הכנסת השמונה עשרה

PAGE
34
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

25.5.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 482

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"א באייר התשע"א (25 במאי 2011), שעה 10:10

1.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48) (זכויות הורים מאמצים, הורים מיועדים והורים במשפחות אומנה), התשע"א-2011

2.
הצעת חוק הטבות למשפחות אומנה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008

הצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב

3.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכויות למאמצים באימוץ בין ארצי), התש"ע-2010

הצעתו של חבר הכנסת עתניאל שנלר

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

עפו אגבאריה

זבולון אורלב

עתניאל שנלר

ורד פאר סוויד, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

עו"ד דבורה אליעזר, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שלוה ליבוביץ, מפקח ארצית משפחות אומנה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נחמה טל, מפקחת ארצית, סגן מנהלת השירות למען הילד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד ליאורה אברמוביץ, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד איתיאל מלאכי, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עו"ד מוריה כהן בקשי, משרד המשפטים

עו"ד ליאת יעקובוביץ, משרד המשפטים

עו"ד שרית דמרי, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אסתר נמרודי, מנהלת תחום אימהות, מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי

שמרית שקד

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48) (זכויות הורים מאמצים, הורים מיועדים והורים במשפחות אומנה), התשע"א-2011

2.
הצעת חוק הטבות למשפחות אומנה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008

הצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב

3.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכויות למאמצים באימוץ בין ארצי), התש"ע-2010

הצעתו של חבר הכנסת עתניאל שנלר

בוקר טוב. יום רביעי בשבוע, כ"א באייר, ה-25 במאי 2011 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48) (זכויות הורים מאמצים, הורים מיועדים והורים במשפחות אומנה), התשע"א-2011. זאת ההצעה הממשלתית?

כן.

הצעת חוק הטבות למשפחות אומנה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008, הצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב, והצעת חוק עבודת נשים (תיקון –זכויות למאמצים באימוץ בין ארצי), התש"ע-2010, הצעתו של חבר הכנסת עתניאל שנלר.


אנחנו נשמע קודם את חברי הכנסת, אחר כך נשמע את נציגי הממשלה, אחר כך נשמע את היועצת המשפטית ואחר כך נתחיל לעבוד.


אדוני חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. לך יש זכות ראשונים ולו רק בגלל זה שעתניאל שנלר לא הגיע ואני לא יכול לייצג אותו כמו שעשיתי בחקיקה אחרת.

תודה רבה. זכות הראשונים היא גם מפני שאני כבר בכנסת הקודמת הנחתי את הצעת החוק. העברנו את ההצעה בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה.


אני מודה לך אדוני, חבר הכנסת חיים כץ, שבזכותך הצעת החוק גם עברה רציפות בתמיכה שלך, בעזרה שלך ובסיוע שלך.


אני רוצה לומר כמה משפטים כלליים. באופן כללי הסוגיה של משפחות אומנה היא קריטית בשירותי הרווחה מפני שהיא הגשר הטוב ביותר, המקצועי הטוב ביותר, בין אי היכולת לשמור את הילד במשפחה הביולוגית שלו לבין לשלוח אותו למוסד. לכאורה יש שתי אפשרויות: או שיישאר במשפחה או שילך למוסד, לפנימייה עם הרבה מאוד ילדים, וכולנו יודעים שפנימייה תהיה הטובה ביותר, הוא אחד מתוך איקס ילדים ואין את ההתייחסות המשפחתית, ואין את החום המשפחתי.


לכן הסוגיה של משפחות אומנה היא העדיפות הבולטת המקצועית למען בריאותו, שלומו, רגשותיו של הילד ולכן כל מהלך שמעודד משפחות על בסיס וולנטארי, שהן מוכנות לקבל ילדים לחיק משפחותיהם ושהילד גדל כבן משפחה לכל דבר ועניין, התוצאה היא תוצאה מעולה.


לכן הצעת החוק שלנו מנסה לקדם כמה נושאים שלא באו על פתרונם עד היום ואנחנו מקווים שהמהלך הזה רק יגביר מאוד את הסוגיה הזאת של משפחות האומנה. כאן בוועדה, אדוני יודע שבזכותך גם השלמנו את הצעת החוק של נפגעי איבה יתומים משני ההורים, וגם שם חלק מהילדים נשלחו למשפחות אומנה ושר הרווחה סוף כל סוף תיקן.

אם אנחנו כבר מדברים, אנחנו כנראה נשלים גם את תקנות דם טבורי בימים הקרובים.

נכון מאוד. לכן אני מאמין שבמאמץ שלך להשלים את החקיקה הזאת מהר ככל האפשר, אנחנו רק נגדיל את המוטיבציה של משפחות צדיקות שמוכנות לקבל על עצמן את גידול הילדים האלה, נגדיל את המוטיבציה ויוכלו להגדיל את המאגר של משפחות שמוכנות לעשות את הפעולה החינוכית החשובה הזאת.

תודה רבה. מאחר שחבר הכנסת עתניאל שנלר איננו, אנחנו נשמע את נציגי הממשלה לגבי הצעת החוק הממשלתית.

שלום רב אדוני. אני אסביר בכלליות. אני מודה קודם כל על העלאת הצעת החוק, הרבה בזכות חבר הכנסת אורלב שהביא את הצעת החוק הפרטית וכך קידם גם את הצעת החוק הממשלתית בתוך ההליכים המסובכים בתוך הממשלה.


להצעת החוק הזאת שלושה רבדים. הרובד הראשון מדבר על התאמת הוראות. נכון להיום החוק נותן זכויות להורים מאמצים והורים מיועדים, אלה שמקבלים מאם פונדקאית את הילד, זכויות דומות לאלה שניתנות להורים ביולוגיים כמו הזכות לחופשת לידה, הזכות להיעדר מהעבודה לאחר חופשת הלידה, הזכות להפרשות במהלך חופשת הלידה, להמשך הפרשות מטעם המעסיק, והזכות להיעדר מהעבודה שעה אחת. כלומר, זכות ההנקה שהיא זכות סוציאלית לצאת שעה קודם מהעבודה.


כל הזכויות האלה נמצאות היום בחוק בקשר להורים מאמצים והורים מיועדים. יש צורך לעשות התאמות ובחוק נקבע שההתאמות האלה ייעשו בתקנות. באיזשהו שלב משרדי הממשלה קיבלו החלטה עקרונית שהדברים ייעשו בחקיקה והרובד הראשון של הצעת החוק עוסק באותן התאמות שיש צורך לעשות כדי שההורים ייהנו מהזכויות האלה.


הרובד השני של הצעת החוק הוא בדומה לזכויות הקיימות היום להורים במשפחות מאמצות ומיועדות, לתת את אותן הזכויות או זכויות דומות להורים במשפחות אומנה. כאן הצעת החוק שלנו מתאחדת עם הצעת החוק של חבר הכנסת אורלב.


