הכנסת השמונה-עשרה
ועדת הכלכלה
6.6.2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 532
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ד' בסיון התשע"א (06 ביוני 2011), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 06/06/2011
מרווחי השיווק בשוק הדלקים
פרוטוקול
סדר היום
מרווחי השיווק בשוק הדלקים
מוזמנים
¶
חן בר יוסף
- מנהל מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות
חגית אייזנמן מלכה
- לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות
סמדר בת אדם
- משרד התשתיות הלאומיות
רון בנלולו
- משרד התשתיות הלאומיות
אהוד רמר
- רפרנט תשתיות ואנרגיה באג"ת, משרד האוצר
מורן מיארה
- עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים
גיא בר צור
- כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים
קובי גולדברג
- עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים
אורי שרף
- כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים
דניאל בן נר
- מנכ"ל חברת טן
שמעון שטרית
- יו"ר ועדת העובדים, סונול
בני ביטון
- סונול
אור גולדפרב
- מינהל הדלק
צבי קורמן
- יו"ר ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק
בועז ארד
- הנהלת ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק
מתי יצחק
- הנהלת ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק
נאוה עובדיה
- מזכירת ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק
אני גוטמן
- מזכירת ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק
אברהם פריד
- יו"ר ארגון הגג של המוניות
עזרא אשכנזי
- חבר הנהלה, ארגוני המוניות
יהודה בר אור
- יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי
יהושע שדה
- מנכ"ל ארגון חברות ההסעה
חיים מרציאנו
- סמנכ"ל ארגון חברות ההסעה
שלומי דגן
- כלכלן, המועצה לצרכנות
רונן רגב-כביר
- אמון הציבור
יגאל טרכטנברג
- אמון הציבור
חיזקיה ישראל
- מנהל מחלה, התאחדות התעשיינים
יעקב פוני
- יו"ר עמותה לקידום מקצועי לש מורי הנהיגה, ירושלים
אבי גולן
- יו"ר ארגון מורי הנהיגה
יוסי הלחמי
- חבר ועד, ארגון מורי הנהיגה
אמיר גלזר
- ממונה דלקים ושמנים ארצי, רכבת ישראל
נעמי מורביה
- ארגון הנכים
היו"ר כרמל שאמה
¶
אנחנו פותחים ישיבה שנייה של ועדת הכלכלה. על סדר היום: מרווחי השיווק בשוק הדלקים. זה לא סוד שוועדת הכלכלה עורכת דיונים קבועים בענין שוק הדלקים בכמה מישורים. ישיבות קודמות נערכו ב-26 בינואר 2011 וב-14 לפברואר 2011. בשתי הישיבות הוזכר על ידי משרד התשתיות תהליך בדיקה לשימוע לגבי מרווח השיווק של חברות הדלק, וזאת בעקבות נתונים שהוצגו לחברי הכנסת על ידי מחלקת המחקר, שהראו שמרווח השיווק של חברות הדלק שנקבע על ידי משרד התשתיות בשיתוף עם משרד האוצר כנראה גבוה מדי, ויתכן וניתן להקטין אותו ובכך להקל על הצרכים, בטח ובטח בימים כאלה שמחירי הדלקים שוברים שיאים.
בשני הדיונים, הבטיח מר חן בר יוסף, בטווח קצר של זמן, בדיון הראשון תוך חודשיים ובדיון שהתקיים חודש לאחר מכן בעוד חודש, שהנתונים יובאו לפנינו. אלה דברים שרשומים בפרוטוקול. לאחר מכן, במספר שיחות שקיימנו המועדים האלה נדחו מטעם שהבדיקה התפתחה והתעמקה והוצבו נתונים חדשים וחלקם מפתיעים, שהצריכו את המשך הבדיקה.
הישיבה הזאת נקבעה בתיאום מלא בין מנהלת הוועדה ובין משרד התשתיות - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
אני לא רוצה לעשות את זה אישי אז אני אומר משרד התשתיות, כדי שנקבל את ההכרעה הסופית שלא רק אנחנו מחכים לה. אני חושב שאין היום אזרח במדינת ישראל שלא מצפה ומחכה. כל יום שמתעכבת ההחלטה, בחישוב פשוט אני חושב שכל 10 אגורות של הפחתה, אם זה הגבולות הממוצעים, הציפיות מאותה ועדה, זה בערך 2 מיליון שקלים כל יום שנהגי ישראל משלמים יותר, ובטח ובטח אם נעשה את המכפלה בחודשים של הייקור, מדובר בלא מעט כסף.
אני הופתעתי והצטערתי לשמוע שרק אתמול עודכנו, ובשעה לא מוקדמת, שלא יהיה את הנתון היום. א. לא ברמה האישית אלא ברמה של יחסים שבין משרד לוועדה שאחראית עליו, להפתיע אותנו ערב לפני... הזמן של הוועדה הוא זמן יקר מעבר לכך שהנושא הוא חשוב. אני חושב שאם לא היה לכם שום נתון יכולתם לדעת את זה קצת לפני כן. יכול לקרות, קורים שיבושים בתהליך כזה מורכב שאתם מובילים, אני לא אומר שאתם מוליכים מהלך פשוט, הוא באמת מהמורכבים שנעשו לאחרונה בתחומים הכלכליים אבל להודיע לנו לפחות מספר ימים. יש נושאים חשובים שיכולנו לשים על סדר היום במקום זה. יש פה עשרות מוזמנים שהגיעו לא מקרוב אבל אנחנו נמצאים רגע אחרי. אני לא הסכמתי לבטל את הדיון. אני רוצה לקבל, ואני חושב שגם חברי הכנסת והאורחים, הסבר למקור הדחייה ולמה הדברים התנהלו כמו שהתנהלו ומעבר לכך, לעדכן מה נעשה עד עכשיו ומה נותר לעשות כדי להשלים את העבודה ולהביא את הבשורה לנהגי ישראל והפירמות העסקיות בדבר מחיר הדלק.
בבקשה, חן בר יוסף.
חן בר יוסף
¶
צהרים טובים. בעיקרון, אני אנסה לפרט מה נעשה עד עכשיו ואת הסיבות לדחייה ולעיכוב. אני חייב להגיד שעוד טרם עבודת הוועדה פה וטרם שהוגש לנו הדוח של ה-מ.מ.מ העבודה הזאת התחילה. אנחנו עובדים עליו באינטנסיביות רבה כולל השעות של עובדי משרד התשתיות וכולל יועצים חיצוניים שמלווים אותנו בענין הזה, כולל סופי שבוע, כולל לילות, במטרה להגיע כמה שיותר מוקדם למספרים כמה שיותר נכונים. השילוב של שניהם, לצערנו, עד עכשיו לא הניב פרי שנקרא לו: תוצאה סופית. יש כמה שלבים של תוצאות ביניים, ואני תכף אפרט, אבל כיוון שהן תוצאות ביניים, כל הצגה שלהן כלפי חוץ רק יכולה להטעות כי עליהם יכולים לחול שינויים שיכולים להיות גם דרמטיים - -
חן בר יוסף
¶
כן, אבל עדין הוסבר והובהר לנו שגם דוחות ביניים משום מה מתפרשים, וכיוון שהחברות הן חברות ציבוריות נסחרות, הם מתפרשים בצורה מאוד קשה, בין על ידי ציבור המשקיעים ובין על ידי גורמים אחרים ולכן, אנחנו מעדיפים לצאת עם משהו, הוא עדין טיוטה לשימוע אבל אנחנו סומכים את ידינו עליו.
אני אפרט קצת: ב-15 לפברואר קיבלו החברות דוח ראשוני. אנחנו התעסקנו עם קבלת הנתונים בסדר גודל של כמעט שנה וחצי. התקבלו נתונים חלקיים מאוד ובסוף, כדי שנוכל לקדם את התהליך, הוצאנו ב-15 בפברואר טיוטה שהיתה בהתאם ועל בסיס כל המידע שהיה בידינו באותה עת. מכיוון שהיה לא מעט מידע שלא היה בידינו, נדרשנו להניח עליו הנחות שבעינינו היו הכי סבירות באותה עת, וכך זה בוצע. החברות קיבלו את הדוחות האלה באמצע פברואר ונתבקשו להגיב עליהן כשהן ראו את בסיס הנתונים ואת בסיס ההנחות. לדבריהן, נפלו בדוח הזה מקורות המידע שלו או המידע שעליו הוא התבסס, לדבריהן, היה אחר ממה שצריך להתבסס עליו. אחרי פגישות שנערכו אתן וגם דחייה שהן ביקשו וקיבלו, אנחנו קיבלנו מהן תגובות לאותו דוח מקורי בסוף מרץ.
