הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
32
ועדת הכלכלה
18.5.11
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 508
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום רביעי, י"ד באייר, השע"א (18 במאי, 2011) בשעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 18/05/2011
משבר זיהום הדלקים בנתב"ג
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
משבר זיהום הדלקים בנתב"ג
משרד הביטחון
¶
רס"ן איתן גייסמן – ראש מדור דלק ווחמרים אטי"ל
סא"ל אודי עקיבא – מפקד אגף דלק וכימיה, חיל האוויר
רשות שדות התעופה
¶
קובי מור – המנהל הכללי
שמואל אמסלם עוזר מנהל נתב"ג
שמואל קנדל – מנהל נתב"ג
אריה שחם – היועמ"ש
גיא ישראלי – ראש מטה מנכ"ל
אדר אבישר – דוברות
גיורא רום – מנהל רשות התעופה האזרחית
אתי שרון – בתי הזיקוק
חנן קלציק – בתי הזיקוק
פאנל חברות התעופה הזרות
¶
אבנר גורדון – סוויסאייר
יקותאל אבא פרידמן – מנכ"ל חב' קונטיננטל איירליינס
עו"ד אסף רזיאל – יועמ"ש
פורום מנהלי החברות בנתב"ג
¶
אבנר גורדון – מנכ"ל סוויס
אלברט מוריס – מנהל חברת ,דלתא אייר ליינס" וסגן יו"ר הפורום
אריק רודברג
"פז" חברת נפט
¶
מיכל אוגולניק – דוברת ומנהלת רגולציה
יצחק ברדוגו – מנהל אשכול מוצרים בז"א
שמואל גוטשל – מנכ"ל "נכסי תעופה"
המבדקה הכימית
¶
אברהם אביטל – יו"ר הדירקטוריון
אריאלה כפיר – סמנ"לית – מנהלת מעבדה
אבי פרידמן – יו"ר פאנל חברות התעופה הזרות
ד"ר אלכס גרינוולד- מנכ"ל קלאסיק אייר
היו"ר כרמל שאמה
¶
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום – משבר זיהום הדלקים בנתב"ג. ידוע לכולם על מה אנחנו מתכוונים לקיים את הדיון. המשבר אירע בערך לפני שבועיים. בעצם התקיים עליו המון דיון במישור התקשורתי, ושום דיון ציבורי אמיתי לא נערך. לכן ועדת הכלכלה החליטה לזמן דיון, לשמוע, מעבר לבדיקות שנערכות כעת על ידי גורמים שונים בעניין, ויציגו את המסקנות בבוא העת. זה הזמן שבו חברי הכנסת רוצים לשמוע מה אנחנו יודעים כרגע, איך זה קרה, למה זה קרה, איזה אמצעי הגנה ובקרה היו לנו למנוע מצב כזה, מה הנזקים שנגרמו, וכהנה וכהנה. במהלך הדיון אני מניח שאחרי שהגורמים הרלבנטיים יציגו את העבודות כפי שהם רואים אותן, חברי הכנסת יוכלו להביע את דעתם ולשאול שאלות.
אנחנו נפתח עם מנכ"ל משרד התחבורה. כבודו יציג את זווית הראיה של המשרד שלכם. אחרי כן נעבור לרשות שדות התעופה שגם הציגה מצגת לצורך העניין.
דן הראל
¶
בוקר טוב, אני מניח שכולם נמצאים פה. את המצגת הפכתי למצגת כללית ואני רוצה לעבור קודם כל על הדברים כפי שאנחנו מכירים אותם, כדי לעשות סדר בתהליכים, בהחלטות ובדברים העיקריים. אחרי זה נוכל להתייחס לעניין כפי שרוצים.
קודם כל – מדינת ישראל, תחבורתית, פועלת במנטליות של אי. כדי לצאת מהמדינה החוצה אנחנו משתמשים בעיקר באוניות ובמטוסים, בין אם זה ליבוא ויצוא ובין אם זה לנוסעים. בתוך זה נמל תעופה בן גוריון הוא הנמל היחיד בישראל. אנחנו פועלים לשנות את המצב הזה, אבל כרגע זה המצב. תחזית התנועות בנתב"ג היא 11,8 מיליון נוסעים, שזה היקף מאד גדול, ומביא פחות או יותר לתנועה של 300 מטוסים ביממה. מבחינת הדלק, הדלק מיוצר בשני בתי זיקוק. בז"ן משנעת אותו מעבר למתקן הדלק באשדוד או בבילו. . מבילו זה משונע לתוך חוות מיכלים בנתב"ג ומחוות המיכלים הדלק מוזרם בקווי הדס"ל מתחת לאדמה לנקודות תדלוק המטוסים בנתב"ג. רק כדי להבהיר את ההיקף, אז חוות המיכלים של נתב"ג כוללת מספר מיכלים גדולים, בכל אחד מהם מספר מיליוני ליטרים. הצנרת מתחת למסלולים היא צנרת די כבדה. היא יכולה להניע 2.7 מיליון ליטר דלק והיא יוצאת בערך ל-160 נקודות בשדה. מטוס שנעצר מגיע לפיט של הדלק ושם מתדלקים אותו, מהנקודות האלה.
זאת חוות המיכלים בנתב"ג.
דן הראל
¶
יש שלוש חברות דלק, באופן עקרוני, שעובדות בתחום הדלק, והן חתומות על חוזה מול נתב"ג. חברת "פז" בכלל היא זאת שמביאה את הדלק לנתב"ג. היא זאת שאחראית על הדלק, איכותו ואחזקת קווי הדלק בתוך נתב"ג, באמצעותה ובאמצעות חברת בת שקוראים לה "פז נכסי תעופה". "פז נכסי תעופה" אחראית על איכות הדלק בתוך נתב"ג ואחראית על תדלוק מטוסים, וחברת "מרקורי" זאת חברה שנייה שגם היא עושה תדלוק מטוסים. זאת אומרת, באמצעות "פז" הדלק מגיע לנתב"ג למיכלים, משם מוזרם ומתודלק במטוסים על ידי שתי חברות, "מרקורי" ו"פז נכסי תעופה", שהיא חברת בת של "פז".
דן הראל
¶
כן. עד המיכלים זה תש"ן, ועד הפיט של המטוסים זה "פז נכסי תעופה" ו "מרקורי", כאשר "נכסי תעופה" אחראית גם לצנרת עצמה. "מרקורי" אחראית רק לתדלק, "פז נכסי תעופה" אחראית גם על הצנרת וגם לתדלק.
דן הראל
¶
אמרתי. "פז", באמצעות תש"ן מביאים את הדלק עד הכניסה למיכלים. משם זה מתודלק למטוסים על ידי שתי חברות," פז נכסי תעופה" ו "מרקורי".
אני מתחיל שבועיים לפני המשבר. מתחיל להצטבר מידע שהמסננים בכניסה למיכלים, ביציאה מהמיכלים והמסננים שנמצאים על הדיספנסרים, מתלכלכים בקצב יותר גבוה מהמקובל. ברור שיש איזה סוג של לכלוך שמגיע למסננים ונתקע, כאשר המסננים האלה נסתמים לאורך הדרך, כי כל אחד מהם מסנן בסדר גודל אחר. בכניסה למיכלים מסננים על גודל של 1 מיקרון, ביציאה למיכלים – 1/2 מיקרון, ובכניסה למטוסים, אם אני לא טועה, 0.2 מיקרון.
ניקח לדוגמא את הדיספנסרים שמתדלקים לתוך המטוס. דיספנסר, באופן רגיל, לפי המידע שניתן לי, כי הייתי שם בנתב"ג מספר פעמים, כולל על המסלולים, צריך להתלכלך ב-9 חודשים. זאת אומרת צריך להיות מוחלף תוך 9 חודשים. מה שקורה פה, זה שתוך שבועיים –שלושה צריך להחליף את הדיספנסר, את הפילטר. ברור לגמרי שמגיע דלק לא נקי. הלכלוך נתפס על המסנן. זה לא פורץ את המסנן אבל זה גורם לזה שהמסננים מתלכלכים. מתבצעות מספר בדיקות כי זה לא נוח לכולם שהמסננים מתלכלכים, בעיקר מהסיבה הכלכלית. אתה צריך להחליף סט של 7 מסננים שנמצאים בתוך הדיספנסר הזה וזה עולה הרבה כסף. מתחילים לבדוק למה זה מתלכלך ושולחים דלק לדגימות. את הדלק לוקחים אחרי המסננים, ומגיעות תשובות שהדלק תקין ועומד בתקנים של ה-IKO. הדלק הוא תקין. כלומר, מה שנכנס למטוסים, ככל שידוע לי – דרך אגב, לאורך כל האירוע, - הוא דלק נקי. בעיה שאנחנו מתעסקים איתה היא שיש זיהום בדלק, איפשהו בין בית הזיקוק למטוס. המסננים קולטים את הזיהומים ומתלכלכים, ומוחלפים - -
דן הראל
¶
לא. אני אומר עוד פעם: שבועיים לפני האירוע המסננים מתחילים להתלכלך. הקצב שמחליפים את המסננים בדיספנסר תלוי בכמה הוא תדלק מטוסים . בעיקרון זה אמור להחזיק המון חודשים, וזה לא מחזיק, כי אם הוא מתדלק הרבה אז מחליפים אותו יותר מהר.
דן הראל
¶
שבועיים, שלושה. היה זיהום במערכת. אני כרגע לא קובע את מקור הזיהום למרות שלי נאמר משהו.יש ועדה. חן הוא ממנהל הדלק והם עושים ועדה למצוא מאיפה היה הזיהום ומה הסיבות לו. כל מה שקשור בדלק אני לא מתעסק, זה של משרד התשתיות. זו חלוקת העבודה שעשינו. דרך אגב, עם הוצאת הוועדות. הדגישו כאילו יש פער. לא היה פער. היה דיבור ביני לבין מנכ"ל משרד התשתיות.ברור להם מה הם בודקים וברור לי מה אני בודק.
דן הראל
¶
יש שתי ועדות- אחת של משרד התשתיות והשניה של משרד התחבורה. ועדה של משרד התשתיות בחנת את הדלק, איכותו, איפה היה הזיהום, מי אחראי בזה, כל מה שקשור בדלק. עומד בראש הוועדה הזאת ראש מנהל הדלק, חן בר יוסף.
הוועדה השנייה היא ועדה בראשותי ואנחנו בודקים את הנהלים, הפעולות, האחריות והסמכות של כל הגופים שפעלו באירוע הזה, קרי, אנחנו מנתחים מה היה, מה היינו רוצים שיהיה, מה הפער ומה אנחנו צריכים לשנות בנהלים, בתחומי אחריות וסמכות, בחקיקה. בכל הדברים כולם אנחנו פועלים שכדי שיהיה לנו אירוע בפעם הבאה נעשה את זה יותר טוב, כי יכול מאד להיות שיהיה עוד אירוע.
דן הראל
¶
אני נזהר פה באמירות. בלי נדר חודש או חודש וחצי אני אוכל להביא מסקנות לשר. ה לא משהו ארוך טווח.
