ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 24/05/2011

יום אמנות עולים - אמנויות הבמה

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

com_alex

2011-07-06Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 415

ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שלישי כ' באייר התשע"א (24 במאי 2011) בשעה 12:00

סדר היום: יום אמנות עולים – אמנויות הבמה
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר – היו"ר
מוזמנים
נעמי יפה – מפמ"ר אמנות, משרד החינוך

רונית ראובן – מנהלת מחלקת אמנים וספורטאים, משרד החינוך

נילי כהן – סגנית מנהל מִנהל תרבות ואמנות, משרד התרבות והספורט

אור דורון – דוברת, משרד התרבות והספורט

רות דיין מדר – מנהלת תחום חברה, מרכז השלטון המקומי

דני כץ – ראש תחום אירועים, החברה למתנ"סים

שמואל עצמון-וירצר – מנכ"ל ומנהל אמנותי, תיאטרון היידישפיל

שמחה שטיין – סמנכ"ל פיתוח ומשאבים, תיאטרון היידישפיל

מיכאל טפליצקי – מנהל אמנותי, תיאטרון קונטקסט

שני אלכסנדר צ'ורני – במאי

רינת גל-און – מנכ"לית תרבות לישראל

לנה קריינדלין – מנכ"לית תיאטרון גשר

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי









יום אמנות עולים – אמנויות הבמה
היו"ר אלכס מילר
צהריים טובים. אנחנו ממשיכים בסדר היום. ועדת החינוך מציינת היום שבוע אמנות עולים במסגרת תערוכה שמוצגת בקומה הזאת. בוודאי כשנכנסתם ראיתם את התערוכה של האמנים. הייתה לנו כאן ישיבה בנושא יצירה פלסטית והעלינו כל מיני סוגיות של הבעייתיות של אותם אמנים עולים שמחוסר המודעות שלהם למנגנונים שמדינה עובדת לפיהם לא הצליחו לחשוף את עצמם כלפי המוסדות שהמדינה מטפלת ותומכת בהם. זה, לדעתי, אחת הבעיות באמנות בכלל בישראל – עניין של חשיפה. כל השאר, כמובן, תלוי באמן עצמו – עד כמה הוא מצליח לחשוף את עצמו, עד כמה האמנות שלו מקבלת הכרה ציבורית. כך לדעתי הוא גם מתקדם. אנחנו לא נכנסים לעולם הזה מי יותר מפורסם ומי פחות, מי מוכר יותר ומי פחות – זה לא ענייננו, אבל אנחנו מתעסקים יותר בשאלה עד כמה הבמה פתוחה לכל אחד ואחד ועד כמה העולם הזה פתוח, ומה ניתן לעשות כדי שהוא ייתן חשיפה לכל אחד שרואה את עצמו חלק מהמערכת הזאת.

בישיבה הזאת נדבר על אמנות הבמה. לדעתי, יש חשיפה מאוד גדולה גם של עולים. אני מתייחס לא רק לעולים שנחשבים עולים במסגרת החוק של עשר שנים, אלא בכלל – כל מי שלא נולד כאן בארץ, עד כמה היכולת של שילוב במנגנונים שקיימים היום בישראל – תיאטראות וכל מיני יוזמות בעולם הקולנוע. ראינו גם שחלק מתחילים לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהגיע לכל מיני תחרויות בינלאומיות. על כך אני מברך, אבל אני עדיין חושב שיש הרבה מה לעשות. זה תלוי ברצון הטוב של כל מי שעומד בראש המוסדות הקשורים לכך.

כשנשמע את האורחים אולי נוכל לעלות על הסוגיות השונות שתינתן גם לנו אפשרות להתערב ולראות איך אנחנו יכולים לסייע, ובאופן כללי – איפה אנחנו עומדים היום מבחינת המערכת – בהיבט התמיכות ובהיבט שיתוף הפעולה, תיאטראות וכולי.

שמוליק, אתה רוצה להתחיל? תן לנו את הזווית שלך לנושא אמנות הבמה מבחינת העולים שלא נולדו כאן בארץ, ונמשיך הלאה.
שמואל עצמון
שלום. אני כנראה הצעיר פה בחבורה אז נותנים לי את רשות הדיבור, ואני כנראה גם העולה הכי צעיר כי עליתי רק לפני 63 שנים. כך שכששואלים אותי בן כמה אני היום, אני אומר שאני בן 63. התחלתי לספור את ימיי מרגע שרגלי דרכה על ארץ הקודש.

אני רוצה להאיר פה את הנושא של חשיבות הקשר של התיאטרון שעליו אני ממונה ושאותו ייסדתי מתוך מטרה של קירוב לבבות וקירוב תרבויות. יש חשיבות גדולה מאוד לקירוב הלבבות של כל העולים החדשים שבאים להיות קהל צופים ועל אחת כמה וכמה כמקום קליטה לאמנים שצריכים להיקלט. תיאטרון "יידיש-שפיל" עושה עבודה מצוינת בנושא הזה, ואני גם מברך את תיאטרון "גשר". הגברת קיינדליך לא הייתה אז, אבל מי שהושיט ל"גשר" את היד הראשונה וקלט אותו זאת לא הייתה "הבימה" כי "הבימה" הזמינה אותו. כשהוא יצא לחופשי והתחיל להיות משוחרר אנחנו, בתיאטרון שלנו, נתנו להם את הבמה כדי שיוכלו להתפתח.

לכן חשוב להדגיש שתמיכה בעולים היא לא רק כשנותנים להם – הם גם מחזירים. הם מחזירים לתרבות הישראלית בכל השטחים, ולכן חשוב באמת לתת את הדעת לא רק לנושא הקבלה, אלא גם לנושא הנתינה.