בסוף מרץ התקבלו הדוחות האלה, שפרשו והתחילו לתת לנו מידע על נתונים שעד אז בכלל לא קיבלנו. לפחות את זה הדוח ההוא השיג, דוח פברואר. הוא השיג שיתוף פעולה הרבה יותר אינטנסיבי מהחברות, ותכף נדבר על זה. בזכות המידע שהתקבל אפשר להגיד שהשתנה בסיס הנתונים שאליו התייחסנו. אם עד אז התייחסנו לדוחות מסוימים של החברות, לצורך הענין דוחות סולו, בעקבות זה הלכנו לבסיס שנקרא "ביאור המגזרי" בדוחות החברות. מתוך הביאור המגזרי הזה עדין נדרשנו לבצע לא מעט הפחתות או לזהות גורמים שאינם רלוונטיים מתוך הביאור המגזרי. סתם בשביל לסבר את האוזן, הביאור המגזרי נקרא "ביאור מגזרי לתדלוק ולמסחר". המסחר זה למשל כל חנויות הנוחות. ברור לגמרי שמי שמתדלק בנזין בתחנה לא צריך לשלם על חנות הנוחות, והיה צורך מתוך דוח אחד לבוא ולבקש הרבה מאוד נתונים בשביל להבין מה מתוך זה צריך לשייך לתדלוק ומה מתוך זה לא שייך לתדלוק וכרגע מופיע באיזה דוח מאחד.
רק שנבין
¶
כדי להבין מה זה, עשינו עוד סדרת פגישות עם כל אחת מחברות הדלק בנפרד. בתוך הפגישות האלה הבהרנו להם איזה נתונים אנחנו מבקשים לקבל. חלקם הצליחו להביא לנו וחלקם עד היום לא קיבלנו. הנתונים האלה כללו מאות אלפי שורות כי ביקשנו ממש נתונים מוסמכים מתוך דוחות רואי החשבון ודוחות מבוקרים ודוחות פחת ועוד רשימות של דוחות רבים. הדוחות האלה כללו מאות אלפי שורות שעליהן עבדנו יומם ולילה בחודשים אפריל ומאי. אני אזכיר עוד משהו: בתוך התהליך הזה, במהלך חודש מרץ, בעקבות זה שראינו לאן הולך מרווח השיווק והעבודה שהעבודה מתעכבת, מצאנו לנכון להקפיא את מרווח השיווק. אני מזכיר שמרווח השיווק היה אמור להתעדכן ב-1 באפריל בעקבות החלטה של ועדת הבכירים שגם כללה התכנסות והזדמנות לחברות להשמיע את עמדתן וכן הלאה. בוצעה הקפאה של מרווח השיווק כדי שלא יפגע ציבור הצרכנים מעבר למה שחשבו השרים שנדרש.
בעקבות כל הפעולות האלה למעשה רק בימים האחרונים, ואנחנו כבר בשלהי חודש מאי או בתחילת חודש יוני, הגענו לטיוטה בסיסית של חישוב לכל אחת מהחברות בנפרד. כל אחת מהחברות, על בסיס הנתונים שהן מסרו לנו והעיבודים שעשינו על הנתונים האלה, היה לנו חישוב מהו מבנה ההוצאות שלה בכל אחת מתחנותיה.
בסוף השבוע האחרון העברנו לכל אחת מהחברות טיוטת דוח כזאת, על מנת שלא נפתח שימוע עם סט מספרים אחד ונמצא את עצמנו עם חשש לטעויות או חשש למספרים שעובדתית אפשר להוכיח אחרת. מה שאפשר להוכיח, יבואו החברות ויוכיחו, וזה קשור ללמה לא עודכנת קודם. אנחנו לא ידעו איזה תגובות נקבל מהחברות. לא ידענו האם מה שכתבתנו להם, רובו בסדר או על רובו יש הערות. חלק מהחברות שהגיבו, היו להן הערות שחלקן מהותיות ולצערנו, חלקן דורשות עוד הוכחה ולכן, הן נתבקשו להעביר עוד נתון בשביל להוכיח את מה שהן אמרו אבל לכל אחת מהחברות היתה טענה אחרת לגבי הטיוטה הזאת.
אני אגיד שני דברים: בעיקרון, את הנתונים שהועברו לנו והעדכונים שנשלחו לנו אתמול, אנחנו בכל מקום שנמצא לנכון נבקש הבהרות בטווח זמן מאוד קצר. אני מזכיר שהם קיבלו רק ביום חמישי בלילה ב-8 בערב, אפרופו עבודתנו, הן קיבלו כל אחת את הטיוטה שלה. רק אתמול בצהרים, יום ראשון, כולן חזרו עם נתונים או לפי דבריהן, לגבי טעויות שיש לנו בדוחות. אנחנו נתייחס להערות האלה בסדר גודל של השבוע הקרוב. אני מזכיר שיש לנו שבוע בלי יומיים עבודה אבל מיד אחר כך ובתחילת שבוע הבא. הבהרות שנתקבלו לנתונים שהם העבירו, נתייחס אליהן ונצא לשימוע בתוך סדר גודל של שבועיים, עם נתונים מסכמים.
אני אזכיר עוד משהו כי זה עלה בוועדה הזאת בדיון אחר, בנושא הפיקוח על הסולר. אנחנו במהלך החודש האחרון נחשפנו לנתונים שלא היו ידועים לנו לגבי כמויות התדלוק של הסולר בתחנות שקשורות למתדלק המזדמן. אם אתה זוכר, בדיון הקודם הנחנו או היתה לנו עבודה מ-2007, שהיקפי התדלוק המזדמן הוא מאוד נמוך בתחנות. מסתבר שהוא לא כל כך נמוך בתחנות. כמו כן, מסתבר שגם ציי הרכב, לפחות על פי המידע שנמסר לנו וזה מידע שאנחנו צריכים לאמת, כנראה משלמים מחיר גבוה מהמרווח שמשלם הלקוח המזדמן המפוקח בבנזין. שני האלמנטים האלה הובילו אותנו לשקול את הנושא של החזרת הפיקוח על הסולר, וצריך עוד לבדוק מה המנגנון וכן הלאה. התהליך הזה יהיה כמובן תהליך של שימוע מול החברות עם הודעה מסודרת והזדמנות להגיב. אנחנו חושבים שנכון לגמור את תהליך הבנזין כדי לא ליצור ערבובים בנושאים שונים ואז, להתחיל את נושא הסולר על מנת שגם שם לא יהיו עיוותים בשוק.
אז שוב, אני מתנצל על מלים שלי שנצליח בתוך סדר גודל של חודש להגיע לטיוטה. לא הגענו לזה, אנחנו מאוד קרובים לזה אחרי עבודה מאוד אינטנסיבית. בסוף זה יגיע לטיוטה בזמן הקרוב ויתבצע שימוע בוועדת הבכירים ונצא עם המלצה למחיר מפוקח.
היו"ר כרמל שאמה
¶
שני דברים אני מבין ממך, שאני חושב שמבחינתי הם בעלי משמעות: 1. תוך שבועיים אנחנו אחרי הכל. - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
כלומר, למשרד התשתיות יש עמדה סופית לפני שימוע. ואז, אפשר לחשוף לציבור גם כל פרט ופרט. נקודה שנייה - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
הדבר השני זה הנושא של בחינה. מאחר וקיימנו אז את הדיון על הבעייתיות בשוק הסולר, אתה אומר שהבחינה שלכם בענין הפיקוח על הסולר מתקדמת. צפי להכרעה בענין?
היו"ר כרמל שאמה
¶
סביר. שני דברים שהייתי רוצה שתייחס אליהם בענין של העבודה של מרווח השיווק: האם נעשתה בחינה, השפעה של החלטה בענין מרווח השיווק על העובדים של חברות הדלק? יש טענות של ועדי עובדים שזה יביא לפיטורין או לפגיעה בתנאים שלהם. האם אתם רגישים וערים לסוגיה הזאת? אני לא בטוח שהטענה נכונה, אגב, אבל אני מבקש שהנושא ייבדק. הנושא השני שעלה במקביל לבדיקה שלכם: במקביל יש מספר סוגי הסכמים בין בעלי תחנות לחברות, שבהם נקבע מנגנון של חלוקת מרווח השיווק בין הגופים האלה. והיה ואתם מחליטים על הקטנת מרווח השיווק, שמנגנונים מסוימים "יפילו" את כל ההפחתה הזאת על בעלי התחנות. אם נניח בעל תחנה עובד על מרווח כללי מינוס משהו, אז הוא סופג את הכל ויש מנגנונים של פרופורציות. האם אתם גם ערים להשלכות של ההחלטה הזאת לא רק בראיה של מישור של חברות הדלק אלא ברבדים שמתחת, שזה בעלי התחנות והעובדים? אלה שתי נקודות שהייתי מבקש שתתייחס אליהן.
