הכנסת השמונה עשרה

PAGE
17
ועדת הכספים

24.5.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת עדת הכספים

יום שלישי, כ' באייר התשע"א (24 במאי 2011), שעה 12:40

מיסוי התקבולים שמתקבלים עקב שירות המילואים –
במסגרת ציון יום ההוקרה למערך המילואים בכנסת

חברי הוועדה: מירי רגב – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

יצחק וקנין

ליאת גרבר, מנהלת מחלקה בכירה, אגף שוק ההון, רשות המסים, משרד האוצר

דניאלה פרתם, אגף התקציבים, משרד האוצר

תא"ל שוקי בן ענת, הקמל"ר, קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

סא"ל יעקב רסולי, ר' ענף עת בגדוד אב"ך 5722, משרד הביטחון

סא"ל חלי פרוזנפר, עוזרת קמל"ר, משרד הביטחון

גבריאל פוקשנר, קצין דוברות, מקמל"ר, משרד הביטחון

רועי דהן, ראשד ענף השקעות ותעסוקה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אריאל קטן, מנהל אגף בכיר, המשרד לשירותי דת

אברהם צרפתי, סגן ראש מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי

ליאורה ברקלי, מנהלת תחום מילואים, המוסד לביטוח לאומי

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

איתי בוימן, איגוד לשכות המסחר

ניקולאי (נוי) טבך, פורום החפ"שים

ניצן פלס, פורום החפ"שים

אבי סייג, יו"ר פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

איתי נבו-לנדסברג, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

טום גולדפלד, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

ליאור אטיאס, מג"ד אב"כ במילואים

עופר גבריאלי, מג"ד תותחנים במילואים

אייל מלמן, מג"ד חי"ר

איתמר מלר, מ""פ חילוץ

עמיחי קלינגר, מ"פ חילוץ

מיטל

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

מיסוי התקבולים שמתקבלים עקב שירות המילואים –
במסגרת ציון יום ההוקרה למערך המילואים בכנסת

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום מיסוי התקבולים שמתקבלים עקב שירות המילואים, במסגרת ציון יום ההוקרה למערך המילואים בכנסת.


אני רוצה להודות לכבוד היושב ראש, לקמל"ר שנמצא כאן אתי, לשלושת חברי הכנסת שכל אחד ממפלגה אחרת אבל הם המשמעותיים ביותר בוועדת הכספים – חברי יצחק וקנין מ-ש"ס, חברי ציון פיניאן מהליכוד שהוא רכז הקואליציה בוועדת הכספים, וחברי יעקב אדרי מקדימה, לצערי מהמפלגה הלא נכונה אבל אולי הוא יחזור אלינו, שעוסק רבות בנושאים החברתיים. תודה לכם שאתם כאן אתנו.


חברים, הדיון היום יהיה דיון קצר. אנחנו אחרי יום ארוך אותו התחלנו מוקדם בבוקר בישיבות בוועדות השונות בנושא מערך המילואים.


שכחתי להציג כאן כמובן את ידידי אבי, יושב ראש פורום המג"דים והמח"טים שמלווה אותי בתפקידי גם בוועדת החוץ והביטחון, את איתי שהוא מג"ד במילואים והוא מפיק ובמאי בערוץ 1, ותודה לך שהגעת. נמצא כאן נציג פורום החפ"שים?

כן.

שלא תגידו שאנחנו מזניחים את החפ"שים. נציגי פורום החפ"שים, ברוך בואכם.


היום הוא יום המילואים בכנסת והוא יום מיוחד. זה יום שבעצם הכנסת עצרה בכל ועדותיה את הדיונים הרגילים שלה כדי לדון במערך המילואים. בשעה 2:00 נתכנס לטקס באודיטוריום ובשעה 4:00 יהיה מושב מיוחד במליאת הכנסת שיעסוק בנושא המילואים. המטרה של היום הזה היא לא יום חג, זה לא יום שאנחנו באים וטופחים על האגו ואומרים מה עשינו לטובת אנשי המילואים, אלא זה יום בו אנחנו רוצים לבוא ולומר מה עשינו ובמה אנחנו צריכים לשפר כדי שאותו איש מילואים יוכל לצאת למילואים בראש שקט. יש הרבה מאוד נושאים שאנחנו צריכים לטפל בהם. הנושאים השונים עלו בוועדות השונות והם עולים באופן קבוע בוועדת החוץ והביטחון, אבל הנושא המרכזי שאני מתכוונת לשים עליו דגש במושב הקרוב הוא תגמול מעסיקים שמעסיקים אנשי מילואים שעושים יותר משישים ימי מילואים בשנה. לא יכול להיות מצב שמג"ד ימצא את עצמו מחוסר עבודה בגלל שהוא עושה מילואים. אם המדינה החליטה שמג"ד עושה מילואים, היא גם תדאג על פי חוק לסייע לו.


פגשנו את יקי ודמני, מנכ"ל אלקטרה, ואנחנו נפגוש אותו בהמשך שהקים את הצוות של חברה מתגייסת, כך חברות ועסקים ימצאו מקום עבודה לכל איש מילואים שמפוטר. זה יפה אבל זה לא תפקידו אלא זה תפקיד הממשלה כך שבזמן אמת המג"דים יבואו למילואים ולא יגידו כפי שאמר אחד המג"דים בוועדת החוץ והביטחון: אנחנו מתלבשי החניונים החדשים, אנחנו לא יכולים ללכת עם המדים ולכן אנחנו מחליפים את המדים בחניון. זאת בושה למדינה ולחברה, ואני מקווה שביחד כולנו נצליח לתקן את זה.


הדיון היום בוועדת הכספים הוא דיון שיעסוק בנושא אחד בלבד. הממשלה החליטה בשנת 1997 להעניק תגמול מיוחד לאנשי מילואים. הסכום שהממשלה הקצתה לעניין הוא 37 מיליון שקלים. אנחנו נדון כאן בשתי סוגיות כאשר סוגיה אחת היא מדוע מס הכנסה לוקח 25 אחוזים מס על התגמול הזה שמגיע לאיש המילואים, וכאשר אנחנו מדברים על כך שיש אנשי מילואים שלא מגיעים למשכורת מינימום והם סטודנטים, הם משלמים יותר מס ממה שהם אמורים לשלם. זה פשוט אבסורד. לא יכול להיות מצב שמישהו גם יתנדב, גם עושה הרבה ימי מילואים, גם בסוף מדיחים אותו מהקורס וגם הוא משלם 25 אחוזים מס על התגמול המיוחד שהוא מקבל. דבר כזה לא יעלה על הדעת. יש כאן שתי אופציות: או שאנחנו מבטלים את זה לחלוטין או שהוא ישלם על פי גובה המשכורת שלו.

אני מציע לבטל את זה לחלוטין.

מצב כזה לא יכול להיות.


הדבר השני נוגע לצבא. הצבא הבטיח שהוא יוסיף לתגמול המיוחד עד שישים מיליון שקלים אבל לא רק שהוא לא הוסיף אלא שהוא גם לקח 14 מיליון שקלים לטובת המועדון. גם בעניין הזה, אם לא נספיק לדון פה היום, אנחנו נדון בו בוועדת החוץ והביטחון כי אני רוצה שהתגמול שמגיע לאנשי המילואים על פי חוק ועל פי זכות, הם יקבלו אותו.


