממשלת ישראל עוצרת כרגע את כל המהלכים- -

לא עוצרת מהלכים.

אבל אי אפשר מצד אחד לא להתייחס למנגנון ולהמשיך את מה שקורה. זאת אומרת, אם העובדה הקיימת היא שממשלת ישראל עושה בדיקה בכל מה שקשור למינויים בגלי צה"ל אז כל אותן החלטות של שר הביטחון צריך לעצור.

זה לא רק המינויים, זה לעניין - - -

זה עניין עקרוני, רבותיי. אנחנו מדברים פה על שינויים אישיים במנגנון של תוכן.

אני רוצה לשאול אתכן, המשפטניות, האם הובא לידיעת חברי המועצה או חברי האיתור או כל מי שמטפל ברשות השידור שהוא גם אחראי על השידורים של גלי צה"ל? האם הם יודעים את זה?

יושב ראש רשות השידור פה.

האם אתם יודעים שאתם אחראים?

התשובה היא חיובית. אכן מליאת רשות השידור אחראית על התכנים הלא צבאיים של גלי צה"ל, ובסוגריים אפשר להגיד שזה כמעט כל התכנים- -

96%.

יש במליאת רשות השידור ועדת גלי צה"ל שבזמנו היא הייתה מקבילה לוועדת הרדיו שלנו. בזמנו היה איסור על מי שחבר בוועדת הרדיו של מליאת רשות השידור - - - ברשתות של קול ישראל להיות חבר גם בוועדת גלי צה"ל- -

אתם ידעתם שבגלי צה"ל משדרים 96% מהשידורים שאינם צבאיים?

רגע, אני אענה לך על כל השאלות. היום יש לנו ועדת תוכן במליאת רשות השידור, וגם פה יש הגבלה שמי שחבר בוועדת התוכן שאחראית על פיקוח התכנים שלנו לא יהיה חבר בוועדת גלי צה"ל.

יש פה פרוטוקולים שפעם דנו על התכנים בגלי צה"ל?

כן, כן, אני אענה לך על כל השאלות.

במליאה הקודמת הייתה ועדה שהתכנסה מספר פעמים. אפילו בתקופה שלי הגיע מפקד גלי צה"ל לאשר את לוח השידורים. הוועדה במליאה הנוכחית טרם התכנסה. פשוט בגלל הישיבה הקודמת פה דחינו את הוועדה, היה צריך להיות סיור בגלי צה"ל. בהחלט יש שיתוף פעולה. אני לא אגיד שהוא מספיק, יש הרבה בעיות עם הנושא של פיקוח על גלי צה"ל, כמובן בכל מה שקשור לאחריות שלנו. יש פה גם סוג של בעייתיות מכיוון שזאת תחנה מתחרה. אבל יש בהחלט מנגנון כזה. אנחנו בהחלט עושים גם עבודות פנימיות כדי לראות איך צריך לעשות את הדבר הזה בלי עיכובים. אבל אכן היו ישיבות של ועדת גלי צה"ל.

אקוניס, אתה רוצה להוסיף איזו מילה?

אני מסכים לחלוטין עם חבר הכנסת כץ שהפיקוח על גלי צה"ל, אם הוא היה באחריות רשות השידור, היה אמור להיות במהלך השנים, ולא היה. הוא לא היה – זאת עובדה. עובדה ששם לא היה שום דבר, וזה היה צריך להתבצע על-פי חוק רשות השידור. אני שמח על ההודעה של היושב ראש שהדבר מתוקן על-ידי הוועד המנהל הנוכחי. זה אומר, גבירותיי, היועצות המשפטיות של הממשלה – לא של הכנסת – שלוועד המנהל הנוכחי שרק נבחר יש עבודה רבה. הוא נבחר לפני ארבעה חודשים, והוא צריך לעשות.

אני מציע להאריך את זה לארבע שנים.

אנחנו מצביעים.

רגע, עוד לא סיימנו להסביר.

יש לי הערה.

אני רק רוצה להבהיר לנוסח כדי שלא יהיה בלבול. בסעיף 3 הקראתי תיקון מכיוון שתיקנו היום את סעיף 11 שזה הסעיף של נציב הקבילות. הוספנו שם את פסקה 4 שיכולה להיכנס לתוקף מידי, אז סעיף 11 – התוקף הדחוי – זה רק פסקות (1)-(3). הקראתי את זה קודם, אבל שיהיה ברור.