הרובד השלישי של הצעת החוק הוא להוסיף על הזכויות הקיימות היום לשלושת הסוגים של המשפחות שציינתי: משפחת אומנה, משפחה מאמצת ומשפחה מיועדת.

ברובד השני יש הגבלה בחוק שלך.

כן, יש הגבלה.


ברובד השלישי אנחנו מדברים על הוספתן של זכויות שקיימות היום בחוק להורים ביולוגיים כמו לדוגמה פגיעה בהיקף משרה או צמצום בהכנסה של אישה בהריון לדוגמה, של הורים שמקבלים חופשות לידה, וגם זכויות שניתנות לדוגמה לעובדת בהריון. אנחנו עושים הקבלה ונותנים זכויות להורים לפני שהם מקבלים את הילד על מנת שלא יפוטרו. אנחנו אומרים שיהיה אסור לפטר הורה מאמץ, הורה במשפחת אומנה, הורה מיועד שהוא עתיד לקבל ילד. אלה מגבלות שקבענו בחוק.

כאילו האישה ילדה את הילד.

הם הולכים לקבל ילד ואנחנו חוששים שהם יופלו בעבודה. לכן אנחנו רוצים להגן גם על השלב המוקדם יותר.


בנוסף לכך אנחנו מטפלים בסוגיה של הורים מאמצים באימוץ בין ארצי. בנושא הזה יש הקבלה להצעת החוק של חבר הכנסת שנלר ולכן הממשלה תמכה בהצעת החוק ובתנאי שהיא תאוחד עם הצעת החוק הממשלתית.

זה עם שנלר, אבל זה גם עם אורלב בתנאי שהצעת החוק תאוחד?

כן. שתי הצעות החוק, התמיכה הייתה שהן יאוחדו להצעת החוק הממשלתית. כאן האיזונים שקבענו בהצעת החוק הממשלתית שונים מהאיזונים שנקבעו בהצעת החוק של חבר הכנסת שנלר ואפשר לומר שיש כמה דברים שהם יותר לטובת העובדים ויש כמה דברים שהם יותר לטובת המעסיקים. עשינו איזונים בהתאם להערות שקיבלנו. כשנקרא את הצעות החוק, אנחנו נסביר את הדברים יותר בפרטי פרטים ונאמר מה אני מתכוונת עכשיו.

יפה מאוד. את רצית לומר משהו, גברתי היועצת המשפטית של הוועדה?

להצעת החוק של חבר הכנסת שנלר.

הוא לא הגיע.

נתייחס להצעת החוק של חבר הכנסת אורלב. אני שואלת את חבר הכנסת אורלב האם אתה רוצה למזג את הצעת החוק הפרטית שלך?

לא האם אתה רוצה אלא האם אתה מוכן.

האם אתה מוכן למזג את הצעת החוק הפרטית שלך עם הצעת החוק הממשלתית? הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 122א(1) לתקנון. כדי למזג את ההצעות, דרוש לנו אישור ועדת הכנסת. כדי למזג שתי הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה, אנחנו צריכים אישור ועדת הכנסת.

הנני מוכן ומזומן.

אם כך, אנחנו נגיש בקשה. אדוני יושב ראש הוועדה, אנחנו נכין בקשה לוועדת הכנסת.

איפה חבר הכנסת המכובד עתניאל שנלר? למה הוא לא בא?

אנחנו נחכה עם הדיון הזה.

על מיזוג בקריאה ראשונה, לא מספיקה החלטת ועדה?

לא. צריכים אישור ועדת הכנסת. לפי סעיף 122א(1) לתקנון הוועדה רשאית בכל עת, על פי יוזמתה, למזג שתי הצעות חוק או יותר שעברו קריאה ראשונה ולהביאן כהצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית.

אני מבקש שמישהו ייגש אל חבר הכנסת עתניאל שנלר. הוא יכול לדבר אתי בטלפון ואני אייצג אותו כאן. חשבתי שחבר כנסת מגיע לכנסת כדי לחוקק חוקים, אבל עכשיו מתברר לי לתדהמתי שזה לא כך. אם במקרה יש טלוויזיה באיזשהו מקום, מוותרים גם על חקיקה.

אתה רוצה להצביע על מיזוג הצעת החוק של חבר הכנסת אורלב?

תצביע על מיזוג ההצעה שלי.

אני יכול לשאול?

אתה יכול לשאול. אתה חבר כנסת מסור ונאמן שמופיע לישיבות הוועדה.

אני מאוד מברך על הצעת החוק שהיא באמת הצעת חוק טובה. נחשפתי בזמן האחרון לכך שבאמת גם במגזר הערבי יש משפחות אומנה וזה באמת דבר מאוד מבורך.

למה זה הפתיע אותך?

בזמנו זה לא היה. לפני הרבה שנים זה לא היה. אני רואה שבזמן האחרון, בשנים האחרונות, ב-10-15 השנים האחרונות, זה קיים וכנראה זה בגלל גם מצוקות כלכליות וגם התפתחות החברה. התחילו לראות את הדברים באופן שונה.

אף אחד לא היה נותן אם הייתה לו אפשרות כלכלית והוא יודע שהוא יודע להעניק. כנראה שההשפעה הכלכלית קיימת.

זה לא מסיבות כלכליות.

אני אומר שכנראה הדברים השתנו. עובדה שכבר בשנים האחרונות זה קיים גם אם בשנים עברו זה היה נפתר בתוך המשפחה ולא היו פונים ללשכות הרווחה. אותו הדבר גם עם אנשים מבוגרים שהיו משאירים אותם בתוך המשפחה ולא היו מכניסים אותם לבתי אבות אבל עכשיו אנחנו עדים לשינויים.


יש איזושהי בעיה עם הדבר הזה. הרי הילדים האלה יצאו ממשפחות שאי אפשר היה להשאיר אותם אצלן. במגזר הערבי מתעוררת שאלה שאחרי שהם מגיעים לגיל 18, מה לעשות אתם בהמשך. אני לא מדבר על הצעת החוק הזאת שלא נוגעת לעניין במאה אחוזים.

זה מחייב דיון.

כן, גם זה מחייב דיון. מה קורה לילדים האלה אחרי גיל 18? לצבא הם לא הולכים, להתקבל לאוניברסיטאות או ללימודי המשך, הם לא יכולים, להחזיר אותם לבית שלהם, גם כן אי אפשר, להישאר במשפחה הזאת, המשפחה הזאת לא מקבלת שום תמיכה אחרי שהילד מגיע לגיל 18. זאת בעיה שאנחנו נתקלים בה וכבר היו דיונים בנושא, לא בכנסת אלא מחוץ לכנסת.

עשיתם סטטיסטיקה בכמה בערך מדובר?

בערך מאה בשנה.

במגזר הערבי?

לא. בכלל.

אני מדבר על המגזר הערבי.

בערך שלושים.