אני מבקשת קודם כל מקמל"ר להוסיף, אם אתה רוצה. אם לא, יושב ראש פורום המג"דים והמח"טים.

אנחנו רוצים לקבל תשובה למה הצבא לא נותן כי אפשר לעכב כספים למשרד הביטחון.

הוא נותן, 37 מיליון שקלים הוא נותן.

ראשית, לדיון כזה צריך לשבת כאן ראש אכ"א. לידיעת חברי הוועדה, יש שני תגמולים. תגמול נוסף שהוא תוצר של חוק המילואים שהוא מועבר ישירות מרשות המסים לכיסו של איש המילואים או האזרח כשהוא כבר נקי ממס וגם עליו מורידים 25 אחוזים. על פי חוק, כל שנה 300 מיליון מהאוצר, לא מתקציב הביטחון, עוברים ובצורה ישירה ולא דרך נקודות זכות כמו שעלה כאן, כי אחרת זה יכול להעלות את חבות המס. גם על זה מוטלים 25 אחוזים.


התגמול השני הוא תגמול מיוחד. תגמול מיוחד, החלו אותו נדמה לי משנת 1997 כאשר הצבא נתן תגמול שהוא בונוס לשמו. הוא לא פיצוי, הוא לא החזר הוצאות אלא הוא בונוס שניתן על פי כמות ימי המילואים ללא התחשבות בדרגה, בתפקיד, בוותק, בסטטוס האזרחי, במצב הסוציו-אקונומי. דהיינו, בונוס סוציאלי. כאשר נכנס לתגמול הנוסף הצבא החליט להוריד חלק מהתגמול המיוחד. אין באף מקום התחייבות לכמות הכסף שניתן בתגמול המיוחד. היו נורמות שהתפתחו במשך השנים וזה הגיע במקסימום ל-97 מיליון.

הדיון הזה הוא לא אם הצבא מוסיף על ה-37 מיליון או לא. אנחנו נדבר קודם כל על המס שאנשי המילואים צריכים לשלם עבור התגמול המיוחד, כי אחרת, אם נתפזר, לא נצא מכאן עם מסקנה. הצבא עושה את שלו ושקודם כל לא יגעו ב-37 מיליון שהמדינה מעבירה.

אני לא מדבר על מספרים אלא אני מדבר על עקרונות. הייתה החלטה בצבא, ברגע שנכנס התגמול הנוסף, לקצץ את המיוחד ולהעביר אותו למקורות של אנשי מילואים ולא לקחת אותו לסעיף תקציבי אחר. אני, שאני יושב בתוך הצבא, ערערתי על זה וסגן הרמטכ"ל החליט מה שהחליט. מהרגע הזה אני אומר לכם שאני כאיש צבא מצדיע.


מה עושים עם התקציב, לא כל כך משנה לאן הולכים הסכומים אלא העיקר שהם הולכים לרווחת אנשי המילואים. על זה מקפידים. על זה אני יכול לומר כמי שאולי לא מחליט, כי אני קצין מטה, אבל כן יש לי דעה ואני יודע לאן הולך הכסף ואני יושב על מנת לראות שלא ילך למקומות הלא נכונים, ואכן הוא הולך לרווחת אנשי המילואים, ליחידות מילואים וזה לא משנה אם הוא הולך למועדון כזה או אחר.


אני רוצה לבשר שאתמול בישיבת שרים לנושא המילואים התקבלה הסכמה להכפיל את תקציב הביטוח הלאומי, ה-0.25, שמוצא לטובת רווחת יחידות מילואים. הרווחה הזאת היום נחוצה יותר עקב משמעויות חוק המילואים כי יחידות מילואים נפגשות פחות והיא ניתנת למפקדים. לחינוך. צה"ל במתווה התלת שנתי מממן לכל גדוד יומיים בשנה בתל"ת פעילות חינוכית שהמג"ד מחליט מה הוא רוצה וצה"ל נותן לו את הפלטפורמות לכך. לשם הולך הכסף.


אם רוצים לקבל פירוט, צריך לקרוא לאכ"א ולהבין את העקרונות. אני יכול לדבר בצורה מאוד ברורה ולומר הכסף הולך לרווחת אנשי המילואים והוא לא מתבזבז למקומות אחרים.

לגבי הנושא של מס הכנסה. אנחנו טוענים שהכסף שניתן על ידי הממשלה, ה-37 מיליון שקלים בשנת 1997-1998, נועד לכיסם של חיילי המילואים ישירות. הכסף הזה – ויושבים כאן אנשי מילואים – התקבל אצלכם במאי כאשר הצבא יודע כמה ימי מילואים נעשו עד אז לגבי השנה הקודמת ומזרים לחשבון הבנק שלכם את הכסף הה.

אבי, תן גם סכום מסוים שמקבלים על התגמול המיוחד, כדי שאנשים כאן יבינו על מה אנחנו מדברים.

התגמול המיוחד. הצבא מינואר עד מאי, בהתאם לכמות ימי המילואים, קובע מפתח. כל שנה זה משתנה וזה בסדר, זה בחזקת הצבא. השנה הם עשו את זה נדמה לי מהיום העשירי עד היום נגיד ה-15, אז אתה מקבל מאה שקלים. אחרי כן אתה מקבל 150 שקלים ואחרי כן צפונה. כך אנחנו מקבלים. אני לא נכנס לנוסחה המדויקת. כך אנחנו מקבלים את זה.


בשנת 1997-1998 כך קיבלנו את זה. במלחמת חומת מגן קיבלנו 180 מיליון שקלים. 180 מיליון שקלים הצבא הוסיף לתקציב כי גויסו הרבה והצבא הוסיף 180 מיליון שקלים. אחרי כן עם השנים הסכום ירד ל-130 מיליון שקלים, ל-80 מיליון שקלים, ל-70 מיליון שקלים, ל-60 מיליון שקלים וזה התקבע פחות או יותר על 60 מיליון שקלים. יש התחייבות של הצבא שלא לפגוע ב-60 מיליון השקלים. שנה אחרי כן, זה ירד אוטומטית ל-37 מיליון שקלים ושנה אחרי כן לקחו מהכסף הזה שהגיע ישירות לכיסכם, לכיסי אנשי המילואים, והעבירו אותו למועדון ההטבות. לא שהמועדון הוא פסול, להפך, הוא מועדון טוב מאוד, אבל אין קשר בין הדברים. זה כסף שיצא מכיסכם, אתם תחליטו, החיילים יחליטו אם הם קונים אתו פופקורן או הולכים לסרט או להצגה. אי אפשר לבנות בזה מועדון. תקציב המועדון הוא עשרים מיליון שקלים לשנה ומתוך זה 14 מיליון שקלים יוצא מכיסנו, מכיסי המילואים, וגם מכיסי.