אני אדבר בקצרה על נושא הנתינה: התיאטרון שלנו מונה כיום צוות של 45 איש פעילים – עובדים, עובדי במה, שחקנים. 40% מהם הם עולים חדשים, ביניהם כאלה שאפילו עוד לא עשר שנים בתיאטרון. אני גם יכול להגיד מה הם נתנו: יש לנו את מישה צ'רניאבסקי שהוא אחד ממעצבי החשמל הפופולאריים – אין כמעט הצגת פרינג' או משהו כזה שידו לא נמצאת שם; אציין את השחקנים והשחקניות שלנו כמו לנה ירלובה שהיא כיום כמו חנה רובינא בקאמרי, יושב פה עוד שחקן שקלטנו אותו, והוא כיום במאי והוא התפתח – סשה.
מיכאל טפליצקי
תקרא לי גם מישה.
שמואל עצמון
אנדריי קשקר, אירמה ספנובה, צנדלר גרא, אנבלה שהיא גם עולה חדשה מלפני 50 שנה. כלומר העולים החדשים צריכים להרגיש בעצמם שכל מה שהם – הם מקבלים ברצון ולא בחסד כי יש להם מה לתת. יבורכו על מה שהם נותנים. זה מה שיש לי להגיד. פרקטית אין לי מה לעשות כי עוד לא נכנסנו לזה. נתחיל מתיאוריה, ואחר כך נדבר על פרקטיקה.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

מי עוד רוצה להתייחס?
מיכאל טפליצקי
שמי מיכאל טפליצקי. אני שחקן ובמאי, וכעת אני המנהל האמנותי של תיאטרון "קונטקסט", תיאטרון אשדוד. זה תיאטרון של עולים. זה תיאטרון שמשחק בשפה הרוסית כעת.
היו"ר אלכס מילר
איפה אתם נמצאים?
מיכאל טפליצקי
באשדוד.
יהודית גידלי
איך נקרא התיאטרון?
מיכאל טפליצקי
"קונטקסט". אנחנו שייכים לחברה ותרבות של העיר אשדוד. לשמחתי ולאושרי, יש שם אנשים שתמכו בתיאטרון: החברה לתרבות, סגן ראש העיר מר גיטרמן. אלה אנשים שבעצם גידלו את התיאטרון. אני הגעתי לשם לפני שנה וחצי. התיאטרון הזה, נכון לעכשיו הוא תיאטרון מצליח. בשנה שעברה שיחקנו בכ-40 הצגות, שזה המון לקבוצת תיאטרון מתחילה. אנחנו בעצם התיאטרון הרוסי הגדול ביותר שמשחק בהצגות ברוסית. אנחנו עדיין לא מגדירים את עצמנו כתיאטרון רוסי, אנחנו מגדירים את עצמנו כתיאטרון ישראלי שמשחק בשפה הרוסית וישחק גם בכל שפה שהעם היהודי מדבר בה.
יהודית גידלי
מה ההצגה?
מיכאל טפליצקי
ההצגה האחרונה היא "מירלה אפרת". ברוסית.
יהודית גידלי
כשאתה אומר, 40 הצגות- -
מיכאל טפליצקי
40 פעמים שיחקנו. יש לנו ארבע הצגות: "קוורטט", כיסאות של יונסקו" – שזאת הצגה שנוסעת עכשיו לפסטיבלים. אנחנו מוזמנים לפסטיבלים ומייצגים את מדינת ישראל. אנחנו נשחק בכל שפה, ובינתיים אנחנו יושבים ומשחקים ברוסית. ההצגה "מירלה אפרת" היא הצגת הדגל של התיאטרון עכשיו. היא הצגה מורכבת מדי בשביל תיאטרון קטן כזה. יש לנו שמונה שחקנים על הבמה, וזה הרבה מאוד בשבילנו. התרגום לרוסית נעשה בפעם האחרונה לפני 100 שנה. אני שיחקתי ב"מירלה אפרת" בתיאטרון "יידיש שפיל" לפני 15 שנה, ועכשיו היה לי חשוב להחזיר את "גורדינג" ואת "מירלה אפרת" ואת התרבות היהודית שלנו לקהל הרוסי.
היו"ר אלכס מילר
לפי מה שאני מבין, התיאטרון שלכם נמצא תחת העירייה, כן? אתם לא גוף נפרד.
מיכאל טפליצקי
כן, החברה לתרבות של אשדוד.
היו"ר אלכס מילר
אני זוכר שהעברנו את הפנייה שלכם לתמיכה, ובשביל לקבל תמיכה ממשרד התרבות אתם צריכים להיות גוף נפרד – עמותה או משהו כזה, נכון?
קריאה
לא, אפשר גם באמצעות החברה.
היו"ר אלכס מילר
התחלתם לטפל בזה?
מיכאל טפליצקי
לפני שבוע שלחנו את המכתב הראשוני לעירית פוגל והייתה לנו ישיבה גדולה איתה. זה אפשרי.
רונית ראובן
- - - מקבלים סיוע גם ממרכז אמנים עולים.
מיכאל טפליצקי
כאמן יוצר אני חייב להודות שבמשך הרבה שנים אני מקבל סיוע ממרכז לקליטת אמנים עולים. אני מאוד מודה למרכז הזה. אנחנו מקווים שהשנה גם התיאטרון יקבל את הסיוע הזה. אני מקווה שנקבל סיוע ממשרד התרבות וממשרד הקליטה. רוב השחקנים הם 10-3 שנים בארץ.
היו"ר אלכס מילר
מצוין. נאחל לכם בהצלחה. טיפלתי בנושא הזה לפני כחודש- -
מיכאל טפליצקי
תודה. כשהגענו למשרד התרבות ראינו את המכתב שלך.
היו"ר אלכס מילר
יופי, מצוין. אני מקווה מאוד שהמהלך יצליח.

דני כץ, בבקשה.
דניאל כץ
אני מהחברה למתנ"סים. אני רוצה לספר על משהו מעט אחר. אנחנו לא מתייחסים לאמן האינדיבידואל, אלא מנסים בחברה למתנ"סים על כל שלוחותיה – 180 מתנ"סים בכל רחבי הארץ ועוד כ-60-50 שלוחות, לנסות לא להתייחס לטעות שהייתה בשנות ה-50 כשהגיעו עולים חדשים עם מסורות וניסו לשמר אותן ונתקלו – ניתן לומר אפילו – בסוג של עוינות.