חברי הכנסת, יש שאלות נוספות, הבהרות נוספות על דברים שהוצגו לנו?
חן בר יוסף
¶
לגבי העובדים: למעשה, עיקר העובדים בתחנה, חוץ מהמנגנון הבסיסי של הפעלת התחנה, זה העובדים שמשמשים לצורך השירות המלא. מדובר על מתדלקים בתחנה. יש מנהלי תחנות וכמובן - -
מתי יצחק
¶
מתדלקים. היום בשירות העצמי אתה לא יכול לתת בלי עובד. חייב להיות עובד בשירות העצמי. היה גם הסיפור של כרטיסי האשראי והחתימה על מסמך חסר - -
חן בר יוסף
¶
לגבי הענין הזה שוב, אנחנו עדין בטיוטות אבל עד כה הממצאים מראים שכנראה עמלת השירות המלא הולכת לעלות ולא לרדת. שוב, אנחנו עדין לפני שימוע ואפילו הטיוטה לא קיימת אבל כך זה נראה. לכן, כל החלטה על פיטורי עובדים זו החלטה שרירותית של החברה/מנהל התחנה, והיא לא נובעת מצמצום המרווח. היא נובעת מהחלטה, ככל שמישהו רוצה להתנכל לעובדיו כשצמצמו לו את המרווח במקום לצמצם בהוצאות ההנהלה וכלליות או במקום לצמצם את הרווחיות שלו, זאת החלטה שלו. אפשר להגיד שהממשלה אשמה אבל לא נשכח שיש גם עובדים בצד המתדלק והם לאו דווקא עובדים בתחנות הדלק, אבל גם אליהם צריך להתייחס.
לגבי ההסכמים בין בעלי התחנות לחברות: הסוגיה הזאת היא סוגיה מדיני החוזים. היא סוגיה שעולה פעם אחר פעם באינסטנציות משפטיות שונות, כולל התייחסויות של הממונה על ההגבלים והתייחסויות של היועץ המשפטי לממשלה, כאשר היחסים בין התחנות או בין בעלי תחנות כאלה ואחרים לבין חברות הדלק הם יחסים מורכבים שקשורים בעשרות חוזים, וכל אחד הוא חוזה בפני עצמו, כל אחד הוא חוזה עם המאפיינים שלו. אנחנו, כרגולטור שבסוף צריך לתת מחיר מפוקח אחד בתחנות, לא הצלחנו למצוא מנגנון שיכול לעשות סדר בדיני חוזים מאוד מפורטים, בהתקשרות עסקית מאוד מפורטת וספציפית ושונה מתחנה לתחנה. אין מנגנון אחד שיכול להציל מן-דהו או לפגוע במן-דהו אחר. זה ממש עניין לדיון משפטי ספציפי. כל תחנה, ככל שמרגיש בעל התחנה או לחילופין מרגישה החברה שההסכם אתה הוא הסכם שכבל אותה למנגנון לא סביר, צריכה להתכבד ולמצוא את דרכה לבית המשפט. אנחנו יודעים שנעשו פעולות כאלה. אנחנו יודעים שלצערנו, בסוף, כשזה מגיע להכרעה בעליון, שיכולה להיות בעלת השלכת רוחב, איך שהוא נמצאים מנגנונים שמונעים פסיקה גורפת בעליון שיהיו לה השלכות רוחב ושם זה כל פעם נתקע כי פשוט העותר מושך את עתירתו מסיבות כאלה ואחרות. כנראה שזה משתלם יותר למשוך את העתירה. לכן אנחנו, באמצעות מנגנון אחד שמפקח על מחיר ארצי אחד ושוב, יש פה עדין שונות בין התחנות, לבוא ולהצליח להיכנס לתוך החוזים האלה, לצערנו אנחנו לא יכולים לעשות משהו מדויק שייתן מענה לכל הטענה הזאת.
צבי קורמן
¶
בנושא של תחנות דלק הקשורות לחוזים כובלים, ויש כאלה כמעט 400 תחנות שנשארו עם חוזים כובלים. עמלה של תחנת דלק היום, עם כל התוספות, זה 34 אגורות. מזה תפחית את השירות העצמי של 13 אגורות ו-8.5 אגורות חברות כרטיסי האשראי, שהממונה לא מזמן העלה להם את העמלה. ככה שלבעל תחנת דלק שמפעיל היום תחנת דלק עם חוזה כובל לא נשאר ממה לחיות. אם אין לו תוספות, הוא לא יכול לקיים את התחנה אלא רק למסור אותה לטיפול ידיים אחרות. על זה דיברנו עם חן שנים על גבי שנים, ואנחנו חוזרים על זה אבל ללא כל תוצאות.
בעבר היתה חלוקת מרווח השיווק בין התחנה לבין החברה. משום מה, מינהל הדלק מתעלם מזה. המרווח ישנו ועד היום אנחנו מקיימים אותו ומשום מה, הם מסרבים לקבוע מה שייך לתחנה ומה שייך לחברה.
מתי יצחק
¶
שמענו מחן בר יוסף לגבי העברת דוח הביניים. משום מה חברות הדלק קיבלו ואנחנו לא קיבלנו אותו והיינו צריכים להיערך לזה היות ואנחנו שיתפנו פעולה בין אלה שצירפו את כל המסמכים, והוכחנו אחת לאחת את כל הנושאים האלה וגם הבהרנו שפעמיים עלה שכר המינימום ואין לנו לזה כיסוי. אז הוא לא יכול להגיד שבעלי התחנות מוצאים איזו פרצה או לפטר עובדים. להיפך, אנחנו נלחמנו שחיילי צה"ל המשוחררים יעבדו אצלנו ועשינו את כל ההחלטות האלה עם שר הביטחון בזמנו. אז הוא לא יכול להגיד שאנחנו, בעלי התחנות, לא רוצים, זה לא נכון. אנחנו בעד שיהיו עובדים אבל גם הרגישות בשירות העצמי על כל היבטיו הוא משמעותי ביותר. לא רק זה, הבהרנו בישיבות אתך עשרות פעמים את הנושא של הנכים, ועל הנושא הזה ידבר בועז ארד, שזה נושא מאוד רגיש ואתם לא מתייחסים אליו בוועדה. לכן, כל פגיעה במרווח השיווק זו פגיעה בנו, כבעלי תחנות. אז אי אפשר להתעלם מהקטע הזה.
חן בר יוסף
¶
אני מזכיר שאין טיוטה עדין. מה שיש זה דוח תמחירים של כל אחת מהחברות, של הנתונים שלה. אין שם ממוצעים ואין שם כלום.
היו"ר כרמל שאמה
¶
ברור. הוא כרגע העביר לכל חברה את מה שהוא חושב על הנתונים שלה. ברגע שיהיה הדוח שמתייחס לכל הענף, גם אתם תקבלו אותו.
היו"ר כרמל שאמה
¶
מתי, אתה נניח בסונול ואחר בדלק ואחר בפז. הוא לא יתחיל לחלק את הדוחות של כל חברות הדלק וכל בעלי התחנות. רגע לפני שיתחיל השימוע אתם תקבלו את הדוח המסכם, ערב השימוע, וזו תהיה נקודת ההתייחסות שלכם. כרגע להתייחס לכל חברה וחברה, אני חושב שהשיקול דעת שלהם נכון ומבחינתכם זה לבזבז סתם אנרגיה. ברגע שיהיה משהו מוצהר שתוכלו להגיב, לתקוף אותו, להעיר עליו, תקבלו אותו. אני הבהרתי אותך נכון? כלומר, הם יהיו שותפים לתהליך?
אברהם פריד
¶
אדוני היושב ראש, יש לי שאלה או שתיים מקדימות מכיוון שאני תחת ההשפעה והטראומה של הישיבה הקודמת לא אצלך אלא בוועדת הכספים. ב-15 לחודש או ב-16 לחודש זומנו לועדת הכספים בנושא דלק. ישבנו שעתיים ושמענו סיפורים ובדיחות ועקיצות וכל מה שצריך עד שהתחלנו לדבר או לשאול שאלות. בסוף הסתבר שדיברו על דלק, וכשאומרים דלק זה לא כולל סולר - -
יהודה פריד
¶
אני בכוונה רוצה לחדד את זה היום כדי שלא נשב עוד פעם אחת, ואני מעריך את מה שאתה עושה בענין אבל ישבנו שעתיים ובסוף אמרו: לא כולל סולר. אגב, גם המחאות שהיו בנושא הדלק, אנחנו הבנו שזה כולל סולר אז כשהורידו, הורידו לדלק ולא לסולר. הסולר, אדוני, אם אתה לא יודע ואני בטוח שאתה יודע - -
יהודה פריד
¶
תביא נהגי משאיות ונהגי מוניות וכל מי שעוסק בסולר. לפי פרסומים, נהגי המוניות, 96% נוסעים על סולר. זאת אומרת, יש לנו ענין בקטע של הפער או לא פער, הפיקוח או לא פיקוח.