הנושא של מס הכנסה. בכל ישיבה שאנחנו עושים, דבר ראשון מורידים לנו 25 אחוזים. אני מזכיר כאן שזה לא מחליף שכר. הדבר הזה הוא לא מחליף שכר. לא צריך להיות עליו מיסוי. יושבים כאן פקידי האוצר, נערי האוצר, וכל פעם שאנחנו מגיעים למשהו, חותכים לנו. אז חתכו לנו 25 אחוזים ניכוי במקור.

אל תגיד נערי האוצר.

אני אומר את זה לחיוב. כשזה נוגע לנו, אני חושב שהם זינבו לנו בסוף. אני מבקש שיחזירו את ה-25 אחוזים האלה.


מעבר לזה, יש לנו עוד הרבה דברים ואומר אותם טלגרפית לפחות.

לא. אחר כך. אנחנו נמצה את הנושא הזה. אם נדבר טלגרפית, טלגרפית יטפלו בבעיות שלנו. בוא נמצה את העניין הזה. נמצאים כאן נציגים לעניין הזה ואחר כך נדבר על הנושאים הנוספים שצריך לדון בהם כי אחרת לא נצא מכאן עם שום דבר מעשי וקונקרטי.


רשות המסים. ליאת, אני מבקשת התייחסותך לנושא הזה.

כפי שבאמת הוסבר כאן, יש שני סוגים של תגמולים. יש תגמול אחד שמשולם ישירות על ידי הצבא ותגמול נוסף תלוי במספר הימים. בשנת 2010 זה שמשולם על ידי הצבא היה לאחר 32 ימים ויש תגמול נוסף שמשולם ישירות על ידינו שבשנת 2010 היה לאחר 16 ימי מילואים.


אני אדגיש ששני סוגי התגמולים האלה נקבעו בחוק המילואים והם לא בפקודת מס הכנסה. יתרה מכך, נקבע שלא מדובר בהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה.

אומר כאן קצין מילואים ראשי שהתגמול המיוחד לא קשור בכלל לחוק המילואים אלא הוא קשור בהחלטת הממשלה שניתנה בשנת 1997 לגבי תגמול מיוחד לאנשי המילואים.

לא, הוא מופיע גם בחוק המילואים. שניהם מופיעים.

לא, רק התגמול הנוסף.

התגמול הנוסף מופיע בחוק המילואים. התגמול המיוחד התקבל בהחלטת הממשלה. האוצר מעביר 37 מיליון שקלים לצה"ל למימוש התגמול המיוחד, כאשר המפתח לחלוקת הסכום הזה הוא על פי המפתח שהצבא קובע אבל אתם ללא קשר למה שקובע הצבא, גובים 25 אחוזים מס על התגמול הזה.

אם יש לנו כאן את חוק המילואים, נוכל לראות. האם אתם מדברים על התגמול שהתשלום בגינו לא יעלה על שתי נקודות זיכוי? על זה אתה מדבר?

לא. אנחנו מדברים על התגמול המיוחד.

בחוק המילואים יש שני סוגים. שוב, אחד שמשולם על ידי הצבא ואחד שמשולם על ידינו.

החוק מציין שהוא קיים אבל החוק לא מחיל אותו. החוק מחדש את התגמול הנוסף והוא מחיל אותו.

נכון, מחדש את התגמול שהיה קודם בחוק שירות מילואים.

לא. התגמול הנוסף הוא תגמול חדש והוא לא היה עד 2008.

נכון. יש את התגמול שעבר מחוק שירות הביטחון, האחד שהוא מיוחד והשני הוא הנוסף.

התגמול המיוחד לא קיים בתוקף חוק המילואים אלא הוא קיים בתוקף החלטות אחרות והוא מתקציב הצבא. חוק המילואים חידש דבר נוסף, את התגמול הנוסף שהוא מקופת המדינה ועליו מוחל מס. צה"ל מקבל אותו, 225 מיליון במקום 300 מיליון שקלים.

אני מסכימה שמוחל מס אבל המס לא מוחל מכוח פקודת מס הכנסה אלא ככל הידוע לי זה מכוח חוק המילואים.


בכל אופן, השאלה אם אנחנו מדברים כאן על למה זה לא פטור או למה גובים 25 אחוזים.

אני חושבת שזה צריך להיות פטור כי זאת לא הכנסה אלא זה פיצוי לאיש מילואים שעוזב את הבית שלו, עוזב את הילדים שלו, עוזב את מקום העבודה שלו, עוזב את הסביבה הטבעית שלו והולך לשרת את המדינה. החליטה המדינה שהיא רוצה לתגמל את אותו איש מילואים. היא גם מתגמלת אותו מצד אחד ומצד שני היא גם לוקחת לו. אם היא החליטה שהיא מתגמלת אותו, בכמה מדובר? אנחנו מדברים על 25 אחוזים מס שאת לוקחת על משכורת של 15 אלף שקלים. אנחנו מדברים על 150, 200, 300 שקלים שמזה עוד מורידים לו 25 אחוזים מס. זה לא הגיוני. אם נותנים לו את זה כפיצוי, הוא צריך לקבל את הפיצוי באופן שלם ומלא.

כמו שאמרתי, זה מה שנקבע בחוק המילואים וזה קיים משנת 1997 לעניין התגמול הנוסף או המיוחד.

המיוחד.

האם לתת פטור, אני חושבת שזאת שאלה תקציבית. אפשר לשאול אולי למה נשים שיולדות משלמות מס על דמי הלידה.

לכן עשינו חוק מילואים, כדי שלא ישאלו שאלות.

מסתכלים על ההיבט הערכי. אני אציין רק שגם לי יש בעל שעושה מילואים במשך שישים ימים ולפעמים גם שמונים ימים בשנה, כך שמההיבט הערכי אני מאוד מבינה ומזדהה.

השאלה היא פשוטה. זה לא משנה מאיזה תוקף חוק זה. את חושבת חוק המילואים ואני חושבת שזה מתוקף החלטת הממשלה. זאת לא הכנסה. השאלה היא אם רשות המסים, ההמלצה שלה לעניין הזה – חברי אדרי ואני נראה אחר כך איך אנחנו מתניעים את המהלך, אם בתיקון חקיקה כמו שחברי אדרי הציע זאת או בדרך אחרת – השאלה מה תהיה עמדת רשות המסים כשהיא יודעת שזאת לא הכנסה נוספת אלא פיצוי בעניין של ה-25 אחוזים.

שוב, אם זה פיצוי, באמת למה מקבילים את זה, וזאת שאלה שצריך באמת לבחון אותה. יש כאן מן הסתם גם שיקולים תקציביים.

ברור.

נמצאת כאן גם נציגת אגף התקציבים שתוכל להתייחס לנושא. בכל אופן, שיעור המס שנקבע הוא יחסית שיעור מס נמוך בטח בהשוואה למס השולי. זה עניין של מיצוע של שיעור המס. יש אנשים שנהנים מזה כי הם היו משלמים סכומים הרבה יותר גבוהים לו זה היה כפוף לשיעורי המס הרגילים. נעשה כאן איזשהו חישוב, איזשהו שיקול לגבי איזה סכום לתת, אחרי כמה ימים ומהו שיעור המס. כל הדבר הזה נלקח בחשבון.

