הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

PAGE
23
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

30.5.11

הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 176

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ו באייר תשע"א (30 במאי 2011), שעה 11:00

רשות השידור - ענייני מינהל וארגון – דוח מבקר המדינה 61ב', עמ' 395.

חברי הוועדה: יואל חסון – היו"ר

אורי אורבך – מ"מ היו"ר

אילן גילאון

ישראל חסון

מרינה סולודקין

נחמן שי

יעקב זלצר

משרד ראש הממשלה

יובל חיו


מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

לאה עוזיאל

מנהלת אגף בכירה, משרד מבקר המדינה

מוטי שקלאר

מנכ"ל רשות השידור

אריה שקד

מנהל קול ישראל, רשות השידור

אמיר גילת

יו"ר רשות השידור

ערן הורן

סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

עו"ד חנה מצקביץ
יועצת משפטית, רשות השידור

עו"ד מרסיה צוגמן
סגנית בכירה ליועצת המשפטית, רשות השידור

אריה אבנרי

יו"ר תנועת "אומ"ץ"

רות כהן


דוברת תנועת "אומ"ץ"

בני שגיר

גיזבר תנועת "אומ"ץ"

נילי בן גיגי-וולף

מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

חני לוז


רכזת מדור, תדמי"ת (תגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית) בפורום המשפטי.

חנה פריידין

רות – חבר המתרגמים בע"מ

רשות השידור - ענייני מינהל וארגון – דוח מבקר המדינה 61ב', עמ' 395.

שלום ובוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה.


הנושא שעל סדר היום, רשות השידור, ענייני מינהל וארגון – דוח מבקר המדינה 61ב'.


הדיון הזה צריך היה להיות בנוכחות ראש הממשלה, שהוא השר הממונה על רשות השידור, ואני מיוזמתי וויתרתי על נוכחותו בישיבה הזו, למרות שאם היינו מבקשים היה עליו להשתתף בה. חשבתי שבשלב הראשון נבדוק ונראה ונכיר ונלמד את פרטי הדוח וככל שנחליט החלטות לגבי הנתונים פה ונרצה לעקוב אחרי הביצוע אז נבקש את השתתפות ראש הממשלה כשר הממונה, כדי לוודא שהדברים שהוא ממונה עליהם אכן יקרו ולכן ויתרנו על נוכחותו בדיון הזה.


בכל אופן, הדוח הזה הוא דוח לא פשוט, הוא דוח קשה שמצביע על תרבות ניהולית מאד בעייתית ברשות השידור בשנים האחרונות. אני חושב שהתרבות הניהולית הזו בוודאי השפיעה על מצב הרשות, וגם השפיעה -ויש לומר זאת, על הטלוויזיה אבל לא רק עליה כי יש פה גם התייחסות לדברים אחרים ומכל מקום, המצב בהחלט בעייתי.


המצג שיפורט על ידי מר חיו, מפרט מציאות קשה, עגומה, שבוודאי באה לידי ביטוי בדרך ובצורה של השידור הציבורי היום בישראל. אנחנו יודעים שבוועדת הכלכלה נערך דיון ברפורמה, דיון שעדיין לא הוכרע. הרפורמה היא חשובה ויש בה כל מיני היבטים, אני רוצה לומר שמבחינתי, ואני אומר כאן את דעתי האישית, אני חושב שהרעה החולה המרכזית של רשות השידור היא הדרך שבה ממונים בעלי התפקידים בה. אני מזמן חושב שצריך לנתק את הדרג של מקבלי החלטות -ולא משנה מאיזו ממשלה הם- מרשות השידור ומן הדרך שבה ממנים את בעלי התפקידים.


לצערי, יש יותר מדי פעמים בהם בעלי התפקידים ברשות השידור ממונים מטעמים פוליטיים אינטרסנטיים בלבד ואני חושב שזה לא נכון, כי השידור הציבורי צריך להיות שידור שמנותק מהשפעה פוליטית, ואני מזכיר שהממשלה הקודמת יזמה הצעת חוק שרצתה למעשה לנתק את רשות השידור מהמעורבות של הדרג הפוליטי והצעת החוק עברה בקריאה טרומית, אבל היו בחירות והיא לא התקדמה קדימה. הממשלה הזו לא תמכה בחוק הזה.


ידוע לי שחבר הכנסת נחמן שי, שמאד פעיל בוועדת הכלכלה, מנסה להשפיע שם על הנושאים כדי שהדברים שם יהיו בצורה יותר טובה ואני יודע שההצעה המקורית של הממשלה ביקשה להרחיב את שיקול הדעת של השר הממנה את בעלי התפקידים ואילו אתם מנסים להשפיע שם.

נכון. במינוי המועצה העתידית, למשל, זו שבאה במקום המליאה והוועד המנהל, עשינו מספר שינויים. קצת מצמצמים אותה אבל עדיין הממשלה מחזיקה רגל וחצי בתוך הרשות.

ברור, אני מקווה מאד שתצליח.

היא שינתה את החוק. הלוא החוק שעבר בשעתו בקריאה ראשונה, אמר דברים אחרים.

אני מסכים אתך ואני מקווה שתצליח. אני חושב שגם לגופו של ענין, ולגופה של הממשלה הזו, אני חושב שהיא טועה כי הממשלה היא לא תמיד אותה ממשלה ולא בטוח שמה שהיא מייצרת היום יעמוד להנאתה בעתיד ויש לצאת מן המשוואה הזו, ולנתק את השידור הציבורי מן המעורבות הפוליטית. יש היום מספיק דרכים לוודא שבוועדות מקצועיות יהיו בעלי תפקידים שיכולים למנות את בעלי התפקידים ברשות השידור ובשידור הציבורי.


היום ננסה להבין, כי אנחנו רואים פה בדוח שההשפעה הזו על המינוי ועל דרך המינוי ואגב, גם על אלה שמונו, בדרך שהם אחר כך מינו אחרים בתוך הרשות, מראה התנהלות מאד מאד בעייתית של הליכי מינוי שתיכף נכיר אותה.


באופן העקרוני, אני אישית מאמין מאד בשידור הציבורי, אני חושב ששידור ציבורי הוא דבר נחוץ, הוא דבר נכון, אני חושב שהטלוויזיה הישראלית היא דבר שצריך להתקיים וצריך להיות טוב יותר ויכול להיות טוב יותר, אני מאמין במדיה הזו ואני מדבר גם כמובן על הרדיו, שגם הוא בעיניי דבר משמעותי, על כל אפיקיו, גם הרדיו שאנחנו מכירים כמו רשת ב' אבל גם הרשתות האחרות שהן חשובות כשלעצמן ולכן, הדבר הזה חייב לעבור רפורמה מקיפה ואני מקווה שהדוח הזה גם ישפיע על דיוני הרפורמה עכשיו וגם יילקח בחשבון בהחלטות שיובאו בוועדת הכלכלה, כמו גם שיבוצעו שינויים שנדרשים היום, בתוך המערכת הפנימית.

אדוני יושב הראש, רבותי חברי הכנסת, מנהלת האגף שבמסגרתו נעשתה הביקורת, תציג בקצרה את עיקרי המימצאים ולאחר מכן תהיה התיחסות שלי.

היות והדוח עמוס מימצאים אנחנו נתעכב רק "על קצה המזלג" בעיקריהם. דוח הביקורת עוסק בשלושה נושאים מרכזיים, העומדים ביסוד תפקודה של רשות השידור: איוש המוסדות המנהלים את הרשות והליכי המינויים של החברים המכהנים בהם, קביעת התקציב השנתי של הרשות וניהול ענייני כח האדם, לרבות הליכי מינוי של ראשי המדיה והתקשרות עם עיתונאים בכירים.

1. "הליך ההתייעצות עם האיגודים היציגים הוא הבסיס למינוי מוסדות הרשות. לקראת מינוי מליאות הרשות התייעצו השרים הממונים עם עשרות רבות של ארגונים. לא נמצאו מסמכים שמהם אפשר ללמוד על ההליך שקיימו השרים הממונים, כדי לגבש רשימת הגופים שעמם יש להתייעץ לקראת מינוי המליאה וללא ברור איך נקבעה ואושרה בכל פעם. כמו כן לא נקבעו כללים להסדרת קיומו של הליך זה.
2. בחוק נקבע כי משך הכהונה של מליאה הוא שלש שנים ולאחר מכן תמשיך לכהן עד מינויה של המליאה הבאה. הליכי המינוי של מליאת הרשות ארכו זמן רב מאד. בין היתר, עקב שינויים במערכת הפוליטית, כתוצאה מכך תיפקדה הרשות במשך תקופות ממושכות שבהן היתה שרויה במשבר תפקודי חריף, כשהמליאה היא מליאת מעבר. בדוח נכתב כי שינוים בהרכב הקואליציוני של הממשלה וחילופי השרים שנעשו בעקבותיהם, השפיעו באופן מהותי על אי השלמת הליך מינוי המליאות בזמן.
3. תפקיד יו"ר הרשות מהווה נדבך מרכזי במערך הניהולי במליאה. במהלך העשור שלפני הביקורת לא אויש התקפדי כשלש שני ם. במרבית התקופה אף לא אויש תפקיד המישנה ליו"ר הרשות. זמן הכהונה של יושבי הראש באותו עשור היה קטן משנתיים. בכך היה כדי להחליש באופן ניכר את מליאת הרשות ולפגוע ביכולתה למלא את תפקידיה.
4. הוועדה המנהל שאמורים לכהן בו שבעה חברים, הוא הגוף הניהולי המרכזי של הרשות, רוב הזמן, מאז תחילת שנת 2004 ועד סיכום הביקורת בינואר 2011, לא היה ברשות ועד מנהל בהרכב הדרוש. יודגש, כי בתקופה קריטית שבה פעל הוועד המנהל בהרכב חסר הוא נדרש לדון ולהכריע בנושאים כבדי משקל הנוגעים לתכנית הרפורמה הכוללת.
5. ועדות ציבוריות שונות, שבחנו במהלך השנים את רשות השידור, בעיקר בתקופה בה הידרדר תפקודה, ציינו את ההשפעות הפוליטיות על מערכת השדור הצבורי בישראל. בבדיקת הליכי מינוי שהיו בשנים האחרונות יש כדי לעורר חשש שהשיקולים שנשקלו לא היו נקיים מהשפעות בפוליטיות. להלן דוגמאות:
1. גורמים משפטיים בכירים ציינו כי רשימה של עשרים ושלושה מועמדים למליאת רשות השידור שהציע השר אדלשטיין בסוף 2009 מנתה מועמדים רבים בעלי זיקה פוליטית או אישית.
2. נמצאו מקרים שבהם שרים ממונים פנו אל הוועדה לבדיקת מינויים בבקשה שתעיין מחדש בהחלטות שקיבלה שלא למנות מוענדים שהיו בעלי זיקה פוליטית לתפקיד חברי מליאה. בענין זה העיר משרד מבקר המדינה כי ראוי שהשרים הממונים יגבילו את פניותיהם לבחינה מחדש של מועמדים בעלי זיקה פוליטית, רק למקרים שבהם יש בידיהם מידע רלבנטי חדש הנוגע למועמד.
3. יושב ראש הרשות הקודם, מר משה גביש, התפטר מתפקידו ביוני 2009. על נסיבות התפטרותו נמסרו למשרד מבקר המדינה שתי גירסאות סותרות. האחת מצביעה על שיקולים פוליטיים שהובילו להתפטרות והשניה שוללת טענה זו. ענין זה לא יכול היה להיבחן עקב היעדר תיעוד הפגישות."

על ידי מי נמסרו הגירסאות?

גירסה אחת על ידי מר גביש וגירסה שניה על ידי נציגי השר.

מה אמר מר גביש, שהנסיבות פוליטיות?

אכן.

הוא אמר שזה מסיבות מקצועיות, שהוא גילה שזה לא מתאים.

