הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט

24.05.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 413


מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ' באייר תשע"א (24 במאי 2011), שעה 09:00

מצב הסטודנטים המשרתים במילואים במוסדות להשכלה גבוהה ובתי ספר על תיכוניים – לציון יום המילואים

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר
רוברט אילטוב

אבי דיכטר

עינת וילף

פאינה קירשנבאום

רונית תירוש

יהודה שוורץ, מפקח אגף להכשרת עו"ה במכללות האקדמיות, משרד החינוך

רס"ן שילה אדלר, קמל"ר-סמג"ד 8101, משרד הביטחון

סא"ל אמיר חי, אכ"א- ר' עתכ"א מילואים, משרד הביטחון

אלדד חפץ, ראש מדור מחקר קמל"ר (מפקדת קצין מילואים ראשי), משרד הביטחון

סא"ל אשר פרסמן, קמל"ר-מ' יחידה 733

עו"ד נדב שמיר, ממונה בתחום המשפטי, מל"ג

יאיר יצחק בלחובסקי, יו"ר ארגוני הסטודנטים

יעל אביטל, יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון

עמית ברק, תנועת "אם תרצו"

הדס קושלביץ, רכזת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

עפרי רביב, סיו"ר התאחדות הסטודנטים

איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים

סתיו ארז, ראש מדור אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

פרופ' אסתי שוהמי, דיקן הסטודנטים, האוניברסיטה העברית ירושלים

מירב סולומון, ראש מדור קידום סטודנטים, אוניברסיטת בן גוריון

מיכאל רב, ראש מנהל דיקנט סטודנטים, אוניברסיטת חיפה

ניצן פלס, חבר הנהלה, פורום החפ"שים

ניקולאי נוי טבך, חבר הנהלה, פורום החפ"שים

משה פישר, מג"ד, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

טום גולדפלד, מתמחה, פורום מג"ים, מח"טים וטייסים במילואים

אופיר כהן, מג"ד, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

אשר פרסמן

מירה ישראלי

יהודית גידלי

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
מצב הסטודנטים המשרתים במילואים במוסדות להשכלה גבוהה

ובתי ספר על תיכוניים – לציון יום המילואים

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, אנחנו בכנסת מציינים היום יום המילואים ועל כך ועדת החינוך, יחד עם כמה ועדות אחרות בכנסת, מעלה סוגיות שונות, נושאים שונים, ועל כך אנחנו כוועדת חינוך נדבר היום על מצב הסטודנטים המשרתים במילואים במוסדות להשכלה גבוהה ובתי-ספר על תיכוניים, לציון יום המילואים.


כידוע לכם, ועדת החינוך לא מעט דנה על הנושאים שקשורים לסטודנטים המשרתים במילואים, יש גם חוק שחוקק על-ידי הוועדה, אני בעצמי הייתי היוזם שלו, בכנסת הקודמת, על ההטבות לסטודנטים המשרתים במילואים. יושב כאן יו"ר התאחדות הסטודנטים שבעצם מכיר את הסוגיה הזאת מ-א' עד ת' וכל שנה אנחנו מתמודדים עם בעיות שונות. היום אני מקווה מאוד שאנחנו נשמע לפחות על חלק מהפתרונות לאותן הבעיות שהעלו הסטודנטים שלומדים במוסדות השונים, על כך שהיחס הוא שונה בכל מוסד ומוסד, לסוגיה שעדיין יש חוק ולפעמים לא מבצעים את מה שכתוב בחוק.


מבחינתי, גם שמעתי איזו שהיא הצהרה אתמול, של חבר הכנסת אבי דיכטר אתמול ככה ראינו חדשות ערוץ 2, היה שם איזה שהיא בשורה מעניינת. המועצה להשכלה גבוהה, אני מקווה מאוד שאתם תביאו לנו בשורה על כך שתאשרו את מה ששמענו אתמול, זה בשורה מעניינת על תוספת של שתי נקודות שבעצם יהיו נקודות זכות לסטודנטים המשרתים במילואים. אני תמיד אמרתי שהשירות במילואים לא צריך להיות הבעיה של הסטודנט. הבעיה צריכה להיות אצל הסטודנט שלא משרת במילואים ואני חושב שדווקא המוסדות, יש להם כוח לתת את אותן הטבות לכל מי שבא ותורם למדינה, ועל כך בעצם הוא צריך להרוויח, לדעתי יותר, מול אלו שמוצאים דרך לא להיות חלק מהמערך הזה.


בואו נפתח, איציק, אתה תכניס אתנו לפרופורציות, מה קורה היום במוסדות להשכלה גבוהה ומבחינת החוק שבעצם חוקקנו אותו בכנסת הקודמת, איפה אנחנו עומדים היום, איפה זה מתרחב, איפה זה מתכווץ ומה לדעתך, צריך לעשות בשינויים כאלו ואחרים שאתה מציע לכנסת בשביל שבאמת נשפר את המצב של הסטודנטים. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. נפתח היכן שאתה סיימת וכיוונת בדבריך, אדוני היושב-ראש. באמת נעשו צעדים רבים בשנים האחרונות כדי להתאים את המערכת האקדמית לצרכים של המשרתים במילואים. לא מעט נעשה בזכות הוועדה הזאת, שאתה חבר בה כבר לא מעט זמן. יש פעמים שבהן אנחנו תמיד מעדיפים להגיע למל"ג ולהתאים את הדברים, את הצרכים של הסטודנטים, במועצה להשכלה הגבוהה, אבל יש גם פעמים שאנחנו, כפי שאתה יודע, נעזרים בכם, בכנסת, בוועדת החינוך, כדי להראות לקברניטי האקדמיה מה המחוקק הישראלי חושב שהדבר נכון לעשות. זה בדיוק מה שקרה לאורך השנים האחרונות גם במקרה של הסטודנטים המשרתים במילואים.


אני יכול להגיד לך כסטודנט שמשרת במילואים, שכשהתחלתי את לימודיי לפני כמה שנים, המצב היה קטסטרופאלי, זה אומר שבכל פעם שנקראתי לדגל, אם במבצעים מיוחדים או אם גם בשגרה, ידעתי מראש שאני הולך לשלם מחיר אקדמי מאוד מאוד יקר ומאוד מאוד כבד שלא בטוח שיכולתי לעמוד בו. לא מעט בזכות הצעדים שנעשו עד כה, אני יכול לומר שהיום המצב הוא בהחלט השתפר. יחד עם זאת, יש עדיין צעדים שאנחנו חושבים שחייבים להיעשות משני טעמים, הטעם הראשון, זה פשוט להמשיך ולתמוך באותם הסטודנטים שנקראים לדגל. לא יעלה על הדעת שסטודנט שבא, הולך לשרת את המדינה שלו, בסופו של דבר יינזק מכך והטעם השני הוא פשוט, המדינה צריכה לדעת לעודד ולתמוך גם מבחינה מוראלית באותם הסטודנטים שמשרתים אותה נאמנה.


אנחנו בעצם היום נמצאים במצב במערכת האקדמית שאני יכול לומר שעיקר הבעיה שלנו מתנקזת לסטודנטים בתארים המתקדמים. כהנחת מוצא אני אומר שההתייחסות של המערכת האקדמית לסטודנטים המשרתים במילואים לצערי היא עדיין דיפרנציאלית. אתה הזכרת את החוק שחוקק בכנסת הקודמת למיטב זיכרוני, אפשר לומר שעדיין בכל מוסד ומוסד ההתייחסות היא די שונה לסטודנטים שמשרתים במילואים וזה מצב שהוא מדאיג. כי סטודנט שיוצא לשרת ממוסד אחד, לא צריך לקבל איזה שהיא העדפה מבחינת תנאי הבסיס לעומת סטודנטים שיוצאים לשרת במקומות אחרים. בעוד כמה דקות נוכל להציג כאן את הממצאים של הסקר שנעשה ואתם תראו בעצמכם את הפערים בין המוסדות השונים. הסקר נעשה בשיתוף הקמל"ר והתאחדות הסטודנטים והקיף אלפי סטודנטים ואני חושב שהתוצאות הן די חד-משמעיות.


הזכרתי קודם את העניין של התואר השני. התואר השני זה שם כיום יש לנו בעיה שהיא, אפשר לומר, בעיה קשה. הסיבה היא מאוד מאוד פשוטה. החוק שמדבר על הזכויות של סטודנטים במילואים, חלק מהמוסדות האקדמיים מפרשים אותו כחוק שניתן רק לסטודנטים בתואר ראשון. הם עושים זאת בגלל שאני מזכיר שבחוק זכויות הסטודנט ישנם סעיפים שמדברים ברחל בתך הקטנה ומכוונים רק לסטודנטים בתואר ראשון. לכן, חלק מהמוסדות האקדמיים הרחיבו את הפרשנות לחוק ולכן יש, לגבי הסעיפים שמדברים על הסטודנטים שיוצאים למילואים ותומכים בהם מבחינה אקדמית, חלק מהמוסדות פשוט אומרים שזה הטבות שהמחוקק בחר לתת רק לסטודנטים לתואר ראשון ולא לסטודנטים לתואר שני וכך יוצא שהסטודנטים האלה פשוט נפגעים. לכן, אחת הבקשות הספציפיות שלנו היום, מהוועדה, אם היום או אם בשבועות או בחודשים הקרובים, זה באמת לתת את ההבהרה הזאת, שזו היתה כוונת המחוקק וזה משהו שמאוד מאוד יוכל לעזור לנו.

אנחנו כרגע עושים בדיקה מול החוק, היועצת המשפטית של הוועדה תבדוק. כשאני חוקקתי את החוק, אני לא זוכר שבאמת עשיתי איזה שהיא הפרדה בין תואר ראשון. אני יודע שבחוק זכויות הסטודנט, אכן עשינו הפרדה. כמובן שבחלק מן הנושאים אין מה לעשות, מועד ב' נגיד תואר שני לא קיים, אז מועד ב' חייב רק בתואר ראשון. אבל בנושא של הטבות למילואימניק, אני לא זוכר שעשינו הפרדה על זה.

נכון.

אתם ניסיתם לבדוק את זה גם משפטית, במידה וקיימת איזו שהיא בעיה מול ביצוע החוק?

אנחנו ניסינו לבדוק את זה משפטית וזה פשוט נכנס לאיזה שהוא מבוי סתום כי היועצים המשפטיים של הסטודנטים אומרים דבר אחד והיועצים המשפטיים של המוסדות אומרים דבר אחר וכל אחד חושב שהוא יודע לפרש את כוונתכם בצורה טובה יותר. אז הנה, אני שמח לשמוע שאנחנו יכולים לשמוע.

תכף היועצת המשפטית שלנו תתייחס.

אתה יכול לתת דוגמה איפה, נגיד באיזה נושא?

כן. למשל, אם סטודנט חזר משירות מילואים ומבקש מועד מיוחד, בגלל שהוא נעדר מהבחינה, אז אם הוא לומד תואר שני בחלק מהמוסדות, כשהוא יבוא לבקש את הבקשה הזאת, יאמרו לו שזה הטבה שהיא ניתנת בחוק רק לסטודנט בתואר ראשון.

באיזה סעיף אתה תולה את זה?

יש סעיף שם, שמגיע מועד נוסף.

חלק מהבעיה היא מכיוון שבחוק הסטודנט מ- 2007, בעצם סטודנטים לתואר שני לא זכאים למועד ב', נוצרת בעיה לסטודנטים שחוזרים ממילואים.

יש פה איזה שהיא טענה שמעלים נציגי התאחדות הסטודנטים על כך שחוק זכויות הסטודנט, הטבות לסטודנטים במילואים שחוקקנו, חלק מהמוסדות מפרשים אותו כביכול אך ורק כלפי תואר ראשון. אני לא זוכר שאנחנו עשינו שם הפרדה בנושא של מועדים מיוחדים וכל הדברים האלו. אני חושב שכל החוק הזה מתייחס לכלל הלימודים לתואר אקדמי. כזה או אחר. אז אם תוכלי לבדוק לנו את זה, אני אודה לך ואנחנו נמשיך.

הוא לא היה יכול להיות בבחינה, לא נותנים לו מועד נוסף. אבל האם למשל אומרים שהציון של הבחינה לא ייכלל, כלומר, זה לא יחשבו שהוא עשה את זה, זה פשוט, לא ייחשב כך או אחרת? כלומר, לפחות נותנים משהו אחר?