סטודנטים משלמים יותר משהם צריכים. אנשי מילואים שיש להם משכורת מינימום משלמים יותר מס ממה שהם צריכים. עיקר נטל המילואים הוא על אותם אנשים בני שלושים. אנחנו הרי הצערנו את מערך המילואים. מדובר באנשים בני שלושים שהעול הכלכלי על כתפיהם והם אלה שעכשיו צריכים לשלם מס הכנסה בסך של 25 אחוזים על התגמול המיוחד שמגיע להם.

מה הסכום הכללי?

37 מיליון שקלים ולקחו 14 מיליון מתוך הסכום הזה.

אתם מבינים מה שאתם עושים?

זה לא אנחנו עושים.

זה לא עניין אישי. המדינה רצתה כאן לומר למילואימניק תודה ואמרה לו שהיא מעניקה לו כסף אבל באותה נשימה, ביד שמאל או יד ימין, איך שאת רוצה, היא באה ואומרת שאותה לא מעניין וזאת הטבה מיוחדת. כאשר מדובר על הסכום הזה שמתחלק לכל אנשי המילואים, לדעתי זה כסף קטן. זאת פשוט בושה, בושה למדינה. שוב, זה לא עניין אישי.

ברור.

זאת פשוט בושה. אני מתחלחל ממה שאני שומע. כשאני שומע את המספר 37 מיליון שקלים, גם את זה רוצים כי הוא מתחלק בין כולם.


נציגת רשות המסים, אני מבין אותה, היא עושה מה שאמרו לה והיא מבצעת את החוק.

אנחנו מכירים טוב את יושב ראש רשות המסים, ואולי הם יובילו מהלך חברתי.

אין סיכוי. אל תחכי לזה. זה לא בא מהם אלא זה פשוט ככה. אני מציע לעשות תיקון חקיקה, נחתים את כל חברי הכנסת וניגש לעניין הזה.

בסדר גמור.

אני רוצה להוסיף מילה אחת, גם לך ליאת. מדובר גם באלה שמשתכרים ברמות שכר במדרגות מס נמוכות ואני אוסיף לכם ואומר שגם העשירים נדפקים יותר, כי בהכפלת תקרת הביטוח הלאומי מחמש משכורות לעשר משכורות, כאשר אנחנו יוצאים למילואים – ומי מכם משתכר מעל 37 אלף שקלים ומשלם ביטוח לאומי על 37 אלף שקלים, כשתחזרו למקום העבודה לא תקבלו משכורת של יותר מ-37 אלף שקלים. גם אם אתם מרוויחים שמונים אלף שקלים, לא תקבלו. אם המעסיק נתן לכם, המעסיק נדפק והמעסיקים לא מתנדבים לשלם יותר. גם בקצה העליון נדפקים, גם בקצה התחתון נדפקים. הגשנו בג"ץ וזה לא עזר לנו ואנחנו ננסה דרך אחרת.

אבי, אמר כאן אדרי דבר נכון. ברגע שרשות המסים אומרת שזה לא נובע מתוך תוקף של אחד מתקנות המיסוי, לכן אנחנו חברי כנסת ואנחנו מחוקקים. נראה לי שיושב ראש רשות המסים לא יתנגד לזה כתהליך חברתי וכהוקרת אנשי המילואים. אגף התקציבים בוודאי יהיה לו מה להגיד על העניין הזה ותכף נשמח לשמוע את הנציג שנמצא כאן. אתם תציעו לנו תיקון לחקיקה ואנחנו נגיש את זה כמה שיותר מהר. נחתים את כל חברי ועדת הכספים.

היוזמים מירי רגב ויעקב אדרי. אנחנו נחתים את כולם.

בדיוק. נחתים את כולם ונרוץ עם זה קדימה. אתם רואים את ההבדל בין הוועדה הזאת לוועדות האחרות? זאת ועדה שעושה תכל'ס, ועדת הכספים.

כשאת היושבת ראש.

לא, כשאדרי כאן. אל תתבלבל.

לא מירי ולא אני. הנושא הוא חשוב ורשות המסים, ברור לי שפשוט בכלים הנוכחיים אין לה ברירה אלא לעשות מה שהיא עושה. אנחנו נתקן את החוק.

תודה רבה.

מנהל הוועדה, חשבנו להעלות כאן נושא נוסף ומפאת לוחות הזמנים בוא נחליט מה אנחנו עושים. אחד הנושאים הבעייתיים אלה אותם עצמאים שעושים מילואים. אנשים שיש להם עסקים קטנים ועסקים בינוניים, כאשר אותו אדם יוצא למילואים, העסק שלו נגמר לחלוטין כי הפקידה שם צריכה לסגור את המשרד, הנהג, הרכב וכולי. בעצם העסק כולו נסגר וכתוצאה מזה הרבה מאוד אנשי מילואים שהם עצמאיים, פשוט העסקים שלהם נופלים והם לא מסוגלים לחזור ולהמשיך להקים אותם.


חשבנו שנכון היום להעלות את הנושא, ואמרתי לך את זה גם בטלפון. השאלה היא איך אנחנו מפצים את אותם עצמאים שמנהלים עסקים קטנים ובינוניים.ביקשתי שמי שיהיה כאן היום בענין הזה זה נציג משרד התעשייה, רן קיוויתי.

הוא יושב ראש העסקים הקטנים. הוא איש מילואים.

אבי, אתה תציג את העניין של העסקים הקטנים. אנחנו לא נמצה את הדיון הזה אבל חשוב לי שגם אדרי ישמע את העניין הזה וגם מנהל הוועדה, טמיר, שאני חייבת לציין את ההירתמות שלו לכל נושא המילואים, ותודה לך טמיר. אנחנו נמשיך לדון בנושא. אני רוצה שאבי יאמר כמה מלים, הקמל"ר יאמר כמה מלים, ואני רוצה התייחסות של משרד התעשייה. מכאן, אחרי שנראה פחות או יותר איפה הנושא עומד, נחליט איך אנחנו מקדמים את הנושא הזה.

ראשית, לגבי איש המילואים העצמאי. מדובר כאן לא רק בזה שהעסק מפסיק לעבוד כי הוא איננו ולרוב במקרה של העצמאים, העסק תלוי רק בהם. אם הוא רופא שיניים או מסגר או עורך דין, העסק תלוי בו. אנחנו מדברים על עסקים קטנים ואנחנו חייבים להגדיר עד כמה הוא קטן או עד כמה הוא עצמאי קטן.


מדובר על כך שהפיצוי בגין שירות המילואים – ויתקנו אותי אנשי המס – הוא מקבל אותו אחרי שהוא יצא למילואים בהתאם לרווחים שלו שנה קודם. לפי הרווחים שלו שנה קודם הוא לא יודע לפתוח את העסק שלו. אנחנו דרשנו שהפיצוי ייעשה באיזושהי נוסחה משוקללת של סך כל ההכנסות בשנתיים האחרונות, להתחשב ברווחים, להתחשב בעלויות הקבועות של העסק שלו כדי שיהיה לו ממה לשלם את העסק. זה הדבר העיקרי ומכאן נובעת הבעיה הקשה של עצמאים במילואים.