דן הראל
¶
אז אנחנו מתחילים מזה שבמשך מספר שבועות אנחנו יודעים שהתלכלך. מי שאחראי על איכות הדלק, "פז נכסי תעופה" לוקחים דגימות ושולחים אותם לדגימות. יושב פה מנכ"ל "פז נכסי תעופה" והוא יוכל לפרט. מקבלים תשובה שהדלק שנכנס למטוסים הוא בסדר. ב-5.5, שה יום האירוע, לכאורה, נעשית שיחת טלפון בין מנכ"ל "נכסי תעופה" למנהל נתב"ג שבה נאמר לו שאחת מבדיקות המעבדה שבוצעו על ידי ד"ר יוספה בן אשר, שהיא מכון מוסמך לבחינת דלקים, אומר שיש חומר בלתי מזוהה בדלק, לא כזה שנכנס למטוסים, אבל יש חומר בלתי מזוהה, והוא יכול לגרום ל - -
דן הראל
¶
תמיד הוא היה נקי, לדעתי – תמיד, אבל את זה שתבדוק הוועדה של הדלק.
יחד עם זה, היות ומצטבר חומר במסננים. אגב, גם המסננים נשלחים לבדיקה. לוקחים את המסננים עם הלכלוך עליהם ושולחים לבדיקה. כולם מבינים שיש בעיה. אין בעיה עם הדלק שנכנס למטוס אבל יש בעיה. בשיחת הטלפון הזו נאמר שיש חשש לפיקוח נפש.
שמואל קנדל
¶
השיחה לא היתה ישירה אתי, היא היתה עם ראש אגף מבצעי קרקע. בשיחה נאמר שהתקבלה אינפורמציה מד"ר יוספה בן אשר על פיה יש חשד לומר בלתי מזוהה.
דן הראל
¶
ככל שאנחנו יודעים לא היה מצב כזה. אני פשוט מסייג את זה – יש ועדה שלמה, עם האנשים הכי מקצועיים בארץ, והיא בודקת את זה.
היו"ר כרמל שאמה
¶
האם במהלך השבועיים היתה מגמה של עלייה ברמת הזיהום במסננים או שזה היה זיהום קבוע? ואם היתה מגמתיות, האם לא ניתן היה לזהות מוקדם יותר את נקודת המשבר בהתאם לקו המגמה, ולהיערך אחרת להשבתת נתב"ג?
דן הראל
¶
אני מציע ש "נכסי תעופה" וחברות הדלק יענו. יש לי דעה על זה, אבל אני פחות מוסמך מהם. הם אחראים על זה.
אבי פרידמן
¶
אדוני, מנכ"ל משרד התחבורה, אני מצטער, האינפורמציה שאתה נותן היא לא מדויקת. אני יו"ר פאנל החברות התעופה הזרות, ומנכ"ל "קונטיננטל" בישראל. המטוס שלי, של חברת "קונטיננטל" יצא את גבולות המדינה שעה וחצי לפני ההודעה עם דלק מלא. אני שומע שלא תודלקו מטוסים.
דן הראל
¶
אולי לא הבינו אותי, אז אני אגיד עוד פעם: התדלוק נמשך. עד ההודעה היה תדלוק. ככל שאני מבין בזה, הדלק הצטבר במסננים השונים, דרך אגב- לאורך כל הדרך, וכל פעם הוחלפו מסננים, גם בכניסה למיכלים, גם ביציאה מהמיכלים וגם ברכב הזה שהוא רכב פילטר, למעשה, שמתדלק. ככל שאני יודע, הדלק שהגיע בסוף לבטנים של המטוסים היה דלק נקי. אנחנו גם לא יודעים על תקלות שהיו, חס וחלילה.
היו"ר כרמל שאמה
¶
חברים, כרגע מדבר מנכ"ל משרד התחבורה. מי שרוצה לדבר – שיירשם בצורה מסודרת אצל מנהלת הוועדה.
דן הראל
¶
כשמתבצעת שיחת הטלפון הזו לנתב"ג, לעוזר של המנהל או למנהל התפעול – מנהלי אגף מבצעי קרקע בנתב"ג, ונאמר שעלול - - לא יודעים מה החומר, בשלב הזה, דרך אגב, לא ידענו מה החומר. היום יש לנו מושג הרבה יותר טוב מה החומר. אבל לא ידעו מה החומר הזה ונאמר שבגלל שלא יודעים מה החומר, נאמר שיודעים שיש חומר שהוא קצת שמנוני, וכו', ולא מצליחים לפענח מה זה - -
דן הראל
¶
ככל שאני יודע החומר הזה הוא לא אורגני, כלומר, זה זיהום שכולל בתוכו פיח וסיבי זכוכית ועוד חומרים שהיו פחות חשובים בזיהום הזה, ולכן ברור שזה לא זיהום אורגני, כלומר זה לא איזה פטריות שמלבלבות, או במכלים רחוקים, או במכלים קרובים או משהו בצנרת, אלא כנראה – עד שהוועדה לא תסיים – נפרץ איזה פילטר באיזה מקום ולרוע מזלנו הוא העביר דלק לא נקי.
חמד עמאר
¶
כמה זמן לקחה הבדיקה שהחליטו להשבית את ההמראות? אתה אומר ששבועיים שלושה שבדיקות מתנהלות, המסננים מלוכלכים, ושום דבר לא נעשה מבחינת עצירת המראות.
דן הראל
¶
השיחה שקיבלנו אומרת, תקשיבו – יגיד את זה, אולי, מי שקיבל את השיחה. מה שמועבר אלי - יודעים שיש זיהום במערכת, הדלק שנכנס למטוס תקין, אבל בגלל שלא יודעים מה מהות הזיהום, כי באותו שלב לא ידעו מה זה - אז יכול להיות שיש חשש לפיקוח נפש. שומע את זה מנהל נתב"ג, שומע את המילים "פיקוח נפש", ועוצר את השדה. אחרי שהוא מתייעץ עם מנכ"ל הרשות הוא מחליט שמפסיקים לתדלק מטוסים בנתב"ג. הוא לא יודע, העלו לו סימן שאלה על איכות הדלק.
יוצא NOTAM – notice to air men שזה נוהל מקובל בשיטה הזו של ניהול כל התעופה העולמית, כלל עולמי, לכל החברות, לכל מי שמתכנן טיסות, לכולם, שאין דלק בנתב"ג. שיידעו כולם שאין דלק בנתב"ג, שאי אפשר לתדלק בנתב"ג. למעשה, מתקבלות ההחלטות הבאות על ידי רש"ת: 1. לא מתדלקים בנתב"ג 2. הוצאת ה- NOTAM 3. תוך כדי האירוע, מאחר שבשלב מסוים הפעילו נוהל של חשד לטרור אז הכל נעצר בשדה, אז נותנים אישור למטוסים שלא תודלקו בנתב"ג, נניח – מטוס שהגיע מיעד קרוב וממשיך, ויש לו עוד דלק – נתנו לו אישור להמריא. 4. מתבצעת פגישה והערכת מצב ברש"ת יחד עם כל הגופים שקשורים לעניין הזה והם מחליטים – היות והם לא יודעים אם הדלק הוא טוב או לא טוב, עכשיו, אחרי שאמרו את זה. כל המטוסים שנתפסו עם דלק שתודלק, אבל טרם המריאו – עוצרים אותם, מרוקנים אותם מדלק, מביאים מכליות עם דלק שלא חשוד כמלוכלך, מתדלקים אותם ומשחררים אותם.
דן הראל
¶
היה שיתוף פעולה יפה מאוד בין "פז", עיקר המכליות הן מ "פז", החברה שאחראית ממילא על התדלוק . אני יודע שהם קיבלו עזרה מחברות נוספות, שהבינו שיש פה צרה והתגייסו. אנחנו מתקשרים לצה"ל, וצה"ל שולח מכליות – כולם מתגייסים לעזרה.
דן הראל
¶
אנחנו יודעים שיש בעיה בצנרת, אנחנו יודעים שיש בעיה במכלים, ולכן אנחנו שמים חיץ, מביאים דלק שאנחנו יודעים שהוא נקי, מתדלקים את המטוסים כדי שיצליחו לצאת מהארץ. לתדלק בואינג 747, עלפי מידע שנמסר לי, כשמתדלקים אותו מלא זה 170 טון דלק. זאת כדי להבין את הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה. זאת בעיה עצומה. רק הצנרת בתוך נתב"ג זה 2.7 ליטר ועכשיו יש חשש שהוא מזוהם. לכן מחליטה רש"ת, בתיאום איתנו, ואני מעדכן את השר, שעוצרים את הכול ומתחילים להביא מכליות. כמובן שאתה מוגבל בכמות המכליות שאתה יכול להביא. מכלית יחסית גדולה, יש של 40 אלף ליטר, יש של 20 אלף ליטר, אבל זה לא הרבה. אני צריך להעמיד שיירה של מכליות רק כדי לתדלק בואינג אחד שיגיע לארצות הברית. מאחר ואין אפשרות להתמודד עם זה כמותית, מחליטים שמתדלקים את המטוסים רק כדי שיהיה להם מספיק כדי להגיע ללרנקה. בלרנקה הם יעצרו. העיקר להוציא את המטוסים, לא לתקוע אותם. זה אומר שצריך ללכת למטוס, לרוקן אותו, להיפטר מהדלק הזה, שזה לוקח לנו חלק גדול מהמכליות. ההתמודדות היא גם בריקון וגם במילוי.
זה התחיל ב-12:53. מקבלים את ההודעה ועוצרים. הבנתי שהיה מטוס אחד עד 3 בלילה כל המטוסים הוחלף להם הדלק והם יכולים לצאת. מיעוטם לא יצאו כי הצוותים נשרפו. לצוות מותר להיות ער כך וכך זמן עד שהוא לוקח מטוס ויוצא לטוס לארצות הברית, לאירופה. היות ונוצר עיכוב גדול, הצוותים צברו שעות ערות יותר מידי גדולות טרם הטיסה. צריך להחליף את הצוות או לתת לו לישון ולכן חלק מהטיסות מתעכבות למחרת. אבל מבחינת התדלוק והשדה, המטוסים תודלקו עד 3 בלילה.
דן הראל
¶
14 שעות היתה השבתה ואחר כך היו נהלים - - זה גם לא השבתה כי מטוסים שהגיעו עם מספיק דלק גם יצאו, אבל 29 מטוסים שהיו באירוע, שהיה צריך להוציא מהם את הדלק ולהעלות אותם, כולם תודלקו והיו מוכנים לצאת. לפעמים לא היו להם צוותים. חלק מהטיסות בוטלו והנוסעים הועלו על טיסות אחרות שעברו את הנוהל הזה.
דן הראל
¶
לא. היו עיכובים אחרי זה כי כולם עצרו בלרנקה, אבל בעיקרון – השדה נעצר ל-14 שעות, בתדלוקים שלו.
דן הראל
¶
למיטב ידיעתי – לא. חלק מהטיסות באירוע הראשון שהיו אמורות להגיע לנתב"ג וקיבלו את ה- NOTAM כשהם היו באוויר, נחתו 2-3 במקומות ביניים, תדלקו ונחתו בישראל. לא היה מצב שתעופה נכנסת לא הגיעה לארץ ככל שאני יודע ותעופה שיוצאת, יכול להיות שהיו טיסות שבוטלו אבל זה נעשה עם שיקול דעת של חברות, שאמרו – יש טיסה שהתעכבה, ללונדון, ניקח את כל הנוסעים, נעלה אותם – כפי שהחברות הבינו.
דן הראל
¶
המונים. התדלוק בלרנקה נמשך 4 ימים.