שלושים אחוזים מהמגזר הערבי. זאת לא תופעה כזאת קטנה שאתה באת ואמרת שהתברר לך לפתע.

לא.

זאת תופעה רחבה.

אכן.

שלושים אחוזים, זה לא מעט.

נכון, זה לא מעט. באמת לא יודעים מה לעשות עם הילדים האלה ומה יעלה בגורלם. זה שווה מחשבה. האם אפשר יהיה באיזשהו סטאטוס – חוקתי או בגדר המלצה – לדון ולראות מה לעשות עם משרד התעשייה והאם הוא יכול להאריך את זה לעוד שנה-שנתיים. הרי כולם יודעים על הגבלת גיל להתקבל לאוניברסיטאות.

זה לא קשור למשרד התעשייה אלא למשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

בסדר. אני לא יודע בדיוק למי צריך לפנות, אבל יש איזושהי בעיה ואולי אנחנו יכולים באיזושהי צורה גם לפתור אותה.

אנחנו לא נחכה לחבר הכנסת שנלר. אנחנו נצביע על מיזוג הצעתו של חבר הכנסת אורלב עם ההצעה הממשלתית.

אם אפשר לומר משהו לפני ההצבעה. בחוק שלי יש גם פטור מארנונה. בהצעת החוק הממשלתית אין את הפטור מארנונה. אם אדוני יראה בפרוטוקול לפני יותר משנתיים, משרד הפנים אמר שאין צורך שזה יהיה בחוק כיוון שגם בחוק הקיים הם פטורים. אז ביקשנו שמשרד הפנים יבהיר זאת בחוזר מנכ"ל לרשויות המקומיות כי יש אי בהירות ומשפחות האומנה מקבלות חיובים בלי להתחשב במספר ילדי האומנה שנמצאים אצלן. לצערי עברו שנתיים וחצי ומשרד הפנים לא הוציא. לפני הדיון ניגש אלי נציג משרד הפנים ואמר לי שהם מבקשים שלקראת הקריאה השנייה והשלישית זה לא יהיה בחוק כיוון שהם מקבלים על עצמם תוך 14 ימים להוציא חוזר מנכ"ל לרשויות המקומיות והחוזר יבהיר שבמסגרת החוק הקיים משפחות אומנה, לצורך חישוב הארנונה, לוקחים בחשבון את ילדי האומנה שנמצאים אצלן.


הייתי מבקש שנציג משרד הפנים יאמר זאת ואז אנחנו - במיזוג שאנחנו עושים - מיודעים שככל שלקראת הקריאה השנייה והשלישית אמנם יצא חוזר המנכ"ל, אני ויתרתי על הסעיף הזה שנקרא ארנונה.

אכן הדברים מדויקים. אני רק אחדד יותר כדי שהפעם זה יהיה מאוד ברור. כיוון שהיו חילופי מנכ"לים, חוזר המנכ"ל הקרוב, מסיבות של צבירת חומר, יצא, אני מניח, בעוד כחודש וחצי. אני התחייבתי על 14 ימים ולכן כמו שאמרתי לאדוני, יצא מכתב מהמנכ"ל לכל הרשויות המקומיות בתוך 14 ימים וככל שאדוני מעוניין, יצא בנוסף גם חוזר המנכ"ל.

אם כן, קיים פטור.

כן, קיים פטור. כמו שהסברתי, אנחנו חושבים שזה מאוד ברור. אני בכל זאת אוסיף ואומר שאנחנו חושבים שזה מאוד ברור, והראיתי גם ליועצת המשפטית של הוועדה קודם כיצד זה ברור מהתוספת השנייה לתקנות. עשינו בירורים גם עם עיריית ירושלים שנאמר לגביה שהיא לא נותנת את זה, וחד משמעית מנהל הארנונה שלה אמר לי הבוקר שלא היו דברים מעולם. בכל זאת, אנחנו נוציא את ההבהרה הזאת.

בסדר גמור. אתה בשל להצבעה?

כן.

מי בעד לאשר את מיזוג הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת זבולון אורלב עם הצעת החוק הממשלתית?

ה צ ב ע ה

המיזוג אושר פה אחד


כל חברי הכנסת שנמצאים באולם, יש להם זכות הצבעה והם אישרו את זה. לכן אנחנו ממזגים את הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת זבולון אורלב עם הצעת החוק הממשלתית.

בכפוף לאישור ועדת הכנסת.

בכפוף לאישור ועדת הכנסת? לא במליאה?

לא. ועדת הכנסת.

בסדר. בכפוף לאישור ועדת הכנסת.

אני מקווה שיושב ראש הוועדה יתייחס למה שאני ביקשתי ואולי ידריך אותי איך אפשר את העניין הזה להכניס להצעת החוק.

מאחר שאני מתייחס אליך ברצינות, היועצת המשפטית תוכל לעזור.

אם אפשר להתייחס לנושא. יש הצעת חוק ממשלתית שיסודה בדוח ועדת רוט-לוי שמבקשת להסדיר הרבה היבטים בתחום האומנה וביניהם הנושא של פתרון למי שהיה באומנה עד גיל 18 לגבי השנים שלאחר מכן.

הבנת מה היא אמרה? היא אמרה שתלך ותכתוב עכשיו הצעת חוק.

היא כתובה.

אני יכול להצטרף.

לך ותכתוב עכשיו הצעת חוק. תניח אותה על שולחן הכנסת, נעשה מיזוג ותיכנס לספר החוקים כמו שעזר למגזר.

בסדר. תודה.

אני מקווה שבאמת הצעת החוק הממשלתית בזמן הקרוב – כך נאמר לנו – אמורה להגיע.

אני הסתכלתי עליך בתחילת הדיון וראיתי שאת מקשיבה. אמרה נציגת משרד התעשייה שבעקבות הצעת החוק של זבולון אורלב, הצעת החוק הממשלתית התקדמה. יכול מאוד להיות שבעקבות הצעת החוק של עפו אגבאריה, ועדת השרים לא יכולה לפסול אותה מאחר שיש הצעת חוק כזאת בקנה, הממשלה תזדרז.

תודה.

אנחנו נתחיל להקריא ולדון. איפה שלא סגור, נתקן. אחר כך נצביע על כל סעיף וסעיף.

1.
ביטול סעיפים 6א ו-6ב


בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק העיקרי), סעיפים 6א ו-6ב – בטלים.

2.
תיקון סעיף 7

בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ד1), ברישה, המלים "אף כשהן חלות מכוח סעיף 6א או 6ב" – יימחקו.

3.
הוספת סעיפים 9ג עד 9ו


"9ג.
תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה



(א)
בסעיף זה -




"אם נושאת", "הורה מיועד" – כהגדרתם בסעיף 9ה(א).




"הורה במשפחת אומנה" – כהגדרתו בסעיף 9ו(א).




"הורה מאמץ" – כהגדרתו בסעיף 9ד(א).