הוקמה תת ועדה לעסקים קטנים של ועדת הכספים בראשות חבר הכנסת מילר אבל לפני חמישה חודשים חבר הכנסת מילר עזב את הוועדה ולקח כמה חודשים למנות את ליה שמטוב. התבקשנו להמשיך ולדון. דנו 16 גופים, כולל התעשיינים, כולל קמל"ר, כולל משרד הביטחון, לה"ב ארגון העצמאים והקמנו צוות חשיבה, כולל הביטוח הלאומי שנתן הרבה רעיונות - וכולל האוצר – איך לתגמל אותם. עשינו הרבה אבל נעצרנו בקטע של החלפת תת הוועדה. אנחנו מחכים לחידוש פעולת תת הוועדה ואנחנו מבקשים גם ממך לקרוא לתת הוועדה להתחיל לפעול.

היום היא מתחילה לפעול.

יופי. אני רק רוצה לציין דבר אחד והוא שבדוח מבקר המדינה שהגיע אלינו אתמול, הסעיף הזה במשרד התעשייה מוזכר כאילו צריך לטפל בעצמאים במילואים. זה מופיע שם כסעיף. גם הם קיבלו מאתנו חומרים.

מה שאתה אומר זה שהנושא הזה נמצא בטיפול בוועדת משנה של ועדת הכספים.

אני מבקש שתמשיך פעולת הוועדה.

כרגע מה שאתם צריכים לעשות זה להגיע לנוסחה שלא תביא רק את עניין הרווח אל שתביא לעניין את הנושא של המחזור של אותו עסק.

הוצאות קבועות.

כדי שאם בעצם הוא יוצא למילואים, יוכל יהיה להחזיק את העסק.

אנחנו לא ממציאים שום דבר. במלחמת לבנון – אני גם בעל עסק גדול – ובעופרת יצוקה, בעלי העסקים קבלו פיצוי בהתאם למחזור שלהם לפי נוסחה. זאת אומרת, לא המצאנו את הגלגל. אנחנו מבקשים אותו הדבר לגבי העצמאים. אפשר למצוא את הנוסחה. נריב קצת אבל בסוף נגיע אליה.

בסדר. קמל"ר, בבקשה.

ראשית, הבעיה היא בעיה ראויה לטיפול ברמה של המדינה. הבעיה מתחלקת לשניים. אלה לא רק אנשי המילואים שהם בעצמם המעסיקים אלא אלה גם עסקים שמעסיקים אנשי מילואים. מושיק, אחד המג"דים, הוא בחור שפוטר בצורה גסה על ידי קיבוץ בארץ ישראל למרות שהיה מנכ"ל מוצלח ואחר כך, בסיוע שלנו, מצא תעסוקה בחברה שהיא חברה עם היבט סוציאלי רציני מאוד והם מרשים לי לפרסם את זה, בהולמס פלס. אחר כך הוא החליט בצו המצפון שלו שהוא לא יכול לעשות שם מילואים ואני באתי למנכ"לית שלהם, לורן, אישה מקסימה, עם היבט חברתי רציני מאוד, איקס אחוז מהמחזור שלה הולך לתמיכה חברתית באוכלוסיות החלשות, והיא אמרה לי שיש לה עסק לנהל והיא לא יכולה שהוא יעלם לה לעשרים ימים. היא אמרה לי בצורה פשוטה. אמרתי לה שאם היא אומרת את זה, מה הפתרון? היא אמרה שהמדינה תדאג לו. המדינה תדאג לו, ואת זה אני שומע יותר ויותר. זה גם בתמיכה באותו איש עסקים.


אני ממשיך הלאה, באותו עסק. אי אפשר לחשב – וזה עלה באותה תת ועדה - פיצוי, גם לא שיפוי לעסק וזה ברור לחלוטין. לכן אני חושב - ואני כאן אעלה בקיצור מודלים שקורים במקומות אחרים – שהמדינה קודם כל יכולה לתת מהתשומות שלה הלגיטימיות, שזה יכול להיות קודם כל בזכות לזכייה במכרזים או מתן עדיפות מסוימת, מתן הקלות במיסוי או במס מוניציפאלי בהתאם למשת"פ שלו שמושקע במילואים. שוב אני אומר, לא רק לעצמאי שיוצא למילואים, שזה בוודאי ברור, אלא גם לגוף שמעסיק את אנשי המילואים. המעסיקים הקטנים, יקי ודמני מחולל תהליך נהדר שגם ידרבן את המדינה, כי בסוף הציבור ישאל מי דואג להם יותר, המגזר הפרטי או המדינה.


בסופו של דבר לאנשי העסקים הקטנים שהם לא יכולים, להם צריך לעזור ואתה רואה את זה בכלכלה, בתעסוקה והעסקת אנשי המילואים שזה האתגר העיקרי של איש המילואים והוא מוטל לפתחו, כי כמו כל אזרח נורמטיבי זאת המחויבות הראשונה שלו. בדברים האלה צריך לגעת.


אני רוצה בשתי דקות להראות לכם מה עושים בצבאות אחרים במדינות אחרות. כשאני אומר מדינות אחרות, זאת מחויבות של המדינה. המדינה האמריקאית לקחה את זה על עצמה כמחויבות. אגב, שאל אותי הקמל"ר האמריקאי שהיה כאן בסיור מה זה לב"י והאם אנחנו כל הזמן מתרימים יהודים טובים מארצות הברית, ולמה המדינה לא נותנת את הדברים האלה. זאת אנקדוטה, אבל זה מעיד על תפיסה. שם מקיימים מנגנונים כדי לתמוך במעסיקים האלה. מעסיק כזה שהאנשים שלו יוצאים למשימה, שאין עליה קונצנזוס, יש להם את מלוא התמיכה כולל כלכלית.

מה התמיכה בפועל?

אחוזי מס, זכאויות לבנייה, 1,300 העסקים האלה חותמים על הסכם של אמנה עם המדינה.

מה ההסכם נותן להם?

הקלות במיסוי, אפשרויות לזכות בהנחות בביטוחים לעובדים שלהם ואופציה לזכות במכרזים של המדינה.

הבוקר דנו בזה בוועדת הכלכלה בנושא מינהל מקרקעי ישראל, על אופציות לזכות במכרזים של המדינה בעניין של מינהל מקרקעי ישראל. דרך אגב, המשרד היחידי בנושאים של המילואים שהלך לקראת העניין הזה היה דווקא מינהל מקרקעי ישראל. נכון, עדיין לא עד הסוף, אבל יש שם התקדמות. זאת הפתעה באמת גדולה.

מרעישה.

מרעישה.

במיוחד היום.

הם נותנים גם ביטוח בריאות אבל אצלם מודל העסקה במילואים הוא כמו תנאי קבע שלנו.