4. "חילוקי דעות בין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לשר הממונה הקודם, מר אדלשטיין, מנעו מינוי יושב ראש לרשות. בנוגע למקרים אלה כתב משרד מבקר המדינה כי ככלל יש ליצור תנאים שירחיקו שיקולים פוליטיים מן ההחלטות המתקבלות בענין הרשות ויבטיחו את קיומה כערוץ שידור ציבורי עצמאי המקבל את החלטותיו לפי שיקולים מקצועיים ציבוריים בלבד."
נושא נוסף בו עוסק הדוח הוא תקציב הרשות.

1. "נמצא כי משנת 2004 עד שנת 2010 ניהלה רשות השידור את פועלותיה ללא תקציב שאישרה הממשלה כחוק. אף ועדת הכספים והוועד המנהל של הרשות לא אישרו את תקציבה במרבית התקופה.
2. אחד מתפקידיה של הרשות הוא היצירה הישראלית והעברית. החוק קובע כי על הרשות להוציא בשנה לא פחות מ-36% מהכנסותיה לרכישת הפקות מקור מקומיות. בפועל הוציאה הרשות בשנים האחרונות פחות מ 3% לרכישת הפקות אלו."

חלקו האחרון של הדוח עוסק בענייני כח אדם, בזה עסקנו בין היתר במינוי מנהלי מדיה, מנהלי מחלקות וחטיבות והתקשרות עם אנשי תקשורת בכירים. לגבי מינוי מנהלי מדיה:


"דוח הביקורת מצביע על כך שלאורך שנים מועסקים מנהלי הטלויזיה בעברית, הטלויזיה בערבית והרדיו, במינויים זמניים. הדוח מצביע על השתלשלות האירועים שבעטים לא נבחרו מנהלי מדיה על פי הליכי הבחירה שנקבעו בדין.


מינויים זמניים נוספים נמצאו לגבי תפקידים של מנהלי מחלקות ומנהלי חטיבות בטלויזיה בעברית וברדיו בערבית. מודל העסקה זה יושם גם לגבי עובדי המטה.


מכלול מקרים אלה, מצביע על דפוס של מינויים. העובדים מונו לעתים במכרז לתקופה מוגבלת. בתום תקופת כהונתם הוארך המינוי שוב ושוב לא לפי נוהלי הרשות. ככלל, נמצא שבאוגוסט 2010 הועסקו ברשות כחמישים עובדים במינויים זמניים במיגוון מישרות."

האם הצלחתם להבין מהתשובות, למה היה את הנוהל הזה של המינויים הזמניים, ולמה השיטה הזו היתה?

הכל קשור למינוי של הוועד המנהל.

יש פה כריכה של מכלול של דברים, כשוועד מנהל לא יכול לאשר, יכול להיות רצון לא ליצור איזשהם ליקויים בתפקוד אבל ברגע שהתשתית הבסיסית היא שלא מתקיים ההליך שנדרש בדין לגבי המינויים האלה, פה הבעיה.

יש אפשרות. אם אין לך ועד מנהל, יש לך אפשרות.

היו מקרים שאפשר היה לעשות את הדבר הזה אבל הוא לא נסתייע. אנחנו מדברים לעתים על - -

"לגבי ההתקשרות עם אנשי תקשורת בכירים: נמצא שהרשות התקשרה עם חלק מאנשי התקשורת הבכירים בצורה שלא תאמה את תקופת העסקתם ואת מהות עבודתם וחתמה עמם על חוזים בניגוד להנחיות הלשכה המשפטית שלה ובניגוד לדעתו של הממונה על השכר. במקרים מסויימים הועסקו אנשי תקשורת בכירים ברשות כשחוזיהם לא היו בתוקף."


בסיכום הדוח, ציינו כי משרד מבקר המדינה היה ער, אמנם, למציאות בה פועלת הרשות. היא נדרשת לקדם את השידור הציבורי בסביבה תחרותית מאד, שמתמודדת בצד אחד עם גופי תקשורת מסחריים ומצד אחר עם משברים פנימיים ממושכים אך אין במצמיאות זו כדי להמעיט בחומרת אי הקפדה על ההוראות המחייבות של הנהלים. נכתב גם כי חומרת הליקויים נובעת בין היתר, מן העובדה כי למנכ"ל הרשות חלק מרכזי בענין. יודגש כי קיום השידור הציבורי אינו עומד בסתירה לתרבות ארגונית נאותה, למינהל התקין ולהקפדה וזהירות בכל הנוגע לשימוש במשאבי הציבור. ניהול תקין של ענייני כח אדם ותרבות ארגונית נאותה הם מאבני הבנין החשובות להצלחת הרפורמה ולהבראת הרשות.

לפני תחילת הדיון חשוב להדגיש ענין עקרוני אחד: הדוח הזה עוסק במספר פרקים שהם לא נוגעים לאיזשהם תחומים נקודתיים מינהליים שמתקיימים במהלך השוטף של עבודת הרשות. הדוח הזה למעשה עוסק בסוגיות יסודיות. הוא עוסק בתשתית. חשוב להבהיר את הענין הזה. איוש סדור ומלא של המוסדות המנהלים בתוך הרשות והדרך שבה הדברים נעשים, זו התשתית. זו לא פעולה מינהלית שנעשית במהלך ביצוע של דברים. ניהול מערכת כל כך מורכבת, עם כמות כזו של עובדים ללא תקציב מאושר במשך שנים, ככרוניקה, זו תשתית. זה לא משהו שאפשר לנהל אותו בצורה הזו.


אי רלבנטיות של דרישות הדין בתחום ההשקעה בהפקות מקור, למשל, דרישות הדין הפכו להיות לא רלבנטיות, זו המציאות, זו תשתית, זו הדרישה החוקית הקיימת.


היעדרותו של מוסד המכרז ממערכת שלמה של מינויים בתוך הרשות, המוסד הזה פשוט הפך להיות כמעט לא רלבנטי למשך תקופה של מספר שנים, זה בסיס של תפקוד של ארגון ובסוף גם התערערות התוקף של החלטות הרגולטור שיושב באוצר, או של יעוץ משפטי, או של אנשי מקצוע כאלה ואחרים, גם זה לא ענין של אירוע איקס או ווי, לא ענין של התקשרות איקס או וויי עם שדר כזה או אחר אלא זה ענין עקרוני של תרבות, ברגע שפרצת את זה משכת את התשתית מתחת ליכולת לכן, מאד חשוב לנו בענין הזה, דוקא עם הדוח הזה, בגלל שאנחנו עוסקים בשידור הציבורי, בגלל שאנחנו עוסקים באיזשהו תחום שחשוב כנראה לכולם פה, חשוב לנו לקחת את הדוח הזה ככלי ושיתוקנו הדברים, שיופקו הלקחים, על מנת שיהיה אפשר להוביל את הדבר הזה למקום טוב, ופה חשובה הערה נוספת:


רפורמה היא לא נסיבה מקלה, קיומה של רפורמה לאורך שנים איננו נסיבה מקלה לכל המערכת הזו. אדרבא, אם ברצונך לתקן את הרפורמה יש עליך נטל כבד יותר ועליך להתעסק בדברים הבסיסיים האלה.


ואני באמת מקווה שהדוח הזה ישמש כלי לכל המערכת הניהולית בעתיד.

החלק הראשון דן בהתנהלות השר אדלשטיין, ופחות בהתנהלות של מינוי המליאה, מה שדווקא מעניין ונתייחס לזה ונדון בזה. אני פחות מצפה לתשובות אלא אם כן יהיה לך מה לומר בענין הזה, אולי גם לראש הרשות יהיה ותוכלו להתייחס אבל, בענין הזה כן נתייחס נקודתית, במיוחד כדי להשפיע על דיונים בוועדת הכלכלה וכדי לוודא שהשיטה הקלוקלת הזו לא תקובע ברפורמה החדשה. לכן נעקוב באופן פרטני אחרי הענין הזה. הייתי רוצה דווקא שאתה, מנכ"ל הרשות, שיש התייחסות גם אליך אישית בדוח הזה והיית בשנים האחרונות המנהל של הגוף הזה, תתייחס לביקורת.

אומר מספר דברים, בסופם אגע גם בביקורת שנוגעת אלי אישית, לא אתעלם מכך. יש לזכור דבר אחד, כשאתה מנהל מקום שסוחב אתו מטען כבד וחריג, מאד קשה להוביל אותו, מאד קשה להוביל עגלה כאשר כמעט כל המנהלים שעומדים לצדך הם מנהלים זמניים. מאד קשה להוביל עגלה כאשר המנהלים הזמניים ברובם הגדול תלויים על בלימה ולא יודעים מה יקרה אתם מחר. מטבע הדברים לעתים הם גם חוששים מלקחת אחריות כי הם אומרים: רק רגע, אני לא יודע אם אני עוד חודש ממשיך.


באווירה הכללית שאתה נמצא בה ופה אני מתייחס לרפורמה, בסופו של דבר, כדאי לזכור שאחרי ארבעים שנה שמדברים על רפורמה ברשות השידור, והרי מן היום הראשון שלה מדברים על הרפורמה וחצי שנה אחרי הקמת הטלויזיה נכתבו ניירות על שצריך לסגור את רשות השידור ולפתוח אותה מחדש, אז כאשר הרפורמה מייצרת אוירה של אי ודאות טוטאלית, וחלקכם הייתם בדיונים בוועדת הכלכלה ובוועדות אחרות שעסקו בענין, שאו-טו-טו-טו, עוד חודש חודשיים הרפורמה קורמת עור וגידים, וברגע שרפורמה קורמת עור וגידים, זה מפץ ברשות השידור.


כשאתה שולח שבע מאות איש הביתה וכאשר רפורמה משמעותה ביטול כל הסכמי העבודה הקיימים, זה שינוי טוטלי של רשות השידור, והעובדים לא יודעים אם זה מחר קורה, מחרתיים, בעוד חודש או חודשיים, הם נמצאו באי ודאות טוטלית וזה משפיע על כל דבר שקורה ברשות השידור. מה עוד שחלקם הגדול לא יודע בכלל אם ישאר, כולל הותיקים שביניהם וכולל המובילים של רשות השידור. אין להם מושג, אל מול התחושה שהרפורמה קורמת עור וגידים, אם הם נשארים ברשות השידור.


אגב, עכשיו סוף סוף הרפורמה קורמת עור וגידים, וכדי שוועדת הכלכלה תסיים את עבודתה, יש לך רשימה של מאה שמונים מן הבכירים של רשות השידור שאמורים ללכת הביתה והם לא יודעים מה תוכן הרשימה לאורך כל התקופה הזו ולצד זה גם אין לך מוסדות, ומוסדות זה לא רק היבט פורמאלי אלא מוסדות זה כשיש לך ועד מנהל והוא מהווה גם גב, זה מקום שבו אתה יכול לייצר איזו חשיבה משותפת, אתה יכול לחלוק את הנטל, אז בסופו של דבר, כשהכל נופל על המנכ"ל בנסיבות שהזכרתי, אתה עושה טעויות למכביר.


בתקופה כזו, שבה יש לך אי ודאות טוטלית -וחלק גדול מן הליקויים פה נמשך כבר שנים, עוד לפני כניסתי לתפקיד, כלומר, המינויים בפועל בחלקם נמשכים כבר עשר שנים ואולי קצת יותר, זו לא איזו המצאה ופטנט של חמשת השנים האחרונות.

אתה כמנכ"ל, לא יכולת שלא להמציא אותם?

אתה לא יכול לשנות שום דבר.

למה?

משום שבשמונה או עשרה החודשים הראשונים, כשאני רוצה לייצר מכרז, והרי הדבר הראשון שמנהל רוצה זה צוות מנהלים, מנהלים שהוא מאמין בהם והוא רוצה לעבוד אתם כי אתה לא יכול לנהל לבד, ודאי לא מקום עם אלף תשע מאות עובדים בסביבה שכולם מכירים אותה. ולא סתם רשות השידור היא אייקון בחוסר היכולת להתנהל ולא סתם רשות השידור. חלק גדול מן הטובים שהציעו להם לנהל את רשות השידור אמרו: 'אנחנו נבוא אחרי שתסגרו את המקום ונפתח אותו מחדש'.