אני בוטח בך, מאמין בך ורוצה שיהיה לזה סוף כי חצי שנה אחרי העליה לא ירד.
היו"ר כרמל שאמה
¶
שמעת מה הוא אמר? הוא אמר שתוך 3 חודשים תהיה הכרעה בענין הסולר. ב. אני אומר לך שלי יש הצעת חוק פרטית - -
אברהם פריד
¶
לכן אני רוצה לבר לפני, אדוני היושב ראש, אם זה כולל אותנו, עוד פעם נחכה 3 חודשים ויגידו לא.
אברהם פריד
¶
ועדת הכלכלה תפקח על הענין, תלווה את הענין, תייצג אותנו נאמנה ולא נישאר שוב קרחים כמו בפעם שעברה. אמנם אני קרח אבל יצאנו קרחים גם מבחינת סולר. ההנחה לא נפלה עלינו, אדוני. מאז אנחנו ממשיכים הלאה ומשלמים את מלא המחיר. ב-2012 יעלה הכל עוד פעם מבלי שהורידו לנו. אנא ממך, טפל גם בענין הזה כי אנשים חיים מזה, הם לא מקבלים סבסוד, לא מקבלים החזרים - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
כל מה שקשור למשרד האוצר, לבלו ולמיסוי ולהתחשבנויות אתכם, בין אם זה מס הכנסה, בין אם זה בלו, זה בחדר ועדת הכספים. הייתי מת לעסוק בזה, תאמין לי. תביאו לי סמכות, אני אשב אתכם פה מבוקר עד לילה. הסמכות של ועדת הכלכלה זה לדון ולפקח על משרד התשתיות שאחראי על מרווח השיווק. ברגע שאתם לא מפוקחים, מרווח השיווק לא משפיע עליכם. אם תהיו מפוקחים יש את ההשפעה. מצד שני, אומר פה ביושר ובכנות שיכול להיות שהחזרת הפיקוח, שהייתי בטוח שתעזור לכם, לא תיטיב אתכם כי אולי יש לכם דרכים לקנות את הסולר יותר זול מרוב השוק היום, והרי פיקוח יחזיר את השוק לאיזה שהוא ממוצע.
יהודה בר אור
¶
בזמנו היתה הצעה, כשישבנו לפני 4 שנים בערך, שרצו להתחיל עם הפיקוח בגובה של הבנזין והסולר, שאז היה נמוך בשקל מהבנזין. אנחנו לא הסכמנו בזמנו כי זה היה משמעותי אבל אם היום המצב הוא תיקו, צריך לשקול את זה בכובד ראש אם כדאי לנו או לא, אבל צריך לקבל נתונים.
יהודה בר אור
¶
עד 2009 היינו במצב שהסולר זול בשקל מהבנזין. הוא היה פחות מהבנזין ואז היתה הצעה שאולי הפיקוח ייכנס עם השר בן אליעזר. באותו זמן לא היה כדאי כי היה פער גדול בין הבנזין לסולר בענין של הפיקוח. מה קרה היום? בגלל כל העלאות של הבלו ובגלל כל ההעלאות במס הסולר נהיה יותר יקר מהבנזין, ואנחנו לא יכולים לעמוד במצב הזה. יכול להיות שהמצב היום ייכנס לפיקוח, אם ייכנס, אנחנו צריכים לבדוק את זה לעומק יותר, ויכול להיות שזה כן יהיה כדאי.
בועז ארד
¶
תחנות הנכים, להעיר למר חן, הן לא תחנות שהחוזים שלהן נבחרו על ידי הנכים אלא מדינת ישראל היא זו שהכתיבה מה יהיה כתוב בחוזים האלה ומה יהיו התנאים שלהם. מאז שהחלה הרפורמה, מינהל הדלק באופן מוחלט מתעלם מהבעיות של הנכים. המצב שלהן שהן תחנות כבולות ואנחנו הגענו למצב אבסורדי שהיום העמלה שאני משלם לחברת האשראי גבוהה יותר ממה שנשאר לי. עוד אבסורד שנוצר: אני משלם על דלק מחיר כפול ממה שמשלם הצרכן. האבסורדים האלה - -
בועז ארד
¶
למה? כי חברת הדלק גובה ממני מחיר שהיא החליטה. היא מוזילה אותו לצרכן ואני צריך למכור לצרכן זול יותר ואני צריך לרוץ אליה ולהתחנן שהיא תחזיר לי את ההפרש. זאת הסיטואציה שאדון חן יודע אותה, מכיר אותה - -
בועז ארד
¶
כי בהסכמים שלנו כתוב שחברות הדלק קובעות את המחיר שבו נקנה ובו נמכור. חברות הדלק קובעו לי מחיר קניה גבוה יותר ממחיר המכירה.
בועז ארד
¶
כי אנחנו כבולים בהסכמים האלה. מי שבעל תחנה חופשית, הוא מנהל משא ומתן ואנחנו לא יכולים לנהל משא ומתן. אנחנו כבולים ולא יכולים לעבור בין חברות. זה בדיוק מה שנקבע בזמנו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים, שהוא אישר להם להמשיך ולהפעיל אותנו תחת חוזים כובלים, אותו ממונה שאחר כך חזר לעבוד באחת מחברות הדלק. אז נוצר מצב פרדוקסאלי שמתקיים, ומינהל הדקל יודע עליו. אנחנו מעדכנים אותם והם פשוט מתעלמים מקיומנו. גם בדברים שהוא אמר פה קודם, יש הסכמים, שילכו לבית משפט.
זה לא יתכן שמדינת ישראל תאשפר או הרגולטור יאפשר למצב כזה להתקיים. צריך חד-משמעית לקחת את הסיטואציה הזאת ולחתוך אותה. או שישחררו את כל תחנות הנכים או שיחזירו פיקוח ויגידו כמה צריכה תחנה לקבל.
בועז ארד
¶
- - היו כ-90 תחנות של נכי צה"ל במדינת ישראל. בגלל הסיטואציה הזאת מגיעות חברות הדלק אל הנכים שלא יכולים להתקיים בתנאים האלה כי שוחקים אותם ושוחקים אותם, מגיעים ואומרים להם: בואו, אנחנו ננהל את התחנות, שבו בבית. שולחים אותם הביתה ופתאום התחנה פורחת. למה? כי קודם הם חונקים את המחיר ומתחרים בהם במחירים ועושים דברים שלא יעשו. את כל הדברים האלה הם אמורים לדעת, הם יודעים את הנתונים ולא עושים כלום.
בועז ארד
¶
לצערי הרב, פחות ממחצית התחנות נמצאות בידי הנכים כי חברות הדלק השתלטו עליהם ושלחו אותם הביתה. אני רוצה להגיע למצב שבו נחזיר את המצב למצב נורמאלי ונוכל להחזיר את הנכים לתחנות.
היו"ר כרמל שאמה
¶
זה מצריך הליך חקיקתי נפרד אולי. אני לא חושב שהם יכולים במסגרת הדוח להיכנס למערכת היחסים - -
חן בר יוסף
¶
בא נגיד שני דברים: 1. אנחנו לא מתעלמים. במסגרת הדיונים עם היועץ המשפטי לממשלה, שוב, במסגרת זה שאחד מהתחנות הכבולות אכן עלו עד לדיון בעליון ונתבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה וסייענו בידיו. נכתבה עמדת יועץ שאכן מדובר על הסכמים כובלים. בסך הכל זו עמדה שהשימוש בה בבית המשפט יכול ליצור תקדים שישחרר תחנה שנמצאת בהסדר כובל. כמה מהתחנות הולכות ומרימות את הכפפה הזאת על מנת להשתחרר? כל אחת בוחרת בעצמה את הדרך. לצערנו, אני מזכיר שהיו איזה 3 על הפרק, וכל אחת מהן בדרכה ירדה מהעתירה שהגישה.