(ב)
ההוראות לפי סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו-(ט), 7(ג)(3) ו-(ד), 7א, 8, 9(א) עד (ג) ו-(ז), 9א ו-9ב יחולו על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה, ולעניין הורה מיועד – גם ההוראות לפי סעיף 6(ד1), בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים בסעיפים 9ד עד 19, והכול כל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או הריונה של האם הנושאת, לפי העניין.



(ג)
(1)
היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים

במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם.

את רוצה להסביר את (ב)?

אנחנו אומרים שהסעיפים הקשורים לחופשת לידה, מה שנקרא זכות ההנקה, שעת הנקה, חופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה, הפרשות לקופת גמל.

מה זה חופשה ללא תשלום? אפשרות לחופשה ללא תשלום.

אני מדברת על הזכויות.

על אפשרות. זה לא חייב להיות.

חלק מהם חייבים וחלק לא.

חופשה ללא תשלום?

לא, חופשה ללא תשלום זאת אפשרות. זה נכון. הפרשות לקופות גמל במהלך חופשת הלידה, זה חייב להיות. איסור על מעביד להעסיק עובד במהלך חופשת הלידה, איסור פיטורי עובדת בהריון, איסור פיטורי עובדת או עובד במהלך חופשת הלידה והוראות שקשורות לנושא הטכני של איסור הפיטורים.

כמה זמן אחרי חופשת הלידה את יכולה לפטר אותה? את לא יכולה ביום הראשון.

נכון. שישים ימים פלוס שלושים ימים.

אז תצייני את זה.

היא מעתיקה. היא עושה העתק. מה שיש שם.

היא כותבת כאן שאסור לפטר במהלך חופשת הלידה, אבל אסור לפטר גם תשעים ימים אחרי חופשת הלידה.


אני מקדם בברכה את חבר הכנסת עתניאל שנלר.

הייתה תקלה. לא ידענו שהדיון מתקיים היום.

אמרתי כאן שכאשר חבר כנסת מחוקק, זה שיא וגולת הכותרת שלו, של עבודת חבר הכנסת. אפילו אם הוא נמצא בוועדה חשובה ודקרלטיבית עם טלוויזיה.

יש לי הפתעה בשבילך, לא הייתה טלוויזיה אלא פשוט לא ידענו שהיום אתם מנהלים כאן את הדיון. הייתה אצלנו תקלה. קורה.

בסדר. נעשה הפסקה. מה שקרה עד עכשיו זה שהצגנו את החוקים. חבר הכנסת אורלב הציג את הצעת החוק שלו, הממשלה הציגה את הצעת החוק שלה, ויש כאן הצעת חוק ממשלתית שהתחלנו בהקראתה. לך יש הצעת חוק שבחלקה דומה-זהה – אולי לא זהה לחלוטין – להצעת החוק הממשלתית. השאלה הנשאלת היא האם אתה מוכן למזג את הצעת החוק שלך עם הצעת החוק הממשלתית.

כשאישרו לי להעלות את הצעת החוק הזאת התחייבתי לעשות את זה בתיאום עם הממשלה ולכן אני בוודאי מסכים ללכת יחד עם הממשלה, למזג את הצעות החוק ולרוץ קדימה.

יש שתי אפשרויות והוא צריך להחליט לגביהן.

תסבירי לו.

יש סעיף 138 לתקנון, מה שנקרא סעיף 138 כוכבית, ולפיו אנחנו משלבים את הצעת החוק הפרטית והממשלתית וכאשר שאנחנו מניחים את הצעת החוק הממשלתית במליאה, אנחנו רושמים את חבר הכנסת היוזם, במקרה שאין חבר כנסת אחר.

למה לא הסברת את זה לזבולון אורלב?

במקרה הזה יש סעיף אחד לתקנון ואפשר למזג רק לפיו. עכשיו אנחנו מדברים על משהו אחר.

לזבולון אורלב לא הסברת.

כי לי זה ברור.

למה לעתניאל שנלר את מסבירה?

כי במקרה של חבר הכנסת אורלב, הצעת החוק שלו עברה קריאה ראשונה. במקרה של הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה, שתי הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה, יש רק אפשרות אחת.


בהצעת חוק פרטית, בשילוב הצעת חוק פרטית וממשלתית, יש שלנו שתי אפשרויות. סעיף 138, אמרנו, משלבים את הצעת החוק הפרטית והממשלתית ולא צריך את אישור ועדת הכנסת. יש לנו סעיף נוסף, סעיף 122ב, למזג את הצעת החוק שלך עם הצעת החוק הממשלתית, ולזה דרוש אישור ועדת הכנסת.

גם למיזוג של הצעתו של חבר הכנסת אורלב דרוש אישור ועדת הכנסת.

כן.

שלא תחשוב שאתה מקופח.

אם אנחנו הולכים לפי סעיף 122ב, היתרון הוא שאנחנו רואים באישור ועדת הכנסת במקרה הזה כאילו זה עבר קריאה טרומית, ההצעה שלך, כי ההצעה שלך היא הצעה פרטית. אם מקבלים את אישור ועדת הכנסת, אנחנו רואים באישור הזה כאילו היא עברה קריאה ראשונה.

יש גם אלטרנטיבה שנעלה את זה לקריאה ראשונה.

היתרון כאן הוא שאם הממשלה חוזרת בה –--

אין לך אלטרנטיבה להעביר את זה בקריאה ראשונה כי הוועדה לא קבעה דיונים בהצעת החוק שלך לקריאה ראשונה.

לכן אני מדבר עם הוועדה.

זה לא ייתן שום דבר, וכמי שמכיר אותך אני יודע שאתה לא רוצה להשחית את זמן הוועדה.

לכן עניתי מיד מה שעניתי.

הבנת מהר.

נשלב לפי 138. אין צורך באישור ועדת הכנסת.

כן. נרוץ קדימה ונחוקק.

אנחנו נצביע על שילובה של הצעת החוק של חבר הכנסת עתניאל שנלר עם ההצעה הממשלתית.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

לי אין זכות הצבעה.

כל חברי הכנסת שיש להם זכות הצבעה – עתניאל שנלר הצביע במקום רחל אדטו – הצביעו בעד מיזוג שתי הצעות החוק.


אנחנו ממשיכים בהקראה.

דבי הייתה באמצע ההסבר.

אני אתחיל מהתחלה. אני אומרת שהזכות לחופשת לידה, עם כל הארכות חופשת הלידה כשיש לידה רב-עוברית, כאשר מדובר בילד מאושפז, כל אלה יחולו גם על הורים מאמצים, על הורים במשפחה אומנת והורים מיועדים. גם האיסור החל על המעביד לפטר עובדת בהריון, לפטר עובד או עובדת בחופשת לידה או בתקופה של שישים ימים לאחר מכן, יחולו על הורים מאמצים, הורים מיועדים והורים במשפחות אומנה. הוראות הקשורות לאי פגיעה בהיקף משרה של עובד או עובדת וצמצום היקף המשרה, איסור צמצום היקף המשרה של עובד או עובדת שנמצאים בתקופות המוגנות לפי חוק עבודת נשים, כל אלה יחולו גם על הורים מאמצים, הורים מיועדים והורים במשפחת אומנה.


