הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
17
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

6.6.2011



הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 180
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, ד' בסיוון התשע"א (6 ביוני 2011), שעה 11:00

מינהל הרכב הממשלתי – דו"ח מבקר המדינה 61ב/, עמוד 583.

חברי הוועדה: מרינה סולודקין – מ"מ היו"ר

אהוד לנגרמן
מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

נתי בלזם
סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אייל כהן
מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

גבי שוחט
סגן בכיר לחשכ"ל, משרד האוצר

עופר זיו

מנהל מינהל הרכב הממשלתי, משרד האוצר

ליאור אגאי
ראש מינהל הרכש הממשלתי, משרד האוצר

יעקב (ג'קי) לוי
מנהל גף קציני בטיחות בתעבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

פנינה סופר
מנהלת תחום בכיר, משרד ראש הממשלה

חיים אבידור
חשב הכנסת

איציק כהן
מנהל מדור תחבורה ותקשורת, כנסת

שירי מרזל
סמנכ"ל ביטוח, ענבל- חברה לביטוח

רונן לוי

יו"ר איגוד המוסכים בישראל

אריה אשד
מנכ"ל איגוד המוסכים בישראל

חנה פריידין

יעל, חבר המתרגמים בע"מ
מינהל הרכב הממשלתי – דו"ח מבקר המדינה 61ב/, עמוד 583.

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא חשוב. קראנו את דוח מבקר המדינה ואת התייחסות המבקר וצוותו לעניין מינהל הרכב הממשלתי. קראתי בהתעניינות רבה את הדוח ומצאתי שעולות שאלות רבות בדוח שעדיין אין עליהן תשובות ולכן היום אנחנו מקיימים את הישיבה. חבר הכנסת יואל חסון יושב ראש הוועדה ביקש ממני לנהל את הוועדה מאחר והוא בדרכו לארצות הברית. חנה פריידין מנהלת הוועדה עוזרת לי. בבקשה משרד מבקר המדינה.

בוקר טוב, נמצאים כאן נתי בלזם ואייל כהן שישלימו בהמשך את כל הנדרש.


ראשית אני מבקש לפתוח ולומר שכמו דוחות המבקר גם הדוח הזה מדבר בעד עצמו וכל מי שעובר עליו וקורא רואה את עיקריו. לכן אני לא רוצה צורך וטעם לעבור בפרוטרוט רב על כל הממצאים, כמובן שהם נמצאים - אני אעבור על הדברים העיקריים. אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המלא של יחידת מינהל הרכב עם הביקורת, זה היה בסדר גמור וראוי לציון. ברשותך יושבת ראש הוועדה אני אעבור על עיקרי הדוח ובהתאם לזה נתקדם.


מינהל הרכב הממשלתי מנהל צי רכב של כ- 3,000 כלי רכב, הוא אחראי בין היתר על בטיחות בתחבורה, על התחזוקה הטכנית של הרכבים, על הפיקוח והשימוש הראוי בהם וגם לביצוע מכרזי הרכש והמכירה של הרכבים. שווי הרכבים בשנת 2009 כ- 300 מיליון שקל.


עיקרי הממצאים שהעלו בדוח הם כדלהלן: יש סבסוד צולב בחיובים הכספים של משרדי הממשלה על ידי מינהל הרכב. יש שני אופני חיוב המשרדים: יש משרדים שלא מחויבים בגין השירותים כגון המשטרה שמקבלת שירותים ולכן לכאורה משרדים אחרים נושאים בעקיפין בעלויות של המשטרה. בנוסף אין ניהול כרטסות חשבוניות פרטניות לכלי רכב אלא באופן ממוצע לצורך חיובים וזיכויים של משרדי הממשלה.

אתה יכול לפרט באיזה היקף הסבסוד?

המינהל מספק שירותים למשטרה בלי לגבות עבורם, ושאר המשרדים מסבסדים את השירותים, עיקר הבעיה היא במשטרה.

ראיתי את זה אבל אני מבקשת לדעת מהו ההיקף, הדוח ברור מאוד.

לא נכנסנו לנתונים פרטניים של הסכומים אלא לבעיות העקרוניות.

אבל זה חשוב.

כן.

אהוד לנגרמן


לא נעשתה בחינה כלכלית להפעלת ההקצאות הזמניות של מאגר כלי הרכב ולא נמצאו קריטריונים ברורים כסיווג כלי רכב והקצאתם. המינהל משתמש במאגר כלי הרכב שלו עד למכירתם כהקצאות זמניות ומעביר אותם למשרדים. לא מצאנו ממצא כלכלי להשוואת העלויות הכרוכות בפעילות הזאת אל מול החלופה, למשל להשכרה מחברה חיצונית, לא לתת למשרדים חלופות זמניות מהמאגר אלא להביא אותם דרך השכרה מחברות חיצוניות.


הפיקוח והבקרה של מינהל הרכב ותפעול צי הרכב של משרדי הממשלה לוקים בחסר בשלושה-ארבעה תחומים, אני אמנה את התחומים העיקריים.


האחד הוא תחום הבטיחות – מספר קציני הבטיחות המועסק במינהל נמוך מהדרישה של משרד התחבורה, בין היתר הם מועסקים בנושאים מנהלתיים שאינם בתחום תפקידם ובניגוד לתקנות התעבורה.

תחזוקה – אגף הפיקוח הטכני של מינהל הרכב מופעל באופן לקוי, אין כמעט ביקורת על משרדים ומוסכים. מרבית כוח האדם של המפקחים הטכניים עומד לפרוש לגמלאות, מחוז הצפון אינו מאויש. המפקחים הטכניים לא עוברים מספיק הכשרות מקצועיות עדכניות בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות בעולם הרכב – זה דבר מאוד חשוב.

בתחום הפיקוח והבקרה של המינהל - לא נמצא שיש הליך פיקוח על התקינה – אין בכלל פונקציה של מנהל תקינה במינהל, במינהל אין ביקורת תקינה ביחידות הממשלה. לכן בהתאם לצרכים והתקינה שאושרה, במינהל בעצם אין פיקוח על השימוש בכלי הרכב באופן יעיל. למשל, הייתה תכנית עבודה לשנת 2009 שהמינהל הכין אבל היא לא יצאה אל הפועל. בין היתר הוא הכין תכנית עבודה שאמורה הייתה לצמצם את רכבי האיגום של המשרדים, אבל כאמור התכנית לא יצאה אל הפועל.

ומשרד התחבורה שותק בנושא הזה?

נמצא כאן נציג משרד התחבורה.

תסביר מה זה תקינה כי לפי השאלה נראה לי שיש כאן - - -

אני לא בזה. אין מספיק פיקוח, אני מבינה שזה מצד משרד התחבורה.

לא. זה מצד מינהל הרכב שלא עושה פיקוח על הרכבים המוחזקים במשרדי הממשלה.


שליש מרכזי התחבורה הם אותם רכזי תחבורה שנמצאים במשרדים והמטפלים ברכבי אותו משרד, כשליש מהרכזים מהמשרדים מכהנים בתפקידם בלי שקיבלו הכשרה מתאימה לביצוע תפקידם. יש תכנית הכשרה במינהל אבל היא לא מתבצעת. הפעם האחרונה שהיה קורס רכזי תחבורה, בכל אופן ממה שאנחנו מצאנו, היה בינואר 2005, זאת אומרת שכשש שנים לא היה קורס הכשרה.