לא סתם היינו בחלק מן הזמן על סיפה של הצ'פטר 11, כי הבנו שאין סיכוי למקום הזה. כשאין לך תקציב, לצד כל זה שממשלת ישראל מורידה במשך שלש שנים, על דעת מכוון, למעלה מ 40% מתקציב רשות השידור ומדי שנה אומרים לך שכל שנה יוריד עוד 5% מן התקציב, אז מה אתה עושה במציאות כזו שבה אתה יודע שבסופו של דבר ההצדקה של הקיום היא רק באמצעות זה שתשמור על איזה לו"ז מ סוים של שידורים, של תכנים? ואז אתה נכנס לריצה כזו ועושה שגיאות.


אגב, כדי לקצר את ההליך, כל הדברים שהוטלו עלי באותן טעויות, באותם דברים שעשיתי, כל אחד וההגדרה שלו, כולם תוקנו. אין אחד שלא תוקן. באותם חמישה ששה מקרים אני לקחתי על עצמי את האחריות ולקחתי את האחריות ואמרתי: אני חייב לייצר שידור, יהיה מה שיהיה ואם מסיבות מנהלתיות כאלו ואחרות, ובצדק, המבקר טוען ואני מקבל את זה, שלמשל, יהורם גאון משדר חצי שנה, האלטרנטיבה היא שיהורם גאון לא ישדר או האלטרנטיבה לקחת את האחריות על כך שינון מגל, שסוף סוף מייצב את "מבט", אחרי חיים יבין, אומרת שאחרי שנה שהוא נמצא אני צריך לשלוח אותו הביתה, או את גאולה אבן ומנשה רז שעלה שם.


במציאות הזו, ולפחות זו היתה המדיניות שלי, ש"אנחנו חייבים ואין מה לעשות", בצד אחד -ואמר את זה אמיר יפה, כשנכנס, הדברים הם כמו ב"ספר הלבן", אתה מצד אחד עושה הכל כדי שהרפורמה תקרום עור וגידים אבל מצד שני אין רפורמה ואז המיצוב של המקום הזה, תבינו, הוא בסופו של דבר באמצעות השידור, כי את הציבור לא מעניין מה קורה בפנים, אין לו מושג מה קורה בפנים, הוא בוחן אותנו על פי מה שיש ברדיו ועל פי מה שיש בטלויזיה, ובעיניי, לפחות בדברים שאני לקחתי על עצמי, ראיתי לנגד עיניי את האחריות שלי שיהיה שידור ראוי. ופה החלקתי. אני מודה. ולכן הדברים תוקנו. עוד לפני פרסום הדוח. כל הליקויים הללו תוקנו.


כשאתה נמצא באוירה כזו, כשאתה נמצא לבד כמעט, עם שניים שלושה מנהלים שעוזרים לך, עושה את המאמצים הרבים ועובד על פורמה מול לחץ וועדים, שמשגע לך את השכל על ימין ועל שמאל, והם מאיימים שלא יהיה שידור, אתה צריך לקצץ תקציב, שכמעט אינו תקציב כי 85% מתקציב רשות השידור זה תקציב קשיח שאתה לא יכול לגעת בו כלל, אז בנסיבות הללו, אתה חייב -ואמרתי את זה למבקר, שיושב משמאלי, ומזכיר לי ששיחקנו משחקי משלים אז אני אגיד משל: שנותנים לי איזה ג'יפ משנות הארבעים, שהמשנק לא מחובר לגאז והמצמד מקרטע, ולא רק שאתה מקבל ג'יפ כזה בתנאים בלתי אפשריים בהם אתה צריך להיות להטוטן, אתה נוהג גם בחול טובעני ואז אתה נופל לשוליים, אין לך את האנרגיה להשקיע בדברים מסויימים ודברים נופלים, ובמציאות הזו, שהיתה כאן, זה כמעט בלתי אפשרי ותבינו את הענין הזה.


תוסיפו לזה דברים שלא תלויים בהנהלה -ואני שמח מאד שיש מנהל חדש, שלוקחים את המושכות בידיים, אז אין לך ועד מנהל וגם כשהיה ועד מנהל, קחו את זה בחשבון, הוועד המנהל בהחלטת מכוון החליט שהוא לא מוציא מכרזים למנהלים מסיבות כאלו ואחרות שהיו לו. והוא ניסה ועד שהוא כבר רצה להוציא, למשל, מכרז למנהל הרדיו, אז הוא עזב. כשהוא רצה מנהל טלויזיה הם לא מצאו בפנים גם ולא מצאו בחוץ אז הם החליטו החלטה, אפשר לחלוק עליה כן או לא אבל הם החליטו שלא מוציאים מכרזים למנהלי מדיה כי מנהלים רציניים לא יבואו לרשות השידור כל עוד הרפורמה לא קורמת עור וגידים.


מרגע שהחלטת לא לצאת למכרזים למינוי מנהלים, וההחלטה שהם קיבלו לא להוציא מכרזים למנהלים שמתחתיהם היתה כי הם לא רצו להכתיב למנהל המדיום שטרם נבחר ולא יכלו לבחור אותו, לשיטתם, כל עוד אין רפורמה, אז אין טעם, בלי מנהל המדיה, לבחור מנהל חדשות או מנהל חטיבה כוז או מנהל חטיבה אחרת ולכן, בגלל היעדר ועד מנהל, וגם בתקופה שהיה ועד אז בגלל היעדר רפורמה, הוועד המנהל קיבל החלטה לא לצאת למכרזים, זו היתה ההחלטה שלו, אתה לא יכול להילחם כנגד כל העולם כל הזמן. אתה יכול להילחם אבל לא כל הזמן. בעיניי זו גם החלטה הגיונית וסבירה, לא רוצה להתחבא מאחורי ההחלטה שלהם בענין הזה ולכן, המינויים בפועל נשארו עשר שנים ונשארו כפי שהם, ולכן אי אפשר היה לגעת ואתה עובד עם מנהלים בפועל.


כל שקשור לממשלה, אני לא יכול לומר שום דבר בענין הזה, זה לא נוגע אלי.


אחזור לנקודה נוספת, תקציב. אתה נמצא במילכוד, מצד אחד אתה חייב לייצר שידורים מכח זה שהממשלה החליטה מה שהחליטה וזה עבר כחוק והם מורידים בשלש השנים הראשונות 12% וכל שנה 5%. אין לך מקורות הכנסה נוספים, וזה לא שאומרים לך: אדוני הנכבד בוא תתייעל. הרי איפה אני יכול להתייעל? פרסומות אסורות, בקושי מותרות חסויות ואם אתה עושה איזו חסות קצת קופצנית, קצת יצירתית אתה מקבל על הראש כי זה בניגוד לנוהל, והיה למשל את המונדיאל, לדעת כולם היה בהחלט חודש ויותר של שידורים מעולים, של רשות השידור במיטבה, וחסויות היו כלי מצוין כי הן יצרו חלק מן ההכנסות אז בעזרת רם אורן סמנכ"ל הכספים הצלחנו לייצר קצת הכנסות ואם היה לי קצת חופש יכולתי לייצר יותר חסויות אבל אין לי אפשרות.


פרסומות ברדיו, השוק הזה הולך ומצטמק, אין מה לעשות ושנה או שנתיים לפני כניסתי לתפקיד, היו 200 מליון שקל הכנסות. כשנכנסתי לתפקיד היו 100 מליון שקל הכנסות ופחות או יותר שמרנו על זה עד היום. תשעים וחמישה, מאה. שוק הפרסומות הלך ונצטמק, הרדיו האיזורי נהיה רחב יותר, הצעירים לא מאזינים לתחנות רדיו ציבוריות אלא רק לרדיו האיזורי במקרה הטוב ולכן, זה הולך ומצטמק אז כך שאין לך גם מקורות הכנסה ואתה נמצא בתקציב זעום, עם 85% תקציב קשיח שלא תוכל לגעת בו אז מה תעשה במצב כזה ואז, מתוך שלא היתה ברירה, החליטה הממשלה שכל שר יכול, מדי שנה, לאשר 16% מן התקציב.


לכן, השאלה היתה, גם באוירה של המקום, והאנרגיה שלי שם הושקעה, האם להרוג את הזבובים או לנסות לייבש את הביצה. ובעיניי, לייבש את הביצה זה באמצעות הרפורמה ולו רק מצד זה שכל הסכמי העבודה, האנכרוניסטיים, הבעייתיים, שלא מאפשרים להוציא שלושה אנשים אלא שמונה אנשים כאשר מספיק שלושה אנשים, כי זה הסכם העבודה שהיה, וכן הלאה וכן הלאה, והאוירה שנוצרת מסביב, כל זה בסופו של דבר יכול להיות מתוקן בתשתית של הרפורמה. לשמחתי עשינו את זה.


מכאן והלאה לגבי התיקונים, אני חושב שהדברים מתוקנים, כלומר, הוועד המנהל, אם מותר לי לומר בשמו, נכנס למרכיב של המינוי בפועל, ואנחנו עכשיו במרץ משנה של יציאה למכרזים ממנהלי מדיה מלמטה, בלי לחכות לרפורמה, זה יתוקן, כל הדברים שאני לקחתי על עצמי את האחריות עליהם - - -

אמרת קודם שלא יבואו אנשים טובים, כי לא היתה רפורמה.

זו היתה התפיסה של הוועד המנהל הקודם, הרפורמה קורית או-טו-טו. שלא ייקל בעיניכם, להגיע להסכם הזה עם אחד עשר ועדים ולהביא את הרפורמה והסכם קיבוצי שכולם חותמים עליו, היה אחד הדברים הקשים ביותר שאני הייתי שותף להם. חוויה מרתקת אבל מאד קשה.


נקווה שהוועדה לענייני כלכלה תסיים את הליך החקיקה תוך שבוע שבועיים, נראה שזה רץ מהר, ואז יש את ההתחייבות של האוצר. ברגע שהכנסת מאשרת את החוק החדש, עם תיקוני חקיקה שנמצאים בתוכו, הרפורמה מתחילה להתגלגל ואתה כבר מקבל תקציב שיבוא לידי ביטוי גם לטובת הדוח אז נגיע במסגרת הרפורמה בשנה הזו לסביבות 60 מליון שקל הוצאה לתוכן, שנה לאחר מכן פחות או יותר 60 ,70, ושנה לאחר מכן זה עולה מעל ל 100 ומגיע בסופו של דבר ל 160--180 ואז רשות השידור וערוץ אחד יהיו במקום הנכון.


כך שהדברים האלה באים לידי ביטוי. כל הדברים שנגעו אלי גם בנושא של נוהל עבודה פרטית, שבו ניתנה לאנשים, חלק מן האנשים, כביכול או לא כביכול, לא אכנס לזה, אפשרות לעבוד בעבודה פרטית, את זה לקחתי על עצמי וזה תוקן, עובדים על זה, מנסים לבדוק שהם עומדים בנהלים כפי שהם.


בנושא של טלנטים, לגבי יהורם גאון, הדוח מתייחס לכך שהוא עבד חצי שנה בלי הסכם. התנהל ויכוח קשה בין יהורם גאון לבין הנהלת רשות השידור, שדרשה ממנו להיות עובד רשות השידור ויהורם גאון אמר: 'אני לא רוצה להיות עובד רשות השידור'. אני מודה, לקחתי על עצמי שימשיך לעבוד, בסופו של דבר זה תוקן, הוא חתם על ההסכם לפי מה שרצתה הלשכה המשפטית.