2. אני מזכיר שמדובר על 45 תחנות מתוך כ-1100 תחנות היום בישראל. האם נכון שמרווח השיווק יציג מציאות אחת שרלוונטית ל-45 תחנות ולא יציג מציאות שרלוונטית לכל שאר התחנות? לצערי לא. זה באמת עסק מאוד מסובך, מאוד ספציפי. לא דומה הסכם של תחנה להסכם אחר. יש מגוון מקרים - -
בועז ארד
¶
הם מאוד דומים. הסכמי הנכים מאוד דומים ואתה לא צריך להקריב אותנו ולחסל אותנו חיסול ממוקד כדי להגיע למטרה שלך. הגיע הזמן שתפסיק עם המהלך הזה ותתעלם מאתנו ומהצרכים שלנו. אני חושב שחובתה של מדינת ישראל וחובתך כרגולטור לפתור את הבעיה.
צבי קורמן
¶
אתה שולח תחנת דלק לבתי משפט. אתה יודע מה העלות של משפט כזה? זה לא פחות מ-300 עד 400 אלף דולר. אתה חושב שכל אחד יכול להרשות לעצמו את זה? תנסה אתה להגיע לבית משפט. כמה אתה משלם ליועצים שלך? בעל תחנה יכול לעשות את זה עם חוזה כבול?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
נציג התשתיות, אני לא מבינה למה בגלל 45 תחנות דלק צריך להחיל את זה על אלף ומשהו במקום להגיד שצריך להחריג 45 תחנות - -
חן בר יוסף
¶
אני אסביר: נחזור לציבור ואני מזכיר שהפיקוח על המחירים נועד בשביל לשרת את הציבור ולתת לו מחיר סביר. פיקוח על מחיר נועד בסוף שהציבור ידע מה המקסימום שמותר לקחת ממנו ועל בסיס זה יוכל להשוות בין התחנות ולהחליט לאיזו תחנה הוא נכנס. בין השאר הוא נוצר גם כיוון שאין מציאות תחרותית מספקת בשוק תחנות התדלוק.
ללכת ולעשות בתוך זה ניו אנסים של פיקוח, שמתייחסים ל-5% מהיקף התחנות, זה משהו שרגולטור בשיטה תמחירית סבירה, אי אפשר להגיע אליו.
חן בר יוסף
¶
אז 1. זה סיפור קשה. 2. יש שונות בין התחנות בהיבט של מה בנתה החברה, מה מערכת היחסים ומה מספר השנים שהתחנה נמצאת בה. על מה משלם בעל התחנה, איזה הוצאות אחזקה יש, איזה הוצאות הון יש, איזה הוצאות שכר יש, האם זה משלם אותם או זה משלם אותם. לכל תחנה כמעט יש הסכם קצת שונה. זה משהו שנכון ברמה המשפטית, של בירור ההסכם כן כובל לא כובל, המדינה אמרה שהוא בעיניה הסכם כובל וסייענו בזה, להחליט ספציפית לכל מקרה ומקרה מה נכון בו. לבוא ולחשוב שבאמצעות רגולציה שבאה לתת מחיר מקסימום אחד בתחנה, לבוא באמצעות זה ולחשוב שאני יכול לשחרר 45 הסכמים פה, ויש עוד כמה הסכמים כובלים לאו דווקא עם נכים. נחתמו כל מיני הסכמים - -
בועז ארד
¶
אתה לא צריך לשחרר. מספיק שתקבע בהחלטה שלך שסף המחיר שמקבלת תחנה לא - - תהיה ריצפה שאסור לפגוע בה.
חן בר יוסף
¶
אבל זה לא נכון על 950 תחנות אז איך אני אקבע את זה? זה נכון על התחנות הספציפיות בחוזה המסוים. - -
חן בר יוסף
¶
אבל מבנה העלויות ומבנה ההשקעות ומבנה ההוצאות השוטפות שם שונה משלך. איך אני אקבע את מערכת היחסים הזאת?
צבי קורמן
¶
תראו מה שאתם עשיתם: מצד אחד – שירות עצמי, מצד אחד הגבלים עסקיים העלה באחוז אחד את עמלת כרטיסי האשראי, וכל זה על עמלה שקיימת כבר לפני 25 שנה.
קובי גולדברג
¶
הובא פה תיאור שהוא לא מדויק, בלשון עדינה של החלטת הממונה משנת 93 ואילך בענין תחנות הדלק. הממונה קבע ב-93 שכל ההסדרים ארוכי הטווח, הסדרי הבלעדיות במשך עשרות שנים בין חברות הדלק לתחנות הדלק הם הסדרים כובלים. ב-95 הממונה עדכן את הקביעה שלו והוציא מכללה את תחנות הנכים כיוון שתחנות הנכים הן תחנות שהמקרה שלהם מורכב מאוד. בית הדין להגבלים עסקיים אישר את הענין הזה. הענין של תחנות הנכים הוא מורכב כיוון שמדובר פה בקרקע שהוחכרה על ידי מינהל מקרקעי ישראל. התחנות הוקמו על ידי תחנות הדלק. אני לא יודע לגבי התחנות שבהן נטען שחברות הדלק קנו אותן מהנכים, אני לא יודע איך הם עשו את זה כיוון שהקרקע היא של מינהל מקרקעי ישראל. הענין מאוד מורכב - -
צבי קורמן
¶
אתה לא מדייק במה שאתה אומר. הממונה שחרר 90 תחנות דלק מיחסים כובלים בלבד בהסכם עם חברות הדלק ובאישור בית משפט עליון. בנוסף לזה, 50 תחנות השתחררו בהליכה עצמית לבתי משפט. סך הכל שוחררו 150 תחנות דלק מתוך 650. מה שאתה מספר בכלל לא קיים ולא היה דבר כזה. אתה פשוט לא בקי בחומר.
חמד עמאר
¶
אדוני היושב ראש, צריך להיות דיון מיוחד לגבי תחנות הדלק של הנכים. אנחנו עכשיו מדברים על מרווח השיווק - -
חמד עמאר
¶
לא, אני אומר שזו נקודה מאוד חשובה שצריך לקיים עליה דיון מיוחד ולבדוק את הנושא של הנכים גם עם ההגבלים העסקיים וגם עם משרד התשתיות, כולם ביחד. אבל בואו נדבר על מרווח השיווק באופן כללי כי - -
צבי קורמן
¶
עוד מילה אחת: הממונה על ההגבלים העסקיים העלה באחוז אחד את העמלה הצולבת של חברות הדלק. לגבינו זה אומר כמעט 20% מהעמלה שלנו. על בסיס מה הוא עשה את זה? היינו אצלו כמה פעמים והסברנו לו ש-70% מהכסף שאנחנו גובים זה כסף ממשלתי, זה לא כסף שלנו. הוא הטיל מס על כסף ממשלתי. איך אפשר לחיות בצורה כזאת?
צבי קורמן
¶
מה, חברות האשראי עניות? אין להן כסף? אנחנו היינו משלמים קודם 0.6% ממחיר הדלק. היום 1.5% או 1.3%, תלוי באיזה מיקום נמצאת התחנה, זה תלוי בסיכונים. הכפילו לנו את עמלת כרטיסי האשראי. אני אגיד לך שהמחזור של חברות האשראי בתחנות דלק, בענף הדלק, הוא מעל 30 מיליארד שקל. הרווח שלהם הוא מעל 200 מיליון שקל. זה יותר מ-20 תחנות דלק שמרוויחות. אף אחד לא מתייחס לזה. היינו כמה פעמים אצל הממונה, החליט והלך לו. גם עם משרד התשתיות דיברנו על זה.
בועז ארד
¶
רק שתבין, אם אנחנו משלמים 8.5 אגורות לליטר, בליטר סולר יש 15 אגורות בלבד. כלומר, אני משלם יותר מ-50% מהמרווח שלי לחברת האשראי, כי מה עשו? במשך יותר מ-10 שנים לא עדכנו לנו את המרווח. הוא מדבר פה על מרווח, מלים נורא יפות, אבל המרווח שלנו בסולר נשאר כשם שהוא היה לפני 10 ו-11 שנה והמחיר מאז עלה פי 8 ופי 9.
בועז ארד
¶
כל החלטה שלו במרווח השיווק גם חלה עלי. אני, בשורה התחתונה, אם הוא מקבל היום החלטה, עד שנגיע לדיון הבא אני כבר פשטתי רגל.
חן בר יוסף
¶
הוא לא מקבל היום החלטה, כמו שציינו. תצא טיוטה בתוך מספר שבועות בודד, ויהיה לך זמן להתייחס לטיוטה הזאת ותוזמן לשימוע בוועדת מחירים, לפי ההליך שאתה מכיר. אין פה שום שינוי.
חן בר יוסף
¶
התייחסות בכתב ניתנה לבג"ץ על הדיון שדיברנו עליו בתחילת הדיון, וההתייחסות בכתב לנושא השימוע תתקבל בטיוטת השינוי.