יש היום בחברה למתנ"סים הרבה מאוד להקות של עולים שמנסות לשמר את הפולקלור המסורתי שממנו הם הגיעו: להקות קווקזיות, להקות אתיופיות. גם אלה שהגיעו מחבר העמים הביאו איתם בכל אמנויות הבמה – גם בתיאטרון, גם בשירה, גם בזמר. אפילו הדור הצעיר יותר – לא בהכרח "דור ב'" – אלא גם חבר'ה צעירים שעלו והם היום בני 18-17 ועלו לפני כעשר שנים – עדיין מביאים את המסורת שלהם ומנסים לשמר אותה. אנחנו מנסים להתמודד עם הרצון שלנו לגרום להם לשמר את המסורת. הבעיה היא, כפי שתמיד אנחנו מעלים, זה נושא התקצוב. אנחנו בדרך כלל נאלצים לצמוח ב"רוחב הכתפיים" שלנו, וזה לא תמיד מצליח, אבל זה דבר שהיינו מאוד רוצים לעשות. החדר הזה יכול לקבל החלטה לעשות יום בשנה שיהיה כל כולו "יום העולה החדש" ולהתייחס ביום הזה לכל הנושא של תרבויות מסורתיות של כל עדה ועדה, בחזקת הגישה שאנחנו מחבקים את זה, ואנחנו רוצים להיות שותפים ולא הטעות שהייתה בשנות ה-50 שהדפנו אותם.
היו"ר אלכס מילר
בסדר גמור. אני גם מציע שמשרד התרבות ייקח את היוזמה הזאת גם עליהם כך שאם אפשר לארגן יום תרבויות שונות, מין קונצרט שיהיה משותף לכל מיני גורמים כיום הוקרה, זה יכול דווקא להיות נחמד. אמנם אנחנו בכנסת יכולים להציג את התערוכה, אבל להביא הצגה או להקות זה קצת מסובך. אבל באופן כללי אפשר לחשוב על הרעיון יחד עם החברה למתנ"סים שתיתנו מתנ"ס מרכזי לאירוח אמנים. אני מאמין שאפשר להתארגן יחד עם משרד הקליטה ולארגן יום כזה יפה. היה ניסיון יפה מאוד שהצליח כאשר היה גל של קונצרטים ברחבי הארץ לרגל 20 שנות עלייה שיזמו משרד הקליטה יחד עם רשויות מקומיות שונות. זה עבר יפה מאוד. אמנם היו שם אמנים שהגיעו מברית המועצות לשעבר, אבל אם אנחנו רוצים לתת ביטוי לכל מיני אמנויות מקווקז מהמזרח- -
דניאל כץ
מאתיופיה – יש שם דברים נפלאים.
היו"ר אלכס מילר
נכון, אז צריך להתארגן בצורה קצת יותר מסובכת אמנם, אבל לדעתי תיתן חשיפה לאותם אנשים. דרך אגב, אנחנו מציינים היום 20 שנה לעלייה מאתיופיה, ואני מאמין שעם כל היכולת שלנו היום לבוא ולהצביע ולחשוף את כל אותם נושאים, אז לדעתי, גם ציבורית ברגע שאנשים נחשפים לכך שהעולם הזה קיים וחי ועובד, זה משיג חלק מהמטרה שלנו שהיא החשיפה לאמנויות שונות ולאמנים.

בבקשה, אדוני.
אלכסנדר צ'רני
אני במאי קולנוע ומפיק. אני רציתי לדבר על הפקת סרטים שבה השתתפו הרבה עולים חדשים בתמיכת מרכז אמנים עולים. במשך עשר שנים אני יצרתי כמה סרטי אנימציה וכמה סרטים עלילתיים. קולנוע לא צריך במה כמו בתיאטרון – בקולנוע כדי להגיע לצופים צריך קודם כול טלוויזיה, ואולי טלוויזיה חינוכית. על זה אני רוצה לדבר. למשל, כמה סרטי אנימציה יקרים מפז ומחשב השתתפו בהמון פסטיבלים לקולנוע בינלאומי וזכו בהרבה מאוד פרסים. אני נתתי - - - בארצות-הברית, בקנדה ובאיטליה. אבל בארץ אף אחד לא רואה סרטים כאלה. בנושא הסרטים זה בדיוק פולקלור יהודי. איך זה הגיע לצופים ולילדים? אם יש אפשרות להקרין את הסרט בטלוויזיה החינוכית. גם בסרטים העלילתיים השתתפו המון שחקנים עולים חדשים- -
היו"ר אלכס מילר
משרד החינוך - - -
נעמי יפה
במסגרת סל תרבות ארצי התלמידים צופים באירועי תרבות ואמנות. כך שיש מחלקה לקולנוע בסל תרבות ארצי שמומלץ לתלמידים- -
היו"ר אלכס מילר
איך המנגנון הזה עובד? מגישים בקשות, ואתם קובעים לטלוויזיה החינוכית מה להציג?
נעמי יפה
כן, לכל תחום אמנות יש ועדה- -
היו"ר אלכס מילר
אתם מכירים את זה?
אלכסנדר צ'רני
לא.
נעמי יפה
סל תרבות ארצי.
אלכסנדר צ'רני
הבעיה אצלנו בשנה האחרונה שעדיין לא הגיע תקציב. אני התחלתי פרויקט חדש – סרט עלילתי שהוא מאוד אקטואלי- -
היו"ר אלכס מילר
ממי אתה מקבל תקציב?
רונית ראובן
ממרכז אמנים עולים. אין לנו כרגע תקציב לאשר את כל הפרויקטים שהוגשו. אנחנו אישרנו כרגע, רק על-פי הנוהל, פסטיבלים ועוד לא הגענו לפרויקטים מאחר שהתקציב- -
היו"ר אלכס מילר
ואתם מגישים תמיכות למשרד התרבות?
אלכסנדר צ'רני
כן. קודם כול אני מחכה לקרן קולנוע ולמרכז אמנים עולים. אבל ממרכז אמנים עדיין לא.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה, גברתי.
לנה קריינדלין
שמי לנה קריינדלין, מנכ"לית תיאטרון "גשר". שמוליק, אני אחזיר לך: מישה צ'רניאבסקי - אנחנו גידלנו אותו. אז אני החזרנו לך את הטובה.
שמואל עצמון
אנחנו קלטנו אותך. מדברים על קליטה.
לנה קריינדלין
בסדר.

אני לא צריכה לספר עכשיו על ההישגים של תיאטרון "גשר", אין צורך, כי השנה אנחנו חוגגים עשרים שנה לתיאטרון- -
היו"ר אלכס מילר
השנה כולם חוגגים עשרים שנה.
לנה קריינדלין
מה לעשות? התחבר פתאום במקרה.