הרבה פעמים יש גם בעיה שפשוט, אם הסטודנט היה במילואים על יום הבחינה, לדוגמה, אז כן הוא יקבל איזה שהוא מועד מיוחד ברוב המקרים. אבל במצב לדוגמה, שבו הוא חזר יום לפני הבחינה ממילואים והוא לא זכאי למועד ב', לא נותנים לו גם מועד מיוחד, על אף שבעצם הוא כן זכאי למועד, אם הוא עשה לדוגמה 14 ימים לפני הבחינה. זו בעיה שהיא אולי קטנה, אבל היא נובעת בעצם מהעובדה שבעיקר בחוק זכויות הסטודנט מ- 2007, הם לא זכאים למועד ב'. מכאן בעצם נוצרת לנו הבעיה הגדולה עם מועדים מיוחדים של המשרתים במילואים.

אני רק אסיים, אדוני, לפני שאולי נוכל לעבור לתוצאות הסדר, ברשותך. בימים האלו מגבשים את התקנות המיוחדות במועצה להשכלה גבוהה שאמורות לתת את ההתאמות הנוספות לסטודנטים המשרתים במילואים ולכן את ההבהרות האלו, שזה נוגע גם לסטודנטים בתואר השני, אנחנו נשמח אם זה ייעשה כמה שיותר מהר, על-מנת באמת להכניס את זה פנימה ולוודא שתיפסק הפגיעה בסטודנטים לתואר שני.


אני מבקש לומר משפט נוסף ברשותך, להודות גם לחבר הכנסת דיכטר, שבעזרתו, הוא פועל ללא לאות, וקטונתי מלתת לך ציונים, אדוני, אבל אני יכול באמת כמתבונן מן הצד להודות לך על התמיכה העקבית בסטודנטים ובחיילים המשרתים במילואים והצעד האחרון שעשינו יחד, אני חושב שהוא באמת יוביל קדימה, זה צעד שהוא חסר תקדים במונחים של האקדמיה ואני באמת רוצה להודות לך על זה. כבר אתמול, לפי כמות ההודעות שקיבלתי, אני יודע שעשינו דבר מבורך. אז באמת תודה.

אתם עושים לנו מצגת עכשיו? בבקשה.

אני ראש מדור מחקר במפקדת קצין מילואים ראשי. אני מבקש להציג בדקות הקרובות לוועדה.

יש לך את המצגת בכתב?

היא מחולקת אצלכם.

רבותיי, לפני שאתם מציגים, אני רוצה, מירב, את צריכה לחזור לוועדה אחרת. אז בבקשה, התייחסותך, לגבי מה שהעלו כאן.

ההגדרה של סטודנט בחוק היא הגדרה כללית. יש הגדרות של מוסד ואז יש הגדרה של סטודנט, שזה תלמיד הלומד במוסד, שאם יש הבחנה לגבי תואר ראשון או תואר שני, היא מופיעה בסעיפים אופרטיביים מסוימים. למשל, כמו לגבי בחינות ועבודות, כלומר שהמחוקק רצה להבחין בין סטודנט לתואר ראשון ולתואר שני הוא עשה את זה באופן מפורש. בכל המקומות שהוא לא עשה את זה, אז הזכויות חלות למעשה לגבי סטודנט, לפי הגדרת סטודנט.


בפרק ג'1, שזה פרק שהוסף דרך אגב לפי הצעת חוק ממשלתית, כמיטב זיכרוני, של התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים.

גם משולב.

כן, נכון, זה היה בעצם משולב, נכון. אבל זאת היתה גם הצעה ממשלתית, כלומר, גם הממשלה לא עשתה הבחנה כזאת. ההתייחסות היא לסטודנט, כשבחקיקה אנחנו פשוט חוזרים אחורה להגדרת סטודנט והגדרת סטודנט היא כוללת. גם התכלית של הפרק של התאמות למילואים היא תכלית אחרת מהתכליות הרגילות של הסעיפים הרגילים. התכלית היא לסייע לסטודנטים שהיו בשירות מילואים ולתת להם, אם צריך מועד מיוחד ובדברים האלה, לדעתי, גם אין הבדל מבחינת התכלית, בין סטודנט לתואר ראשון וסטודנט לתואר שני. אני מבינה גם שהמועצה להשכלה גבוהה עומדת להוציא כללים בעניין.

אז מבחינתכם, גם אם היה איזה שהיא אי-הבנה, הפרשנות של המחוקק היא ברורה, שלי כמחוקק, קודם כל, של היועצת המשפטית של הוועדה וכמובן של המועצה להשכלה גבוהה, אין הבדל בין סטודנט הלומד לתואר ראשון, תואר שני או דוקטורט, זה תופש? לא תופש?

לדעתי זה גם. אני לא יודעת כמה זה אקטואלי.

מה שחשוב, קודם כל, שאתם מוגנים משפטית. זאת אומרת, במידה ויש איזה שהיא אפליה במוסד כזה או אחר, עתירה לבית-המשפט, יש לכם חוק, ולדעתי לא תהיה שום בעיה. אני חושב שגם המוסדות צריכים לקבל הבהרה, גם המועצה להשכלה גבוהה בכל העניין הזה, ואני גם חושב שגם אנחנו כוועדה נוציא איזה שהוא מכתב שמבהיר את הסיפור, במידה ותעביר לי רשימה של המוסדות שבעצם עושים את ההפרדה. אז זה מבחינתי, אני חושב שהנושא הזה עבר בצורה טובה ביותר. בבקשה.

בוקר טוב. מה שאני אבקש להציג בדקות הקרובות לוועדה זה את תוצאות הסקר שערכנו בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים בקרב אוכלוסייה גדולה של סטודנטים. מה שאנחנו עשינו, אנחנו בנינו שאלון שאני מבין שחולק לכם על השולחנות, בצורה אינטרנטית. באמצעות האגודות העברנו את זה לכלל הסטודנטים באוניברסיטאות, כאשר ביקשנו מהסטודנטים שמבצעים מילואים להשיב רק הם לשאלון. לאחר שקיבלנו את כלל ההתייחסויות של האנשים, הלכנו לפי תעודות זהות, אנשים התבקשו למלא תעודות זהות, עשינו בקרה על אוכלוסיית המשיבים ואכן וידאנו שאלה שאנחנו מתייחסים אליהם בסקר הנוכחי, אלו אנשים ששייכים לאוכלוסיית המילואים, זאת אומרת לא אנשים שנכנסו לנו תוך כדי. לאחר שמיפינו את האוכלוסייה, הרצנו את הנתונים האלה בתוכנה סטטיסטית והנתונים יוצגו לכם בדקות הקרובות.


מה מטרת הסקר. אנחנו הגדרנו לעצמנו שלוש מטרות במהלך ביצוע הסקר. מטרה אחת היתה לנסות ולקבל איזה שהיא תמונת מצב של העמדות של הסטודנטים במילואים כלפי השירות במילואים. בוועדה אחרת כרגע, בהמשך היום, בוועדת חוץ וביטחון, יוצג סקר של מנד"א, ואנחנו לקחנו חלק מהשאלות שעוסקות, שמציגים אותם בסקר של מנד"א של עמדות כלפי שירות המילואים ובדקנו אותם בקרב הסטודנטים.


דבר שני שבדקנו, וזה בהתייחס גם למה שדובר קודם על כל נושא ההטבות או איך תופשים הסטודנטים את הטיפול בהם, רצינו לבדוק את הסוגיה הזאת והדבר השלישי, כפועל יוצא מהמטרה השנייה, זה לבוא ולראשונה אולי, אני לא יודע אם זה, אני לא מכיר שזה נעשה בעבר, לבוא ולהגיד לאקדמיות, למוסדות השונים, מי, בעיני הסטודנטים, המוסדות שמטפלים בהם בצורה הטובה ביותר. על בסיס התשובות של הסטודנטים. אלה המטרות שהגדרנו לעצמנו.


אז אני אציג את התקציר של הדברים ואז אנחנו נצלול פנימה. אז ככה, יש איזו שהיא אמירה על פגיעה בלימודים, אני ארחיב אותה בהמשך. אפשר לראות, אפשר לזהות הבדל בין סטודנטים שלומדים במקצועות ריאליים או מדעים מדויקים לבין סטודנטים של מדעי החברה או מדעי הרוח בתחושת הפגיעה, אלה שבמדעים מדויקים מדווחים על פגיעה יותר קשה, נדבר על זה. אנחנו מסמנים, ועל זה ירחיב בהמשך, ירחיבו בהמשך ההתאחדות, על האמצעים שאנחנו מציעים איך אנחנו חושבים שנכון להתגבר על אותה פגיעה, על נושא, דרך סיכומי שיעור, דרך נושא של מאגרי השיעור המצולמים ודרך שיעורי עזר, על-ידי סטודנטים מצטיינים. אנחנו נסביר איך הגענו לסמן את אותם מוסדות מצטיינים כשחילקנו את זה לאוניברסיטאות ומכללות, כאשר בקרב האוניברסיטאות סימנו את הטכניון, בקרב המכללות אנחנו מדברים על המרכז הבין תחומי והשורות התחתונות לגבי תפישת השירות במילואים, קודם כל שהשירות הוא חיוני והאווירה, אמירה מעודדת השתמטות היא אמירה קיצונית. אני חושב שאני אסביר אותה יותר. זה פחות אווירה שמעודדת השתמטות, אני חושב שיש פה הבנה של משמעות המושג של שירות סלקטיבי. אבל אנחנו נרחיב על זה.


אז ככה. הסקר נערך יותר מ- 25 מוסדות אבל אנחנו מביאים פה את התוצאות שמבוססות, התוצאות מבוססות על בעיקר 25 מוסדות, מאחר ובהם, אלה המוסדות שבהם היתה מסה של משיבים, של 20 משיבים ומעלה. יש מוסדות שהיו פשוט מספר בודדים, אז פשוט, לא הכנסנו אותם בתוך השקלול, אבל מרבית המוסדות היו 20 משיבים ומעלה. יש אפילו מוסדות שמדובר על מאות אחדות של סטודנטים שהשיבו.


יש את כל סוגי הסוגים, יש אוניברסיטאות, יש מכללות מתוקצבות, לא מתוקצבות ומכללות לחינוך. סך-הכל יש לנו כ- 3,000 איש, שהשיבו לשאלון.


הפרופיל של האנשים שהשיבו, אז אנחנו יכולים לראות שכמובן רוב האנשים הם בוגרי תואר ראשון, כמובן שלמעלה מ- 80% הם זכרים והרוב כ- 70% ומשהו, 72%, 73%, אלה חוגרים, כאשר השאר הם קצינים.


לגבי ההטבות. אנחנו, בנושא ההטבות, מדברים פה על שלוש זוויות להסתכל על הנושא. אחד, זה המודעות, המודעות להטבות. שתיים זה הניצול של ההטבות, ושלוש זה משהו שאני אציג עוד בהמשך, זה האפקטיביות של ההטבות. אנחנו מבחינים בין הדבר. זאת אומרת, אפשר, אפשר שאני אכיר את זה, ואפשר שאני אכיר את זה ואנצל את זה, ואפשר שאני אכיר את זה, אנצל את זה ואני גם חושב שזה שווה משהו ויש, צריך להבחין בין הדברים. אז לגבי הטבות, אז אפשר לראות שישנן שתי הטבות בעיקר, שהן ההטבות שאליהן מודעים הסטודנטים והם מכירים אותם וזה תלושי הצילום ומועד בחינה נוסף, כאשר שאר הדברים זה ברמות בינוניות עד רמות נמוכות, למשל יש נושאים שממש הם כמעט ואינם מוכרים. אני אומר עוד מילה אחת, חשוב להגיד. בכלל, החלוקה לגבי ההיכרות עם ההטבות, ניצול ההטבות, והאפקטיביות של ההטבות, כמובן שיש גם תלות בין הדברים האלה. זאת אומרת, אם זה לא אפקטיבי, יכול להיות שזה גם משפיע על היכולת שלי להכיר את זה.


לגבי ניצול ההטבות. אז כך, שאנחנו יכולים לראות שיש התאמה בין מועד הבחינה ותלושי הצילום לבין גם המודעות אליהם. שאר הדברים, שוב, ברמות של מתחת ל- 20% ביכולת, באמת בניצול שלהם. פה אני מחבר את זה באמת לסיפור אולי שאני אציג בהמשך, לגבי האפקטיביות. אני לא מנצל את זה כי אני לא מבין מה זה נותן לי. אז לכן, זה פחות. יש נקודה אחת שאני רואה אותה כאולי דורשת התייחסות, אני יודע שהמוסדות הגדירו את הגורם שמטפל בסטודנטים, יש גורם מטעם המוסד שידאג לנושא של המילואימניקים, הנושא הזה זוכה להערכה יחסית נמוכה, אני מניח שיש פה גם עניין פרסונאלי, יש מוסדות שזוכה ליותר הערכה, יש מוסדות שזוכה להרבה פחות הערכה.