מה שהיה בשדה, לשאלתך - הדבר הזה לקח 14 שעות מהתחלה ועד הסוף. שכחתי להגיד שב-19:00 בערב שר התחבורה יחד עם כל הגורמים עושים ישיבה בנתב"ג, מקבלים דיווח ומסכמים בדיוק את הפעולות שעומדים לעשות לאחר מכן. זה היה באותו ערב. מסוכמות כל הפעולות שהולכים לעשות. זה השלב הראשון. 14 שעות של ריקון, תדלוק והוצאה.
רק כדי להבין - כך נראית מכלית של תדלוק מטוסים. זאת מכלית קטנה. יש גדולות יותר.
דן הראל
¶
אבל הסברתי קודם – לא מתדלקים 170 טון. אנחנו מתדלקים אותם עם מספיק דלק כדי שיגיעו ללרנקה. זה הכל. כמה צריך כדי להגיע ללרנקה?
דן הראל
¶
זה פחות ממכלית.
ה שאתם רואים כאן זה דיספנסר. המטוס עוד מעל לפיט. יש 143 או 160 יציאות כאלה. המטוס בא, נעמד. באה המשאית הקטנה, שלמעשה כל מה שיש לה זה משאבה ופילטרים. על הפילטרים האלה בילינו הרבה שעות כך שיש להם חשיבות. הפילטרים האלה נמצאים במכל בקדמת המשאית. הם לוקחים את הדלק, מעבירים אותו תהליך של סינון, שם נסתמו לנו הפילטרים, וזה עולה עם הצינור למעלה, כפי שאתם רואים בצד שמאל. זאת היתה היימה הראשונה.
מה-5.5 עד ה-11.5, במהלך 5 ימים, נתב"ג פועל במתכונת תדלוק שונה. אנחנו עוד לא יודעים איפה הזיהום, לא יודעים מה מהותו. מתבצעות הרבה בדיקות בכל מיני מקומות בארץ, במספר מעבדות בארץ. מכיוון שאנחנו לא יודעים מה מהות הזיהום ומה גורם לו ועדיין לא רוצים להשבית את השדה, אנחנו פועלים באמצעות מכליות, באמצעות חברות הדלק "מרקורי" ו "פז נכסי תעופה", מתדלקים את המטוסים במספיק דלק כדי שיוכלו להגיע ללרנקה, או, אם הם טסים מזרחה – לרבת עמון, והם יוצאים ומתדלקים. באירוע הזה, למעשה, לאורך כל הדרך אנחנו בודקים את הדלק שנכנס למטוסים כשהשר אישר. אנחנו בודקים את הדלק באמצעות שתי בדיקות עיקריות – אחת, זה מעבדה ניידת שביקשנו וקיבלנו מחיל האוויר. היא שייכת ליחידה יא"א, היא שולחת לנו מעבדה ניידת עם קצינים שמבצעים בדיקות על הדלק כדי לנסות להבין מה קורה. היא למעשה המחסום האחרון אחרי הדיספנסר ומתבצעות בדיקות של "פז," של רש"ת וכו', במעבדה בקרית שמונה בתל-חי ומתבצעת אצל ד"ר יוספה בן אשר ובעוד מקום, בחיפה, כדי להבין מה הזיהום. אבל, יחד עם זה אני יכול להגיד שכל הטיסות יוצאות מנתב"ג בזמן. אין מצב שהשדה מושבת. יש כאן פגיעה באיכות הטיסה כי חייבים לעצור בדרך וזה לוקח זמן. אנחנו מתדלקים בלרנקה. היא הפכה להיות שער התדלוק של מדינת ישראל בדרך החוצה. בדרך פנימה באים עם מספיק דלק.
דן הראל
¶
כל זה קורה. מתבצעות הבדיקות של הדלק. "פז" עושה ניסוי על מטוס. עושים את זה מאוד מבוקר, לוקחים ומעבירים את הדלק דרך כל שרשרת הפילטרים. לוקחים דגימות. עושים בדיקות, נעשתה בדיקה באותה מעבדה שאמרה שאולי קיים פיקוח נפש, המעבדה של ד"ר יוספה בן אשר. היא עושה את כל התהליכים. לוקחים ומקבלים סופית שהדלק בכניסה למטוס נקי. באותו זמן גם מתחיל להתברר מה זה הזיהום הזה. כמו שאמרתי לכם, זה לא זיהום אורגני, כלומר, זה לא בגלל הצנרת או המכלים, אלא בגלל שבאיזה מקום הדלק הוא לא נקי. אני מקבל גם באותו זמן אמירה שהזיהום הוא מחוץ לנתב"ג ולכן הבעיה, כפי שאני מבין אותה, זה הדלק במיכלים והדלק בצנרת. אני צריך לגמור אותם או לשפוך את הכל, מבצע לוגיסטי שבלתי אפשרי לעשות אותו בימים בודדים, זה עניין של שבועות לקחת כאלה כמויות עם מכלים ולפנות.
דן הראל
¶
ההבנה שלנו - של משרד התחבורה, של רש"ת ושל כל הגורמים שהיו בהערכות מצב, שהזיהום בא מבחוץ, הזיהום הוא לא אורגני. הבעיה שלנו היא עם התווך שהוא מלא דלק, וזה הרבה מיליוני ליטרים, שאנחנו לא יכולים להיפטר ממנו בדרך דמיונית כי זה ייקח הרבה יותר זמן מאשר זה, , הדבר הכי חשוב, ד"ר יוספה בן אשר היתה בישיבה ואנחנו תחקרנו אותה - -
דן הראל
¶
כן. זה כמו מכוני הרישוי שלנו, נניח, שאנחנו מסמיכים אותם.
אנחנו עמדנו על זה שדווקא היא, "פז", תעשה את הבדיקה כי היא מבחינה שהפה שאסר יהיה הפה שיתיר. היא היתה בדיון והיא אמרה שאין לה ספק בעניין. היא גם נתנה את זה בכתב, שהדלק הוא נקי. זאת אומרת, שאנחנו יודעים שיש זיהום, לא יודעים איפה, חושבים שזה מחוץ לנתב"ג, הדלק בתווך מלוכלך, אבל הדלק שנכנס למטוסים הוא נקי.
דן הראל
¶
הפילטרים מסננים את זה, זה בסדר.
לכן מקבלים את ההחלטה לעשות את הדבר הבא – אני חוסך לכם הרבה מאד התגלגלויות בדרך, ומחליטים שאנחנו מפסיקים להשתמש במכליות, עוברים למצב שאנחנו מתדלקים מתוך כל התווך הזה, במקביל קיבלנו הודעה שהדלק שמתחיל להיכנס למכלי נתב"ג הוא דלק נקי, ולכן ברור לנו שאנחנו צריכים לגמור את מה שיש. אבל, כדי להיות בטוחים, למרות שמתדלקים את המטוסים פול, ומבחינת המטוסים, לכאורה, נגמר העניין, אנחנו מבצעים בדיקה באמצעות המעבדה של חיל האוויר על כל מטוס. מורידים ממנו דגימה. קבענו נוהל מתי מורידים דגימה ואיך. בודקים כל מטוס ונותנים לו או.קיי כי אנחנו לא יודעים להגיד שהבעיה נגמרה. נותנים לו אוקיי לפני שהוא ממריא לדרך. הנוהל הזה בהתחלה "התבחבש" קצת ולכן שלושה מטוסים עוכבו, למיטב ידיעתי. באופן עקרוני, מנתב"ג ממריאים הרבה מטוסים. כאן אנחנו מדברים על היקף מאד גדול. כל הטיסות יצאו בזמן ועם מכלי דלק מלאים ותקינים. ובודקים כל מטוס. זאת אומרת, זה מאות טיסות. מפתחים נוהל שהולך מהר, ומשכללים אותו לאורך הדרך – בדיוק מתפתחים לעניין הזה והעסק רץ.
באותו שלב אנחנו מקבלים פורמאלית, על ידי "פז", שמקור הזיהום הוא מחוץ לנתב"ג ולכן אחרי שאנחנו עוברים לתדלוק מלא, שזה בערך מיליון ליטר ליממה, תוך פרק זמן יחסית לא ארוך, כל הדלק יוצא מהצינורות, והדלק שהיה מזוהם, ולמעשה מתבצעת בדיקה על הדלק בצנרת ועל הדלק במכלים. אם היום בבוקר אני בודק – הדלק תקין. זאת אומרת, הסיפור נגמר. הוא נגמר ב- 11.5 שזה לפני שישה ימים.
מי שמאשר לעבור לתדלוק מלא זה שר התחבורה. מי שמאשר לעשות תדלוק מלא, כלומר, לכאורה לקחת את הסיכון, כל הגורמים, אגב, המליצו לעשות את זה, זה שר התחבורה, בדיון בערב יום העצמאות. נלקחת החלטה שממלאים מלא, בעקבות ד"ר בן אשר, בעקבות מנהל הדלק ששם לנו את הסייגים שנבדוק את המטוסים כשהם יוצאים וכו', וביחד השר קיבל את ההחלטה ואנחנו הולכים לבצע. אני אומר – בלילה, או בבוקר יום העצמאות היה לנו ספק אם זה עובד. היינו בשדה כולנו.
דן הראל
¶
לא. למרות ידיעות שנכתבו בעיתון מסוים, לא הופסק התדלוק. לצערי הרב חלק מהתקשורת חלק מהזמן מתמקדת בהבלטת התקלות, הרבה פעמים הם כלב השמירה של הדמוקרטיה, הפעולה היא מאד חשובה, אבל כאן אני חושב שהיה overdoing. מה שהיה לנו זה שבלילה שבין ערב יום העצמאות והעצמאות היו שני מטוסים שהדגימה שלהם היתה לא תקינה. ואז לקחו דגימה חוזרת, הוקפץ מנהל נתב"ג ב- 4 וחצי בבוקר, הוא דאג גם להעיר אותי, כולנו הגענו לשדה, מנכ"לי חברות הדלק הגיעו, רט"א הגיעו לשדה - כולנו בילינו את יום העצמאות בשדה כדי לוודא שהדבר הזה ייצא לדרך. לדעתי, לא היה דלק - -והדבר הזה יצא לדרך.
לכן, בשורה תחתונה, אני רוצה להגיד את הדבר הבא- זה הסיכום מבחינתי. באמת באמת הביטול של הטיסות – לא היה ביטול, היה עיכוב, כי ברגע שהמטוס רוקן ותודלק, היתה לנו עצירה, למעשה, של 14 שעות עד שהתארגנו עם מכליות וכל הדברים, ועד שכולם נרתמו לפעולה. כל המטוסים היו מתודלקים, מוכנים ליציאה. לא בהיבט של הצוותים, אני מדבר בהיבט של הדלק במטוסים. שלושת הימים האחרים, ארבעת הימים האחרים – הטיסות יוצאות, ובזמן, אבל הן כולן נאלצות לעצור בדרך ולתדלק, וזה שיבוש. ב-9.5 אחרי שברור לנו שהדלק שמגיע לתוך המטוס הוא דלק נקי, אנחנו עוברים לנוהל של תדלוק מלא ולמעשה אין עצירה, כל הבלאגן לכאורה, הוא מוסתר מהנוסעים, כי הם עולים למטוס, במקביל אנחנו עושים את הבדיקות, זה הרבה לוגיסטיקות פנימיות, אבל המטוסים יצאו. אז גם יוצא NOTAM שיש דלק בנתב"ג, זאת אומרת - אין בעיה. וב- 11.5 כל הדלק הוזרם מהצנרת, מהמכלים. הדלק הוא תקין. נעשו בדיקות. יט"א שלח ביום שישי האחרון צוות משלו ועשה בדיקות בלתי תלויות, והבדיקות היו תקינות. בקיצור, אנחנו סגורים עם דלק נקי. זה מה שכונה משבר הדלק וזה היה הטיפול.
