ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 24/05/2011

יום אמנות עולים - אמנות פלסטית

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

com_alex

2011-06-05Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 414

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ' באייר תשע"א (24 במאי 2011), שעה 10:30

סדר היום: יום אמנות עולים – אמנות פלסטית
נוכחים
חברי הוועדה
אלכס מילר - היו"ר

שלמה מולה

מרינה סולודקין

ליה שמטוב
מוזמנים
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר

ד"ר נעמי יפה, מפמ"ר אמנות, משרד החינוך

רונית ראובן, מנהלת מחלקת אמנים וספורטאים, המשרד לקליטת עלייה

עידית עמיחי, מנהלת תחום מוזיאונים ואמנות פלסטית, משרד התרבות והספורט

נילי כהן, סגנית מנהל מינהל תרבות ואמנות, משרד התרבות והספורט

שלומית נמליך, יועצת בענייני מוזיאונים, משרד התרבות והספורט

רות דיין מדר, מנהלת תחום חברה, מרכז השלטון המקומירינת גל-און, מנהלת תרבות לישראל

לאוניד פדרול-קביטקובסקי, מנהל ואוצר, אמנות לישראל

אנה זרניצקי, ציירת, יו"ר אגודת אמנים

אנדריאן צ'ודרו, צייר, מעצב

ארקדי ליפשיץ, צייר

אביבה רחמים, מנהלת מתפרה אלמז

סמדר מסינג, מנהלת פרוי'ט אלמז – אומנות אתיופית, לוד

סרגיי מסקלב, צייר

אלכסנדר גנלין, צייר, מעצב גרפי, בעל גלריה ומו"ל

אורי לבנה, מייצג את האמנית היוצרת לליאנה לבנה
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
יונה, חבר המתרגמים בע"מ

יום אמנות עולים – אמנות פלסטית
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים ישיבת ועדת חינוך. אנחנו ממשיכים בסדר היום. בשתי הישיבות הקרובות אנחנו נתעסק באמנות עולים. הכנסת מארחת השבוע תערוכה של תמונות מגלריות שונות שבעצם מצביעים על הפעילות של העולים בעניין האמנות בישראל ועל כך אנחנו מברכים. אני עשיתי בעצם את התערוכה, כוועדה, וגם את הישיבות האלו, מכמה סיבות. קודם כל, אני חושב שבאמת הגיע הזמן שלא רק על-ידי הפעילות המבורכת שלכם, של האמנים, הציבור בישראל יהיה חשוף לתרומתכם וליופי וליצירה שלכם, אלא גם שבכנסת ישראל, שמארחת כאן מדי שבוע תערוכות שונות, תהיה גם התייחסות לנושא החשוב הזה וגם לאור אותן התבטאויות שהיו לאחרונה ונמצאת כאן אתנו שרת הקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר, שמכירה בעצם את העולם הזה, כרשות המבצעת וכמובן כפעילה שנים רבות בתחום העולים, גם נמצאת אתנו כאן חברת הכנסת ליה שמטוב, שהיתה רק לא מזמן יושבת ראש ועדת הקליטה שגם היא מעורבת מאוד בכל תחום העולים ואני גם אתייחס לאותן התבטאויות שהיו לאחרונה על-ידי בכירים במדינה, מכל מיני סיבות, שהתייחסו לנושא של העלייה וניסו לצבוע את זה באור מאוד בעייתי מבחינתנו, לפחות כך אני חושב, ואני חושב שדווקא פעילות מסוג זה מצביעה על טעות של אותם אנשים שמנסים לתקוף את הנושא של העלייה מזווית שהיא זווית חשוכה ומבחינתנו, כאשר אנחנו מעלים את הסוגיות האלו ומצביעים על תרומתם של העולים בתרבות, באמנות, במדעים, ובכל הנושאים האחרים, זה בעצם חושף את העולם הזה לכלל הציבור בישראל וזה, לדעתי, גם תפקידנו, כחברי כנסת שמכירים את העולם הזה, שמבינים את העולם הזה ושגם יודעים לחשוף אותו לכלל הציבור.

אנחנו נתחיל קודם כל, לדעתי, ממך גברתי השרה, שבעצם משרדך הוא המשרד מטעם הרשות המבצעת, האחראי על הפעילות השוטפת, לתמיכה באמנים העולים והפעילות השוטפת של המשרד ואחר-כך אנחנו גם נשמע את האמנים עצמם ונמשיך בדיון.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
אני לא ממליצה כלום, הם ידברו ואחר-כך אני. אני נמצאת אתך עד הסוף. באתי כדי לברך אותך על היוזמה.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה, רבותיי. לא נמסרה לי רשימת דוברים, אז נתחיל באופן ספונטאני. בבקשה. רבותיי, אני אכוון אתכם. קודם כל, מה שאנחנו מעוניינים לשמוע, את הסיפור האישי שלכם, זה דבר ראשון. דבר שני, נשמח גם להבין מכם איך, מבחינתכם, אתם רואים ומכירים את העולם הזה כאן בארץ, את הקשיים אולי שאיתם אתם מתמודדים, איפה אתם רואים יכולת שלנו לסייע, כרשות המחוקקת, לקידום.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
ולציין, בבקשה, את הסיוע של משרד הקליטה.
היו"ר אלכס מילר
איפה אנחנו יכולים לסייע, איפה אנחנו יכולים לעזור ובאופן כללי, איך אתם מרגישים מבחינת החשיפה של היצירה שלכם לכלל הציבור, איפה אתם מרגישים באמת, איזה ציבור אתם רואים שהיו בגלריות שלכם, מי מגיע לראות ואני חושב שכך אנחנו נוכל להבין את התמונה המלאה ממה שקורה בעולם שלכם. בבקשה.
אלכסנדר גנלין
אתמול מלאו 20 שנה לעלייתי ארצה. קיבלתי המלצה לעשות קורס גרפיקה למחשב, הפכתי לאיש מחשב. ועבדתי במשרדים שונים. כך אני נכנסתי לציבור הישראלי פה בארץ. זה ממש היתה קליטה, אפשר להגיד, פחות או יותר מוצלחת. גם עשיתי קורס בבצלאל, בשנת 93, חצי שנה לאקדמאים. זה גם עזר מאוד. אז אני עשיתי מה שאמור כל אמן לעשות. אם הוא כבר הגיע, אני חושב שהוא צריך לעשות קפיצה בתוך המים. עבדתי במשרד פרסום, אז גם שטפתי מוח, ואחר-כך אני עבדתי עם עולים מאנגליה, וממשיך לעבוד. אז עזבתי את כל הדברים הקטנים שהבאתי לפה, זאת אומרת הטעם הרוסי שרציתי לשחרר ממני. אז אני עכשיו עדיין עם רגל אחת בתרבות האקדמית והרגל השנייה כבר בארץ. לפני כמעט 12 שנה אני פתחתי עסק וכמעט תשע שנים אני בעל גלריה ביפו העתיקה. זה לא קל, להיות בעל גלריה זה ממש לא קל ואני יודע שבירושלים מקבלים הרבה עזרה מהעירייה. בתל-אביב מקבלים ארנונה לתשלום, כרגיל. אבל ממשיכים. אני רציתי לעשות פרויקטים משותפים, וזה מה שאני עושה. מה שאני קיבלתי פעם, לפני 30 שנה ברוסיה, כשהייתי צעיר, תערוכות וממש עזרה ממשלתית, אני גם רציתי לעזור לאמנים פה ולא כולם עוברים את הקליטה בקלות. אז זה כן, כבר כמה שנים אני עובד עם משרד הקליטה. בהתחלה אני זוכר, אני התחלתי בפרויקטים בגלריה דיזנגוף, אסתר המלכה 6, ועכשיו אני כמה שנים עושה אלבומים, תערוכות, פסטיבלים. אז יש כמה עבודות, אלבומים בדרך, וכשאני בא לתערוכה ואני רואה קטלוגים ואלבומים, 90% זה שאני עשיתי. בזכות זאת שבזמן הנכון עשיתי את הקורסים.
היו"ר אלכס מילר
אתה מבחינתך טוען שבעצם בתל-אביב אתה מתקשה מבחינת התמיכה של העיר עצמה, של הרשות המקומית.
אלכסנדר גנלין
כן, זה חסר. חסר מקום כמו בירושלים, יש בית אות המוצר.
היו"ר אלכס מילר
כמה מצגות יש לך בגלריה? כמה תמונות?
אלכסנדר גנלין
כמה תמונות? יש הרבה, אבל זה לא נוח. אני גם חייב לעבוד שם, לצייר. גם עושה גרפיקה, וזה גם מחסן וגם מקלחון ומטבח. זה חדר אחד. כמו שולחן בפנים.
היו"ר אלכס מילר
אז אתה בעצם מצביע כרגע אך ורק על הנושא של עיריית תל-אביב, שבעצם מבחינתך, היה חשוב אם גם הם היו לוקחים חלק בסיוע ובעזרה. OK. כן, גברתי, בבקשה.
אנה זרניצקי
ראשית כל, ברצוני להודות למארגני התערוכה ובשיתוף פעולה של הציירים ואנשים שעשו תערוכה ועוזרים לאנשים חדשים ורצינו להגיד תורה רבה, שזה גם חשוב לכל צייר לעשות תערוכה במקום כזה ופה בארץ יש עבודת אמנים מקצועיים בישראל, שיש יותר מ- 100 ציירים, רוב הציירים הרוסים שמדברים ברוסית, ואנחנו כל הזמן עושים תערוכות בכל מיני מקומות. זה לא קל לפעמים, אבל אנחנו עושים כמה שאנחנו יכולים. זה מה שרציתי להגיד.
היו"ר אלכס מילר
איפה הגלריה שלך?
אנה זרניצקי
אני עובדת עם כמה גלריות. גם פה בארץ, ביפו העתיקה יש שתי גלריות שאני עובדת, בירושלים, בקנדה, בפראג, בצ'כיה. בכמה מקומות.
היו"ר אלכס מילר
בואי נתמקד כרגע בארץ. איפה את רואה בעצם את הנוחיות הרבה יותר, באיזו עיר, איפה את מרגישה, הרי את נמצאת בקשר עם הגלריות, הם בסופו של דבר צריכים להציג את התמונות שלך והציבור מגיע ומסתכל. איפה בעצם, אם אפשר לקרוא לבירת האמנות העולים, איפה את יכולה להצביע?
אנה זרניצקי
זה לא קל להחליט איזה מקום יותר עובד. לעולים החדשים דווקא אין כל-כך הרבה מקומות שהם יכולים להשתתף. זה לא קל.
היו"ר אלכס מילר
ומי לדעתך, הציבור שנחשף יותר?
אנה זרניצקי
אני פה יושב ראש של אגודת האמנים, יכולה להגיד שיש לנו באגודה הרבה ציירים פנסיונרים, יש ציירים שלא עובדים במקצוע שלהם, לדוגמה. אז זה ככה.
היו"ר אלכס מילר
הציבור שהם לא עולים, הם גם נחשפים לאמנות שלכם? זאת אומרת, מי הציבור שלדעתכם ככה עובר בגלריות ומסתכל, אני לא יודע אם קונה בכלל.
אנה זרניצקי
כל בן-אדם, כל צייר כאילו לבד עושה, רוב הזמן.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת, היום החשיפה היא כללית, אי-אפשר להגיד שזה רק איזה שהוא עולם סגור, נכון?
אנה זרניצקי
כן.