עכשיו, למשל, הייתה לנו תערוכה לרגל עשרים שנה לגשר, ואני הופתעתי כמה אנשים שבחיים לא היו בתיאטרון – וזה לא סוד שלא כולם באים לתיאטרון, ואולי זה נכון. הופתעתי לראות כמה אנשים באו והתעניינו, ודווקא התעניינו בסיפור של התיאטרון – איך קבוצה של אנשים הגיעה ממוסקבה עם הטירוף הזה להקים תיאטרון במדינת ישראל בלי לדעת מילה בעברית. אבל עובדה שזה קיים עשרים שנה.
שמואל עצמון
זאת גם הפעם השנייה כי גם הבימה- - - היסטורית.
לנה קריינדלין
נכון. פעם שלישית זה יהיה כבר פארסה.

כשאנחנו מציגים את מדינת ישראל בחו"ל בכל מיני פסטיבלים – ואנחנו עשינו את זה בערך 50 פעם במשך ההיסטוריה שלנו – אנחנו מאוד גאים ומספרים לכולם איך מקבלים בארץ את העולים, את האנשים שמגיעים, ובאמת אנחנו לא חוסכים את המילים שלנו ואת המחמאות. במסגרת הזאת אני רוצה להגיד שאני ממש מתחברת למה שאמר שמוליק: אנחנו לא רק לוקחים, אנחנו נותנים הרבה יותר. למשל, תיאטרון "גשר" נמצא במרכז של יפו. זאת אומרת בכל השטח מנווה צדק עד נמל יפו, תיאטרון "גשר" שנמצא באולם נגה הוא מרכז תרבותי, וכולם יודעים את זה. אנחנו לא תיאטרון עירוני – אנחנו נתמכים על-ידי משרד התרבות, והוא עושה כל מה שהוא יכול זה על פי החוקים והקריטריונים. יש לי הרבה מה להגיד על הקריטריונים; למשל, השנה אנחנו, כנראה, נאבד חצי מיליון בגלל שמוליק.
שמואל עצמון
את לא צודקת. אני לא מקבל את זה. אני מקבל את ההתרסה, אבל בגלל תרבות ישראלית. אני רוצה לתקן את זה.
לנה קריינדלין
בסדר. אפילו כשמדובר על - - -
שמואל עצמון
בגלל תרבות ישראלית. אתם ממונים על תרבות ישראלית בעברית כיום, ולא ברוסית. אז נא לדייק. אני חייתי את זה- -
לנה קריינדלין
שמוליק, אני לא ידעתי שאתה תידלק ככה, אני הייתי עושה את זה קודם.

בקיצור, אנחנו במשבר כספי תמידי. כל שנתיים תיאטרון "גשר" במשבר כספי כי מלכתחילה אנחנו לא נתמכים מספיק, ואין מה לעשות – אנחנו תיאטרון רביעי בגודלו בארץ אחרי "הבימה", "הקאמרי" ו"בית לסין". בסדר גודל בינוני אנחנו הכי גדולים – אנחנו עושים 400 הצגות בשנה.
מיכאל טפליצקי
אנחנו נשמח לתקציב של גשר.
לנה קריינדלין
גם אנחנו.
נילי כהן
- - -
מיכאל טפליצקי
40 הצגות – זה תקציב מאוד קטן.
נילי כהן
זה באותו סדר גודל.
לנה קריינדלין
אנחנו נלחמים כל הזמן, ואנחנו כמובן זקוקים לעזרה. כי למשל כל התיאטראות הגדולים בארץ, כולל תיאטראות עירוניים – באר-שבע, חיפה וכדומה – נתמכים פעמיים: גם על-ידי העירייה וגם על-ידי הממשלה. אנחנו רק על-ידי הממשלה כי תיאטרון עירוני בתל-אביב זה תיאטרון הקאמרי, ואנחנו לא יכולים לעשות עם זה כלום בינתיים. אבל אנחנו במלחמות הישרדות, כולל בזמן חגיגות העשרים.

אני לא יודעת איך זה יתקבל. למשל השנה אנחנו עושים שני פסטיבלים; אנחנו "גשר" לא רק במובן השפה, אלא גם במובן התרבויות. אנחנו עשינו פסטיבל אחד עם הצגות בפסטיבל עונות סן-פטרסבורג, ובעוד שבועיים נפתח אצלנו פסטיבל "מסכת הזהב" עם הפסטיבל הכי גדול במוסקבה. מגיעות לכאן הצגות ענקיות מדהימות. זאת תרומה ענקית לכולם כי הכול מתורגם לעברית. חוץ מזה כבר עשר שנים אנחנו עושים קליטה הפוכה בתיאטרון – אנחנו קולטים ישראלים- -
היו"ר אלכס מילר
צברים.
לנה קריינדלין
כן, צברים.
רונית ראובן
בהתחלה אנחנו קלטנו.
לנה קריינדלין
נכון.

כבר כולם יודעים לקלל ברוסית, ולאט-לאט הם לומדים גם לדבר.
יהודית גידלי
את לא צודקת, אנחנו תמיד ידענו לקלל ברוסית.
לנה קריינדלין
פשוט לא ידעתם שזה רוסית.
היו"ר אלכס מילר
לא ידעו שזאת קללה.
לנה קריינדלין
בקליטה ההפוכה הזאת אנחנו צריכים להיות גאים בזה שיושבת שורה של יוצרים יוצאי ברית המועצות, כולל יבגני אריה וכל הצוות האמנותי, ומקבלים באודישנים את הכוכבים הישראלים שמאוד רוצים להתקבל. זה הישג מאוד גדול. האחרון שעשה אודישן היה דביר בנדק, לפניו משה אבגי. אני חושבת שאנחנו עושים קליטה מאוד טובה להם.
היו"ר אלכס מילר
מצוין.
לנה קריינדלין
כמובן, אנחנו צריכים את העזרה שלכם. אני אשמח להכניס אתכם למאבק שאנחנו נמצאים יחד עם כולם.
היו"ר אלכס מילר
משרד התרבות, בבקשה. אם תוכלו לספר לנו איפה אנחנו עומדים היום באופן כללי מבחינת האג'נדה. דיברנו על נושא של אומנות, וראינו שיש חוסר מודעות לכך שיש תמיכה. פה אנחנו רואים שיש מודעות ויש תמיכה, אז איפה אנחנו עומדים? איך אנחנו מתקדמים עם זה?
נילי כהן
אני רוצה להמשיך את מה ששמוליק אמר וגם לנה, שגם אנחנו במנהל התרבות וגם בארץ בהחלט משוכנעים שהעלייה תרמה רבות לתרבות הישראלית בכל התחומים, ובכללם תחום התרבות. הדבר הזה מקבל ביטוי במנהל במידת היכולת – ופה אני מדגישה בעיקר ללנה, במידת היכולת של תקציב התרבות. כולנו יודעים שהתקציב הזה בהחלט לא עונה על הצרכים ועל הדרישות ולמצב של התרבות בארץ. זה ידוע, אבל זה לא הדיון היום.