הנושא הנוסף, היה מעבר בשיטת הרכב באמצעות ליסינג תפעולי לרכישת כלי רכב באמצאות המינהל, אחרי שהייתה הפסקה ברכישה באמצעות ליסינג חזרו לשיטת רכישה דרך ליסינג אבל ללא השוואה כלכלית ומעמיקה בין החלופה של רכישת כלי רכב על ידי הממשלה לבין חכירתם באמצעות ליסינג תפעולי. בעצם לאחר שהפסיקו להתקשר עם אותה חברה שסיפקה רכבים לממשלה השיטה הזאת נזנחה לגמרי ללא קבלת החלטה מסודרת ומתועדת. אני מדגשים שתהליך קבלת ההחלטות לא היה ראוי, לא מסודר ולא מתועד.

באיזה מקום לדעתכם צריך להחליט בין החלופות?

אנחנו לא נכנסים לסוגית המדיניות האם ראוי לרכוש או האם ראוי לפעול בשיטת הליסינג. אנחנו הסברנו שתהליך קבלת ההחלטות במעבר בין רכישה באמצעות ליסינג לבין רכישה עצמית היה לקוי. אבל השאלה האם לרכוש או לחכור זו שאלה של מדיניות של משרדי הממשלה או הגורם הרלוונטי, אבל מי שמקבל אותה חייב לקבל החלטה באופן ראוי ויעיל ובצורה מתועדת. את זה בדקנו.


נושא נוסף בנוגע לחברת הליסינג הוא נקודתי יותר הוא; שנתונים כספיים של אותה חברה שזכתה במכרז עסקת הליסינג בשעתו לא הוצגו במועד בפני מקבלי ההחלטות, באותו מועד שהחליטו על הצורך האם יש לחלט את הערבות שהפקידה בידי המדינה או לא. הייתה בזמנו החלטה לא לחלט את הערבות אלא להחליף אותה בערבות אחרת. הבדיקה שאנחנו עשינו העלתה שלכאורה הנתונים הכספיים המשופרים של הקבוצה שהחברה הזאת שייכת אליה היו טובים אבל הם לא הובאו לידיהם של מקבלי ההחלטות על מנת לבחון באופן מתוקן האם באמת לא היה צריך לחלט את הערבות או לא לחלט את הערבות. לא נכנסנו לסוגיה אם לחלט או לא אלא רק לכך שהנתון הזה היה צריך להגיע. שוב, אנחנו לא נכנסים להחלטות עצמן.


הנושא האחרון שאני רוצה להדגיש בשלב זה הוא לגבי וועדת ההצמדות שחליטה על הצמדת כלי רכב ממשלתיים. הפרוטוקולים של הוועדה לא מפורטים, לא מנומקים ולא חתומים על ידי חבריה כפי שדורשים נהלי הוועדה. זה הנושא השני והאחרון שרציתי בשלב זה לעלות. היו נושאים נוספים שעלו בדוח.

נתי בלזם אתה רוצה להמשיך?

בעיקרון בתוך הדוח הכנסנו נתונים סופיים שיכולים אולי לעניין את הוועדה. מדובר על נושא בחינת הפעלת הנשואה, האם לגבי רכבים הנמצאים בשירות הממשלה יש לבחון את הנשואה שלהם או לא. בנושא הזה הצבענו שכדאי לעשות איזו פעילות חשיבה שצריכה להתבצע.


בעניין מערכות איתור של רכבי איגום לצורך ניהול מערכת צי הרכב הממשלתי, כלומר לדעת מה קורה איתו, מה עושים איתו וכדומה. מדובר רק על רכבי האיגום ולא על הרכבים הצמודים.


מערכת המידע – מערכת המידע הקיימת היום במסגרת המינהל אינה עדכנית, אם הבנו נכון עובדים כיום על החלפתה אבל כרגע מצבה בכי רע.

יש נתונים על הקילומטרז' הממוצע שרכב ממשלתי עושה?

לא בחנו את הקילומטרז' הממוצע. צריך להבין שמדובר על מערכת ניהול שהיא קצת בעייתית, היום אין מערכת לאיתור הפעילות הקיימת בכלי הרכב. אבל אם אנחנו יודעים מה קורה במשק הישראלי ובכלל רכבי הליסינג או רכבים צמודים שלא ברשות הבעלים, הם עושים בסדר גודל של פי שלושה כמעט מהממוצע מרכבים שהם רכבים פרטיים, אין הדבר אומר שכך הדבר בממשלה, אבל סביר להניח שיש סטייה מסוימת בין המצב שהרכב שלך לבין מצב של רכב שמקבלים מהמעביד, וראוי שהנקודה הזאת תבחן באופן מקיף יותר.

אין תמריצים לחסוך?

כיום אין תמריץ לחסוך.

לא מעודדים את החיסכון בנושא הזה.

להוסיף שני נושאים, אני לא יודע עם הזמן יספיק לדון בהם. מדובר על סוגית הדבקת מדבקות, זה נוהל של משרד התחבורה שמאחורי כל רכב שמקבלים ממעביד מציניים מספר טלפון, באמצעותו יש אפשרות לדוח אם הנהג עבר עבירת בטיחות או תעבורה. בחלק גדול מהביקורת שנעשתה, נתונים שקיבלנו ממינהל הרכב עצמו, נמצא שחלק גדול מהנהגים מסיר את המדבקה הזאת.

ואין פיקוח של המשרדים.

נכון, תחילה מדביקים ואחרי זה חלק מורידים אותה.


הנושא הנוסף הוא ההתחייבות העצמית לפי 'חוק יחסי מעביד' אם אתה לא מחתים את העובד על ההסכמה שלו להשתתפות עצמית במקרה של תאונה לא תוכל לנכות לו מהשכר – זה משהו שטעון שיפור.

ראיתי את זה בדוח ולדעתי זה נושא חשוב.


גבי שוחט בבקשה.

אני אתן התייחסות כללית לגבי מינהל הרכב, מה הוא עובר ואילו שינויים נכנסו כדי לתת מענה. אני רוצה לציין שכבר בדוח עצמו ניתנו התשובות גם על ידי המבקר כתוצאה מחומר שהוא קיבל וממצאים שהוצגו בפניו. לדוגמה; שיטת הסבסוד הצולב ושאלות הפיקוח וכל הפעילות שלא נעשית, דברים שעלו במסמך ובדוח עצמו. בנוגע לשאלת הסבסוד ופעילויות אחרות של יכולת מעקב צמוד יותר היא שאלה שנוגעת למערכת המידע. אנחנו כבר לפני שלוש שנים זיהינו את הבעיה האמיתית שקשורה למערכת מידע מיושנת, זה גם נאמר בגוף הדוח, זו מערכת שאינה יכולה לתת תשובה, אין כלי שיכול לתמוך במגוון הפעילויות של מינהל הרכב. הנושא הזה קיבל התייחסות בעדיפות גבוהה, למעשה מערכת המידע שהייתה אמורה לתת תשובה גם לשאלת הסבסוד הצובל וגם לשאלת חיובי משרדים כולל משטרת ישראל וכולל מספר פרטים שהמבקר התייחס אליהם, אמורה לקבל תשובה במסגרת מערכת המידע - - -

אתה יכול להסביר בנוגע לחיוב של משטרת ישראל. איך זה מתחיל ולמה ביחד?