יש לנו גם כמה פרויקטים ויש פרויקט שאנחנו עושים שקשור לשגאל וגם רוצים שאולי יהיה פה במקום גם כן. ועוד יש לנו משהו חדש, באמנות שלנו, שזה טוב שיש אצלנו באגודה גלינה פדורסקה, שהיא עשתה עבודה מאוד מאוד קשה שנים, זה ספר שיהיה גדול מאוד, על 80 ציירים, שהגיעו מהארץ, מההתחלה, ממארק שגאל, עד ציירים שעכשיו משתתפים, אני חושבת שזה יהיה מאוד מאוד חשוב, שכך אפשר בספר אחד לראות ממש אמנות ישראלית.
היו"ר אלכס מילר
OK. תודה רבה. גברתי, בבקשה.
סמדר מסינג
אני מייצגת פרויקט שתומך בתעסוקה של נשים אתיופיות באמנות, בנושא של רקמה ופיסול. שם הפרויקט זה אלמז, הוא נמצא בלוד. הוא מעסיק עשר נשים בתפירה, זאת אומרת, בשכר יומי, הן מקבלות שכר חודשי ויש לנו עוד 100 נשים בבתים, שאנחנו מעסיקים אותן פר רקמה. זאת אומרת, נשים שזאת העבודה והתעסוקה היחידה שהן יכולות לעשות והן באות פעם בשבוע למפעל, מקבלות רקמה, מחזירות את זה.

הפרויקט שלנו עושה דברים מאוד מאוד יפים, ברמה מאוד מאוד גבוהה. אנחנו מוכרים את העבודות שלנו בגלריות, במוזיאון תל-אביב, במוזיאון הארץ. אפשר לבוא לבקר אותנו במפעל בלוד. יש לנו גם חנות בתל-אביב.

אנחנו ראינו, עד היום אנחנו נהנים מתמיכה מממשלתית שהולכת ויורדת, בשנים האחרונות כבר ממש התמיכה היא מזערית. אנחנו היינו מצפים ליותר ממשרדי הממשלה, גם גוף אפילו כמו הכנסת, שיכיר בנו, שיבוא יותר לקראתנו בעניין הזה של הצגת העבודות, קניית עבודות, אפילו קניית מתנות למשרדי ממשלה, לחגים, ולכל מיני פרויקטים. אני יודעת שיש פה איזה פרויקט יפה בכנסת של קניית עבודות מאמנים. העבודות שלנו הן עבודות בממדים מאוד גדולים, רקמות מאוד מאוד גדולות שיכולות לדעתי להתאים מאוד לגם לחדרי הכנסת וגם לכל מיני משרדי ממשלה. אני הייתי מצפה יותר בעניין הזה, של עזרה ותמיכה לאו דווקא כספית, אלא בהצגת העבודות, בחשיפה, בקניית עבודות מאיתנו ועל-ידי זה אנחנו גם נשפר את מצבנו וגם נוכל לתת תעסוקה ליותר עובדות אתיופיות.

יש פה את אביבה רחמים, שהיא גם מנהלת את המתפרה, היא תספר לכם גם על העלייה וגם קצת על הקשיים.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה, אביבה. תספרי לנו קצת על עצמך, מתי הגעת, איך נקלטת ומה לדעתך, מה חשוב ועל איזה בעיות, אם את מצביעה, אז חשוב שתעלי אותן כך שאנחנו אולי נוכל גם בעתיד לנסות ולסייע ולעזור ולדחוף את הסוגיות האלו.
אביבה רחמים
קודם כל, שלום לכם. נעים לי להכיר אתכם ואני מודה לאלה שהזמינו אותנו להגיע למקום הזה, זה כבוד גדול. אני עליתי ב- 1981, דרך סודאן, במבצע משה, כמעט לפני משה, אני נשואה פלוס שלושה, אמנית, אמנות מסורתית של העדה האתיופית. יש את המפעל הגדול זה מעסיק את העדה. היו הרבה תמיכות, היום כל התמיכות ירדו, יש לנו רק תמיכה אחת והיו לנו המון המון עובדות, היום קצת ירדו והייתי רוצה שבמפעל, אלה העובדות הביתיות תמיד קיימות, כשיש יותר הזמנות, קניות, מכירות, אז הן גדלות. כשיש פחות, אז הן יורדות. הייתי רוצה שיגדלו וגם שיהיו לנו הרבה עובדות במפעל, שיירבו, שיעבדו בכבוד, שיתפרנסו בכבוד, לשמור את המסורת. זה מה שהייתי רוצה שיהיה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. כן, רבותיי, בבקשה, אדוני.
לאוניד פדרול
אני מודה לכל הנוכחים וליוזמי הוועדה על ההזדמנות לשאת דברים בפניכם. אני עוסק באמנות הצילום, באופן מקצועי. 20 שנה אני חי בארץ ועומד בראש מחלקת הצילום במוזיאון ארץ ישראל.

בשנת 2007, יחד עם סוכנות הפקות קרקובסקיה, יזמנו את הפרויקט הראשון מסוגו בישראל, פסטיבל ארצי לצילום אמנותי בקרב עולים בישראל בעין חדשה. הפסטיבל מתקיים בתמיכת המשרד לקליטת עלייה, מיוחס לקליטת אמנים עולים, משרד התרבות והספורט ואני מודה על כך. מדובר בפסטיבל צילום אמנותי בקרב אמנים עולים ללא מטרת רווח, הוא מתקיים מדי שנה, זו השנה החמישית.

הנושא המרכזי של התערוכה הוא מדינת ישראל מנקודת מבטם של אמנים עולים. הצלמים המשתתפים בו מציגים את ארץ ישראל לא רק מטכניקות צילום מגוונות, אלא גם כן מזוויות ראיה ייחודיות רק להם, בתור עולים מהמדינות השונות, ברחבי העולם. הפסטיבל מעניק לצלמים הזדמנות להציג את עבודותיהם מפני הקהל הרחב ללא דמי השתתפות ולקבל קטלוג עם עבודותיהם, זה מסייע רבות בקידומם המקצועי. שילוב הניסיון האמנותי הקודם של העולים עם המציאות החדשה שאליה הם נחשפו בארץ מוסיפה נופך מיוחד לתערוכה וניתן לזהות בה את סימניהם של רב גוניות בתרבות הישראלית ובדו שיח האמנותי המתקיים בה. כולי תקווה שפסטיבל חשוב זה יהפוך למסורת שנתית קבועה וימשיך לזכות לתמיכה רחבה יותר בהמשך. כמו-כן, במשך חמש שנים, מוצגת תערוכתי צלה של ירושלים בתמיכת משרד החוץ ברחבי העולם ועד כה הוצגה בין היתר במוסקבה, בנגקוק, קופנהגן ובמינסק. זכיתי להכרת תודה משגרירויות על תרומת התערוכה לתדמיתה של ישראל ולתיירות. יחד עם זאת, למרות ההצלחות בתחום אמנות הצילום, ישנם גם קשיים רבים. מדובר באמנות צעירה יחסית בארץ, אשר התפתחה במהלך 20 השנים האחרונות עם העלייה מכל רחבי העולם. לכן, לא קיימת תמיכה מספקת לאמנים המקצועיים בתחום זה. רבים אינם מודעים לכך שהצילום האמנותי הנו התחום הקשה ביותר בצילום ולכן נוטים להמעיט מערכו. אני מקווה כי בעזרתכם דבר זה ישתנה בעתיד.