היו"ר כרמל שאמה
¶
לפני שאנחנו עוברים הלאה, הייתי רוצה להבהיר עם חן בר יוסף לגבי עדכון עמלת השירות המלא. זה לא יבוצע לפני ההחלטה על מרווח השיווק? לא יהיה מצב שאנחנו מודיעים - -
שמעון שטרית
¶
אני יו"ר ועד העובדים של חברת סונול. חברת סונות היא החברה היחידה מבין כל חברות הדלק שיש בה ועד עובדים והעובדים מאורגנים. אני הקמתי את הועד הזה לפני שנה וחצי במאבק מאוד מתוקשר. כל חברות הדלק בדרך כלל היו מפטרות אנשים בהינף יד. אצלנו, בחברת סונול, הדבר הזה הסתיים. אני חושב שאני מייצג גם את העובדים מהחברות האחרות שלא יכולים לדבר. ההחלטה שלכם לגבי מרווח השיווק זה אחרי שאני כבר ביחסים טובים עם ההנהלה החדשה של חברת סונול, אנחנו עובדים ביחד, והיום הוא מבין שוועד העובדים זה לטובת החברה ובגלל זה אני פה. כל הקטנה שלכם במרווח השיווק זה אומר דבר אחד: פיטורי עובדים.
שמעון שטרית
¶
לא. אני עובד בצמוד לעופר עיני. עופר עיני במשק הוא אחד שבא לטובת העובדים נטו. אי אפשר לעבוד על עופר עיני במספרים. חברת סונול, ואני מדבר רק על חברת סונול, כל אגורה שאתה מוריד במרווח השיווק זה אומר 4 מיליון שקל בתחשיב שלהם. אני, מבחינתי, הם דיברו פה על שירות עצמי מה שהיום יש לנו 700 עובדים בשירות עצמי, כל אלה הולכים הביתה למחרת בבוקר.
שמעון שטרית
¶
לא, ניר גלילי, מנכ"ל סונול, עם כל הכבוד יכול להחליט בחברה שלו. בדברים כאלה הוא צריך אותי כדי להחליט על פיטורי עובדים. אני לא יכול לראות את חברת סונול עם גירעון של 100 מיליון שקל שאתה תכניס אותם לדבר הזה ואני אגיד לו: אל תפטר. אני לא יודע לעשות כאלה מלחמות. אני יודע להילחם מול חברת סונול או מול כל אחד אחר שיפטר סתם ככה עובדים. אם הממשלה רוצה להיות פופולארית, תורידו מהמסים שלכם, יש לכם שם הרבה כסף. אל תורידו על חשבוננו. העלו את שכר המינימום בשתי פעימות. על חשבון מי זה? זה על חשבון הגב של העובדים. אז אי אפשר לקחת את החברה ולרסק אותה, ולהגיד: הוא לא יפטר.
מתי יצחק
¶
מה שקורה באירופה לא קורה בישראל וגם לא באמריקה. אי אפשר לתת דוגמאות כאלה והיה לנו ויכוח בנושא הזה.
שמעון שטרית
¶
אני רוצה לסיים: אני יודע שאדוני היושב ראש גם דואג לשירות של האזרח ובגלל זה הדיון פה הוא לטובת האזרח בסוף. הענין של מרווח השיווק בסוף בסוף יפגע באזרח. לא יהיו מתדלקים בחוץ.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
חבל מאוד שאתם מכניסים לראש של בעלי סונול ודלק לפטר עובדים אם יורד מרווח השיווק. למה? מה הקשר? אולי הוא ירוויח פחות, חשבת על זה?
היו"ר כרמל שאמה
¶
בטיעון הזה, באותו שולחן, כשהורדנו את הקישוריות באו חברות הסלולר ואמרו: תורידו לנו את הקישוריות, אין בעיה. אנחנו נפטר עובדים.
שמעון שטרית
¶
אצלנו, בחברת סונול, אתה מדבר על 700 עובדים שכרגע עובדים בשירות העצמי. תבינו על מה אני מדבר, הם לא בשירות המלא.
מתי יצחק
¶
אין דבר כזה שירות עצמי. זה על הנייר שירות עצמי. תעשה ביקורות בכל התחנות ותבדוק שבשירות עצמי אתה מקבל שירות מלא.
יעקב פוני
¶
אני נציג העמותה לקידום מעמדם של מורי הנהיגה בישראל. ראשית, אני מברך על היוזמה שלך, כבוד היושב ראש, על הדיון בנושא חשוב זה. חברי כנסת, אורחים יקרים, אני רוצה להביע מחאה מסוימת ולאו דווקא להיכנס לפרטים של כמה אגורות לכאן וכמה אגורות לפה. לפי דעתי, היום זה יום גדול לוועדה. יום גדול מאחר ובנושא זה, קל לך כיושב ראש הוועדה לנהל אותה וגם לקבל החלטה. אין פה חילוקי דעות בין אופוזיציה ובין קואליציה ובין הגופים השונים. כולנו אחידים בדעות שלנו, שיש מה לעשות על מנת להקטין את... הדלק, לציבור והן לעוסקים בו והן לאותם אנשים שמשתמשים בו לצרכים הפרטיים שלהם.
עקבתי ביסודיות בישיבות האחרונות וראיתי כמה הציבור קשוב וכמה הוא מוקיע בצורה קשה מאוד את אותם גופים שעוסקים בשיווק של הדלק. כמה מרווחי השיווק והתאווה לכסף חשובה להם. יש רק לזכור דבר אחד, שמי שמשתמש בדלק הוא בעיקר מעמד הביניים ומטה, שכל שינוי בצורת החיים שלהם יכול להשפיע גם על רמת החיים שלהם.
אנחנו, כציבור מורי הנהיגה בישראל עושים עבודה מצוינת על מנת להביא תלמידים לרמת איכות ובטיחות גבוהה. עקב העליות התכופות במחירי הדלק, כאשר מרכיב הדלק הוא חלק נכבד מאוד במחיר שיעור הנהיגה, יש לחץ מצד התלמידים שלא לקבל שיעורים נוספים מעל המינימום הנדרש. יש לציין שחלק גדול מציבור לומדי הנהיגה מגיעים מאזור הפריפריה וישובים רחוקים, וזה יכול לגרום להוצאות נוספות ומיותרות. אין למורי הנהיגה מרווח במחיר שיעור לנהיגה על מנת שמורה יוכל להוריד במחיר שלו. גם ככה המחיר הוא מחיר נמוך, הוא לא מחיר ריאלי על פי כל הנתונים.
אדוני היושב ראש, לדעתנו, אנחנו נמצאים בתוך בועה שעלולה להתפוצץ. שמענו את זה פה מכל מיני אנשים, שמענו את זה בישיבות האחרונות, אני מקבל הודעות במיילים איך לטפל בכל מיני גופים על מנת להראות להם כמה אנחנו יכולים להוריד להם את המחיר, אבל לא זה המקום להגיד את הדברים האלה.
אנחנו כן מבקשים להצטרף למחאה החריפה והצודקת על מנת להוריד את המחיר של הדלק וגם הבלו.
רונן רגב כביר
¶
כבוד היושב ראש, אני רוצה להעיר נקודה שלדעתי היא החמורה והמטרידה ביותר בכל הסיפור הזה. ונתחיל אולי בברכה שמעידה על החומרה הזאת: אנחנו מברכים את משרד התשתיות שבשעה טובה, בעוד שבועיים יהיה לו בסיס אמיתי לקבוע את מחירי הדלק, לפי מה שהוא אומר. מה שמדהים זה שרק בעוד שבועיים, באמצע שנת 2011 יש לו את הבסיס הזה, ולאורך שנים על שנים הוא קובע בלי בסיס נתונים סביר את המחירים. זה לא יאומן.
אני רוצה להצביע על כך שמדובר בתופעה חמורה שלא תקפה רק בתחום הזה, והתופעה היא שלמרות שחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים נותן סמכות לוועדות לדרוש נתונים ולהפעיל סנקציות נגד גופים מפוקחים שמסרבים למסור נתונים דרושים, זה פשוט לא קורה. גם חן, כאשר הוא מספר על כל התהליך היסודי שהוא עושה פה, איך הוא לוחץ על החברות ומעודד את החברות לתת לו עוד נתונים, הוא מראה להם הנחות שלו ואז הם זורקים לו עוד פירורי נתונים להראות איפה ההנחות שגויות, ולאט לאט אנחנו מתקדמים. לא יתכן המשך המצב הזה. לא יתכן המצב שבו ועדות המחירים רודפות אחרי פירורי מידע מהגורמים המפוקחים.