לגבי הפגיעה בלימודים. אני קודם כל רוצה להסביר את השקף הזה. יש פה, לא נפגעו ונפגעו. כאשר הסקאלה של השאלון היתה אחד עד חמש. ה-לא נפגעו מייצג את אלה שהשיבו ארבע-חמש, זאת אומרת, לא נפגעתי ולא נפגעתי כלל או לא נפגעתי בכלל. וה-נפגעו, מייצג את אחד עד שלוש. זאת אומרת, מדובר פה על 70% שברמה כזאת או אחרת, מציינים שהיציאה לשירות מילואים פוגעת בלימודים שלהם. כאשר מתוך ה- 70%, מחציתם לערך, מדברים על פגיעה קשה. זאת אומרת אחד עד שתיים.


כשאנחנו מסים להבין את זה יותר לעומק, אנחנו אמרנו – בואו נבדוק האם אפשר לראות אבחנה בהקשר של פגיעה בלימודים בין, בתוך הסטודנטים. ואז אנחנו רואים שאם אנחנו מנתחים את זה לפי פקולטות, מה שציינתי בתחילת דבריי, אנחנו רואים שההבחנה היא יותר ברורה. זאת אומרת, אפשר לראות בשקפים שאנחנו פה, ומביאים שתי שאלות. אל"ף, לגבי הפגיעה בלימודים, כשפה אני מביא את התוצאות של 1, 2, זאת אומרת הפגיעה הקשה, והסטודנטים שמדווחים על כך שהם נאלצו לבטל קורס. כשאני מסתכל על שני הפרמטרים האלה, אנחנו יכולים לראות שבמדעים המדויקים, מדעי ההנדסה, החבר'ה מדברים על כך שהפגיעה שם היא יותר קשה מאשר פקולטות שבהן יש מדעי החברה, מדעי הרוח, שכנראה שם אפשר לקרוא חומרים וזה כנראה יותר מספק. אבל שם הפגיעה היא בעיקר בפקולטות האלה, מדעי ההנדסה, מדעים מדויקים. גם בהיבט של פגיעה בכלל וגם בהקשר של ביטול קורסים.


מכאן אנחנו מנסים, ניסינו לשאול את הסטודנטים איפה אתם מזהים את הקושי המרכזי. זאת אומרת, בואו תגידו איפה הקשיים שלכם ונתנו להם מספר אפשרויות. אז אנחנו מבינים שהקושי המרכזי הוא השלמת החומר. תכף אנחנו ננסה להבין מה זה אומר השלמת החומר. זאת אומרת, הם אומרים – כשאנחנו יוצאים ממילואים, הפער, יש פער לעשות מבחנים, זה יכול להיות איזה שהוא קושי, להגיש עבודות. אבל אלה הדברים היותר קלים. הפער המרכזי זה איך אנחנו משלימים את הידע שהחסרנו במהלך התקופה שהיינו במילואים. ואז נתנו להם, אמרנו להם – OK, בואו תגידו איזה, הצגנו להם מספר כלים, נציג לכם מספר כלים, לדעתכם איזה כלים יכולים לסייע לכם על-מנת להשלים את הפער הזה. דיברנו אתם על סיכומי שיעור, על הגדלת מאגר השיעורים המועדפים, על מחשב נייד, על נט-סטיק. בסופו של דבר, הדבר באופן מובהק, זה הסיפור של סיכומי השיעור ואני חושב שזה לב לבו של העניין פה. זאת אומרת, איך אנחנו מצליחים לקבל חומר ומידע, שהוא באמת נותן לנו תמונה אמיתית ומדויקת על מה שנקרא שם, מה שהתרחש בתקופה שלא היינו.


ניסינו להבין, כשאנחנו מדברים על סיכומי שיעור, איך אפשר להשיג את הדבר הזה, איך בצורה הכי אפקטיבית אפשר להשיג את זה ופה אנחנו תכף נדבר על שיעורי עזר ועל תקצירי ההרצאות.


ופה אני עובר לאפקטיביות. אנחנו מסתכלים על האפקטיביות, אם הזכרתי עכשיו את שיעורי העזר ואת תקצירי ההרצאות כדברים שנראים לנו כאפקטיביים ביותר והרלוונטיים ביותר להשלמת החומר, אנחנו רואים ששני התחומים האלה הם תחומים חלשים. זאת אומרת הסטודנטים מדברים שהאפקטיביות של הדברים האלה, של תקצירי ההרצאות ושיעורי העזר, הם 30% ומטה. ובפועל אנחנו, בהבנה שדווקא, כנראה אם אנחנו נוכל לעבוד על הדברים האלה ולחזק אותם ועל כך אנחנו נרחיב בהמשך, על איך לעשות את זה, אנחנו כנראה נראה סטודנטים שמעידים על כך שהם יכולים יותר טוב להשלים את החומר. ופה אני גם פונה למוסדות. זאת אומרת, אנחנו מבינים שדווקא בדברים האלה, המוסדות יכולים להשפיע. זאת אומרת, אם על מועד בחינה מוסף זה OK, זה אפשרות להשפיע, אבל זה לא באמת, יש פה איזה שהוא יכולת לעשות קפיצת מדרגה. אנחנו חושבים שבהיבט של שיעורי עזר והיכולת של המוסדות להיות מעורבים בדבר הזה ולהיות מעורבים בתקצירי ההרצאות, באיכות שלהן, כנראה שפה אנחנו נקבל תוצאות יותר טובות שיביאו לאפקטיביות יותר טובה. זה כאמירה לגבי איך הסטודנטים תופשים את הטיפול בהם, כסטודנטים במילואים.

יש, אגב, הקלטות של הרצאות או שיעורים?

כן. בחלק מהמוסדות יש.

זה תלוי מוסד ומותלה חוג.

ואיך מתמודדים עם העניין של המעבדות?

לפי הנתונים שלנו, הרבה יותר טוב מאשר בהשלמה של החומר. לפי הנתונים שלנו, ההתמודדות עם המעבדות היא בצורה הרבה יותר טובה מאשר השלמת החומר, זאת אומרת הרבה יותר קל להשלים את המעבדות ואפילו מבחנים, מאשר להשלים את החומר לשיעור מופסד.

OK.

ברשותכם, אני רוצה לעבור לסוגיה השנייה והיא באמת הערכת המוסדות. אני רוצה רק להסביר קודם כל איך אנחנו בנינו את הדבר הזה. אנחנו בחרנו, סימנו חמש שאלות שעל פיהן בנינו נוסחת חישוב שאני תכף אבהיר אותה, שנתנה לנו בסוף תוצאות של אותם המוסדות שזיהינו כמוסדות שמטפלים בצורה הטובה ביותר בסטודנטים. חמש השאלות שלנו מתחלקות לשתיים: שאלות 11, 22 ו- 23, שעוסקות במהי שביעות רצונך מהיחס של המוסד האקדמי כלפיך, כמשרת מילואים, 22 המוסד האקדמי עושה ככל שביכולתו לסייע לסטודנטים המשרתים במילואים ו- 23 - המרצים במוסד האקדמי מתחשבים בצרכיי ובבקשותיי הנגזרות מהיותי סטודנט המשרת במערך המילואים. שלוש השאלות האלה, אמרנו שאלה השאלות העיקריות וכל אחת מהשאלות האלה קיבלה משקל של 25% בשקלול הכללי. שתי השאלות הנוספות, באיזו מידה נפגעו לימודיך בשל שירות המילואים ו-באיזו מידה עשית שימוש בזכאות של שיעורי עזר, קיבלו משקל זהה של 12.5%. וזאת למה? אל"ף, לגבי ה-באיזו מידה נפגעו לימודיך, אנחנו אומרים שצריך לתת, לקחת את זה בפרופורציות, זאת אומרת, על פגיעה בלימודים זה לא רק בגלל המוסדות, אלא גם יש עוד גורמים שמשפיעים על זה, וחשוב גם לומר את זה ולכן לא נתתי לזה משקל זהה ושתיים, שיעורי העזר, אחד ממכלול של זכאויות, ואמרנו ניתן לזה משקל יחסי ולא ניתן לזה את המשקל, משקל גדול במיוחד.


החיבור של הדברים האלה, קודם כל, לתת לנו תוצאות, אני מציג פה את התוצאות הכלליות, שמהן אנחנו יכולים לראות את הדבר הבא, שבסך-הכל שביעות הרצון מיחס המוסדות בכלל המוסדות, ומהתחשבות המרצים, היא בינונית, סדר גודל של בינונית, בין 40% ל- 50%. אומרים שהם שבעי רצון, הווה אומר ארבע-חמש, בשביעות רצון במידה רבה עד רבה מאוד. לעומת זאת, המוסד עושה ככל שביכולתו, הסטודנטים אומרים – הוא יכול לעשות עוד. זה בעצם מה שהם אומרים, הוא יכול לעשות יותר. ההערכה היא כ- 35%. לעומת זאת, הפגיעה בלימודים אומרים וראינו כבר בנתונים הקודמים, אומרים כ- 30% מהסטודנטים אומרים שהם לא נפגעו כלל, מה שיש כאן זה לא נפגעו כלל, רק 30%, כי השאר אומרים שהם נפגעו ברמה כזאת או אחרת ורמת האפקטיביות של שיעורי העזר, ראינו את זה, זה כ- 30%.


מכאן אני עובר לדירוג שאני מציג פה את הדירוג שהוא התוצאות של השקלול של הנוסחה שהמצאתי אותה לפניכם. אנחנו מדברים על כך שהטכניון מדורג ראשון, תל-אביב מדורגת שנייה, אוניברסיטת תל-אביב מדורגת שנייה, חיפה שלישית, בן-גוריון רביעית, העברית חמישית ובר-אילן מדורגת במקום השישי.

לדעתי אתם כבר צריכים להתחיל לעשות שינוי. אריאל, רבותיי, זה כבר לא מכללה, זה מרכז אקדמי, אוניברסיטאי.

OK. נשמח לקבל את ההערות האלה ואחרי זה נשבץ את זה אחרת, אם יהיה צורך.


לגבי טבלת התוצאות, פשוט אתם יכולים לראות את זה גראפית, לראות למשל, ואני מקווה שזה מספיק ברור, שהטכניון שהעמודה הכחולה בשלוש מתוך השאלות הוא ממוקם ראשון, בשלוש השאלות המרכזיות הוא ממוקם ראשון, בשאלה של השיעורי עזר הוא ממוקם שני ובפגיעה בלימודים, שוב, מוסד של הנדסה, שדגש על הנדסה, הוא ממוקם אחרון, כי הוא, כנראה הפגיעה שם היא הקשה ביותר.


לגבי דירוג המכללות. הבין תחומי מדורג ראשון, אריאל שני. כאן יש הרבה יותר מוסדות, אני לא אכנס לכולם, המוסד פרס מדורג שלישי, אפשר לראות את שאר התוצאות. באופן דומה אפשר לראות גם כאן את זה בצורה גראפית, כאשר הבין תחומי ממוקם ראשון בשלוש השאלות המרכזיות, 11, 22 ו- 23.


אני ברשותכם ארצה, אבקש לקפוץ לתפישת השירות במילואים, זאת אומרת לחלק השלישי ואחר-כך אני אזמין אתכם להתייחס. אז ככה. מה שיש לכם פה, אנחנו, אני הלבשתי את הנתונים שהתקבלו בסקר, בנושא של איך הסטודנטים במילואים תופשים את נושא השירות אל מול הסקר של מנד"א, כדי שגם נוכל לקבל מימד של התייחסות ואני אומר את הדברים הבאים. אל"ף, תפישת השירות על-ידי הסטודנטים במילואים היא חיובית. אנשים תופשים את השירות באופן חיובי. אין להם איזה שהם רגשות שליליים. יותר מזה, הם אומרים שהשירות הוא חיובי, הם מבינים את הנחיצות שלו ואת החשיבות של לצאת ולשרת. בסך-הכל, בתמונה, מה שיפה זה שזה מתאזן אל מול התמונה הארצית. זאת אומרת, התמונה הארצית היא מה שנקרא סקר מנד"א דרג א'. שהוא התמונה הרחבה. כמובן שהמג"דים מ"פאים הם קצת יותר גבוה, מתוקף המוטיבציה האישית של כל מי שהולך להיות מג"ד ו-מ"פ. אבל בסך-הכל התמונה היא די דומה.


