כנסת השמונה-עשרה

PAGE
78
ועדת הכלכלה

25/05/2011


כנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת משותפת לכלכלה וחינוך

לדיון בהצעת חוק רשות השידור

יום רביעי, כ"א באייר, התשע"א (25.05.2011) בשעה 09:00

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010

חברי הוועדה: כרמל שאמה – יו"ר ועדת הכלכלה

אלכס מילר – יו"ר ועדת החינוך

איתן כבל

אלכס מילר
רוברט אילטוב
ישראל אייכלר

אופיר אקוניס
עינת וילף

אחמד טיבי

ציון פיניאן

רונית תירוש

חה"כ ניצן הורוביץ

עו"ד דנה נויפלד

- משרד המשפטים

עו"ד שרית שפיגלשטיין
- משרד המשפטים

עו"ד יעל כהן

- סגנית היועץ המשפטי, משרד ראש הממשלה
בן ציון


- מתמחה, המשרד לביטחון פנים

יהודה סבן

- רכז תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר
אמיר גילת

- יו"ר רשות השידור

מוטי שקלאר

- מנכ"ל רשות השידור

ערן הורן

- סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

אבי כץ


- סמנכ"ל גבייה, רשות השידור

עו"ד חנה מצקביץ
- היועצת המשפטית, רשות השידור

איתנה גרגור

- מבקרת פנים, רשות השידור

לינדה בר

- דוברת רשות השידור

דני זקן


- יו"ר אגודת העיתונאים, רשות השידור

גדי בן-יצחק

- ועד העובדים, אגודת העיתונאים, רשות השידור

עו"ד ברוך אסקרוב
- יו"ר ועדת עיתונאי קול ישראל בת"א

עו"ד נדב עשהאל

- יועמ"ש ערוץ 24, חברת קשת

עו"ד אמיר רוזנברג
- יועמ"ש איגודי היוצרים

יהודה ביטון

- פורום היוצרים הדוקומנטריים

נילי בן גיגי

- מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת

פרופ' אלי פולק

- יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

מרדכי שנבל

- נשיא לשכת מבקרי הפנים
רננה סייג

- מנכ"ל איגוד התסריטאים
חני לוז


- רכזת תדמי"ת

לאה ורון

אתי בנדלר

אתי אפלבוים

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על-סדר-היום הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010.


מי מציג את החוק?

הגענו לסעיף 21ב.

אני מהלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה.

"21.ב
ועדת הביקורת

א.
המועצה תמנה מבין חבריה ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה.


יושב ראש המועצה לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

ב.
תפקידה של ועדת הביקורת לעמוד על ליקויים בניהול הרשות ולהציע למועצה דרכים לתיקונים. לשם ביצוע תפקידה כאמור, תדון הוועדה בין השאר בדוחות המבקר הפנימי של הרשות בדוחות רואה החשבון המבקר, וכן בנושאים שיובאו לפני בידי המועצה המנהל הכללי או מבקר המדינה. דיון כאמור יתקיים תוך התייעצות בין השאר המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר לפי העניין.

ג.
ועדת הביקורת תגיש דוח מסכם למועצה.

ד.
המבקר הפנימי של הרשות יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדות הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהם.

ה.
המבקר הפנימי של הרשות רשאי לבקש מיו"ר ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד קבלת הדרישה.

ו.
הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר שיהיה רשאי להשתתף בה".

הסבר, בבקשה.

ועדת הביקורת היא ועדה שניתן לה תפקידי של פיקוח וביקורת על המתנהל ברשות. זה במסגרת המגמה לחזק את שומרי הסף ברשות ואחד מהם זאת גם ועדת הביקורת.

זה כל ההסבר? אני, למשל, לא רואה שום הוראה בקשר להרכב הוועדה ומי יהיו חבריה. איזה כשירויות צריכים להיות להם?

3 מבין חברי המועצה שהיושב ראש לא יוכל להיכלל בהם, שזה גם מה שמקובל בתאגידים רגילים שיושב ראש דירקטוריון לא יכול להיות בוועדת הביקורת.

אבל איזה כשירויות צריכות להיות?

לא נקבעו כשירויות מעבר לכשירויות שלהם כחברי מועצה. זאת אומרת, לא קבעו אלו מבין חברי המועצה אלא המועצה ניתן לה שיקול למנות.

למשל, בסעיף קטן ב' אתם כותבים שהיא תדון בין השאר בדוחות רואה החשבון המבקר. הוועדה עדיין לא גמרה את הדיון ולא אישרה את סעיף 14 שמדבר על חברי המועצה והכשירויות שלהם. אבל, בהתאם למוצע, בפסקה 4, בין חברי המועצה צריכים להימנות 3 נציגי ציבור בעלי מעמד בתחום הכלכלה והניהול. אעיר גם לגבי זה לכשנגיע.

זאת הערה טובה.

ברור שאם צריכים לדון בדוחות רואה חשבון אז חייב שיהיה מישהו שיש לו כישורים בתחום.

אפשר לומר שאחד מבין השלושה.

המבקרת של רשות השידור נמצאת פה?

לא.

אני מלשכת המבקרים הפנימיים ויש לי התייחסות גם לזה.

ההערה של היועצת המשפטית היא הערה טובה. אם הוועדה רוצה להכניס נוסח בהתאם, אנחנו נציע נוסח . לפחות אחד הם יהיה מאותם שלושה.

רציתי להוסיף מספר דברים לעניין של ועדת ביקורת ואני לוקח מהדוגמה שנמצאת בחוק החברות על הנושא הזה של ועדת ביקורת. אחד, מינוי והפסקת כהונה של מבקר פנימי תעבור אישור של ועדת הביקורת.

זה לא בסעיף הזה.

זה משתלב בוועדת ביקורת כחלק מהתפקידים שלה.

הנושא השני הוא שתכנית העבודה וגם דוחות הביקורת הפנימית יעברו – לא רק רואה חשבון ומבקר גם דוחות ביקורת פנימית יעברו דרך ועדת הביקורת.

זה כתוב.

אני ארחיב מה עושה ועדת הביקורת. מעבר לעובדה שהיא דנה בליקויים בניהול הרשות היא גם דנה בדוחות המבקר הפנימי של הרשות, היא גם דנה בדוחות של רואה החשבון המבקר.

איפה זה כתוב?

זה כתוב ב-21ד(ב) שאומר: "תפקידה של ועדת הביקורת, בין היתר, לדון גם בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות רואה החשבון המבקר וכן בנושאים שיובאו בפניה בידי המועצה המנהל הכללי או מבקר המדינה".

מה עם דיונים יזומים על ידי הוועדה?

זה הרישא של אותו הסעיף: "לעמוד על ליקויים בניהול הרשות".

זה התפקיד באופן כללי אבל במה היא תדון?

בין השאר היא תדון - - -

את זה לומדים מתוך המילים "בין השאר"? אולי צריך לכתוב "ברחל בתך הקטנה"?

עדיף לכתוב בבירור ולא בין השאר, כי אחרת כל אחד יכניס מה שנראה לו. אני מדבר גם על הדוחות אבל גם על תכנית העבודה.

יש התייחסות לתוכנית העבודה. כשנגיע לסעיף המבקר הפנימי יש שם התייחסות.

הדוחות זה התוצר של תכנית העבודה. אין טעם לדון בתכנית העבודה כשהדוחות הם התוצר של התכנית.

תכנית העבודה זה תחילת השנה והדוחות בסוף.

יש סעיף ספציפי שמתייחס למבקר הפנימי ולתכנית העבודה שלו, אנחנו נגיע לזה בהמשך.

אני חושב שצריך לשלב את זה גם בוועדת הביקורת. אין טעם שזה לא יהיה כתוב.


דבר נוסף וגם זה אני לוקח מחוק החברות כדוגמה. השאלה היא האם ועדת ביקורת תדון בעסקים וקשרים שיש לבעלי עניין או לממלאי תפקידים ברשות השידור כאשר הם מעורבים בהתקשרות עם גורמי חוץ, מה שנקרא, עסקאות עם בעלי עניין .

בחוק החברות, אחד התפקידים של ועדת ביקורת זה לאשר עסקאות מסוג מסוים שנקראת "עסקאות עם בעלי עניין בחברה". בחברה ציבורית יש בעל שליטה שיש לו לפעמים גם עניינים אחרים. העסקאות האלה אינן אסורות ובלבד שהן עברו את מערך האישורים שחוק החברות קובע. ברשות השידור אין לנו בעלי מניות ולכן במובן הזה אין מצב לאשר עסקאות שטעונות אישור. אם יש ניגוד עניינים לא ניתן לאשר עסקאות כי העסקאות האלה אסורות ממילא. לכן אנחנו לא נכנסים בכלל לגדר אישורים של עסקאות שהן אסורות כיוון שהן אסורות. עסקה שהיא בניגוד עניינים הדירקטור לא יכול להשתתף בכלל בדיון. חבר המועצה לא יכול להשתתף בדיון לגביה.

הוא יכול להשתתף אבל בכל זאת צריך לבחון. הוא לא משתתף בדיון אבל הוא משתתף בפרוזדור.

לפי ההצעה שלנו גם זה אסור. תכף יגיע סעיף 21ז ונראה מה קורה בעסקה שלחבר מועצה יש עניין בה. אני מדברת על סעיף 21ז רבתי. אסור לו להיות נוכח, אסור לו לקחת חלק ואסור לו גם לטפל בה מחוץ לישיבות הוועדה, לא בתוך ישיבות הוועדה ולא מחוצה להן.

נדמה לי שהדיון שכרגע היה נובע מזה שלא נאמר בשום מקום מהן הסמכויות של אותה ועדת ביקורת.

לוועדת ביקורת יש סמכויות כמו כל ועדת ביקורת. אין סמכויות מיוחדות במקרה הנדון.

השאלה האם יש לה סמכויות. מה קורה למשל כאשר יש חילוקי דעות בינה לבין מבקרת הרשות? מה קורה כאשר ועדת הביקורת רואה שישנם אי סדרים שלא נאמרו בשום מקום? מהן הסמכויות? היא רק מודיעה על הדברים ובזה זה נגמר?

לא הבנתי איזה סמכויות אדוני מבקש להקנות לה?

למשל, אם ועדת הביקורת רואה שיש משהו שהיא חושבת שמבקר המדינה צריך להיכנס לעובי הקורה, פנייה שלה למבקר המדינה תחייב אותה.

לא הבנתי. יש פה אופציה שבה ועדת הביקורת דנה בנושאים שמבקר המדינה העלה בפניה.

אבל מה קורה עם תוצאות הדיון שלה? זה דיון שאחר-כך הולך לפח?

זה נכון כמעט לגבי כל דבר. למשל, ברשות מקומית יש ועדת ביקורת ויש את מבקר הפנים הנחת העבודה - - -

בואו נבהיר. הפעילות של ועדת הביקורת היא תהיה שקופה במובן הזה שאחר-כך יש דוח שהיא מגישה אותו למועצה. אז המועצה, כגוף המפקח על הרשות, יכול לפעול בסמכויות שיש למועצה.

מה לגבי סמכויות שלה לגבות עדות, לקבל חומר?

לא, לא, זאת לא ועדת חקירה. זאת ועדה שפועלת במסגרת המועצה, שיש לה תפקיד יעודי לבוא ולדון בליקויים שנמצאו בתוך הרשות.

אם כך, אני מבינה שנציגי הממשלה הסכימו לשני שינויים בסעיף זה. התוספת האחת מתייחסת לסעיף קטן א' בכך שייאמר בה שאחד לפחות מחברי ועדת הביקורת צריך להיות מבין החברים המנויים בסעיף 14א(4). התיקון השני הוא: ייאמר מפורשות שוועדת הביקורת רשאית ליזום דיון בנושאים שהיא תמצא לנכון.

מי בעד הסעיף לרבות השינויים? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

פה אחד. אחמד טיבי לא משתתף.


הסעיף הבא.

"גמול והחזר הוצאות
21ה.

(א)
חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, זכאי לקבל מהרשות גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה או ועדה מוועדותיה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.

(ב)
חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או ועדה מוועדותיה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר החזר הוצאות.

(ג)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם תשלם הרשות גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ואת שיעוריהם.
(ד)
בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏."

הסבר קצר.

זה סעיף שדומה כבר לסעיף אחר שדיברנו עליו כבר בהקשר של ועדת איתור. שם זה היה לוועדת איתור ועכשיו זה לחבר מועצה.

מה שינינו שם?

שם זה היה ועדת איתור עכשיו זה חברי מועצה. לא שינינו כאן שום דבר.

אולי צריך לקצוב את זמן הישיבה שזה לא יהיה 5 דקות.

זמן מינימאלי לישיבה בא בחשבון?

לקצוב את זמן הישיבה כדי שהבכירים לא יקבלו גמול על זמן קצר מאוד.

בסוף זה יעלה יותר כסף, יזמינו כיבוד.

לא כדאי לעשות דברים כאלה בחקיקה ראשית.

מי בעד 21ה?

חבר הכנסת אקוניס מצביע במקום חבר הכנסת דני דנון.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.


סעיף 21ו.

"חובת נאמנות
21.ו חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים."

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

פה אחד.

סעיף 21ז: "ניגוד עניינים


21.ז


(א)
חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעסקה או בעניין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העסקה או העניין האמורים עומדים לדיון; חבר המועצה לא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עסקה או באותו עניין כאמור, לא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם, ולא יטפל בהם במסגרת תפקידו גם מחוץ לישיבות המועצה או הוועדה.


(ב)
חבר המועצה, קרובו, סוכנו, שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות, ולא יועסק בידי הרשות; לעניין זה, "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן– 1990‏."

זה אמור לתת מענה לגבי ניגוד עניינים. ההוראה הזאת מאוד מחמירה. כמו שאתה יכול להראות, היא לא רק אוסרת להשתתף בדיון אלא גם לחלק חלק מחוץ לישיבות המועצה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"השתתפות חבר המועצה בשידורים


21ח.

חבר המועצה לא ישתתף בשידורים; ואולם רשאי הוא להשתתף באופן חד-פעמי בשידורים, כמומחה בתחום עיסוקו, בהתאם לנהלים שקבעה המועצה לפי סעיף 17(12)".

זה לא קצת מגביל מידי.

אולי אני אסביר מה עומד ביסוד הדבר הזה. בוא נזכיר מה התפקיד של המועצה. המועצה הזאת היא הגורם המפקח על התנהלות הרשות ולכן ככל שחבר מועצה מעורב בהתנהלות הרשות יש לו קושי לפקח על התנהלותה. לכן אנחנו מייחדים לאותו חבר מועצה את תפקיד הפיקוח, כך שהוא לא ייקח חלק בחיי הרשות.

מצד שני את רוצה שיבואו אנשים מתאימים.

צריך להיות כתוב שהוא רשאי להשתתף מידי פעם בשידורים ולא באופן חד פעמי. צריך לתקן את הנוסח. קובי עוז הוא היום חבר המליאה. לפני כן היו דיבורים שהוא לא יוכל להיות חבר המליאה כי שיריו מושמעים, איזה שטויות. הוא אמן מעולה, כותב שירים מצוינים.

אבל זה המצב.

אז תכתבי "מידי פעם", על-פי תחום עיסוקו. אם יש מומחה לענייני ארצות הברית והוא רוצה להסביר שהביקור היה מוצלח או לא מוצלח - - -

הנחת העבודה היא שהמועצה נבחרה וועדת האיתור עשתה את עבודתה והכללים נשמרו. זאת הנחת העבודה.

אלה שתי הנחות שונות.

אם הנחת העבודה היא שכל הדברים נעשו בתהליך הראוי, אז אם יש מקרה שהוא גם מומחה לעניין מסוים ומעת לעת נקרא לומר את דעתו ב עניינים כאלה ואחרים – ברור שאם זה ייעשה בתדירות מאוד גבוהה אז תישאלנה שאלות.