אני רוצה להגיד מילה על שיתוף הפעולה -
זה שנתב"ג נסגר זו צרה גדולה כי יש לנו היום שדה אחד בינלאומי ותו לא. מה שהיה באירוע הזה זה לדעתי דוגמה טובה לשיתוף פעולה בין חברות הדלק שיש להן אינטרסים סותרים אבל בסוף כולן שיתפו פעולה, שלחו מכליות. צה"ל שהתגייס לפעולה בהרמת טלפון - -
דן הראל
¶
גם החברות, גם צה"ל, גם מעורבות שלנו, משרד התשתיות – לא היתה לנו לאורך כל הדרך בעיה לגייס עזרה של מי מהאנשים שהיו מעורבים. ברור לי שנגרם נזק לחברות ולגופים השונים. זה היה אירוע לא טוב, אבל לדעתי הוא טופל בצורה טובה. אבל באמת נדע אחרי ששתי הוועדות יגמרו את העבודה שלהן, גם הוועדה של משרד התשתיות – שתגיד לנו מה היה עם הדלק באמת, בסוף. לי יש את דעתי הפרטית, אבל זה לא מוסמך, אז אני מחכה לוועדה של משרד התחבורה. גם אנחנו, שאנחנו מתכוננים להכין נוהל שיאפשר לנו להתמודד עם משבר מהסוג הזה או כל משבר אחר – יכול להיות פיצוץ במכלי הדלק. נדע להתמודד יותר מהר ויותר טוב ולמזער השפעה על תנועת הנוסעים ועל חברות התעופה, כי בסך הכל העניין שלנו הוא לגמור את האירוע הזה הכי מהר שאפשר.
דן הראל
¶
אז אני ביקשתי לדעת את זה בוועדה שלי, בדיוק בישיבה האחרונה שהיתה אתמול. ביקשתי לדעת. אנחנו לא בדיוק יודעים. נכתב בכמה מקומות שב-2005 היה משבר כזה בארץ. אנחנו לא מוצאים לזה עדות, אבל אני בודק את זה בוועדה. בסוף בסוף צריך להבין – אין לנו שני קווים משני מקומות שמגיעים ממאגרים שונים שנכנסים לנתב"ג. ברגע שהדלק שמגיע הוא בעייתי, אנחנו במצב כרגע נצטרך להתמודד כרגע באמצעות מכליות. זה יכול להיות להשתנות אם יהיה לנו עוד שדה, לדוגמה, שדה משלים נתב"ג, שאנחנו מדברים אליו, אז יהיה לנו עוד שדה בינלאומי, אירוע שייקח הרבה זמן, או אם נעשה צנרת חליפית כמו למשל שאתה עושה במקומות חשובים לך – אתה מחבר שני קווי חשמל משני אזורים שונים, שאם נופל מחלק – שיהיה לך, אירוע מאד כבד, יקר, שייקח גם הרבה זמן, או שאתה מתמודד עם נהלים, מייצר כוננויות, מייצר פתרונות. ברור שדלק הוא כמו חמצן לאדם שמחובר למכונה. חייבים לטפל בזה וזה טופל גם כאירוע חרום, אף אחד לא הזניח את זה לשניה. כולם הבינו שזה בעייתי ורצו לטפל בעניין.
קובי מור
¶
בהמשך לשאלתך לעניין השבתת נתב"ג, אז צריך לשים את הדברים בצורה מסודרת – נתב"ג לא הושבת ולו לדקה בלבד. הפסקנו תדלוק של טיסות, אבל השדה עבד ועבד כל הזמן - -
קובי מור
¶
אני סומך את שתי ידיי על מה שאמר מנכ"ל משרד התחבורה. אני מודה לו, הוא ליווה את התהליך והיה אתנו, ובאמת הגיבוי שקיבלנו ממשרד התחבורה היא יוצא מן הכלל. לעניין הסמנטיקה, וזה חשוב, השדה לא הושבת ולו לדקה. היו נחיתות כל הזמן, היו המראות. הפסקנו לתדלק מטוסים.
קובי מור
¶
היו מטוסים, היו נחיתות כל הזמן. לחלק מהמטוסים היה מספיק דלק כדי לצאת, הרי שברגע שקיבלנו את ההחלטה מייד הוצאנו NOTAM, ההודעה האווירית המפורסמת – בואו עם מספיק דלק כדי לצאת ללרנקה. אז הרי לא ידענו מה מהות הזיהום. נכון, גם היום אני עדיין לא יודע איפה היה הזיהום. אני יכול להניח בסבירות גבוהה שזה לא היה בנתב"ג, כי הפילטר בכניסה למכלים בנתב"ג לא היה נקי. אז אני בסבירות גבוהה מניח שהזיהום לא היה בנתב"ג, אבל זו המשימה של מנהל הדלק ולכן אני לא רוצה להתייחס איפה – זה אנחנו נדע בוודאי יותר טוב.
הערה שניה – תפקידה של רשות שדות התעופה והמחויבות שלה זה לספק שירות טוב ובטוח לנוסעים. אני חושב שיהיה נכון לבחון את השתלשלות קבלת ההחלטות או התנהלות הרשות, משרד התחבורה, בשלוש נקודות זמן. נקודה ראשונה, ההחלטה על הפסקת התדלוק. הנקודה השניה – ניהול המשבר, או ההתנהלות תוך כדי המשבר, ונקודה שלישית – ההחלטה לחזור לתדלוק מלא. אני, בגילוי לב, רוצה להגיד לכם שההחלטה הראשונה להפסיק את התדלוק לא היתה החלטה קשה. היא היתה עם כל המודעות למה שזה יכול לגרום ולאי נוחות ולנזקים, זה היה ברור. אבל ברגע שהמעבדה, המוסמכת, אומרת שיש חשש או שמדובר בפיקוח נפש, ההחלטה היתה מאד ברורה. אני חושב שסיכונים מהסוג הזה, לפחות במשמרת שלי – אני לא אקח. פה לא היה ספק, לא היה ספק כי היה איזה ספק. אני חושב שהנהלת נתב"ג ניהלה את המשבר בצורה טובה. זה ייבדק על ידי ועדה של משרד התחבורה ואני לא רוצה לדבר על זה יותר מדי. הפתיחה נעשתה אחרי שקיבלנו מהד"ר בן אשר, בכתב, אמירה מאד חד משמעית שאמרה שהדלק עומד בתקנים הבינלאומיים, תקין, ואז באמת המלצנו לשר והשר קיבל את ההחלטה לחזור לתדלק דרך הדיספנסרים, דרך אותו רכב שמצד אחד מתחבר לפיט ברחבה, ומצד שני לפתח הדלק במטוס.
בשלב הזה אני חושב שאלה הדברים שרציתי, לצורך השלמה של הדברים, לומר.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אם כבר דיברת הייתי רוצה לשאול אותך שאלה - לעבור מהמטוסים לאנשים – ברגע שהוחלט על הקפאת התדלוק, נתקעים אנשים בשדה התעופה. מה הרשות והנהלת נתב"ג, וכיצד תפקדה ביידוע האנשים, בתחזוקת האנשים – לחלק אולי לא היה לאן לחזור לישון, חלק אולי היו צריכים שיחת טלפון, אולי מזון קל – כל הדברים האלה שלפעמים קורים בעיכובים של טיסות. איך המערך השירותי שלכם כלפי האורחים בנתב"ג תפקד?
קובי מור
¶
האירוע, מבחינתנו, כיפ שאמר מנכ"ל משרד התחבורה, הסתיים ביום רביעי. מבחינת יאט"א האירוע הסתיים ביום שישי. אנחנו נעשה תחקירים מאד מפורטים. כבר קבענו זמן לתחקירים אצלנו, מול חברות התעופה – מנהל נתב"ג זימן אותם בתחילת המשבר לפגישה, אני יודע שהחברות דאגו להגיש כיבוד, להגיש ארוחות - -
נחמן שי
¶
מי מפצה אותן על זה? מי מפצה אותן על ההוצאות הגבוהות מאד שנגרמו להן כתוצאה מזה שהם עיכבו נוסעים על הקרקע?
קובי מור
¶
לא אמרתי שהיא היתה אצלן. אבל אני אומר שכשמנהל הדלק יגיד איפה היתה התקלה ניתן יהיה לשקול את סוגיית הפיצוי.
קובי מור
¶
אנחנו נתחקר את זה, בצורה מסודרת. כן, אני יודע שחברות התעופה עשו כמיטב יכולתן כדי לדאוג לנוסעים שלהן. אנחנו נתחקר את הנקודה הזו בצורה מסודרת ונפיק את הלקחים.
שמואל גוטשל
¶
בוקר טוב. אני מנכ"ל "נכסי תעופה", החברה שמאחסנת את הדלק למטוסים ומזרימה את הדלק לרחבות החניה של המטוסים בשדה התעופה, ו "נכסי תעופה", כפי שהסביר המנכ"ל, היה חוליה בצנרת של תשתית לאומית, כאשר את הדלק אנחנו מקבלים בצינור מיועד של תש"ן. "נכסי תעופה" עורכת בדיקות לדלק על פי תקנים ישראלים ובין לאומיים. מרגע שהסתמנה תופעה חריגה של סתימת מסננים, וידאנו שהדלק שנכנס למטוסים תקין. בנוסף ביצענו בדיקות מוגברות במספר מעבדות. בכולם הדלק נמצא תקין. ביום חמישי, ה-5 למאי לפני הצהריים קיבלתי טלפון ממנהלת מעבדת המכון לאנרגיה וסביבה שהודיעה לי כי קיים חשש שחומר שהרכבו לא זוהה ואשר נמצא במסננים, עלול להסתנן למכלי התדלוק של המטוסים וכי קיים חשש לפיקוח נפש. כמנכ"ל "נכסי תעופה" ואני יכול להגיד גם – מניסיוני כמפקד טייסות בחיל האוויר, במקום שיש ספק אז אין ספק, וברור שבטיחות היא מעל לכל, ולכן מייד הודעתי לרשות שדות התעופה כי ראוי לעצור טיסות.
מרגע זה פעלנו בשדה התעופה על מנת לתת פתרונות כמו תדלוק בעזרת מכליות כביש, שיאפשרו למטוסים להמריא. ואכן, בתוך מספר שעות מטוסים חזרו להמריא עם דלק שתודלק בארץ. במקביל כינסנו את בכירי הכימאים במדינת ישראל, הצגנו בפניהם את כל בדיקות המעבדה מהמקורות השונים, ולאחר לימוד הממצאים הם אישרו שהדלק אכן תקין וכי ניתן לחזור לתדלק מטוסים. ביום ראשון ה- 8 למאי, לאחר בדיקה נוספת של מעבדת המכון לאנרגיה ולסביבה שאישרה שהדלק תקין, הודעתי לרשות שדות התעופה שניתן לחדש את תדלוק הדלק למטוסים. ההמשך – כמו שהוסבר פה על ידי קובי מור. ביום שישי ה-13 בחודש, נערך ביקור ב "נכסי תעופה" מטעם יאט"א. נציגי יאט"א בדקו את הדס"ל ואישרו את תקינותו וציינו בפני שלא ידוע להם על תופעה דומה לזו שנצפתה באירוע זה. אני בסך הכל גאה לומר שפעלנו במהירות תוך שמירה על בטיחות, להחזרת השדה לפעילות שגרתית, ואני גם רוצה לציין את שיתוף הפעולה כמו שהוזכר כאן, בין כל הגורמים.