הם קוראים לזה פרטנר-שיפ, אבל זה לא רק פרטנר-שיפ פלוס סקסס אלא הם אומרים שזה המשאב החשוב שלהם ובוא נטפל במי שמעסיק אותו על מנת שיהיה לו אינסנטיב להעסיק אותו. שלושת הדברים שאמרתי קודם. אני חושב שאנחנו בפירוש יכולים ללמוד.

אם אתם לא תעשו הערכה תקציבית לכל מה שאתם רוצים להביא, תהיה לנו בעיה להתקדם אפילו מטר. צריך להיות אומדן תקציבי לכל הרצונות.

אתה רוצה שאני אתן לך תשובה כנה? ראשית, אי אפשר. שנית, אני אתן לך את הערכה התקציבית בצורה תקציבאית, מול האלטרנטיבה. האלטרנטיבה שלנו - ואני מתבונן על החבר'ה האלה בעוד עשר שנים - אם היינו מזמנים לכאן את פרופסור רובינשטיין, הוא אומר לי כל הזמן שחבל על המאמצים שלי, נגמר מודל צבא העם, צבא מקצועי כמו בארצות הברית, הסדיר בשכר מינימום או השכר הממוצע במשק – הלוואי – והמילואים בתנאי קבע כמו אצל האמריקאים.


האלטרנטיבה, קשה למדוד אנשי מילואים ומערך מילואים כל הזמן במדד כספי. האלטרנטיבה היא צבא אמריקאי.

יש כרגע רצון ללכת בהטבה במס והטבה במס יכולה להיות מאה מיליון, חמישים מיליון, מה השערוך הכללי?

אפשר לשערך את זה.

כשאנחנו באים בנושאים כאלו במיוחד, הדבר הראשון ששואלים אותנו מהי ההערכה התקציבית. אני למשל הבאתי חוק למשכנתאות, מיליארד שקלים בעוד עשרים שנים. כל שנה מאתיים מיליון שקלים. זה לא רק בנושא הזה אלא זה בכל חוק. חייבים לעשות איזה אומדן. זה לא חייב להיות בדיוק, אבל שיהיה אומדן.

אפשר לכמת את זה.

אם לא תכמת את זה, אתה לא תתקדם לשום מקום.

אפשר לכמת את זה. אני יכול להגיד לך שאפשר לעשות הערכה כי אתה יודע יפה מאוד ש-55 אחוזים מכלל העובדים במשק משויכים לסקטור העסקים הקטנים. התשובה היא חיובית. זה אפשרי. בהחלט, אפשר.

אני אתן לכמה נציגי מג"דים לדבר ואחר כך לחברי הכנסת.

אני רוצה לומר אפרופו הדרישה לנתונים. הנתונים של כמה אנשי מילואים שירתו וכמה משרתים ישנם והם הוצגו בוועדת החוץ והביטחון. אלה לא מספרים גבוהים. בצבא ארצות הברית, מה שלא הוצג כאן, מי עושה עשרים שנים מילואים, כל שנה את השבועיים אימון שלו, ואנשים רצים מקצה העולם לקצה העולם לעשות את המילואים האלה, יודע שהוא מקבל נקודות לפנסיה שלו והנקודות האלה שוות לו הרבה מאוד. לכן לאנשים קודם כל יש את המוטיבציה לבוא ולשרת, ושנית, המדינה מתגמלת אותם בצורה הגונה.


את המנגנון הזה אפשר להעתיק גם לכאן. יש מדינות שמחתימות את אנשי המילואים על הסכם. זאת אומרת, אתה רוצה מ"פ לעשר שנים, אתה חותם אתו על הסכם שהוא עושה בעשר השנים האלה איקס ימי מילואים ותמורת זה הוא מקבל לפנסיה שלו ותוספות לשכר, תגמולים שונים וכולי.

זה המודל האמריקאי.

בסדר, אבל זה לא בדיוק המודל האמריקאי. מדינות שונות פתרו את הבעיה הזאת גם כדי לפתור את המוטיבציה של אנשי המילואים וגם כדי לעגן את התגמולים בצורה כזאת שלא יגרדו את זה כל שנה ויורידו את זה כמו שקרה כאן.

בכמה משפטים אני אתייחס לנקודות שעלו כאן. אני מג"ד תותחנים. קודם כל, כסיסמה אני אומר לכם – זאת סיסמה כדי להמחיש – שמי שעושה מילואים ממספר מסוים של ימים ומעלה, ובדרך כלל אלה מפקדים, אנחנו בפירוש משלמים כסף כדי לעשות מילואים. זה לא רק שאנחנו לא מקבלים את התגמול על זה אלא אנחנו משלמים מכיסנו כדי לשרת במילואים. זה בא לידי ביטוי אם בתעסוקות שאנחנו מקבלים את חשבונות הטלפון המנופחים שאף אחד לא מחזיר לנו אותם וזה גם לא חוזר בתגמול השנתי הזה שמקבלים, ואם זה בחישוב של דמי המילואים שאנחנו מקבלים בגין התקופה שאנחנו עושים, פיצוי השכר שמחושב מהרווחים ולא מההכנסות. לנו, במיוחד לעצמאים שבינינו, ההוצאות ממשיכות לדפוק. אני עדיין משלם למזכירה שלי את המשכורת גם כשאני לא נמצא, והשכירות על המשרד שלי ממשיכה וכך גם תשלום הארנונה. כשמחשבים לי את ההחזר הזה מהרווחים, אני משלם כסף כדי להחזיק את עצמי ולשלם את המילואים, כאשר מעבר לזה גם המחזור יורד.


מנושא העצמאים אני אקפוץ לרגע דווקא לנושא השכירים ואני אומר שההחזר הזה שאיש מילואים שכיר יוצא והמעסיק שלו מקבל את ההחזר כדי שאיש המילואים יקבל בסוף החודש את תלוש המשכורת שלו בלי להיפגע, המעסיק נפגע. המעסיק מחזיק אותי במאה שקלים כי הוא מרוויח עלי 150 שקלים. אם הוא מקבל בחזרה רק מאה שקלים, כדי לשלם לי את המאה שקלים, את החמישים שקלים רווח שלו הוא הפסיד. אין לו שום עניין להחזיק אותי כי בחודש הזה הוא הפסיד חמישים שקלים. אם אתם לא תדאגו שהמעסיק שלי יקבל 150 שקלים, לא יהיה לו עניין להחזיק אותי. הוא יבין בשלב מסוים שלהחזיק אותי כאיש מילואים, הוא מפסיד עלי כל חודש והוא יזרוק אותי הביתה ויביא מישהו שלא עושה מילואים. זה חד משמעית וזה קורה כל הזמן. חייבים כאן להתייחס ולהבין את זה שזה לא מספיק שמחזירים לו את מה שהוא נותן לי בתלוש המשכורת אלא צריך להחזיר לו. צריך לבנות איזושהי נוסחה לדבר הזה כי לא בטוח שבכל גוף זה מדיד ברמה של אדם בודד. אני בטוח שיש כאן אנשים מספיק אינטליגנטים כדי לדעת איך לחשב את זה ואיך לבנות את זה. אם הפיצוי יהיה חלקי ולא מלא, זה כבר ירכך את רוע הגזרה למעסיק והוא יוכל לחיות עם זה שאנחנו יוצאים למילואים. את זה אני אומר לגבי השכירים. העצמאים, זה סיפור אחר וכבר התייחסתי אליו.