או אומן מסוים שהוא במועצה. הוא אומן מעולה ורוצים להשמיע את שיריו.

חנה, את רוצה לומר משהו לגבי מה שהועלה כאן?

זה פשוט חד מידי.

היום על חבר ועד מנהל יש איסור דומה לזה.

"מעת לעת", לא צריך שזה יהיה גורף.

מה קורה אם היושב ראש רוצה שחבר מועצה ילך וידווח מה המועצה עושה? האם זה בתחום - - -

אתה מתכוון ב"פריים טיים"?

למה הכוונה "מעת לעת"?

זה אומר שלא תהיה לו פינה יומית.

בסוף יש גם שכל ישר.

צריך להשאיר לעורך שיקול דעת.

בחוק קבוע שחבר הוועדה המנהל "לא יעשה כל עסקה מסחרית והוראה זאת לא תחול על השתתפות חד פעמית בתכנית שידור שלא בתמורה על דעת הוועד המנהל. אנחנו פירשנו את זה לגבי אמנים שמופיעים מפעם לפעם ועל פי השיקול המקצוע, זה בסדר.

זה לא כתוב כאן.

זה לא כתוב כאן, אבל זאת הפרשנות.

זאת הכוונה.

לכן מה שהציע היו"ר, לכתוב "מעת לעת", זאת הצעה נבונה.

אפשר לפרש את זה גם הפוך כי אף פעם לא יזמינו אותו כי יש לו רק פעם אחת. ירצו לשמור אותו להזדמנות ואז תסתיים הקדנציה שלו. ברור שזה לא חד פעמי וגם שזאת לא פינה קבועה.

קודם כל, צריך להשאיר עבודה למבקר המדינה ולמבקרים הפנימיים. אי-אפשר ללכת כל הזמן ללכת עם טייץ.

מה עם שיקול דעת של עורך?

מה הבעיה עם זה שאדם מועצה לא יהיה מהמופיעים הגדולים בערוץ אחד. אני רוצה לשמור על העצמאות שלהם.

זה ברור. אם בכלל לא, אז שלא ייכתב כלום. אבל לכתוב "חד פעמי" - - -

הכוונה היא שהוא לא יהיה חבר קבוע באיזה פאנל.

זה בדיוק מה שאמרנו. יש סביב השולחן אנשים שהם דווקניים. יגידו לך: תלך למילון זה וזה ותראה מה הפירוש של חד-פעמי שהפירוש לזה הוא פעם אחת בלבד.

גם המונח "מעת לעת" יכול להתפרש כאילו זה פעם בשבוע.

אז בואו נמצא את הניסוח.

הכוונה ברורה.

אני לא רוצה שאחר-כך ועדת הביקורת תופצץ במיילים. לכן אני אומר את זה מראש. זאת שטות גמורה אבל אחר-כך היא מפרנסת המון דפים שנכתבים על השטות הזאת.

אני רוצה להבהיר לפרוטוקול משהו כי הנוסח הוא פחות רלוונטי. מה שאמר יו"ר הוועדה זאת הכוונה. הכוונה היא לשמור על עצמאות הרשות.

על זה אין ויכוח.

ככל שמדובר בהשתתפות שהיא מעת לעת או פעם בשבוע באופן קבוע – החד-פעמי הוא להבדיל מהקבוע. הוא נועד לבוא ולומר שזה לא עיסוקו והוא לא נמצא באופן קבוע בשידורי הרשת. הוא מופיע מפעם לפעם.

אנחנו מבינים במה מדובר ויש פה מצב לא כל-כך ברור.

חברת הכנסת תירוש, מה דעתך?

אני תומכת להוסיף "מעת לעת".

אני מציעה שהביטוי יהיה או "מעת לעת" או ביטוי אחר שאני אחשוב עליו בהמשך, שלא יאסור השתתפות ארעית.

אנחנו מבינים למה הכוונה.

אולי זה לא בתכנית קבועה?

זה ברור.

זאת לא השתתפות שהופכת אותו לחלק מהרשות או לחלק מהשידורים כך שלא תיפגע עצמאותו. זאת הכוונה.

אין ויכוח.

זה כמו שיש סעיף 21ט: השר הממונה לא ישתתף בשידורים אבל מעת לעת הוא יתראיין. אני מכיר שרים או שרות שהיו כמעט כל יום ביומנים. כדי לגוון הם היו פעם ביומיים והם לא מהמפלגה שלי. לא התכוונתי לאיתן, התכוונתי לאחרות.

הניסוח של "מעת לעת" הוא בעייתי. האמירה לגבי העריכה היא נכונה. אצלנו ברדיו כשרוצים להזמין מרואיין, מופיע לנו במחשב בדיוק מתי הוא הופיע. יש לנו גם כללים.


מה שמטריד אותי זה הסעיף "בהתאם לנהלים שקבעה המועצה". המועצה יכולה לעשות שינוי נהלים ולקבוע לעצמה מתי החברים יכולים להשתתף.

הם יסדרו לעצמם הופעות אורח.

לא, לא. המועצה בכללים שלה לא יכולה לגבור על הוראות החוק. החוק אומר: "חבר המועצה לא ישתתף בשידורים" וזאת נקודת המוצא. הכללים של המועצה לא יכולים לגבור ולעקוף את מה שהחוק רצה להגיד.

אבל אז צריך לתקן גם את 17 - - -

אתה צודק, אנחנו נצטרך לעשות את ההתאמות. ככל שיתוקן הסעיף הזה צריך לתקן גם בסעיף שכבר הקראנו אותו לעניין תפקידי המועצה, שמדבר שם על קביעת נהלים להופעה חד פעמית.

רשמתי בפניי.

מצביעים על סעיף 21ח.

רק שתפיץ את הניסוח או לומר לנו אותו בישיבה הבאה.

אין בעיה, אני אשמח להפיץ ניסוחים לפני הנחה אבל זה מבטיח דחייה בהנחת החוק לפחות בחודש כי יש לי הרבה מאוד סעיפים לנסח מחדש בכל אחד מהחוקים.

הכוונה ברורה.

אתי, זה 17(12).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

"פיזור המועצה


22.


(א)
ראתה הממשלה כי המועצה אינה ממלאת את התפקידים והחובות שהוטלו עליה לפי חוק זה, ובכלל זה כי המועצה לא הגישה לאישור השר ושר האוצר הצעת תקציב שנתי מאוזן של הרשות לפי סעיף 17(6) או לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה לפי סעיף 21א, תתרה הממשלה, במועצה, בכתב, כי אם בתוך תקופה שקבעה לא תמלא המועצה את חובותיה, תפזרה הממשלה; השר רשאי לפנות לממשלה, בבקשה בכתב, לשלוח למועצה התראה לפי הוראות סעיף זה.

(ב)
לא מילאה המועצה את חובותיה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שקבעה הממשלה בהודעתה, רשאית הממשלה, להורות על פיזור המועצה.


(ג)
הממשלה תמנה, בתוך 60 ימים מיום פיזור המועצה לפי סעיף קטן (ב), מועצה חדשה.


(ד)
מועצה שפוזרה תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה החדשה, כמועצה זמנית; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לצורך תפקודה השוטף והתקין של הרשות."

כל הסעיף הזה הוא בסדר כל עוד המועצה לא יכולה לפזר את הממשלה.

בסעיף הזה אנחנו מנסים לתת מענה למצב שבו המועצה לא ממלאת את תפקידה כראוי. נוכח החשיבות של רשת השידור יש פה סמכות שהיא מיוחדת. ניסינו לנסח אותה בצורה מאוד זהירה. באיזה מצב דברים יכולה הממשלה לבוא ולהתריע בפני המועצה שאם היא לא קיימה את התפקידים המשמעותיים שלה שבסעיף אנחנו מונים אותם: עניין התקציב השנתי ולעניין תדירות כינוסה, הממשלה יכולה להתריע לה בכתב שאם היא לא תמלא את תפקידה יכול שהיא תפזר אותה.

אבל, כדי לא לשתק את הרשות באופן מוחלט, סעיף קטן ד' מאפשר המשך פעולה של הרשות אבל קצת בדומה לממשלת מעבר, היא תוכל, אגב העובדה שעוד מעט היא מתפזרת, לקבל החלטות שהן החלטות מאוד משמעותיות לחיי הרשות.

זאת בדיוק הבעיה בניסוח הזה. זה מזכיר לי את נאום ראש הממשלה אתמול, זה מאוד מעורפל. מה זה "תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות"? מי מחליט? מי מגדיר מה זאת החלטה משמעותית?

הסעיף הזה נוצר ליצור איזה איזון. אנחנו לא יודעים כרגע את כל אותם מקרים שבהם יכול ותיתקל אותה מועצה זמנית.

מי ישפוט שזאת החלטה משמעותית ולכן היא לא צריכה להתקבל? תקופת המעבר היא מאוד בעייתית.

תקופת מעבר היא תמיד בעייתית בהקשרים האלה. תמיד עולה השאלה מה אפשר או אי-אפשר לעשות בתקופות שכאלה. יש מתח בין רצון שלא לשתק את הרשות לבין האפשרות להמשיך לתת לה לעבוד.

אולי כדאי שיהיה כתוב פה שבתקופת המעבר אי-אפשר לעשות שום מינוי. אגב, בניגוד לכמה ממשלות מעבר שמינו שגרירים וראשי מוסדות. זה צריך להיות כתוב: "שלא יקבלו החלטות לגבי איוש תפקידים". בסופו של דבר מהן ההחלטות המז'וריות של ועד מנהל ומועצה בעתיד? מינויים. לכן צריך לסייג את זה.

המועצה לא עוסקת במינויים מכיוון שאצלנו מדובר במכרזים כפי שקורה בשירות המדינה.

למשל, הוועד המנהל הוציא החלטה שהוא הולך להוציא מכרזים לאיוש תפקידים.

אבל זאת הטענה נגד רשות השידור, שמכרזים צריכים להיות בחלק מהניהול השוטף כמו שקורה בשירות המדינה.

רק שבתקופת המעבר הם לא יוציאו הוראה להוציא מכרזים.

המועצה לא צריכה להתערב בנושא של מכרזים. עכשיו היא מתערבת בגלל שהיה עיכוב.

זה לא כל מינוי, יש דברים שלא קשורים למועצה. תכף נגיע לסמכויות המנכ"ל. המועצה לא לוקחת חלק בחלק גדול מהמינויים שברשות.

חנה אמרה הערה חשובה אבל צריך לנסח את זה בצורה כזאת.

כל פעם היו בחירות ברשות וכל פעם התחלפה מועצה וכל המכרזים לא היו. זה מה שלא היה תקין. אם זה היה במסגרת הניהול השוטף, באופן שלא היתה התערבות, אז זה בסדר. יש על זה גם פסיקה. הגענו עם הדברים האלה כבר כמה פעמים לבית המשפט.

פה מדובר על מועצה שפוזרה ולא מדובר על מועצה שפג תוקף כהונתה. זה משהו אחר לגמרי.

היא הנותנת.

אני רוצה להזכיר מאיפה בא הסעיף הזה. הסעיף הזה לא מופיע בדרך-כלל בחוקים מהסוג הזה. זה בדיוק מתקשר לכל אותם תפקידים של מועצה, של מנכ"ל. מצד אחד אמרנו שצריך לייצר את ההפרדה בין הפוליטיקה לבין הניהול השוטף אבל שיהיה ברור, שיש לממשלה את הסמכויות, במקרים קיצוניים וברורים כאלה ואחרים, שהיא יכולה לבוא ולהתערב בדיוק על-פי הכללים האלה. הממשלה לא יכולה לבוא סתם ולהתערב, מי בכלל שם אותה לבוא ולהתערב בניהול שוטף של חברה או גוף כזה או אחר. הסעיף הזה בדיוק בא לייצר את האיזון ב שאלות האחרות: איך נקבע המנכ"ל, איך מתנהלת המועצה וכדומה.

ולכן, במקרה שהעסק קורס, לממשלה יש זכות להתערב ולעשות את השינויים הנדרשים.

השאלה כמה תוך כמה זמן היא מקציבה זמן למועצה? כתוב שהיא תקציב זמן למועצה - - -

יש לך 60 יום למינוי.

זה 60 יום לאחר מכן. ברור שאתה לא יכול לבקש מהמועצה לתקן תוך יומיים משהו שאתה רוצה - - -

הנחת העבודה היא שלא בוקר אחד מישהו התעורר וראה את העסק קורס.

צריך לומר שיש למועצה לפחות 30 יום או 60 יום לתקן את עצמה.

מי שצריך 30 יום לתקן את עצמו, אז אין כאוס.

יש דברים שזה 30 יום ויש דברים שצריך לתקן אותם תוך שעה.

הנחת העבודה היא שראש ממשלה יכול לקרוא ולהזהיר. גם מבקר המדינה יוציא כל שנה את הדוח שלו ויתייחס, ישנה ביקורת פנימית. כאן אנחנו מדברים על סוג אחר, שהממשלה אומרת שהעסק בפני התמוטטות. זאת הכוונה שממשלה מתערבת.

חוות הדעת היא שלפי פעלה המליאה, נקבע שהיא מוסמכת לדון בעניינים שוטפים ודחופים בלבד.

אם אפשר, "מועצה זמנית תימנע מקבלת החלטות משמעותיות".

חבר הכנסת אקוניס. יש לנו מצבים שאנחנו לא יודעים לחצות אותם מראש. למשל, המצב שהיה עד שמונתה המליאה האחרונה. היו"ר יכול להעיד מה עבר עליו ואת דרך החתחתים שעברה עליו עד שמונתה המליאה ומה קרה בזמן המעבר לגבי ההחלטות של רשות השידור. המצב הוא לא פשוט. לפעמים יש החלטות שצריכות להתקבל ואין ברירה. לכן, ככל שנגביל את זה אחר-כך, אנחנו נמצא את עצמנו מסתבכים שוב. זאת אותה ההערה שהערתם לי קודם לגבי הפרשנויות הדווקניות, שיכולות להגביל ולפגוע בעבודת הרשות.


לכן אנחנו מנסים לאזן פה בין שני דברים. אחד, זה לתת שיקול דעת לגוף הזה שעכשיו אנחנו עמלים הרבה כדי שהוא יהיה גוף נורמאלי, טוב ומתפקד. מצד שני, לא לתת לו יותר מידי במצבי הקיצון.

תזכרי את הדבר הבא: התערבות ממשלה בחוק הזה היא מצב קיצון. אני יודע להתחבר למה שאומר אופיר. אחרי שעשינו את כל אותם מחסומים בדרך וממשלה מתערבת, המשמעות היא שהעסק לא מתפקד.

יש לי שאלה: האם בגופים מקבילים, יש לממשלה כזאת סמכות לפזר מועצה?

הסברתי למה באה הסמכות הזאת.

התשובה היא שזה סעיף יוצא דופן. אבל עד היום גם רשות השידור התנהלה כגוף יוצא דופן.

האם לא נכון לתת רוב מיוחד לממשלה במקרה כזה?

אין דבר כזה. אתה מתקן את חוק יסוד הממשלה, זה בוועדת חוקה.


אתי, יש דבר כזה רוב מיוחס בממשלה?

לא ידוע לי.

אדוני היושב ראש, לדעתי זה בחוק יסוד הממשלה.

מצד שני, תזכרו שיש סמכות גם להדיח כל אחד מחברי המועצה בשל חוסר תפקוד. כאן מדובר בכך שהמועצה כולה לא מתפקדת לדעת הממשלה.

איך הדיחו את בראל? מליאת הממשלה הדיחה את המנכ"ל.

היתה החלטת ממשלה.

אדוני היושב ראש, אני חוזר ואומר. הסעיף הזה הוא סעיף שהוא לא מקובל כל-כך. הוא בא באמת כדי לייצר את אותו איזון אל מול עבודה עצמאית שניסינו לתת לרשות השידור אל מול המצב שבו העסק קורס. לא שמאן דהוא, חבר דירקטוריון שיש את הכללים איך להזיז אותו, אלא כגוף, כמערכת.