לגבי התרומה שלנו בתמיכה באמנים עולים: הוועדה המשותפת במשרד הקליטה ובמשרד התרבות שזה מרכז אמנים עולים שבמסגרתה אנחנו תומכים בעולים שמתחילים את דרכם, והם גם עולים חדשים עד עשר שנים בארץ.
היו"ר אלכס מילר
כמה עולים מתוך קרן הקולנוע קיבלו תמיכות ליצירה?
נילי כהן
יש קרן קולנוע שנקראת קרן "גשר" שמתמקדת בנושא הזה של סיוע לעולים- -
היו"ר אלכס מילר
מה תקציבה?
נילי כהן
כל שנה יש שלושה מיליון שקל שקרן "גשר" מקבלת לקולנוע רב תרבותי. ככה זה נקרא.
אלכסנדר צ'רני
שם התסריט שלי.
נילי כהן
אתה מכיר את זה? אתה ניגשת לזה.
היו"ר אלכס מילר
כמה מתוך 3 מיליון נוצלו?
נילי כהן
מבחינה מספרית אני יכולה להגיד שעד היום 50 סרטים של יוצרים עולים קיבלו תמיכה.
יהודית גידלי
כמה שנים הקרן הזאת קיימת?
נילי כהן
הקרן קיימת הרבה זמן, אבל זה ספציפית קיים שלוש שנים.
היו"ר אלכס מילר
אני לא שמעתי האם התקציב מנוצל במלואו או לא עד הסוף.
נילי כהן
התקציב מנוצל במלואו.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת אין לכם בעיה עם הבקשות.
נילי כהן
הבקשות מגיעות לקרן. התנאים קצת יותר קלים, כי זה לא משרד ממשלתי, אז יש קריטריונים מקצועיים בעיקר, אבל גם קריטריונים מנהליים שמתאימים לתמיכות שמתקבלות ממשרד ממשלתי. אבל הקריטריונים הם בעיקר מקצועיים.
היו"ר אלכס מילר
כמה יש בקרן הקולנוע הגדול?
אור דורון
67 מיליון.
נילי כהן
תקציב הקולנוע הוא 67 מיליון שקל.
היו"ר אלכס מילר
למה שם אין קריטריון שייתן תמיכה לעניין הזה?
נילי כהן
יש, אבל הקריטריון המרכזי הוא הרמה האמנותית. זאת אומרת כל יוצר קולנוע יכול לפנות לכל אחת מהקרנות ולהגיש את העבודה. אני מדגישה שקרן גשר מיועדת ספציפית לאמנים עולים, אבל באופן כללי קרנות הקולנוע מסייעות ליוצרים בקולנוע, וכל אחד יכול להגיש. זה פתוח לכולם בהתאם לקריטריונים. זה היה ברור מדבריי, אבל אם לא, אני אדגיש, שאנחנו לא עושים העדפה מסוימת במסגרת הקרנות האלה. ההעדפה נמצאת בקרן גשר ובתקציב של המרכז. ערוצים נוספים שאנחנו נותנים זה כאשר עשר שנים יסיימו, וגוף ביסס את עצמו והוא כבר עמותה או שהוא עובד במסגרת עמותה, וקיבל את ההכרה המקצועית ועבר את תנאי הסף האמנותי הראשוני לקבלת תמיכה במנהל התרבות. יש קריטריונים ובמסגרת הקריטריונים האלה יש העדפה לייחודיות תרבותית ולשונית. זאת אומרת, תיאטרון שיש לו הייחודיות הזאת מקבל ניקוד נוסף. ניקוד נוסף זה כסף. מהבחינה הזאת יש כאן העדפה, ומקבלים את זה התיאטרון היידי, מקבל "מלנקי" – יש לי כאן רשימה גדולה של תיאטרונים. גם התיאטרון "קונטקסט" מאשדוד הוא על הפרק, הוא בדיון, ואני מאוד מקווה שהם יקבלו.

אנחנו מסייעים באופן ישיר אבל גם באופן עקיף. למשל, תרבות לישראל שעושה את הפעילות הזאת נשענת לגמרי על תקציב משרד התרבות- -
היו"ר אלכס מילר
מאיפה קרן גשר מקבל תקציב? גם ממשרד התרבות?
נילי כהן
הכול ממשרד התרבות. מהתקציב המסכן והאומלל של התרבות.