יותר מזה, אני חושב שאם אנחנו יורדים קצת לרזולוציה, אפשר לראות שבמוטיבציה הם אפילו יותר גבוהים מהמג"דים וה-מ"פאים כי אם השירות, לגבי השאלה של שירות המילואים שלי לא באמת נחוץ, רק 10% אומרים את הדבר הזה. 90% אומרים שהשירות שלהם, הם חושבים שהשירות שלהם נחוץ בקרב הסטודנטים למילואים וזה עוד אחוז גבוה אל מול הממוצע הארצי. לגבי המפקדים הישירים שלי, אז יש רק פה התייחסות, אין פה אולי את השאלה של מנד"א בהקשר הזה, אז 58% זה אחוז לא מבוטל, אומרים שהמפקדים שלהם מתחשבים בהם וערים לצרכים שלהם כסטודנטים.


עד כאן. אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם.

כלומר הפער, לפחות לגבי השאלה השלישית בניסוח שלה, מראה שיש אמנם הרבה אנשים שמרגישים שהשירות שלהם נחוץ, אבל באותה מידה הם מרגישים אולי שמספר הימים הוא מוגזם. כלומר, בין האמירה הכללית שהשירות נחוץ לבין זה שמספר הימים הוא מוצדק, ניכר שיש פער.

OK.

כתוב שהשאלה השלישית בסקר מנד"א. כתוצאה מזה.

כן, נכון. הניסוח.

לכן זה קפץ ל- 40% כי אולי יש כאלה שמרגישים שהשירות הוא שירות מוצדק, אבל שמספר הימים לא.

איציק, אז בעצם, אם אנחנו מסתכלים ומנסים לעבד את מה שאנחנו כאן ראינו, מה המסקנה הסופית, איפה הנקודות שלדעתך אנחנו, לענייני אותם אחראים היום על אשרות המילואים בצה"ל, איפה אנחנו יכולים היום להתקדם בשביל באמת לעשות איזה שהוא Tuning לכל אותם הדברים שאולי לא נגענו בהם בחוק, אבל ניתן לאחר שבאמת ראיתם וסקרתם, להתייחס אליהם.

אז אני אענה.

עשיתם סקר, אני רואה שהסקר הוא באמת מדבר על הרבה מאוד דברים, אבל אני רוצה לשמוע את המסקנה בסופו של דבר.

אז אנחנו עכשיו מגיעים בעצם להצעה האופרטיבית. אני מהתאחדות הסטודנטים. אנחנו רק לשנייה נחזור על כמה הנחות יסוד בעצם. אנחנו מדברים בעצם על זה שיש לנו איזה שהיא בעיה עם השלמת השיעורים, זה בעצם מה שעלה מהסקר. כמו-כן אנחנו מבינים שיש כאן איזו שהיא בעיה עם האיכות של דרכי ההשלמה, של סיכומי השיעור, של שיעורי העזר ואנחנו גם מבינים עוד דבר נוסף, שאחת הבעיות הגדולות היא הזמן, פערי הזמן שבהם משלימים את הלימודים. לדוגמה, אם אני יצאתי עכשיו לחודש מילואים ואני חוזרת ורק בעוד שלושה שבועות אני מוצאת דרך להשלים את החומר, אני צוברת פה פער נוסף שקשה לי להשלים. זאת אומרת, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה למתי אני משלימה את הפערים. ולכן, אנחנו מציעים הצעה אופרטיבית שהיא יחסית פשוטה, להתקדם לעידן הטכנולוגי. זאת אומרת, אני לא מקבלת את הצו, בעיקר אם הוא צו של מעל שלושה שבועות, שזה שם בעצם הפגיעה הגדולה ביותר, אני מקבלת אותו לפחות חודש לפני. זאת אומרת, הטיפול במי שיוצא למילואים יכול להתחיל לא ביום חזרתו מהמילואים, אלא ביום שבו הוא יוצא למילואים, אפילו לפני. ביום שבו הוא מקבל את הצו.

כן, אבל זה קצת אחריות של אותו סטודנט, ליידע את המערכת שהוא בעוד חודש הולך למילואים.

אין ספק. מה שאנחנו אומרים זה דבר כזה, מערכת ממוחשבת שבו ביום שבו אתה מקבל את הצו, אתה יכול להזין מאיזה יום עד איזה יום אתה יוצא למילואים. יש לך את המערכת לפניך ואתה בעצם בא ואומר אני יודע איך אני צריך להשלים שיעורים. אני היום במדעי החברה, הרבה יותר נוח לי להשלים, אם אני אקבל סיכום שיעור, אבל לעומת זאת, אם אני לומד קורס בהנדסה, אני צריך עכשיו שיעור עזר כדי להשלים את זה. אני יודע אבל איפה הקשיים שלי ואיך אני יכול להשלים כל דבר ולכן אני מסמן באיזה קורסים אני צריך איזה סוג של השלמה של השיעור.


כחלק מהכללים של המילואים, של המועצה להשכלה גבוהה, צריך להיות בכל מוסד רכז מילואים. אנחנו אומרים – בסדר גמור. נוסף על עצם העובדה שלסיוע בטפסי ולת"ם וכדומה, לרכז המילואים צריך להיות תפקיד נוסף, בעצם לסייע בהשלמת השיעורים, שזה אומר – אחד, אנחנו צריכים, אנחנו דורשים, אנחנו מבקשים בעצם, פיקוח וביקורת על סיכומי השיעור. זה קורה לדוגמה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, זה קורה בבין תחומי, שהמרצים עוברים על סיכומי השיעור של השיעור שהסטודנט שיצא למילואים פספס, אומרים – OK, זה אכן מה שאני אמרתי, נותנים לזה איזה שהוא תוקף והסטודנט מקבל סיכום שהוא באמת יודע שזה מה שנאמר בשיעור ושזה מה שקרה. זה דבר ראשון. זה העניין של פיקוח וביקורת. שזה מטעם רכז מילואים.

דבר שני, להקים מאגר של מורים פרטיים, בין אם זה סטודנטים מצטיינים, בין אם זה מתרגלים, אבל שיהיה איזה שהוא מקור שיסייע לסטודנטים שיוצאים למילואים להשלים את הלימודים שלהם.

על חשבונם? אם זה מורים פרטיים, אז הם צריכים לשלם על זה. או שהמוסד ישלם?

היום, ברוב המוסדות, דווקא המוסדות והאגודות לוקחים את העלות הזאת על עצמם.

לטובת הסטודנטים המילואימניקים?

לפחות באופן מסובסד.

כל המערכת הזאת שכרגע דיברת עליה, זה משהו שכבר התחיל לעבוד איפה שהוא או שזה פטנט של התאחדות הסטודנטים?

זה הצעה שאנחנו מעלים על סדר היום בעצם, לעזור, כדי לעזור לסטודנט ולעזור גם לרכז המילואים.

יושב כאן אתנו יושב ראש שדולת הייטק, רוברט. יש פה איזה שהוא רעיון לתוכנה שצריכה לתת מענה לסטודנטים.

מאוד לא מסובכת, באמת לא. זה ממש לא משהו מסובך. זה בעיקר כדי לסייע.

אני אמנם למדתי הנדסת אלקטרוניקה, אני רחוק מאוד מתכנות.

השדולה לא מתכנתת, היא מחוקקת.

אני חושב שאת האתגר הזה אפשר להוציא לכל מיני חברות הייטק שיכולים לבוא ולתת מענה לסוגיות האלו. רבותיי, אני רק מבקש מכם סליחה של חמש דקות אני יוצא וחברת הכנסת עינת וילף תחליף אותי.

חילופי יו"ר – היו"ר עינת וילף

בכל אופן, מה שאנחנו מבקשים זה בעצם איזה שהוא מקור שיסייע לרכז המילואים מטעם המוסד, גם להבין מה היקף המשרתים במילואים, שזה משהו שמאוד בעייתי להבין היום, וגם איפה בעצם ניתן לסייע לו בצורה שהיא הרבה יותר ממוקדת, בעצם. ואז, ברגע שאנחנו יודעים באיזה קורסים אנחנו צריכים שיעורי עזר, אפשר מבעוד מועד, עוד לפני שהסטודנט יצא למילואים, לדעת באיזה ימים המורים הפרטיים מהמאגר יכולים לתת את השיעורים הפרטיים, באיזה ימים הסטודנט לומד באיזה שעות, באיזה הוא יכול להשלים את הפער וכך, עם חזרתו מהמילואים, הוא כבר יכול להשלים את הפער, בלי בעצם לגרור אותו לחודש נוסף ולהכפיל בעצם את הפגיעה שנגרמת כתוצאה משירות המילואים.


זו בעצם ההצעה שאנחנו מדברים עליה, שהיא בעצם, שני הנדבכים המרכזיים זה באמת שיעורי עזר שאנחנו בעצם מטפלים בהם ברגע שהסטודנט יוצא למילואים ולא אחרי, ודבר שני, פיקוח וביקורת על סיכומי השיעור ואיכות סיכומי השיעור שהסטודנט מקבל.


חוץ מזה, כמובן, אנחנו רוצים באמת להגיד תודה על ההבהרה של התואר השני, שבעצם אין הבחנה בין תואר ראשון לבין תואר שני מבחינת חוק זכויות הסטודנט מ- 2008 ונושא נוסף שיציג עופרי רביב, סגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים, שזה נוגע בעצם למלגות פר"ח למשרתים במילואים.

אנחנו רוצים לגעת גם בנושא הזה של מלגות פר"ח, שלפני שנה שר החינוך, גדעון סער, הנחה את הוות"ת, את משרד החינוך, להקצות תוספת של 1,000 שקל לסטודנט שמבצע מעל עשרה ימי מילואים וכמובן למתנדב, עושה פעילות חברתית מטעם פר"ח. זה פרויקט שהיה מאוד מוצלח ומאוד חשוב, מלגת פר"ח היום עומדת בערך על 4,500, התוספת הזאת של 1,000 שקל היא תוספת משמעותית מתוכה. אנחנו חושבים שזה פרויקט חשוב שמבטא הערכה לשירות המילואים של הסטודנטים, שבסופו של דבר, כמו שראינו, מעבר לזמן עצמו שכרוך בזה, יש בזה גם פגיעה לימודית וכו', ובכל תחומי החיים. אני מבין שהיתה אתמול ועדת שרים ואנחנו נשמח אם נוכל להתעדכן על-ידי אחד הגורמים, האם באמת זה אושר בוועדת השרים והנושא הזה, אפשר לברך עליו.

אני ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים באכ"א. אתמול התקיימה ועדת שרים לעניין מערך המילואים בראשות שר הביטחון. אחד מהדברים שדנו בהם והתקבלה החלטה זה בעצם לעגן את אותה הטבה שהיתה חד פעמית בשנה שעברה, בעצם לעגן אותה ומשרד החינוך, שר החינוך בעצם אישר את העניין הזה מטעמו והקצה לזה גם תקציב ובעצם ההטבה תהיה קבועה.

מצוין, תודה רבה.

יפה מאוד, תודה רבה.


רצית להוסיף עוד דברים? מצוין, תודה. יאיר יצהר ביקש רשות דיבור.

שלום לכולם. אני יושב ראש אגודת הסטודנטים במרכז הבין תחומי. קודם כל, אני רוצה להגיד שזו גאווה גדולה להיות חלק ממוסד אקדמי שזכה במקום הראשון, זה גאווה להיות חלק ממוסד שהיה חלוץ בעניין מתן נקודות זכות למילואימניקים, כהערכה והוקרה על השירות שלהם למען המדינה והסטודנטים מה שנקרא הצביעו ברגליים ורואים את התוצאות ואני באמת שמח וגאה על כך. מילה אחרונה אני רוצה להודות לחבר הכנסת אבי דיכטר שמקדם את היוזמה הזאת שתהיה תקפה לכל האוניברסיטאות וכל המכללות בארץ. אני חובש, אם נלך לבסיס לפני הסקר הזה, שנשאלה פה השאלה אם פוגע או לא פוגע. בטח שזה פוגע. אין לזה אח ורע בשום מקום בעולם. אתה מקבל צו מילואים ואתה באמצע סמסטר יוצא למילואים או שאתה מקבל צו מילואים על תקופת בחינות ואתה נעדר מבחינות ואחרי זה צריך להשלים את זה וזה נכנס לסמסטר העוקב או אחרי זה או שנה אחרי זה. משרתי המילואים זו תופעה שקיימת רק במדינת ישראל ואני חושב שכשליחי ציבור, זה הדבר הנכון לעשות, לעמוד מאחורינו ולתת לנו כל סיוע אפשרי ובמקומות שהדבר הזה לא קורה, אז גם אם זה על-ידי כפייה כזאת או אחרת או על-ידי חקיקה כזו או אחרת, צריך לוודא שזה לא זכויות סטודנטים, זה משהו שהוא Must, זה משהו שבלעדיו אי-אפשר, אחרת אי-אפשר לסיים תואר.