כמנהל פסטיבל ישראל בעת החדשה, יצא לי להכיר צלמים עולים מוכשרים מאוד. אם אמנים אלו יזכו לתמיכה מספקת, צילומיהם מתעדים את ישראל באופן אמנותי, יישארו לדורות הבאים ויהיו מקור לגאווה לאומית.

בהזדמנות זו ארצה להזמינכם לתערוכתי ערים מים אשר פתוחה עד סוף יוני במוזיאון לאמנות רוסית ברמת-גן. אני מודה שנית למשרד לקליטת העלייה, לשרת הקליטה והעלייה סופה לנדבר, לקלאודיה כץ, לרשנו ליברמן, למרכז לקליטת אמנם עולים ולמשרד התרבות והספורט על התמיכה במשך השנים האלו. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה, אדוני. טוב, אנחנו, גברתי, את רוצה עכשיו? בבקשה.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
קודם כל, ברכות לך, יושב ראש הוועדה, על היוזמה המבורכת לעשות ישיבה ולכבד אמנים עולים ולהזמין אותם לכנסת ישראל. אני גם רוצה לברך את חברי הכנסת, חבר הכנסת מולה, את חברת הכנסת מרינה סולודקין והאמנים, בפרט לכל אחד.
שלמה מולה
חברת הכנסת ליה שמטוב פה מסתתרת.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
חברת הכנסת ליה שמטוב, יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה בדימוס, שעשתה עבודה נהדרת במשך כמעט שנתיים.

אני רוצה להגיד שאנחנו מקרוב כולנו מכירים מה העלייה הזאת במשך 20 שנה עשתה, תרמה למדינת ישראל. רק אתמול אנחנו ציינו כאן, בוועדה, בוועדה אחרת, בוועדת עלייה וקליטה 20 שנה למבצע שלמה, למבצע שהביא לכאן 15,000 יוצאי אתיופיה. אנחנו בשנה שעברה חגגנו בכל ההזדמנויות וציינו 20 שנה לעלייה המאסיבית של מיליון איש שהגיעו למדינת ישראל. מיותר להגיד שבעצם גם אתה אתמול חגגת, היום? אתמול? 20 שנה מאז שהגעת למדינת ישראל ואני מברכת אותך, אם כך.

אני רוצה להגיד שמיותר, אלכס, לציין את תרומתה הענקית של העלייה של מיליון פלוס אנשים שהגיעו למדינת ישראל. מסה שאני תמיד אומרת, לא רק מסה דמוגרפית, זה מסה שאתה התעשרה מדינת ישראל ואמנים עולים זה חלק או דף מיוחד בכל ההיסטוריה הזאת של 20 שנה.

אנחנו, במשרד הקליטה, עושים הרבה כדי לקלוט את כלל העולים ובמיוחד אמנים עולים. אני מכירה את הדרך ואני מכירה את הקשיים ואני צריכה להגיד שמאז שאני נכנסתי לתפקיד, כאשר מגיעים ללשכה ודרך הפרוזדור של משרד הקליטה יש לנו תמיד תערוכות. אנחנו עשינו תערוכה לאמנים, לנשים. אנחנו עכשיו בני מנשה מציגים אצלנו את האמנות שלהם ובכלל, אני חושבת שחברי הכנסת יסכימו אתי שהאמנים העולים הביאו אתם גם גוון, גם שינוי תפישה תרבותית במדינת ישראל. אני חושבת שאתם יודעים שהמשרד לקליטת עלייה, אנחנו עובדים בכמה זרועות. אנחנו עוזרים לחוגים שמארגנים אמנים עולים, אנחנו דרך ועדת ארבעה תומכים באמנים עולים ישירות. אנחנו עובדים עם עיריות, תודה חבר הכנסת מולה, אנחנו עובדים עם העיריות וישירות העיריות תמכו ויתמכו באמנים עולים, יכול להיות שבסדר גודל שהעירייה מעדיפה, אבל זה גם אחת מהדרכים.

אני מכירה את הקשיים. יחד עם זאת, אני מציינת שקליטה של האמנים היתה מוצלחת בגלל שמהרגע הראשון, הם התחילו, המשיכו את הפעילות שעשו שם ואתה מכיר את הקשיים ואנחנו כולנו מכירים את הקשיים ואני מאמינה שהיום בוועדה שלך, אתה פותח את הדף ואנחנו נמשיך עם תערוכות ואנחנו עברנו כאן בכנסת וראינו את התערוכה הנהדרת ואני מאמינה שאנחנו גם בעולם של שגאל, נוכל לקבל את האמנים ולדבר על ספר שבדרך ואני חושבת שנזמין גם את כלל חברי הכנסת. יש להם מה ללמוד, יש להם מה לראות. אני חושבת שיכול להיות שעל אמנות לא מדברים כשיווק, אבל מה אפשר לעשות, שחלק של האמנים חייבים בעצמם לעשות שיווק לאמנות שלהם, ובגלל זה צריכים להזמין את כלל הציבור ולחשוב משהו חדש או חדשני, איך אנחנו ממשיכים לעזור, לא רק דרך משרד הקליטה, גם דרך כנסת ישראל ודרך הוועדות השונות.

אני רוצה להגיד שאנחנו כולנו מכירים סיפורים והיסטוריה של כמה אמנים שעד שהם הצליחו כאן במדינה, בקילוגרמים קנו את האמנות שלהם ואני מכירה כאלו שהתעשרו על זה מאוד מאוד מאוד. אבל אני רוצה להגיד קודם כל תודה שבאתם, תודה שהצלחתם כאן ותמשיכו ואנחנו היינו ונהיה יחד אתכם. מה שתלוי בי ובמשרד לקליטת העלייה, אנחנו נמשיך לתמוך עד כמה שנוכל, אנחנו נלווה אתכם כמו שעשינו קודם ואני רוצה רק לברך ולהגיד לך, אלכס, תודה רבה, לחברי הכנסת שעבורם זה לא מילה גסה, אמנים עולים זה חלק ופרק של העלייה במשך שנים שהגיעו למדינת ישראל וגם לברך אתכם. לברך אתכם ולהגיד תודה רבה. תודה רבה. תצליחו ואם אנחנו, מה שאנחנו נוכל לעשות, אנחנו נמשיך לעשות לכל עולה, לעולה אמן בפרט, בגלל שאת הדרך של האמנים העולים אני מכירה.
היו"ר אלכס מילר
תודה, גברתי. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה.
שלמה מולה
אדוני, היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת ואורחים נכבדים, תודה שבאתם. האמת היא, בדרך-כלל בפעילויות שמשרד הקליטה עושה, אין לנו פריבילגיה אפילו להיות קואליציה ואופוזיציה. כמעט לא קיים, לא טוב שיהיה קיים. אם אפילו המוזמנים ייראו את היושבים כאן, חברי הכנסת, כמעט כולנו אפשר להגיד עולים חדשים. וכל אלה, כולל שרת הקליטה. לכן, אין לנו באמת פריבילגיה באמת להתנגח אחד עם השני, אלא לחזק האחד את השני כמה שניתן וגם כדי להשיג משאבים שהמשרד בעיקר, משרד הקליטה, זקוק לו. אבל האמת היא, הגיבורים הגדולים של העלייה ובאמת האנשים היושבים כאן, אמנים, מדענים, ויש איזה שהיא קלישאה שמדברים כמה שהעלייה מברית המועצות ומאתיופיה בכלל ב- 20, 24 השנים האחרונות, תרמה תרומה אדירה לדמוגרפיה. זאת אומרת, התרומה הדמוגראפית היא חשובה, אבל משום מה לא מדברים למשל על התרומה הסגולית של האמנים עולים, לתרבות, ובוודאי ובוודאי למדע.
היו"ר אלכס מילר
אני אגיד לך, חבר הכנסת מולה, אתה יודע למה? כי אז הם יצטרכו להכיר בזה שלפני שהיתה עלייה, לא היו כל-כך תרבותיים או משהו.
שלמה מולה
לא לא לא לא, אני לא, להפך, להפך. אני לא, לא חושב. גם לפני כן יכולים לבוא ולהגיד, גם היתה, היו עולים. עזוב, זה לא הוויכוח. אבל אנחנו מדברים בעצם על ערך מוסף של העולים בעצם בתרומה שלהם לחברה הישראלית וכן הלאה. נכון, בהתחלה כשהמדינה קמה, אנחנו לא היינו כאן, רובנו כולל אני ומרינה וגם אתה, היתה תחושה.
מרינה סולודקין
לא נולדנו כאן, שנינו. זה ברור.
שלמה מולה
היתה תפישה של כור היתוך. זאת אומרת, כל אחד ישאיר את העולם שלו ואת התרבות שלו, את האמנות שלו, את כל מה שבא אתו, שם נבנה איזה ישראלי חדש, משהו חדש ואז זה בעצם לוקחים, אולי משהו שכל אחד גדל אתו ובא אתו, וזה היה קשה. אבל כשאתה לוקח בעצם אתה רוצה לבנות חברה ואתה, להפך, ואנחנו רוצים שאמנות והתרבות והציור והעולים הביאו אתם, יהיה חלק מפסיפס של החברה הישראלית, חלק מהמתנה שהעולים הביאו אתם, לחברה הישראלית. זה הדבר החשוב ביותר.