מכל הזכויות שאמרנו יש זכות אחת שתחול רק על ההורים המיועדים והיא הזכות להאריך את חופשת הלידה במקרה שמדובר בילדים פגים, כי זה בדרך כלל לא קיים כאשר מדובר בהורים מאמצים ובהורים במשפחות אומנה.


כל אלה יחולו בכפוף לאמור בחוק.


זה מה שאומר הסעיף.

אין סיטואציה שהורה מאמץ, מאמץ פג?

נמצאים כאן אנשי משרד הרווחה שיוכלו להתייחס אבל הבנתי שלא היה צורך להרחיב את הסעיף הזה ולכן לא הרחבנו אותו.



(ג)
(1)
היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים

במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם.


הסעיף הזה עצמו היה קיים גם בהוראות 6א ו-6ב בקשר להורים מיועדים והורים מאמצים שביטלנו בסעיף 1 להצעת החוק הזאת.

כאן יש לנו הערה. ההערה שלנו היא מדוע לא לאפשר להורים מיועדים, להורים במשפחת אומנה, להורים מאמצים כשמבקרה הזה אין לנו בעצם אם שילדה וצריכה לנוח בחופשת לידה, מדוע לא לאפשר להם להתחלק בחופשת הלידה, כך שנניח האב ייקח חצי תקופה והאם חצי תקופה.

מדוע?

אין לנו בעיה לאפשר את זה. גם בסעיף בחוק הביטוח הלאומי יש אפשרות. אם אנחנו קוראים את התיקון לחוק הביטוח הלאומי, יש אפשרות להתחלק. ההורה במשפחת אומנה וההורים המאמצים צריכים לדעת שאם הם לא נוטלים לפחות 21 ימים, הם לא יהיו זכאים לדמי הלידה.

אם כן, אין לך כאן בעיה. תרשמי את זה.

נאפשר להם לחלוק בחופשת הלידה.

כן.

גם בחופשה ללא תשלום.

אם אני זוכרת נכון, ההערה של היועצת המשפטית הייתה גם בקשר ליתר הזכויות וכאן אמרנו שצריך לחשוב. בעיקרון אין לנו בעיה שהם יחלקו בזכויות. הדבר היחיד שצריך עוד להיאבק עליו הוא איך לעשות את זה, האם לפי הודעות והצהרות שיימסרו למעבידים.

אני סמוך ובטוח שאתם תסדרו את הניסוחים. אנחנו מסכימים לעקרונות.

זאת הייתה ההערה של שמרית.

צודקת.

(2)
היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, ההורה המיועד או ההורה במשפחת אומנה, אם בן זוגו לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל הריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד.


כיוון שהורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה מוגדר בסעיפים שטרם קראנו כעובד, אנחנו יודעים שחוק עבודת נשים חל על עובדים שכירים, צריך לעשות גם את האיזון לגבי מה קורה כאשר מדובר בעובד עצמאי. הדבר נעשה לדוגמה בחוק דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד, ושם ניתנת הזכות לעובד במידה שהעובד העצמאי, בן הזוג של אותה עובדת, לא נעדר מעבודתו לצורך מימוש הזכויות שלו.

נדמה לי שיש צורך להבהיר כאן שהוא לא נעדר מעבודתו בימי היעדרות העובד בשל הליך האימוץ. מדובר על אותה זכות שהוא לא ניצל במקביל. זה לא שהוא לא נעדר באופן כללי מעבודתו.

אני לא מבין את העניין. תסבירי לי. לצורך העניין, העצמאי צריך לשלם רק את התשלומים לביטוח לאומי כאילו הוא נוכח? אתם לא סופרים לו אם הוא בא לעבודה או לא. העצמאי בא לעבודה, יש לו חנות לגלנטריה ואתם לא בודקים אם הוא פותח אותה או סוגר אותה. מה זה נעדר מהעבודה?

אנחנו מדברים על חופשת לידה.

האישה לקחה חופשת לידה.

כדי לטפל בילד, ורק אחד משני ההורים זכאי.

אבל הוא עצמאי. מה איכפת לכם ממנו?

יוון שאנחנו אומרים שמבחינה משפחתית אנחנו נותנים את הזכות רק לאחד ההורים. כך זה גם בדמי לידה.

עכשיו השאלה הבאה. אמר חבר הכנסת זבולון אורלב יחלוקו. איך אתם מפצים עצמאי כאשר מדובר ביחלוקו?

איך מפצים עצמאים, סליחה, במה?

מתחלקים בזכויות. עכשיו הוא רוצה להיות בחופש. אתם תשלמו לו לפי מה שהוא משלם לביטוח הלאומי?

הביטוח הלאומי יכול להשיב.

לעצמאים, כשהם מחלקים ביניהם את חופשת הלידה, אנחנו משלמים לפי המקדמות שהוא משלם לביטוח הלאומי.

בסדר. יפה.

אבל כמובן שאנחנו מדברים רק על הזכויות של ההיעדרות וזה ברור בהצעת החוק.

אז את ה-ב.מ.וו הוא לא מקבל בהתחלה.

יש זכויות אחרות שאינן קשורות להיעדרות, כמו לדוגמה האיסור לפטר את העובד.

יש לו שעת הנקה?

לא.

ככל שההורה השני לא נעדר מהעבודה.

למה לא.

כי לצערי החוק הזה עדיין לא חל על עצמאים.

ועל שכירים הוא חל?

כן.

זאת אומרת, לגבר תהיה שעת הנקה?

כשכיר.

כשכיר, כן.

אז זה לא חל על גברים.

זה לא חל על גברים. סליחה, אני חוזר בי.

זה כן חל על גברים.

איך שעת הנקה יכולה לחול על גברים?

אף אחד לא בודק אם האישה מניקה או לא.

הזכות נקראת באופן פופולארי שעת הנקה.

קיבלנו הערה מהצד הנשי. היא שואבת והוא מניק.

הזכות נקראת באופן פופולארי שעת הנקה וחוק עבודת נשים לא נקראת זכות הנקה אלא היא נקראת הזכות להיעדר מהעבודה. אני מנסה להסביר שבחוק עבודת נשים, הזכות לא נקראת שעת הנקה אלא שזאת הזכות של האישה להיעדר מהעבודה בתוך ארבעה חודשים.

למיטב ידיעתי זה לא חל על שכירים.

בעבר לא נתנו לגברים את הזכויות להיות בחופשת לידה ואתם לא מעדכנים.

זה לא חל על עצמאים.