אתה יכול לתאר מה עושה הבין תחומי שכל-כך עוזר?

קודם כל, היחס למילואימניקים. דיברתי על שתי נקודות זכות הוא כבר לפני שנים, אני חושב מאז הקמתו, העניק שתי נקודות זכות למילואימניקים. הדבר הנוסף הוא כמובן הקלות ככל שהוא יכול. לפני כחודש העברנו בפורום דיקנים החלטה של מתן מועד מיוחד לסטודנט ששירת במילואים, פספס מועד אחד ורוצה לשפר את הציון, זאת אומרת הוא לא נכשל במבחן אלא הוא קיבל ציון, לצורך העניין 60 ורוצה לשפר אותו, אז המוסד יכתוב לו מועד מיוחד ובטווח של עד חודש הוא יקיים מבחן נוסף, הוא יוכל לשפר אותו, ולא דינו ייחרץ כאילו הוא עכשיו גורר קורס, המבחן נדחה לסמסטר העוקב. זה הדברים.


אנחנו גם כאגודה, אם זה דברים שהוזכרו פה, כרטיסי צילום, נט סטיקים שסטודנט עכשיו תקוע במוצב, אז הוא יכול להתחבר לאינטרנט עם נט סטיק שהוא מקבל את זה בסבסוד בעלות מינימאלית של שני שקלים ליום או משהו כזה, וכן הלאה וכן הלאה. אנחנו גם, אני חושב שהמרכז הבין תחומי היה מהראשונים אם לא הראשון שעשה ערב הוקרה למילואימניקים. פעם בשנה הביא אמן מיוחד, שהכל יהיה בחינם, עם מתנה למילואימניקים. השנה גם היה את זה, שהאלוף במיל' יורם יאיר היה הדובר המרכזי, הגיע גם נאור ציון וכן הלאה וכן הלאה, ופשוט אומר תודה למי שמשרת את המדינה. אני חושב שזה לא מובן מאליו, זה מיעוט שנושא בנטל. שוב, כמו שהתחלתי, אני גאה להיות חלק מהמוסד הזה.

חלק מהקורסים, אגב, משודרים, כשיושבים שם כם הנט סטיק עם הלפטופ?

לא, אבל זה פשוט נותן לך את האפשרות להתחבר לאתר של האוניברסיטה. אתה שם יכול להוריד את כל המטלות ולהיות בקשר. אתה יכול גם להגיש עבודה תוך כדי.

חילופי יו"ר – היו"ר אלכס מילר

תודה. ועד ראשי האוניברסיטאות, ור"ה, נמצאים כאן?

אני מהאוניברסיטה בחיפה.

אנחנו כאן נמצאים במצב שהכנסת הלכה למהלך, לפני כמה שנים, אתי ועם הממשלה, כאשר אנחנו זיהינו מצב שהאמנה שהיתה חתומה בין הסטודנטים לבין המוסדות להשכלה גבוהה, בעצם אפשרה למוסדות כאלו ואחרים יותר מדי מרחב פעולה להטבות לטובת הסטודנטים. מה שאנחנו ראינו כאן היום, אחרי שחוקק, שיש כמה מוסדות שבעצם עושים איזה שהיא פרשנות משלהם כלפי העניין הזה. חשוב לי לדעת איפה אתם נמצאים כוועד ראשי האוניברסיטאות, מבחינת היישור קו בין כל המוסדות לטובת המילואימניקים. זאת אומרת, מבחינתי, זה קצת בעייתי, כאשר אני רואה שיש באמת מושג כמו הטכניון שהוא עומד במקום הראשון מבחינת ההטבות שלו ובר אילן שלדעתי, אני לא רואה שום סיבה שהוא יהיה במקום האחרון, שלדעתי, חלק גדול מאוד של הסטודנטים שם עושים שירות מילואים, אז למה אנחנו מגיעים למצב כזה שבאמת יש הבדל כל-כך גדול בין המוסדות ומה בכלל בכוונת ועד ראשי האוניברסיטאות לעשות בשביל ליישר קו. כל העניין הזה. כי הבקשה שלכם, לא לעשות את זה בצורה של פר-נושא, זו היתה בקשה שלכם. ההבטחה של הוועד, אני יכול להוציא לכם פרוטוקול איפה שכתוב. אנחנו ישבנו כאן ו-ועד ראשי האוניברסיטאות באו ואמרו – תשמע, אנחנו מתחייבים, לא צריך לכתוב כמה צילומים צריך לקבל סטודנט, לא צריך לכתוב כמה שעות. אנחנו מתחייבים שאנחנו ניישר קו והסטודנטים יקבלו את זה בצורה הטובה ביותר. אבל בפועל, אנחנו רואים שיש כאלו שכן נותנים ויש שביעות רצון של הסטודנטים ויש כאלו שנותנים פחות ויש כאלו גם שנותנים פרשנות לחוקים שהכנסת מחוקקת שהיא פרשנות הפוכה לגמרי. אז זה, לדעתי, יהיה הכדור שאני שם במגרש שלכם ואני אשמח לקבל תשובות טובות. בבקשה.

הדבר העיקרי שאני יכול להגיד שאני יודע שמתנהל בין המוסדות להשכלה גבוהה ומל"ג, זה שבתקופה האחרונה קיבלנו מסמך שבו עולות הנקודות של שיפור או מתן התנאים לסטודנטים המשרתים במילואים, והדבר הזה כרגע נמצא בדיון ואני מניח שזה לקראת החלטה. מעבר לזה, אני יושב כאן כנציג אוניברסיטת חיפה ולא כנציג ועד ראשי האוניברסיטאות, אני יכול רק להעיד על האוניברסיטה שלי, שאמנם נמצאת במקום השלישי, אבל היא ודאי היתה החלוצה בנושא של מתן קרדיטציה לסטודנטים שמשרתים במילואים, זה נעשה כבר לפני שמונה או תשע שנים. מעבר לכך, כל מה שמופיע באמנה, שנחתמה לפני תקופה.

האמנה כבר לא מעניינת, כי האמנה הפכה להיות לחוק.האמנה זה כבר חוק, זה לא איזה שהוא משהו, אתה יודע.

אבל מה שאז נחתם, את כולו אנחנו ממלאים, מבצעים במלואו. אם זה שיעורי עזר פרטניים כמו שפה ציינו החברים, ללא עלות לסטודנט, אם זה אותם כרטיסי צילום, אם זה שיעורים מצולמים שסטודנט יכול לצפות בשובו מהמילואים. בתקופה האחרונה, בגלל ההתקדמות הטכנולוגית, הוא יכול גם מהלפטופ שלו, במילואים, להיכנס למערכת ההיי-לרן, ולראות שיעורים שצולמו בשיעורים שלו. אנחנו לא מתיימרים להגיד שאנחנו מצלמים את כל השיעורים, זה נושא שנמצא אצלנו בסדר עדיפות לקבלת תרומות, אז נוכל כמובן גם להרחיב עוד הרבה יותר את השירות.

הסיפור שהיה אצלכם עם מעונות הסטודנטים, איפה זה נסגר? על הנקודות המסוימות שנתתם למילואימניקים.

סטודנטים ששירתו שירות צבאי, מקבלים אחוז ניכר בניקוד לקבלה למעונות. אין עם העניין הזה בעיה.

מצוין.

גם במלגות, סטודנטים שמשרתים בצבא מקבלים הטבה. ואנחנו רואים בזה כמובן ערך. ההנהלה שלנו מאוד מחויבת לעניין הזה ולכן זה המצב.

אתם חשבתם על המנגנון שבעצם התאחדות הסטודנטים מילאה אותו, שיותר להשתמש באמצעים הטכנולוגיים כדי באמת להקל על המנגנונים של הגשת בקשות וכל מיני קבלת חומר. כי כמו שזה נשמע, זה באמת נשמע כמו תוכנה שלדעתי, הבוגר שנה א' בקורס של הנדסת תוכנה יכול לעשות את זה בלי שום בעיה. השאלה אם אתם רואים בזה כמשהו יעיל בתוך המערכת שלכם.

בהחלט שכן. אני רשמתי מייד את העניין הזה. אצלנו, גם הקשר בין אגודת הסטודנטים לבין דיקנט הסטודנטים שהוא הרשות שמטפלת בסטודנטים שיוצאים למילואים הוא אמיץ. אנחנו בתקופה האחרונה מנסים גם לייצר איזה שהוא נייר חדש, מעודכן, שאותו נפיץ לסטודנטים מבחינת מידע לסטודנטים שיוצאים למילואים.

אני דיקנית הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. אני רק יכולה לתמוך ברוב הדברים שאמר חברי מחיפה, אנחנו גם הדיקנטים מקושרים ביניהם ואנחנו מחליפים בהחלט דעות ורעיונות ותוכניות. אצלנו, אני חושבת, הנושא של One stop shop, אם אני לא טועה, עלה אצלנו בדיקנט. אנחנו פנינו להנהלת האוניברסיטה בבקשה לאפשר לנו באמת לפתח תוכנה שבה סטודנט, כמו שכאן הוצע, מהיום שהוא מקבל את הצו ועד היום שהוא יוצא, אנחנו יודעים אליו, אנחנו יכולים להיערך. הדבר הזה ממש בעשייה ובהתהוות. אחד הדברים שבאמת כן קידמנו בשנה האחרונה, יש רכזת שמרכזת את כל הנושא הזה בכל ארבעת הקמפוסים שלנו, מחלקת נט סטיקים, אנחנו את הנט סטיקים הכנסנו ולא גובים אפילו לא שני שקל ליום, אלא בחינם הסטודנטים מקבלים את זה. הנושא של מאגר של הרצאות ומאגר של חומר מצולם קיים. אנחנו עובדים בשיתוף עם אגודת הסטודנטים גם בנושא של שיעורי עזר ואני חושבת, אני מתפלאת שהגענו למקום הכל-כך נמוך, אני מוכרחה לבדוק את זה, כי בסקר אחר שראיתי אנחנו היינו במקום הרבה יותר גבוה. נבדוק, נשפר. אבל התפישה שלנו היא בהחלט ללכת ולתת את ההתאמות הנדרשות ואת ההטבות לגבי נושאים אחרים שכרגע על סדר היום אנחנו באמת עובדים על המסמך שקיבלנו בימים אלה ונגיש.

תודה, גברתי, תודה. אני עוד אחזור אליכם עם כל מיני הצעות לוועד ראשי האוניברסיטאות בכלל, כמערכת, אני חושב שיש לכם כמה דברים שאתם עוד יכולים לעשות. אבל זה יותר מאוחר. חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, בבקשה.

קודם כל, אני כמובן רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה והוועדה כולה על הדיון ובכלל את הכנסת על כך שמקיימים את יום המילואים, למרות שאני אגיד לכם, הייתי רוצה שאנחנו לא נקיים את הימים האלה אלא שזה יהיה מוטמע בתוך המערכת, בתוך המודעות שלנו, החשיבות של אנשי המילואים. כי כשאומרים האם יש אפליה בכל תחום, אז אם אנחנו בכלל מדברים על אפליה, אז כנראה שהיא נמצאת. אז אם אנחנו בכלל מדברים על מעמד של אנשי מילואים, אז כנראה שכן יש בעיה והייתי רוצה שאנחנו לא נצטרך לדון, כי זה יהיה ברור לכולם כי באמת, אלה האנשים שמאפשרים לנו לשבת פה בשקט, לקיים דיונים, לישון בשקט בלילות, לחנך ולגדל את הילדים שלנו ומבחינתי, הם צריכים להיות באמת, אני לא יכולה להגיד מצ'ופרים, אבל לפחות מטופלים כמו שצריך.


אז לכן, ברור שהכנסת ביום הזה תעשה דיון בכל הוועדות, גם במליאת הכנסת ורצות הרבה הצעות חוק נוספות, למרות שאני גאה במפלגה שלי, אני חושבת שאנחנו במפלגה הבאנו שורה של חקיקה שמיטיבה עם משרתי צה"ל, עם הסטודנטים שמשרתים במילואים ואני גם בטוחה שנוביל חקיקה לגבי מילואימניקים, גם מבחינת התעסוקה, גם מבחינת ההטבות למעסיקים וכמובן גם לנקודות זיכוי לאלה שמשרתים מעל כמות מסוימת של ימים.