אני חושב שהמבקר לקח את הנושא של סבסוד צולב בעיקר בכל מה שנוגע למשטרה בצורה קיצונית. בסופו של דבר יש לא מעט פעילויות, שגם בחשב הכללי או במסגרת החטיבה שאני ממונה עליה, שמתבצעות ללא גבייה מהמשרדים, בין אם מדובר במשטרת ישראל שסובלת ממחסור בתקציבים, זה קורה וזה יכול לקרות. אני לא פוסל את האפשרות הזאת ואני לא הייתי רואה את זה ברמה של סבסוד צולב, גם אם נתייחס בניתוח של ממצאים כאלה זה לא בשמיים ולא יקרה שום דבר אם אנחנו סופגים את הפעילות הזאת. בסופו של דבר צריך לזכור שמשטרת ישראל במצוקה שלה, במספר הרכבים שלה, בצי הרכב שהיא מנהלת וביכולת שלה לתחזק צי רכבים כזה – זה הגוף היחידי שלא מחליף מכוניות למרות שלדעתי למבצעים הוא צריך להחליף אותם בקצב שלא אחת לשלוש שנים או לארבע שנים, היא לא חליפה אותם כתוצאה ממצוקה.

אני לא חושב שאני- מינהל הרכב צריך לבוא ולגבות את אותם שקלים כדי לממן פעילויות אחרות. אנחנו מדברים על תקציב מדינה ולא קורה שום דבר ולא יקרה שום דבר אם המשטרה מקבלת מאיתנו שירותים מסוימים ואנחנו סופגים אותם, אני לא רואה בזה רע. אין בעיה, אנחנו בעקבות הדוח ובעקבות ההתארגנות שלנו אנחנו נתחיל לחייב את משטרת ישראל. מה יקרה? – משטרת ישראל תבוא לאגף התקציבים ויתחיל להתנהל כאן משא ומתן בעניין הזה וידרשו מאיתנו לא לגבות. זה על חשבון פעילויות אחרות שהן לא פחות חשובות. אני לא רואה עם פסול, אבל יחד עם זאת לאור הערות המבקר אני אכנס לנושא החיוב ובעניינים האלה אנחנו נפסיק "לסבסד" משרדים. כי בסופו של דבר לא מדובר בתקציבים גדולים. נשאלה שאלה מה גובה הסבסוד, מדובר במשהו שולי שבסופו של דבר צריך לראות איך תקציב מינהל הרכב בנוי לצורך עניין. הוא בנוי מתקציב שמשרד האוצר מממן ולא יקרה שום דבר בעניין הזה. אני לא רואה בזה פסול ואני לא חושב שהנושא הזה היה צריך בכלל לקבל התייחסות. מאחר והייתה התייחסות אנחנו ניתן לעניין תשובה בהתאם ואנחנו נפסיק לסבסד את השירותים של משטרת ישראל בנושא הזה.

אבל אתה לא עושה טובה למשרד המבקר.

אני אומר שזה עלה, בדרך כלל אני מאמץ את ההערות של המבקר ואני עוקב אחרי היישום ואני מבקש ליישמן. אנחנו נבחן את הדרך איך אנחנו עושים את זה, נגיע להבנות ולהסמכות עם משטרת ישראל כדי לטפל בנושא הזה, אז לא נסבסד.

מה בנוגע לקילומטרז' שאנחנו רוצים לדעת?

אנחנו נגיע לזה. עלו פה שורה של נושאים ואנחנו נתייחס אליהם אחד לאחד. יש כאן התייחסות כוללת שהייתי חייב לתת תשובה.


שאלת הפיקוח – במסגרת המגעים שהיו לנו עם משרד המבקר שישבנו איתם במהלך הביקורת העלנו את הבעיה של כוח אדם, בעיה של מבנה ארגוני ובעיה של תשתית כוח אדם. צריך לזכור שמינהל הרכב עבר לא מעט זעזועים במהלך השנים האחרונות כתוצאה מהצמצומים הדרסטיים שנעשו במערכת הממשלתית, קיצוצים שלא פסחו עלינו – זה אחד. מה שבמסגרת התקציב בהחלט לא הקל על הפעילות שלנו ועל הצורך שלו להתמודד עם שינויים והתמורות שחלו בענף הזה, ובעיקר בענף הליסינג, ובכלל בענף הרכב, וגם בכלל השנויים הטכנולוגיים שחלו בענף. יכול להיות שהיכולת של מינהל הרכב להתמודד עם הנושא הייתה בעייתית. כרגע אנחנו בשלב התארגנות והערכות לנושאים האלה, יש מהלך של שינוי ארגוני ויש מהלך להיעזר בשירותי תמך חיצוני כדי לתת מענה ופתרון לשאלת הפיקוח כולל נושא של קציני בטיחות.


אחת הנקודות שעלו במסגרת הדוח הייתה שאלת קציני הבטיחות מבחינת הרכבים, עם כל הכבוד, זה בלתי אפשרי ובלתי ישים. עלתה שאלה שנגעה בהפעלת קצין בטיחות גם למשימות אחרות, אני לא מבין מה רע בכך שאני לוקח קצין בטיחות ואולי באותה יום, באותו שבוע או באותה תקופה כשאין לו פעילות מלאה שאני אפעיל אותו לצרכים אחרים. אם אני סובל ממצוקת כוח אדם אז מה הבעיה שאני מפעיל אותו למשימה אחרת בעיקר בתחום מינהל הרכב? – אני חושב שכל פעילות מינהל הרכב היא שאלה שנוגעת לבטיחות, היא לאו דווקא פעילות שנוגעת בנושא של קצין הבטיחות עצמו, אני לא חושב שזה רע. זה יחייב אותנו לפנות לאגף התקציבים ולבקש עוד עשרה תקנים, כולנו יודעים מה המצב בנושא כוח אדם היום. אני לא רואה בעיה אם אני יכול להפעיל את קצין בטיחות שאמון לטפל בכל נושא הבטיחות והפיקוח, שאפעיל אותו גם לצרכים אחרים וברור שזה לא על חשבון הנושאים עליהם הוא צריך לתת תשובה, אני לא רואה בזה בעיה. לדעתי אם אנחנו יכולים לנצל לטובה את כוח האדם שיש לנו זה טוב, זה נכון וזה יעיל ובלבד שזה על חשבון דברים אחרים. השאלה של קצין בטיחות עלתה באיזה שלב גם על ידי המבקר.


בחינה כלכלית של מאגר ההקצאות - גם בנושא הזה מתבצעת בדיקה כלכלית, שכרנו שירותים של חברה שאמורה לבצע בחינה כלכלית של כל הנושא. הנושא הזה יקבל התייחסות גובהה במהלך התקופה הקרובה. אגב זו לא הבדיקה היחידה, יש שורה של בדיקות שאמורות להיעשות במינהל הרכב וגם המבקר לא התייחס אליהן, זו הזדמנות שנערוך אותן כדי לבחון את עבודות האיזון, כדי שנתייחס לקילומטרז', להקיף שימוש ברכב, מתי נכון להצמיד רכב ומתי לא. נבחן שאלות שעלו במסגרת הדיונים הכלליים, ובין היתר בעקבות דוח המבקר אנחנו ניתן את הדעת במסגרת הבדיקות שלנו. אני מקווה שבמהלך טווח החודשים הבאים נסיים את כל הבדיקות ונקבל החלטות בנושאים האלה.


בנושא הפיקוח ברמה הטכנית מבחינת התשתית המקצועית – נכון, יש מפקחים טכניים שהם ותיקים ונכון שהם עומדים לקראת פרישה, אנחנו מכירים ומודעים לעניין, זה חלק משינויים ארגוניים שאנחנו עומדים לעבור, מה לעשות? – יש קושי בניידות של עובדים כאלה שהם בעלי ותיק לא קטן במערכת הממשלתית. זה יקבל התייחסות במסגרת השינויים הארגוניים שלנו ויש כוונה לתת לזה תשובה במסגרת ההיערכות החדשה. אני מקווה שאפילו עד סוף השנה נסיים את שלב ההיערכות הארגונית בנושאים האלה, ואכן חלק מהדברים נעשו. צריך לזכור שלא פשוט לקלוט אנשים מקצועיים במערכת, אנחנו מנסים לבדוק את הנושא הזה עם נציבות שירות המדינה ולקבוע את רמות השכר שלהם - - -

מה הבעיה? אין השכלה מתאימה?