בהתחלה זה היה רק לנשים. חופשת לידה הייתה רק לנשים, אבל היום באים גברים ואומרים שהם רוצים להישאר בבית ושהאישה תלך לעבוד. כבעל חנות גלנטריה אני מרוויח 4,000 שקלים בחודש והאישה מתכנתת מחשבים ומרוויחה 25 אלף שקלים. היא תלך לעבוד ואני אשב בבית. אני אהיה בחופשה ללא תשלום והיא תצא לעבודה.

היועצת המשפטית של הוועדה יכולה להעיד על כך שאנחנו תיקנו בהרבה את חוק עבודת נשים לאחרונה בקשר לחופשות לידה דווקא לגברים.

בסדר.

עדיין נשאר הסעיף כפי שדבי הציגה אותו. ההורה השכיר מקבל את הזכות רק אם ההורה העצמאי לכאורה לא ניצל את זה, למרות שבאמת השאלה אם יש לנו יכולת לוודא האם הוא ניצל או לא ניצל, היא כמעט אפס. בדרך כלל אני מנסה לוודא באמצעות איזושהי הצהרה שהוא לא ניצל את הזכות.


כמו שאמרתי, צריך להבהיר שהוא לא נעדר מעבודתו מימי היעדרות העובד.

9ד.
שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ



(א)
בסעיף זה -

"הודעה על כוונה לאמץ" – הודעת עובד או עובדת על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי שמונה לפי סעיף 36(ב) לחוק אימוץ ילדים ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין ארצי לפי הוראות חוק אימוץ ילדים (בחוק זה – אימוץ בין ארצי) – על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת לפי החוק האמור ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם.

"הורה מאמץ" – עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, למטרת אימוץ לפי הוראות חוק אימוץ ילדים.




"חוק אימוץ ילדים" – חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981.

"יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ" – יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות פקיד סעד בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות סעיף 28טז לחוק האמור.

(ב)
ההוראות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 9ג(ב) יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:




(1)
יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ.

(2)
על אף הוראות סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה, מועד תחילתה של חופשת הלידה הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ.




(3)
(א)
הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות

למדינת חוץ למטרת אימוץ בן ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת כמשמעותה בסעיף 28ג לחוק האמור אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין ארצי.


(ב)
תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים.

בסך הכול בשנה?

כן.

זה צריך להיות בשנה.

זה צריך להיות לכל אימוץ. על כמה אימוצים זה יחול?

כל אימוץ.

כל אימוץ.

אין תקרה.

אין הגבלה.

כן.

צריך להוסיף לכל אימוץ.

אין הגבלה לילד ראשון או שני?

לא.

לא.

השאלה אם זה לא יוצר מצב מאוזן, שלטיפולי פוריות נתנו רק הגנה לילד ראשון או שני ודווקא לאימוץ הבין ארצי, נתנו יותר.

לא, כאן זה משהו אחר. לדעתנו את צריכה להשוות את המצב הזה למצב היום ולא למצב של טיפולי פוריות.

בסדר. תמשיכי.

(ג)
לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.

(ד)
היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו, דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק.

(ה)
על אף הוראות סעיף 9ג(ג) נעשה הליך האימוץ הבין ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו.

(4)
על אף הוראות סעיף 7א, חובת המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור בסעיף 7א(א), תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד ומעביד במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ.




(5)
(א)
הוראות סעיפים 9(א) עד (ב1), 9 א ו-9ב החלות על

עובדת שהיא בהריון, יחולו על עובד או עובדת שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה "הודעה על כוונה לאמץ" שבסעיף קטן (א), לפי המוקדם מביניהם.

(ב)
על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובד או העובדת שמסרו הודעה על כוונתה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובד או בעובדת או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הלינך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובד או העובדת, ממועד מסירת ההודעה על כוונה לאמץ עד יום קבלת הילד לביתם.

כאן סיכמנו שתהיה הודעה למעביד על כך, כדי שהמעביד ידע.

בסדר.




(6)
בסעיף 9(ג) -

(א)
בפסקה (1), המלים "או בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2)" –לא ייקראו.

(ב)
בפסקה (1א), המלים "או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור בפסקה (1), לפי העניין" – לא ייקראו.

(ג)
בפסקה (2), במקום |"לפי סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)" – ייקראו "לפי סעיף 7(ד)(1)".

חבר הכנסת שנלר, אחד ההבדלים המשמעותיים כאן יש כמה הבדלים בין ההצעה שלך לבין ההצעה הממשלתית המונחת כאן על השולחן.

אין לו יותר הצעה שלו.

נכון.

בהצעה המקורית שלי.

אחד ההבדלים המרכזיים הוא שאתה הצעת שהם יהיו זכאים לימי מחלה וכאן לא מוצע שהם יהיו זכאים לימי מחלה אלא זה חופשה ללא תשלום על חשבונם.

ולגבי הפיטורים, איפה זה מופיע כאן?

זה מופיע באופן כללי.

יש להם הגנה מפני פיטורים.

זה בהמשך. אנחנו נגיע לסעיפים.

לא, כבר כתבנו את זה. כבר קראנו את זה.

קראנו את זה בסעיף הראשון.

יש הגנה מפני פיטורים לכל הורה מאמץ מהרגע שהוא נתן למעביד הודעה על כוונה לאמץ.

עד יום האימוץ?

כן, עד ליום האימוץ. אלה תשעה חודשים כדי להקביל את הזכות לזכות של עובדת בהריון.

ושלושה חודשים אחר כך.

כן. באימוץ בין ארצי יש אפשרות שזה יתארך קצת יותר, אם יהיה אישור מהרשות הציבורית על כך שבואו של הילד מתעכב בגלל נסיבות שלא קשורות לזוג.

כמו שאמרנו, זה לא מוגבל לילד ראשון ושני כפי שהצעת. מבחינה זאת ההצעה הממשלתית רחבה יותר וגם היא מאפשרת 45 ימים לכל הליך ואתה הצעת שלושים ימים.

9ה.
שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד



(א)
בסעיף זה -




"אם נושאת" - כהגדרתה בחוק הסכמים לנשיאת עוברים.

"הודעה על הריונה של אם נושאת" – הודעת עובד או עובדת על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהריון.

"הורה מיועד" – עובד או עובדת המקבלים למשמורתם, כהורים מיועדים, ילד, לפי הוראות סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים.

"הסכם לנשיאת עוברים" – הסכם שאושר לפי סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים.

"חוק הסכמים לנשיאת עוברים" – חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996.

"יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד" – יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים.

(ב)
ההוראות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 9ג(ב) יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:

(1)
יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד.

(2)
על אף הוראות סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה, מועד תחילתה של חופשת הלידה הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד.

(3)
על אף הוראות סעיף 7א, חובת המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור בסעיף 7א(א) תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, אם ההורה המיועד עבד אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת הריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעבידו יחסי עובד ומעביד במשך כל תקופת הריונה של האם הנושאת.