זה נכון אבל לא עד הסוף. אני רוצה להפנות את תשומת לבכם שאחת העילות שבגינן ניתן לפזר את המועצה היא שהמועצה לא הגישה לאישור השר ושר האוצר תקציב מאוזן. זאת אומרת, שאם התקציב הוא לא מאוזן אפשר לפטר את המועצה.

חבר הכנסת כבל, אי-אפשר לעצור כך בכל סעיף, מיצינו את הנושא.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם שבנוסח הקודם הממשלה היתה רשאית לפזר את המועצה בהסכמת ועדת המינויים. אולי אפשר להוסיף פה: "בהסכמת ועדת המינויים".

מה זה ועדת מינויים?

זה גוף מפקח.

אני רוצה להסביר. בתיקון מספר 18 היה מבנה קצת שונה. ועדת המינויים, שהיום נקראת ועדת האיתור, היו לה תפקידים נוספים. היה להם מעין תפקידי פיקוח חיצוניים. במסגרת ההיא, אחד התפקידים שלה היה לבוא ולתת לדעתה במקרה שיש פיזור של המועצה. אנחנו הורדנו את התפקידים הנוספים האלה של ועדת המינויים, שהיום נקראת ועדת האיתור.

אבל החזרנו את זה לעניין אחר של השעיה או פיטורין של חבר מועצה.

כמי שהביא את הרעיון, אני אומר שבמחשבה שנייה, ממשלה שמחליטה לפזר, זה לא אירוע שהוא עניין של מה בכך. לפזר זה אירוע מיוחד. אפילו אם זה נכתב, אפשר לוותר על הסעיף הזה כי זאת לא משנה איזו ממשלה זאת תהיה. לקבל החלטה על פיזור היא דרמטית.

לא הבנתי מה אתה מציע.

גברת סייג מייצגת את ארגוני היוצרים.

בקשר לסיום כהונה והשהייה של חבר מועצה הוועדה החליטה בקשר לעילה של פיטורים של חבר מועצה, בסעיף 20א2: "הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי והממשלה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב". הוועדה החליטה להוסיף כאן "לבקשת השר, לאחר שהתייעץ עם ועדת האיתור".




אמנם הממשלה השאירה את זכותה להסתייג, ואמנם, קרוב לוודאי, שככל הממשלה תסתייג ההסתייגות תתקבל, אבל עדיין החלטת הוועדה והנוסח היתה להוסיף כאן "לאחר שהתייעץ עם ועדת האיתור".

זה על אדם בודד, יש הבדל מהותי.

הפתיחה של הסעיף "ראתה הממשלה כי המועצה אינה ממלאת את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה" ואז בכלל זה מונים שני דברים עיקריים: 1. לא קיימה ישיבות, 2. תקציב שנתי. אלה רק דוגמאות. אפשר לפזר את המועצה כולה על עילות אחרות שלא כתובות.

בוודאי.

השאלה, איך בכל זאת, איך מנסים שלא תהיה פה איזו גחמה ושהדברים יתנהלו בצורה תקינה. מה את מציעה?


הניסוח כפי שהוא היום הוא קצת גורף מידי.

אני חושב שהניסוח בסדר: "המועצה אינה ממלאת תפקידים ואחריות שהוטלו עליה על-פי חוק זה". זה על פי כל החוק ויש גם חידוד של התקציב השנתי. אגב, לפי זה המועצה היתה צריכה להתפזר הרבה פעמים כי תקציב שנתי לא אושר 10 שנים.

יש מועצה אחת.

יש גבול כמה מנעולים אפשר לשים. בסופו של דבר, פיזור מועצה הוא אינו דבר של מה בכך. זה לא משנה באיזה ממשלה מדובר. אגב, גם בדירקטוריון של חברה פרטית, זה כמעט ולא קורה שמפזרים.

למשל, המועצה לא תתפזר כי חבר הכנסת אייכלר לא מצאה חן בעיניו אחת התכניות. לא על זה תתפזר המועצה. צריך איזו סיבה מז'ורית.

צריך להדגיש את זה: חוסר תפקוד, שיתוק.

חוסר תפקוד זה שהיא איננה ממלאת את תפקידה.

מה שנראה בעיניי אחד חוסר תפקוד, בעיניי השני הוא ראוי לתיקון. כל הזמן רוצים להדק. ככל שאתה עושה יותר מנעולים יהיו תרגילים עוד יותר טובים. הנחת היסוד היא שאתה מנסה לבנות מערכת בריאה.

אני מבינה את החשש של חבר הכנסת הורוביץ, אני לא מצליחה להעלות בדעתי מילה אחרת שתאפשר מצד אחד לעשות שינוי בסעיף ומצד שני תבטא את מה שאתה אומר.

אולי להוסיף "באופן מהותי"?

הוספנו את המילה "מובהק".

מי בעד הסעיף עם תוספת המובהקות?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

אושר.

"הוספת כותרת פרק שלישי


9.

"פרק שלישי1: הממונה על קבילות הציבור".


תיקון סעיף 22א


10.
בסעיף 22א לחוק העיקרי –


(1)
בסעיף קטן (א), במקום "יושב ראש הרשות" יבוא "יושב ראש המועצה" ובמקום "המליאה" יבוא "המועצה";


(2)
בסעיף קטן (ב), במקום "הועד המנהל" יבוא "המועצה" ובמקום "יקבע" יבוא "תקבע";


(3)
בסעיף קטן (ד), במקום "ליושב ראש הרשות ולמליאה" יבוא "ליושב ראש המועצה" ובמקום "לוועד המנהל" יבוא "למועצה".

התיקונים האלה הם תיקונים טכניים. אין פה שינוי מהותי בתפקידיו של הממונה על קבילות הציבור. זה רק לסדר את החוק ולהתאים את זה לביטול המליאה והוועד המנהל.

יש פה שאלה מהן סמכויות הממונה על קבילות הציבור ויש פער בין הסמכויות שלו ברשות השידור לבין הרשות השנייה. ברשות השידור, הסעיף הישן של החוק אומר: "מצא הממונה על קבילות, לאחר דיון, כי צדק הקובל, אז רשאי הוא לפנות למנהל הכללי בדרישה שיורה לשדר את ממצאיו. המנהל הכללי יורה על אופן שידור הממצאים כאמור בשים לב להמלצת הממונה על הקבילות".


יש פה חוסר בהירות לגבי הסמכות של הממונה על קבילות הציבור לחייב את הרשות לתקן את מה שקיים. לכן הייתי חושב שיש מקום לקחת את סעיף ה' ולהעביר אותו.

מה לא ברור?

נאמר כאן שהוא רשאי לפנות למנהל הכללי בדרישה שיורה לשדר את ממצאיו. אז המנהל הכללי יורה על אופן שידור הממצאים כאמור בשים לב. זה לא שהממונה על הקבילות מורה למנכ"ל מה צריך לעשות. ברשות השנייה הוא מורה על-כך שצריך להכניס תיקון וכן הלאה, יש לו סמכויות. פה אין לו סמכויות ישירות. ממונה על קבילות ציבור שמקבל ומוצא שההערה היא נכונה, צריך לתת לו את הסמכות לתקן.


אנחנו יודעים מניסיוננו שהיו פניות והממונה הורה על דבר מסוים והדברים לא התקיימו. יש מקום שזה יהיה כתוב בצורה מפורשת בחוק. יש פער, קשה להבין שברשות השנייה שהיא מסחרית יש לו יותר סמכויות.

איזה סמכויות יש לו? אתה יודע כמה אנשים פונים לנציב קבילות ברשות השנייה. מה הוא אומר? קיבלתי את פנייתך ולא קורה כלום.

כי הוא לא משתמש בסמכויות שלו, אבל יש לו והיו מקרים שהוא הפעיל את הסמכויות.

אתה אומר שפה יש לו פחות סמכויות?

נכון.

אולי צריך להשוות את הסמכויות שלו לסמכויות שיש לנציב הקבילות ברשות השנייה?

בדיוק.

רגע, אני מנסה להבין מה אומר החוק של הרשות השנייה. אם אתם רוצים אנחנו יכולים לבדוק את זה.

מכיוון שההערה היא לסעיף קטן ה' - - -

הוא יכול לכפות, למשל, שידור הבהרה או תיקון. כרגע זה לא חובה.

כיוון שההערה היא לסעיף קטן ה', אין מניעה לאשר את הסעיף המוצע כרגע ובישיבה הבאה לדון בתיקון לסעיף קטן ה'.

אנחנו מוכנים לבדוק את זה.

תבדקו ונחליט אם להעלות את זה להצבעה.

יש לנו נציב קבילות, אלישע שפיגלמן. כל הערה שמגיעה נבדקת ומקבלים תשובות.

השאלה מה עושים את הפנייה? נניח שציבור גדול פונה ואומר שבתכנית מסוימות היה חוסר איזון משווע. מה הוא אומר?

אני מודאג מהמצב שבשיטה שמוצעת על-ידי הרשות השנייה, בעצם כוחו גדול מכוחו של העורך הראשי.

הנקודה ברורה, עוברים להצבעה.

כאשר העורך הראשי עושה משהו שאסור לעשות אותו, אז צריך להיות גוף שמבקר אותו.

אנחנו מצביעים על סעיף 10 ו-11.

איפה יכניסו אותו.

הממשלה תביא את התייחסותה בהמשך להצעה לתיקון סעיף קטן ה'. או שהיא תגיש הצעה או שהיא תודיע מה התייחסותה לנושא הזה והוועדה תחליט.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

סעיפים 10 ו-11 אושרו.

אפשר להוסיף הערה לסעיף על האומבודסמן וגם על המועצה?

סיימנו את הדיונים בסעיף 10 ו-11.

אולי אפשר להוסיף עוד סעיף שהוא חשוב ומשמעותי.

נא להקריא את סעיף 12.

"החלפת כותרת פרק רביעי

"המנהל הכללי, מנהלי השידור, בעלי תפקידים מיוחדים ועובדי הרשות".


החלפת סעיפים 23 עד 23ג והוספת סעיפים 23ד עד 23י


12.


במקום סעיפים 23 עד 23ג לחוק העיקרי יבוא:


"המנהל הכללי של הרשות


23.


(א)
המועצה תמנה, באישור השר, מנהל כללי לרשות שהוא בעל ידע בתחום התקשורת ובעל תואר אקדמי, וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה:



(1)
בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;



(2)
בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים, ובלבד שהוא בעל ניסיון ניהולי משמעותי;



(3)
בתפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת.


(ב)
המועמדים לתפקיד המנהל הכללי של הרשות ייבחרו בידי ועדה שחבריה הם כמפורט להלן (בסעיף זה – ועדה לאיתור המנהל הכללי):



(1)
יושב ראש המועצה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;



(2)
שני חברי המועצה שתבחר המועצה;



(3)
שני חברי ועדת האיתור שתבחר המועצה.


(ג)
הוועדה לאיתור המנהל הכללי תאתר מועמדים לתפקיד המנהל הכללי, לרבות בדרך של פרסום הודעה לציבור, ותציע למועצה שלושה מועמדים לפחות, תוך דירוג התאמתם לתפקיד ומתן הנימוקים לכך בכתב; המנהל הכללי ימונה לפי הוראות סעיף קטן (א) מתוך המועמדים שהציעה הוועדה לאיתור המנהל הכללי.


(ד)
על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏, ואולם במקום הוראות סעיף 16א לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א)".

הסבר.

זה אחד הסעיפים הבעייתיים.

הסעיף הזה מדבר על אופן מינוי המנכ"ל, מה הכישורים שנדרשים מאותו מועמד לתפקיד המנהל הכללי, איך הוא יאותר, שזה יהיה על-ידי ועדה לאיתור המנהל הכללי, המנגנון לבחירתו.

זה המנגנון להמלצה, זה לא המנגנון לבחירה.

נכון. המנגנון לבחירת המועמדים לכהן כמנהל כללי. מה הוועדה אמורה לבדוק, לרבות דירוג של המועמדים והנימוקים למה נבחרו אותם מועמדים.


אני רוצה להבהיר שסעיף קטן ד' מדבר על הוראות שהן מיוחדות. בחוק החברות הממשלתיות ישנן הוראות לעניין מינויים של מנהלים כלליים בתאגידים סטטוטוריים. פה מובהק שההוראה הספציפית הזאת גוברת על ההוראה בחוק החברות הממשלתיות.


אני רוצה לעשות פה תיקון טכני, שהיא תגבר גם על סעיף 37(ג).

מקשים עוד יותר.

נכון. אנחנו מצפים לאותו מנכ"ל שיש לו כשירות מיוחדת, גם לעניין התחומים שמהם הוא מגיע והמומחיות שלו.

לפי מה שאתם טוענים, הוא צריך להיות סופרמן. הם פשוט מקשים את התנאים מחוק החברות הממשלתיות. מה אתם מחפשים פה? מישהו יענה על כל הקריטריונים?

אדוני היושב ראש, כמו שלקחת על עצמך את העניין של איך ממנים מועצה, הנושא הזה הוא נושא מרכזי והוא ליבה של הצעת החוק. יש פה משפט שהוא לכאורה כל-כך פשוט: "המועצה תמנה באישור השר". החוק המקורי וגם מבקר המדינה מתייחסים לכך. אני מציע לכולם לקרוא את דוח המבקר, הוא נוגע בעניין הזה באופן הכי ברור. אי-אפשר לדבר על הוצאת הפוליטיקה – הסעיף הזה ממשיך באופן הכי ברור. אם הסעיף "המועצה תמנה באישור השר" עובר, לשיטתי זה מסוג אותם סעיפים שאסור שיהיו. זה השארת הפוליטיקה. אין לזה שום משמעות. אנחנו יושבים ומדברים על ועדת ביקורת ועל כל הפירוטכניקה שמסביב ואת הדבר הכי חשוב של איך בסוף הדברים מתנהלים, הם נקבעים על-ידי הפוליטיקה וזה דבר שאסור שיקרה.


לכן ביקשתי ממך, סעיף של ה- 27 ומתוכם שלושה שייבחרו, אתה זוכר את העניין הזה והמשפט "באישור השר", אני אבקש לא להצביע עליו. שתי הנקודות האלה, נעשה את המאמץ עד לסיום התהליך של האישור של כל החוק.

אנחנו בסיום, אנחנו גומרים היום.

תראה, יש לכם רוב מוחלט.

אין מה לברוח, אנחנו נכריע.

יש לך רוב. אם תחליט להצביע על זה כפי שהממשלה הביאה את זה, יש לך רוב.

עוד לא הגענו למה אנחנו רוצים בכלל.

יש לך רוב, אני יכול רק לבקש.

מה הצעתך?

הצעתי "להוריד באישור השר". אתה בונה מערכת שהיא כמו דירקטוריון. כמו שדירקטוריון מתנהל, כך גם שהדברים יהיו. אתה לא יכול להביא כאן "באישור השר". המשמעות של השארת שר בחוק, זה לעשות את הכול אותו דבר. זה אותו חוק במילים אחרות. זה כמו החוק הקודם בדיוק.

תגובת הממשלה.

קודם כל, המצב גם בדירקטוריון של חברה ממשלתית הוא בדיוק כזה. הדירקטוריון מקים ועדת איתור, היא מביאה בפניו מועמדים. הדירקטוריון בוחר מביניהם אבל המינוי הסופי של אותו מועמד שנבחר בדירקטוריון, טעון אישור - - -

אני רוצה לחדד. בחברה ממשלתית השר צריך לאשר את מינוי המנכ"ל?

נכון.

מה הבעיה?

אנחנו עשינו מלכתחילה עשינו בחוק את ההבחנה בין רשות השידור לבין חברה רגילה. יש עוצמות אחרות לגמרי. זאת לא "עמידר" או חברה אחרת. הרי כאן הפוליטיקה היא הרבה יותר עצומה, הכוח שלה הוא הרבה יותר גדול.