אני חושב שהמקום של ועדת הכלכלה הוא לטפל בענין הזה. אגב, מדובר גם בפיקוח על מחיר ספרי לימוד, כפי שנאמר פה מדובר גם על פיקוח מחירי הקישוריות בסלולר ושורה ארוכה מאוד של דברים. אני לא רוצה להציג את הביקורת כביקורת בלעדית על משרד התשתיות. לא יכול להיות שגופים מפוקחים, כמו במקרה הזה חברות הדלק, ימנעו לאורך שנים על שנים למסור מידע שהכרחי כדי לקבוע את המחירים, ויקבלו על זה פרס של עוד ועוד ימים וחודשים של מחיר מפוקח לא סביר. לא יכול להיות. אני חושב שזה אחד הדברים המרכזיים שהוועדה צריכה לתת עליהם את דעתה, גם לנוכח הסיפור שעומד כרגע לדיון. תודה רבה.
צבי קורמן
¶
יש הסכם קולקטיבי עם ההסתדרות שיש עליו צו הרחבה משנת 78 כך שזה לא רק חברת סונול. אנחנו משלמים את מלא התנאים הסוציאליים שזה 17.3% לעובדי התחנות, כך שזה לא רק חברת סונול.
סמדר בת אדם
¶
אני מייצגת את עמדת שר התשתיות, מר לנדאו, שמסכים אתך שהבלו הוא המרכיב הבעייתי ביותר בתוך העלות, שמייקר את הדלק, והוא צריך באמת לרדת.
למר פוני, אם אינני טועה, אתה אמרת שאין פה חילוקי דעות ואני דווקא שמעתי סביב השולחן הזה מחלוקת מאוד רצינית כי כאשר אתה רואה את שיקולי העובדים, שמבקשים לא להוריד ולא לצמצם את מרווח השיווק מול צד אחר, שמבקש לצמצם את מרווח השיווק - -
סמדר בת אדם
¶
לכן קיימת מחלוקת. ביקשני השר להופיע כאן מטעמו ובשמו, וכמובן דבריי הם בשם השר. מינהל הדלק במשרד התשתיות שוקד מזה תקופה ארוכה על בדיקת נושא מרווח השיווק. באמת תקופה מאוד ארוכה, כפי שאתה הסברת, כדי שכולנו נדע על מה מדובר, מהו אותו מרווח שיווק. אני רק מבקשת במהירות להזכיר שיש בכל זאת נתונים בסיסיים. מחירו של ליטר בנזין נטול עופרת לצרכן נכון להיום, יוני 2011, עומד על 7.46 אגורות. מתוכו, מחיר הדלק בפתח בית הזיקוק הוא 2.75, שזה 37% מסך המחיר. דלף, ביטוח, אחזקת מלאי תפעול - 0.06 שזה אחוז אחד. סכום הבלו 2.92 אגורות, שזה 39% מהמחיר. מע"מ – 1.03, שזה 14% וסל הוצאות השיווק מעוגן 0.70 אגורות. כאן הבהיר חן בר יוסף שזה 13 אגורות נוספות, ותתקן אותי אם אני טועה, חן, לשירות המלא. אנחנו מדברים על 9% מתוך המחיר.
לכן, מבחינה ציבורית חשוב שיובהר שבדיקת משרד התשתיות עוסקת באותן 70 אגורות שעליהן אנחנו מדברים, קרי: באותם 9% מתוך המחיר שמשלם הצרכן. למען הסר הספק ומבלי להפחית מן הערך של כל אגורה וכל שקל, צריך שיובן שככל שישתנה מרווח השיווק לא מדובר במרכיב הנטל העיקרי שהשינוי בו יגרום להקלה משמעותית על ציבור המשתמשים.
סמדר בת אדם
¶
עוד רגע. לצורך השוואה, אם ימצא שיש מקום להפחתה של 10% עד 25% קרי: בין 7 אגורות ל-20 אגורות, ומי שיודע לעשות מתמטיקה יכול לתקן אותי. במיכל של 40 ליטר, אנחנו מדברים על כך שייהנה הצרכן מ-3.2 שקלים עד 8 שקלים. אם מישהו פה יודע לעשות את החשבון יותר טוב, שיעשה. לעומת זאת, אם תתקיים אותה הנחה ברכיב המיסוי על אותו מיכל, אנחנו מדברים על הנחות שבין 16 ל-41 שקלים. המשמעות המקצועית היא, וחן כבר דיבר והרחיב, שמדובר בניתוח מאוד עדין ומורכב, כפי שכבר שמעתם במהלך הדיון הזה.
אנחנו נמצאים כרגע בשלב האחרון של בדיקת מרווח השיווק והעבודה נמשכת באמת מעבר למה שציפינו, זאת כיוון שהשר תובע מאנשיו לא פחות מעבודה יסודית ביותר. על אף רצוננו והעבודה המאומצת שעושים אנשי מינהל הדלק בניצוחו של חן בר יוסף ובסיועה הצמוד של אגף הכלכלה בניצוחה של נופיה, עדין לא הגיעו תוצאות הבדיקה להבשלה שראוי להציגה בפני ועדה מכובדת זו. כפי שצוין פה, הדבר יארך, כך אנחנו מצפים, עוד כשבועיים.
כיוון שכאמור מדובר בניתוח עדין ביותר ומתוך גישה אחראית שמבקשת להימנע משגיאה בהצגת התוצאות, ושגיאה יכולה להיות משהו שבאמת ישפיע או על ציבור העובדים, והשר נמצא בקשר עם עופר עיני והולך לפגוש אותו גם בנושא הזה או על נפגעים אחרים, ופה צריך לבדוק את הדברים בזהירות רבה מאוד, בחר השר להטיל על העושים במלאכה לבחון שוב את הנתונים שבידיהם, טרם פרסומם לשימוע כנדרש. דבר זה, כאמור, ייעשה בימים הקרובים.
לגופו של ענין, מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות יציג עקרונות חדשים, בסופו של דבר, לקביעת המרווח, כאשר הנושאים הנבחנים הם תמחור שירות עצמי מול תמחור שירות מלא, מתוך כוונה להביא לביטוי את השונות בין השניים כאשר לוקחים בחשבון שהשירות המלא עתיר כוח אדם והשירות העצמי בעיקר עתיר הון. ציי הרכב והלקוחות המוסדיים מול לקוחות מזדמנים. במצב הקיים, נהנים ציי הרכב מהנחות גדולות שיכולות להגיע עד לכדי 35%, צריך לקחת גם את הדברים האלה בחשבון, ואילו הלקוחות המזדמנים אינם נהנים מהנחות אלה. כאן אנחנו מדברים על עיקר מעמד הביניים, ואולי באופן כל שהוא אפילו מסבסדים אותם.
מרכז מול פריפריה – באזורים שונים בפריפריה מחירי הדלק זולים יותר, כנראה בגין עלויות נמוכות של תפעול התחנות. לא נרצה לראות תוצאה שמובילה לפגיעה בפריפריה.
פיקוח על הסולר – הנושא הזה לא נבדק, לא היה במנדט הראשון של ועדת הבדיקה אבל במהלך הבדיקה בנושאי הבנזין התעוררו אותן שאלות הקשורות לסולר וכתוצאה מכך, כפי שכבר ציין חן בר יוסף, בשלב מאוחר יותר, כדי לא להפקיר את התהליך שבו עוסקים כרגע, נשקלת האפשרות לפעול להפיכת הסולר למוצר בר פיקוח. זה כנראה יוכרע בתוך כ-3 חודשים, כפי שכבר צויין.
לאה ורון
¶
בהתייחס להשוואה שערכתם, שאת הקראת לגבי הפחתה דומה במרכיב מיסוי, יש לשר כוונה להציע לממשלה הפחתה במיסוי, קרי: בבלו על - -
סמדר בת אדם
¶
השר כבר הציע לממשלה. הוא דיבר על הדבר העקרוני אבל הוא פנה לשר האוצר והציע שתהיה הפחתה בבלו כי אנחנו רואים מבחינת הנטל על הצרכן, כולנו יודעים לקרוא את המספרים.
סמדר בת אדם
¶
לא צוין גובה, דובר על מהלך עקרוני כרגע. המע"מ על הבלו, מדובר במס על מס. אנחנו יודעים במה מדובר ולכן מבחינה ציבורית אנחנו יודעים כולנו היכן צריך להניח את מרב כובד המשקל ואיפה צריך לבחון את הדברים בזהירות הראויה ומתוך התחשבות בכל הגורמים, וכמובן תוך ראיית טובת כלל הציבור.