אם גוף מקבל באמצעות המרכז או באמצעות "תרבות לישראל" או במסגרת אחרת שנתמכת על ידי מנהל התרבות, אנחנו לא יכולים לתת פעמיים, מה שנקרא "כפל תמיכות". אם אמן מקבל במסגרת המרכז הוא לא יכול לקבל ממנהל התרבות; אם הוא לא מקבל במסגרת המרכז אז הוא מקבל- -
היו"ר אלכס מילר
לא טוב.
נילי כהן
במשך עשר שנים יש לנו דוגמות רבות- -
היו"ר אלכס מילר
לא טוב.
נילי כהן
- - גשר יושב כאן, אבל יש עוד הרבה דוגמות.
היו"ר אלכס מילר
לא טוב.
קריאה
חוץ מאתנו, אצלנו זה קצת שונה, אני אסביר.
היו"ר אלכס מילר
דווקא בנושא הזה אני כן יכול לקבל כפל מבצעים. זה לא טוב, רק שתדעו לכם.
לנה קריינדלין
אתה לא יודע עד כמה אתה צודק.
רונית ראובן
- - - זה כפל תמיכות ממשלתיות.
היו"ר אלכס מילר
זה דבר שאפשר לשנות.
רונית ראובן
הוא לא יכול לקבל על אותו פרויקט- -
היו"ר אלכס מילר
למה לא?
רונית ראובן
- - אבל אם הוא מגיש לפרויקט אחר שלא נתמך הוא כן יכול.
היו"ר אלכס מילר
בסופו של דבר גם איכות תלויה בכסף. אם יש פרויקט מבורך שעולה תקציב מסוים, ויש לו אפשרות מכאן ומכאן – כמובן, ההצלחה של הפרויקט הזה היא הרבה יותר גדולה אם הוא יצטרך להיות מוגבל רק למקור אחד.
קריאה
צריך לשנות תקנה.
נילי כהן
זאת תקנה של החשב הכללי במשרד האוצר.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי, אני רק מזכיר לכם איפה אתם נמצאים. אני שמעתי עכשיו שיש איזושהי בעיה שניתן לבדוק ולשנות.
נילי כהן
זאת לא בעיה, זה נוהל.
שמחה שטיין
תבורך.
לנה קריינדלין
נלך לכל ההפגנות שאתה רוצה.
היו"ר אלכס מילר
אני לא עושה הפגנות.
נילי כהן
לנו אסור להפגין, אז לא- -
היו"ר אלכס מילר
אין שום בעיה. אני אשמח לקבל מכם את הנתונים לגבי תקנה ומה צריך לשנות בנוסח. אנחנו ננסח את החוק. אם מדברים על הנקודה הספציפית, דווקא שם אנחנו נוכל לעשות שינוי חקיקה.
נילי כהן
זה הדבר האחרון שרציתי להגיד שאנחנו תומכים בדרכים שונות עקיפות או ישירות. על כפל התמיכות דיברנו, ואם היה תקציב יותר גדול, כמובן, היינו מאוד שמחים לסייע ולהמציא עוד קריטריונים שיסייעו לדבר הזה. אבל גם בקטע הזה אנחנו מוגבלים, ואם אתה יכול לפעול להגדיל את תקציב התרבות, תבורך.
היו"ר אלכס מילר
תודה. נעמי יפה, בבקשה.
נעמי יפה
במסגרת לימודי תיאטרון במערכת החינוך יש לנו פעילות מאוד מיוחדת עם תלמידי נעל"ה בכפר נהלל. שם נמצאים תלמידים באופן עצמאי ונקלטים שם, ובמסגרת לימודי התיאטרון ובחינוך הבגרות הם מעלים הפקות במסגרת של שתי יחידות לימוד ויש להם עוד שלוש יחידות עיוניות שזאת מסגרת מאוד מיוחדת.

המסגרת האחרת היא במנהל החינוך ההתיישבותי. שם יש לנו תלמידים מהעדה האתיופית. כל שנה אנחנו עובדים עם תלמידים שהתחום של תיאטרון, שירה ומחול קרוב ללבם. רק בשבוע שעבר הועלתה הפקה של מחזה מוסיקלי שהם כתבו יחד עם המדריכים שלהם. משבעה כפרי נוער, כ-30 תלמידים עמדו על הבמה בתפקידים שונים והציגו שתי משפחות שהאחת נקלטה יותר טוב והשנייה פחות טובות – ואיך הן מתמודדות עם הקליטה בארץ.