אם ממליצים על מנכ"ל והשר לא מאשר אותו. אני הולך איתך לגישתך. השר לא רוצה לאשר אותו כי הוא לא מתאים לו. אי-אפשר לתקוף את שיקול הדעת שלו? הוא לא צריך לנמק למה הוא לא מאשר אותו? סתם לא מאשרים אדם?

הוא גם לא יכול למנות מישהו אחר במקום.

יש ביקורת ציבורית.

אדוני היושב ראש, אנחנו לא חיים בארץ נעלמה. אנחנו יודעים את כללי המשחק. עוד לא קרה ששר הביא את המועמד שלו להתמנות – בוא ניקח את משרד החוץ, לא נלך רחוק. כששר החוץ רצה להתנגד למינויים של ראש הממשלה - - -

הדבר לא דומה בכלל.

אני אסביר, לא התכוונתי ברמה הפוליטית. חבר הכנסת אילטוב, לא באתי להגיד את זה כדי לתקוף מאן דהוא, זה לא ענייני. אני מנסה להראות מערכות של איזונים ובלמים בתוך העניין.


אתם פשוט מתעלמים מהעניין הזה. כשיש שר ממונה אלה כללי משחק אחרים לגמרי. כשאתה בא בפני ממשלה, לא משנה איזו, גם בממשלה כמו של היום בסופו של עניין יש בה איזון פנימי. יש בה אנשים כמו בני בגין ודן מרידור - - -

איתן, שים נקודה.

אתה מציע למחוק את המילים או לכתוב "באישור הממשלה"?

"באישור הממשלה", מבחינתי זאת פשרה.

אדוני היושב ראש, גם בפעם שעברה הצעתי איזה מנגנון ואני חושב שהמנגנון הזה יכול לחול גם על הסעיף הזה. גם בפעם שעברה, כאשר היה מדובר על ועדת איתור, הצעתי ועדת שרים שיקים אותה ראש הממשלה שיעמוד בראשה השר הממונה, שתכריע בכל הנושא של המינויים והחוק. אני חושב שגם בעניין הזה זה צריך להיות. בסופו של דבר כאשר בראש מערכת עומד שר, מישהו צריך לקחת אחריות. בסופו של דבר יבואו אל השר הממונה ויבקשו תשובות. אם הוא לא לוקח אחריות מלאה בכל מה שקורה במנגנון שלו, אז הוא גם לא מחויב לתת תשובות. אז אנחנו כבר מדברים על גוף שהוא לא גוף ממשלתי. אני חושב שכאשר יש איזה מנגנון, פיקוח ממשלתי על כל הסוגיה הזאת, לדעתי גם במנגנון הזה אפשר להישאר עם העניין הזה.

אנחנו אומרים שרשות השידור היא לא חברת הפחם ולא איזה מועצת שינוע. זה גוף שהוא גוף עיתונאי, שיש לו השפעה פוליטית, ולכן אנחנו רוצים לנתק את רשות השידור מההשפעות. זה היה מקור החוליים הקשים של הרשות הזאת מזה עשרות שנים.


אני לגמרי מסכים עם ידידי איתן, מצמידים חזרה את רשות השידור לפוליטיקה ולכל החולאים של הפוליטיקה.

התנאים לבחירת המנכ"ל, אתם כותבים לפחות אחד משניים. זאת אומרת, שלפי הניסוח הזה יתכן שיתמנה מנכ"ל שאין לו שום ניסיון בתחום התקשורת. כתוב לפחות שניים או יותר.

"בעל ידע בתחום התקשורת ותואר אקדמי וכן..."

זה תנאי מצטבר.

אני לא יודע איך אתם מגדירים ידע בתחום התקשורת. אני מדבר על אדם שבא מתחום התקשורת וכבר עסק במטריה הזאת. בשום גוף אחר לא הייתם ממנים אדם שאין לו ניסיון באותו תחום כי אחרת זאת הפקרות. למי בינינו אין ידע בתחום התקשורת אבל מעולם לא ניהלנו, מעולם לא עסקנו בנושא.


אני חושב שסעיף קטן 3 "בתפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת" צריך להיות תנאי שהוא קבוע. מעבר לזה אתם יכולים להוסיף ניסיון ניהולי בתחומים אחרים, ניסיון משפטי וכדומה.

תפקידו של מנהל הכללי הוא לא להיות רגולאטור של התכנים, תפקידו לנהל את המערכת. אני יכול לתת לך דוגמאות של כמה וכמה מנכ"לים של משרדים ממשלתיים, שלא היה להם שום קשר להיבט המקצועי של אותו משרד. מנכ"ל של משרד לביטחון פנים לא חייב להיות איש משטרה. הוא חייב להיות מנהל טוב כי צריך לנהל את הארגון.

מנכ"ל רשות השידור הוא העורך הראשי, הוא מתערב בתכנים.

לגבי העניין של "אישור השר". אני גם חושב שצריך לנתק את רשות השידור מהפוליטיקה אבל השאלה היא אם רק מהפוליטיקה המפלגתית או מהפוליטיקה בכלל. אני עוד לא מצאתי מנגנון שייצג את הציבור יותר טוב מאשר הכנסת והממשלה. לכן כל ניסיון להגיד שלממשלה ולכנסת לא תהיה אמירה לאיזו מועצה שנבחרת לפי כל הכללים שנקבעו פה בחוק והם יהיו בעלי הבית, זה ניסיון של פוטש על אחד הכלים השלטוניים החזקים ביותר וזאת רשות השידור.

אני לא מתייחס לרשות השידור לחברה כמו חברת הפחם אלא כמנגנון שלטוני אדיר כוח. זה היחס שלי אליה, אחרי 30 שנות האזנה והשתתפות בתקשורת.

לכן אני כן חושב שצריכה להיות ביקורת פרלמנטרית וממשלתית ובאישור השר. מבחינתי, איתן כבל הוא שר מצוין כדי להיות ממונה על רשות השידור אבל שיהיה מישהו שאפשר לפנות אליו ושלא נהיה תלויים באיזה פוליטרוק ים או קומיסרים במועצה כלשהי.

בנוסף, אני רוצה למחוק את סעיף 2. המנכ"ל צריך להיות אדם מתחום ניהולי ובעל ניסיון. אני רוצה שמנכ"ל יוכל לבוא מהמגזר הפרטי.

זה או מצטבר או חלופי.

כתוב פה: "לפחות בשניים או יותר מאלה".

כתוב שניים משלושה.

אני רוצה שזה שהיו לו קשרים פוליטיים והוא הצליח לקבל ג'וב, הוא לא עדיף על מישהו מהמגזר הפרטי.


בנוסף. כתוב פה שהוא צריך להיות בעל תואר אקדמי. אני מכיר הרבה אנשים משכילים ובעלי ניסיון ניהולי שאין להם תואר אקדמי אלא יש להם השכלה תורנית או אחרת. אני חושב שהעניין של תואר אקדמי הוא פה מגבלה בלתי צודקת ובלתי מייצגת. אני מקווה שלפחות הפרוטוקול רשם את הערותיי. לא שמעת מה אמרתי.

היא רשמה שאתה בעד הנוסח הקיים להשאיר את השר.

בנוסף, אני נגד זה שאדם שהיה בכהונה ציבורית - - -

אתה רוצה למחוק את סעיף 2.

אני רוצה שבעל תואר אקדמי יכלול מישהו בעל השכלה תורנית.

לגבי הדברים של חבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת איתן כבל. אני חושב שיש בעיה קלאסית ברשות השידור של סמכויות של יו"ר רשות שידור, של מנכ"ל רשות שידור. ברגע שמכפיפים את המנכ"ל לשר הרי שפוגעים בסמכות של המועצה והיושב ראש.


לכן, אני מוצא את עצמי מסכים וחושב שנכון לבטל את סמכות השר במקרה הזה כדי שיהיה ברור לחלוטין שהמנכ"ל הוא תחת פיקוד של יושב ראש רשות. בצורה כזאת הוא גם יושב ראש של מי שנבחר בצורה ציבורית על-ידי ממשלה, אבל המציאות של 20 שנה - - -

אבל מי כפוף ליושב ראש?

את היושב ראש ממנה הממשלה.

אחרי המינוי הוא פוליטרוק, הוא קומיסר? מה הוא?

הוא יושב ראש ויש לו סמכויות.

רשות השידור זה גורם מחנך אדיר וגם גורם שלטוני אדיר.

אם אתה עושה את זה בסמכות השר, פירושו של דבר שלמנכ"ל יש את תעודת הביטוח שלו של השר וכתוצאה מכך - - -

אנחנו עוברים להצבעה, מיצינו את הדיון בסעיף הזה. במקום השר יהיה כתוב "הממשלה".

בסופו של דבר שר מביא הצעת החלטה לממשלה. השר הממונה הוא זה שיביא את ההצעה.

זה בסדר, זה באישור הממשלה.

צריך שלמנכ"ל יהיה ניסיון תקשורתי.

כתוב את זה.

זה לא כתוב.

זה לא מנכ"ל משרד ממשלתי רגיל. צריך אדם שיש לו ניסיון בתחום.

להיפך, אני חושב שיכול להיות מנכ"ל מעולה שלא בא מתחום התקשורת והוא יכול לנהל את רשות השידור.

אבל הוא עורך ראשי. ניהול הוא ניהול. בחוק אנחנו נותנים לו גם להיות העורך הראשי.

גם עכשיו הוא העורך הראשי.

אגב, יש דיון האם המנכ"ל צריך להיות עורך ראשי. כשהחוק נכנס היה על-כך ויכוח שלם. האם מנכ"ל צריך להיות עורך ראשי או רק רגולאטור בין קבוצת עובדים.

קראתי בגלובס יש הצעה להפריד.

למה שלא יהיה מנכ"ל כספי ניהולי ועורך ראשי. בכל עיתון זה כך.

דנה, לא הצעתם להפריד את המנכ"ל והעורך הראשי. אייכלר אומר בצדק שבכל עיתון פרטי יש מנכ"ל העיתון שהוא אחראי על התחום העסקי הפיננסי ויש את העורך שהוא אחראי על התוכן.

זה לא בסעיף הזה.

רוב העורכים לא יודעים לנהל ורוב המנהלים לא יודעים לערוך.

היום צריך ניסיון של 5 שנים. אני מציע שיהיה יותר ניסיון.

לא, אני לא מסכים.

5 שנים זה סביר.

דני, בסוף אתם תנהלו לבד כי לא יימצא מנהל.

בואו נעבור להצבעה. זה יהיה באישור הממשלה.

מה עם השכלה תורנית?

לא, לא.

אדוני היושב ראש, צריך להצביע על כל אחת מההצעות שהציעו חברי הכנסת. חבר כנסת אייכלר הציע, חבר הכנסת כבל הציע. חבר הכנסת אלכס מילר, ירדת מההצעה שלך?

אני מיישר קו עם היושב ראש.

צריך להצביע על ההצעה של חבר הכנסת הורוביץ. אם זה לא יתקבל הוא יחליט - - -

השאלה, האם הם רוצים להעלות את זה להצבעה.

אתם רוצים להעלות את זה להצבעה? אחרת לא תוכלו להגיש הסתייגות.

ניצן, אתה רוצה להעלות את זה להצבעה?

כתוב שהוא בעל ידע בתחום התקשורת. בעל ידע זה כללי מידי.

לא נחזור על הסברים, חבל על הזמן. אתה רוצה להעלות את זה להצבעה?

אני אומר שבמקום "בעל ידע" ייכתב "בעל ניסיון בתחום התקשורת".

אני בעד להעלות את זה להצבעה.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת הורוביץ שבמקום "בעל ידע בתחום התקשורת" יבוא "בעל ניסיון בתחום התקשורת"?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 4

נמנעים – אין

ההצעה לא אושרה.

חבר הכנסת הורוביץ, אתה מבקש הסתייגות?

כן.

להוציא את המילים "בעל תואר אקדמי".

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת אייכלר למחוק את המילים: "בעל תואר אקדמי"?

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים - אין

ההצעה לא התקבלה.

אבקש לרשום הסתייגות.

עוד הצעות של חברי כנסת?

בעניין כהונה ציבורית בסעיף 2, אני רוצה למחוק את הסעיף.

מי בעד מחיקת סעיף 23א(2)?

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה לא התקבלה.

אני רוצה להגיש הסתייגות.

אני רוצה לומר שאני מבקשת להוסיף את סעיף 37ג בסעיף קטן ד': במקום הוראות סעיף 16א ו-37ג לחוק האמור". זאת התאמה טכנית. זה בשביל שיחולו על מינוי המנכ"ל הדרישות שמנויות בחוק הזה ולא בחוק החברות הממשלתיות.

תחזרי, בבקשה.

אני מבקשת להוסיף לסעיף קטן ד' שאומר: "ואולם, במקום הוראות סעיף 16א לחוק האמור" להוסיף לשם: "במקום סעיפים 16א ו-37ג" כדי שיהיה ברור שהסעיף הזה גובר על ההוראות בחוק החברות הממשלתיות, זה נאמר במפורש.

מקובל.


אנחנו הבאנו בסוג של הסכמה שינוי שהמועצה תמנה באישור הממשלה.

אני רוצה שיהיה כתוב "באישור השר".

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת אייכלר להשאיר את "אישור השר" בסעיף 23א?

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעתו של אייכלר לא התקבלה.

נרשמה הסתייגות.


אנחנו מצביעים על כל סעיף 23, לרבות השינוי שמעביר את האישור מהשר לממשלה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

ההצעה התקבלה. במקום "באישור השר" יבוא "באישור הממשלה"

נא להקריא את הסעיף 23א.

רק רגע, אדוני היושב ראש, נא להצביע גם על סעיף 12.

זה שינוי כותרת טכני. מי בעד סעיף 12?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

אושר פה אחד.

"תקופת כהונה של המנהל הכללי וסיום כהונה


23א.


(א)
המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת, אחת בלבד, ברציפות.



(ב)
המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:





(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;

(2) המועצה קבעה כי נבצר ממנו למלא את תפקידו דרך קבע;
(3) המועצה קבעה ברוב של שני שלישים מחבריה שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
(4) הוא הורשע בעבירה שבשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
(5) המועצה קבעה כי נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין מלכהן כמנהל כללי.



(ג)

(1)
סבר השר כי מתקיים טעם מהטעמים המנויים בסעיף קטן (ב)(2) או (3)
להפסקת כהונתו של המנהל הכללי, והמועצה לא דנה בהפסקת הכהונה
כאמור, רשאי השר לפנות אליה, בכתב, בבקשה לעשות כן.



(2)
פנה השר למועצה לפי הוראות פסקה (1) והמועצה לא דנה בהפסקת
כהונתו של המנהל הכללי כאמור באותה פסקה, רשאי השר, לאחר
ששמע את טענותיו של המנהל הכללי, לפנות בעניין לממשלה ולהמליץ
על הפסקת כהונתו של המנהל הכללי בשל טעם מהטעמים המנויים
בסעיף קטן (ב)(2) או (3).



(ד)
חדל לכהן המנהל הכללי, תמנה המועצה באישור השר, מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, בהתאם להוראות סעיף 23. "

הסעיף מדבר על תקופת הכהונה של המנכ"ל וגם על אותם מקרים שבהם המנכ"ל חדל מלכהן לפני תום התקופה ואלה הם המקרים. דיברנו על המקרים בדומה לחבר המועצה. יש פה שינוי במובן הזה שבשביל להעביר מנכ"ל מכהונתו, בגלל העילה שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי, צריך רוב של שני שלישים.


מעבר לכך, יש פה גם סמכות לשר שאם הוא רואה שהתקיימו הטעמים, כמו שעשינו לגבי חבר מועצה, שהמועצה לא דנה על אף שמתקיימים הטעמים להעביר את המנכ"ל מתפקידו, הוא יכול לפנות למועצה ולבקש ממנה לדון בהעברתו מתפקיד.

אבל פה צריך בהתאמה לשים כל הזמן את הממשלה.