ינון מגל וגאולה אבן, בסופו של דבר חתמו על ההסכם והמשיכו להיות מעוסקים בניגוד לעמדת האוצר. מנשה רז, שנשלח, עזב את האגודה, עוד לפני פרסום הדוח. בענין אבי רצון, המסקנות הוסקו, לצערי בעקבות זה שהלכנו לקראתו, אני נתבע אישית על ידו, בהרבה כסף.

אם שכחתי מקרים תזכירו לי, יש את הסיפור של סמנכ"ל טכנולוגיות, אנחנו מקפידים מאד בהקשר הזה שהוא יהיה פרוייקטור ולא ישמש כסמנכ"ל, כפי שהדוח מתייחס.

דוקא אני רוצה להתעמק בענין הזה, כדסק קייס, מה היה ההגיון סביב הטכנולוגיה, תסביר לי למה זה עבד בצורה כל כך בעייתית?

אני אשמח שאריה שקד, שמרכז בהצלחה את הרפורמ,ה יסביר.

רק תתייחס לסיפור של הסמנכ"ל בפועל של הפרוייקט לטכנולוגיה, בתקלה הזו אני רוצה רגע להתעמק.

ההגדרה שלך למילה תקלה, היא בדיוק טעות סמנטית בענין. הוא מעולם לא היה ולא תיפקד כסמנכ"ל טכנולוגיות, גם בניסוחים במכתבים דיברנו על זה שתנאי השכר שלו יהיו כשל סמנכ"ל טכנולוגיות ולצערי משרד המבקר לא קיבל את העמדה הזו לגמרי, אבל, בסופן של דבר האיש אינו מתפקד אלא כפרוייקטור לצורך קידום התשתיות של רשות השידור לקראת הרפורמה. אנחנו מדברים על השקעה של 330 מליון שקלים בעתיד וברור היה לנו שבלי פרוייקטור שרואה תמונה כללית של רדיו וטלויזיה עם כל פריסת המשדרים, לא נוכל לבצע ולא להתקדם, להזכיר רק שמוסדות הרשות כבר ב 2008 החליטו שצריך פרוייקטור טכנולוגיות לצורך הענין ורק ב 2010 נדרשנו לזה בגלל העיכובים.

הוא עדיין עובד?

הוא עדיין עובד.

ועל פי מה הוא נקלט ?

הוא נקלט כעובד, על פי חוות דעת של השלכה המשפטית, היו ויכוחים, רצינו אותו כיועץ חיצוני, הלשכה המשפטית הכריעה שהוא יהיה עובד רשות, ולכן הוא נקלט כעובד רשות.

אתה אומר שהוא לא סמנכ"ל בפועל?

ממש לא, אינו מתערב כהוא זה בניהול השוטף.

האם יש סמנכ"ל טכנולוגיה?

אין סמנכ"ל טכנולוגיה.

אם יוצא מכרז ל סמנכ"ל טכנולוגיה ואז יהיה מקום גם לזה וגם לזה?

זו החלטה של המוסדות, אני לא חושב שתהיה החלטה כזו.

הוא לא סמנכ"ל בפועל ואם יהיה סמנכ"ל בפועל, אז יבוטל הפרוייקטור הזה. בסדר גמור, אנחנו עוד נתעמק בדברים האלה.

גם אני מאמין ברשות השידור, לכן באתי לכאן ונכנסתי אל התפקיד הזה, לקחתי על עצמי את האתגר הגדול הזה ואני רואה את עצמי כמשרתם של שבעה מליון בעלי המניות בשידור הציבורי ונעשה הכל גם כדי לתת שידורים טובים וגם כדי להקפיד על כללי מינהל תקין.


באשר לדוח, הוועד המנהל בישיבתו הראשונה דן בדוח המבקר, אימץ במלואו את כל מימצאיו והחל עוד באותו היום ביישום המימצאים של הדוח. אני אפרט.


בנושא של המינויים וכל מה שקשור לממשלה אני רק אספר פה שהוועד המנהל אויש במלואו, שבעה אנשים כולל יושב הראש וכולל המשנה, הצביעו על זה קודם, לגבי הנושאים האלה.

האם המליאה גם מאויישת?

כל המוסדות כרגע מאויישים מזה כחודש ימים.


בהחלטה הראשונה של הוועד המנהל התחלנו לבטל את כל חמישים ושבעה המינויים בפועל. זה תהליך הדרגתי. אי אפשר לבטל ביום אחד חמישים ושבע משרות ניהוליות בכירות ברשות השידור לכן החלטנו לעשות את זה בהדרגה. באותה החלטה –וזה החלק השני של המשפט, נקבעה הוצאה למכרזים, אנחנו התחלנו בתהליך של הוצאה למכרזים, כבר יצאו ארבעה מכרזים בשבוע שעבר, היום יצאו מכרזים נוספים, התהליך הוא לפי התקשי"ר, קודם מכרזים פנימיים.

אין לך מנהלי מדיה, איך תוכל לבחור מנהל או מנהל מחלקה בלי שמנהל המדיה יביע את דעתו? השאלה מה נברא קודם.

חשבנו על הכל, מקווה שעל הכל, ומיד אסביר. ההחלטה הראשונה היא ביטול המינויים בפועל, התחלת התהליך היא בכך שאנחנו הוצאנו את המכרזים. שוב, התהליך הוא ארוך, קודם תהליך של מכרז פנימי, מקווה שיימצאו אנשים ראויים מתוך הרשות ולא, נצטרך לצאת למכרז חיצוני. להערתו של חברת הכנסת שי, ברקע יש לנו תהליך של בחירת מנכ"ל, ועדת מינוי קמה בימים אלה כדי להמליץ לממשלה על מועמד או מועמדים לאיוש משרת המנכ"ל הבא, הוא אמור להיכנס לתפקידו בחודש יולי כך שבהמשך להערתו של חבר הכנסת שי רצוי קודם כל להמתין למנכ"ל, לפני מנהלי המדיה ואז לאייש את תפקידי מנהלי המדיה ולאחר מכן את החטיבות.


זו דרך הפעולה שאנחנו מעדיפים, זו דרך המלך, התנעת המכרזים היא קודם כל, עצם פרסום המכרזים, וכמו שאתה יודע לוקח זמן להליכי המיון ולתהליכי הסינון, אני כבר לא מדבר על זה שיש להמתין שבועיים, כי מרגע פרסום המכרזים יש להמתין שבועיים לקבלת שמות המועמדים שרואים עצמם מועמדים, ואז יש סינון. כלומר, כל מה שאפשר לעשות כדי להתניע את התהליך עכשיו אנחנו עושים, ברגע שנשלים את הישורת הראשונה הזו אנחנו נשהה את התהליך ונמתין לבחירת המנכ"ל, נמתין לבחירת מנהלי המדיה ואז נמשיך את כל התהליכים אבל, אין שום סיבה להמתין עם התהליכים שנקרא להם 'היערכות לצורך בחירת המישרות' כי זה יחסוך זמן יקר אחר כך ובהתחשב במימצאי הדוח אני אומר: לא נמתין לעד.


אם אנחנו נראה -ובתוך עמנו אנחנו יושבים, אנחנו מכירים את המציאות, אם ניתקע מסיבה כזו או אחרת באיוש משרת המנכ"ל או באיוש משרת מנהל המדיה, אז לא נמתין, בדיוק כמו שמסביר דוח המבקר, לא נמתין עד שייבחר מנהל מדיה ורק אחר כך נמנה מנהל חטיבה, אלא ניתן פרק זמן סביר, נראה שאנחנו לא יכולים להמשיך הלאה, ניאלץ לסטות מדרך המלך ואני מסכים אתך שזו הדרך הרצויה אבל אם לא תהיה ברירה, נמשיך הלאה ונאייש את שאר המישרות כי אני חושב שהדבר החשוב ביותר, עם רפורמה ובלי רפורמה, זה יצוב השדרה הניהולית ברשות השידור ואנחנו נחושים לעשות את זה במהירות האפשרית

בנושא החידוש, יש התחדשות ויש אנשים שממלאים את התפקיד כבר עשרות שנים.

ברגע שאתה מבטל את המינוי בפועל ומוציא למכרז אתה כבר פותח את זה, אז אמרתי, יש תהליך מכרז פנימי ואם יהיה צורך יהיה מכרז חיצוני. הרפורמה מדברת על פרישה של כשבע מאות עובדים אבל היא מדברת גם על קליטה של מאה חמישים חדשים ואני מקווה שחלק מן העובדים החדשים ברשות השידור -גם מתחילים- יבואו מבחוץ וזה בלי לסתור את זה שיש גם "בתוך הבית" אנשים ראויים ומוכשרים. אני חושב שהתמהיל והמינון הנכון הם המפתח להצלחה.

מתוך שבע מאות עובדים שאמורים לפרוש, כמה מהם מן השדרה הניהולית?

יש רשימה והיא לפי איגודים שונים, זאת אומרת, אגודת העיתונאים בחרה מאה שמונים כמו שהזכיר המנכ"ל, ואין שם התייחסות למי הוא מנהל ומי לא מנהל זה לפי מפתח של גובה גימלה, בהסתדרות זה לפי הסכמים אחרים, לא כדאי לפתוח את זה פה אז זה לגבי מינוי מנהלי המדיה והמינויים בפועל.


באשר לעבודה נוספת, הדוח מצביע גם על זה. יש נוהל קיים ברשות השידור ואנחנו רוצים להקפיד עליו עוד יותר, ולחדד אותו עוד יותר. הוועד המנהל באותה ישיבה כבר החליט על הידוק החגורה בנושא עבודה נוספת של עובדי רשות השידור, שהפך לא פעם לתרבות לא תקינה של עובדי רשות השידור, שעובדים מחוצה לה ללא אישורים. אנחנו קבענו שכל עובד שיהיה מעוניין לעבוד בעבודה נוספת, החל מיום קבלת ההחלטה, יצטרך להגיש בקשה מסודרת לוועדה שבראשה יעמוד סמנכ"ל משאבי אנוש, לצידו המנהל הישיר, הממונה העקיף ונציג הלשכה המשפטית ורק הוועדה הזו תהא מוסמכת לאשר עבודה נוספת, ובכך יבוא הקץ על אישורים בעל פה ועל אישורים בדרכים אחרות. תהיה עבודה מסודרת, שיטתית, שוויונית ושקופה של "מי מקבל אישור עבודה נוספת ומי לא". מצד שני אנחנו ביקשנו מן ההנהלה להקפיד 'קלה כחמורה' על כל עובד שיעבוד עבודה פרטית ללא אישור.


לגבי חוזים אישיים ומדיניות העסקה של כוכבי התקשורת, הטאלנטים כפי שזה מכונה בעגה הברנז'אית, גם פה אני לא רוצה להיכנס לשמות פרטיים כי גם אם תוקן נקודתית חוזה עם אדם כזה או אחר, עדיין יש לי חשש שהדברים האלה יחזרו בעתיד עם פרסונות אחרות ולכן, מה שאנחנו עושים זה מדיניות. קודם כל התחלנו לגבש את המדיניות ובזה עוד לא הגענו להחלטה. קיבלנו החלטה לקבל למשל מינויים של ראשי דסקים, אנחנו לא מעוניינים שהתואר הזה יהיה תואר פיקטיבי אלא שראש דסק באמת יהיה ראש דסק ושהתואר הזה ישמש רק לצורך מינוף וקידום עובדים, שוב, ללא קריטריונים. שיהיה ראש דסק, שיהיה לו דסק ושיהיו קריטריונים ברורים מי מקבל את המינוי לראש דסק. כך נעשה גם לגבי שאר הנושאים שהועלו פה.


מדיניות לגבי חוזרים אישיים, מי מקבל חוזה אישי ברשות ומי לא, העסקת גימלאים ועובדים שפרשו מן הרשות, מי זכאי, איזה גימלאי זכאי להמשיך לעבוד ואיזה לא. וכו' וכו' זאת אומרת, להסדיר את כל נושא המדיניות. אני חושב שברגע שתהיה החלטה לגבי המדיניות היישום שלה יהיה הרבה יותר ברור לכולם.