יש בעיה, גם כשיש השכלה יש בעיה של רמת השכר ולא קל לגייס היום מהנדסים בתחום של רכבים או אנשים מקצועיים ברמה כזאת שנוכל להעסיק אותם בדירוג השכר שלנו. זו בעיה מוכרת, זו בעיה ידועה. כרגע אנחנו במגעים עם ניצבות שירות המדינה, אני מקווה שגם הבעיה הזאת תיפתר. גם אם היא לא תיפתר יש כוונה לגייס באמצעות שירותים חיצוניים, באמצעות חברה מנהלת, כמובן שזה לא יבוא על חשבון העובדים ואני מקווה שלא נגיע לאיזה משבר ביחסי עבודה. גם הסוגיה הזאת אמורה לקבל פתרון באמצעות חברה מנהלת שאמורה בין היתר לתת מענה ופתרון לשאלת הפיקוח שהוא נורא נורא מוגבל במסגרת כוח האדם כפי שהוא היום, אבל בהחלט הוא יצור לנו גמישות ויכולת לווסת בהתאם לפעילות, לווסת את הקצאת כוח האדם בנושא הזה.

מי יערוך את ההכשרה המקצועית לרכזי הרכב במשרדים?

אני מחלק את ההכשרה לאנשים בתוך מינהל הרכב להכשרה במשרדים. גם בתחום הזה יש בעיה, צריך לזכור שמוסמך לרכב במשרד ממשלתי זה תפקיד מוגדר. במרבית המשרדים מוסמך לרכב זה בנוסף לתפקידו הרגיל, אין הכשרה למוסמך לרכב ויש רמות למוסמכים. אנחנו יכולים לראות את זה בכל משרד, בכל ארגון לא כולם זהים ולא כולם יכולים לעמוד באותן דרישות וזה תלוי גם בהיקף צי הרכב שהוא מנהל במשרד, לא דומה משרד גדול עם צי רכב גדול למשרד קטן עם שלושה כלי רכב, לכן ההכשרה הזאת לא יכולה להתאים. יחד עם זאת ישנן הכשרות שאנחנו גם מבצעים אותן ברמה שמינהל הרכב מבצע כולל הכשרה של נהג זהיר, כולל הקניית מיומנויות לנהיגה נכונה, למניעת תאונות וחיסכון. יש הכשרות ואני מודה שלא מספיק. ישנה כוונה להרחיב את הפעילות הזאת גם מול משרד התחבורה, לבחון מה ניתן עוד לעשות בנושאים האלה כדי לתת הכשרה יותר מעמיקה לאותה אוכלוסייה.


בנושא ההשתתפות העצמית של הנהגים – שוב, זו בעיה שנוגעת למערכת המידע, אני מקווה שמערכת המידע שלצערי הייתה צריכה לעלות כבר באפריל וזה נדחה בגלל בעיית כוח אדם. אני מאוד מקווה שעם המעבר כבר בשנת 2012 יינתן מענה לנושאים האלה. כמובן ששאלת השתתפות עצמית נוגעת לשכר וכדומה אבל במסגרת חוות משפטית והתצהירים עליהם החתמנו את אותה אוכלוסייה יינתן המענה, אם כי בחלק מהמקרים גם ברמת היכולת ותשתית המידע כפי שהיא קיימת ניתן מענה לחלק מהמקרים. אני לא יכול לומר שהתמונה כרגע טובה אבל אין ספק שהדבר הזה יקבל פתרון במסגרת מערכת המידע שקיבלה תשובה בנושאים האלה.


הגבלת הנסיעה – הנושא הזה נבחן בעבר. הנושא הזה עולה כתוצאה ממחירי הדלק שממריאים לפעמים, אבל ככל שאנחנו בדקנו את העניין הדבר הזה הוא בלתי ישים, בלתי אפשרי כי לא כולם נוסעים אותו דבר וגם למרחק מקום המגורים מהעבודה גם תפקידים שונים יש משמעות, יש עם זה בעיה,. היכולת להגביל היא בלתי ניתנת ליישום, אם רוצים להגביל יש משמעויות שמתבטאות מבחינת כוח האדם.


נקודה נוספת היא שאלה שנוגעת להיבטי המיסוי, זקיפת ההטבה. זקיפת ההטבה משמעותית מאוד, אני לא כל כך בטוח שיש לנו את היכולת, אני גם לא בטוח משפטית אם אנחנו יכולים לבצע איזו הגבלה בנושאים האלה. זו שאלה משפטית, ככל שאנחנו רצינו להגביל השאלה המשפטית עלתה גם על ידי רשות המיסים – עד כמה אנחנו יכולים לאכוף את העניין הזה. גם אם נרצה לאכוף מה נקבע? – שיעור אחוז? מהי היכולת שלך לאכוף את זה? ומה היכולת שלך באמת לבדוק את זה? ומהי נסיעה בתפקיד ומהי נסיעה פרטית? איפה כאן המסגרת? נצטרך כאן מספר מנגנונים שיצטרכו לנהל מעקב באופן שוטף, אנחנו נשתק את הפעילות של האנשים. מה יקרה אם במהלך חצי שנה-שנה יבוא עובד "מצטער אבל במסגרת המגבלה שלך חצית את ההיתר". נקים כאן וועדות שיתחילו להתמודד עם העניין הזה?

לגבי שיחות הטלפון מצאו מנגנון.

מעבר לזה העובד משלם, מה העניין? קבעו מכסה ומעבר לזה בטלפונים העובד משלם.

מדבריך הכול הוא בלתי ישים, מתעוררת אצלי שאלה גדולה, למה משרד מבקר המדינה ערך את הדוח שלו.

אני לא בטוח שגברתי חושבת שאני יכול לחייב נהג מעבר לקילומטרז' מסוים מכיסו הפרטי, אני לא חושב במיוחד שמדובר ברכב שאתה נותן לו לצרכי תפקיד, כמובן שהוא משלם על כך זקיפה לנסיעות פרטיות. איך אני אחייב? לפי מכסת קילומטרז' שנתית? אני אתחיל לחשב את זה ברמת רבעון או שנתי? –אני מוכן לשמוע הצעות אבל אני אומר שזה לא ישים.

אני מבקשת את תגובתו של משרד המבקר.

הרכבים של מינהל הרכב מחולקים לכמה קטגוריות, יש רכבים לאנשים מדרג א' כמו למשל הרבנים הראשיים, יש רכבים שצמודים של רשות שמורות הטבע והמשרד לאיכות הסביבה, גם שם לכאורה הדרישה הזאת לא ישימה. אבל הרכבים שצמודים במשרדי ממשלה רגילים , יש מנגנון ואגב זה נעשה גם בצה"ל, לוקחים את הממוצע שנסע אותו עובד במהלך השנה האחרונה מוסיפים לזה תוספת של 10%-15% ואז כשהוא עובר את המכסה הזאת המערכת תדלוק מאפשרת לו לתדלק בכרטיס האשראי שלו, זאת ההמלצה שלנו לשקול לגבי העובדים הספציפיים האלה. מבחינה משפטית זה ישים, בצה"ל עשו את זה וגם בחברות שיש להם רכבים צמודים עשו את זה.