בעלי משרת במילואים ואני רוצה להתייחס לכל הנושא של הוצאות משק הבית בתקופה שהבעל נמצא במילואים ואת ההוצאות האלה לא לוקחים בשום חשבון, לא בהחזר דמי המילואים למי שעובד, בין אם הוא עצמאי ובין אם הוא שכיר.


כשבעלי נמצא במילואים יש הוצאות, וגם על פי תחקיר ש-YNET עשה, של בערך אלף שקלים למשפחה, סכום נוסף על ההוצאות הרגילות. תוסיפו לזה את כל הוצאות הטלפון בגין התקשורת בין הילדים לאבא ובין האבא לכל עסקיו השונים, הוצאות של נסיעה שהוא נוסע ברכב הפרטי וכולי. כל הדברים האלה לא נלקחים בחשבון בשום תשלום שהמילואימניק מקבל ובעצם אנחנו משלמים על זה שהאבא והבעל יצא למילואים.

כמה שהנושא הוא חשוב, ברגע שניכנס לעניין הזה – נפספס את כל הסיפור שהוא הבעיה העיקרית. מה שהעלית כאן, זה חשוב, אבל אני לא הייתי ממליץ להיכנס לזה.

מג"ד מילואים. אני מרגיש לא נוח במציאות הזאת לבוא ולדבר על כספים כי אני בטוח אני והחברים שלי לא באנו לכאן בגלל כסף. אנחנו באנו לייצג כאן את החיילים שלנו ובאספקלריה של בערך עשרים שנות מילואים שאני כבר עושה, אני יכול לומר לכם שאני מזהה את התהליך הזה. התהליך הזה הוא תהליך קשה אבל בסופו של דבר אנחנו מאבדים אנשים ומאבדים את החוסן שלנו כחברה וכצבא. האתגרים הם יותר משמעותיים מאשר הסכומים האלה או אחרים. שוב אני אומר, אנחנו לא אומרים את זה מהסיבה הזאת כי אלה דברים שהם הרבה יותר עמוקים והרבה יותר חשובים.

אני לא מג"ד. אני מפורום החפ"שים. הערת הערה לגבי הוצאות המשפחה. עופר אמר בוועדת החוץ והביטחון שכל שירות המילואים עומד על שלוש רגליים: האחת, מה שקורה בצבא כמובן, השנייה, מה שקורה אצלו בעבודה, והשלישית היא המשפחה. אם תוריד את הרגל של המשפחה ותפתור את יתר הבעיות, עדיין תבוא דרישה מהאישה שתפסיק לעשות מילואים, וזה קורה. צריך גם להתייחס לנושא של האישה כי זה חלק מהמכלול.


אנחנו כבר עשר שנים רוצים לתקן את חישוב ערך היום של מילואימניק ביחס לשכר שלו. בשוק האזרחי, חודש עבודה זה 21-22 ימים בחודש. הביטוח הלאומי מחשב ערך יום לפי שלושים ימים בחודש. זאת אומרת, שיש שלושים אחוזים פחת בהחזר של הביטוח הלאומי לאיש המילואים ביחס למה שהוא היה מקבל, אם הוא היה ממשיך לעבוד את אותם ימים. המעסיק מהצד השני מפוצה, בלי להיכנס לאובדן מכירות או תפוקות, כאשר גם בתלוש עצמו הביטוח הלאומי לא מחזיר את ההוצאות הסוציאליות, ועלות המעביד היא עוד שלושים אחוזים. זאת אומרת, אנחנו במצב שהיום שירות המילואים מסובסד – שלושים אחוזים על ידי המשרת, שלושים אחוזים על ידי המעסיק, בלי להיכנס לנזקים עקיפים ובלי להיכנס להוצאות אישיות.


אני חושב שהוועדה צריכה לקדם את תיקון החוק הזה. אנחנו הצענו שהחישוב יהיה לפי סך כל שלושת החודשים האחרונים חלקי 65 ימים, שזה משקף ערך יום עבודה. רק לדוגמה, ניקח חייל פשוט שהוא מאבטח בקניון, הוא הולך לצבא למשך 21 ימים, עובד 21 ימים, מקבל 21 ימים של 65 אחוזים. אם באותו זמן הוא לא הולך למילואים, וזה החבר שלו שלא עושה מילואים ועובד עשרים יום בעבודה,הוא מקבל שכר שהוא גבוה ב-35 אחוזים. זה פשוט עיוות וכפי שאומרים, מממנים מכיסנו. זאת הדוגמה. ערך יום במילואים הוא 35 אחוזים פחות מערך יום בעבודה ואותו הדבר למעסיק. יש לו סבסוד של שישים אחוזים מהערך האמיתי של השירות בלי להיכנס להשלכות לעסק, להתארגן מחדש כדי להשיג את אותן תוצאות, בלי להיכנס להוצאות של איש המילואים והמשפחה שלו.


אין לזלזל באף אחד מהמרכיבים האלה כי בלי זה לא יהיה לך בסוף חייל.

הביטוח הלאומי לא מחזיר מלא כולל עלויות?

הביטוח הלאומי מחזיר לך בדיוק לפי השכר ברוטו. אתה מקבל ברוטו. כמעסיק יש לך גם הוצאות על זה ומעל זה אתה משלם מס.

אנחנו מדברים כל הזמן באוויר, מדברים על הטבות. עזבו את ההטבות. קודם כל תפתרו את הדבר הכי בסיסי. אדם יוצא למילואים, השכן שלו לא יוצא למילואים, שניהם צריכים לחזור לאותו מקום מאותו מקום ממנו יצאו. לא יכול להיות שמי שמשרת מילואים מופלה לרעה והוא משלם על זה ביוקר. תודה.

חבר הכנסת וקנין.

אני אומר כמה מלים. שמעתי את הדובר האחרון והייתה כאילו איזו נימה שאתה צריך להגן על החיילים שלך. אני אומר לך שאנחנו מבינים בדיוק את מה שאתה אומר. תקופה ארוכה עשיתי צבא סדיר, קבע ומילואים, בסך הכול קרוב ל-12 שנים עד שנבחרתי לכנסת ואני מבין את מה שאתה אומר. אני אומר את זה במלוא הרצינות. אני מבין את מה שאתה אומר. תקופה של 14 שנים עשיתי מילואים והרגשתי את זה בצורה קשה מאוד. זה לא פשוט. אתה מתנתק וזה באמת גורם לכך שיש הרבה עלויות. אני חושב שאולי עד היום אנחנו רואים שיש רצון פנימי, דחף פנימי, זה לא צבא ארצות הברית אלא זה צבא הגנה לישראל והתפיסה שלנו היא תפיסה אחרת, והרצון שלנו הוא לתרום ולעשות את הדברים, דבר שבא ממשהו פנימי.