אוקיי.

ברשותכם, בהקשר לשאלתי הקודמת, מאחר שליום מינוי המועצה או ליום מינוי ועדת האיתור יש משמעות, אני החלפתי בינתיים נוסחים עם נציגי הממשלה, ואני מציעה להוסיף לסעיף 39 סעיף קטן (ג) שאומר: "השר יפרסם ברשומות הודעה על יום השלמת מינוי המועצה הראשונה (להלן – יום מינוי המועצה)". ואנחנו נבדוק כי, ככל הנראה, יש גם צורך להוסיף הודעה על השלמת מינוי חברי האיתור הראשונה, וזה ייחשב ליום מינוי ועדת האיתור.

(12:57 – חילופי יו"ר – היו"ר אלכס מילר)

על סעיף (א) מה הנוסח, גברתי?

הנוסחים כפי שהם מוצעים כאן.

לא כפי שהן מוצעים כאן.

- - -

- - - שייכנסו לתוקף בסוף הוראת המעבר.

מה הסיבה?

מכיוון שאי אפשר להפעיל אותם בקונסטלציה הנוכחית של מליאה וועד מנהל – כל אחד מסיבתו. אפשר לעבור אחד-אחד. חלקם גם – כי זה טכנית – החליף מליאה למועצה, ולזה אין טעם. חלקם יותר מהותיים, וחלקם טכניים לגמרי.

אני רוצה לדבר רגע על סעיף 5.

כן, בבקשה, חברת הכנסת יוליה שמאלוב.

רציתי להעיר על הנוסח שהקראת. ב-5 כתוב: "בתקופת המעבר בסעיף 21 ד לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, במקום "המועצה" יבוא "המליאה". "בסעיף קטן (ב) לפני המילים "בעל מומחיות יבוא "במידת האפשר". מה זה "במידת האפשר"?

אני אסביר. במועצה החדשה יש חובה למנות אדם שיש לו מומחיות פיננסית וחשבונאית. ואולם במליאה הקיימת לא בטוח שיש מישהו כזה. אם יש אדם שיש לו כשירות כזאת הוא יהיה חבר ועדת הביקורת. אם לא, מכיוון שיש לנו מליאה קיימת – אם אנשים כבר נבחרו – ולא בהכרח ביקשנו תנאי כזה, אז אם יהיה – במידת האפשר הוא ימונה, ואם לא, אז לא.

אז יש פה בעיה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. זה אומר שאם במליאה הנוכחית יש אנשים לא מקצועיים אנחנו משאירים אותם שלוש שנים- -

נכון, זה מה שניסינו להסביר.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ', אני אגיד לך שזה לא עניין של מקצועיים או לא מקצועיים – הם כולם מקצועיים, תאמיני לי. העניין הוא שהממשלה טוענת שהקריטריונים לבחירה של חברי המועצה החדשה הם קצת שונים מהקריטריונים של הוועד המנהל שכרגע קיים, אם אני לא טועה.

חבר הכנסת אקוניס מעלה כאן סוגיה חשובה מבחינתו גם כי כחבר קואליציה חשוב צריך לבחון את הנושא הזה מול הממשלה ומול הגורמים הרלוונטיים, אז אני מציע, חבר הכנסת אקוניס, שתעלה את הסוגיה הזאת מול סיעתך ומול הגורמים הקואליציוניים, מול יושב ראש הקואליציה.

ולא נצביע היום.

נדחה את הסיפור הזה לישיבה הבאה.

היה לי עוד משהו שסיכמתי.

עוד סעיף אחד בהסכמות, אם יש. אם לא - - -

סליחה, יש הסתייגות בסעיף הזה, אדוני היושב ראש.

איזו הסתייגות? לא הצבענו.

אז אולי לא נצביע בכלל על כל הסעיף.

יש משהו בהסכמה?

אני חושבת שרק סעיף 38 ו-39 עם השינוי שהקראתי.

לא, מה פתאום, זה מהותי.

יש מחלוקת לגבי "בתוך".

אה, זה ה"בתוך" – סליחה.

היושב ראש הציע התייעצות סיעתית.

אני מציעה לאדוני לסגור את הישיבה, מה גם שהשעה 13:00.

רבותיי, בזה סיימנו. היושב ראש יקבע ישיבה נוספת להמשך הדיון בכל הסוגיות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-13:00