ולכן, אני רק, כל מה שיש לנו לומר לכם, באמת להעלות על נס את מה שאתם עושים, לפעמים גם זה קשה לכם כי זה עולה הרבה כסף, המדינה לא תמיד, אפילו הבירוקרטיה, כמה שהיא הורגת באמת ומייאשת באמת את האנשים, גם כאשר באים ורוצים לעזור ובאמת, אביבה, אני קורא לה אביבצ'קי, אנחנו גדלנו מאותו הכפר ואנחנו בני פחות או יותר אותו הגיל שבאתיופיה אני מכיר אותה, ואני מכיר את מפעל אלמז למשל, אחד, באמת, מי שילך להסתובב במה שמפעל אלמז למשל עושים, ולא יודעים, מאידך למשל, יש ארגון שנקרא, איפה שהיה באתיופיה נקולג', מייצרים אמנות באתיופיה ומוכרים את זה בארצות-הברית, מוכרים את זה ביוקר. דווקא כאשר יש פה אוצר ייחודי, מאוד מעניין, דרך אגב, אפילו מבחינה ויזואלית לראות את זה, כמה שזה יפה, שמנסים לבוא ולהגיד – תתמכו כמה שזה היה קשה ובאמת, כל מה שיש לי לומר לכם, לברך אותך, אדוני היושב-ראש על קיום הדיון ואנחנו נהיה לרשותכם וכל מי שעובר פה, רואה במסדרון אפילו את התמונות כמה שזה יפה. אני מאוד מצטער, אפילו בדיון על זה משתתפים רק, כי אנחנו מובן מאליו, גם שרת הקליטה, גם חברי הכנסת, מובן מאליו שאנחנו באנו משם וחבל שמה שנקרא הח"כים הוותיקים, או הצברים שלא באו גם להזדהות גם להשמיע. אבל טוב, אין לנו הרבה מה להגיד. תודה רבה לכם.
היו"ר אלכס מילר
לפחות אנחנו יודעים שהם הולכים לוועדת כספים, הם עוברים דרך אמנות העולים.
שלמה מולה
כן, זה גם נכון.
היו"ר אלכס מילר
הפרופורציות שלהם אולי קצת משתנות, לפני שהם הולכים להצביע.
שלמה מולה
זה נכון. כן.
היו"ר אלכס מילר
תודה, חבר הכנסת מולה. חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה, גברתי.
ליה שמטוב
תודה ליושב ראש הוועדה, לאלכס מילר על היוזמה של הוועדה ובכלל היום אמנות בכנסת ובאמת, אנחנו היום מציינים בכנסת את היום הזה ואומרים ומזדהים אתכם ואומרים לכם תודה.

לארץ הגיעו אמנים לא רק מברית המועצות אלא מכל המדינות כי ישראל היא מדינה קולטת עלייה וכמו שאומרים, אם לא הגיעו עם פסנתר ולא עם כינור, זאת אומרת הוא אמן, או צייר או צלם או שחקן, פה אומרים לי. וזה באמת תרומה גדולה למדינה. אבל אני כיושבת ראש הוועדה לעלייה וקליטה לשעבר, קיבלתי פניות מאמנים וביקרתי בערים וראיתי את הגלריות של האמנים ומקומות איפה אנשים מציירים וגם מלמדים וגם מנסים למכור את העבודות שלהם וזה לפעמים במקלטים, בלי טיפת אור, וגם המקלטים האלה שלפעמים עיריות או מועצות נותנים את זה לאמנים, מתברר שבכלל בשנים האחרונות המקלטים האלה, אי-אפשר היה סתם לתת וזה גם היו צריכים להשכיר את זה והיום אמנים בכמה ערים, קיבלו חשבוניות של 14 ו- 12 אלף שקל, לשלם עבור המקום הזה וזה כואב הלב ואני הסתכלתי על כל זה והרבה לא יכולה לעשות, הרבה לא יכולה לעזור בזה, רק את המכתבים שכתבתי לראשי הערים וביקשתי לפטור את האמנים מהתשלום.

כשביקרתי בערים, אני גם ראיתי את האנשים שעוסקים בזה, יש אנשים שחולים, פשוט זה התחביב שלהם, שהם מוכנים לעשות הכל בשביל זה וככה זה רואים. רואים, כשעושים כל מיני פרויקטים בערים, ראיתי בחיפה את התצוגה של אמנים עולים, והם עשו את זה על שפת הים ועשו, העירייה השתתפה בזה ועשו גם את המכירה וגם תוך זה עשו עוד כמה פרויקטים מסביב. זאת אומרת, זה יוזמה של האנשים גם פרטיים וגם את המקומיים, היוזמה של האנשים שהם פשוט אוהבים את זה ומוכנים לתת הכל וזה בהרבה פעמים, עם ההפסד שלהם. לישראל הגיעו כל-כך הרבה תרבויות שדרך התרבויות האלה אפשר להגיד שאפשר לשנות את פני החברה שלנו, בה אנחנו חיים ואפשר את זה לראות גם בתצוגה שהיום בכנסת.

אני ביקרתי בתל-אביב לא מזמן, בתערוכה של עולים, אפשר להגיד עולים ולא עולים. ילדים שהגיעו לארץ בגיל צעיר וכבר למדו את האמנות פה בארץ, וגם ילדים שנולדו כבר בארץ, אבל ההורים הם עולים ובתמונות אפשר היה לראות שהם כבר ישראלים, אבל עדיין התרבות מהמקום איפה שהם נולדו. ראיתי למשל חיילת שהיא חיילת שהיא כבר פה בארץ, אבל בכל זאת עם העניבה כמו בצופים, זאת אומרת, היא זוכרת את עצמה כשהיא היתה בגיל 12, 13, עדיין איך היא היתה בברית המועצות והיום היא חיילת, היא כבר ישראלית.

אני רוצה להודות לכם, שוב, ולהודות לשרת הקליטה, לחברי הכנסת, שעושים הכל למען האמנות. אני חושבת שצריכים לעשות הרבה יותר.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי. לפני שאני עובר כאן לחברת הכנסת מרינה סולודקין, אני רק רוצה לברך את אורחינו כאן בוועדת החינוך הנמצאים כאן איתנו, נציגים שהגיעו מדנמרק ומאיטליה, מר ז'אן גז'ל, We welcome you in our Knesset, in our committee of Education, נשיא האוניברסיטה לברטאו אודינה באיטליה, פינה ראסו, ואנחנו כמובן מברכים אתכם בכנסת ישראל, ברוכים הבאים, תהנו מהישיבה. אנחנו מציינים כאן היום, אם אפשר לתרגם למען האורחים, אנחנו מציינים כאן היום יום אמנות עולים, על תרומתם של העולים לתרבות בישראל וכמובן העיר המארחת, מודיעין, ברכות על הפעילות המבורכת הזאת. תודה רבה.

חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה, גברתי.
מרינה סולודקין
אז קודם כל לך ותודה לשרה שהגיעו כדי לציין את 20 שנה לאמנים עולים ולאמנות שהביאו. אני רוצה לומר שעשיתם לנו חג בגלל שהתערוכה שם, רואים את האיכות שלא הרבה פעמים רואים במקומות האחרים וחבל מאוד שלא רואים גם את המחירים, בגלל שחלק מהדברים מאוד מאוד טובים. חסר לי משהו כאן. קודם כל, חברי כנסת שנולדו בארץ. זה דבר אחד. דבר שני, שרת התרבות.
היו"ר אלכס מילר
מרינה, אני אגיד לך. קודם כל, שרת התרבות, אנחנו עובדים לפי השיטה, כמו שאת מכירה את ועדות הכנסת, משרד התרבות נמצא כאן. אנחנו תיאמנו את הישיבה הזאת עם שרת הקליטה.
מרינה סולודקין
לא, אני אגיד את המילים הטובות לשרת התרבות, שהיא חברה. אני רוצה לומר שבמקרים מסוימים עולים נכים, אני פונה לשרת התרבות והיא עוזרת אבל כללי לחשוב שאנחנו לא רק קיבוץ גלויות, אנחנו קיבוץ תרבויות ואיזה תרבויות, לתפארת של מדינת ישראל. בראייה כללית ואסטרטגיה איך המדינה יכולה לעודד, לא למכור, בטח. אתם מוכרים. אבל לעשות אולי שיווק, אולי פרסום, אולי סביב זה חיים תרבותיים. את זה אין וחבל מאוד.