זה לא כמו בצה"ל, כי בצה"ל קצין שמקבל רכב צמוד לרוב אם הוא גר מעל מרחק מסוים כמו 60 ק"מ הוא יקבל דירה קרוב לבסיס שהוא נמצא. לכן רוב הנסיעות מעבר לקילומטרז' מסוים יהיו נסיעות פרטיות. כאן בשירות המדינה כשמגיע לך סמנכ"ל מרמת השרון, לרוב דרג ב' זה מסמנכ"ל ומעלה, על מה תחייב אותו? –על זה שהוא מגיע לעבודה? עיקר הבעיה כאן שבגלל המרחקים חלק יפלו בגלל שהם גרים בירושלים.


היו שתי וועדות בנושא, גבי שוחט לא אמר שבחנו את העניין. אני יודע שזו הפעם הראשונה שמשרד האוצר קורא לו להגביל. אני באמת חושב שזה לא ישים. זה לא המקרה של צה"ל כי שם התנאים האחרים מאפשרים את זה.

אולי אני אתן כמה נתונים כדי שיהיה ניתן להבין את המשמעות של הסיפור. צריך להבין שצי מנהל הרכב כמו שנאמר עומד על 3,000 כלי רכב. בערך כ- 1,500 מהם הם רכבים צמודים עליהם אנחנו מדברים. מתוכם נוריד בין 200-250 בעלי תפקידים בכירים מאוד: שרים, מנכ"לים ומקבילים להם, אחר כך חלק גדול מהצי הזה הם המפקחים שעושים עבודה ונוסעים בהיקפים משמעותיים - כל הגבלה שם תגרום למעשה תפגע בעבודה כי עובד לא יצמצם את הנסיעות הפרטיות מאחר והוא משלם לפחות 3,000 שקל בחודש נטו מהתלוש השכר שלו כדי לקבל את הרכב – זו המשמעות לרכב הכי פשוט. אחרי שהוא שילם 3,000 שקל בחודש נאמר לו "תשמע כשאתה נוסע לקרובים בכרמיאל אתה תשלם על זה". מה הוא יעשה? – הוא בוודאי יצמצם את הנסיעות שלו שהוא צריך, הוא לא יפקח איפה במקום שהוא צריך לעשות והוא ייסע לדודה שלו בכרמיאל. אם אנחנו מורידים גם אותם אנחנו נשארים עם מספר מאות של כלי רכב צמודים של בעלי תפקידים בכירים שגם הם מקבלים לפי הקריטריונים של הועדה להצמדת רכב ממשלתי.

בניגוד למה שקורה בצה"ל, במשטרה ובארגונים אחרים שגם הם מקבלים את הרכב, היה והם גרים במרחק גדול ממקום העבודה של למעלה מ- 40 ק"מ או שהיקף הנסיעות שלהם לצרכי תפקיד הוא גבוה, אלו הקריטריונים של הועדה. לכן כל כלי הרכב הצמודים שמנוהלים על ידי מינהל הרכב הממשלתי, כלומר משרדי ממשלה, המשמעות היא שאנשים מקבלים רכב רק כאשר הם נדרשים לצורכי עבודה ספציפיים היקף נסיעות מאוד מאוד גדול. ללכת להגביל שם זה יהיה כמו שגבי שוחט אמר משימה כמעט בלתי אפשרית או שזה ישפיע בסופו של דבר על תפקודם של העובדים - את זה אני חושב שאף אחד לא רוצה וזה מאוד מורכב לעשות בניגוד למקומות אחרים כמו חברות פרטיות שמגבילות אותם מאחר שבעל חברה פרטית כשהוא נותן רכב לעובד שלו הוא אומר לו "אתה רוצה את הרכב הזה בסדר זה עולה לך 3,000 שקל, אתה רוצה רכב יותר יקר זה יעלה 4,000 שקל" ואז הוא יכול להגביל אותו. כך זה עובד במשק הפרטי ובממשלה זה שונה, הצרכים שונים, הצמדת הרכב היא לצרכים שונים והוא לצורך נסיעה לצרכי תפקיד ולכן זה מאוד מאוד מורכב.

אני מאוד מבינה את הנימוקים שלכם. את מה שאני לא מקבלת זה שאתם אומרים לי מראש שכל תהליך של רציונליזציה של חסכון הוא בלתי אפשרי, אני לא רואה את זה כך וגם לא המבקר.

אני אסביר, אנחנו נטפלים כאן לציבור עובדים שבכל זאת הם בעלי תפקיד, זה מגיע אלינו מפעם לפעם גם בנושאים אחרים כמו למשל השימוש בסוגי רכבים חשמליים ואחרים. אני חושב שהעליתי את זה באחת הפניות שלי כשהנושא עלה, השאלה היא הדוגמה האישית כי זה מתחיל מלמעלה. אני אומר ושם את זה על השולחן, זה בדרג שרים, מנכ"לים, חברי כנסת וכדומה. אם את שואלת אותי, ואני מצטער שאני אומר את זה, אם זה מתחיל ברמה הזאת של חסכון בשימוש כלי רכב, אם היו מגבילים שם, ואני יודע שיש צרכים, אין לי ספק שהיה ניתן להפנים פנימה גם ליתר ציבור העובדים. אני מצטער שאני אומר את זה אבל זה נכון, זה נכון לא רק למקרה הזה. עשינו את זה בשימוש ברכבים חשמליים באמת כדי להביא לחסכון אבל זה לא עבד.

אני חושב שאם רוצים שהעסק הזה יעבוד, העסק הזה צריך להתחיל מלמעלה כדי להרחיב לדרג הזוטר יותר, לפחות לגבי בעלי תפקידים זוטרים יותר, אני חושב שזה נכון ושזה יהיה מוצדק גם בנסיבות האלה. להתחיל עם האוכלוסייה הזאת זה יהיה קשה מאוד וזה בלתי אפשרי. אני לא יודע איך זה יכול להגיע לעניין יחסי עבודה. אני לא רוצה להזכיר אוכלוסייה מסוימת שאפילו פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון סוגיה מסוימת האם יכולים להחזיר רכבים או לא להחזיר ואנחנו אמרו לא, וקיבלנו את עמדתו של היועץ המשפטי של הממשלה. יש כאן שאלה שקשורה גם ליחסי עבודה. אתה מצמיד למישהו רכב לצורך התפקיד או לצורך מילוי התפקיד שלו, מכאן אם אתה יכול לצמצם או לא זו שאלה שצריכה להיבחן בהיבטים האחרים ולא רק בהיבט החיסכון.

עוד הערה קטנה. דיברתם כאן קודם על המוצע הקילומטרז' ועל כך שבחברות ליסינג וחברות חיצוניות עושים, זה לא מקרה בר השוואה. עופר זיו ציין שמדובר ב- 3,000 שקל נטו זקיפת ההטבה,בחברות חיצונית באמצעות הליסינג מדובר באותו סכום אבל מהברוטו. הסיבה היא: כשעובד מדינה לוקח רכב בניגוד לחברות בחוץ הוא מאבד גם 2,000 שקל תוספת שזה- 1,400 נטו כי כמעט 70% מזה מגולם, הוא מאבד את זה בתור תוספת שנקראת 'רכב ד' ואת זה אין בחוץ. לכן כשעובד מדינה לוקח רכב נקודת האיזון שונה מקצה לקצה. עופר אתה לא דיברת על הקילומטרז' אבל לא בטוח שהוא שונה מהממוצע באוכלוסייה.

כן אבל הוא גבוה יותר.