(4)
הוראות סעיפים 9(א) עד (ב1), 9א ו-9ב החלות על עובדת שהיא בהריון, יחולו על עובד או עובדת שמסרו הודעה על הריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד.

אני רוצה להעיר משהו ולהביא לתשומת לב חברי הכנסת ולהציף את זה לדיון. בעצם הורים שהם התקשרו עם אם פונדקאית מקבלים הגנה מפני פיטורים, אחד מהם מקבל הגנה מפני פיטורים, מיום תחילת ההיריון של האם הפונדקאית. זאת אומרת, יש כאן מצב שאנחנו נותנים איזושהי הגנה יתרה. זאת אומרת, בוא נניח בעל שאשתו בהריון, הוא לא מקבל הגנה.

בסדר. הבנו.

כאן כאשר מתקשרים עם פונדקאית, הגבר מקבל הגנה מפני פיטורים למשך כל זמן ההיריון של הפונדקאית וזאת הגנה יתרה. האמת היא שלא כל כך ברור לי מה הצורך בהגנה הזאת.

אז נוריד.

לא. אני פשוט מעלה את זה לדיון.

אני צוחק. אני לא יודע לשם מה הייתה ההערה הזאת.

אני מסבירה לוועדה.

אם היו מרעים, תבקשי לדעת אם ולמה יש הצדקה. אם מיטיבים, ואפילו בטעות, אל תאירי את עיניהם כי הם עוד ייקחו את זה.

זה להבטיח פרנסה לילד החדש.

אני רק רוצה לומר שזאת לא הייתה טעות.

שמרית, מה שיותר מדיי, לא טוב. כל דבר במידה. אם הם כבר נותנים משהו במקרה, לא צריך להאיר את עיניהם.

אני לא מאירה את עיניהם.

חברי הכנסת שמחים עם זה אבל אני לא רוצה שמשרדי הממשלה יאמרו שהם התבלבלו וימשכו את זה בחזרה.

זה רעיון לא רע שכל גבר שאשתו בהריון, לא יפטרו אותו.

רק להבהיר שזאת לא הייתה טעות וזה לא היה במקרה אלא הייתה כוונה כיוון שבשונה ממקרה של עובדת בהריון שהיא לא חייבת להודיע על עצם העובדה שהיא בהריון כדי שאיסור הפיטורים יחול עליה, במקרה הזה ההורה העובד צריך להגיע למעבידו ולהודיע לו שבכוונתו להיות הורה, וכאן הוא חשוף לפיטורים מחמת אפליה כיוון שבכוונתו להיות הורה. זאת הכוונה של הסעיף הזה.

אם היינו מקבלים את הרעיון של זבולון אורלב, מספר הילודה בארץ היה עולה. כל גבר שהיה חושש שעומדים לפטר אותו, היה מביא פתק שאשתו בהריון או החברה שלו.

אני רוצה לומר משהו ברצינות. התפיסה היום היא כבר לא עניין של אבא ואימא. התפיסה היא תפיסה של משפחה. ילד לא נולד לאימו אלא ילד נולד למשפחתו, לאביו ולאימו. לכן הראייה היא ראייה זוגית שצריך לראות את שני בני הזוג ביחד. לכן יש טעם בהצעה שלי.

אנחנו ממשיכים.

(5)
בסעיף 9(ג) -

(א)
בפסקה (1), המלים "או בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2)" – לא ייקראו.

(ב)
בפסקה (1א), המלים "או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור בפסקה (1) לפי העניין" – לא ייקראו.

(ג)
בפסקה (2), במקום "לפי סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)" ייקראו "לפי סעיף 7(ד)(1)".


9ו.
שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה



(א)
בסעיף זה -

"הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה" – הודעת עובד או עובדת, על כך שקיבלו הודעה מאת מי שר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לעניין זה ולפיה העובד או העובדת עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה.

"הורה במשפחת אומנה" – עובד או עובדת שהם הורים במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, המקבלים לבינתם ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים.

"יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה" – יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לעניין זה.

(ב)
ההוראות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 9ג(ב) יחולו לגבי הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתוך חופשת לידה קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי סעיף 7(ד), לפי המאוחר מביניהן, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:

(1)
יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.




(2)
על אף הוראות סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה -

(א)
מועד תחילתה של חופשת הלידה הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

(ב)
חופשת הלידה של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

(3)
על אף הוראות סעיף 7א(ב), חובת המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור בסעיף 7א(א), תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד ומעביד במשך חמישה עשר חוד,שים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

(4)
הוראות סעיפים 9(א) עד (ב1), 0א ו-9ב החלות על עובדת שהיא בהריון, יחולו על עובד או עובדת שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה "הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה" שבסעיף קטן (א), לפי המוקדם מביניהם.


9ז.
הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת הריון של אם נושאת

עובד או עובדת יודיעו למעבידם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותה.

(1)
הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובד או העובדת למעביד הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה בסעיף 9ד(א), ולעניין אימוץ בין ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובד או העובדת הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה.

(2)
הפסקת הריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובד או העובדת למעביד הודעה על הריונה של אם נשואת כהגדרתה בסעיף 9ה(א).

(3)
הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובד או העובדת למעביד הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה בסעיף 9ו(א).

4.
תיקון סעיף 14


סעיף 14 הוא התאמה של העבירות הפליליות גם על מעביד שמפר את ההוראות כלפי ההורים המאמצים המיועדים במשפחות אומנה.


בסעיף 14(א) לחוק העיקרי –
(1)
בפסקה (4), בסופה יבוא "או העביד הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בחופשת הלידה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו".

(2)
בפסקה (5), בסופה יבוא "או העביד הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה ביודעו שהם בחופשת לידה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו".

(3)
בפסקה (6), בסופה יבוא "או פיטר בלא היתר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו".

(4)
בפסקה (6א), בסופה יבוא "או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו".

(5)
בפסקה (7), בסופה יבוא "או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחות אומנה בחופשת לידה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו".

(6)
בפסקה (8), בסופה יבוא "או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של שישים ימים לאחר תום חופשת הלידה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו".

(7)
בפסקה (9), בסופה יבוא "או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי סעיף 7(ד)(1) או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(2), כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו".

(8)
בספקה (13), בסופה יבוא "או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות סעיף 9א כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו".

5.
תיקון חוק הביטוח הלאומי


בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 –
(1)
בכותרת סימן ד' לפרק ג', במקום "גמלאות להורה מאמץ" יבוא "גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה".


(2)
אחרי סעיף 57א יבוא:



"57ב.
גמלאות להורה במשפחת אומנה




(א)
בסעיף זה -

"מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה.

"יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לעניין זה, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.