אני אומרת לכם תודה ומאחלת לכם הצלחה ואנחנו כאן כולנו בכנסת, ומוכנים, אם יש הצעות מה לעשות. בגלל שאנחנו יכולים לפנות גם לממשלה, גם לשרים, לסופה ובמשרד הקליטה, יש מחלקות ואגפים של אמנויות ועידוד אמנים עולים. לצערי הרב, במשרדים האחרים, כשהעולים כבר ותיקים, אין מחלקות כאלה.
היו"ר אלכס מילר
תודה, גברתי. משרד התרבות, בבקשה. סקירה קצרה על העניין הזה, נשמח לקבל מכם. המגרש שלכם, איפה הדברים עומדים.
נילי כהן
אני ממינהל התרבות. יש לנו פעילות רבה בתחום הזה, אבל הואיל והמושב הזה מדבר על אמנות פלסטית, יש כאן אתי הקולגה שמטפלת במיוחד בתחום הזה והיא תיתן סקירה.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה.
שלומית נמליך
אני יועצת במחלקה למוזיאונים ואמנות פלסטית במינהל התרבות במשרד התרבות והספורט. המשרד שלנו לא מטפל ישירות באמנים, אלא בגופים כמו גלריות וחללי תצוגה, שבחלקם מוצגים בהחלט, מציגים הרבה אמנים שנולדו ברוסיה. חלקם הגיעו לכאן כילדים, וגדלו ולמדו במוסדות בבתי-ספר מובילים לאמנות והתפתחו והשתלבו באופן טבעי מאוד בעולם האמנות הישראלית. הם מדברים כבר בשפה עדכנית, הם מעורים בחברה ובתרבות.

מה שכן, יש אצלנו מסלולים של תמיכה בפרסים לעידוד גם של אמנים צעירים, גם של אמנים ומורים, פרויקט אמן מורה, שעליו תדבר ד"ר נעמי יפה, אחריי, וגם אמן בקהילה, פרויקט אמן בקהילה.

אמן צעיר זה אמן צעיר, כמו שכן הוא, וביניהם זכה למשל יאן קמחי, אמן בן 38 שעלה מצ'כוסלובקיה. יש ז'וזף דדון מאופקים, שעלה ממרוקו. יש אלהם רוקני שעלתה מאיראן והיא נבחרה גם לייצג אותנו בסיטה בפריז. ישנה רימה ארסלנוב שקיבלה פרס משרד התרבות לאמן בקהילה בשנת 2010, סמיון בלו פיינרו, שעלה מרומניה, וזכה בפרסים רבים במשרד התרבות, עשה תערוכות יחיד ופרס אמן בקהילה בשנת 2010. אמן בקהילה, הפרויקט הזה, הוא פרויקט מאוד מיוחד, זה אמן שיושב בתוך הקהילה ועובד בשעות אחר-הצהריים בדרך-כלל, גם עם ילדים, לפעמים גם עם מבוגרים, ומביא תחומים חדשים של פעילות לקהילה מחוץ לחינוך הפורמאלי. יורי כץ, שזכה באמן הצעיר.
היו"ר אלכס מילר
שאלה להבהרה. מה התקציב של המשרד לתמיכה בגלריות ברחבי הארץ, אם יש כזה.
שלומית נמליך
לגלריות בכלל? למעלה משלושה וחצי מיליון.
היו"ר אלכס מילר
מי שמבקש בקשת תמיכה, זה הגלריה או האמנים? איך זה עובד?
שלומית נמליך
לא, זה בפירוש הגלריה ויש תנאי סף לכניסה לתמיכה כזאת. חייב להיות אוצר, אוצר מקצועי בגלריה, היא חייבת להיות פתוחה לציבור בשעות, מספר שעות מסוים בשבוע, לפחות עשר שעות.
היו"ר אלכס מילר
אז אני כבר מבקש איזה שהיא בקשה מטעם הוועדה, שתנסו לבדוק. כי אתם שומעים כאן שחלק מהאמנים, חלק גדול מהאמנים מציגים את התמונות שלהם בגלריות שונות בארץ ואנחנו רואים שלגלריות כבר יש גם זהות, זאת אומרת מסוימת. זאת אומרת, רוב התמונות שם ורוב היצירה שם, היא באה מאנשים שאולי מבחינתנו הם עולים, אבל יכול להיות בפורמאלית, הם כבר לא העולים עצמם. זאת אומרת, אולי הם עלו לכאן לפני 20 שנה. הרי מובן לכולנו שאדם שעלה לפני 20 שנה, אין לו שום אפשרות נגיד לקבל תמיכה ממשרד הקליטה. משרד הקליטה גם כן עובד לפי המנגנון שהחוק קבע. אבל הראייה הכללית מצביעה על כך שגלריה כזאת או אחרת מזוהה עם איזה שהיא אמנות שבאה נגיד ממזרח אירופה או שבאה מאתיופיה, או שבאה מאירופה, נגיד צרפת.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
זה יותר קל לשאול, בתוך חצי מיליון, כמה במספר, אנשים, מקבלים. או כמה גלריות מקבלות את התמיכה?
שלומית נמליך
כמה גלריות?
נילי כהן
35.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
כמה מתוכם יש עולים חדשים?
היו"ר אלכס מילר
אתם מכירים את הגלריות שבעצם מוצגות כאן? לא מכירים אותם?
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
אפשר לנחש שאין גלריות של עולים.
שלומית נמליך
לא, מדובר בגלריות ציבוריות שהן לא למטרות רווח ואני חושבת שאלה שמוצגים כאן הם כן.
היו"ר אלכס מילר
אני מציע דבר כזה. קודם כל, צריך להבין את המנגנון. עד כמה הגלריות, אותן הגלריות הציבוריות שמדברים עליהן. תראו, אני מציע דבר כזה. אני מציע, גברתי השרה. אנחנו פה מצאנו את עצמנו בין איזה שהוא מצב שניתן פה באמת לסייע, זה רק עניין של מודעות. אני מציע שמשרד הקליטה יעביר למשרד התרבות את רשימת הגלריות שהם מתעסקים בעצם באמנות עולים, אפילו אם אותן גלריות או אותם אמנים כבר לא נחשבים לפי הקריטריונים שלכם, של המשרד, כעולים, אבל עדיין אני בטוח שהרי אנחנו עשינו תיאומים כאן מבחינת המוזמנים ואת כל מי שנמצא כאן או כל מה שנמצא כאן אנחנו קיבלנו מכם, אז אני מציע למשרד התרבות, משרד הקליטה יעביר לכם את הרשימה, אנחנו מבקשים מכם באמת, תראו, אין היום בעיה לאנשים, בואו נגיד שנולדו כאן, והם חלק מהמערכת והם מבינים איך בעצם להתמודד עם הבירוקרטיה של המערכת, לבוא ולפנות כי הם עובדים לפי מנגנונים שהם בעצם חיים אותם כאן. אנשים שעלו לכאן, הם אפילו לא מכירים שיש את המנגנונים האלה. בשביל זה אנחנו מבקשים מכם שאתם תהיו בעצם היוזמים עם סיוע קטן לפחות, משותף, בין שני המשרדים, אם יש אפשרות ובדקתם שאותן גלריות הם עומדים בקריטריונים שלכם, פשוט הם לא כל-כך יודעים איך להגיש את הבקשות או שיכול להיות שכדאי להם לפנות לגלריות ציבוריות שמקבלים תמיכה ולשתף אתם פעולה. כי אנחנו באמת רוצים לסייע ואין יותר מדי מקורות למדינה מאיפה הם יקבלו את הסיוע שלכם, זה או אתם או משרד הקליטה. משרד הקליטה מוגבל מבחינת השנים שאנשים נמצאים בארץ, אתם מבחינתכם, ברגע שהם מסיימים את הטיפול, אתם בעצם מקבלים את האנשים האלה להמשך טיפול, הם כבר לא עולים בהגדרה.
מרינה סולודקין
אלכס, יש לי שאלה על הפרויקט השני כי זה נשמע מאוד מעניין.
היו"ר אלכס מילר
תכף. רגע. אני פשוט רוצה שאנחנו נסיים עם זה ואז נמשיך. אז בואו נגיד זה חלק מהסיכומים שלנו, שאתם תהיו מתואמים מבחינת הרשימה ולבדוק איפה אתם יכולים לסייע מבחינת הגלריות והאמנים. זה בנושא הזה.

יש עוד משהו שאתם רוצים להוסיף? משרד התרבות? כן, בבקשה.
נעמי יפה
שלום. אני נעמי יפה ממשרד החינוך. אני מפקחת שמרכזת את לימודי האמנות במערכת החינוך. אחד הדברים היפים לראות מתלמידים שבאו מארצות שונות, עלו לארץ בגילאים שונים, זה הביטוי בבחינת הבגרות בסדנה של עבודות שמציגות זיכרון מהבית, עבודות שמציגות את המסע מאתיופיה לארץ, מיצבים, עבודות מאוד מאוד מעניינות ואנחנו מאוד מטפחים את היכולת של התלמיד בחטיבה העליונה להביע בדרכי מבע שונים, במדיה שונים, את החוויות שלו ואת ההתנסויות שלו וזה חלק מבחינת הבגרות ובתערוכות שמתקיימות ברשויות או בבתי הספר וגם ברמה הארצית שאנחנו מקיימים במשרד החינוך בתל-אביב במבואה, אפשר לראות את העבודות של התלמידים.