שמואל גוטשל
¶
מבחינת הובלת הדלק הדלק מובל עד ל "נכסי תעופה" מבתי הזיקוק, כמו שאמרתי, צנרת של תשתית לאומית, הוא מגיע ל "נכסי תעופה" כמקום אחסון, הדלק עצמו שייך לכל חברות הדלק, מוזרם לצנרת של רשות שדות התעופה בתוך השדה, כמו שהוסבר קודם, הוא מתודלק למטוסים על ידי שתי חברות תדלוק – "מרקורי" ו"שירותי תעופה". אני גם מנכ"ל של "שירותי תעופה" שהיא חברת התדלוק השניה.
שמואל גוטשל
¶
ברפורמה של 96 החליטו שהשולחן המשותף של חברות הדלק שהיה לפני כן מאוגד – יפורק לשיטה שאמרתי עכשיו, עם תחרות בין חברות התדלוק, ותחרות על חברות התדלוק. אנחנו עברנו מכרזים, כל חברה, ויש תחרות ביניהן, וחברות הדלק מתחרות ביניהן מי ימכור את הדלק, מי ימכור שירותים, כו'ו.
היו"ר כרמל שאמה
¶
ובתש"ן בילו בדקו?
שמואל גוטשל
אני לא מנכ"ל תש"ן. אנחנו דיווחנו להם על התופעה. הם באו אלינו, אנחנו הלכנו אליהם. הם בודקים אותם. אני מדבר על טרום האירוע.
יהודה חמו
¶
אנחנו - - שירותי תעופה, מספקים את שירותי התדלוק למטוסים, בהתחברות לפיט ומצד שני למטוס. אני חושב שאנחנו הראשונים שהתרענו, לאורך התהליך, על החשד הזה, עקב מסננים שנסתמו, כבר 10 ימים לפני - -השדה, ומשם התחיל העניין הזה להתגלגל.
חן בר יוסף
¶
אקדים שתי מילים. אחת לגבי המסקנות והידיעות שמוצגות פה. קודם כל, ועדת הבדיקה היא באמצע עבודתה.
חן בר יוסף
¶
כן, ומספר הגורמים שאנחנו פונים אליהם הם כמספר הממצאים. נתחיל מזה. יש ועדות שונות, יש ממצאים שונים, הם לא אחידים, הם לא על אותה דגימה של דלק. נשלחו הרבה דגימות למעבדות שונות, מפילטרים שונים. אנחנו כמובן צריכים לעשות סדר בממצאים, אבל גם ממצאים שבגינם, לפחות לכאורה בגינם הופסקו התדלוקים זה לא הממצאים שאחר כך מעבדות אחרות מוצאות - - -
חן בר יוסף
¶
לא. אני רוצה להגיד שכרגע, אמירות ברורות על מה מקור הסתימה של הפילטרים – אנחנו רחוקים מהם.
חן בר יוסף
¶
לצערנו אין לנו עדיין סבירות גבוהה, זה אחד. מצד שני, דבר שחזר ועלה פה, וזה אכן ממצא שהכי מקשה עלינו, בדיקות הדלק, מראות שהדלק תקין, והפילטרים נסתמים. מבחינתנו זה "נבל ברשות התורה". יש לנו פה דלק תקין, ומסננים נסתמים. אנחנו מנסים למצוא, בין זה לזה איפה - -
דן הראל
¶
אנחנו נענה – זה לא נסתם. אחרי שכל הדלק יצא מהמערכת, המסננים כרגע, לפי מיטב ידיעתנו, לא נסתמים. אני חושב שחן אומר, שכשהדלק תקין - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
וזה נבדק על ידכם. כלומר, כרגע, חוץ מהטיפול בעניין – אם לא היה קורה, לא היה היום סיבה לחשוד שמשהו לא בסדר.
חן בר יוסף
¶
אז זה ברמת האמצעים.
ברמת האירוע דן הראל פירט באופן אינטנסיבי. אנחנו מודעים לאירוע פעם ראשונה - אנחנו לא יושבים ברשות שדות התעופה אבל הדיווח הראשון שמקבל משרד התשתיות הוא ב- 5 במאי, בשעה 2, יום האירוע. איין לנו שום התראה מקדימה, שום ידיעה מאף גורם על זה שמתחילים להסתם מסננים.
נחמן שי
¶
אתם אמורים לקבל? אם יש נוהל מסוים שצריך ליידע – אז צריך ליידע. אם אתם לא בלופ, אתם לא בלופ.
חן בר יוסף
¶
אנחנו מצד אחד לא בלופ, מצד שני אני חייב להגיד שכל בעל רכב שנתקע לו הרכב, הטלפון השני הוא עושה, אחרי המוסכניק שלו זה למנהל הדלק. יש לנו עשרות פניות, אם נתקע רכב.
חן בר יוסף
¶
בלי סוף.
גם אנחנו נחשוב איזה נהלים ואיך צריך להיות סדר הדיווח. הוועדה בראשותי קיבלה מינוי לא רק לנסות לזהות את מקור הבעיה אלא גם לנסות להמליץ על נהלים נוספים אם צריך, גם לאורך כל השרשרת.
מבחינת סדר הפעולות שלנו החל מה-5 למאי זה לנסות ולאתר דלק ממקור אחר שאינו מהמכל שסיפק לנתב"ג עד אותו רגע. הדלק הזה נמצא בשני אתרים שמהם סופק דלק שלמיטב ידיעתנו עומד בכל הבדיקות, למרות שכמו שאמרנו, גם הדלק שסופק מנתב"ג עמד בכל הבדיקות, ומאותו רגע בעצם, למעשה, מבוצעים שני תהליכים. התהליך הראשון זה תהליך התדלוק באמצעות מכליות הכביש, כפי שהוזכר. התהליך השני זה בעצם להחליף בתוך אחד המכלים בחוות המכלים שבכניסה לנתב"ג - את אחד המכלים מרוקנים כולו באמצעות חברות בת של "פז", מרוקנים את כל המכל לכיוון בית הזיקוק, ולהזרים לתוכו דלק מאותו מקור אחר כדי שנתחיל לעבוד על דלק שאנחנו סומכים ידינו עליו. זאת עוד פעולה שמבוצעת, במהלך אותו הלילה. זו היתה הסנונית הראשונה עד לבדיקות מאוחרות יותר שאמרו שגם הדלק החשוד כמזוהם, בסופו של דבר – למטוס, מעולם לא הגיע. כלומר, דלק שחשוד כמזוהם, זו הבדיקה שערכה יוספה בן אשר, באותו מוצ"ש בלילה, ולמחרת ביום ראשון, התקבל שגם הוא מגיע למטוס נקי, אבל רצינו שיהיה עוד מקור של דלק, כי לא ידענו מה קורה עם שאר הדלק בנתב"ג.
אלה הפעולות. מבחינתנו הבדיקה עדיין בעיצומה, ויש לנו ממצאים שונים. אנחנו מקווים שאכן, בלוחות הזמנים שנתנו לנו, נצליח לעמוד על - -
חן בר יוסף
¶
הזכיר דן הראל את נושא העיתונאים. מישהו החליט לקשור דברים שאינם קשורים זה בזה, כולל אירוע - -
חן בר יוסף
¶
המושג לא היה בסדר, ואני חושב שהוא מושג שאול. ליתר ביטחון - - שנקט בהם בצדק משדר התחבורה. החליטו להפסיק את כל התדלוקים או את כל הטיסות שתודלקו בדלק שלא זוהה מה מקור הבעיה שלו. לאור העובדה שנמצא שדלק שנכנס למטוסים שעובר את הסימונים הוא אכן דלק שאפשר לטוס עליו, חודשו התדלוקים גם בשדות האחרים. שוב – זו פעולה של רשות שדות התעופה שאחראית גם על שדות התעופה הפנים ארציים. הם בטוח ירחיבו יותר. אנחנו אכן דאגנו לזה שדלק ממקורות אחרים יוכל להגיע לכל המקומות האלה באמצעות חברות ההובלה, חברת "פז".
נחמן שי
¶
אתה אומר שלא היו בעיות דלק בשום מקום אחר, חוץ ממה שאמר כרגע מר טפר – זו גם נקודה ראויה לבדיקה, אבל אתה אומר שבדלק במכוניות לא היתה שום בעיה.
חן בר יוסף
¶
לא היתה שום בעיה. דווח לנו ששבועיים קודם נמצאו מסננים סתומים באחת מחברות ההובלה. אנחנו עד היום לא קיבלנו את הממצא הזה.
חן בר יוסף
¶
גם עד היום לא קיבלנו בדיקת מעבדה שמראה את זה.
דלק בתחנות נדגם כמעט כל יום, לאורך כל השנה על ידי חברות ועל ידי פקחים שלנו. לנו לא היו ממצאים, לא במהלך חודש אפריל, גם לא במהלך מאי שמראים על איזה שהם מקרים חריגים של דלק לא תקין. נזכיר שוב - אפילו הדס"ל, לצערנו, לא זוהה כדס"ל לא תקין, למרות שהוא סתם מסננים.
דרור בהט
¶
אין ספק שאנחנו בוועדת הכלכלה אבל אנחנו בעצם מדברים והדיון הוא בעצם על דיני נפשות, כאשר אני חושב שאין צורך להכביר מילים שהשירות, עם כל המאמצים שעשינו, ועשינו רבים כאלה, השרות לחלק מנוסעי ישראייר גם בתעופה הבינלאומית וגם בתעופה הפנים ארצית, שלא קיבלה פה התייחסות לחלוטין, למרות ששם היתה גם פגיעה קשה - השירות הזה נפגע, וברור שלצעד הפגיעה בנוסעים, אם זה טיסות שבוטלו, אם זה נוסעים שבעצם ביטלו חופשות שלהם - -
דרור בהט
¶
אנחנו נעביר מספרים מדויקים, כשנבין מה קרה, ותכף אתייחס לזה, גם אנחנו נעביר מספרים. ישראייר עצמה, כמו רוב חברות התעופה האחרות, ספגה נזקים כלכליים כבדים.
דרור בהט
¶
כי לדברים האלה יהיה עוד המשך, כמובן.
יש טיסות שבוטלו, זה דבר אחד, כמובן – אובדן הכנסה ואובדן רווחיות.
דרור בהט
¶
אנחנו אפשרנו, בטיסות שעיכבנו הרבה זמן , לנוסעים לבטל את הטיסה מבלי לשלם דמי ביטול. את זה, כמובן, אנחנו ספגנו. אנחנו נתנו, למשל, את האפשרות לנוסעים – העמדנו אוטובוסים בתעופה הפנים ארצית כדי להגיע לאילת ולצאת ממנה. בחלק מהמקומות נתנו בתי מלון. בברלין, למשל, כיבדנו את האורחים בשדה התעופה, בנתב"ג. לדברים האלה, מן הסתם, יש משמעות. כמובן – הוצאת שיחות, חיפוש נוסעים, מוקד שעובד 24 שעות כולל סוף שבוע – אלה נזקים כמובן כבדים.
דרור בהט
¶
אני חושב קודם כל הנכון הוא שהוועדה תקבל בפועל מה קרה ונבין כולנו מה קרה. אחרי שנבין מה קרה, כמובן, ישראייר תציג בדיוק מבחינה מספרית וכלכלית את הנתונים.