אז אני רוצה להודות לכולם, כל מי שנמצאים פה בדיון, וזה שלא כולם נמצאים, זה רק, לפחות נציגים של כל האוניברסיטאות, זה רק מראה למי זה באמת חשוב כנראה ולמי לא. אבל אני מאחלת לכם דיונים פוריים ואנחנו עוד ניפגש היום. תודה.

תודה, גברתי. יש לנו כאן את יושב ראש אגודת הסטודנטים בטכניון, בבקשה. גברתי, אני מבקש שתתחילי לקצר, כי אנחנו בעוד כחצי שעה חייבים לסיים ולהמשיך הלאה בסדר היום. אני מבקש מכל אחד שמדבר, לא להאריך יותר משלוש דקות, חברי הכנסת צריכים גם להתייחס וגם המועצה להשכלה גבוהה. אז בבקשה.

שלום לכולם, בוקר טוב. אני יושבת ראש אגודת הסטודנטים בטכניון כמו שאמרו פה עמיתיי, כבוד גדול לשבת בדיון הזה ובעצם לעמוד ולהיות חלק ממוסד שבאמת עומד בראש הדירוג הזה בנושא כל-כך חשוב. כן הייתי רוצה לתת דגשים מבחינת הטכניון ובעצם הסטודנטים המשרתים במילואים. למעשה, הגישה לדעתי, יותר מהכל, מעבר להטבות ומעבר לשיעורי העזר, הרצאות, סיכומי חומר, הגישה של המרצים והדלת הפתוחה לסטודנטים שמשרתים במילואים, זה מה שלדעתי הופך את מוסד הטכניון בעצם למוביל ביחס שלו כלפי הסטודנטים שמשרתים במילואים. הדלת תמיד פתוחה ובעצם נוטים ליצור גמישויות ולבוא לקראת סטודנטים שנמצאים במצבים האלה, שבאמת פוגעים מאוד ברצף הלמידה, כמו שצוין כאן, גם מקצועות ההנדסה בכלל מהווים איזה שהוא קושי נוסף מעבר ולכן זה מאוד מאוד חשוב, הגישה הזאת.


כרגע אנחנו מתמקדים, גם באגודה וגם בקשרים שלנו אל מול הנהלת הטכניון, שמשתפת פעולה בצורה רציפה לאורך כל השנה בנושאים הללו, בנוגע לאיך אנחנו בעצם מתמודדים עם סוגיית הסטודנטים שמשתתפים בתוכניות עתודה. למעשה, סטודנטים שמשתתפים בתוכניות עתודה לשירות צבאי הם סטודנטים שנחשבים מילואימניקים לכל דבר, יוצאים לקורסים שלהם ולימים בצבא ולכן מפסידים לימודים בעקבות כך ולכן היחס גם לאוכלוסייה הזאת, כחלק מאוכלוסיית המילואימניקים, הולך ומשתפר ואנחנו רואים את זה תופש תאוצה ולדעתי זה דגש חשוב לשים עליו את הדעת, מאחר ויש לנו לא מעט סטודנטים כאלה שגם כן לוקחים חלק בפעילויות צבאיות.


מעבר לזה, אנחנו בעינינו כאן נמצאים ביום חג, באמת שהגענו לאיזה שהוא, ליעדים מאוד מאוד גבוהים ויפים במובן הזה וכולי תקווה שהמגמה רק תמשיך.

תודה, גברתי. חבר הכנסת אבי דיכטר, בבקשה, אדוני.

האמת היא שזה באמת יום חג, ומאחר והמילואים כנראה זה יהיה כורח בישראל לעוד הרבה מאוד מאוד שנים, אז אני מקווה שנזכור לחגוג את זה בכל שנה ולא חלילה להתעייף. כשאני הסתכלתי על הסקר, ואני לא רוצה לקלקל את השמחה, אבל אני רוצה לומר לך, כשאתה לוקח את מספר המשיבים, אתה מרים גבה. אוניברסיטת תל-אביב ממוקמת במקום השני אחרי הטכניון. אבל מספר המשיבים באוניברסיטת תל-אביב הוא 57 איש. לעומת 300 ומשהו, או 100 או 200 במקומות האחרים. ואתה מבין שמשהו פה לא סביר. בדיוק כשם שלא סביר שישנן מכללות או מוסדות אקדמיים שלא הגיעו ל- 20 משיבים. וברור שמספר משרתי המילואים שם הוא עשרות אם לא מאות. לפחות בחלק מהמכללות שאני מכיר. וכדאי לשאול את עצמנו ממה נובעת האדישות הזו? בעיני, אני לא יכול לקרוא לזה במילה אחרת, זולת אדישות. כי באמת, הסיפור הזה של לסייע לאנשי המילואים ולא להתעייף מלסייע ולא לומר בשנה שעברה נתנו, העברנו חוק או תיקנו תקנה, בוא ננוח על זרי הדפנה. הרי שתי נקודות הזכות האלה, בגין שירות מילואים כשירות חברתי, אם לפר"ח אנחנו יודעים לתת, או לצמח אנחנו יודעים לתת, אז אין שום סיבה שלא ניתן לשמ"ח, נקרא לזה שירות מילואים חברתי במקום שמ"ה. למי שמתקשה לבלוע את הגלולה. ואני מודה, אני כבר את חיי הסטודנטיאליים סיימתי לפני הרבה מאוד שנים, והופתעתי כשבאו אלי סטודנטים ואגודת הסטודנטים ולאחר מכן שוחחנו עם המל"ג, הופתעתי כמה ההסכמה בין החתן והכלה היא כל-כך גדולה. ואני מקווה שבאמת בישיבה הקרובה, המועצה להשכלה גבוהה תאשר את זה, ותעביר את הכדור לאוניברסיטאות, למכללות, ולאגודת הסטודנטים.


נדמה לי שרעיונות מהסוג הזה, זה משאת נפשנו כאנשי כנסת, כחברי כנסת. בשפה הכי פשוטה, הכי עממית, תרימו לוולה, או תתנו אסיסט טוב, אנחנו יודעים עם זה להבקיע או לקלוע, ככל שזה כמובן הגיוני. אני באמת מקווה שהאווירה שנמצאת כאן, אדוני היושב ראש, אני מניח שזו תהיה אותה אווירה בדיון שמתחיל עוד מעט בוועדת חוץ וביטחון, שם אני חבר מן המניין, אני מקווה מאוד שאתם לא תתעייפו ואנחנו לא נתעייף וה- 86% שאמרו ששירות המילואים הוא שירות חיוני, אני לא פסיכולוג גדול, אבל כאחד שעשה כמה קורסים, אנחנו הרי יודעים שאם חלילה הם לא יאמרו את זה, אז הם בכלל ייראו פראיירים לגמרי. אז לפחות לראות בזה שליחות, זה קצת, זה גם אמיתי, אבל זה גם קצת עוזר לעכל את הגלולה מפני שאני הייתי מודאג מאוד ממספר הסטודנטים שביטלו קורסים ואתה רואה שבמדעים המדויקים, הסטודנטים חווים את הקושי הרב ביותר בגין מילואים. אבל פרופורציונאלית, מספר מבטלי הקורסים במדעי הרוח הוא הרבה יותר גדול. תודה רבה.

תודה, אדוני. פורום מג"דים, בבקשה.

כל חברי הוועדה, תודה על היום הזה. אני אלוף משנה במילואים, מצאו לנכון כאן לבוא אלוף משנה סקי שהוא ביום מילואים היום, מח"ט מילואים וגם עופר שהוא מח"ט במילואים. כי אנחנו רואים חשיבות עצומה מאוד בפעילות ובהחלטות. אנחנו מברכים את העבודה המצוינת, הנהדרת, שכולם עושים פה, במיוחד של ארגוני הסטודנטים. אנחנו, שאנחנו לאורך שנים עוקבים ומטפלים בנושאים האלה, חושבים שבהמשך למה שאמר בנושא להרים לוולה, זה דבר שאנחנו באנו אתו מוכנים, שאת הנקודה החשובה הזאת של המענק שכיום עומד על 1,000 שקלים, מענק נוסף לפר"ח, אנחנו ביקשנו והיינו רוצים את ההזדמנות, תכננו גם שיזמנו אותנו אתמול, משום מה לא זימנו אותנו, אבל היינו רוצים להעלות את הסכום הזה לסכום באמת משמעותי, שייתן שאנחנו הולכים חזק לכיוון הזה של השכבה האיכותית הזאת של הסטודנטים, שזה כמי שהיה מג"ד שבע שנים וסמח"ט שבע שנים, אומר לכם שזה השכבה החשובה ביותר בקרב משרתי המילואים.

על איזה מלגה אתה מדבר?

היינו מבקשים את מענק הפר"ח, להעלות בצורה משמעותית, שזה ייתן באמת מסר ברור שיש כאן הליכה לקראת המילואים. ופר"ח, להזכירכם, עושים לא כל הסטודנטים מבצעים את זה. עושים את זה אלה שבאמת זקוקים לזה ואלה שבאמת מתקשים לעזוב את ספסל הלימודים ונאבקים עם קשיי היום-יום ובשיניים עושים את שירות המילואים. לכן, אני חושב שזה מסר שיחזק, שיתמוך, שיביע הערכה אמיתית מעבר לדברים אחרים. תודה.

תודה, אדוני.

אני מפקד יחידה או בית חולים שדה במילואים. קודם כל, אני רוצה לברך את מה שנעשה לאורך השנים. כי אם אני מסתכל גם על לפני יומיים כשהייתי סטודנט ומה עברתי כשחזרתי ממלחמה באותו מוסד אקדמי שהייתי צריך להילחם על בחינות שבכלל ייתנו לי להיבחן, לא רק שישלימו לי חומר, לעומת מה שאני שומע ורואה היום, אז כמובן שמשהו נעשה ולמרות זאת, כשאנחנו מסתכלים על האווירה הכללית ורואים איזה אחוז מהאנשים הולכים למילואים, איכשהו אני לא רואה שיפור. זאת אומרת, עדיין אנחנו נתקלים, כנראה שיש איזה בעיה חברתית הרבה יותר עמוקה מאשר ההטבה שאנחנו נותנים לסטודנט, כזו או אחרת, והרצון והנכונות לשרת במילואים. אנחנו מדברים פה על המספרים של הסקר. הסקר הזה דיבר על האנשים שהולכים למילואים, או שעושים מילואים. אנחנו לא יודעים בדיוק מה חושבים אלה שלא נמצאים בסקר הזה ואני חושב שהם הרבה יותר מאשר אלו שנמצאים שם. ואנחנו צריכים איכשהו לחשוב איך אנחנו מביאים גם אותם לתוך מעגל משרתי המילואים, מה שלא דיברנו על זה בכלל.


אני חושב שאם אנחנו מדברים על אוניברסיטאות שיש משא ומתן בין האוניברסיטה לבין אגודות הסטודנטים על סטודנטים שעושים תואר שני, שלישי, ומנהלים ויכוחים על מה לתת להם, כי הם סטודנטים לתואר ראשון או לא, אז יש לנו בעיית חינוך באוניברסיטאות. זאת אומרת, יש פה בעיה בסיסית שבכלל מנסים או לפחות עושים איזה שהוא הבדל בין סטודנטים תואר ראשון, שני, שלישי. וכאן, אם יש לנו בעיה כזאת שהיא בעיה חינוכית באוניברסיטאות, אני לא יודע איך לחנך את האוניברסיטאות אבל כשאנחנו רואים את ההבדלים בין האוניברסיטאות, גם בתואר הראשון כנראה שיש בעיה, אז יכול להיות שמן הראוי שהמחוקק או מדינת ישראל, כמו שרוצים לעשות למעסיקים, לעודד מעסיקים בדרכים שונות להעסיק ולאפשר לעובדים שלהם בצורה יותר קלה ללכת למילואים, יכול להיות שצריך לעשות את זה גם לאוניברסיטאות ולמכללות. למצוא את הדרך לעודד ולתגמל את האוניברסיטאות ולבדוק אותם על זה, איך הם מאפשרים לסטודנט לצאת למילואים, מכיוון שהנושא הזה כל-כך חשוב. אז אם זה חשוב לאוניברסיטאות לא רק בדיבורים, אז כדאי גם אולי לעודד אותם ולתת להם את האפשרות לעשות את זה.

תודה.