כשהיתה העלייה הגדולה מרוסיה, היו הרבה מאוד אמנים שרצו להורות אמנות במערכת החינוך ואז קיימנו במכללות השונות התאמה להוראת אמנות בארץ. כיום הם משתלבים באופן לגמרי אותנטי בתוך מערכת החינוך. פעילות שיש לנו משותפת למשרד החינוך ומשרד התרבות זה אמן מורה, זה אמנים שמציגים את מועמדותם ונכנסים לתוך מערכת החינוך, בדרך-כלל לבתי-ספר שלא מתקיימים שם לימודי אמנות. המטרה היא שהאמן יביא את אמנותו לקבוצת התלמידים, בדרך-כלל חטיבת ביניים, חטיבה עליונה, בתקווה שתהיה השפעה של אותו אמן להכנסת אמנות באופן מסודר לתוך תוכנית הלימודים בבית-הספר. במסגרת הזאת משתתפים כעשרה, 12 אמנים, ובמקומות מסוימים, כתוצאה מהכניסה של האמנים, התחילו ללמד אמנות או בחטיבת הביניים או בחטיבה העליונה ובזה אנחנו רואים הישג מאוד מאוד גדול ומעודדים את האמן לשנה שנייה, שמאפשרת לו גם עבודה בתוך בית-הספר וגם התפנות ליצירה שלו.
היו"ר אלכס מילר
תודה, גברתי. כן, חברת הכנסת סולודקין, רצית לשאול משהו.
מרינה סולודקין
אז קודם כל, זה מאוד מעניין מה שאתם מספרים על פרויקטים מיוחדים של המשרד. אני מאוד מתעניינת, אמן בקהילה. אני מבינה שיש תמיכה של המשרד לאמן בקהילה, אז בקיצור, תגידו לנו מהם תנאי הסף ואיך זה עובד.
עידית עמיחי
אם יורשה לי, אני מתנצלת על האיחור. אני מנהלת המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית במשרד התרבות. אני רוצה להמשיך את דבריה של נעמי יפה שפרויקט אמן מורה שהוא דומה מאוד לאמן בקהילה. משרד התרבות החליט השנה להגדיל את התמיכה ולהרחיב את הכמות ויש לנו השנה 15 אמנים שיהיו, יעבדו בבתי-ספר, ותשעה אמנים שיעבדו בקהילות השונות. לגבי תנאי הסף, לשאלתך, חברת הכנסת סולודקין. תנאי הסף הם קודם כל שהאמנים יהיו אמנים טובים, מצטיינים, שיגישו הצעה חינוכית קהילתית ראויה, שהמקום יהיה מקום שזקוק. יושבת ועדה ואנחנו לא מסתכלים אם הוא עולה חדש, אני מודה. אבל זה אני רוצה לומר, שלפני הדיון, שלומית ואני קיימנו מספר ראיונות עם מספר עולים חדשים, אמנים ושאלנו אותם על הקשיים. אמנים צעירים שעלו לפני עשר שנים וזכו להכרה, כך אני מכירה אותם, כי למשל, שלומית לא הזכירה, יש אמנית בשם אנה ים, בת 30, שמקבלת אצלנו פרס ביום שישי הקרוב, אמנית וידיאו מאוד מוכשרת. באמת הם אמרו שהקשיים הם רבים אבל הקשיים האלו תורמים להם בסך-הכל, למוטיבים אחרים, לעבודות יותר טעונות. הם לא היו רוצים שיסווגו אותם כאמנים עולים, הם אמרו שבבתי-הספר הגבוהים בצלאל, מוסררה.
היו"ר אלכס מילר
בן-אדם שמשלמים לו משכורת נמוכה זה לא אומר שהוא יעבוד יותר קשה כדי שיעלו לו את המשכורת.
עידית עמיחי
לא היו רוצים להיקרא אמן עולה. היא אומרת – אני, את רוסיה אני שמה בעבודות שלי, בצילומים, את הגעגועים לבית, את הזרות, את הקשיים, כל זה מגיע לאמנות. אני לא הייתי רוצה את הסטיגמה הזאת, אני אמן עולה ולכן אני זוכה להכרה.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
סליחה, אני חושבת שזה מוזר שכאן בוועדה בכלל את מבטאה את הדברים האלו. מדינת ישראל קיבלה על מגש הכסף עלייה מבורכת שהשפיעה על המון דברים, על האמנות בפרט, על התרבות בפרט.
עידית עמיחי
בהחלט.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
ובמשרד התרבות, אחרי שאנחנו במשרד הקליטה לא יכולים לטפל, לפי המנדט שלנו, עשר שנים, אנחנו כן, אחרי זה – לא. אני לא חושבת שמישהו מהאמנים שנמצא כאן ונתקל עם קשיים רבים, אנשים מוכשרים ביותר, שפשוט המדינה התברכה בגלל שהם הגיעו למדינת ישראל, צריכים לפתוח להם במשרד התרבות מסלול נפרד בגלל שקשה להם, לא פשוט להם, זה רמה גבוהה ביותר, אבל הם לא מכירים את המנטאליות והם לא מכירים את הדרכים שיש במשרד התרבות ואז משרד התרבות צריך ליזום יחד אתנו, אני מסכימה, אנחנו נמסור את כל הרשימות, אנחנו נבנה את הקשר, אבל חבל פשוט שהם לא מקבלים את התמיכה. איך יכול להיות שבכל חצי מיליון, אין גלריה אחת של עולים שהגיעו או מאתיופיה או מרוסיה, אלו שהגיעו ב- 20 השנים האחרונות.
עידית עמיחי
אולי לא הובנתי. בוודאי שאנחנו רוצים לעודד, אנחנו מברכים על העושר התרבותי שהביאה העלייה, אין ספק שהיא תרמה מאוד לגיבוש התרבות בישראל. אני אומר רק שיש הרבה אמנים שהשתלבו במערכת הקיימת, זכו להכרה והצלחה. אותם אמנים שעובדים בגלריות, אם הן לא גלריות מסחריות, משרד התרבות בהחלט יכול לתמוך בהם, הוא לא בערוץ של התקנה המסוימת, יש לנו תקנה של תרבות בקהילה ויש גם, כל אמן שיש, ואני פונה אליכם, כל אמן שיש לו איזה שהיא בעיה, יש לכם את הכתובת במשרד התרבות לפנות למחלקה לאמנות פלסטית, לא היה אמן שפנה אלי ולא ניסיתי לסייע לו. לא תמיד בהצלחה .
היו"ר אלכס מילר
כמה אנשים מונה המחלקה שלכם? רק את?
שלומית נמליך
זאת שאלה שלא כדאי לשאול אותנו, זה שאלה כואבת.
עידית עמיחי
שלומית היא יועצת ענייני מוזיאונים ואני ביקשתי ממנה להחליף אותי, אנחנו מחלקה מאוד קטנה.
היו"ר אלכס מילר
OK.
עידית עמיחי
יש תקציבן ואני.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו את הנישה הזאת הבנו.
רינת גל און
אני רוצה גם להגיד כמה מילים.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה.
רינת גל און
תודה. אני רינת גל און ואני מנכ"ל חברת תרבות לישראל. תרבות לישראל היא חברה שנתמכת במלואה על-ידי משרד התרבות ומשרד התרבות הקים אותה ביחד עם ההסתדרות הציונית העולמית במטרה לסייע להפצת אמנות שקיימת, אמנות איכותית לרחבי הפריפריה. אז ראשית, אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אני תכף אסביר במה אנחנו עוסקים, אבל אני רוצה באמת לנצל את ההזדמנות ולפנות באמצעותכם, לכל האמנים העולים, אנחנו עובדים עם המון אמנים עולים והמון גופים נתמכים וגופים רשמיים של אמנים עולים. אבל כמו שאני רואה כאן, אנחנו לא מגיעים לכל העולים. אני פונה אליכם שתהיו שגרירים שלנו הלאה, ותפנו את האמנים אלינו. אני אשמח לתת את הפרטים למי שרוצה, שיפנו אלינו ואנחנו, מה שאנחנו עושים, זה מסייעים לכם, האמנים היוצרים, להגיע אל הפריפריה. אנחנו עוזרים בתקציבים מאוד גדולים וגם בפרויקטים.
היו"ר אלכס מילר
לא, אני מציע שקודם כל אתם תעבירו את הפרטים שלכם למשרד הקליטה. כי הם גם המרכז הראשי בעצם של כל הפעילות אם היה לנו איזה שהוא ארגון כללי של אמנים עולים בארץ, שהיה מייצג את כולם, אז אולי הם יכלו לבוא ולעשות את החשיפה של העניין הזה. בגלל שאין פה איזה משהו מאורגן, אני מציע שמשרד הקליטה, ברגע שהוא מרכז את כל הדברים האלו ויש להם את ההפניות שהם יכולים לפנות וגם אתם מהם מקבלים כל מיני נתונים אם יש צורך ואם יש איזה שהוא משבר סביב הגלריה או סביב אמן כזה או אחר, שהוא ממש על הקשקש, אז אני חושב שדווקא החיבור הזה יכול להיות יעיל מאוד.
רינת גל און
בשמחה. אנחנו בקשר עם מחלקות מסוימות במשרד הקליטה. אנחנו נשמח להרחיב את זה. אנחנו בקשר עם אריה קורת, עם גלינה, שבאמת אנחנו מנסים ליזום אתם ביחד פרויקטים. אבל רק באמת מילה על הפעילות שלנו. אז ראשית, אנחנו מסייעים למוסדות של עולים ולמוסדות בכלל, שקיימים גם במרכז וגם בפריפריה, להגיע לרחבי הארץ. לצורך זה יש גם תקציבים וגם אנשי מקצוע שבאמת, המטרה שלנו זה להביא אתכם, היוצרים, לכל רחבי הארץ וכמובן בתשלום שפשוט תהיה באמת חשיפה לאמנות שקורית. זה ראשית ואני באמת קוראת לכם באמצעות משרד הקליטה לפנות אלינו ואנחנו נשמח לסייע.