דרור בהט
¶
אני חושב שיש פה שתי שאלות מרכזיות. האחת – מה באמת קרה. זאת אומרת, הוצגו הדברים, אבל לחלק מהשאלות לפחות עדיין אין הסבר. זאת אומרת, האם אכן אנחנו בטוחים שלא היה זיהום בדלק במטוסים. אם אכן כך הדבר, האם אכן היה את הצורך להשבית את הטיסות, לעכב את הטיסות? ואם כן האם היה צריך להיות פרק זמן כל כך ארוך? זו שאלה אחת.
שאלה שניה – אם אכן היה זיהום, איך הוא נוצר. גם על זה אין תשובה. זאת אומרת, כאשר אנחנו מכירים את השתלשלות האירועים ואנחנו לא יודעים לתת תשובות מה אכן קרה, מה גרם לדברים, ואיפה הם נגרמו. הדבר השלישי – איך אנחנו דואגים שהדבר הזה לא יקרה שוב. אני חושב שברור שיש גם היבטים מעבר להיבטים כלכליים היבטים הרבה יותר רחבים – לאומיים, ביטחוניים – יש אנשים שמבינים בזה יותר ממני.
הציפיה שלנו היא שהוועדה תקבל תשובות מהר ככל שניתן, לשאלות שהעליתי פה. כמובן שאחרי כן, אנחנו נשמח להעביר כל נתון שהוא. תודה.
נסים מלכי
¶
אני סמנכ"ל הכספים של "אל על". אני אתחיל קצת בצד המספרי, לתאר קצת את האווירה של מה שקרה פה. מדובר על משאיות, על דלק. מדובר על דברים שהם כבר זהים. בואו לא נשכח – מדובר על למעלה מ- 12,000 נוסעים שמעורבים בדבר הזה – בין אם טיסות שבוטלו ביציאה, בכניסה, טיסות – וזה לא היה טיול לבקר את לרנקה, אף אחד לא רוצה לנחות בלרנקה כדי לאכול שם חומוס. אלה אנשים שנוסעים לניתוחים, שמחות, לוויות. הנזקים הם כבדים ורבים. רק להמחיש על מה מדובר – אנחנו סיפקנו בתי מלון לכל מי שנתקע בחוץ לארץ. כמובן – הסעדה ופיצוי לנוסעים. שילמנו להסדרים ראשונים לכל נוסע ונוסע. העברה לחברה זרה. נוסע – אם לא הספיק להגיע לטיסת ההמשך שלו והיה צריך להגיע במועד מסוים בשעה מסוימת, אז במקום שיש לנו הסדר עם אותה חברה להטיס אותו ב-20 או 300 דולר, שילמנו אלף דולר על כרטיס הטיסה, יותר ממה שהוא שילם לנו בכלל על כל הסבב שלו, וזה על מנת שנבטיח את השירות. כמובן שלא לדבר על מזון שאבד, שלא לדבר על זה שצוותים נשרפו – השתמשו במילה הזו, הפסדי מטען – אנחנו מדברים על אגרות. הנחיתות בלרנקה ועמאן – המחירים ששילמנו שם על הדלקים שונים לחלוטין מהמחירים שאנחנו משלמים באותו מקום שיש לנו הסכמים אתם, בצורה מובהקת בהשוואה למחיר האלטרנטיבי. שלא לדבר על עלויות הנחיתה, ההמראה והמעבר האווירי, שלא לדבר על תביעות. ישנה כבר תביעה ייצוגית אחת, ועוד תבואנה כהנה. לכן – מדובר על נזקים כבדים מאד. נזקים שחברות התעופה, על לא עוול בכפן, נכפה עליהן. אנחנו מסתכלים על אלה שיש לנו מולם את ההסכמים ואומרים: חברים, אנחנו קנינו מוצר, והמוצר הזה היה צריך להיות תקין.
אני ער לגמרי לכל עניין שיתוף הפעולה והעבודה היוצאת מן הכלל וכל זה, אבל לא זו הסוגיה. הסוגיה היא כלכלית והיא עלולה להגיע בחברה קטנה להיקפים של משבר רציני. ויש כאן שאלות מהותיות שאנחנו בעצם שואלים. אנחנו רוצים לדעת מי האחראי לכל התהליך הזה. אנחנו חייבים לדעת בעצם כלפי מי האצבע תועבר משום שאנחנו רוצים, את הנזקים שנגרמו לנו, רוצים לפחות לקבל פיצוי על מה שקרה.
גדי טפר
¶
בעיניים של ארקיע, אנחנו היינו הראשונים במשבר, בטיסה ראשונה שקיבלה את המשבר הזה. באותו יום, אם אתם זוכרים, היו היציאות הגדולות לפיינל פור של הרבה מאד נוסעים. הרבה נוסעים והרבה לחץ הופעל לבצע את הטיסות. אנחנו ביצענו בכל דרך את הטיסות האלה בעזרת רש"ת ונכון, היה פה מאמץ משותף של רש"ת ושל כל הגורמים, גם אנשי "פז" ו "מרקורי" כדי לנסות ולהוציא את הטיסות ואת המהלכים האלה. הנזקים באמת גדולים. הנזקים הישירים, בלי לדבר על תביעות של נוסעים ויהיו כאלה – הלנו לא מעט נוסעים בחו"ל, דחינו טיסות, לא ביטלנו טיסות בינלאומיות, ביטלנו טיסות פנים ארציות. עלויות הטיסה היו יותר יקרות ממספר תחומים. ברגע שנחתנו בלרנקה עלה לנו הדלק הרבה יותר יקר, אורך הטיסה הוא יותר ארוך וניצלנו יותר דלק ושירותים לאורך הטיסה. ביטחון – היה צריך להיות ביטחון בלרנקה, landing fees ואגרות תעופה נוספות. כיבדנו את הנוסעים. בשלב מסוים היה צוואר בקבוק בנתב"ג של נוסעים שהיה צריך לדאוג להם, ודאגו לנוסעים – והנהלת נתב"ג עזרה לנו בזה, ותודה על כך, אבל היה צוואר בקבוק של אלפי נוסעים שחיכו לטיסות ונשארו שם 12, 14 ויותר שעות. בשלב האחרון, אחרי ששר התחבורה אישר לחזור לפעילות תוך כדי דגימות דלק, היו פעמיים או שלוש או יותר מקרים שהיו טיסות שכבר עמדו על המסלול וחזרו חזרה כי שכחו לקחת דגימות. הדבר הזה עיכב נוסעים וגרם למעשה לנוסעים 24 שעות עיכוב כתוצאה משריפת צוות בפריז. אלה נזקים מאד גבוהים ומאד גדולים שעלו לנו. למעשה, הלנו 260 נוסעים בפריז. אני מניח שלחברות אחרות גם היו מקרים כאלה.
באילת לא היה דיספנסר שירוקן דלק. לכן, במשך שלושה ימים, מטוסים שנחתו באילת לפני האירוע לא יכלו להמריא מאילת ואנחנו ביטלנו טיסות במטוסים האלה. מטוסים שהיו אמורים להמריא משדה דב ביום הראשון לא קיבלו יותר מיום או יותר ממספר שעות מענה. לכן, טיסות פנים ארציות בוטלו, ועוד פעם – זה יום חמישי, זה טיסות קצרות, ואוטובוסים גם היו חסרים. אנחנו מטיסים קרוב ל-2,000 או 3,00 נוסעים. לחלק את זה ל-50 איש באוטובוס – זה כמויות אדירות. לא היו אוטובוסים בכמות כזו בארץ ולכן בוטלו טיסות ולא היה דרך לשנע נוסעים לאילת וממנה.
יעקב סופרין
¶
התייחסו לשרשרת האספקה -תש"ן מפעילה את מתקן בילו ואת מערכת הצנרת הארצית. הדס"ל שיוצא ממתקן בילו עבר את כל בדיקות התקן הנדרשות, אושר לאספקה, הן על ידי המעבדות והן על ידי "נכסי תעופה". כמובן שהוא עובר סינון, גם בכניסה וגם ביציאה - -
יעקב סופרין
¶
נקי לחלוטין. לא רק זה, אני יכול לציין שסיבי הזכוכית שנמצאו הם בוודאות לא מאתנו כי המסננים שלנו לא מכילים סיבי זכוכית.
יעקב סופרין
¶
נכון, הבדיקה עדיין בעיצומה, אנחנו מבוקרים באופן תדיר על ידי מנהל הדלק מבחינת נהלי התפעול שלנו, שהם נהלים קפדניים, כמקובל בתקני התעופה. הדס"ל יצא תקין לחלוטין ונקי לחלוטין.
יעקב סופרין
¶
הדס"ל מגיע ממסוף בילו מכמה מקורות, ממקורות הייצור. במסוף הוא עובר את כל תהליכי הקבלה – שיקוע, דגימה, הדגימות נבדקות במעבדות הבלתי תלויות הקיימות, אחרי קבלת האישור של המעבדה מועברת הבדיקה ל"נכסי תעופה", ואחרי שמקבלים את אישורם, הדלק מאושר לניפוק.
אבי פרידמן
¶
אני מופיע פה כיושב ראש פאנל חברות התעופה הזרות. נאמרו פה הרבה דברים נכונים והרבה דברים לא מדויקים, ואני לא רוצה להיכנס לדקויות אבל חשוב לי מאד, הן כישראלי, שנדבר בקול אחד. מה שנעשה בתקופה הזו – דיברו כל מיני גורמים ונאמרו כל מיני דברים סותרים. אנחנו נראים לא טוב בעולם.
אבי פרידמן
¶
לא חדש, אבל כשאתה מדבר בחיי אדם, בנושא תעופה, זה קצת מסוכן וזה גם לא נעים. אני מאד הייתי מבקש, שלפחות מהוועדה הזו תצא קריאה אחת, שיהיה קול אחד שמדבר כשאירוע כזה קורה. שהקול זה יהיה מאד אמין ושלא תיזרק האחריות מאחד לשני בעניין, כפי שקורה עכשיו. זה לא סימפטי, זה לא נעים וזה לא צריך לקרות. אנחנו נראים מאד לא טוב. זה לא סוד שמספר חברות תעופה בעולם שקלו ורצו להפסיק את הטיסות לישראל בתקופה הזו. גם היו חברות תעופה שהגיעו לפה עם דלק שהם הביאו מחו"ל ולא לקחו אותו פה. והיו חברות תעופה שלקחו דלק בארץ, והגיעו עד לרנקה וזה לא היה נעים. לא לנוסעים – נאמר שהטיסות יצאו בזמן, זה נכון, אבל הן לא הגיעו בזמן. וכשטיסות לא מגיעות בזמן נגרמת שרשרת של הטרדות ואי נעימויות לנוסעים, והנזקים הם גדולים.
דבר נוסף, ישנו בעולם ארגון – יש לנו בכלל רשימה של המלצות של מספר סעיפים שאני לא אעלה אותם פה, אבל אני חושב שאני אעביר אותם לרשות שדות התעופה ולמשרד התחבורה, ואלו כל מיני פעולות או החלטות שצריך לקבל עליהן החלטה לגבי העתיד. יש, למשל, ביאט"א, שהוא ארגון התעופה הבינלאומי, חברה שקוראים לה – IFQP – IATA FUEL QUALITY. יש שם מומחים בינלאומיים שיש להם ידע שהצטבר בכל העולם ואנחנו לא מקושרים אליהם. אחד הדברים הוא שאנחנו צריכים להיות מקושרים אליהם והם צריכים להיות חלק מההחלטות כשקורה כזה דבר. אני אעביר את ההמלצות האלה, גם לך ולגם למנכ"ל משרד התחבורה ואני מקווה מאד שתאמצו אותן לקראת העתיד.