אני רוצה לשאול לגבי סעיף 4. הוא הורשע בעבירה שבשל חומרתה, מהותה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן. לא ראוי שזה יהיה לפני ההרשעה?

יש העברה מתפקיד ויש השעיה מכהונה. ב-23ב מדובר על מצב של הגשת כתב אישום ואז אפשר להשעותו.

ב-23ב יש סמכות להשעות, זה לא הליך אוטומטי.

צריך לדון בשאלה האם זאת מסוג העבירות - - -

נדון כשנגיע לסעיף.

צריך לעשות התאמות של "ראתה הממשלה".

אדוני היושב ראש, אתה מציע הצעות שכביכול באות לנטרל את ההשפעה הפוליטית ואתה מעביר את כל הדבר הזה מהשר הממונה למליאת הממשלה ששם יש 30 שרים. לדעתי זה רק מקשה. כל דבר יהיה מהממשלה?

השר פה הוא רק זה שנותן את ההתרעה. מי שמעביר מתפקיד זאת הממשלה, זה כתוב בסעיף קטן 2. השר הוא זה שפונה לממשלה.

אגב ב-23א השר יפנה לממשלה. כתבנו שהמועצה תמנה, מי יפנה לממשלה?

השר ייצר את המנגנון. אני נותן למשרד ראש הממשלה יותר כוח. לא משנה, אני מקבל את ההערה.

אני מבקש להוסיף סעיף נוסף: להפסיק את כהונתו של מנכ"ל אם הוא לא מילא את תפקידו בהגינות ולא נתן ייצוג לכל מגזרי האוכלוסייה בתקופה של שנה לפחות או חצי שנה. אני רוצה שתהיה מחויבות של המנכ"ל לתת ייצוג לכל מגזרי האוכלוסייה.

לערבים, לדוגמה.

לערבים ולעוד אנשים אהובים.

זה נכנס בתוך ההוראות הכלליות.

שהוא יידע שאם הוא לא נוהג בהגינות והוא לא קשוב לרחשי הלב של הציבור הוא עלול לשבת בפני המועצה בשימוע להסביר. המועצה תשב על זה.

במהות אתה צודק אבל זה קשה.

אם יוכח שהוא לא נהג בהגינות.

מה זה הוכיח?

בשביל זה יש מבקר וועדת ביקורת.

תאר לך שחסידי בלז יתלוננו שנותנים רק לחסידי גור.

אני אייצג את חסידי גור בעניין הזה.

אנחנו מצביעים על סעיף 23א.

אפשר הצבעה על מה שהעליתי.

עם התיקון בסעיף קטן ד', תיקון המתחייב מההחלטה הקודמת של הוועדה, שזה לא יהיה באישור השר אלא באישור הממשלה.

מה אתה רוצה להעמיד להצבעה?

בסעיף ב' תהיה תוספת בסעיף 5 או 6: "לא מילא המנכ"ל את תפקידו בהגינות ויוכח כי לא נתן ביטוי לכלל מגזרי האוכלוסייה באופן שוויוני?"

אבל קודם הצעת לתקופה מסוימת.

בתקופה של שנה לפחות.

אתי, תרשמי את זה גם כהסתייגות שלי.

אני קוראת שוב את התוספת: "לא מילא את תפקידו בהגינות ולא נתן ביטוי לכלל מגזרי הציבור באופן שוויוני במהלך שנה לפחות".

מי בעד הצעתו של אייכלר? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

ההצעה לא התקבלה והפכה להסתייגות.

מי בעד סעיף 23א?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

אני מפנה שוב לשינוי בסעיף קטן ד', במקום "השר" יבוא "הממשלה".

"השעיה מכהונה


23ב.

הוגש נגד המנהל הכללי כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 23א(ב)(4), רשאית המועצה להשעותו מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו."

אני רוצה שזה לא יהיה בשיקול דעת. אם העבירה שקבעתם, שלא יהיה מצב שנשאר מנכ"ל שהוא מואשם – למה משעים שר? למה אני לא שומע את הטיעון הזה על שר שקיבל כתב אישום? בכתב אישום משעים אותו?

בכתב אישום – כן.

אז גם פה. פה כתוב "הוגש כתב אישום".

זה בהתבסס על פסיקה, זה לא מתבסס על סעיף בחוק היסוד.

מה לעשות, אנחנו שואפים - - -

במדינות מתוקנות, כשפרקליטות מגישה כתב אישום, בחלק גדול מן המקרים השופט לא מקבל את זה ולא מרשיע. רק במדינת ישראל 98% מכתבי האישום השופטים מאשרים. לכן יש סכנה שמישהו בפרקליטות או מישהו בעיתונות יפעיל את מי שבפרקליטות באמצעות "עליהום" של דעת קהל על המנכ"ל הזה בקשר לכתב אישום על העובדה - - -

זה לסגור את המדינה. אם אתה מאמין - - -

רק בגלל שאשתו העסיקה עובדת זרה ואז יגישו נגדו כתב אישום ויפטרו אותו.

מדובר פה בעבירות מדרגת חומרה מסוימת. לא מדובר פה על כל עבירה.

על איזה עבירות?

זה הליך דו שלבי. זה הליך שבו קודם המועצה קובעת שזאת עבירה שהיא מסוג העבירות שבגינן הוא לא ראוי לכהן, ואז יש לה סמכות ושיקול דעת להשעות אותו.

איזה סוג של עבירות?

הסעיף הזה מנוסח כך שזה תלוי בנסיבות.

אני בעד הסעיף זה שהמועצה תחליט אבל היו"ר רצה להוציא מהמועצה את הסמכות ואת זה אני לא רוצה. אני בעד הסעיף כפי שניסחתם. אני לא רוצה שיחייבו את המועצה לפטר אותו מייד.

לא לפטר, להשעות עד שהוא מנקה את עצמו.

הם כתבו את זה טוב מאוד "שהמועצה תורשה לדון". "רשאית המועצה להשעותו", זה בסדר גמור.

כך וכך, גם בהתאם להצעת היושב ראש, המועצה תצטרך לדון אם כתב האישום הוגש בשל עבירות שבשל חומרתן, מהותן או סיבותיהן הוא אינו ראוי לכהן בתפקידו. הליך אוטומטי לא יהיה, גם לא לפי הצעת היושב ראש. אלא, שאומר היושב ראש, שאם המועצה הגיעה למסקנה שאכן העבירה שבגינה הוגש נגדו כתב אישום היא כזאת שבשל חומרתה, מהותה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו, לא יישאר לה שיקול דעת האם להשעותו או לא להשעותו אלא שאז היא תהיה מחויבת להשעותו.

זה נכון, הוא צודק.

אבל האם המועצה תוכל להגיד לא לפרקליטות או לסעיף שהם כתבו?

נניח שהוגש כתב אישום על ביצוע עבירת תעבורה, לצורך העניין הזה. תצטרך המועצה לדון האם כתב האישום שהוגש, העבירה שבה מואשם המנכ"ל היא כזאת שבשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו. יכול שתגיד המועצה שהעבירה הזאת איננה מצדיקה השעיה. אבל אם תגיע למסקנה שמדובר בעבירה חמורה, נניח של הפקרת אדם לאחר תאונה, שזה סוג של עבירת תעבורה, יגידו שבמקרה של הגשת כתב אישום בעבירה כזאת, זאת עבירה שבגינה הוא אינו ראוי לכהן.

המועצה תחליט על-כך ולא פרקליט בפרקליטות.

אם כך, הצעת היו"ר היא: "הוגש נגד המנהל הכללי כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 234א(ב)(4), תשעה המועצה את המנכ"ל". השיקול שלה הוא בקשר האם העבירה היא כזאת. משהיא הגיעה למסקנה שהעבירה היא חמורה דיה, היא צריכה להשעות אותו.

עד למתן פסק דין סופי של שופט.

זה הגיוני שיהיה מקרה של מנכ"ל שיש לו כתב אישום על גניבה מקופת רשות השידור, ימשיך לנהל את קופת רשות השידור? אני לא רוצה לחשוב על מצב כזה.

אבל יכול להיות שהוא לא גנב.

אבל יש לו כבר כתב אישום. גם שר שיש לו כתב אישום, לא עלינו – אנחנו משעים שר מהממשלה, מפטרים אותו אז למה שלמנכ"ל תהיה הגנה.

מנכ"ל זה לא שר.

זאת סמכות ביצועית.

מי בעד ההצעה לרבות השינוי?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

התקבל פה אחד.

"מינוי ממלא מקום זמני למנהל הכללי

23
ג.

(א)
התפנתה משרתו של המנהל הכללי וטרם מונה אחר במקומו או החליטה המועצה כי נבצר מהמנהל הכללי באופן זמני למלא את תפקידו, תמנה לו ממלא מקום לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאית היא להאריך את תקופת המינוי לתקופה אחת נוספת, שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ב)
הושעה המנהל הכללי מכהונתו לפי הוראות סעיף 23ב, תמנה לו המועצה ממלא מקום בעל כשירות כאמור בסעיף 23(א), למשך תקופת ההשעיה. "

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

התקבל פה אחד.

"תפקידי המנהל הכללי


23ד.

(1)
להיות אחראי לניהול השוטף של הרשות בהתאם להחלטות המועצה ולהנחיותיה;


(2)
להכין הצעת תקציב מאוזן של הרשות, לכל שנת כספים, להביאה לפני המועצה 60 ימים לפחות לפני תום השנה, ולהיות אחראי לביצוע התקציב כאמור, לאחר אישורו;


(3)
להגיש לאישור המועצה, מדי שנה, יחד עם הצעת התקציב כאמור בפסקה (2), תכנית עבודה שנתית שתכלול, בין השאר, את יעדי הרשות לשנה הקרובה, את הפעולות המתוכננות להיעשות בידי הרשות להשגת היעדים האמורים ואת דרכי מימון התכנית;


(4)
לאשר את ההצעות ללוחות השידורים שהכינו מנהלי השידור לפי סעיף 23ז(ג), להעבירם לאישור המועצה, ולשמש העורך הראשי של השידורים;


(5)
להגיש למועצה, אחת לשישה חודשים לפחות, דוח ובו פירוט פעילות הרשות בתקופה שאליה מתייחס הדוח, והתייחסות למימוש היעדים שהוגדרו בתכנית העבודה השנתית, בתקופה האמורה."

לגבי סעיף 4. למה הוא חייב להיות עורך ראשי של השידורים? הוא יכול למנות עורך ראשי. מי אמר שמי יודע לנהל כספים ולעשות הסכמים עם הספק של כוסות הקפה במזנון יודע לערוך? הוא יכול למנות עורך.

בתיאטרון, למשל, יש מנכ"ל ויש מנהל אומנותי.

אני הייתי מציע לכתוב שהוא יוכל למנות לצידו עורך ראשי של השידורים.

הוא יוכל אבל לא חייב.

הוא יוכל לשמש או למנות.

למנכ"ל תהיה אופציה למנות לצידו עורך ראשי.

המשמעות של הורדת הסעיף היא שאז יש שיקול דעת לכל כיוון.

זאת סוגיה לא פשוטה ואי-אפשר לדון בה כלאחר יד.

היום אין עורך ראשי.

צריך להגיד מה סמכויות העורך הראשי, זה לא סיפור פשוט.

כתוב פה: לאשר את ההצעות ללוחות השידורים שהכינו מנהלי השידור.

אני מסכים עם חבר הכנסת הורוביץ.

האחריות היא שלו.

אדוני היושב ראש. עכשיו זה כבר לא פוליטיקה אלא עניין מקצועי מהותי ביותר שמצריך הכרעה. הכרעתי באותו תהליך אבל - - -

איתן, למה חייבים להכריע ולא לתת את האפשרות?

זה אחד הנושאים הכי מהותיים שיש ברמה המקצועית. מה בעצם תפקידו של מנכ"ל? אם אנחנו מחליטים שכל מה שעשינו בהקשר של מנכ"ל, שהוא מנהל כללי, אחראי על הגזבר, אחראי שיצאו מכרזים בזמן, זה בסדר. אבל אם אתה קובע שהוא העורך הראשי, אלה עוצמות אחרות לגמרי.

הוא מאשר את קו השידורים, מי ירואיין, מי יוזמן.

אם אתה רק מנהל כללי רגיל, לא על זה השר כל-כך היה רוצה למנות את המנכ"ל. אבל כשאתה קובע את ה"ליין אפ" ויש לך השפעה מאוד גדולה – אני אומר שלדעתי צריך להשאיר את זה כמו שזה עכשיו, כי זה היה הקו שלנו עד עכשיו. מנכ"ל הוא גם העורך הראשי.

אדוני, המנכ"ל.

היו אין סוף דיונים, כפי שאומר חבר הכנסת כבל. הגישה שמנכ"ל צריך להיות עורך ראשי נובע מכמה סיבות. אחד, המוצר העיקרי של המקום זה התוכן ולכן ראוי שהמנכ"ל יתעסק בתוכן, זה המוצר שלו.


שניים, בשל היותה של רשות השידור אחראית גם על רדיו, גם על טלוויזיה ובעתיד גם על מדיה חדשה, אתה חייב איזו גישה שמסנכרנת את הכול. זאת אומרת, אתה לא יכול לייצר מצב שבו הרדיו עובד בנפרד, הטלוויזיה עובדת בנפרד. אם אתה רוצה ליצור התלכדות מסוימת במקום שיש לו יתרון יחסי ויש לו את כל סוגי המדיה למיניהם, לכן טוב שיש עורך ראשי שרואה ראייה כוללת ושהוא אינטגראטור בין כולם.


שלישית, בעל המאה הוא בעל הדעה. כשאתה עוסק בשידורים זה כסף. תעשה הבחנה בין מנכ"ל לעורך, אתה יוצר שם מלחמת עולם בין מנכ"ל לבין העורך הראשי. יבוא המנכ"ל, שהוא האחראי על הצד הכספי וכן הלאה ובשיקול דעתו יגיד שיותר חשוב כרגע לרכוש משדרים. יבוא העורך הראשי ויגיד: מהתקציב הזה אני רוצה הפקות. אתם תעשו התנגשות שלא נצא ממנה.

המנכ"ל יכול למנות מישהו מכוח הסמכות שלו.

אף מנכ"ל לא העביר סמכות למישהו להיות עורך ראשי.

יש דברים מסוימים שהמנכ"ל מעצים סמכויות.

אבל עדיין הוא המחליט.

לכן לא צריך להכניס שהמנכ"ל יכניס מישהו אחר, כי הוא ממילא יכול לעשות זאת.

נדמה לי שבמתח הזה בין עריכה ראשית והתמחות לבין מנכ"לות, במקרה של רשות השידור, כמו שאומר המנכ"ל, השליחות הציבורית היא שהוא באמת יוכל לאזן. אם המנכ"ל יהיה השפיץ, הוא לא יהיה בעל המומחיות לאזן.

כיוון שממילא צריך לבחור, אני חושב שצריך להבנות בהליך הבחירה של המנכ"ל שהוא יביא איתו כישורים של עורך ראשי. אם לא, הוא לא יכול להיות מנכ"ל.

הצעת פשרה למה שאמר המנכ"ל. לכתוב שהוא אמנם העורך הראשי של השידורים, אבל הוא יוכל למנות מי מטעמו.

זה ברור מאליו.

זה מיותר, זה ברור.

כל שר יכול לומר לעובד הכי זוטר שלו: מה שתחליט אני אעשה.

להאציל סמכויות אפשר?

אדוני היושב ראש, חייב להיות המנכ"ל עורך ראשי. לאורך כל השנים המנכ"ל היה עורך. תהיה מלחמת עולם.

הוא יוכל להאציל סמכויות?

בחוק הקיים אין הערה כזאת. בחוק המתגבש, לו סעיף זה יתקבל כפי שהוא, אני לא משוכנעת שהסמכות של עריכה כללית ניתנת להאצלה. צריך לברר את זה. השאלה הזאת תלויה בנסיבות ה עניין.