הדבר השני הוא שאנחנו יוזמים מדי פעם פרויקטים שמטפחים את העולים באופן ייחודי ואני אתן דוגמה לפרויקט שממש קרה עכשיו, הסתיים כרגע, של פסטיבל שקראנו לו פסטיבל אבבה, שמסמל את הפריחה, זה היה גם האביב שהגיע וגם הפריחה באמת שיש אצל העדה האתיופית, זה דווקא היה פסטיבל שהתייחס לעדה האתיופית. עשינו את זה ב- 15 יישובים, בכל יישוב היו בין שלושה לארבעה אירועים שיצרו מין מיני פסטיבל של אמנויות הבמה ובנוסף ביקשנו מהיישובים לחשוף תערוכות מקומיות והנה, אני פוגשת פה עוד אנשים שאני לא מספיק מכירה, אבל באמת, תערוכות מקומיות של אמנים, לחשוף אותם, לעשות מכירה של מאכלים, של אמנויות, של כל מה שהעדה הזאת יש לה להציע ואנחנו רק לומדים מיום ליום עד כמה באמת ההיצע הוא עשיר ושוב אני אומרת, זה היה דוגמה של פסטיבל אחד. אבל מושקעים בזה באמת המון משאבים ואנחנו נשמח להרחיב את זה ולהמשיך הלאה. אנחנו כבר אישרנו את התקציבים לשנה הבאה שאנחנו רוצים להמשיך ולחזור על כזה פסטיבל גם להבא, אז שוב, אני אשמח בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה לפנות לכל האמנים העולים ולסייע.
היו"ר אלכס מילר
תודה, גברתי. בבקשה, אדוני.
ארקדי ליפשיץ
אני בעצמי ותיק אבל אני קשור כך או אחרת לקבוצה גדולה מאוד של עולים, של עולים, עולים בעבר, אם הם כבר 20, 25 שנה בארץ, אנחנו מכירים את סופה לנדבר, את מרינה, ברור, סולודקין. אבל אנחנו לא מכירים את משרד התרבות, לא מכירים. קבוצה ענקית של אמנים, שלא קשורה אליכם, ואתם, אני אפילו ניסיתי פעם ליצור קשר, ולא הצלחתי. אתם מפספסים. חוץ מזה שהאמנים במצב שהם, הם נמצאים במצב שהם לא יודעים לקשור את הקשר, הם עם קושי שפתי, קושי להיות, קושי להתארגן, הם פשוט לא מסוגלים להתארגן כמו שאמנים ותיקים יכולים. זאת אומרת צריך לארגן את הקשר הזה אליהם, אל האמנים האלה. ולדעתי, אתם לא עשיתם די.
עידית עמיחי
מר ארקדי, אני מכירה כמה אמנים.
ארקדי ליפשיץ
ברור שאת מכירה כמה. אבל אלה אנשים עם אופי.
היו"ר אלכס מילר
ארקדי, תראה, אנחנו לא פותחים כאן ויכוח, כמה מכירים וזה. תראה, כרגע אנחנו מדברים על דרך.
ארקדי ליפשיץ
אני מדבר על 300 איש שלא מכירים את משרד התרבות.
היו"ר אלכס מילר
אבל אתה צריך להבין שמשרד התרבות עובד לפי שיטה שכמו משרד ומשרד עובד. יש להם קריטריונים. כמו שאתה והאמנים שלך, שהם נגיד עולים, שמגישים בקשה לתמיכה למשרד הקליטה, הם ממלאים טפסים ויש קריטריונים מיוחדים. אותו דבר גם שם, אתה מבין? משרד התרבות לא יחפש, זה לא מנגנון של חיפוש. הוא עובד בצורה מאוד פשוטה. אתה נכנס, לוקח את הפרטים, ממלא, ואנחנו מנסים עכשיו ליצור עוד מנגנון שאולי איכשהו ינסה גם לפנות לאמנים אבל אפשר גם, צריך גם להבין ולא, אתה יודע.
ארקדי ליפשיץ
אני עכשיו במקרה שמעתי או קראתי שיש התארגנות בכנסת לרכוש או לארגן רכישת תמונות.
היו"ר אלכס מילר
נכון. קנו.
ארקדי ליפשיץ
תשאלו את כל האנשים שמסביב אם הם יודעים על זה. הם לא יודעים על זה בכלל.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל תבין שהכנסת לא מחזיקה רשימה של כל אמן ואמן ומתקשרת אליו. יצא קול קורא, זה היה חשוף, זה היה חשוף. כל מי שראה לנכון, הרי אני, אתה צריך להבין איך זה עובד.
ארקדי ליפשיץ
אני מבין.
היו"ר אלכס מילר
אתה רוצה לקנות, אתה אומר, בכל המדינה, אני רוצה לקנות. אבל האחריות היא של כל אלו שמוכרים.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
אני ממליצה, מה שאנחנו נעשה. בגלל שבעצם לא נבנה כל גשר בין משרד הקליטה ומשרד התרבות, אנחנו נעשה יום עיון, נזמין את האמנים, אתם תציגו.
עידית עמיחי
אני רק חייבת להעיר הערה מאוד מהותית, שהיא באמת מקשה על האמנים העולים ועל האמנים בכלל. משרד התרבות, המנגנון שלו, לתמוך בעמותות, בחברות מלכ"ר, שמוזיאונים וגלריות ציבוריות עומדות בהם. אין לי אפשרות כמעט לעזור לבן-אדם הבודד. אמנים, אתם יודעים, עובדים לבד. הם בסטודיו, הם לא קשורים לקבוצות, ולכן הדרך של משרד התרבות כן להגיע לאותם אמנים בודדים, היא באמצעות הפרויקטים שצוינו, אמן בקהילה, אמן מורה, מערכת פרסים. מדי שנה ניתנים ללמעלה מ- 50 אמנים.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
הם מאורגנים, זה לא נכון.
אנה זרניצקי
אנחנו מאורגנים. יש לנו אגודה, יש לנו קבוצות גלריות שעובדים עם אנשים. באגודה שלנו, יש לנו יותר מ- 100 אנשים ציירים ואני לא זוכרת מתי שאיזה שהיא גלריה של המדינה, עשתה לעולים החדשים, ועכשיו אני חושבת, יש הזדמנות ויש 20 שנה לעלייה וככה מתי שעושים איזה פרויקט, אנחנו מכירים יותר אחד את השני ואנחנו יכולים להמשיך לעבוד.
היו"ר אלכס מילר
תראי, את יכולה לשים בקריטריון שלך.
עידית עמיחי
אני רוצה לומר שאנחנו נשמח לקיים את היום עיון. אגודת אמנים יכולה לקבל כאגודה, אם היא רשומה, איזה שהיא תמיכה, אנחנו אבל נזהרים והשרה תסכים אתי כמובן, מלהתערב בהחלטות מקצועיות של הגלריות והמוזיאונים. אנחנו לא יכולים להכתיב לגלריה את מי להציג. אם אתם מאורגנים כאגודה, בהחלט אנחנו נשקול, אני מניחה שאתם כוללים אמנים וזו מטרת עבודתכם, אנחנו נוכל לתמוך ולסייע לכם כאגודה. לומר לגלריה את מי להציג, אנחנו לא יכולים וטוב שכך אלא לעשות.
היו"ר אלכס מילר
לא, אבל אתם יכולים לעשות קונצפט. אתם יכולים שנגיד גלריה שמקבלת מכם תמיכה, מחויבת פעם בשנה לעשות תערוכת נגיד עולים. אין שום בעיה עם זה, אני חושב שזה קריטריון די גמיש לגוף שמקבל תמיכה מטעם משלמי המיסים.
עידית עמיחי
אפשר לשקול את זה. המועצה הציבורית יכולה לתקן את הקריטריון ולהוסיף.
היו"ר אלכס מילר
אין שום בעיה. עובדה שהכנסת יודעת לעשות את זה במגבלויות שלנו, ובדרך שלנו ויש לך פה תערוכה של 35 ציורים וזה מעט ממה שהיינו יכולים, תאמיני לי, היינו יכולים להביא עוד יותר, כי פשוט זו המגבלה שהיתה לנו. אני בטוח שכל גלריה שמקבלת מכם תמיכה, אין שום בעיה בכך, וזה רק לדעתי ייתן איזה שהוא חשיפה ארצית לכל אולם אנשים שמנסים להגיע. כי אנחנו מכירים ותאמינו לי, עד כמה שאני מכיר איך כל המערכות האלה עובדות ובדיוק עם מי הם עובדים ואיך הם פונים ותשמעי, אז אם עד עכשיו זה לא היה קיים, אז יכול להיות שאם באים ומשנים את הקריטריון, אז זה יהיה. אז שבוע אחד או שבועיים יצטרכו לא לעבוד לפי מה שהשיטה שהם עבדו ונהנו ושבוע יצטרכו לעבוד, להיות קצת גמישים. לא קרה כלום. זה בסדר. הרי אנחנו לא קובעים איזה גלריה תוצג באיזה מקום ומי האמנים, אנחנו בסך-הכל מכניסים קריטריון נוסף שיצטרכו ליישר קו.
אלכסנדר גנלין
אני מבקש להוסיף שתי מילים.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה.
אלכסנדר גנלין
בשוק הפשפשים ביפו שיפצו בית אמן, אולי אתם מכירים אולי לא, זה מקום יפה מאוד וזה מוכן, לאגודה שלנו. פשוט, אם אנחנו יכולים לקבל תמיכה, אז אנחנו כן יכולים לקחת, בטח לא את כל הבית, אנחנו מדברים על חצי קומה, ועדיין זה יקר.
היו"ר אלכס מילר
פניתם לתמיכה? לבקשת תמיכה?
אלכסנדר גנלין
כן, הייתי בפנים, צילמתי.
היו"ר אלכס מילר
לא, פנית?
אלכסנדר גנלין
לא.
מרינה סולודקין
זה פעם ראשונה.
היו"ר אלכס מילר
אז תשמע, שוב, אני אסביר לך.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
טוב שהגעתם לכאן.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי, קודם כל, תבינו, המערכת עובדת, קודם כל תפנו, בכל דבר.
אלכסנדר גנלין
הנה, עכשיו.
היו"ר אלכס מילר
בכל דבר תפנו. אם יהיה תפשת, לא תפשת. אתה יודע איך זה. אבל יש הליך, אתם לא יכולים, אתם, ברגע שאתם עושים את השיקול שלכם עם מה אתם תפנו ועם מה לא, זה לא השיקול לדעתי הנכון. אתם פשוט צריכים לבוא ולקחת, להיכנס למשרד התרבות מבחינת אתר האינטרנט וכל מה שעם זה, לבדוק במה הם נותנים תמיכות. מתאימים קצת את עצמכם לתוך הדבר הזה ופונים. שם כבר זה כבר עניין אחר.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
הוועדה שלך היום הפכה לסדנה.
היו"ר אלכס מילר
כן, אין מה לעשות. רבותיי, קודם כל תבינו, אי-אפשר לבוא בתלונות אליהם אם אתם בכלל לא פונים. קודם כל, אם הייתם באים לכאן ואתם אומרים – תשמעו, אני כל שנה פונה, כל שנה פונה וכל שנה מסרבים, אז היינו באים ושואלים שאלה איך הגענו למצב הזה שכל שנה מסרבים. אבל אי-אפשר עכשיו לדבר על משהו כאשר עדיין אתם בהליך שבכלל למידה של העניין הזה.
מרינה שלסט
אני עולה חדשה. אני ארבע שנים בארץ.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו נשחרר את השרה שצריכה להמשיך בסדר יומה ואנחנו ממשיכים הלאה, יש לנו גם ישיבה אחר-כך עוד אחת, אבל בינתיים אנחנו כאן.
מרינה שלסט
תודה רבה לסופה לנדבר, בגלל הפנקס שלה והעבודה היפה ותמיכה בעצם היחידה שמקבלים כאן.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה.
ארקדי ליפשיץ מתרגם את דברי מרינה שלסט
הם באו זוג אמנים מגרמניה והם טוענים שרק כאן הם מצאו את האפשרות להתארגן ולבצע, וגם להגיע לפגישה הזו, זה גם היא חושבת שזה מאוד חשוב.
מרינה שלסט
יש סדרה של תערוכות, אמנים ישראליים. כי זה לא אותו דבר אמנים ישראלים, אנחנו לא מרוסיה, יש קווקז ויש בלטיקה ויש, וזה לא אותו דבר. אפילו מוסקבה וסן פטרבורג זה גם לא אותו דבר.
היו"ר אלכס מילר
הנה, את מסתדרת יפה מאוד בעברית. לא צריך תרגום.
מרינה שלסט
בטח שמשרד הקליטה. כי אנחנו, יש קטלוגים הזה, וזה רק בגלל זה, זה תמיכות שאנחנו מקבלים שם.