יש לציין דבר נוסף, שכל שנה תיאטרון גשר מארח את המורים לתיאטרון באירוע של פתיחת שנת הלימודים שהוא אירוע מאוד מיוחד, ובעקבותיו באים תלמידי תיאטרון ותלמידים אחרים לצפייה בהצגות תיאטרון. זאת אחת התיאטראות שיותר תלמידים צופים בו וזה אירוע מאוד מיוחד. אלה הפעילויות הייחודיות שאנחנו עושים בתחום הזה.
היו"ר אלכס מילר
הוועדה הזאת יחד עם ועדת הכלכלה אנחנו אחראים לבחון את רשות השידור, ונכנסנו את נושא החשיפה לעניין העלייה. זה חלק מהמטרות של הרפורמה בטלוויזיה החינוכית כשנאשר את זה סופית. מבחינתי גם לתת היבט של תוכן – להראות דברים בטלוויזיה לפני פסטיבלים או דברים כאלה ואחרים – אם זה הצגה מצולמת שניתן להעלות אותה בטלוויזיה החינוכית, אם אלה סרטים מצוירים שעלו כאן כדוגמה או דברים אחרים, כמובן במשותף משרד התרבות וקרנות וכדומה. לדעתי, זה יכול להיות מעניין שכל חשיפה שמקבלים אמנים ומפיקים ותיאטראות על-ידי ערוצים שהם לא מסחריים, אלא חינוכיים או ממשלתיים זה דבר שנותן תוכן לא רק למנגנון שאתם עובדים עליו, אלא גם תוכן נוסף, וזה נותן גם חשיפה לאותם גופים ואנשים שנלחמים יום-יום בעניין המודעות כלפי התרבות שהם מייצרים. האם ניתן להעלות את הנושא הזה במסגרת משרד החינוך?
נעמי יפה
משרד החינוך מדי שנה מכריז על איזשהו נושא שהוא מרכז, והוא בא לידי ביטוי בתחומי הדעת השונים. אפשר להעלות את ההצעה למנכ"ל משרד החינוך.
היו"ר אלכס מילר
אז אני מציע שתעלו את הנושא בישיבה על הנושא. מה שחשוב מבחינתי הוא שתעשו איזשהו מנגנון – ואני אתייעץ גם עם המנכ"לית של הטלוויזיה החינוכית – של חשיפה של תרבות אמנים בטלוויזיה החינוכית במסגרת שיתוף הפעולה עם משרד התרבות, עם קרן קולנוע כזה או אחר או עם גופים של משרד הקליטה. אני לא יודע אם מנגנון כזה קיים, אבל אם יש הצגה מצולמת ומראים אותה בטלוויזיה החינוכית – זה דבר שיכול להיות נחמד. גם אם "גשר" עושה פסטיבל ורוצים להראות את פתיחת הפסטיבל בערוץ – זה דבר נחמד. אני לא אומר שצריך לצלם הצגות ולהראות אותן בטלוויזיה – יכול להיות שזה קיים, יכול להיות שפחות- -
לנה קריינדלין
זה לא קיים, זאת בעיה כספית, ואנחנו מדברים על זה. גם אני בתור חברת הוועד המנהל של רשות השידור החדשה אני אומרת לך שהנושא הזה עלה ודיברו על זה, והכול זה עניין של תקציבים ושל כספים. רצון – יש.
היו"ר אלכס מילר
עכשיו אנחנו נמצאים ברפורמה מאוד גדולה של רשות השידור, וזה יהיה חלק מהעניין. אני חושב שדווקא בנושא הזה אפשר לחשוף גם דור חדש של צעירים לאמנות הבמה ולא רק בכך שהם אי פעם יוכלו ללכת עם ההורים שלהם לתיאטראות, אלא גם כשיוכלו להיחשף לזה דרך הטלוויזיה. אולי זה יהיה חלק מהעתיד שלהם כשהם ילמדו. אני יכול להגיד לכם שכשלמדתי בברית המועצות בבית ספר היינו נוסעים בצורה מרוכזת לתיאטרון כדי לצפות בהצגה. פה לא קיים דבר כזה.
קריאות
זה קיים.
קריאה
במסגרת סל תרבות, בוודאי.
נעמי יפה
במסגרת סל תרבות זה קיים.
היו"ר אלכס מילר
יפה, אז אם זה קיים, מי מאשר רשימה של תיאטראות?
לנה קריינדלין
גם פה יש בעיה, אני אגיד לך בדיוק איזו. קיצצו לבתי ספר תקציב לתיאטרון בשנה. כשהתחלתי את הפעילות שלי זה היה חמש פעמים בשנה, ועכשיו זה פעם אחת כל בית ספר, נדמה לי.
נעמי יפה
זה לא מדויק. תלמידי תיאטרון חייבים לצפות בחמש הצגות בשנה, על-פי בחירה- -
היו"ר אלכס מילר
אני לא למדתי במסלול תיאטרון.
נעמי יפה
תלמידים אחרים – במסגרת סל תרבות ארצי יש חלוקה לפי קבוצות הגיל – למחול, למוסיקה וכן האלה.
לנה קריינדלין
וכשאת בודקת את המספרים את מגיעה בדיוק למה שאני אומרת. הקיצוץ לפני שנתיים הרג את הדבר הזה. לא הרג לגמרי, אבל- - -
היו"ר אלכס מילר
אני אשמח אם תעשו הערכה מחודשת בכל נושא הביקור בתיאטראות. חשוב מאוד שתהיה חשיפה לא רק לדברים ספציפיים, אלא גם באופן כללי לתיאטראות שמתעסקים וקשורים לעולים. זה מאוד חשוב. אין שום סיבה שבאשדוד לא יבקרו בתיאטרון שלהם או בתל-אביב שלא יבקרו בתיאטרון שלהם. זה דבר יעיל ומבורך, צריך פשוט למצוא מנגנון. אם מסתכלים על המערכת הכללית יש כאלה שנמצאים בבעיה, יש כאלה שנמצאים בבעיה פחותה. אנחנו מחפשים דרך לעזור. אם אי אפשר לעזור בצד הזה יכול להיות שבצד הזה אפשר להעלות את כמות הביקורים, והתיאטרון מקבל סיוע מכיוון אחר. אבל זה לדעתי צריך להיות המנגנון, וגם משרד התרבות צריך להיות חלק מהעניין הזה. זאת אומרת אם אתם מעבירים עכשיו מסר למשרד החינוך על כך שיש תיאטרון שנמצא בבעיה, ויש לכם בעיה לתקצב, אז תפנו למשרד החינוך ותבקשו שאולי השנה יעשו ארבעה ביקורים בתיאטרון הזה במקום ביקור אחד. יכול להיות שזה יכניס להם עוד קצת תקציב בכיוון הזה. לדעתי, יכולה להיות סינרגיה בין כל המשרדים בסיוע, כי אני יודע שאנחנו עובדים לפי מנגנון אוטומטי – מה שהיה נהוג לפני עשר שנים נשאר גם עכשיו. כולם הולכים לפי מה שנהוג.
נילי כהן
לא תמיד, זה די דינמי.
היו"ר אלכס מילר
השאלה היא מה המצב הכלכלי של אותו תיאטרון ברגע נתון, איפה הם עומדים, ועד כמה זה חלק מההחלטות.
רינת גל-און
אם אפשר לומר משהו מטעם "תרבות לישראל" בעניין הזה. אני מנהלת "תרבות לישראל" שהיא חברה שהוקמה על-ידי משרד התרבות וממומנת בעיקר על-ידי משרד התרבות. התפקיד שלנו הוא לסייע גם תקציבית וגם בבניית תוכניות ובייעוץ ובליווי של היישובים לניוד של דברים איכותיים שקורים בעיקר במרכז, אבל כמובן בפריפריה, אל כל רחבי הארץ.

במסגרת העבודה השוטפת יש קריטריונים מאוד ברורים לגבי איכות. אני מאוד שמחה להגיד כי יושבים פה מנהלי גופים שמייצגים שמעסיקים עולים ומעסיקים ישראלים שלומדים את התרבות של העולים. ההעדפה של הקריטריונים של "תרבות לישראל" לאיכות באה לידי ביטוי בעלייה במספר המופעים וההצגות דווקא של הגופים של העולים. זה בהחלט אומר משהו – אם אני מתחברת למה שנילי אמרה ומה שאמרו פה הרבה אנשים לגבי האיכות לגבי מה שהביאו איתם קבוצות העולים שהגיעו לכאן. אני מדברת על תרבויות שיש להן המון מה להציע, ועובדה שהם מובילים באיכות. ככל שאנחנו מובילים בסבסוד של האיכות זה מתבטא בגופים האלה.

דבר שני שציינתי בישיבה הקודמת, אבל אני רוצה בכל זאת לתת דוגמה: אנחנו עושים כל הזמן פרויקטים ארציים עם אמנים עולים, בין היתר. אני אתן פה דוגמה לשני דברים שחשוב לי להזכיר מכיוון שאני רוצה שגם אתה תשמע: ראשית דוגמה לפרויקט שבימים אלה הסתיים, של פסטיבל שנקרא "פסטיבל אבבה", שהיה פסטיבל של הפצה בכל ארץ של אמנויות אתיופיות שכלל גם מופעים, הצגות ומוסיקה, אמנות פלסטית ותערוכות. היישובים הקימו תערוכות עם האמנים היישובים, ובאמת עשו משהו הרבה בשיתוף המתנ"סים היישוביים, דני. יצאה מזה תוצאה מאוד יפה שנתנה במה לעדה האתיופית.