באיזה נסיבות?

אני חושבת שבנסיבות כאן, כשהמחוקק נותן את דעתו במפורש לנושא הזה וקובע שזה התפקיד שלו, אינני משוכנעת שהפרשנות תהיה שהוא רשאי להאציל סמכות.

אז אני מבקש להוסיף את זה.

הדבר שונה. למשל, יו"ר ועדה בכנסת לא יכול להציל סמכות לאחד מהעוזרים שלו לשבת ולנהל ישיבה. אבל, אצל מנכ"ל ההחלטות מתקבלות בעבודה משרדית בניהול ובדיונים. הוא יכול לקחת מי שהוא רוצה ולהטיל עליו את האחריות של העריכה ואחרי זה רק לחתום על מה שהוא אמר לו, זה ה כול.

אומרת היועצת המשפטית שזה לא כל-כך ברור שהוא יכול להאציל סמכות. אני אגיד לך למה אני רוצה שהמנכ"ל ימנה מישהו. הוא יגיד: אני עוסק כל היום בענייני הניהול. יש אדם שהוא העורך ותדבר איתו. צריך שתהיה כתובת. המנכ"ל הוא אחראי אבל שתהיה לו אפשרות להאציל סמכויות.

הוא יבקש ממנו ידע בתקשורת והוא יכול למנות כל אדם שהוא רוצה.

אני יו"ר ועדת עיתונאי הרדיו ירושלים.


לעניין העורך הראשי. הדבר שקבע את ההלכה ברשות השידור היה בית המשפט העליון נגד אגודת העיתונאים. אז זה היה האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל שאמר לנו שהמנכ"ל דאז הוא העורך הראשי. עד אז העורכים הראשיים, כל אחד בתחומו, היו מנהל הטלוויזיה ומנהל הרדיו, לפי העניין.


רצה אלוהים שאז המנכ"ל היה עיתונאי ידוע, יוסף לפיד, ואז בית המשפט העליון פתר לנו את הבעיה. אם מישהו חושב שהמנכ"ל צריך להיות עורך ראשי, ואני חושב שזה כך, והוא לא עוסק בענייני עריכה דיומו אלא רק כשזה מגיע אליו, אין בעיה. אבל, צריך להיות ברור שההבנה של המנכ"ל בעיתונות צריכה להיות מוכחת. אם לא רוצים שיהיה עורך ראשי, אפשר מהתחלה לומר שהעורכים של העיתונים מתחת הם יהיו העורכים הראשיים ואז המנכ"ל יעסוק בדברים אחרים, כפי שהיה פעם.

לכן אמרתי שצריך ניסיון בתחום התקשורת.

אני רוצה להבהיר. לא הגענו לזה עדיין אבל יש עוד כמה סעיפים בהמשך. אחד מהסעיפים האלה מדבר על מנהלי השידור. מנהלי השידור הם קודם כל בתחום סמכותם. זאת אומרת, אם העורך הראשי הוא המנכ"ל כן או לא, זאת שאלה. על פניו, היועצת המשפטית של הוועדה הציגה דעה לפיה אם המחוקק נותן דעתו באופן מפורש שאותו אדם צריך לשמש כעורך ראשי, דהיינו המנכ"ל, אז קצת קשה לי לראות איך אפשר להחליט אחרת ולגבור על הוראות החוק.


אם אנחנו נוריד את הסיפה הזאת, אז זה יהיה נתון לשיקול דעת ויכול שכן ויכול שלא. חוץ מזה, מנהלי השידור, הם בתחומם, כל אחד משמש הראש של אותו מערך. אנחנו לא משאירים פה איזה עולם שמתנהל ללא אחריויות וללא סמכויות. שימו לב גם לסעיף הבא.

אז את מציעה להוריד "לשמש כעורך ראשי"?

אתם הצעתם.

יש פה שתי אסכולות. אחת מדברת על כובע אחד מאוחד, כשהעורך הראשי הוא גם מנכ"ל רשות השידור, שזה גם המצב היום. במבנה הארגוני החדש ניסינו לתת את המענה על-ידי כך שמינינו ממונה משנה למנכ"ל שירכז את כל עבודת המטה וישחרר את העורך הראשי כעבודתו כעורך ראשי ופחות יתעסק עם הניהול.


יחד עם זאת, דוח מבקר המדינה האחרון מצביע על הבעייתיות של הדואליות בתפקיד הזה בשני הכובעים ולכן יש באמת את האסכולה השנייה שמדברת על-כך שלא המנכ"ל הוא זה שצריך להחליט אם הוא ממנה עורך ראשי או לא כי זה לא תואם את כל רוח הדברים שדיברנו עד עכשיו.


אני חושב שאולי כן צריך להשאיר את האופציה למנות עורך ראשי שהוא אינו המנכ"ל אבל בוודאי שלא המנכ"ל יעשה את זה. המועצה היא זאת שצריכה להחליט אם היא רוצה למנות מנכ"ל לצידו של העורך הראשי.

אתה לא חושש שיהיו ביניהם כל הזמן מחלוקות?

אני חושש לכן אני אומר שזאת צריכה להיות ברירת המחדל. עד היום רשות השידור נוהלה בכובע אחד וראינו גם לאן זה הגיע. לכן, הייתי שמח אם היתה לפחות האופציה למועצה. אם יהיה משבר כלכלי קשה ברשות השידור, כן להכניס מישהו שהוא יותר עם ראייה עסקית ניהולית שיוכל לעשות את הצד הניהולי באופן יותר טוב ולצידו יהיה עורך ראשי. את זה תחליט המועצה אם המצב יצדיק את זה.

אנחנו נוגעים אולי בדבר הכי מרכזי שהוא מעבר לפוליטיקה כי זה רציני מידי. לשיטתי, לכאורה, הייתי אומר שזה טוב לעשות את ההפרדה כי זה מייצר שני מוקדי כוח וזה מכהה עוד יותר את היכולת לשחק ברמות הפוליטיות.


למרות זאת, גם בחוק החדש, יש יותר מידי ידיים. אני סבור שבעניין הזה ההכרעה צריכה להיות בחוק ולא צריך לתת את זה למועצה כי בסופו של עניין זה שוב שם. יהיה ויכוח מי בעד או מי נגד. פה יש דברים שצריך להכריע עליהם מבעוד מועד. אני ממליץ שההכרעה תהיה שהמנכ"ל יהיה גם העורך הראשי, עם כל הבעיות, כהצעת הממשלה. מצב אחר יכול לייצר מצב יותר בעייתי.

בעקבות זאת, אולי כן יש מקום לבחון מחדש את הנושא שהעלה ניצן הורוביץ לגבי הצורך של ניסיון תקשורתי. אם זה הוצע כהסתייגות אני רוצה לומר שאני אתמוך בהסתייגות או כבר לשנות את זה עכשיו.

את יכולה להצטרף להסתייגות.

אני אומרת באופן כללי. ההצטרפות האישית שלי לא משנה בהקשר הזה אלא שנמליץ שכשיגיע הזמן להצביע, נקבל את ההסתייגות.

היועצת המשפטית אומרת שלא ברור מאליו שהמנכ"ל יכול להאציל את סמכויותיו. אולי כדאי לפחות להדגיש את זה.

אני חושב שזאת הפשרה הטובה ביותר, שהוא רשאי להאציל סמכויות.

אני רוצה להציע לכם לחשוב על הנושא הזה היטב. הוועדה יושבת כאן ומתווכחת אם המנכ"ל צריך להיות בעל ידע בתחום התקשורת או בעל ניסיון בתחום התקשורת. איזה? כמה שנים? וכיוצא בזה ואז יבחרו מנכ"ל שעונה לכל דרישות הכשירות והוא ימנה מישהו שלא המועצה ולא המחוקק היו מעלים על דעתם שאחד כזה ימלא את התפקיד ויאצילו לו את הסמכות. מה עשיתם?

שימנה מישהו בעל כישורים.

אז המנכ"ל יחליט שהוא בעל הכישורים המתאימים. למרות שלא פעם אני מבקרת את הצעות הממשלה ואני עושה את זה גם במהלך הצעת החוק הזאת, אני חושבת שבהקשר הזה הצעת הממשלה היא סבירה ונכונה.

אני מציעה גם ניסיון אבל זה לא בסעיף זה.

אין הצעה לשינוי הסעיף אז אנחנו מצביעים על סעיף 23ד כהצעת הממשלה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

הייתי רק רוצה לוודא. חבר הכנסת אייכלר יש לך הסתייגות לסעיף הזה?

אני מוריד.

סעיף 23ה.

"סמכויות המנהל הכללי


23ה.

למנהל הכללי יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות, שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה –



(1)
לייצג את הרשות בכל תפקיד מתפקידיה ולחתום בשמה על מסמכים ועסקאות, בכפוף לאמור בסעיף 17(10);

(2) לקבל עובדים לרשות בהתאם להוראות לפי סעיף 24, ובשים לב לשיא כוח האדם שנקבע בידי המועצה לפי סעיף 17(5)."

הסבר.

הסעיף הזה מסביר מהן הסמכויות של המנכ"ל, שזה כמובן כל הסמכויות הדרושות לו לניהול הרשות שאינן נתונות – כדי להבהיר מה היחס בין האורגנים השונים בתוך הרשות, אז כל הסמכויות שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, נתונות למנכ"ל.


קודם כל, לייצג את הרשות בכל אחד מתפקידיה, חתימה על מסמכים ועסקאות וכן לקבל עובדים לרשות בהתאם למה שהמועצה קובעת. המועצה מחליטה על שיא כוח האדם והמבנה הארגוני.

יש לנו הסכמים שבהם נכתבו דברים בהקשר לקבלת עובדים - - השאלה מה גובר.

ברור שהחוק.

ההסכמים מדברים בין היתר על קבלת עובדים. המנכ"ל יכול עכשיו לפי החוק יכול להגיד שהוא עושה מה שהוא רוצה לפי החוק.

לא. קודם כל, זה בכפוף לסעיף 24. למיטב הבנתי סעיף 24 הוא מעגן את ההסכמות שהגיעו אליכם ולכן זה לא גובר. תכף נגיע לסעיף 24.

אין הערות נוספות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"השתתפות המנהל הכללי בשידורים


23ו.

המנהל הכללי לא ישתתף בשידורים; ואולם הוא רשאי להשתתף באופן חד–פעמי בשידורים, כמומחה בתחום עיסוקו בהתאם לנהלים שקבעה המועצה לפי סעיף 17(12)."

מה זה חד-פעמי?

זה אותו חד-פעמי שהיה פה קודם.

אולי הניסוח שאתי תמצא יהיה גם פה.

זה אותו עיקרון.

לטומי לפיד היתה תכנית קבועה, זה היה אחרי פרישתו?

כן.

גם מוטי קירשנבוים כשהיה מנכ"ל רשות השידור הוא לא עשה כתבות.

למה לא לנסח את זה באופן גורף, שלא יופיע בכלל?

קיימנו על זה דיון. אתה יכול להיות מנכ"ל ואתה יודע עוד כמה דברים חוץ מהתחום. יצרנו איזו הגבלה של שכל ישר. נתנו פה דוגמה של קובי עוז שהוא חבר המליאה. לפי הכללים האלה אי-אפשר להשמיע את השירים שלו.

נגיד שקורה משהו ברשות השידור. מישהו צריך לתת תגובה רשמית? אז המנכ"ל נותן את התגובה הרשמית.

ניצן צודק, זה צריך להיות מתואם לנוסח של הופעת חברי המועצה. יש שיקול דעת לעורך.

מה חד פעמי? יש כוסות חד פעמיות שאפשר לשתות בהם כמה וכמה פעמים.

נכון וזה תחום עיסוקו וזה מאוד רחב.

מעת לעת ובנוסח שתמצא היועצת המשפטית.

אנחנו מצביעים על 23ו בדיוק עם אותן התאמות שעשינו בסעיף לגבי חברי המועצה.

אני מציעה להשאיר את זה "לא ישתתף בשידורים".

זה רק בצורת הסתייגות.

בסדר.

הצעה של חברת הכנסת עינת וילף, איסור גורף על המנכ"ל להופיע בשידורים. מי ב עד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה לא התקבלה.

חברת הכנסת וילף את מעוניינת להגיש הסתייגות?

לא.

עכשיו מצביעים על 23ו עם ההתאמות שבוצעו בסעיף המקביל לחברי מועצה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

איפה נכנס המכתב של חבר הכנסת מילר?

בהקדם.

דרך אגב, גם שלמה מולה בא עם מכתב.

זה אותו מכתב בדיוק.

"מנהלי שידור


23ז.


(א)
ברשות יכהנו מנהלי שידור שישמשו עורכי השידורים שבתחומם ויפעלו בכפוף להנחיות המנהל הכללי; מנהלי השידור יהיו עובדי הרשות.


(ב)
תקופת כהונתו של מנהל שידור תהיה שלוש שנים, ואפשר להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת, אחת בלבד, ברציפות.


(ג)
מנהלי השידור יכינו הצעה ללוח השידורים העונתי, כל אחד בתחומו, ויעבירו את ההצעה לאישור המנהל הכללי.


(ד)
למנהלי השידור יהיו נתונות כל הסמכויות הדרושות לשם ביצוע תפקידם.


(ה)
המועצה רשאית לשנות את תחומי אחריותם של מנהלי השידור."

מה זה מנהל שידור? זה כמו מנהל הטלוויזיה?

מנהל הרדיו, מנהל הטלוויזיה.

מנהלי תכניות זה לא מנהלי שידור?

לא.

אפשר לדעת מי הם מנהלי השידור?

זה יכול להיות דינאמי.

לפי המבנה הארגוני החדש: מנהל טלוויזיה, מנהל רדיו, מנהל מדיה חדש, מנהל מדיה בערבית.

אני מציע להחליף את המילה "מנהלי שידור" ב"מנהלי מדיות" כי כל תכנית זה שידור.

מדיה זה לא בעברית.

אז צריך לבקש מהאקדמיה מילה כי "מנהלי שידור" זה יכול להטעות. יש שידורים רבים, יומנים, תכניות וזה הכול שידורים.

למה שלא יהיה כתוב בחוק מי הם?

מנהלי מדיה זה מנהלי תוכן. מדיה זה תוכן.

אולי כדאי שהם יסבירו.

היתה דילמה אם למנות את הרשימה של אותם מנהלים בתוך החוק או לא. בגלל שאנחנו עושים חוק ל-40 שנה ויכול שהדברים ישתנו, אנחנו מבקשים להשאיר את הגמישות למועצה. היום אנחנו יודעים שאלה אותם ארבעה מנהלים אבל כמו שלא היה מנהל מדיה חדשה לפני 5 שנים, אז באותה דרך אנחנו לא יודעים מה יהיה. לכן אנחנו רוצים להותיר גמישות.

מה הבעיה לכתוב מדיה?

המילה מדיה היא לא בעברית.

אין מילה בעברית שמגבילה למדיה?

מדיה זה ברבים ומדיום זה יחיד. זה צריך להיות מנהל מדיום.

מהו מרחב הגמישות? כבר היום ההפרדה בין טלוויזיה, רדיו ותקשורת מדיה חדשה מתחילה להיעלם. מה מידת הגמישות שיש לשנות את זה? מכניסים את זה בחקיקה ואני מבינה שהיה פה דיון גדול.

כבר היום יש את סעיף קטן ה' שאומר: "המועצה רשאית לשנות את תחומי אחריותם של מנהלי השידור". זאת אומרת, כבר "built in" יש לנו מצב שאנחנו מודיעים כלפי העולם שאפשר לשנות את תחומי האחריות שלהם.

האם אלה התחומים בתוך כל אחד.

לא.

זאת אומרת שאפשר לשנות את כל המבנה.

אפשר לשנות את כל המבנה.