(ב)
על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל עשר שנים, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה "היום הקובע" – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:

(1)
אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.




(2)
אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים, ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).

(ד)
נתקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -





(1)
לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו ילד.

(2)
לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים".

לעניין סעיף 5(1), כותרת סימן ד' לפרק ג' היא גמלאות להורה מאמץ ולהורה מיועד. לכן אם מתקנים, צריך להיות גמלאות להורה מאמץ, להורה מיועד ולהורה במשפחת אומנה.

אנחנו קיבלנו את הנוסח מהביטוח הלאומי. מבחינתנו הנוסח זה הנוסח שניסח הביטוח הלאומי.

בסדר. אין לנו בעיה עם זה. קיבלנו.

אני רק רוצה לוודא. זה יחול גם על אומן יחיד שהוא גבר? עשויה להיות סיטואציה כזאת.

יכולה להיות סיטואציה של גבר יחיד?

היה לנו מקרה שאח קיבל לגדל, והוא היה יחיד.

כמה מקרים כאלה היו?

אני מכירה אחד.

אם יש מקרה אחד, שיחול.

הנוסח הזה הוא בלשון נקבה.

במאמצים אנחנו כן מאפשרים לגבר להיות יחיד.

אני מניחה. אני שואלת כאן לגבי הנוסח כאן כפי שכתוב, שמדבר על לשון נקבה.

אתם תנסחו את זה באופן שזה יחול.

במקרים אחרים בנוסח חוק הביטוח הלאומי, שגם הרבה פעמים מנוסח בלשון נקבה, החלנו את זה גם על גברים.

גבר שהוא יחיד, שאין לו בת זוג.

כן. היא הסבירה. יש מקרה אחד כזה.

6.
תיקון חוק פיצויי פיטורים


כאן אנחנו מחילים את הזכות של עובדת להתפטר לאחר הלידה כדי לטפל בילדה, גם על הורים מאמצים, הורים למשפחת אומנה והורים מיועדים.

בסדר גמור. אין בעיה.

בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ט-1969, בסעיף 7 –
(1)
בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במלים "והוא הדין" יבוא "והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:

(1)
קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה.

נניח אימא קיבלה ילד לאימוץ והיא מתפטרת כדי לטפל בו אבל בסופו של דבר לא ניתן צו אימוץ מסיבה שלא תלויה בה. ההורים הביולוגיים חזרו בהם או שהוחלט שהם כן יכולים לטפל בילד. למה לפגוע בה כלכלית ובסוף לומר שהיא לא זכאית לדמי פיטורים בגלל שלא ניתן צו אימוץ? היא התפטרה כדי לטפל בו.

איך את רוצה שישלמו לה אם לא ניתן בסוף צו אימוץ? אין אימוץ.

היא קיבלה ילד למטרת אימוץ. אנחנו מכירים בסטאטוס שנקרא קיבלה ילד למטרת אימוץ.

ולשם כך היא התפטרה.

כן, לשם כך היא התפטרה. בסוף לא נתנו צו אימוץ וזה לא היה בגללה.

אם ניתן לקבל מסמך שבעצם יאשר.

יש את המסמך הרשמי שהיא קיבלה ילד למטרת אימוץ.

אפשר שאותו מסמך ישמש לצורך זה.

אני יכולה למחוק את הסיפה "ובלבד שניתן צו אימוץ"?

כן, אבל צריך להוסיף "ובלבד שנתן למעביד הודעה על קבלת ילד למטרת אימוץ".

זה בסדר.

בסדר. תמחקו את הסיפה.

תנסחו את זה.

(2)
קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996, ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו.

(3)
קיבלה לביתה, למטרת אומנה, כהורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.

למה כאן זה עשר שנים ולא 13?

כיוון ש-13 שנים זה משהו היסטורי וזה כבר היה קיים בחוק פיצויי פיטורים. הייתה הצעה בתוך הממשלה להוריד גם את האימוץ לעשר שנים ולא הסכמנו.

עשר שנים, זאת הייתה פשרה.

(2)
בסעיף קטן (ב), בפסקה (3), במקום "או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ" יבוא "או סמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה".

חסר לי סעיף תחולה.

אם לא כתוב, זה ביום פרסומו של החוק.

לגבי התחולה, אני מציעה שהביטוח הלאומי יציע.

למה שזה לא יהיה מיידי?

זה יהיה מיידי.

אם לא כתוב, זה מיידי.

הצעת הממשלה היא מיידית.

אנחנו צריכים לסיים את הישיבה כי המליאה מתקיימת עתה ולכן אנחנו נעבור להצבעה ונצביע על הצעת החוק כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו נבקש שהות של כחודש כדי להטמיע מערכות אצלנו.

אנחנו ניתן לכם חודש. שלושים ימים מיום פרסום החוק.

תודה.

אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק כפי שהוקראה והוכנה על ידי הממשלה ואושרה בוועדה.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק – אושרה פה אחד


שוב, חבר הכנסת עתניאל שנלר מצביע במקום חברת הכנסת רחל אדטו.

חבר הכנסת זבולון אורלב תומך בחוק אך מנוע מלהצביע כי אין לו זכות הצבעה.

לכן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה את הצעת החוק הממשלתית בשילוב שתי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת זבולון אורלב ועתניאל שנלר לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה תעלה במהרה בימינו למליאת הכנסת ואני מקווה שתאושר.

אני מזכירה שזה כפוף לאישור ועדת הכנסת.

כל זה כפוף לאישור ועדת הכנסת.

לפני שאתה נועל את הישיבה, אני רוצה לקבל את הזכות לקראת ההצבעה השנייה והשלישית להסתייגות דיבור.

לא צריך הסתייגות דיבור. יש לך זכות לדבר במליאה.

מה פתאום? אם אין הסתייגות דיבור, הוא לא יכול לדבר אלא רק יושב ראש הוועדה מדבר.

סעיף 138. "הוועדה רשאית גם לשלב את הצעת החוק בהצעת חוק מטעם הממשלה אותה מכינה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית" – וזה מה שעשינו. "בעת הדיון בקריאה השנייה, מיד לאחר הצעת יושב ראש הוועדה, תינתן רשות הדיבור למשך שלוש דקות לחבר הכנסת שהציע את הצעת החוק שאושרה בדיון מוקדם".

יש לנו בקשה. לא נוהגים כך בכנסת.

אני בכל זאת מבקש הסתייגות דיבור.

היושב ראש, אנחנו מבקשים להודות לך.

מאז אני במשרד אנחנו עובדים על הצעת החוק הזאת, מ-2005.

ואני מ-2001.

והיושב ראש בשעה אחת מסיים עבודה של כמה שנים.

אני כאן כדי לעזור. הם עשו את כל העבודה. אני במקרה נמצא במקום הנכון ובזמן הנכון.

יישר כוח. יפה מאוד. תודה רבה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15