שנית, אנחנו יוצאים בפרויקט שנקרא "לילות לבנים" בפריפריה שיזם משרד התרבות. המטרה שלו היא לשים ספוט על ערים מרכזיות בפריפריה, והכוונה היא לקחת את הגופים של אותן ערים ועל בסיס הדבר הזה לחשוף אותם גם לקהילה שלהם וגם לכל הארץ. זה יקרה ב-14 ביולי בארבע ערים, וביניהן: טבריה, נתניה, באר-שבע ואשדוד. אני מציינת את זה מכיוון שבחרנו בעיר אשדוד מכיוון שהיא נותנת במה להרבה מאוד גופים של עולים ושל אנשים שבאו ונתנו תרומה מאוד ניכרת. אנחנו מדברים על היקף פעילות רק בתמיכה שלנו בלי כל הלוגיסטיקה הנוספת של הערים, של 2.5 מיליון שקל בכל הארץ. אני מניחה שהחברה העירונית עדיין לא יצרה איתך קשר, אז היא תיצור איתך קשר- -
מיכאל טפליצקי
אני אצור איתם.
רינת גל-און
זה בהחלט ייתן במה בדיוק לאותם גופים, ובאשדוד יש הרבה מאוד גופים של עולים שייחשפו שם.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. אני רוצה לסכם.

קודם כול אנחנו מברכים את כל הפעילות החשובה של אמנות הבמה – גם של כל העולים שהתחילו לפני הרבה שנים, והיום הם כבר לא נחשבים עולים, אבל הנושא הזה הוא חלק מלבם. כמובן, אנחנו מברכים גם את תיאטרון "גשר", את "יידישפיל" ואת "קונטקסט", וכל אלה שלוקחים חלק בעבודת קודש של מתן תרבות לאזרחי מדינת ישראל. תודה מיוחדת לחברה למתנ"סים על פעילותה בערים.

אנחנו נמצאים היום בנקודה של היכולת להשפיע. אני לא מדבר על מה שקורה היום בישראל, אלא על דור העתיד. היום דור העתיד מנותק כמעט לחלוטין מהעולם הזה. עולם האינטרנט סוגר הרבה נישות שפעם היו חלק מהחיים המשפחתיים שלנו. בזה צריך להיאבק. אני לא חושב שציבור של ילדי ישראל צריך להיות סגור בפני אמנויות הבמה – לא רק אלה שלומדים את המקצועות הספציפיים, אלא באופן כללי. לכן אם אנחנו מדברים על חיזוק כל אלה שמתעסקים באמנות הבמה וקשורים לעולים, אני יוזם כוועדה וכיושב ראש הוועדה את הצעת החוק שתיתן אפשרות לקבלת תמיכה כפולה לאותם פרויקטים, ואני מקווה שחברי הוועדה יצטרפו אליי. אנחנו מדברים על הקרנות, על משרד התרבות ועל משרד הקליטה, נכון? אלה שני המשרדים שנותנים תמיכה. זה חשוב. אם בן אדם רוצה לעשות את פרויקט חייו, וכל שקל שנכנס לפרויקט הזה הוא מה שייתן לו תנופה – צריך לסייע לו בעניין הזה עד כמה שאפשר. זה לא שהוא יעשה שני פרויקטים קטנים, אלא גם אם יעשה פרויקט גדול, ומה שהוא יכול לקבל עליו הוא יקבל מכל הגורמים – יכול להיות שזאת תהיה פריצת הדרך שלו בעולם הזה.
שמואל עצמון
אני רוצה להציע הצעה אחת שלא עלתה. למה שתיאטרוני ישראל לא יקבלו שקל כנגד שקל כאשר תעשיית ישראל מביאה שקל כנגד שקל? על-ידי זה תמצאו. אנחנו למשל מקבלים כל שנה כאלף דולר בדולרים. וכשאני פונה שייתנו לי מאצ'ינג, אומרים לי, לא. בתעשייה זה נכון, אבל לתרבות לא.
היו"ר אלכס מילר
גם את הנושא של המאצ'ינג בעולם האמנות אפשר להעלות ולבדוק – האם המנגנון שאתה מציע הוא בר ביצוע. באופן כללי תעביר לי איך אתה רואה את זה, ואני צריך לבדוק, כי עכשיו אני לא כל כך מבין.
שמואל עצמון
רק רעיון.
היו"ר אלכס מילר
אם אתה מוכר כרטיסים – יש כאלה שמוכרים פחות כרטיסים ויש כאלה שמקבלים את התמיכה שלהם מגופים, ובגופים עירוניים פחות מסתכלים על הכנסות, ואז ההכנסות שלהם ירדו כי הם לא מכניסים בדיוק, הם לא כל כך מסחריים. אבל צריך לקחת את כל ההיבטים בחשבון.

אני גם פונה למשרד החינוך לקחת את היוזמה ולראות איך נותנים חשיפה בטלוויזיה החינוכית של כל אותם אמנויות העולים. זה דבר חשוב מאוד – לחשוף את ציבור התלמידים בישראל לאמנויות הבמה של העולים. זה לא חייב להיות הצגות או סרטים שהם בשפה לא מתורגמת, אלא יש מספיק דברים שנעשים בעברית ואפשר להציג אותם. זאת עוד דרך חשיפה.
קריאה
מוסיקה, מחול.
יהודית גידלי
אמרנו – אמנויות במה.
היו"ר אלכס מילר
אז אני מציע שבישיבה שאתם יכולים לארגן עם המנכ"ל תעלו את העניין הזה כבקשה אישית שלי וכמסקנות הוועדה לראות עד כמה אתם יכולים להרחיב את החשיפה של אמנויות עולים לכלל ציבור ילדי ישראל.

אני מברך אתכם ומקווים שבישיבה הבאה נהיה עם בשורות הרבה יותר טובות ונאחל הצלחה בכל אותם פרויקטים שאתם עושים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב- 13:25

קוד המקור של הנתונים