אבל כשאתה לוקח את המשטרה והניידות והרכבים הפרטיים הממוצע הוא אותו דבר, לכן נקודת האיזון היא לא אותה נקודת איזון כי לא מדובר בחברת ליסינג, שם יש שווי שימוש או רכישת רכב וכאן הוא מאבד גם תוספת שכר.

אני רוצה להתייחס להערה לגבי הבדיקות אם כן נעשות בדיקות או לא נעשות בדיקות. משום מה מישהו שכח שהיה כאן איזה משבר כלכלי באותה תקופה. ברור לנו שאם זה לא היה היינו יודעים לממש את זכויות המדינה במסגרת החוק הזה. חברת אלבר נקלעה למצוקה באותה עת, זה הגיע למצב שהם לא יכלו להעמיד לרשותנו רכבים. השאלה שעמדה לנגד עינינו הייתה כשהחוזה עמד להסתיים הייתה אם לממש את האופציה או לסיים את החוזה לאור חוסר היכולת שלהם להעמיד רכבים, מצד אחד לא יכולנו לקנות רכבים בגלל התחייבות שהייתה לנו לחברת הליסינג. השאלה שעמדה בפנינו הייתה האם להפסיק או לא להפסיק את ההתקשרות. היו סדרה של מגעים איתם, לא מעט מגעים, התרעות. המדינות של משרד האוצר הייתה לא להביא מעבר למצב שנוצר לאותן חברות, לאותם גופים, ולדחוק אותם לפינה. גם כך המצב היה קשה, המשבר הכלכלי השפיע גם על שוק הליסינג. זאת הסיבה שכשקיימנו איתם מגעים הבנו שהנושא הזה צריך להגיע בהסכמה, מה עוד שהחוזה אמור היה להסתיים.

השאלה אם חילטנו את הערבות או לא היא שאלה שעמדה במערכת השיקולים שלנו, והנושא הזה הובא גם לידיעת החשב הכללי. לא שלא נעשה כאן תהליך קבלת החלטות, נעשה כאן תהליך קבלת החלטות גם כשחשבנו אם לשחרר להם את הערבות או לא, קל ביותר לקחת ולממש את הערבות, אבל מצד שני אנחנו רוצים לסייע לאותו גוף שלא יתמוטט. אנחנו מדברים על משמעויות של גופים כאלה שאם באותה תקופה הממשלה לא הייתה נכנסת לעניין ומסייעת. הסיוע נעשה כאן באופן עקיף, ולא רק זאת גם לא ויתרנו על הערבות, אלא שבמקום ערבות של 3 מיליון ביקשנו ערבות של 1.5 מיליון שקל. צריך לזכור שגם מנגד הייתה יכולה להיות להם תביעה כלפינו ביחס למספר המקרים, כי באותה תקופה ועד היום עדיין הם צריכים להיות במסגרת הליסינג. אז מה? – אני צריך לממש ערבות ולהגיע איתם למצב שהם יצרו לנו בעיות בתהליך? רבותיי, זה חלק מההסכמה, הייתה כאן מערכת שיקולים, זה הובא לידיעת החשב הכללי והוא היה בין הגורמים במשק שטיפל בכל המשבר והוא היה זה שגם קיבל הכרעה בעניין הערבות. אני חושב שלא הייתה צריכה להיות בעיה, אני חושב שטוב שעשינו את זה ואני חושב שאם המצב הזה היה חוזר הייתי פועל באותה דרך.

ראשית לא לשבח את עצמכם. אני רוצה תגובה של משרד המבקר.

כמה מילים. מה שאנחנו טענו הוא שהחלפת הערבות התמשכה על פני כמה חודשים ורק במאי 2009, אם איני טועה , הערבות הוחלפה בערבות ביצוע. בחמשת החודשים האלה למיטב ידיעתנו חברת אלבר דרך חברת האם שלה, כל הקבוצה חילקה דיבידנדים בסכומים משוערים של כמה עשרות מיליוני שקלים - - -

אז לא היה משבר כל כך קשה.

אנחנו אומרים שבתקופה הזאת היה ראוי להביא בפני מקבלי ההחלטות שקיבלו בסוף 2008 את ההחלטה אם לחלט היה צורך להביא בפניהם את הנתונים החדשים כדי להחליט אם לשנות את החלטתם או לא. לא כתבנו אם היה צריך או לא היה צריך לחלט, כמובן כמו שאמרתי קודם אנחנו לא נכנסים למדינות.

באותה תקופה פורסם הדוח הכספי של 2008 ושם הם הציגו רווח בסביבות 24 מיליון שקל.

אני אתייחס, אני וועדת המכרזים, ראשית ידענו את הנתונים האלה. לפי הכללים של החשבונאות, אני מרצה בתחום, מותר לחלק דיבידנד גם מעודפים של שנים קודמות. שנית, כשבוחנים החלטה כזאת בוחנים את מכלול האפשרויות, כמו שאני לא אתמרץ חברה בהפסדים אני לא אתגמל אותה ולא אקנוס אותה כתוצאה מזה שהיא מחלקת דיבידנדים לבעלי מניות על שנים עברו, יש גבול עד כמה כוועדת מכרזים אני מתערב בהתקשרות ספציפית. אם חברה בוחרת לחלק דיבידנדים, כדי להבין את זה צריך להבין את כל שוק הליסינג, שוק ליסינג נעשה אחד - - -

אני לא ביקשתי את ההסברים שלך. אני רוצה לשמוע עד הסוף מה בדוח, יש לנו גם את משרד התחבורה ישנם גם נציגי חברת הליסינג.

אני רק משלים את מה שכרגע אמרו. ידענו מזה ובכל זאת בחרנו עם מכלול הסיבות שגבי שוחט ציין שלא לחלט. צריך לזכור שבאותם הימים למרות ש"אלבר" חילקה דיבידנד היא הפסיקה לספק רכבים לצה"ל, היא התחילה עם הסכם עם חברת החשמל - - -

אני חושבת שזה לא עניינו.

לא עניינך למה לא חילטתי את מלוא הערבות? זאת שאלה שעלתה.

לא למה לא חילטת.

או למה לא שקלו מחדש את החלטה. דבר ראשון כן שקלו, שוקלים בוועדת מכרזים ושוקלים אצלנו כראש מינהל רכב וכראש החטיבה. לא את הכל צריך להביא לוועדת מכרזים במיוחד כשאין שינוי בהחלטה שחתם עליה החשב הכללי עצמו. החברה הייתה בקשים כלכליים , היא הפסיקה לספק רכבים לעוד שני גופים ועם גוף היא החליטה שהיא לא מספקת רכבים חדשים אלא רק רכבים ישנים.

אדוני כאן בוועדה הזאת, אני לא יודעת כמה פעמים היית כאן, לא נהוג לבקר את משרד המבקר.

לא ביקרתי רק אמרתי - - -

כך זה נשמע.

רק אמרתי שזה כן נלקח בחשבון.

אני חושב שהתייחסתי לכל הנקודות, אם יש איזו נקודה שלא התייחסתי אני אשמח לענות.

נמצא איתנו משרד התחבורה, ג'קי יעקב לוי בבקשה.

אני מנהל קציני בטיחות במשרד התחבורה. אני רוצה להעיר לנושא קציני הבטיחות כפי שנמצא בדוח המבקר.


המחוקק קבע בתקנה 579 שכל גוף, כל מפעל שמפעיל מעל 40 כלי רכב מחויב בהעסקת קצין בטחון. עוד קבע המחוקק שמעל 100 כלי רכב הרשות רשאית לדרוש אמצעי בטיחות נוספים. זה אומר שאנחנו לוקחים בחשבון את הכמות, את הביזור וכך הלאה.