סמדר בת אדם
¶
תני לי לחזור אליך עם פרטים יותר מדויקים כי זה נעשה במהלך התקופה האחרונה, מאז הנושא צף ועלה אבל בהחלט נחזור לוועדה עם תשובות בנושא הזה. תודה רבה.
דורון רותם
¶
אני מארגון מנהלי הרכש. צריך לזכור שבתעשיות, בעיקר שמייצאות ומתחרות על השוק העולמי, כל מרכיבי התשומות היום חשובות. גם ככה התחרות קשה. מחיר הדלק לרכבי מפעלים ולרכבי עובדים ודברים אחרים מהווה היום מרכיב לא קטן.
דורון רותם
¶
אני מדבר כרגע על בנזין כי רכבים, עיקרם בנזין. הלוואי שהיה עידוד לסולר לרכבים אבל זה לא הדיון הזה. בכל מקרה, בכל פעם שאנחנו חוזרים למו"מ עם חברות הדלק על מחיר הדלקים, המחירים עולים ועולים, כשאנחנו מנטרלים את בעיית מחיר הבנזין העולמי. בנושא הבלו, שעלה פה כבר הרבה פעמים וזה לא הפורום המתאים, אבל גם החלק שנדון פה, של מרווח השירות, הוא בסופו של דבר מכביד נוסף על התשומות של מפעלי תעשייה ובעיקר בייצור. לכן, אני חושב שצריך לחשוב ברצינות האם ניתן לחסוך משהו גם בכיוון הזה.
חמד עמאר
¶
אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך את שר התשתיות על זה שלקח את כל נושא מרווח השיווק לידיים, ומנסה לקדם את הנושא ולבדוק את הנושא של מרווח השיווק של 9%. לפי הנתונים שלפני, שאני רואה עכשיו, הנושא הרציני וההוזלה הרצינית היא בכל הנושא של הבלו והמע"מ. שם מדובר על קרוב ל-53% ואת הנושא הזה צריך לבדוק. אני יודע שזה לא בסמכות ועדת הכלכלה אבל השתתפתי בדיונים בועדת הכספים שהתקיימו בנושא. אני חושב ששם צריך להתמקד ולהוזיל את זה. גם את ה-9% האלה, צריך לקבל את הבדיקה של משרד התשתיות בהקדם האפשרי כדי שנדע איך אנחנו מתקדמים בנושא הזה. אני לא מקבל את עמדת ועד העובדים, שפגיעה כזאת באה רק על חשבון העובדים. אני לא יכול לקבל את העמדה הזאת. אם הייתי רואה שחברות הדלק בקריסה, הייתי יכול לקבל את העמדה הזאת שהכל עומד עכשיו על מרווח השיווק של החברות, אם מוזילים את זה באחוז או מעלים את זה באחוז.
אני חושב שנושא הסולר צריך ללכת ולבדוק אותו בצורה מאוד רצינית כי אתה יכול היום לראות בתחנות סולר שמוכרים עכשיו ב-7.3 ובתחנות אחרות שמוכרים את זה ב-10 או ב-12 שקל. משרד התשתיות צריך לקחת ברצינות את הנושא הזה - -
חמד עמאר
¶
אני רוצה שמשרד התשתיות ייקח את זה מאוד ברצינות, יבדוק את כל הפיקוח על הסולר וינסה לקדם את נושא הסולר. הפרשי המחירים האלה לא יכולים להיות במדינה כזאת, שאם אתה כוח מזדמן שנכנס לתחנה, אתה יכול לשלם מעל 10 שקל לליטר ואם אתה לא לקוח מזדמן אתה יכול לשלם 7 שקל. זה הפרש אדיר וצריך לבדוק את זה.
הועלתה נקודה מאוד חשובה של תחנות הדלק לנכי צה"ל. צריך לקיים דיון בנושא הזה ולבדוק איך אנחנו יכולים לעזור לתחנות הדלק. אני בעצמי נכה צה"ל ואני מכיר את המקרים שתחנות שהיו בהפעלה של נכי צה"ל החזירו את זה לחברות והחברות מתפעלות אותם. הם מקבלים את הסכום של נכי צה"ל ויושבים בבית במקום שזה יהיה השיקום שלהם. לכן, חייבים לקיים דיון מיוחד בנושא הזה. תודה רבה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
ראשית, אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב ראש, כי מעבר לזה שיש לנו שר תשתיות נפלא, ואתם יכולים למסור לו את זה, אני חושבת שהעובדה שאתה התחלת את הנושא של מרווחי שיווק מראה שזאת הסיבה שאנחנו דנים על זה.
אולי אני חוזרת קצת על קודמי אבל אני לא רואה שום קשר בין זה שאנחנו צריכים לעשות או להוריד את הבלו ואת המס העקיף על הדלק למול מרווחי השיווק. אני רוצה לחזור על החישוב שדיברתי אתך, אדוני יושב ראש ועד העובדים בסונול, העובדה שכל פעם שאנחנו מדברים על הורדת רווח, רווחיות של איש עסקים זה או אחר, אי אפשר לצעוק ישר שהעובדים יפוטרו. זה גם נותן להם לגיטימציה. למה אנחנו צריכים לקבל את זה בשוויון נפש, שברגע שלא נתת לו להרוויח מספיק, זה הגבול בין החזירות לבין רווח סביר או רווח טוב. אני מניחה שמי שמשקיע בתחנת דלק השקיע הרבה מאוד כסף ואני חושבת שהוא רוצה להרוויח אבל בטח לא כל לפעם לבוא ולצעוק שישר יפטרו את העובדים. אנחנו מאוד בעד העובדים ונעשה הכל כדי שלא ייווצר מצב שברגע שאתה מוריד את מרווחי השירות, זה אומר שזה בא על חשבון העובדים.
אני חושבת שאחת הבעיות במדינת ישראל היא שירות וכל הנושא של המוסר השירותי במדינת ישראל שהוא די פגום. לכן, אני לא חושבת שבשבדיה או בבריטניה או באירלנד השירות פחות טוב ממדינת ישראל, שיש פה מרווחי שיווק של 13.1 מול מדינות אחרות כמו גרמניה, אוסטריה, שבדיה, בריטניה, שנעים בין 7% ל-4%, וגם שמישהו יגיד בעיות ביטחון. ישר נכניס בעיות ביטחון.
נקודה שנייה - -
תרשו לי לסיים
¶
אני רוצה לחזק את דבריו של ח"כ עמאר, שצריך לעשות דיון נפרד על נכי צה"ל, זכיינים נכי צה"ל כי אין ספק שאפילו צריך לעודד, למרות שזה יותר יקר, את הציבור לקנות כחלק מהתרומה גם. שי מקומות שאולי צריך ללכת ולתרום יותר. זה סתם משהו שחשבתי עליו.
אני הגשתי הצעת חוק, אדוני היושב ראש, הצעת חוק צרכנית שתכריח, ואני מקווה שמשרד האוצר ילך אתי למרות שיש לי חשש כבד שהם לא יעשו את זה, שתכריח את תחנות הדלק ולא רק תחנות דלק. כל מוצר שיש לו מסים עקיפים, מכונות, מכוניות, תחנות דלק, בחשבונית יפורט מהו המס העקיף ומהו המס הישיר. אם אנחנו מעבירים את ההצעה הזאת ויהיו מרווחי שיווק כל כך גבוהים לתחנות דלק, הציבור יחשוב שאתם הגזלנים פה ולא האוצר. לכן, צריך ללכת למצב יותר הגיוני ולהוריד את מרווחי השיווק.
דבר אחרון – ברשותכם, כנראה שזה לוועדה הבאה.... שכחתי...
היו"ר כרמל שאמה
¶
תודה רבה. אנחנו נסכם את הדיון. אין לנו מסקנות חותכות כי לא קיבלנו סקירה.
הוועדה תמתין בסבלנות לתקופה שהציג משרד התשתיות, שנדרשת לשלב הראשון של העבודה, שהוצג בפנינו כשבועיים ומעבר לכך, אנחנו באמת, על פי הדעות שהובעו כאן בוועדה, של חברי הכנסת, ממתינים גם לענין ההכרעה בענין הסולר. הוועדה העלתה במהלך הדברים את הבקשה לגלות ענין ורגישות, שאנחנו בטוחים שכך אתם נוהגים, במישור של עובדי חברות הדלק, של בעלי התחנות ושל נכים בעלי תחנות תדלוק.
הוועדה, כמובן, תתכנס מיד לאחר שיהיו נתונים חדשים בענין ותתאם את המועד עם משרד התשתיות. שמחה לרשום לפניה שלא יהיה שום שינוי כלפי מעלה ברכיבים הנקבעים על ידי משרד התשתיות עד להכרעה בענין זה.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 13:25)
PAGE
2