הזכיר המנכ"ל את נושא הפקות המקור, אני מקווה שהרפורמה תטפל בזה, היא תאפשר לנו, בסופו של התהליך המדורג בן שלש השנים, לעמוד בדרישת החוק של תיקצוב הפקות בפועל בהיקף של 36% מהכנסות הטלויזיה כנדרש.


תקציב - גם הוועד המנהל כבר החל בישיבה הראשונה לעסוק בזה. אני חושב שכדאי להמתין עוד מספר שבועות, אנחנו יושבים על המדוכה בנושא הזה. לא רוצים לאשר עכשיו תקציב בחטף. המוסדות נבחרו לפני חודש. בדיון הראשון כבר שמענו סקירה כדי לאפשר לנו לגבש עמדה לגבי הנחת התקציב, האם זה תקציב שמונח על הסברה שתהיה רפורמה -וכך אני מאמין או חלילה וחס, תקציב שלוקח בחשבון שלא תהיה רפורמה ואנחנו בשבועות הקרובים נצטרך לגבש את ההחלטה הסופית. אנחנו מעוניינים לקחת את פסק הזמן הזה של עוד שבועיים שלושה כדי ללמוד את הנושא לעומק אבל יהיה תקציב מאושר לרשות השידור.

לשנת 2012?

מדבר על 2011. כשנשלים את היתרה של 2011, נסדיר עם זה גם את הדוחות השנתיים, לא היו דוחות מאושרים לרשות ואת זה כבר תיקנו. נכנסים לדרך המלך גם בנושא אישור התקציב.


לגבי משנה למנכ"ל, יש דברים נוספים שעולים מן הדוח, שהם באמת נושקים לרפורמה. אל"ף, כל הנוהלים שקיימים היום ברשות השידור מתבטלים, הסעיף הראשון במסגרת הסכמי הרפורמה -ויודע את זה כל עובד ועובד וכל איגוד ואיגוד, הסעיף הראשון הוא ביטול כל ההסכמים והנוהלים ברשות השידור. הדוח מצביע על אי עמידה בנוהלים ועל חריגה מן הנוהלים ואני חושב שהרפורמה פותחת פה פתח לעיין מחדש בכל מאתיים הנוהלים שישנם ברשות השידור, לעדכן אותם ולפעול על פיהם.


באשר לכובע הכפול שבו נושא המנכ"ל, גם כמנהל כללי וגם כעורך ראשי, אנחנו היינו ערים גם למצוקה הזו ולבעייתיות הזו ואכן צריך אדם אחד שיהיה אחראי על הארגון אבל מצד שני יש שתי משימות: גם לנהל את הארגון וגם להיות העורך הראשי שלו אז במבנה הארגוני החדש אישרנו אתמול בוועד המנהל, הדבר הזה מקבל ביטוי בצורת משנה למנכ"ל שיסייע למנכ"ל למלא תפקידיו. אנחנו רוצים לשחרר את המנכ"ל כדי להיות העורך הראשי. לצידו יהיה המשנה שירכז את כל עבודת המטה כך שהמנכ"ל יהיה פנוי יותר לתוכן וכל עבודת המטה תרוכז על ידי המשנה למנכ"ל. כך אולי נקל על המנכ"ל ועל פתרון הבעיות שחלקן בא לביטוי בדוח.


הציטוט המדויק הוא שאנחנו "נלחמים בשיגרה כאילו אין רפורמה ונלחמים ברפורמה כאילו אין שיגרה", אני חושב שהדוח הזה הוא חלק מן השיגרה שאנחנו צריכים להתמודד אתה גם על רקע רפורמה וכאמור אנחנו התחלנו כבר לתקן את הליקויים.

ברפורמות שלכם ובפעילות, האם למדתם מן הנסיון של b.b.c.? כי הם עושים עכשיו רפורמות גדולות בתוך רשות השידור שלהם.

כן. מחרתיים ייערך גם יום עיון שבו אנחנו נגבש את החזון של רשות השידור, אגב, לא פעם דברים עובדים הפוך, קודם היה צריך לעשות את חזון רשות השידור ואחר כך לגזור ממנו את המבנה הארגוני ואחר כך לעשות את הרפורמה אבל המציאות היתה חזקה יותר, קודם עשו רפורמה ועכשיו גיבשנו את המבנה הארגוני ועכשיו אנחנו עושים את החזון אבל נצא לדרך. הזכרתי את זה כי אחד העורכים ביום העיון הזה, עורך בכיר ב- b.b.c. יבוא ואנחנו תמיד נשמח לעבוד עם ה- b.b.c..

אני עבדתי שם לפני העבודה שלי בכנסת.

לא לשכוח מה שאמר הנציג מן ה- b.b.c. שעשה פעם דוח על רשות השידור ובאו לראיין אותו טכנאים עם מתקן כבד כזה והוא אמר שאם הוא היה רואה את זה הוא היה משנה את כל הדוח.

אגב, לא רק מן ה- b.b.c. אלא גם מגופי שידור אחרים בעולם, לא הכל אנחנו יכולים ליישם. אני תמיד נוהג לומר שאם זה היה תלוי בי הייתי מאמץ בכלל מודל אחר לרשות השידור, טורף את כל הקלפים ומייצר רשות שידור עם שלש חטיבות שונות, לא רדיו טלויזיה, אלא חטיבת תוכן שאחראית לייצור התכנים ברדיו, בטלויזיה ובמדיה החדשה, יחידת הפקה שמסייעת לתוכן להפיק את התכנים ויחידת הפצה כי היום זה לא משנה, אתה יכול להקליט תכנית טלויזיה ולהפיץ בטלויזיה, באינטרנט, בסלולאר ובמקומות אחרים אבל, ההסכמים לא מאפשרים לנו לבצע את זה כרגע, אני מקווה שבעתיד כולנו ניישר את הקו ונוכל להתאים את עצמנו גם למאה ה- 22.

מאחלת הצלחה. מאד מבינה עם מה אנחנו מתעסקים בגלל שזה תולדה של סוציאליזם מכוער ובירוקרטיה וזה קשה מאד לפרק גוף כזה, אני מאד מבינה, באתי משם וראיתי.

ברית המועצות התפרקה יותר בקלות.

אני מאחלת לכולנו, אנחנו שנתיים יושבים כאן ושומעים עד כמה זה קשה, עד כמה זה בלתי אפשרי, עד כמה קשה להביא את הנורמה ואני מאחלת לנו שבשנה השלישית של הקדנציה הזו, נסיים את הנושא של שידרוג ושיפור של רשות השידור. תודה.

תודה אדוני יושב הראש. קראתי גם את הדוח וגם את התיקונים ואת התגובות. אולי לא צריך להפריז אבל כמעט צריך להעניק לכם מדליה, לאנשי רשות השידור כי בניגוד לכל שירות ציבורי, רשות השידור עובדת בסביבה תחרותית זאת אומרת, זה לא שירות ציבורי שהמדינה נותנת ואחרים אולי מנסים להפריט, פה יש הפרטה, יש מסלול ציבורי ובתוך כל הניהול של האניה הגדולה והישנה הזו, צריך גם לנצח, צריך לנסות לנצח ולהשאיר את זה בחיים.


כשהציבור לא מתעניין בכל הדברים הללו, הוא מקשיב מי השדרן, מה התכנית ברשת ב', מה יש בערוץ 1 ויש אויבים, זאת אומרת התחרות לרשות השידור, ערוצי השידור בעיקר הגדולים ואני מתכוון לקול ישראל, רשת ג', 88fm וכמובן הטלויזיה היא תחרות עם גופים שרוצים בכישלונה של רשות השידור או לפחות הם רוצים שהם ינצחו ולכן, זו משימה כמעט בלתי אפשרית ואני חושב שבראייה לאחור ואני מניח שיש ליקויים ויש טעויות אבל כל הטעויות שאני רואה הן כולם כדי לקיים שידור. זאת אומרת אתה לא יכול לקחת יהורם גאון אחר, אין מישהו אחר, יש אנשים אחרים אבל אתה לא יכול להכריח אותו להיות עובד רשות השידור בסביבה תחרותית וכשאתה רוצה טאלנטים מסויימים ואני מדבר על הסעיף השלישי, על ניהול כח אדם, אז זה לא אומר ש"הכל הפקרות" ו"כל מה שהטאלנט רוצה זה מה שיהיה" אבל הסביבה היא תחרותית וזה הקושי המיוחד, הנוסף על הקשיים שיש ברשות השידור.


לכן, אני אומר, בראייה לאחור של עוד חצי שנה, שנה, אם בתקופה הזו תצליחו או הצלחתם לעשות רפורמה דרמטית של הוצאת אנשים ותיקים וטובים וכניסתם של אנשים טובים לא פחות כדי לעשות פה שידור ציבורי ראוי, זו תהיה הצלחה מאד גדולה, אנחנו ממש צריך לעמוד לצדכם, היינו בדיון קודם על גלי צה"ל עם בעיות אחרות וזה אותו מאבק בסוף, שם זו אניה צעירה יותר, קלילה יותר כי זו רק תחנת רדיו אבל, בעצם אנחנו, המדינה לצורך הענין, עומדים מול כוחות פרטיים שכבודם במקומם מונח אבל הם לא מספיקים כדי לתת לנו שידור טוב ציבורי. האינטרסים שלהם הם אחרים.


לכן, בעיקר לאור הדברים ששמענו מתגובת הגוף המבוקר, שחלק נכבד מן הדברים כבר בתהליכים של תיקון, אנחנו ממש צריכים -ואנחנו זה ועדת ביקורת המדינה וזה נכון גם לוועדת הכלכלה וועדות אחרות, לעמוד לצידה של רשות השידור במאבק שהוא לא רק על קיומה -שהוא חשוב בפני עצמו אלא על קיומו של שידור ציבורי מרכזי כי אחרת, ינהלו אותנו בעלי עסקים וזה "ככה קרוב", המאבק נגד גלי צה"ל והמאבק נגד רשות השידור כדי שזה יהיה שוק חופשי ושוק חופשי לא יכול לנהל את השידור במדינת ישראל כי אוי ואבוי לנו, לאינטרסים שלנו, ששם בכלל לא נדע אותם אם כך יהיה ולכן, צריך להמשיך.


אני שמח לשמוע שכל המוסדות אוישו.


חלק נכבד מן התקלות, לפי מה שאמרתם כאן, נובע מלבנת הדומינו הזו שחסרה והיא משפיעה על הכל. אם אין ועד מנהל מסודר והוא לא מתמנה או אם המינויים שלו לא תקינים אז אין מי שיאשר לך את ההליכים של המינוי של המדיה וכן הלאה וכן הלאה אז אפילו עכשיו, כשדברים מתחילים להיות מתוקנים אתה רואה שזה גם לא מתוקן לגמרי כי אתה לא עובד לפי הסדר שאמור להיות, קודם כל המנכ"ל ואז כל ראשי המדיות ולכן אני אומר: בזהירות ובמהירות זו המשימה של החודשים הקרובים, זה לא רק ב'זהירות' כי אין לנו זמן אבל ממש, להשלים את הענין של הרפורמה, אני מעריך שבתוך שנה מהיום ואולי אפילו פחות אנחנו נתחיל לראות את הפירות של השינוי, כמאזינים ולא כחברי כנסת ולא כוועד המנהל, אנחנו נראה איך מתמנים אנשים לשדרנים, למגישים, לעורכים וזה הדבר שבעטיו התכנסנו.

ברשותך, נגעת בנקודה מרכזית, הרפורמה, בעיניי, היא כאשר הצופה ירגיש אותה בבית, המאזין ברדיו והגולש באינטרנט ולא דקה קודם, וכמו שהזכיר קודם חבר הכנסת נחמן שי את החוק שגם הוא מתקשר לדוח אז גם בישיבה האחרונה של החוק דנו בנושא של גיוס טאלנטים ואנשי יצירה והחוק החדש כן מאפשר לרשות השידור להעסיק בדרך חוקית אנשים על פי הנוהל.