אפשר מילה להוסיף מהפורום הזה? אני סמג"ד במילואים, חטיבת אלכסנדרוני, אני רוצה לשקף, להעריך קודם כל את העבודה הרבה שנעשתה. יש לי תעסוקת מילואים בעוד חודש, בדיוק בתקופת המבחנים. אז קודם כל, נגיד, העבודה היא מדהימה, תואר ראשון עשיתי במכללת מורשת יעקב, השינוי שחל בשנים האחרונות, אני עצמי סטודנט לתואר שני בבר אילן, והקושי שיש בסוף עם כל ההטבות וכל הדברים האלה, הוא בשני דברים: אחד, יש לנו תעסוקה, אתמול אני מגיע מיום ראיונות לאנשי המילואים, על החבר'ה היותר צעירים, יש לנו לא מעט מתחת לגיל 30, ומתוך פלוגה של 137 חיילים שפיקדתי עליה, מתוכם 50, 60, רוצים להשתחרר לתקופת המבחנים, כי מועד ג' זה לא הכי כיף לעשות את זה ולא כולם נותנים מועד ג' בזמן והקושי הוא גם, הוא קושי אמיתי. כי מי שיש לו פסיכומטרי, מי שמסיים את התואר שלו וזה סמסטר אחרון, מי שזה מכינה, מי שכל הדברים האלה, המענה שלנו הוא מענה חלקי. כי תואר אחרון, לא רוצים למשוך את זה לתוך העבודה שלו את המבחנים, ופסיכומטרי לא יכול לדחות את זה. לכן, הקושי הוא אמיתי. ואם אנחנו מדברים על שירות המילואים החדש, יצאנו בשלושה חודשים האחרונים, אימון לפני פסח, אימון מלא של כל החיילים ברמת הגולן, ועכשיו תעסוקה ביהודה ושומרון, והקושי, לי כמפקד, בחטיבת מילואים, הוא קושי אמיתי שאני מתמודד אתו עם חיילים, עם סטודנטים, שמצד אחד המודעות וקצין מילואים ראשי והעבודה של כל הפורומים המכובדים פה עושים היא מדהימה, מצד שני, הקושי עדיין קיים ואמר את זה נציג של הבין תחומי, אמר את זה בצורה טובה. בסוף אנחנו כמפקדים או כאנשי מילואים, מרגישים את הקושי ביום יום בעשייה וזה בא.


עוד משפט אחד רק על החינוך ונסיים בזה.

תשמע, אנחנו, באמת, יש פה תור ענק של אנשים, אז Shoot ואל תחזור על הדברים פשוט.

אז משפט אחרון, רק להגיד שנכון שמתעסקים באקדמיה, כחינוך, אנחנו צריכים לחשוב גם על החבר'ה שלא עושים את המילואים ולי יש 137 חיילים, אין לי אף אחד מתל-אביב היום. אף אחד מתל-אביב. אנחנו מסתכלים על החינוך מעבר לאקדמיה, כחינוך, כבסיס חינוכי. יש לנו פער במדינה פה של משרתים ולא משרתים וצריך לחשוב על הדבר הזה.

מצוין. תודה. חברת הכנסת עינת וילף, בבקשה.

תודה רבה ליושב הראש גם על קיום הדיון. אני רוצה לברך על שני דברים שכבר קרו היום, גם על נושא של מלגת פר"ח, שבעצם על פני שלוש ארבע שנים שהסטודנט יהיה זה גם משמעותי וגם על הבהרת המצב המשפטי שאני חושבת שהוא מאוד חשוב מבחינתכם.


אני רוצה להדגיש את הנושא של, הנושא הטכנולוגי. גם לאוניברסיטאות, גם אולי מבחינתנו, לשקול אולי תקציבים אולי חקיקה, הנושא בעיקר של יותר ויותר להגדיל את מאגר השיעורים המוקלטים, כי זה הרבה פעמים יש סיטואציות שיחד עם הלפטופ, יד עם הנט סטיק, אפשר יהיה בעצם להשלים דברים תוך כדי בחי ואין ספק שזה גם ימנע את הפער שדיברת עליו. אני חושבת שזה אולי צריך להיות הכיוון הבא ולא דובר עליו בסקר, אני לא יודעת אם זה יידון בוועדה אחרת, מה צה"ל עושה מבחינתו, כמו שתיארת, כדי להבטיח במידה שאפשר, שלא תהיה פגיעה באותם סטודנטים, מבחינת הזמנים. האם יש דברים שנעשים מהצד של צה"ל היום, כדי להמעיט את הפגיעה בסטודנטים.

תודה, גברתי. רבותיי, יש לנו כמה דוברים ואנחנו בעוד עשר דקות צריכים לסגור כאן. אז המועצה להשכלה גבוהה, יש לנו, אחריו ד"ר יהודה שוורץ ממשרד החינוך, משרד הביטחון וניצן פלס. ואתה אחרון ואז אני אסכם, אם יהיו לנו כמה דקות אז ניתן עוד למישהו. בבקשה.

אני מהמועצה להשכלה גבוהה, בקצרה. קודם כל, אנחנו מברכים על היום הזה, זה יום חשוב מאוד. אין השכלה גבוהה בלי סטודנטים. סעיף 19 לחוק זכויות הסטודנטים מכיל באמת חובה לבצע התאמות במוסדות להשכלה גבוהה, על-פי כללים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה. המועצה להשכלה גבוהה הקימה ועדה שהיו חברים בה אנשי האוניברסיטאות וגם נציגים מהתאחדות הסטודנטים. הוועדה ישבה על המדוכה ובסופו של דבר הגישה את המסקנות שלה למועצה להשכלה גבוהה. המועצה להשכלה גבוהה כבר קיבלה החלטה רק את ההחלטה הזאת עכשיו אנחנו פועלים להפוך לכללים, פשוט מלבישים את זה בלבוש המשפטי, הכללים האלו, יש כבר נוסח לכללים האלה, הוא עבר לסבב ראשון של הערות, חזר ועכשיו הוא עבר לסבב שני. אנחנו מקווים שתוך שבועיים, אנחנו נקבנו זמן של שבועיים לקבלת ההערות האחרונות ומקווים שהנושא הזה יסתיים בקרוב. אני חושב שהכללים האלה יגשרו על הפערים שעלו כאן כיום, בין המוסדות. הם נותנים מענה לכמה נושאים שעלו פה, למשל הטיפול לפני יציאה למילואים, יש הוראה בכללים שקובעת שהבקשה להתאמות תוגש לרכז המילואים 14 יום מראש ועל-פי זה הוא כבר ייקבע את ההתאמות, כשהסטודנט יחזור מהמילואים, שאני חושב שזה דבר חשוב וייתן מענה לבעיה. שיעורי עזר וחונכות וגם, שלא יעלו כסף, זה גם דבר שעלה כאן והנושא האחרון שאנחנו כללנו אותו בכללים שלנו, זה הנושא שיו"ר הוועדה דיבר עליו, נקודות הזכות. אנחנו, הכללים, טיוטת הכללים למעשה קובע, שכל מוסד שמכיר במעורבות סטודנטים לפעילות חברתית ונותן לזה נקודות זכות, גם יכיר בשירות מילואים וייתן לזה שתי נקודות זכות, אנחנו בעצם לא רואים.

כמה מוסדות יש כאלו שמכירים?

שניים.

מי?

הטכניון וחיפה.

זאת אומרת, יש היום רק שני מוסדות בארץ, טכניון וחיפה.

גם הבין תחומי, אם אני לא טועה. הוא גם.

יש שלושה מוסדות שנותנים היום נקודות זכות שזה אוניברסיטת חיפה והבין תחומי, בגין פעילות חברתית והטכניון נותן את זה פר סה, שירות מילואים, ללא קשר לפעילות חברתית.

בכל מקרה, אנחנו חושבים שיש פה איזה שהיא התקדמות גדולה לעומת האמנה שהיתה, האמנה היא הרבה פחות מחייבת מבחינה נורמטיבית מכללים וברגע שיהיו כללים שהם די מפורטים, יש לי כאן טיוטה שלהם, שעל-פיהם המוסדות יבצעו את ההתאמות שלהם, אז הכל יהיה הרבה יותר ברור ומפוקח. יהיה רכז נגישות שיבקר את הנושאים האלה והמצב באופן כללי יהיה יותר טוב.

תודה. משרד הביטחון, בבקשה, אדוני. אתם, אני בטוח, עושים הערכות, עד כמה ניתן להיות גמישים מבחינת הגיוס של הסטודנטים לשירות המילואים. מתי בפעם האחרונה עשיתם הערכת מצב, איפה אפשר להתגמש, מי יכול לקבל תזוזה מבחינת הימים, מבחינת מועד הגיוס, מבחנים וכל הדברים האלו.

אז אני אגיד מספר דברים. ראשית, אנחנו שנה וחצי בעצם לאחר החלת חוק המילואים, שהמשמעות האופרטיבית שלו היא פחות מופעי מילואים לפרט. זאת אומרת, זה מודל תלת-שנתי שאומר שיש פחות, בעיקר תעסוקה, שהיא משך השירות המשמעותי אחת לשלוש שנים לחייל, זאת אומרת זה אמור להפחית את סך ימי המילואים לסטודנט, לחייל בכלל ולסטודנט בפרט. מעבר, ונאמר פה, וראיתם גם בתוצאות של הסקר, מעבר למפקדים שמטפלים בסטודנטים, אז גם מתקיים הוולת"ם, ועדה לתיאום מילואים, אני מזכיר, זאת ועדה אזרחית שצה"ל בעצם הוא האדמיניסטראטור של העניין הזה אבל ועדה אזרחית. הוועדה דנה בסטודנטים לתואר ראשון ואנחנו מתכוונים לפתוח בדו-שיח עם המל"ג ועם התאחדות הסטודנטים גם על נושא תואר שני, גם לנו ברור שמשהו השתנה במפת ההשכלה הגבוהה ולמרות שאמרתי, למרות שסך המילואים אמור לרדת לחייל, בהחלט להיכנס לנושא התואר השני שגם הוא יידון במסגרת הוולת"ם.

יש לכם הנחיות מיוחדות נגיד לכל הנושא של מבחנים? יש נגיד מבחנים שאתה יכול, להתגמש אתם בכלל, נגיד פסיכומטרי. מה קורה בעניין הזה? מה קורה בעניין של, לא שמענו כאן אבל בטוח נמצאים כאן נציגים של תמר. יש לנו טכנאים והנדסאים שזה מבחנים חיצוניים שאין שום גמישות שם. יש גם נושאים שהם בעצם נושאים שאתה יודע שזה בעצם אין פה, הדרישות של המדינה במועדים שקובעת המדינה, שאין שום גמישות לסטודנט, גם מבחינת המועדים המיוחדים וגם מבחינת איזה שהוא משחק אישי שלו, שהוא יכול נגיד לשחק עם התאריכים שהוא הולך. אז האם אתם איפה שהוא שם, שקלתם את הסיפור הזה גם כן?

אז אני אומר. הנושא של אותם סטודנטים, וזה בהחלט מתחבר למה שעולה פה מהסקר, שהפער הוא לאו דווקא במועדים כי מועדים, כולם מתכווננים. וגם בוועדה, כשיושב נציג משרד התמ"ת, נציג משרד החינוך ועוד נציגים ממשרדים אחרים, שמבינים בדיוק את המשמעויות של מה שאתה אומר, המבחנים זה איזה משהו שהוא משתנה שכולם מסתמכים עליו ומתחשבים בו. גם אפשר, אפשר לצבוע אותו בימים ובמועדים וכו', להבדיל מהפסד השיעורים שהוא באמת, באמת עיקר הבעיה.

יש לכם איזה שהיא הנחיה למפקדים כאלו ואחרים, לבקש מהצעירים שמתגייסים נגיד למילואים, במידה והם נמצאים במסגרת של לימודים, להעביר אליהם את הלוח, נגיד את המבחנים העתיד לשנה, שיהיה לו איזה שהוא משחק שהוא לא קודם כל ייקרא לו ואחר-כך יבקש ממנו ולת"ם ושזה לא יהיה הפוך. זאת אומרת, אם הוא מעביר לכם לתוך המערכת לוח שנה, שנגיד יש לו, זה התאריכים שיש לו מבחנים וזה התאריכים של מבחנים, אז אתם כמערכת כבר יודעים מראש שזה בעצם, אני מדבר רק על אלו שיש גמישות, אתה מבין? אנחנו עובדים לפי השיטה, השיטה שלנו אומרת דבר כזה – כמה שיותר לצמצם. יש דברים שאין מה לעשות, אין גמישות ואתה צריך למצוא דרכים שהן יותר יצירתיות כדי לפתור. אבל איפה שאתה גמיש, זאת אומרת יש לך נגיד יחידות, אני יכול לתת לך דוגמה מחיל האוויר. יש לך יחידות מסוימות בחיל האוויר שכל השנה מגויסים מילואימניקים, אז יש כזה שמגיע במבחנים ויש כזה שמגיע לא במבחנים. אז הוא משרת והוא סטודנט וזה לא סטודנט. אני אומר שאם עושים הערכת מצב, איפה שיש יחידות שבעצם המילואים שם זה לא נגיד בתקופה מסוימת שכולם צריכים להתגייס ונגמר הסיפור, אין גמישות, אתה לא יכול לגייס אותו בספטמבר, כאשר כל היחידה מתגייסת באוקטובר.