דבר נוסף שכרגע הוא ברומו של עולם בעינינו – שר התחבורה הופיע ביום שישי בלילה בטלוויזיה ואמר מפורשות שיש לפצות את הנוסעים ואת חברות התעופה. אני מבקש לדעת אם מה שנאמר היה סתם לצורך פופוליזם, או – איפה ההחלטה לפצות נוסעים ומי צריך לפצות אותם? ומי יפצה את חברות התעופה?
אבי פרידמן
¶
אני יוצא מתוך הנחה שזה לא משרד התחבורה, אבל ישנם פה גורמים שחייבים לקבל עליהם את האחריות משום שגם כאן אנחנו לא נראים טוב. אני לא מדבר על כל ההוצאות שנגרמו. יכול להישאל - למה חברות התעופה היו צריכות באותו יום לתת ארוחות לנוסעים ולא רש"ת. למשל, דוגמה. למה אני צריך היום לשלם לנוסעים שמתארחים ארוחות, לאסוף את הקבלות ולבוא לרש"ת ולהגיד – היו לי כאלה וכאלה הוצאות. וגם היו לי הוצאות אחרות. כל הדברים האלה לא מסודרים. אז אני מקווה שהוועדה הזו ברשותך, אדוני, גם תקבל החלטות מסוימות או תכוון את כל העניין – מישהו צריך לקחת אחריות על הנושא הזה.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אני יכול לעדכן אתכם שיש לנו בדיונים מתקדמים חוק פרטי מצוין של חבר הכנסת אחמד טיבי שעוסק בעיכוב ופיצוי - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
במסגרת החוק הזה, בדיונים שימשיכו להתקיים להשלמת החקיקה נתייחס גם לאירועים מהסוג הזה וחלוקת האחריות והטיפול בנוסעים, ועל זה דיברת. כרגע דיברנו כשכוח עליון מוחרג מהחוק. כרגע למדנו עוד פרק בנושא הזה, ונתייחס אליו בהחלט, ויש לנו דיון בחוק הזה ב- 24 במאי. תודה לך על דבריך.
קובי זוסמן, מנכ"ל יאט"א, בבקשה.
קובי זוסמן
¶
אל"ף, אני שמח שעשית את הקישור לנושא הצעת החוק משום שבדיונים שאני נמצא בהם בנושא הזה בדרך כלל עולות טענות כלפי חברות התעופה. כל הצעת החוק הזו בעצם נולדה מתוך זה שחברות התעופה, לפי הגדרת חברי הכנסת, הן תמיד לוקחות על עצמן אחריות לפיצוי נוסעים. המאפיינים של רשות התעופה הישראלית, כמו שאנחנו יודעים טוב - הם כל כך אב נורמליים שגם בדיונים של ועדת הכלכלה בנושא הפיצוי אי אפשר לבוא תמיד לחברות התעופה בטענות ומענות. יש פה שדה תעופה אחד, - - זיהומים בדלק, כמו שאנחנו יודעים, אין שדה אלטרנטיבי, יש שיפוצים בנתב"ג, כלומר, יש פה את כל המתכון וכל המרכיבים לעיכובים בטיסה, ובסוף זה לא באחריות חברת התעופה, כי בסוף חברת התעופה היא דייר, היא דייר שפועל - -.
הנושא של הידע העולמי – אני מייצג ארגון שלמעשה מייצג את כל 230 חברות התעופה הסדירות בעולם. כארגון שכשזה הוא אצר ואגר בתוכו המון המון ידע, וכאשר התחיל הנושא הזה ב- 5 במאי זה ממש העלה נורית אדומה מאד מדאיגה בקרב כל חברות התעופה ברמה העולמית משום שכנראה – ואני אומר את זה ב -- , לא נתקל הארגון באירוע מסדר גודל שכזה . בהמשך למה שאמר מר פרידמן אני מציע שהוועדות שהולכות לבדוק את האירועים האלה באמת יקחו לעצמם את האפשרות להיוועץ באנשים שמתמחים בתחום הדלק.
אריה רוטברג
¶
אני מפורום מנהלי חברות התעופה בנתב"ג. אני בהמשך לדברים שאמר קודמי רוצה להשלים את התמונה. אני, כישראלי, כמי שהקים חמ"ל יחיד על מנת לספק מידע לעולם החיצון, הרגשתי נורא שאני לא יכול לקבל מאף גורם – לא משדה התעופה, לא מספקי הדלק ולא ממי שמספק את הדלק לכל המטוסים, מידע אמין כדי שנוכל להעביר אותו החוצה, לאנשי המקצוע שלנו על - - כמו ש - -אמר, יש לנו ביאט"א גוף מקצועי. ההערכה שלי היא שאם ב- 6 לחודש היינו נותנים את המידע הזה לאנשי המקצוע שלנו ייתכן שב- 7 לחודש היינו חוזרים לתדלק.
הבקשה שלי משתי הוועדות – הוועדה המקצועית של האנרגיה - -
אריה רוטברג
¶
אם היינו מקבלים אתה תוצאות לידיים, מה שלא קיבלנו מאף גורם, אף גורם לא היה מוכן לספק, וכל אחד הפנה אותנו לגורם אחר. אם היינו מקבלים לידיים, אנשי המקצוע ביאט"א של ה- IFQ פול שלנו, אנשים - אותו בחור שהוזעק לכאן ביום חמישי, כי בסינגפור התקיים כנס דלק, הם הפסיקו את כל הדיונים שלהם כדי לדון בבעיית הדלק בישראל, הטיסו במיוחד איש "דלתא", חבר בוועדה הזו – במיוחד לכאן, לקיים את הדיון ביום שישי, והוא בסוף יום העבודה ביום שישי נתן את ההמלצה שלו לחברות התעופה שאפשר לחדש את התדלוק בנתב"ג. לדעתי, אם המידע הזה היה מועבר אלינו כמו שמקובל בכל שדה תעופה לאומי אחר בעולם, כשחברות התעופה מעורבות מייד, מקבלות נתונים, תוצאות מעבדה, אנחנו מעבירים אותם לאנשי המקצוע שלנו וגם, במקרה שלנו, החלטה של נתב"ג לא מספיקה לנו כדי לחדש את אספקת הדלק. גם אם נתב"ג מוציא NOTAM שהדלק תקין זה לא מספיק טוב לנו, חברות התעופה. חברות התעופה תקבלנה את הייעוץ שלהן מהוועדה של יאט"א לענייני בקרת האיכות של הדלק, ואת זה לא קיבלנו. ולכן חברות התעופה המשיכו לסחוב דלק הלוך וחזור או שחברות העדיפו להמשיך לנסוע דרך לרנקה, מאשר לתדלק, כיוון שיש פה חוסר ידיעה. התחושה בחו"ל היתה שמישהו מנסה להסתיר משהו, וזה יצר לנו שם לא טוב. אני מדבר כרגע כישראלי, אמנם שעובד בחברה זרה, אבל ישראלי. אז הבקשה שלי משתי הוועדות – חברה', תתייעצו עם אנשים שלנו ברגע היוודע דבר הבעיה, להעביר את המידע הזה, אנחנו נספק לכם את אנשי הקשר בוועדה המקצועית של יאט"א כדי שחברות הדלק, או מי שמוסמך להוציא את המידע יעביר את זה לידיהם. זו הבקשה שלנו, לעבודה יותר מסודרת אתנו.
אופיר גלבוע
¶
אני יו"ר חברת "קאל"- קווי אויר למטען. זה הוא בעצם מוביל המטענים הכי גדול בישראל. אנחנו עובדים עם מטוסי 747-200. המילה "מטען" לא נזכרה עד לרגע זה, אולי זה מאפיין מטען, שהוא צועק פחות חזק מנוסעים, אבל מטבע הדברים, מה שטס זה רק דברים שחייבים לטוס, דברים מאד חיוניים, דברים שכל עיכוב יכול לגרום להם נזק. בראש ובראשונה – מוצרי חקלאות שאם הם יוצאים בזמן אבל מגיעים באיחור, הם מפספסים את הבורסה, ויכול להיות שלא יימכרו, או שיימכרו במחירים נמוכים, יכול להיות שיתקלקלו וכן הלאה וכן הלאה. רציתי לומר שנגרם נזק גדול מאד, כמו שנגרם לנוסעים, גם לתחום המטענים – גם באמצעותנו וגם באמצעות חברות אחרות.
אני מצטרף פה למה שנאמר, אבל רוצה לחדד משהו – אני לא שמעתי בדיוק את המנדטים שניתנו לאותן ועדות: 1. האם הוגדר להן מה הם צריכים לקבוע, כאשר אותנו מעניין, כמובן, בראש ובראשונה, לדעת מי הוא האחראי לנזק. אני לא ראיתי את המנדט המדויק, וזו שאלה שאני מפנה למי שמינה את אותן ועדות.
אופיר גלבוע
¶
זה גם חלק מהתהליך. בחלק מהמקרים אנחנו לא מהווים כתובת ברורה ומדויקת למרות שאנחנו צד מאד מעוניין וגם נפגע מהעניין הזה. אז שוב – אני מצטרף למי ששיבח את ההתארגנות המהירה ושיתוף הפעולה, והפתרון שניתן, אבל אני בהחלט חושב שיש כמה דברים שצריך לשפר, ואחד מהם הוא תהליך התקשורת לחברות התעופה ובכלל באירוע מהסוג הזה. הדבר השני זה גם תהליך של פריוריטיזציה. בתוך האירוע היו, כמו שנאמר, עשרות רבות של מטוסים שעמדו ושיוועו לדלק, ולא ברור איך נקבעה הפריוריטיזציה בסיטואציה כזו – מי קובע את זה, מי שצועק יותר? מי שקרוב יותר למכלים? אני חושב שזה צריך להיות חלק מהדברים שייבדקו.
בתחום הנזק, כמו שנאמר – הנזקים הם אצל חברות התעופה, בראש ובראשונה, ואצל הלקוחות שלהן, בעוד שברור לחלוטין שלא הם אחראים. כמו שנאמר, הנזקים הם אצל חברות התעופה, בראש ובראשונה, ואצל הלקוחות שלהם, בעוד שברור לחלוטין שלא הם האחראים. אני חושב שכמו באירועים לאומיים אחרים שבהם דואגים לנפגע, גם פה צריך לדאוג קודם כל לנפגעים, ולא להשאיר אותם עם הנזק. ברור שהנזק יושב איפה שהוא אצל הספקים שזה או ספקי החומר, או אצל רשות שדות התעופה שאנחנו משלמים לה לאורך השנים אגרות רבות גבוהות מאד. ולכן אני חושב שצריך להעביר את הנטל אליהם, ואחר כך שביניהם יפתרו את השאלה מי מהם לוקח כמה אחריות על הנזק. תודה.