לכן אני חושב שאין ספק שכאן חייבים לעשות איזו פעולה שאותם חיילי מילואים, ברגע שהם יוצאים לפרק זמן מסוים, יקבלו את כל ההטבות האפשריות. אני חושב שאם תיעשה עבודה בצורה רצינית, אפשר בסופו של יום שיתקבלו כאן החלטות בוועדת הכספים, החלטות שייטיבו עם חיילי המילואים. אני אומר לכם את זה לא כאמירה כדי לסיים את הדיון ואתם תלכו מכאן, אלא כי אני מאמין ויודע מה אתם עושים. מי שעשה את זה, יודע כמה דברים מורכבים יש לחייל מילואים בהתנתקות מהבית, בהתנתקות מהעבודה, במיוחד במקום העבודה. לא פעם אתה עומד בפני דילמות קשות מאוד.


לכן אני חושב שלדברים האלו חייבים לתת את הדעת. עד היום זה נעשה מכוח השגרה וכמעט ולא שמענו את הדברים, אבל בשנים האחרונות לדבר הזה יש ביטוי יותר קשה. אני שומע את הדברים האלה מהרבה אנשים. לכן צריך למצוא את הדרך הנכונה, ללכת לדברים שלדעתי לא צריכים לעלות יותר מדיי כי אז זאת תהיה הסיבה הגדולה ביותר של האוצר לא ללכת לקראת המהלך. אני חושב שאם נבוא עם דברים משמעותיים – לא דברים זניחים – יהיה אפשר להעביר אותם כאן, להעביר את התקציב הזה ולתת אותו לטובת אותו מערך מילואים קבוע, אנשים שעושים את זה במשך עשרים שנים וגם במשך 25 שנים. לא פעם נפגשתי עם מפקדי אוגדות ושמעתי מהם את הבעיות עם החיילים שלהם. אתם בעצם האבא והאימא של אותם חיילי מילואים, אתם עומדים מול כל הדילמה הקשה. אנשים אומרים שהם מפסידים את מקום העבודה או שזה גורם להם בעיות אחרות. אל תשכחו שזאת לא תקופה של שירות הסדיר של שלוש שנים שהחיילים בדרך כלל לא נשואים באותה תקופה כי כשאתה כבר נשוי, אתה מחובר לעוד חלק ואתה לא יכול להתנתק ממנו ברגע אחד, במיוחד עם האישה גם נמצאת בתקופה של הריון או דבר אחר.


לכן כל הדברים האלה צריכים להילקח בחשבון. אני חושב שאפשר להגיע לנוסחה שתרצה את כולם ואני אומר את זה באחריות. נכון שאין כאן מספיק חברי ועדה, חלקם נמצא בוועדות אחרות, אבל אני מאמין שהפורום שנמצא כאן ביחד עם יושב ראש הוועדה יכול לעשות מספר פעולות שיטיבו עם חיילי המילואים.

אני אומר בקצרה. מעבר לנושאים האלה שמועלים כאן, נושאים חשובים ואנחנו נפתור אותם, יש כאן שאלה מאוד מאוד עקרונית ומרכזית ואתה נגעת בה, והיא שהעסק הולך ומצטמק. הנטל הוא על מספר יותר קטן של אנשים. אני חושב שהמדינה, הממשלה, הכנסת, בגדול צריכה לעסוק בעניין הזה כי זה בנפשנו.

חברים, קודם כל, אנחנו מסיימים את ישיבת הוועדה, את החלק הראשון של היום הזה. לפני שאנחנו נעבור לאודיטוריום, אני רוצה לסכם את הדיון שהתקיים כאן.


אני אומרת את הדברים גם לחברי אבי. אתה רגיל להיות בוועדת החוץ והביטחון. ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשובה אבל בנושאים תקציביים, זאת הוועדה. ועדת הכספים.

אני גם חבר ועדת החוץ והביטחון. כסף לא יוצא משם.

ועדת הכספים היא ועד עסוקה ביותר, היא ועדה שדנה בעצם בכל תקציב המדינה, בסדרי העדיפויות שלו, ובאישור שלו לאוצר. רשימת מכולת לא תעזור. אם לא נקבל החלטה שהולכים לשלושה נושאים מוועדות שונות כדי לקדם אותם, ניפגש כאן בשנה הבאה עם אותם פרצופים ועם אותם נושאים.

תקימו צוות קטן שמולו נעבוד.

לכן שני נושאים שצריך להחליט שהולכים עליהם עד הסוף, זה תגמול אנשי עסקים שמעסיקים אנשי מילואים ובנושא הזה נלך לחקיקה ביחד עם משרד הביטחון. לדעתי נרתום את כל חברי הכנסת לנושא הזה. לא יהיה מצב שמג"ד מפוטר בגלל ימי מילואים. נקודה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הדבר הזה.


הדבר השני שאני מבקשת כאן מטמיר, גם כמי שסייע לי להכניס את הנושא הזה לסדר היום וגם כמי שיעזור לי להוביל את זה. שני נושאים לוועדת הכספים. האחד, תיקוני החקיקה שנביא חברי אדרי ואני במה שקשור לביטול ה-25 אחוזים מס על תגמול מיוחד. אין שום סיבה שישלמו 25 אחוזים מס על פיצוי שהוא לא הכנסה. אני מבקשת ממשרד הביטחון להכין הצעת חוק ולבוא ולומר לנו מה ההערכה התקציבית לזה. הרי ברור לנו שאנחנו נתחיל עוד פעם לריב לשם שינוי עם האוצר.

הערכה תקציבית קיימת.

במה שקשור לעסקים קטנים ובינוניים. קודם כל, יש לנו למה להשוות. במלחמת לבנון השנייה כן הלכו לקראת העסקים הקטנים והבינוניים, לא ברווח אלא במחזור של העסק. צריך להגיע לאיזו משוואה.


אני מבקשת ממך, אתה רוצה שהדברים ילכו קצת יותר מהר, אני לא אקיים דיון כשזה בוועדת משנה. ועדת משנה היא ועדת משנה. אתה תגיד לנו איפה זה עומד בוועדת המשנה כדי שנוכל לבוא ולהעלות את זה לרמת מליאת הוועדה. גם וקנין כאן, כמו שהוא אמר, וגם אדרי ואנכי. ברגע שאנחנו נדע שיש לכם נוסחה, יש אומדן תקציבי, נבוא עם זה בצורה מסודרת ונהיה בדין ודברים יחד עם יושב ראש הוועדה עם האוצר, ואחר כך נראה לאיזה כיוונים אנחנו הולכים. בלי שיש לי את הדבר הזה, אני לא יכולה להתקדם. זאת אומרת, כרגע מבחינתי הדבר לפעולה מהיום, שאתה תוכל לשאול אותי מה קורה אתו, זה ה-25 אחוזים מס על התגמול המיוחד. זה כרגע הדבר האופרטיבי מבחינת הדיון הזה.

תתעלקו עלינו. תשגעו אותנו. אל תתביישו.

בזה אנחנו מסיימים את הדיון. אתם מוזמנים לארוחת צהרים קלילה על חשבוני, מופז וכבל למטה באודיטוריום. הוצאתי את זה מתקציב הציבור שלי במקום לעבוד עם פעילים.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40