תודה רבה. קודם כל ברכות לאמיר. אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו לא עוסקים ברפורמה של רשות השידור אלא בדוח מבקר המדינה על התנהלות רשות השידור, ופה עולים דברים חמורים בתרבות הניהולית והייתי אומר כמעט פתולוגיה ארגונית שקיימת כאן.


אני לא אגע בשום דבר באופן קונקרטי, לא בא', לא בג' ולא בד'. לפני קרוב לשנה אמרתי למנכ"ל רשות השידור ולאחר מכן הצטערתי ואני חוזר בי מן ההצטערות, שאולי הוא איננו האיש המתאים לנהל את רשות השידור משום שאני, שלא כחברי אורי אורבך, אני לא מאמין שהמטרה מקדשת איזשהו אמצעי בשום מקרה, בשום מקרה לא אבל, אמרתי שאני לא רוצה לגעת בעבר ואני לא רוצה להיות תקוע בעבר כי אני רוצה לדבר על העתיד.


הדבר שהכי מטריד אותי הוא המעבר לרפורמה משום שבתוך המדינית הזו כאן תלויים הדברים, כמו הסוציאליזם המכוער, מרינה, ואני דוגל דוקא בסוציאליזם היפה ולא המכוער, גם שבע מאות עובדים שכלואים בתוך המעבר הזה, גם שידורי המקור שתוקצבו בשנה האחרונה באפס, ויותר מזה, השאלה המרכזית היא האם האנשים שהיום מובילים את הרפורמה הם האנשים שיכולים לעשות את הדברים הללו ובלי להיכנס לפרטים כי תראו, הסיכום של כל מה שנאמר כאן בעיניי הוא לא הפרטים אלא הצלחת הרפורמה וזו אינה תלויה רק בשינויים ארגוניים, בניהול תקין של ענייני כח אדם ותרבות ארגונית נאותה וכו' וכו', כל אחד יכול לקרוא את הדבר הזה, זו אבן היסוד ומי שחושב ש"המטרה מקדשת את האמצעים והכל כדי שאנחנו נוכל לקיים שידור" שופך את התינוק יחד עם מי האמבטיה. כשמקצרים הליכים ומטפלים בא' ובה' ובב' אז אלו הן כבר פתולוגיות שבכל רפורמה עתידית עלולות לצוץ מחדש.


לכן, אני הרבה יותר מוטרד, אני רואה שכאן אנחנו מאד אופטימיים וזה הרבה יותר נוח לדבר כך כי לאף אחד כאן לא נוח לערוך דיון שהוא יותר כואב, והלוא מדובר באנשים ובאנשים עם כוונות טובות, אנשים שאני בהחלט מחבב באופן אישי אבל דוח ביקורת המדינה עוסק בביקורת המדינה ולא ברפורמה העתידית שברור שהיא תהיה מצויינת ולכן אני שואל אותך מוטי, ואני הרי לא קטנוני, אתה עומד לגמור ביולי, והשאלה מכאן והלאה, הרי אתה בכלל יכול לעשות דברים שיהיו בסופו של דבר בלתי הפיכים וקשורים לרפורמה הזו, וזו בהחלט שאלה, לא שאלת תם וגם לא שאלה רטורית, זו שאלה אמיתית ואני שואל את השאלה הזו ואני חושב שהיא חייבת להיאמר.


אני מציע שנתייחס לדברים האלה,לא בקלות דעת, לא בקלות ראש וגם אם הדברים תוקנו, כי בדיסציפלינות אחרות, דברים כאלה יכלו ליפול בצורה מאד מאד קשה והם חמורים ביותר אז אני מצטער שאני מקלקל פה את החגיגה, אורי, אני לא מבין את הדברים שכפי שאתה מבין אותם, ולא היה ועד מנהל, והפוליטיזציה עם מה שדובר פה על השרים ועל יולי אדלשטיין אנחנו צריכים לדון במקום אחר, והיו גם שרים קודמים, אגב, זה לא התחיל בדבר הזה, מרינה, היו מפלגות אחרות, שאנחנו מכירים, בחירות של אחרות וכדומה. התרבות הזו איננה נחלה לא של יום אחד, לא יציר של אדם אחד.

גם לא של הליכוד.

אני תמיד אומר: קודמיו, קודמיו, קודמיו של קודמיו, צריך לעשות את הדברים, לומר את הדברים בהאי לישנא ולא לברוח מהם ולכן אדוני יושב הראש בכך עומדים הדברים, מי מבצע מבחן ברפורמה ואילו תשתיות אנחנו מניחים, האם תשתיות של תרבות פוליטית קלוקלת, של פתולוגיה פוליטית, פתולוגיה ארגונית או משהו אחר?

אתייחס לגבי ההערה שאמרת על מנכ"ל הרשות: ראו, המנכ"ל מסיים את תפקידו בתחילת יולי, כמובן שהדוח מדבר בעד עצמו, הדוח אינו פשוט, הוא גם לא פשוט למנכ"ל והוא יודע את זה והדברים שם נאמרו בצורה חדה. אין ספק שאם המנכ"ל היה אמור להמשיך בתפקידו ואם היה ממשיך אז ההדיינות היתה באופי אחר ובענין אחר אבל, כרגע יש בידי ראש הרשות החדש והמנכ"ל שיבוא להסיק את המסקנות וללמוד מן הענין, גם מן הטעויות של המנכ"ל והוא אמר שחלק מן הטעויות הוא לוקח על עצמו והוא מסכים להן, לכן, לבוא ולעסוק כאן עכשיו בטעויות - נראה לי לא במקום. היה כאן דיון לפני שנה או שנה וחצי שהיה דיון הרבה יותר חד וקשה.


אני לא חושב שאתה חושב שהוועדה בראשותי היא ועדה לענייני קישוט. היא ועדה שיודעת לעבוד על הדברים. הדוח הוא ברור. בסיום נתייחס למסקנות הדוח ולשאלה איך צריך להתייחס לדוח הזה.


לגבי התיחסות לטעויות של המנכ"ל באופן אישי אפשר לעסוק בהן ולדוש בהן, הוא אמר את שאמר, אין לי מה לעשות מעבר לזה, הוא לא ממשיך בתפקידו, אם הוא היה ממשיך בתפקידו אז היינו דורשים דרישות מסויימות אבל הוא לא אז נאחל לו בהצלחה ואני בטוח שהוא היה מוותר על המתנה הזו.

נאחל לו בהצלחה, מצטרף לזה מכל הלב.

מאחל לו ואני מאמין שזו לא מתנת הפרידה שהיה רוצה.

תודה רבה. אינני רוצה לקלקל את החגיגה, והדברים של אמיר מלאי ההתלהבות.

מאיפה קיבלתם תחושה שאנחנו באיזו חגיגה?

חילופי יו"ר – היו"ר אורי אורבך

אני שומע את אמיר ומהדהדים לי קולות מן העבר, והכרתי באופן אישי יושב ראש שנכנס לרשות השידור בהתלהבות מאד גדולה ועם הזמן היא הלכה וצנחה, זה היה לפני עשר שנים, אני לא מאחל לך את זה, אמיר, אני רק אומר שזה מוכר לי ואני לא רוצה לצנן חלילה את התלהבותך אבל המכשולים הבסיסיים שקיימים ברשות השידור יכולים להכשיל גדולים וחזקים. ואני עוד לא יודע אם הם ישתנו או לא, זו השאלה, גם ברפורמה החדשה שמדובר עליה. לכן אני מאד מאד מכבד את הגישה החדשה שאתה מביא אתך ואני מבטיח, ככל שאני יכול במקום הזה, לסייע לך ולרשות כי זה נכס ציבורי מדרגה ראשונה אבל יחד עם זאת אנחנו עלולים להיקלע, עוד פעם, בעוד שנה או שנתיים, שהרי לא כל יום נעשה דיון כל כך יסודי, לנסיבות דומות, אז צריך לזכור את זה.


הפוליטיזציה של הרשות, אני חושב שזה שורש הענין כמו שציינתם בצדק ואני קורא שוב, כדי שזה יירשם על קיר הברזל של רשות השידור: "ככלל, יש ליצור תנאים שירחיקו שיקולים פוליטיים מן ההחלטות המתקבלות בענין הרשות ויבטיחו את קיומה כערוץ שידור עצמאי שמקבל את החלטותיו לפי שיקולים ציבוריים". כל מילה מדודה ונכונה. כל מילה. אתם כתבתם את זה, זה נכון מאד. והלואי שזה יתקיים אבל זה לא יתקיים. למה? כי כבר עכשיו, בחוק הזה, שסוף סוף מחוקקים אותו אחרי ארבעים שנות רשות, אני רואה שזה לא יתקיים. הממשלה לא יכולה להתגבר על התיאבון שלה, היא לא יכולה ולא משנה איך קוראים לראש הממשלה, אני אעשה לך את זה יותר קל, לא משנה איך קוראים לו, אם מתחיל בא', בש', או בר', בכל אות, היא תמיד תנסה לדחוף את ידיה לתוך רשות השידור.


אני מבטיח לך שגם בחוק החדש, אם הוא יעבור ואם ינתנו בו הגנות מסויימות תימצא הדרך. ואת זה אני אומר לך כדבר מצער משום שזה לא משנה, אנחנו מכירים את הגלגל, הוא מסתובב, זה יימשך. והיה צריך להרחיק את זה ובחוק, בגירסה הקודמת שלו, היו מספר נסיונות לעשות את זה אבל עובדה היא שברגע שהממשלה קיבלה את החוק החדש היא החזירה חלק מן המעורבויות הקודמות שלה ולכן זה יימשך וזה מצער אותי מאד כי הזדמנות כזו לא תחזור פעם נוספת. אלה הדברים, כך צריך, אמיר, כך תזכור, זה המנדט שלך, הוא כתוב פה, הוא כתוב פה, הוא יותר חזק מכל מנדט אחר.


השידור, ראו, רשות השידור היא רשות שמשדרת שידורים טובים עד טובים מאד, צריך לזכור את זה, אני כן חושב שמבחן התוצאה קובע, גם ברדיו וגם בטלויזיה יש תכניות טובות ומעלה. צריך לזכור את זה. קול ישראל הוא מדיום תוסס, מלא ענין, תופס בשעות מסויימות נתח מאד משמעותי מן הציבור הישראלי, זו עבודה מפוארת. יכול להיות שיש בזבוז, יכול להיות שיש דברים לא תקינים אבל אני אומר, בואו נשפוט גם לפי המוצר ואת אותו הדבר יש לומר גם על הטלויזיה, למרות שהיא מתנהלת בתנאים שאינם דומים בכלל למדיום מסחרי, עדיין התכניות, החל בחדשות וגם בתחומים אחרים ובנושאים אחרים, הן טובות. גם תכניות דוקומנטריות, גם תכניות בידור ויש תכניות טובות. המוצר הוא טוב, הוא מביא כבוד, ולכן, צריך לזכור את זה, זה דבר שהוא מאד חשוב כי אם גם המוצר היה רע אז בכלל היה אפשר לסגור את העסק וזה כמובן לא יקרה אף פעם אבל המוצר הוא טוב.


לגבי הניהול, אמר את זה פעם מוטי קירשנבאום, שמנכ"לים צריכים להיות גלדיאטורים, מוטי הוא לא גלדיאטור, הוא לא יכול היה להרים את הכל, הוא עשה כמיטב יכולתו ואני אומר את זה באחריות. נפלו פה פגמים אבל יחד עם זאת צריך לזכור שלא ראינו בשום מקום משהו אישי ובעיניי זה הדבר הכי משמעותי, האם הוא חטא באיזשהו חטא אישי? האם הוא חלילה נתן לגיסו? האם עבר איזושהי עבירה? לא מצאנו כזו וזה מאד חשוב בעיניי כי זה אולי מתחיל משם. ממקרים שבהם מנהל ניצל את כוחו לרעה והיו דברים כאלה בשירות הציבורי במדינת ישראל אבל כאן לא ראינו.