דוריון כוהנוב
¶
נקרתה פה הזדמנות אדירה בפנינו , כי מה שקרה בז/רגון שלנו זה כמעט - - כאשר בעצם כמעט אף אחד לא נפגע. אנחנו בעצם צריכים לחשוב כאילו אותו דלק שהוא אומר – הדלק שסותם פילטרים, היה עכשיו סותם פילטרים למטוס באמצע האטלנטיק, כשקו הגלישה שלו הוא בערך 80 מייל, ומרחקו מהחוף הוא 500 מייל, וזו שעת לילה, והגלים הם לא כמו על ההדסון, כמו באותו מקרה שהצליחו לנחות על ההדסון. אנחנו צריכים לצאת בסופו של יום לחשוב כאילו קרה משהו, ויש פה, ממה שאני שמעתי על נושא הדלק - - אני לא שקט. אני שומע פה כל מיני אמירות. לדעתי זה דלק שמתאים לשים אותו על אוטובוסים – שייתקעו באמצע האוטוסטרדה, יזוזו הצידה, יחליפו את הפילטר וימשיכו לנסוע. כאשר אנחנו מדברים על דלק של מטוסים – זה לא יכול להיות, הטיפול הזה לא יכול להיות. צריך להיות טיפול שורש. טיפול שורש לא י כול להיות שבודקים אותי אם אני רואה נאמנה במרחק של 500 מ' אבל בסוף מכניסים לי דלק לא טוב למכל של הדלק. אז יש פה פער אדיר בוויכוח על המרכיבים התעופתיים. על כל בורג תעופתי משלמים פי מאה כי עושים לו בדיקות, ועניין הדלק נשאר פה כזה מין דבר בלתי ברור, שאנחנו שומעים – אנחנו לא יודעים בדיוק על מה מדובר, לא יודעים איזה זיהוי, והאם כבר ניקו את כל המכלים. את הצנרת הבנתי שניקו. לא ברור לי שהחליפו את כל הדלק שנמצא במכלים. אז אני מבקש פשוט לה - -את העניין הזה - -
נחמן שי
¶
אני עוקב בעניין אחרי הנושא הזה בגלל שא י חושב שהוא די סימפטומתי לדיון על מערכות ובכלל למציאות ישראלית מסוימת. מה שמאפיין אותה הוא שלאט לאט הפוקוס עובר מהכרה ל – מי ישלם. ובכסף אנחנו כנראה הכי טובים. אבל לדעתי השאלה המכרעת היא קודם כל האם אפשר היה למנוע את זה, ואם זה נמנע בשלב הקריטי. וכאן אני רוצה לשבח את מנכ"ל משרד התחבורה ואת הגורמים האחראים כי קודם כל עצרו את התעופה האזרחית עם כל הנזקים שנגרמו, ותכף אדבר עליהם. כי אין דבר יותר חשוב, בעיניי – נדמה לי שזה גם לא דבר מקורי במיוחד, מכך שלא יהיה איזה מינימום, רבע אחוז של סיכון להעלות מטוס לאוויר מתוך חשש שהוא לא יגיע, והתסריט שלך היה מאד מוצלח.
אז אני חושב שההחלטה לעצור היתה נכונה. נכון שפעולות מסוימות המשיכו להתנהל, אבל תפקידו העיקרי של שדה תעופה זה לקבל ולשלוח טיסות, ובעניין הזה היה שיבוש מוחלט.
נחמן שי
¶
עקרון הברזל הוא הבטיחות. יש פה הרבה טייסים בחדר הזה, אז זה באמת מקרה של כמעט. כמעט, זה לא קרה, אבל זה עלול היה חס וחלילה לקרות. וזה היה יכול להיות אסון לאומי. אנחנו צריכים להתייחס אל זה כאל אסון לאומי שנמנע, מפני ש- -איפה תדלקו, אגב, את הסופרטנקר כשהוא הגיע? זו מהמשפחה של אירועים בסדר גודל כזה שהיה יכול להביא באמת לאסון גדול.
הדבר השני, אני רוצה להצטרף למה שאמרו נציגי חברות התעופה – הזרות והישראליות. אנחנו הובלנו במשך שנה את חוק הטיס, שנועד, בין היתר, לשפר את מצבה הבינלאומי של ישראל בתחום הזה. שנה שיושבים פה מ-8 בבוקר, שעות על גבי שעות. עכשיו, במאמץ גדול להחזיר את ישראל למקום שמגיע לה. והנה, נופל עלינו בבת אחת האסון הזה ומוריד אותנו אחורה. אני שומע שהיה כנס של חברות תעופה ושם אומרים שלא היה כדבר הזה. אני לא מאמין שלא היה. בטח אירוע נדיר ביותר שיש דלק מזוהם ושתעופה נעצרת לכמה ימים. מדינה שרוצה להשתייך למועדון האקסקלוסיבי של המדינות המובילות בעולם פתאום מודה שהיא על הקרקע, היא לא יכולה לעלות לאוויר.
וזה לא רק, באמת, לא רק. מה שתיארת שבסוף גם לא היה מי שידבר בקול אחד, שמעתי כבר את הנושאים האלה במערכות אחרות שאני מעורב בהן. לא היה קול אחד, לא היתה בהירות, לא היתה אינפורמציה זורמת – גם אתה אמרת את זה, לא ידעתם מה להגיד, אילו הייתם יודעים הייתם מסבירים את זה. זה בדיוק הדברים שאנחנו מכירים. עכשיו אני רוצה גם לומר שצריכה ליפול החלטה בקצה הדרך – אני פונה אליכם, משרד התחבורה, וכדומה, מי נושא באחריות ומי יפצה. הרי ברור שבקצה השרשרת הזו עומדים נוסעים. אלפי נוסעים וגם מטענים, שמישהו צריך להחזיר את ההפסד אלא אם יש להם איזה ביטוח לדברים האלה. אבל לנוסעים אין ביטוח על זה – טיסות נדחו, הוצאות נזקפו בגלל השהיה בשדה, וכן הלאה וכן הלאה. אי אפשר להתנער מהאחריות. אי אפשר לומר – זה חלק מהסיכון כאשר אתם טסים. כאן, בקצה הדרך – אני לא יודע אם זו הוועדה שלך, דן הראל, או הוועדה שלכם - צריכה לקבוע מי אחראי. זה יתגלגל בבתי משפט הרבה שנים אבל בכל זאת, נוסע שמגיע לשדה צריך לדעת שאם הוא לא עולה למטוס, מטפלים בו ומארחים אותו, וכו' וכו'.
יצחק וקנין
¶
אתמול קראתי בדוח מבקר המדינה ביקורת קשה מאד על משרד התחבורה לגבי מכוני הרישוי והמוסכים. לצערי הרב אני חושב שהדבר הזה הוא סימפטום במערכת הישראלית בכלל. יש ראש קטן בתחומים מסוימים, ובתחום הזה בעיקר – כמי שליווה את חוק הטיס. אני חושב שבתחום הזה מישהו צריך לקחת אחריות ולא לחכות שתהיה תקלה שמשבשת את כל המערכת. זה לא פשוט. אני צופה שמה שכתבו על מכוני הרישוי והמוסכים – נמצא את אותו הדבר, לצערי הרב, שאין פיקוח עליהם. אף אחד לא בודק איך הם מעבירים את הטסטים, וכמי שקרוב לתחום הזה, אני מבין מה המשמעות של הדברים. מחר תהיה תאונה ויגידו שזו שרשרת שלמה של דברים שלא עשו אותם.
גם פה - אני קורא לרש"ת, ליאט"א,לכל הגורמים שאחראים על המערכת שצריכה לתפקד בצורה מסודרת, לקחת אחריות ולסדר את הדברים האלה, שלא נמצא את עצמנו, לצערי הרב, באיזשהו מקום לא טוב בעולם.
עמי אתגר
¶
אני רוצה להדגיש את הנושא של חברות התעופה הזרות כמה הוא קריטי לתיירות הנכנסת למדינת ישראל. אנחנו עמלים הרבה מאד להביא את החברות האלה לטוס, וכל הדברים שנאמרו על ידי חברות התעופה הזרות, וגם על ידי החברות הישראליות – זה נושא קריטי לכלכלה של ישראל, המה היא תוכל ליהנות מרמת התיירות. אם חברות התעופה הזרות מייצגות פה את הדברים האלה צריך לבוא ולראות, יכול להיות שמהאירוע הזה, כשתיגמר הבדיקה, אולי גם למנף אותו לדבר מהאספקט של האחריות שהיתה במקרה הזה, כי בהחלט היתה פה אחריות חיובית של שדה התעופה ושל מי שקיבל את ההחלטות האלה. ולגבי נזקים – להדגיש שהדברים בהחלט לא ברורים. מארגני תיירות נכנסת שמטפלים בתיירים שמגיעים לישראל היו בסיטואציה שלא היתה להם כתובת. הם גם היו כתובת לתיירים שנתקעו או שלקחו אותם משדה התעופה חזרה, או שמראש לא הביאו אותם לשדות תעופה, והם שילמו להם את ההוצאות שלהם, כולל בבתי מלון וגם אנחנו מחפשים את הכתובת, כפי שגורמים אחרים מחפשים.
אלכס גרינוולד
¶
אני מייצג את פנאל חברות השכר הזרות. אני מייצג מספר חברות תעופה איטלקיות. אנחנו באותו יום, ה- 5 לחודש, כשרצינו לקבל דלק, לא ידענו מתי נקבל 1,500 ליטר. לא מיליונים של ליטרים, אלא 1,500 ליטר כדי לצאת לקפריסין. המטוס שלנו היה מושבת בשדה התעופה ולא היינו יכולים אפילו לצאת לקפריסין. אתם נתתם את הדעת להתייחסות לנוסעים. התקנה האירופאית שעכשיו חבר הכנסת אחמד טיבי מנסה להעביר בארץ, תקנה 261, מחייבת את חברות התעופה לפצות בגין זה. אין לנו ברירה אלא לשלם ומדובר במאות יורו לכל נוסע. אנחנו לא ידענו לפי איזה סדר ולפי איזו עדיפות הדלק יינתן. נאלצנו להביא מטוס, שתי חברות תעופה באותו יום הביאו שני מטוסים חלופיים כאשר הנזק הישיר היה מעל 100 אלף דולר, והנחיתות בקפריסין גורמות נזקים עצומים – הן בעלויות, הן בשיבוש - - וכמובן - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
תודה רבה.
בראשית הסיכום אני פונה לוועדות הבדיקה לאמץ את הפרוטוקול של הדיון שערכנו פה היום. הערות שלא הובאו בפניכם בצורה רשמית – אפשר לקחת אותן פה ממש מתוך הפרוטוקול כי נאמרו פה הרבה דברים שמצריכים התייחסות.
בכל מקרה, שוחחתי עם חברי הכנסת, יש לנו תחושה שיותר מדי דברים כמעט קורים סביב הנושא התעופתי במדינת ישראל, ונכון שהפעם אסון תעופתי לא קרה, למזלנו, אבל בהחלט אפשר לומר אסון תדמיתי, צרכני שירותי כלכלי קרה. לכן, ועדת הכלכלה קוראת לוועדות הבדיקה לסיים את עבודתן ולהציג מסקנות במהירות האפשרית. ועדת הכלכלה תקיים דיון מיידי לאחר הנחת המסקנות, תמצה ותנסה לגבש, היה ונצטרך, גם יוזמות חקיקה כדי להתאים את המציאות הנורמטיבית לאירועים האחרונים.
אנחנו חייבים לומר שדי מביך שמדינה שפיתחה את "כיפת ברזל" וטילים, ומחזיקה לוויינים בחלל, הגיעה למצב, גם ברמה התדמיתית הלאומית וגם ברמה כלפי האזרחים שלה והתיירים שנמצאים בה שבו אין דלק ראוי למטוסים להמריא.
אני מודה לכולם, היה דיון מעמיק וחשוב, ונתראה כנראה בקרוב. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00