אנחנו כן רוצים להבהיר, בכל זאת, ולתת ביטוי לכך שיש לנו מנהלים אקסטרה. שהמנהלים האלה הם מנהלים מסוג מיוחד שיש להם, כל אחד בתחומו - - -

אם היינו רוצים להקים היום את רשות השידור היינו מקימים אותה בשלוש חטיבות: תוכן, הפקה והפצה, בכלל בלי קשר לפלטפורמות השידור. החוק בעצם ימנע מאיתנו לעשות את השינוי.

זה החשש, הוא צודק.

אלא אם כן זה מנגנון של מנהל שידור כללי, אבל אז למה להביא דווקא אותם לידי ביטוי.

ההנחה היתה שזה תפקיד מיוחד. להבדיל מסמנכ"ל כוח אדם או תפקיד אחר. התפקיד הזה הוא תפקיד מיוחד. קודם כל הוא תפקיד ניהולי ולכן נתנו לו את אותו ביטוי של מנהל.

מי ממנה אותם?

יש מכרזים.

כתוב: "מנהלי השידור יהיו עובדי הרשות".

זאת הסיבה שאני רוצה שיהיה כתוב "מדיה". יש אנשים שיש להם תכניות והם אינם עובדי רשות השידור. אני לא רוצה לשלול מהם.

יש פה כמה נקודות בסעיף שצריך לשים לב אליהן. קודם כל, יש פה הגבלת קדנציה. זאת אומרת, הוא יכול להיות 3 שנים ולהתמנות ל-3 שנים נוספות. זה מבטיח רוטציה בתפקיד הזה שהוא תפקיד מאוד בכיר ומשמעותי בחיי הרשות.


הדבר השני זה אחריות לעניין לוח השידורים. החוק קובע כאן באופן ספציפי וזה מועבר לאישור המנכ"ל. זאת אומרת, מנהל הטלוויזיה הוא אחראי לניהול הטלוויזיה ולהצעת תכנית השידורים שהוא עניינה של הטלוויזיה.

אבל עוד 5 כל הדברים האלה יכולים להשתנות. השאלה האם אנחנו לא מקבעים בחוק דברים שבסוף יהפכו את רשות השידור שוב לארגון לא מתקדם כי הם יהיו תקועים עם מבנים שלא מאפשרים להם בכלל לפעול בצורה שהיא מתאימה.

את זה ניסינו לפתור על-ידי סעיף קטן ה', שנותן שיקול דעת רחב מאוד למועצה לבוא ולומר: ממחר אין לי יותר הבחנה בין רדיו לטלוויזיה.

צריך אולי לנסח את הסעיף באופן הרבה יותר חזק שמבהיר שאפשר לשנות את כל המבנה: תוכן, הפצה, הפקה. כלומר, שזה לא יהיה רק לאחד רדיו וטלוויזיה, אלא שאפשר יהיה לשנות את כל המבנה בהתאם למה שקורה בתחום הזה.

למה הכוונה כשאת אומרת לשנות את המבנה?

רשות השידור לא תוכל לעסוק במכירת פיצות. בכל זאת היא מוגבלת לעסוק בשידורים.

קודם כל אפשר להגדיר את זה "מנהלי שידור בכירים", כדי להבחין ממנהלי שידור רגילים.

אפשר להוסיף את המילה "בכירים", אין בעיה.

למשל, אנחנו היום רוצים להתחיל לשדר לחו"ל. כרגע אנחנו לא מקימים את זה ברמה של מדיה אבל זאת הכוונה בעתיד. כרגע זאת תהיה חטיבה בתוך המדיה החדשה ויכול להיות שעוד שנה נרצה להפוך את החטיבה הבינלאומית למדיה בינלאומית.

אין בעיה.

מה נותן כל הסעיף הזה, כל 23ז?

לסעיף הזה יש כמה רכיבים. הרכיב הראשון הוא הרכיב שחייבת להיות פונקציה כזאת. לא יוכל המנכ"ל לבוא מחר ולומר: אני מחליט הכול ברשות, לא מעניין אותי אף אחד, רק מה שאני מחליט הוא מה שיהיה. זה דבר ראשון שלא מתאפשר.

אבל פונקציות אחרות ברשות אתם לא מפרטים. יש כל מיני תפקידים ב רשות שלא מפורטים בחוק.

אתה צודק אבל זה התפקיד החשוב ביותר. עיגנו כמה פונקציות ברשות שהן המשמעותיות ביותר ושיש להן חשיבות ומה אנחנו מסדירים לגביהן. מנהלי המדיות הם האינסטנציות הבכירות ביותר מתחת למנכ"ל בתוך הרשות. זה לא אומר שהסמנכ"ל לא חשוב או החשב, אבל מבחינת השידור הם אלה החשובים. זה ה"הארד קור" של הרשות ובשביל זה שמנו אותם שם.

שכחנו את הדיון הקודם מלפני דקה בשאלה של מנכ"ל שהוא גם העורך הראשי והאם יהיה או לא יהיה עורך ראשי. זאת אמורה להיות הפלטפורמה המאזנת אל מול העורך הראשי שהוא גם המנכ"ל. אי-אפשר כל הזמן לעשות את הכול טלאים טלאים. יש פה איזו גישה וסיסטמה שבונה בסוף את החוק.


הטענות שאתה מעלה, אדוני היושב ראש, הן לא מופרכות, אבל בסופו של עניין תמיד יהיה רדיו - - -

בהרבה מקומות בעולם, מי שרבים ביניהם אלה אנשי הרדיו, טלוויזיה והמדיה .

אני מבקשת להודיע שהתקבל אישור של יושב ראש הכנסת להמשיך את הישיבה של הוועדה על חשבון זמן המליאה. הוא נענה לבקשתו של יו"ר הוועדה עד 11:45.

יש כאן בעיה. איך מתמנה מנהל המדיה? לא כתוב מכרז, לא כתוב כלום. כתוב: "מנהלי שידור שישמשו עובדי רשות השידור". איך הוא מתמנה? מי ממנה אותו?

בגלל שכתוב שהם עובדי הרשות, אנחנו נגיע לסעיף 24 ושם נאמר בדיוק איך מתמנים עובדי הרשות.

אם לא הייתי כפוף היום להסכמים של הרפורמה, כן הייתי עושה היום חטיבת תוכן שאחראית על ייצור תוכן ולא חשוב באיזה פלטפורמה היא משודרת. ההצעה הזאת מגבילה אותי.

היא לא מגבילה. המועצה יכולה כל יום לבוא ולהחליט שהיא רוצה להוסיף מדיות נוספות.

אם לא מציינים את המדיות זה בסדר.

לא מציינים.

כפי שציין אחד מחברי הכנסת, הדיון הזה קשור לדיון על המקצועיות של המנכ"ל או דרכי הניהול. יש ניהול במובן של אדמיניסטרציה, ניהול יום יומי ויש ניהול מקצועי ברשות השידור של העיתונאים. מכיוון שברשות השידור גם המחוקק וגם העיתונאים מנסים לתת כמה שיותר עצמאות מקצועית לעיתונאים ולמוסד, יש חשיבות למקצוע מאוד מוגדר. יש מקצוע של עיתונאי רדיו, כמו שיש צלם. יש עיתונאי טלוויזיה. הם יכולים להתחלף ביניהם אבל זאת ההגדרה של המקצוע. יש גם מדיה חדשה שבה יש דברים חדשים. אני מבין את היושב ראש ואפילו שותף לשאיפה שלו לבנות מדיה חדשה. אין התנגדות מקצועית לעניין אבל לא יכול להיות שמישהו יבחר במכרז, על-פי החוק ועל-פי ההסכמים, מנהל מקצועי לרדיו ומחר הוא יחליט שהוא יהיה מנהל מקצועי באדמיניסטרציה. זה מה שכתבתם פה.


אפשר באופן זמני לעשות משהו אחר וצריך להגיד שזאת תהיה בחירה מקצועית.

הסעיף הזה הוא סעיף כמעט ריק. כל מה שהוא קובע זה שיש בעלי תפקידים כאלה. זה לא יכול לבוא במקום כל מה שקשור לדיני עבודה. זה לא גובר על שום הסכמים כי אין פה סתירה לשום דבר שקיים. כל מה שבא הדבר הזה לעשות זה לעגן את בעלי התפקידים ברשות כי זה מה שאנחנו עושים בהצעה הזאת. זה לא לפגוע, לא בא למנוע וגם לא בא להצר שיקול דעת שהוא קיים ממילא לרה ארגון של ארגון, אם זה לא מתנגש בכל מיני סיכומים של הסכמי עבודה.

שמחתי לקבל את ההערה לפרוטוקול ואז יש שאלה: למה דברים פשוטים לא נכתבים?

אגב, יש פה סתירה בין סעיף א' לסעיף ד'. בסעיף א' כתוב שהוא יפעל בכפוף להנחיות המנהל הכללי ובסעיף ד' כתוב שיהיו להם כל הסמכויות הדרושות לשם ביצוע תפקידם. זאת אומרת שהוא לא צריך להיות כפוף למנכ"ל.

לא, זה למעט על המנכ"ל.

אדוני היושב ראש אני מברך על הגבלת תקופת הכהונה לפעמיים, אבל למה 3 שנים ולא 4 שנים כפי שנהוג לגבי אחרים. זה נראה ש-3 שנים זה זמן מאוד קצר כדי לעשות משהו.

אין לנו בעיה עם 4 שנים.

אני מבקש להחליף את המילים "מנהלי שידור" ל"מנהלי מדיה".

מדיה זה לא בעברית.

אנחנו נבדוק את זה.

אם זה בעברית, אין לנו בעיה.

אני רוצה שתהיה אפשרות בתכניות להעסיק אנשים שהם אינם עובדי הרשות לנהל תכניות ויש דבר כזה. לכן אני לא רוצה שיהיה כתוב "מנהלי שידור".

השאלה שאתה מדבר עליה היא שאלה של יחסי עבודה ומה יש להם בתוך הסכמים הקיבוציים. אני לא יודעת וזה לא בא לפתור את זה וזה לא בא לגבור על זה.

אז בואו לא נגביל את הרשות, שאסור להם להעסיק בתכניות אנשים שהם אינם עובדי הרשות.

זה לא מוגבל. זה בסעיף 24 ונגיע לזה עוד מעט.

אנחנו מצביעים על סעיף 23ז. התקופות ישתנו מ-3 שנים ל-4 שנים. במידה ו"מדיה" זאת מילה בעברית, לשנות גם את המונח הזה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

אושר פה אחד.

עכשיו אני רוצה לעבור לסעיף שמבקש להוסיף חבר הכנסת אלכס מילר. חבר הכנסת מילר יקריא את הסעיף.

תודה. אדוני היושב ראש, אני מבקש להוסיף תיקון לסעיף 31 לחוק רשות השידור, תשכ"ה-1965, בסעיף 31 לחוק העיקרי. האמור בו יסומן א' ואחריו יבוא ב': "בתקציב הרשות כאמור בסעיף קטן א' ייוחד סכום שנתי של 8 מיליון שקלים חדשים לשידור תחנת רדיו המיועדת לשידורים ברוסית".

"תחילתו של החוק בתחילת שנת הכספים הראשונה לאחר קבלתו".

אתה מוכן להסביר את הסעיף כי הוא לא ברור.

מדובר פה על תקציב שקרוב מאוד למה שהיום מתוקצב "רדיו רקע" ברוסית. אנחנו מדברים על-כך שיש אוכלוסייה גדולה מאוד בישראל שהשפה העיקרית שלהם היא השפה הרוסית וזה המקום כמעט היחיד בהיבט הציבורי שבו הם מקבלים אינפורמציה יומית מבחינת כל מה שמתרחש במדינה.


מבחינתנו ומבחינת כלל הציבור, כל קיצוץ וכל שינוי בתחנת הרדיו זאת, בעצם גורמת להשלכות רוחב למידע שמקבלים אנשים שהם בגיל מאוד מבוגר. כולנו יודעים שיש להם קושי רב ללמוד את השפה העברית.

יש היום רדיו ברוסית?

על זה אנחנו מדברים.

יש גם רדיו באמהרית?

יש שידורים באתיופית.

כמה עולים חדשים מאתיופיה יש בישראל?

האפשר להעיר?

רק מי שתומך יש לו זמן להעיר.

זאת מטרה טובה שיהיו שידורים ברוסית ובאמהרית ולזה כמובן אי-אפשר להתנגד. אז מתעוררת השאלה למה אנחנו מקבעים את זה ולא מקבעים גם את השידורים באמהרית.

זה מה שביקשתי. זה יהיה באותה פרופורציה.

מה עם הרדיו בערבית?

למה מקבעים רוסית ולא מקבעים שפה אחרת?

יש לנו שתי קבוצות רציניות של עולים, עולים מברית המועצות ועולים מאתיופיה. אנחנו מדברים על אוכלוסיית העולים שיש להם בעיות עם השפה.

יש אנגלית, יש ערבית.

מה קורה אם יש התייעלות בשידורים?

זה פשוט מאוד.

אני לא רוצה להתנגד. אני מבינה את הרצון לצבוע תקציב ואני לא מתווכחת על זה עכשיו. אני שואלת מה קורה עם עוד 20 שנה מתייעלים השידורים ואת מה שאתה משדר היום ב-8 מיליון אפשר יהיה לשדר ב-2 מיליון?

אז תביאו תיקון חוק.

זה לא מקובל לקבוע סכום.

8 מיליון שקל יהיו שווים 2 מיליון שקל.

לא מבחינת האינפלציה והערך אלא מבחינת העלות.

אם הממשלה מתנגדת, שיסתייגו.

אתה מציע לקבע סכום מסוים מתוך התקציב. אתה מקבע את הסכום הזה בחוק בלי שום מנגנון לשינויו כך שגם בעוד 10 שנים או בעוד 20 שנה יהיו חייבים לייחד סכום של 8 מיליון שקלים חדשים בלי שום קשר לתקציב הכוללת של רשות השידור.

תהיה פה התפרצות אינפלציונית ואתה תרצה לשנות את זה כלפי מעלה. אין סמכות למישהו לעדכן את זה.

רבותיי, זה כמו כל תקציב קבוע בתוך משרדים ממשלתיים שהוא לא תקציב גמיש. זה לא דבר חדש. יש תקציבים שהם תקציבים קבועים. אני מבקש שתהיה תקנה עם סעיף תקציבי ש-8 מיליון יהיו צבועים. אם הממשלה ביום אחד תראה לנכון לעשות שינוי, אני רוצה שהשינוי הזה יעבור דרך ועדת שרים לענייני חקיקה, יגיע לוועדת הכלכלה, כמו כל תיקון חוק אחר.

אלכס, אין לי כאן זכות הצבעה ואני לא אהיה נגד. יחד עם זאת, אני רוצה לומר לכל חברי הוועדה. אנחנו מעמידים את עצמנו בחוק הזה, שיהיו בג"צים על-כך – חייב שיתווסף גם איזה משפט שנותן לזה את הפלטפורמה הנכונה.

הייעוץ המשפטי מטפל בזה.

אני לא חושב שזה נכון שהחוק מתערב בניהול התקציב הכללי של רשות השידור. אנחנו יודעים עכשיו לעשות את זה אחרת. תשאירו לנו את זה כי זה בסמכות המועצה. יהיו תקציבים מסומנים לכל אחת מהיחידות. גם החוק מדבר על תכניות עבודה - - -

אתה יכול לשכנע את חבר הכנסת מילר למשוך את הצעתו?

יהיו תקציב מסומן לכל יחידה, לכל חטיבה.

אני מבקש 20,000 שקלים למורשת יהודי בבל.

אנחנו מעלים את הסעיף של חבר הכנסת מילר. אחרי זה אני רוצה להעלות במקביל סעיף נוסף.
מי בעד הסעיף כפי שהקריא אותו חבר הכנסת אלכס מילר?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 1

נמנעים – אין

אושר ברוב של 3 נגד 1.

אתה מגיש הסתייגות?

אנחנו רוצים סעיף נוסף על מורשת יהודי בלל.