אני רוצה להדגיש דבר אחד, במינהל הרכב לא חוסכים בכסף. אנחנו עושים להם ביקורות אחת לחודש או אחת לרבעון עם ניידות הבטיחות שלנו. לא נמצא וגם לא נגרמה תאונה כתוצאה מליקוי טכני. אני חושב שברגע שהיו קציני בטיחות, תפקידם מוגדר ומודגש בתקנה 585 זה מפורט, זה לא שקצין בטיחות יכול לקום ולומר זה התפקיד שלו. המחוקק קבע את תפקידו בתקנה 585, בין יתר התפקידים שלו על פי הנהלים שלנו זה לבקר את המוסך, האם באמת צריך להחליף את צלחות הבלם או שהמוסך מקבל בטלפון שמאשר את ה- O.K בגלל חוסר כוח אדם.


בנוגע למפקחים טכניים, חלק גדול מתפקידם של קציני הבטיחות עושים המפקחים הטכניים ללא הכשרה, כמו שגבי שוחט אמר במשרדים אלו עושים אותו הנהגים שנתנו להם תפקיד נוסף להיות אחראים על כלי הרכב. וזה ,לעומת מה שכתוב בתקנה שאומרת מהם התנאים לקבלה לקורס קציני בטיחות – הוא חייב להיות קצין בטיחות בעל דרגה של סוג 2 במכונאות רכב כדי שידע לאבחן תקנות, ידע מה בטיחותי יותר ומה בטיחותי פחות.

תתייחס למפקחים הטכניים של מינהל הרכב, עזוב את רכזי התחבורה.

לצערי אני אומר שבמינהל הרכב התנועה היא חד סטרית. היה לי קצין בטיחות בצפון שפרש ובמקומו לא נקלט אחר, זאת אומרת שבכל הצפון אין לי קצין בטיחות אחד. אני אומר שמגופים גדולים אני לא מבקש על כל 100 כלי רכב קצין בטיחות כי אני לוקח את המכלול, יש להם מערכת שמגבה אותם אז הכל בסדר. ביקשתי וזה מופיע בדוחות שלי למינהל הרכב, ביקשתי שיהיה לי נציג בצפון שיכסה את הצפון, שיהיה בירושלים, במרכז ובדרום ולפחות שתהייה כתובת לרכז או מפקח, שתהייה כתובת שהיום אין לי. לצערי הבחור מירושלים צריך לתת מענה לכל הצפון כולל רמת הגולן וכל השטח. אני חושב שגם מבחינה ציבורית כשאני בא לדרוש מגוף ציבורי אחר או כל מפעל אחר קצין בטיחות, וכששואלים אותי כמה יש לך במינהל הרכב, אני חושב שמבחינה ציבורית אנחנו צריכים לכסות את זה לפחות שיהיו נציגים בכל מחוז. אני לא אומר שעל כל 100, לא אמרתי על כל 200 אבל לפחות שתהייה לנו כתובות. לי לא נעים לפנות לגופים כאשר אנחנו בבית לא מסודרים.

אני ממליץ שתפנו את העניין הזה גם לאגף התקציבים. אם אתם מתקנים תקנות וקובעים את הכללים אז צריך לדאוג להקצאת משאבים.

זה היה גם בעבר, הבחור בצפון היה ולא קלטתם במקומו.

זה תוצאה של מדיניות שאומרת שכל משרה שמתפנית מקפיאים אותה.

אבל זה עדיין מחייב אתכם בהעסקה ולצערי זה לא נעשה.

בבקשה נציגי הכנסת.

לנו אין מה להגיד. אנחנו לא מבוקרים ולנו בסך הכול יש נקודות חיכוך מאוד מאוד קטנות עם מינהל הרכב הממשלתי. זה בעיקר בנוגע לרכבים משוריינים ואנחנו מקבלים מהם שירות מצוין. פרט לכך אנחנו מאמצים חלק מהנהלים שלהם בעצמנו, אנחנו די לומדים מהם. מעבר לזה אין לנו שום טענות,בכל מה שקשור לעבודה שלנו איתם יש לנו שירות מצוין.

בבקשה איגוד המוסכים.

אנחנו הוזמנו לכאן על ידי הוועדה לכן אני חושב שכדאי שנשאל ונענה על שאלות ספציפיות שקשורות למוסכים. אנחנו כמובן תומכים שצריכים להיות קציני בטיחות ל- 3,000 כלי רכב כמו בכל חברה. בהיבט הזה כמו שאמר גבי שוחט הדוגמה האישית של המדינה חשובה מאוד ובכלל בכל מה שקשור לטיפול בכלי רכב. אם היום יש דרישה של משרד התחבורה מחברה עם צי של 200 כלי רכב של אחד או שני קציני בטיחות, תלוי בביזור ואופי השימוש של החברה בכלי הרכב, אין ספק שבכל מה שקשור לממשלה ובטח בכל מה שקשור למשטרה שיש לה מכוניות שנוסעות הרבה עם בלאי עצום. כמו שנאמר כאן תחלופת הרכבים של המשטרה מאוד מאוד נמוכה ואנחנו מכירים את הזה כמי שמטפלים ברכבי המשטרה.


אנחנו רוצים גם כשמינהל הרכב כשהוא מוכר מכוניות משומשות שתהייה יותר בקרה על מה שהוא מוכר, שלא ימכרו מכוניות שאסור לנסוע עליהם בכבישים, מכוניות שמינהל הרכב קבע שהן "טוטאלוס", שלא ישווקו לציבור. כלומר שתהייה אחריות מוגברת בכל מה שקשור לבטיחות לכלי רכב שנסחרים על ידי המדינה ושלא יתייחסו לזה כסחר רגיל כמו שמתייחסות חברות עסקיות. זה דבר שלא צוין בדוח, לפחות ממה שאני קראתי, לטעמנו זה דבר חשוב מאוד.

זה חשוב מאוד מה שאתה אומר.

זה נושא שדיברנו עליו הרבה ולא ראינו אותו בדוח מבקר המדינה, גם לא ראינו התייחסות, מה גם שלפני שנתיים היה אחד מהמינהל שנעצר על עבירה פלילית, אחד שסחר ברכבי מינהל הרכב. לפני כשנתיים היה פסק דין בעניין הזה.

איפה, מה? מה הקשר?

אני תכף אסביר את הקשר - - -

כאן לא מנהלים דו שיח, קודם כל הוא מדבר ואחר כך אנחנו שואלים שאלות.

אנחנו חושבים שבכל מה שקשור בהיבט של מינהל הרכב צריך להיות פיקוח גדול במיוחד במכירה של הרכבים אחר כך. צריכה להיות אחריות מוגברת ולא כמו בחברות מסחריות, זו נקודה שלא באה לידי ביטוי ואנחנו חושבים שהיא חשובה מאוד.