בענין המינויים והחוזים וכל היתר, זה מעגל שמסתובב כל הזמן, אני מכבד את חמישים ושבעה המכרזים הפתוחים שאתה עומד ליישם אותם ואתה תראה שהתמנון מחכה לך ותיתקע אחרי עשרה או חמישה עשר מן הסיבה שהזכרתי לגבי מה שמנהל צריך להיות ומעוד סיבות שאתה לא מתאר ואז תמצא את עצמך מבקר בבתי משפט, בבתי דין לעבודה, מקבל מכתבים מעורכי דין, דורש להשהות, לעכב - - -

חילופי היו"ר – היו"ר יואל חסון

אתה יכול לדבר בלשון הווה.

זה כבר קרה?! ואני יודע כי גם אני מצאתי ערימה של תפקידים לא מאויישים לאורך שנים ואמרתי: לא יכול להיות אבל זה חזר וזה "תפס", זה כנראה משהו בסיסי, יחד עם זאת אני מבין את המוטיבציה של מנהל באשר הוא, שהוא גם רוצה לנהל את הרשות ולהביא אותה להישגים, הוא רוצה בכל זאת להשיג וטאלנטים לא מוצאים ברחוב על הריצפה ואם הם טובים ואם הם מתאימים לרשות ואם הם מוכנים להסתפק במה שהרשות משלמת שזה גם כן לא פשוט אז לוקחים אותם, מה לעשות, אז נכון נפלו פגמים וצריך לתקן אותם, אני לא אומר שלא אבל צריך גם לזכור שבאיזשהו מקום הרשות גם צריכה לשדר, היא צריכה להגיע למסך וכו'.


אז תטפלו במה שצריך לטפל אבל יש כלל נוסף שצריך להדריך בנקודה הזו והוא "מודה ועוזב ירוחם". קודם כל הוא עוזב אז צריך להגיד תודה למי שהשקיע חמש שנים מחייו, היו לו מעט שערות ראש גם כשנכנס אבל צריך להגיד תודה, האדם השתדל, עשה כמיטב יכולתו, הביא דברים חדשים לרשות, אני אמרתי לו לאחרונה ואני חוזר על זה: תכניות הדת קיבלו גישה חדשה, מעניין לצפות בתכניות, אני רואה חלק, לא את כולן אבל מעניין לצפות. אפילו תכניות הדת, שהן דבר שהיה מוקצה כמעט ברשות השידור הועלו עם גישה שאומרת שאפשר לשדרן. וזה חשוב.


הדבר האחרון ואני מבקש אותו מכם, אעשה את זה גם בוועדת הכלכלה, אתם חייבים לעשות ולקיים שידורים למזרח התיכון, למרחב שקרוב אלינו, באנגלית ובערבית. לא מצאתי את זה בחוק, אני אנסה להכניס את זה, אני רוצה ומבקש שתביאו את זה גם אתם מיוזמתכם, אני חושב שזו אחריות שלכם, זה שירות מממלכתי, אני לא רוצה שירות הסברתי ולא תעמולתי, זה שירות ממלכתי שמדינה משדרת למדינות השכנות לה שנמצאות איתה ביחסים כאלה ואחרים ואתם לא תהיו הראשונים ולא האחרונים, עוד ועוד מדינות עושות את זה.

במבנה הארגוני החדש שאושר אתמול, מופיעה חטיבה בינלאומית ברשות השידור והיא מתכוונת לראשונה בתולדותיה להפיק תכנים באנגלית, גם החוצה אל העולם. תכני רשות השידור, לא ערוץ הסברה ותעמולה אלא תכני רשות השידור, חדשות, "עמוד האש" אם תרצו ותכנים יחודיים אחרים.

רק אל תלמד אותם עברית, זה קודם כל.

באנגלית - אמרתי.

יש לציין שבמקרה הזה של רשות השידור, שהתשובות באמת היו ענייניות וטובות וזה לא דבר מקובל ושגרתי שבא על דרך הכלל והיתה כוונה לשם כוונה באמת לתת תשובות ענייניות. אנחנו כמובן, כמו שעושים בכל מקרה, נמשיך לעקוב אחר קבלת תשובות ענייניות, חלק מן הנושאים אולי נעביר גם לוועדת שרים, זה תלוי בשיקול הדעת שלנו בהמשך, אם יהיו דברים שייתקעו בדרך אבל, אנחנו בהחלט עושים מאמץ מאד מתמיד יומיומי שבגופים המבוקרים לא רק יהיה דוח שיישאר בספריה אלא שיהיה גם מעקב לתיקון הליקויים ואני אומר לכם, ואני אומר את זה בכל הזדמנות, שלפני כשנתיים וחצי שלש אחוז תיקון הליקויים של מבקר המדינה נע בין 10% ל 15% מכל הדוח הגדול הזה שהוא הגיש, והיום הגענו, בזכות המעקב שלנו ושינוי שיטת העבודה שלנו, עם ירידה לפרטים, ל 55% תיקונים. זה הישג.

אעיר לך, אני קורא את ההערות שלכם ולענין של ראש הממשלה, הנושא שאתם אחראים עליו כממשלה, אתם כמעט לא מתייחסים, אין לכם תשובות, יש תשובות מאד חלקיות לגבי החלק המרכזי, למה לא מונו בעלי תפקידים, למשל.

המנכ"ל ענה על השאלות האלו וזו תשובת המנכ"ל. אני לא יכול לענות במקומו, אין לי סמכות להגיד למנכ"ל אבל מה שכן אנחנו בהחלט נמשיך לעקוב גם אחרי הנושאים האלה.

המעקב הוא חשוב רק התשובות לצערי לא מספקות ואומר יותר מזה, הייתי מצפה גם להתייחסות של השר אדלשטיין על הביקורת שיש כלפיו.

שלחנו לכל הגופים וגם למר אדלשטיין ואם הוא רוצה הוא עונה. אין בחוק סעיף שמחייב אותו לענות. יחד עם זאת אנחנו, עם שאלות המעקב, נפנה שוב ושוב ונגיע לתוצאות.

אני לא רוצה לקלקל כאן את האוירה הפסטוראלית - - -

איזו פסטוראליה?

ברצוני לברך את יושב הראש החדש, וגם לאחל למנכ"ל הפורש הצלחה בדרכו החדשה. האמת היא שביחס לטיפול של אומ"ץ בנושא של רשות השידור, שנמשך כבר מספר שנים, אני נפש חצויה, כי אני כמקצועי עתונאי ואני מילאתי תפקידים בארגון המקצועי, אני יודע מה זה שבע מאות עובדים שצריכים ללכת הביתה ומה זה רפורמה, אבל, מצד שני, זה גוף שמנסה לשמור על מינהל תקין, ונתקלנו בשורה ארוכה של מקרים ומצאנו את מבקר המדינה ככתובת המתאימה לכך. בשנים האחרונות העברנו שורה של תלונות וחומרים למשרד מבקר המדינה, שחלקם מצאו את ביטויים בדוח וחלקם לצערי הרב לא מצאו את ביטויים הדוח. אנחנו מברכים את מבקר המדינה על הדוח הזה, בשעתו סברנו שצריך להיות דוח מיוחד על רשות השידור בלי להמתין לדוח הכללי ואולי אם הדוח היה מקדים בשנה ומספר חודשים אולי היו נחסכים מספר דברים אבל אפשר עכשיו לברך על המוגמר.


אתמקד בשלש נקודות. האחת הוזכרה כאן, הפוליטיזציה. נכון שהנושא הזה הוא היסטורי במדינה עוד מימי בן גוריון וכולנו מכירים את הנושא הזה אבל היום או אתמול פורסם דוח של נציב הקבילות, הנציב של רשות השידור, אלישע שפיגלמן שהוא מעלה נושא חדש של שדרים או מגישי תכניות שהדיעות הפוליטיות שלהם מוצאות ביטוי בשידורים או בצורת ההנחיה או ברמזים או בחוסר סבלנות ואני פונה אל יושב ראש רשות השידור, כי אנחנו מצפים שהדוח הזה של אלישע שפורסם היום יקבל ביטוי מעשי וינקטו צעדים נוספים.


נושא שני, לצערי הרב, אנחנו נתקלנו בתופעה שמבקרת הפנים של רשות השידור, איתנה, וצר לי שאיני זוכר להגות נכון את שם משפחתה, הפכה לנרדפת, זה הגיע למצב כזה שבשלב מסוים חשבנו שאנחנו צריכים לפנות אל מבקר המדינה ביוזמתנו, מבלי שהיא ביקשה מאתנו ולבקש שיגנו עליה מפני רדיפה.

האם היא פירסמה שחיתויות?

היא פירסמה כל מיני דוחות, שלא נעמו לצד זה או אחר והיא ממש נרדפת. במציאות הישראלית, יש דבר מאד מעניין, תמיד "שולפים" כל מיני "תיקים", כל מיני דברים כדי לנגח אותך ופתאום שלפו נגדה, ולא בדקנו את הנושא הזה ואין לנו כלים לבדוק, שהיא דיווחה כך או אחרת, כן עבדה במשרד או לא עבדה במשרד ולא זה מה שקובע כי הנושא המרכזי בעינינו הוא שמבקר פנים, לא רק מבקר פנים של רשות השידור, צריך לעשות את העבודה שלו, כל הנושא של ביקורת פנים במדינת שראל יש לו בעיה מכיוון שמבקרי פנים כפופים למנכ"לים ולשרים וזה נוגע לתנאי שכרם ותנאי עבודתם ויש בעיה עם זה אבל אני מצפה שבקדנציה החדשה, מבקרת הפנים או מישהו אחר, ימלאו את תפקידם כראוי.

היה דיון בוועדה בענין קדנציה למבקר ומחקנו את מגבלת תקופת השירות כדי שהיא לא תהיה חשופה וכדי לחסן אותה.

דבר אחרון ואסיים בנימה אופטימית, אני רוצה לומר לכם שאנחנו מברכים על השידור הציבורי, זה גוף רציני מאד, מקצועי מאד ודיבר כאן חבר הכנסת נחמן שי, שהיה פעם מן הצד השני של המיתרס והוא דיבר על הרמה הגבוהה של הרדיו והשאר, אני צופה לעתים קרובות והרבה מאד מן המשדרים, גם הדוקומנטריים, של הערוץ הראשון הם שידורים מדהימים ממש, חבל רק שהרייטינג הוא לא מספיק, יכול להיות צריכים למצוא דרכים לשווק את רשות השידור בצורה יותר טובה, שהרבה אנשים ידעו על תכניות, חוץ מן הלוח היומי שמופיע בעיתונים אז שוב, אני מברך על הדוח של מבקר המדינה ואני מקווה שבשנים הקרובות לא יהיו לנו דוחות דומים.

רק נקודה אחת שטרם התייחסו אליה ואנחנו מבקשים להעלות, נושא שהיה לקוי לאורך השנים ואנחנו חוששים שהוא לא מטופל גם ברפורמה המתוכננת הוא נושא התימחור. מה שנקרא תימחור של שעת אולפן ושל שעת שידור. אחת הסיבות שבגללן הגענו למצב שהגענו אליו היום היא שלא היה תקציב מסודר ויש לשאול את מנהל הטלויזיה האם יש לפניו תקציב שעומד לרשותו שעל פיו הוא מתנהל או שאומרים לו: תפיק מה שתפיק, ואחר כך נתאים את זה לכספים. התימחור הוא דבר בסיסי ומתחייב והוא א-ב של מינהל תקין. אשמח אם מישהו כאן ישיב לי, עדיין לא הצלחנו לקבל תשובה לשאלה הזו: כמה עולה שעת שידור, שעת אולפן? ואנחנו מאד מבקשים ומקווים שהנושא הזה יטופל ברפורמה של רשות השידור כדי שלא נגיע שוב למצב שאנחנו נמצאים בו היום. תודה.