גם לזה, אגב, אני אגיד, שבוולת"ם הגיע המג"ד או נציגו, באיזה שהוא ריכוז של סך הזה, ועושים את אותו דו-שיח.

זה גם המלצה שלי. כי אני גם, תראה, אני גם הייתי יושב ראש אגודת סטודנטים, אני גם הייתי בארצי ואני גם הייתי סטודנט והייתי מילואימניק והכל. אני יודע בעצם שיש, תראה, בגדול בסופו של דבר, כשהמערכת עובדת באופן אוטומאטי, קשה מאוד להתמודד עם המערכת הזאת. אבל אם מערכת מתחילה לחשוב, מתחילה לפתוח, אז שם מתחילים להיות השינויים. אני אומר שלפחות במקרים מסוימים, אתם כן יכולים לסגור מקרים שהסטודנטים כבר מיואשים מכל מיני מכתבים, וברגע שאתם נותנים הוראה למפקדים, תבדקו מי אצלכם סטודנט, תבקשו ממנו את לוח הבחינות שלו ולפי זה תנסו להתחשב כאשר אתם מגייסים אותו. לא אחרי שהוא מקבל את הצו, אז יש לו בחינות ואז צריכים לשלוח, הוא צריך לרוץ. חבל. כי לכל מפקד יש 50 חיילים, הוא יכול להיות הרבה יותר גמיש, מהרגע שהמערכת מתחילה לעבור.


ד"ר שוורץ, בבקשה. ואחר-כך ניצן.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להצטרף בשם משרד החינוך לברך על ההתכנסות המיוחדת הזאת ואני מבקש לייצג שתי נקודות בהקשר של המכללות להכשרת עובדי הוראה שכידוע לכם הן אמונות על הכנת כוח האדם למערכת החינוך.


אני חושב שלא כולם שמעו היטב את מה שחברי, עו"ד נדב שמיר, מהמועצה להשכלה גבוהה, אמר כאן. המסמך שהוא מחזיק ושאנחנו בהחלט מזדהים אתו הוא מסמך חשוב מאין כמוהו, יש בו הנחיות מאוד מפורשות למכללות ולאוניברסיטאות, לפעול לטובת משרתי המילואים ואני רוצה רק לקוות שאכן המסמך הזה ייושם ככתבו וכלשונו, אני לא רואה סיבה שזה לא יהיה כך, בוודאי במכללות להכשרת עובדי הוראה.


אני מבקש להוסיף נקודה אחרת והיא נוגעת באמת למה שמרחף פה בחלל, השאלה החינוכית. חבר הכנסת דיכטר בצורה מאוד מעניינת הבליט את העניין הזה, שאנחנו צריכים לחולל איזה שהיא מהפכה, איזה שהוא שינוי בתודעה הציבורית ואתם יודעים, הסטודנטים להכשרת עובדי הוראה, חוץ מהלימודים התיאורטיים שלהם, עוסקים גם בפרקטיקום והם מסתובבים בבתי-הספר ופעמים הרבה, כשמישהו מהסטודנטים הללו לא מגיע, אומרים הוא במילואים. והילדים שואלים – מה זה? מה זה? זאת אומרת שיש לנו אוכלוסיות שלמות שהן נחשפות לנושא המילואים דרך הסטודנטים הללו. אני חושב ששליחותה של הוועדה הזאת ושליחותה של ההתכנסות הזאת היא באמת לאמץ ולחזק את התודעה הציבורית. האיש הזה מהמכללה הבין תחומית אמר דברים שאני מאוד התרשמתי מהם, הלוואי שכולם יפעלו בכיוון הזה ואני מודה לך.

תודה רבה. בבקשה.

שלום. אני החייל שהוועדה הזאת מדברת עליו, אני נציג מטה ארגוני המילואים שפועלים כבר בעצם 15 שנה. נייר העמדה שלנו, נייר הנושאים, נמצא מולכם. אנחנו פועלים כבר 15 שנה בתחומים האלה, אני פעיל כבר שבע שנים. בעצם אחרי מלחמת לבנון אני הייתי אחראי, ייצגתי את הסטודנטים בטכניון, הייתי באותו זמן סטודנט בטכניון, ייצגתי את הסטודנטים בטכניון בכל הנושאים שבעצם החוק הסדיר. רציתי לומר שמאז מלחמת לבנון, עם היוזמה שלך, עם החוק שחוקק, הוא שינה לדעתי מהותית את המצב בארץ בכלל והוא שם את זה כחוק אחיד לכל, במישור הארצי.


אני רוצה להגיד משהו לגבי הפגיעה בחיילי המילואים הסטודנטים שראינו את התוצאות של מנד"א והתאחדות הסטודנטים. מבחינתנו, כל עוד הפגיעה הזאת עדיין קיימת, כמובן שעדיין יש בעיה. האוטופיה היא עדיין בגדר אוטופיה, שלא תהיה פגיעה, אבל כמובן המטרה היא למזער אותה כמה שניתן.


אני חושב שקודם כל, חיילי המילואים הם מרכיב משמעותי בכוח המילואים היום, הסטודנטים סליחה, הם כוח משמעותי במילואים היום ולמרות שהם מהווים אחוז מאוד מאוד קטן מהאוכלוסייה, צריך עדיין להמשיך למצוא להם פתרונות ראויים. אני חושב שהנושא המרכזי שנגעו והתחילו לטפל בו, כי הוא באמת בעייתי, אבל הנושא הזה של הזמן, ההפסד, כמו שאמרה נציגת ההתאחדות, הפסד הזמן שנוצר בשירות המילואים הוא הבעיה המרכזית כי בן-אדם שנעלם ל- 21 יום, 14, או 30 יום כבר לא קיים, אבל 21 יום, זה יכול למחוק לו את הסמסטר, זה אומר שהוא גם לא יוכל לעשות, יכול להיות שהוא לא יוכל לעשות מועד.

אנחנו יודעים את זה.

אני רוצה להציג את זה גם לפרוטוקול, אם מותר לי.

בסדר. אני אומר, תשמע, בוא, אנחנו ממש פה, יש לי פה שרה שמחכה כבר בחוץ לישיבה הבאה.

אז אני אסכם.

ספציפית לאותם הדברים שלא נאמרו.

יש נושא אחד מהותי, שחובה לפתור אותו וזה שבן-אדם, בנושא מועדי ב', שהעלו פה כמה וכמה פעמים. מועדי ב' יכול מאוד להיות שלא פותרים את הבעיה הזאת כי בן-אדם שיש לו מועד ב' וצריך לגשת למבחן אחר באותו זמן, הוא יכול למחוק את הקורס שלו וחייבים למצוא פיתרון גם לקורסים שמתבטלים, או שמתבטלים ביוזמת המרצה או שהוא מתבטל כי הבן-אדם צריך לבטל אותו כי הוא לא יכול לעשות את הקורס הזה ולגשת אליו. מצב כזה, מבחינתנו, הוא לא הגיוני ולא יכול להיות קיים. חייבים למצוא לזה פיתרון.

דרך אגב, יש לי שם חוק, אני חושב עם חברת הכנסת מירי רגב, אם אני לא טועה, על כך שלא תהייה גביית תשלום נוסף על קורס שבוטל בעקבות המילואים.

אצלנו זה קיים.

יש נושא, הנושא הזה של הפסד הזמן שנוצר, אני חושב שאפשר לטפל בו. הטכניון, מאז 2006 בעצם אני ראיתי שם את כל הפתרונות שהוצעו, הם היו אפילו אולי מעל ומעבר לאמנה וזאת הסיבה שבעצם הם מצליחים להיות במקום הראשון. כל הנושא של שיעורים פרטיים, מה שאמרה חברת הכנסת השרה וילף, כל השיעורים המוקלטים, יש לטכניון מאגר גדול מאוד של שיעורים מוקלטים, הם דוגמה לדעתי ומופת לנושא הזה. אני לא נציג הטכניון פה היום, זה אחד. ונושא השיעורים הפרטיים. יש להם יחידה לקידום סטודנטים, שזה לפי דעתי מה שכל אוניברסיטה בארץ צריכה לעשות, השיעורים הפרטיים לסטודנטים, זה הדבר אולי היחידי שיפתור את הבעיה, את הפער הזה, ב- 21 יום שהם נעלמים, כי בן-אדם שנותנים לו חיזוק אישי לפני המועד של הבחינה, זה מה שיעשה את ההבדל.


תודה רבה לכם.

תודה רבה, ניצן, תודה רבה. אנחנו צריכים לסכם כבר מעל ומעבר של הזמן. רבותיי, ראשית, אין ספק שקיום היום הזה והציון על-ידי ועדות הכנסת, זה דבר חשוב מאוד כי אנחנו לא רק מעלים את הפתרונות אלא גם אנחנו מעלים בעיות שאנחנו מקווים שלציון יום הסטודנט, סליחה, לא יום הסטודנט, יום המילואימניק, בשנה הבאה אנחנו נראה שבחלק מהדברים שהעלינו כאן, ישנם גם פתרונות. מבחינתנו, מבחינת גם ועדת החינוך, הנושא של שירות המילואים זה נושא שאנחנו מברכים. אנחנו רואים חשיבות עליונה בכך שהצעירים בישראל, ולא רק צעירים, אלא בכלל, כל מי שעשה שירות צבאי, ימשיך גם לעשות שירות מילואים. זה דבר שהוא חשוב מאוד. גם אסור לשכוח שמישהו שהוא עושה, לא צריך להיפגע אם זה בעניין של הלימודים האקדמיים שלו, או שזה בעניין אחר, אנחנו כבר גם בוועדת הכספים דיברנו על נושא של עסקים קטנים, אבל זה עניין אחר.


ומבחינתי, מה שחשוב זה אותן סוגיות שהעלו כאן קודם. קודם כל, אני מברך את הטכניון, את חיפה ואת הבין תחומי, על תרומתכם המילואימניקים ועליית החשיבות של הנושא הזה, במסגרת שלכם וצר לי על כך שמוסדות אחרים לא עושים את זה בצורה כמו שזה בולט אצלכם. אני לא מדבר על ההטבות הקטנות, אני מדבר על הנושא של נקודות חברתיות, אני מדבר על כל הנושא של שביעות רצון של הסטודנטים ובאופן כללי, אני גם מרגיש את האווירה שקיימת כאן מסביב, עד כמה בעצם המוסדות שלכם יודעים לבצע את העבודה. אני מקווה מאוד שבישיבה הבאה בשנה הבאה, אנחנו נברך גם את שאר המוסדות על הכניסה לתוך המערך החשוב הזה ואני בטוח שהיוזמה שבאה מחבר הכנסת אבי דיכטר וכמובן היוזמה הכוללת של המועצה להשכלה גבוהה לא רק בעניין הנקודות זכות אלא גם בכל מה שקשור לגביית תשלום על הקורסים וכו', אני מציע כיושב-ראש הוועדה, לכל המוסדות ליישם את המסקנות האלו. אני בטוח שהוועדה תדע גם לתת היבט בדיונים כאן לכל אלו שעושים וגם לאלו שלא עושים, זה כבר סיפור אחר והטיפול גם שונה. זה בנושא הזה.


יש לנו כאן את המערכת שמציעה התאחדות הסטודנטים, אני מציע שוור"ה תעשה ישיבה מיוחדת לעיבוד הרעיון הזה בכל הנושא של קליטת הנתונים, אם ניתן לעשות את זה כמערכת משותפת לכל המוסדות. אני בטוח שהתאחדות הסטודנטים מוסמכת להעביר את הרעיונות שלכם אליהם, כי בסופו של דבר אתם תהיו אלו שמפעילים את זה ואם יהיו בכלל טכנולוגיות לבוא ולבנות ולהפעיל את העניין הזה, אז אנחנו נברך על כך.


בשבוע הבא, רבותיי, אנחנו נציין כאן את יום הסטודנט הלאומי, אז כולכם מוזמנים. אני מודה לכולכם ואני מקווה מאוד שבאמת שגם הדברים והסוגיות שהעלינו לדיון כאן, נצליח לראות אותם מיושמים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40