יש בעיה שעולים חדשים רק 20 שנים בארץ, עשר שנים.
היו"ר אלכס מילר
על זה אנחנו דיברנו היום.
מרינה שלסט
ו- 21, לא. וזה עכשיו, זה בעיה. 11, כן.
היו"ר אלכס מילר
טוב, בסדר, הבנו. רבותיי, אנחנו מסיימים כאן. אני רוצה לסכם בכך שקודם כל, כמובן, אנחנו מביעים הערכה רבה לכל היצירה שבאה מהעולים לאלו שאני לא מתייחס, רבותיי, למספר שנים, אני מתייחס באופן כללי, למי שבעצם לא נולד כאן אין ספק שיצירה, אם זה פלסטית וכל יצירה אחרת, זה דבר מבורך ואי-אפשר גם להשאיר את זה ברמה של היכולת העצמית הכלכלית של אותם האמנים, להתקיים בעולם הזה, אלא גם אין ספק שהמדינה צריכה לקחת חלק בחיזוק של אותם אנשים שבעצם מגיעים מחוץ לישראל עם עבר בתוך האמנות ורוצים להמשיך וצריך לתמוך כי בסופו של דבר, ההחלטה תהיה הרי לא לטובת המדינה. זאת אומרת, אם בן-אדם מוצא את עצמו במקום אחר ועוזב את הארץ כי הוא לא מצליח להתקיים כאן, אז אנחנו מאבדים. אם בן-אדם מחליט לא להתעסק באמנות ולעבור למקצוע אחר כדי להתפרנס, אז אנחנו מפסידים. זאת אומרת, צריכה להיות כאן מחשבה שהיא מחשבה קצת יותר רחבה.

אנחנו כמובן רוצים להודות לכל אותם האמנים שהביאו את התמונות שלהם לתערוכה כאן, התערוכה מאוד מכובדת ומייצרת בעצם תחושה כללית בתוך הכנסת עד כמה חשוב מה שקורה בעצם בעולם תרבות זה.

אני פונה למשרד התרבות, זה נכנס לתוך הסיכום, על כך שאנחנו מבקשים במנגנון של קריטריונים לקבלת תמיכה לגלריות להכניס בעצם קריטריון שפעם בשנה תוצג בעצם התערוכה של האמנים שלא נולדו בישראל. אני אגדיר את זה בצורה כזאת שכך גם שאמנים שנמצאים בארץ מעל 11 שנה, יכלו להיות חלק מהתערוכות האלו, אז בעצם, הקריטריון יהיה שאלו שלא נולדו בישראל, לדעתי, במערכת שמשותפת עם משרד הקליטה וזה בעצם הסעיף השני, שאני מבקש מכם לקיים מפגש עם משרד הקליטה ולעשות אולי יום מיוחד סדנה, יום עיון, לכל אותם אלו שנמצאים כאן אתנו ובטוח יש נוספים, ובסך-הכל יום אחד שמשותף עם שני המשרדים, אין שום בעיה לעשות את זה ופשוט להסביר לאנשים את המנגנון עבודה במשרדים ממשלתיים. פשוט להסביר. לדעתי, חלק מהבעיות שעולות כאן אתם יכולים לפתור לפי המנגנונים הקיימים ואם המנגנונים הקיימים לא נותנים מענה, אז אפשר להפנות אותם לאותם המנגנונים שקיימים במקביל, כולל הגוף שנקרא תרבות לישראל, גם תרבות לישראל, אנחנו מברכים גם אתכם, יחד עם משרד התרבות ומשרד הקליטה על הפעילות המבורכת שאתם עושים ומבחינתי גם אתם צריכים להיות איפה שהוא חלק של חשיפה של אותם האנשים, אז הפרטים שלכם גם תעבירו אם תרצו גם להיות חלק מיום העיון הזה, אז אנחנו נודה לכם ולכל האמנים, תודה רבה על מה שאתם עושים, כמו שאתם רואים, אנחנו באמת מכירים ויודעים על כמה שזה לא פשוט להיות אמן בישראל, אבל יחד עם זאת אנחנו גם ננסה למצוא דרכים כדי שבאמת תוכלו לעשות במה שאתם מתעסקים ולחזק את התרבות במדינה שלנו שהיא מדינה די צעירה וחייבת את הדברים האלו גם לעתיד ולדור חדש. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10

קוד המקור של הנתונים