את צודקת. הנושא של תימחור הוא נושא שעלה בתקופתו של הוועד המנהל הקודם, התקבלה החלטה שהיות מרכיב כח האדם הוא מרכיב מהותי וההסכם הקיבוצי החדש עומד לשנות את כל צורת ההעסקה, אז העיתוי לדאוג שתהיה מערכת תימחור שבאמת נותנת למנהלים נתונים על עלות כל שעת שידור הוא אחרי שיתגבשו ההסכמים החדשים. לשם דוגמה, בהסכם הישן באולפן נתון היה תקן של עובדים שחייבים לשבץ אותם, בין אם צריך אותם ובין אם לא, והיה גם תקן של שעות שאותם עובדים מגישים בדווח, משמונה עד אחת בלילה בלי קשר למה שהם עושים אז על בסיס כזה להקים מערכת תימחור זה לא מעשי.

אבל גם לעתיד לבוא כדי שלא נגיע שוב לאותה נקודה, נראה שכרגע אין כוונה ליצור תימחור.

לא נכון, אם וכאשר וכפי אנחנו מקוים ייכנסו לתוקף ההסכמים הקיבוציים, זו אחת המטלות שנצטרך לתת עליה את הדעת.

אפשר להוסיף שליד כל מנהל מדיה יהיה איש כספים, רפרנט כספים שזה יהיה חלק מתפקידו, ובחלק מן המחלקות כמו החדשות בטלויזיה יהיו תקציבאים שהם חלק מן התקן החדש.

שידעו מול איזה תקציב הם פועלים.

אנחנו מדברים על תקציבאים ואנשי כספים שלא היו במדיות.

מספר הערות לגבי התקציב.

איך אתה מתכוון להתייחס לשאר המבוקרים בדוח?

מיהם?

קרא את הדוח. א', ג', ה'.

לגבי התקציב, המדיניות שלי היא לתת לכל ראש חטיבה וראש מדיה וראש מחלקה את התקציב הייעודי שלו ולא תהיה גם זליגה מתקציב לתקציב. אני אומר את זה ברמה היותר גבוהה ואסביר. מליאת רשות השידור קבעה לראשונה בתולדותיה מהם עוגני השידור של רשות השידור, הגדרנו אותם, זה אולי טרוויאלי אבל אף פעם לא הוגדר: תעודה, חדשות, תרבות, דרמה, וספורט והשלב הבא יהיה לקבוע כמה שעות שידור אנחנו רוצים לתת לכל אחד מן העוגנים האלה ואז נדאג שהתקציב יהלום את ההחלטה. זאת אומרת, אם נחליט, למשל, שאנחנו רוצים ארבע עשרה שעות דרמה, נדאג שלמנהל מחלקת הדרמה יהיה תקציב שיאפשר לו להפיק ארבע עשרה שעות. זה באשר לתקציב.


באשר לתימחור אני מסכים עם מה שאמר מנכ"ל כספים, גם אני שאלתי את השאלה הזו כשנכנסתי והתברר שכרגע אי אפשר לתמחר אבל אחרי הרפורמה, לא רק שיהיה תימחור אלא שיחידות "יקנו" במרכאות שירותים מן התקציב שלהם, זאת אומרת, אם מנהל הטלויזיה הישראלית ירצה להפיק תכנית ומנהל מחלקת הדרמה ירצה להפיק את אחת מארבע עשרה השעות, הוא יפנה אל מנהל מחלקת הטלויזיה ויקבל שובר שיאפשר לו לקנות את אותן השעות.


מר אבנרי יצא ולפחות לפרוטוקול אני אשיב לגבי ההערה שלו בענין הנציב אז קודם כל לא מדובר ב"דוח" ולא מדובר ב"פורסם" כי זה לא דוח, זה נייר עמדה וזה לא פורסם זה הודלף. והנייר נכתב לבקשתי כיוון שאנחנו רצינו, במליאת רשות השידור, לדון בנושא הזה של הבעת דעות בשידור, עוד לא קבענו עמדה, אנחנו חשים שיש איזשהו סחף בנושא הזה של שדרן, עיתונאי - - -

האם יותר מדי דעות ימניות נשמעו?

יותר מדי דעות ובוא לא נגרור את זה כרגע, יותר מדי דעות ואנחנו צריכים לקבל החלטה עניינית.

כשאני מקשיב, אני לא שומע דעות ימניות.

חבר הכנסת אורי אורבך, האם אתה באמת לא רואה דעתנות יתר? ואם פעם היו ראיונות של אנשי ציבור ובעלי תפקידים והם היו מתראיינים, אז היום יש יותר פרשנים שמתראיינים מאשר אלה שנושאים באחריות עצמה. האם אתה לא שם לב לזה?

אני בעד מיגוון של דעות שיישמעו.

אבל הפרשנים, האם נראה לך הגיוני שרוב זמני השידור הם אנשים שמראיינים אחד את השני, פרשנים שמראיינים אחד את השני?

אם יש דעות אישיות, אם נשמעות דעות אישיות, וזו הטענה שלי, צריך מיגוון של דעות אישיות.

כמה שנים אתם תייללו שאין לכם נגישות?

דיברתי על מיגוון, זה הכל. לא שרק דעות שלי יישמעו אלא מיגוון של דעות, זה מה שאני רוצה. הנה, היו תלונות.

בתשובה לשאלה שנשאלה פה, הנושא בבדיקה, אני ביקשתי מנציב הפניות להכין נייר עמדה והמליאה התחילה לדון בזה. נגבש החלטה ואני לא קובע ערכית כרגע אם זה נכון או לא נכון, העובדה היא שיש סחף של הבעת דעות בשידור ואנחנו רוצים לבדוק.


לגבי המבקרת, אמרתי אתמול בדיון עם הוועד המנהל, שבו דנו גם בנושא של המבקרת, שאנחנו עומדים מאחורי מבקרת הפנים שלנו, היא עושה עבודה חשובה ולא פעם גם חוסכת כספים לרשות בזכות הביקורת, אני רואה בביקורת כלי ניהולי חשוב, ובהחלט נותנים לה את מלוא הגיבוי.


באשר לשאר המבוקרים, אני לא רוצה להתייחס כרגע, נעבור סעיף סעיף אחרי כל מימצא בדוח. אני מבטיח יישום מלא של הדוח.

אסכם את הדיון בהחלטות הוועדה.


קודם כל אני מצטער אם היתה איזושהי אוירה רגועה או ידידותית לסביבה, זה לא רומז שאנחנו חושבים שהדוח הזה הוא לא חמור, אנחנו חושבים שהדוח הזה הוא דוח חשוב, הדוח הזה הוא חשוב וחמור ובעל משמעות רבה ביותר לעתידה של רשות השידור.


ההתייחסות הקלה כאן היא בהקשרים האישיים של מנכ"ל הרשות שמסיים את תפקידו והדברים שלו נאמרו בצורה ברורה, גם על ידי הדוח וגם על ידו עצמו ועכשיו מה שנותר הוא לשמוע את שאמר ראש הרשות מר גילת שאמר בצורה ברורה שהוא מתכוון ליישם את מסקנות הדוח הזה ולטפל בליקויים שהוצגו והם רבים.


אני אומר לך, אתה קיבלת מטלה מאד מסובכת ומאד מאד מורכבת, אבל, יכול להיות שזו דווקא העת המיוחדת שבה יקרו הדברים שלא קרו הרבה שנים, יכול להיות שבאמת הרפורמה תצא לדרך ותוכח אחת ולתמיד ויכול להיות שגם אתה תקבל את ההחלטות הנכונות, מה שבטוח הוא שיש לך את הדוח הזה על השולחן, ואני חושב שכדאי לך לקחת אותו ברצינות ולהתייחס לליקויים שם ולדברים שם כי גם אם הם נוגעים בדברים ספציפיים הם עדיין מתייחסים לתרבות ניהולית שהיתה קיימת שם ולפתולוגיה ארגונית, כפי שאמר חבר הכנסת גילאון, פתולוגיה ארגונית בעייתית ביותר, ולכן צריך פה לגעת בזה ואתה חייב, זו אחריות שלך לעשות את זה.


אני רוצה להודות למבקר המדינה ולצוותו על הדוח הזה ואני רוצה לומר, בהקשר של הליקויים, שאנחנו נמשיך ונעקוב אחרי הביצוע. אנחנו נקיים דיון מעקב בטווח זמנים שאנחנו נשקול אותו כי אני רוצה לראות כיצד מתפתחת הרפורמה. זה קשור לעיתוי ואני מחכה לראות איך הדברים מתפתחים שם ואז אחליט מתי יהיה דיון המעקב והדיון הבא יהיה בנוכחות ראש הממשלה והשר אדלשטיין והשרים הרלבנטים, כדי לוודא שהשר הממונה עובד על זה שהדברים יטופלו ושאתה, כמי שמונה על ידי השר הממונה ועל ידי הממשלה, מקיים את הדברים.


הדבר הנוסף שמבחינתי הוא אמירה חשובה של הוועדה, שצריכה להיאמר הוא שאני מאד מקווה שהרפורמה תתייחס ותשפיע ותצמצמם כמה שיותר את מעורבות השר הממונה. אני חושב שצריך להיות ניתוק בין השר הממונה לבין המינוי של בעלי התפקידים ברשות השידור, אני חושב שהשליטה הזו כביכול ברשות השידור או הרצון הזה להיות ברשות השידור, היא חרב פיפיות, והשידור הציבורי צריך להיות שידור עצמאי, הוא צריך להיות שידור מקצועי, צריך שבעלי התפקידים בו יהיו אנשים מקצועיים והוא צריך לתת דין וחשבון רק על המקצועיות ורק לציבור ולא למי שמינה אותו.


אני חושב שזה הדבר הנכון ויש דרכים -באמצעות ועדות מקצועיות וועדות אחרות שיכולות להבטיח את המינוי, את מינויי האנשים הטובים ביותר, עם מינימום עד אפס שיקולים פוליטיים. אני מאד מקווה שילכו לכיוון הזה, ואם לא ילכו לכיוון הזה אז הוועדה לביקורת המדינה תצטרך להיכנס לענין הזה בצורה נוספת, בוודאי אם תהיה אינדיקציה, לדוגמה, אם יסתבר שמינוי המנכ"ל הבא הוא מינוי שיש בו יותר אספקטים פוליטיים ממקצועיים אז נבחן ונראה, לא יודעים מי המנכ"ל שאמור להיות אבל אני בהחלט מתכוון לעקוב ולוודא שלא יגברו השיקולים הפוליטיים על פני השיקולים המקצועיים ולצערי, ברוב המקרים ניתן להבחין אם השיקולים הפוליטיים גוברים וגם בהתנהלויות האחרות, לא בטוח שהן כבר לא נעשו, לגבי ההרכב של הוועד המנהל ולגבי הרכב של המליאה אבל, אני מקווה שלגבי הרפורמה תהיה הבטחה שלא תהיה עוצמה גדולה מדי לשיקולים פוליטיים ועוצמה בכלל. אנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה.

מילה על עצם זה שיש רפורמה, כי אנחנו על סיפה של רפורמה וגם זה קרה כבר בשנים האחרונות.

אז אנחנו, כמו שאמרתי, נותנים צ'אנס הפעם לרפורמה הזו שאני מקווה שהפעם כן תעבוד וכן תיושם ותהיה לה משמעות גם לגבי ההתחדשות, ואני מבקש שגם הרפורמה, כשהיא תעבור, אני מקווה שהיא תהיה גם התחדשות של כח האדם, התחדשות רעיונאית, תוכן חדש, דברים חדשים, ואנחנו נעקוב אחרי זה גם בהמשך הדיון כמו שאמרתי, בכפוף לדרך בה תתקדם הרפורמה.


מר שקלאר, מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך ואני מודה לכולכם על ההשתתפות.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב 12:43