דבר נוסף שלא נכנס בדוח מבקר המדינה והוא עניין העדפה במכרזים לעסקים קטנים. ניהלנו מאבק משפטי בזמנו נגד מינהל הרכב בנוגע לרכב וגם במעבר בסופו של דבר לליסינג, חשבנו שהמכרזים לגופים גדולים שאחר כך משפיעים על המוסכים, כלומר אם המינהל רוצה לחסוך כסף למדינה, וזה ברור, הוא יוצא למכרז לליסינג או ליבואני רכב ומשיג מחירים זולים. זה משפיע אחר כך עלינו כי הגופים הגדולים לוחצים על המוסכים להוריד את התעריפים, לפעמים ב- 60% פחות ממחירי השוק, לנו אין הרבה בררה וצריכים להיעתר לדרישה הזאת, היא פוגעת בעסקים שלנו. רצינו שהמינהל ייקח על עצמו גם את האחריות הזאת מאחר וזו המדינה. יש ברים שהמדינה, לדעתנו ואולי לדעת המבקר, צריכה לחסוך כסף למדינה, לדעתנו יש דברים שהם הפוכים וצריך לעזור לנו ולא תמיד לכפות עלינו דברים, למרות שהם לא עושים את זה ישיר. הדברים לא נעשים ישירות על המוסכים, זה נעשה אל מול חברות הליסינג ששם הם משיגים את המחירים הטובים ובסוף זה משורש אלינו. בסופו של דבר חברת הליסינג או ייבואן הרכב צריכים להרוויח מגלגלים את זה עלינו. חברות שעושות מכרז ביניהן נותנות מחירים זולים ובסוף בסוף אנחנו אלה שנמצאים למטה. מי שמכיר את השוק במדינת ישראל על שוק הליסינג שולטות חמש חברות ליסינג וזה שוק מאוד מאוד ריכוזי. הרוב, ארבעה יבואנים שולטים על 60% משוק הייבוא – השוק הוא מאוד ריכוזי ואחר כך המוסכים סובלים מתוצאות המכרזים. את זה אנחנו לא רוצים שיקרה וגם הגענו לעתירות משפטיות.

לצערי הרב החוק שאני חיברתי 'חוק של העדפה של עסקים קטנים במכרזים'- - - -.

זה קורה הפוך.

החוק לא עבר מאחר וזו לא המדיניות, ולא רק של הממשלה הזאת.

היום המדינה מתייחסת לעצמה כעסק. כשהיא מתייחסת לעצמה כעסק כך זה נראה. על כך אנחנו זועקים ומתריעים הרבה, המדינה לא עסק, אנחנו מממנים אותה גם על ידי המיסים ואנחנו לא יכולים לממן אותה גם מעסקים. לא יכול להיות שהמדינה תדרוש מאיתנו תעריפים ואחר כך מיסים, היא צריכה לדאוג שיהיו לנו עסקים ושניתן את השירות. כל דבר הפוך הוא לא הגיוני. לכן אנחנו חושבים שצריכה להיות התייחסות אחרת במכרזים ולא רק עניין החיסכון. אני מבין ואני קורא את כל הדברים. זאת דעתנו כבעלי עסקים וככאלה שנכפים מלמעלה כי אנחנו הצד החלש במשחק.

אתם רוצים להתייחס לדברים של איגוד המוסכים, הוא אמר דברים - - -

זה לא נבחן בדוח שלנו.

משרד ראש הממשלה בבקשה.

הם ענו לנו מה שהם ענו פה מבחינת הערות ראש הממשלה. רציתי להעיר משהו לגבי דבריו של ליאור אגאי, אתה אמרת שאין להם תוספת שכר שניתנת למי שיש אחזקת רכב - - -

לגבי חברות בחוץ כמו הייטק.

מה זה אחזקת רכב? זו לא תוספת שכר, מדובר בסופו של דבר בהחזר הוצאות. הרי האדם מוציא את התופסת הזאת על דלק ותיקונים וכל הדברים האחרים שאנשים עם רכב צמוד לא מוציאים, זה החזר הוצאות ולא תוספת שכר.

הוא מקבל 2,000 שקל בלי שום קשר לכלום.

זה גם לא נצבר לשום פנסיה.

זה אולי החזר הוצאות אבל הנטו שלו עולה בגין כך שהוא לוקח רכב צמוד.

אני רוצה להוסיף רק דבר אחד בנוגע לדבריו של רונן בנושא מכירת כלי רכב. אני חושב שראוי - - -

זה היה גם בדוח.

על מה שהוא דיבר לא היה בכלל בדוח. כל מנגנון מכירת כלי הרכב הממשלתיים, מבקר המדינה אולי יכול לשקול להיכנס כבר לנושא הזה, אני לא חושב שיש גוף במדינה שמקפיד ומוכר כלי רכב בהתאם ל'חוק גילוי נאות' וחוק שמחייב פרסום כל התיקונים והעבודות שנעשו ברכב. אני לא חושב שיש גוף אחד, אחד בכל המשק מכל סוג ומן שהוא שמקפיד על הנושא הזה כפי שמינהל הרכב מקפיד. מינהל הרכב מוכר את כלי הרכב כאשר כל המידע הרלוונטי, אולי גם הלא רלוונטי, נמצא באתר האינטרנט, כל אחד יכול להיכנס ולראות דוח בדיקה מלא מא' עד ת' של מכון חיצוני, כל התיקונים מבורג ועד מנוע שהוחלף ברכב, את המועדים. הכול נמצא באתר פתוח לעיני כל, לכן לא ברורה לי ההערה של רונן לגבי מכירת רכב.


מה שהיה לפני שמונה או עשר שנים, אגב - - -

לפני שנתיים.

לא היה שום דבר לפני שנתיים, היה אירוע לפני עשר שנים שלא קשור בכלל לנושא הזה.


הנושאים האחרים שהוא העלה אינם לדיון כי זה דיון אחר, מורכב ואחר ממה שנאמר כאן בקצה. מעבר לזה גבי שוחט פירט את כל מה שיש לנו להגיד.

אולי תתייחס לנושא של ה- GPS שעלה.

בסך הכול גם אנשי מבקר המדינה יכולים להעיד שרוב הדברים שנאמרו בדוח הם היו על השולחן שלי כשהם נפגשו איתי, גם מערכת המידע שהחלה קודם, גם נושא מבנה ארגוני וכוח אדם וגם הנושא של ה- GPS. ה- GPS זו מערכת שאנחנו רצינו להחליף למערכת נוכחות, כשאומרים מערכת GPS הכוונה למערכת שנותנת למינהל הרכב כמה דברים: יומן נסיעות וגם מיקום של הרכב. המערכת הזאת נמצאת בשלבים מתקדמים של מכרז ואני מניח שתוך חודש-חודשיים המכרז הזה יפורסם והמערכות האלה תותקנה בכל כלי הרכב.

אגב גם בנושא הזה כשאנחנו מדברים על יחסי עבודה, בשירות המדינה לצערי הדברים כנראה צריכים להתנהל אחרת ולא מהסיבות שקשורות בנו. ההסתדרות כבר נכנסה לתמונה כי זו מערכת שמאתרת את המיקום ועלו כמה שאלות, נציג ההסתדרות מנסה להתנגד אבל אנחנו ממשיכים בנושא, אני מקווה שלא יעצרו אותנו. אכן יש כוונה להתקין פעם אחת ולתמיד מערכת כי זה חלק מנגנוני הפיקוח והבקרה של מינהל הרכב שצריך לעשות בעיקר על רכבי איגום.

אני מאוד מודה לכם. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף. אני מתכוונת לסיים את הישיבה.

הועדה לענייני ביקורת המדינה מודה למבקר המדינה ולצוות משרדו על הדוח החשוב.


את הדברים ששמעתי כאן מצד מינהל הרכב הממשלתי אני לא כל כך מקבלת כי הרגשתי שיש ניסיון לשבת מאחורי הגב של החשב הכללי שהוא איש גדול. לא ראיתי הרבה נכונות לגבי הסעיפים השונים בדוח המבקר או שנאמר שיש מקום לשפר ולשדרג וגם לייעל ולחסוך.


אני אדבר עם היושב ראש של הוועדה חבר הכנסת יואל חסון, אני חושבת שחשוב לעשות בעוד כמה חודשים ישיבת המשך. אנחנו נתראה בישיבת ההמשך של הוועדה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:04