אנחנו מבקשים לשמור על זכותנו - - -

חבל לכם לשמור הסתייגות כי זה לא יעלה למליאה בלי זה. כשיש הסכמות ויש הבנות אני לא חוזר בי.

אני רוצה להעלות הסתייגות. אני מציעה למחוק את הסעיף שאושר.

גם אני.

חברי הכנסת הורוביץ ווילף למחוק את הסעיף שהציע אלכס מילר. מי בעד המחיקה?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 3

נמנעים – אין

ההצעה לא אושרה והפכה להסתייגות.

לשם שמירה על עיקרון השוויון ומתוך אותו עיקרון, אני אבקש שסכום פרופורציונאלי יישמר גם לשידורים באמהרית.

אני לא יודעת מה זה סכום פרופורציונאלי.

אין רדיו באמהרית?

יש רדיו מורשת.

יש שידורים באנגלית, יש שידורי מורשת.

אני מבין את ההתרגשות, יש פה כסף.

יש פה פוליטיקה.

לא, זה לא פוליטיקה. מה הקשר של ישראל ביתנו לדוברי רוסית?

שתיים מהן מוגנות חוק, יש לדינו ויידיש. עכשיו איך יוצרים מזה?

אנחנו מדברים על עולים חדשים.

זה חוק רע, זה חוק שלא מתחשב בתהליכים שצריך להעביר. הוא תוקע את החוק ולוקח שיקול דעת, הוא נועד למטרה פוליטית בלבד ולא מאפשר שינוי בצורה שמייצגת את הרצון לתת שיקול דעת מקצועי. לכן זאת פוליטיקה וזה לא באמת מתייחס.

ההצעה שלי אומרת שבאותו מנגנון שנקבע לעולים דוברי רוסית, אני מבקש לקבוע הוראה לשידורים בשפה האמהרית ולייחד 1.6 מיליון לשידורים בשפה האמהרית.

אבל זה שרירותי.

אני רוצה לשמור על השוויון בין הרוסים לאתיופים.

מה עם מורשת? מה עם זכויות של ציבור דתי?

לגישתו של היו"ר, אני רוצה שיוקצב לפחות 3 מיליון שקלים לרשת מורשת ישראל.

הם עולים חדשים?

יש עולים חדשים רבים שהם רוצים לשמוע מורשת. יש בהם הרבה עולים. הם באים מארצות דוברות אנגלית והם רוצים לשמוע שידורי מורשת ישראל.

אנחנו מדברים על קבוצות של עולים.

דיברתם על-כך שהחוק הזה הוא ל-40 שנה. זה לא רציני. אם מסתכלים היום על הרכב העולים במדינת ישראל, הרכב העולים הוא ברובו הגדול, אנגלית, צרפתית, רוסית ויש גם ספרדית. זה לא רציני. דיברנו על חוק ל-40 שנה. רוצים לקבע משהו שעוד כמה שנים הוא לא רלוונטי.

חבר הכנסת מילר, אפשר להציע הצעה?

אבל אנחנו הצבענו כבר.

אני יודעת, אבל בכל זאת.

לא.

עזבי, זה לא מעניין אותו. זאת פוליטיקה, כבר 20 שנה אין עולים חדשים.

אנחנו הבנו טוב מאוד מה הקו של סיעת עצמאות כלפי דוברי רוסית. זה בסדר גמור, אין בעיה.

זאת בדיוק הדמגוגיה הפוליטית של כל המהלך הזה. אנחנו מתייחסים לישראלים ואם מסתכלים היום על הרכב העלייה, הרכב העלייה הוא אנגלית, צרפתית, רוסית ולא בפרופורציות שאתם מדברים עליה.

חברת הכנסת וילף, אני הייתי מוכן ששום כסף לא ייצבע אבל מרגע שנצבע כסף לקבוצת עולים מסוימת, האתיופים לא יהיו מקופחים.

לא צריך לצבוע כסף בכלל.

אי-אפשר לחשוד בי או בליכוד שהוא מייצג אתיופים.

דיברתם על חוק ל-40 שנה. זה לא רציני לשים דבר כזה בחוק שמוגדר ל-40 שנה. זה לא רציני. כל ניסיון לעשות מזה הון פוליטי הוא כמובן ברור אבל זה לא רציני מבחינת העבודה המקצועית על החוק הזה.

אנחנו נשקול לגבי טווח הזמן.

אפשר להציע הצעה בכל זאת?

אני אבקש להצביע על ההצעה שלי.

קודם כל מצביעים על ההצעה שלי לגבי האתיופים.


מי בעד ההצעה? חברת הכנסת וילף, מה לגבי ההצעה לגבי האמהרית?

שוב, אני בעד שלא ייצבע שום דבר.

את יכולה לא להשתתף בהצבעה או להימנע.

אני לא אשתתף כי ההצעה שלי היא לא לצבוע.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

אושר פה אחד הנושא של האמהרית.

עכשיו ההצעה של חבר הכנסת אייכלר.

להקצות 3 מיליון שקלים לשידורי מורשת ישראל.

אני רוצה להבין מה זה שידורי מורשת ישראל.

יש שידורי רדיו מורשת.

מה עמדת האוצר?

נכון להיום יש רשת א' מחולקת לשניים. מהבוקר עד 16:00 זאת רשת א', תכניות שעוסקות בתרבות וציבור המבוגרים בישראל. מ-16:00 יש רדיו מורשת. זאת תמונת המצב. אתה לא יכול לצבוע רשת ולייצר רשת מורשת שהיא חצי יום על אותו תדר.

מורשת משרתת קבוצות עולים?

יש הרבה עולים דתיים שרוצים לשמוע שידורי מורשת.

על איזה סדר גודל של אוכלוסייה מדובר?

לדעתי הם יותר מאשר האתיופים האתיופים. יש כאלה שבאים מצרפת ואנגליה וגרים בארץ והם רוצים לשמוע שידורי מורשת ישראל.

מטען צד הם הכניסו לכאן.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת אייכלר? אתה מבין שהממשלה מתנגדת להצעה שלך.

אני תמכתי בהצעה של האמהרית. אני לא יודע למה אצלך האמהרים חשובים יותר ממורשת ישראל.

בהקשר לנקודה הזאת. גם רשתות אחרות, למשל רשת א', משדרת דברים שקשורים במורשת. הרשת תיהנה מהכסף הזה?

זה מה שאני רוצה.

אתה מדבר על שידורי מורשת ולא על רשת מורשת.

לא, לא, שידורי מורשת ישראל. אני לא נכנס למנגנון. אני מבקש שכל אלה שהצביעו בעד האתיופים ובשביל הרוסים, יצביעו בעד גם לזה.

הבעיה היא שהממשלה מתנגדת לסעיף הזה.

הממשלה התנגדה גם לסעיף - - -

לא.

הממשלה לא התנגדה? אז שיתנגדו ואני אגיש הסתייגות.

מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – 1

נגד – 1

נמנעים – 1

אייכלר בעד, אלכס מילר נגד ואני נמנע. לא היה רוב, ההצעה לא אושרה.

זה לא כך, יש קולות שקולים. אני צריכה להעלות את זה כגרסה.

עינת וילף, מה הצבעת?

אני לא משתתפת כי אני לא בעד צביעת התקציבים הזאת.

נמשיך הלאה ובינתיים נבדוק.

"רואה חשבון מבקר


23ח.

(א)
המועצה תמנה רואה חשבון מבקר לרשות שיבקר את הדוחות הכספיים של הרשות ויחווה את דעתו עליהם; על רואה החשבון המבקר שמונה לפי סעיף קטן זה, יחולו ההוראות לפי סעיפים 154(א) סיפה, 156 ו-160 עד 170 לחוק החברות, התשנ"ט–1999‏ בשינויים המחויבים, כאילו היתה הרשות חברה ציבורית.
(ב)
רואה החשבון המבקר ימונה לתקופה של ארבע שנים ואפשר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת, אחת בלבד."

אני אסביר את הסעיף. יש לי התלבטות קטנה ביחס לסעיף הזה.


רואה חשבון מבקר הוא זה שבודק את הדוחות הכספיים וזה נדרש נוכח העובדה שרשות השידור מנהלת תקציב לא קטן של כ-800 מיליון שקלים.


חוץ מזה אנחנו מחילים הוראות מחוק החברות על אותו רואה חשבון. אנחנו בודקים איזו נקודה ביחס לסעיף הזה ולכן אני מבקשת לא לסגור את הסעיף סופית או להצביע בכפוף.

אני מציעה שנדלג על הסעיף הזה.

"יועץ משפטי


23ט.


לרשות יהיה יועץ משפטי אשר יהיה עובד הרשות. "

למה זה בשורה אחת?


כך זה מוגדר בחברות ממשלתיות, בלי דרכי המינוי?

הוא עובד הרשות.

אין לו הגנה בפני פיטורין כמו יועץ משפטי של רשות מקומית, לדוגמה?

שקלנו את זה. בסופו של דבר זה היה בנוסח הקודם. הובע חשש שהנוסח שהכנסנו יכול לפגוע ולא לעזור. לכן אנחנו רק רוצים כרגע לקבע את אותם שומרי הסף והיועץ המשפטי הוא אחד מהם.

בדרך-כלל אתם מגנים על יועצים משפטיים, שייהנו מעצמאות וייהנו מהגנה מניסיון להדיח אותם שלא על רקע ענייני ולכן דורשים רוב מיוחס בתוך הגוף המדיח כדי לקבל החלטה כזאת.

הנושא הזה נדון במסגרת רוחבית לגבי המעמד שלהם. יש דיונים שמתנהלים לגבי יועצים משפטיים בכלל. לכן החלטנו להשאיר את זה כך וככל שיהיו החלטות לגבי יועצים משפטיים באופן רוחבי, זה כמובן יחול גם כאן.

יש פה חוק מפורש.


עורך דין שסיים עכשיו וקיבל תעודה, הוא יכול להיות יועץ משפטי של הרשות?

לא, מה פתאום.

למה לא? יש לי אחות, מספר רישיון 60,000 היא יכולה להיות יועצת.

אנחנו עובדים לפי הכללים בשירות המדינה.

יש כללים מה הדרישות מיועץ משפטי.

דרוש ניסיון.

למה לא לכתוב פה שדרוש ניסיון?

זה נכון לגבי עוד משרות ופה הכוונה והצורך היה לעגן את אותם תפקידים. לגבי איך אנחנו מעסיקים עובדים ברשות, תכף נגיע לסעיף 24, שם יש סעיף שעושה תיאומים לגבי משרות דומות בשירות המדינה.

אני ממש לא מבין מה ההבדל בין יועץ משפטי לבין מבקר פנימי. גם למבקר פנימי ישנם תקנות וכללים שחלים על כולם ובכל אופן, בסעיף הבא מדובר על 6 שנים לתקופת כהונה אחת. אני חושב שכאשר מדובר על יועץ משפטי לרשות שידור, ואני מדגיש את העובדה של רשות שידור, יועץ משפטי צריך להיות כמו כל האנשים המבקרים הבכירים האחרים. צריכה להיות רוטציה. לא יתכן שיהיה יועץ משפטי במשך עשרות שנים באותה רשות. הדבר הזה הוא לא טוב והוא לא תקין.


אני מבין שהולכים לעשות חוקים וכן הלאה. הכול טוב ויפה, אבל אם הולכים לעשות חוקים, אז למה בכלל לעשות משהו כאן שממנו משתמע שכל עוד החוק ההוא לא קיים, מה שקיים הוא שיהיה? הוא נותן פה "Carte Blanche " למצב שהוא ממש לא תקין מבחינה ציבורית.

קודם כל, אני מוחה על האמירה הזאת שזה לא תקין מבחינה ציבורית. ההחלטות לגבי יועצים משפטיים נמצאות בדיון מאוד רחב, כולל בדרגות הגבוהות ביותר, שיחולו באופן רוחבי על שירות המדינה. לכן אנחנו לא רוצים ליצור פה איזה סתירה ואחרי החלטות ממשלה והחלטות אחרות לבוא ולתקן את החוק. זה לא נדרש. החשיבות בדבר הזה היא לעגן את תפקידו של היועץ המשפטי. הוא עובד הרשות ואנחנו נגיע לסעיף 24 ונראה מה המשמעות של זה. יש תיאומים כנהוג בשירות המדינה וכך ייעשה גם לעניין הזה.

למה בביקורת פנימית את עושה בדיוק הפוך? יש חוק כללי ואתם עושים הפוך. מדוע בסעיף של הביקורת הפנימית אינכם אומרים אותו דבר?

לעניין הביקורת הפנימית יש חוק ספציפי ואנחנו עשינו כמה התאמות והחרפות כדי שהביקורת הפנימית תהיה חזקה יותר אפילו יותר ממה שקיים בדין הרגיל.

לכן היועץ המשפטי צריך אותו דבר.

איך הגעתם למצב כזה?

בדיוק עכשיו מתקיים דיון רחב ורב היקף עם מאבקים מפה עד להודעה חדשה לגבי העניין הזה.

אנחנו מדלגים על הסעיף הזה, אני לא מאשר אותו כך. לקראת הישיבה הבאה אני רוצה לבדוק.

אפשר לפחות לאשר את הסעיף כמו שהוא ואז להוסיף עליו?

לא. אני לא מוכן לאשר סעיף כזה של יועץ משפטי אלא אם כן מישהו ישכנע אותי או יסביר לי. להבנתי, זה נראה לי סעיף דק מידי.

אני מבין את ההתייחסות שלך הרי כל אחד רוצה שיהיה ייעוץ משפטי כמו שצריך לגוף ציבורי. נאמר פה שמתקיימים היום דיונים שייצרו מצב חדש לגמרי לגבי כל היועצים המשפטיים. אם יהיה דיון על מבקרי הפנים שיפתח את כל הדיון מחדש, אז אותו דבר תתבצע התאמה. זה לא בגלל שמישהו חושב שהביקורת הפנימית פחות חשובה מהייעוץ המשפטי.

אני רוצה לחשוב על זה.

אם רשות השידור היא כמו כל גוף אחר, הרי מדובר במקום הרבה יותר רגיש.

אין ויכוח שיש צורך שיהיה גורם חזק.

אבל כאן זה מחליש כי זה הופך למצב שפה יש לך גורם – באיזה מקום היועץ המשפטי היה צריך להיות ממונה על-ידי המועצה. מי קובע אם היועץ המשפטי ממלא את תפקידו? נניח שיועץ משפטי לא מצליח - - -

בכל מקרה הוא מתבצע בהליך מכרז.

והמכרז הוא מתחת למנכ"ל או מתחת למועצה? אם זה היום זה מתחת למנכ"ל ולא מתחת למועצה. האם זה תקין?

לא נכון, המנכ"ל הוא גם מתחת למועצה.

לא, אבל המכרז שקובע את עובדי הרשות ומי שממנה את עובדי הרשות זה המנכ"ל וזאת לא המועצה.

דנה, על איזה סעיף רצית לדלג?

דילגנו על 23ח.

רציתי שיתחילו עם 24 אבל אם אפשר להמשיך בינתיים, אפשר לשחרר את שרית לעניין המבקר הפנימי. שרית שפיגלשטיין ממשרד המשפטים עוסקת בענייני ביקורת פנימית. הבאתי אותה לפה לסיוע.

יש לנו רבע שעה עד לסיום הדיונים.

"מבקר פנימי


23י.


(א)
לרשות יהיה מבקר פנימי אשר יהיה עובד הרשות.


(ב)
תקופת כהונתו של המבקר הפנימי תהיה שש שנים בלבד.

(ג)
על אף האמור בסעיף 5ד בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, (להלן – חוק הביקורת הפנימית) הממונה על המבקר הפנימי יהיה יושב ראש המועצה.

(ד)
בנוסף לאמור בסעיף 7א לחוק הביקורת הפנימית, קביעת תכנית העבודה של המבקר הפנימי תיעשה לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של הרשות.

(ה)
בנוסף לאמור בסעיף 7ב לחוק הביקורת הפנימית, המועצה רשאית להטיל על המבקר הפנימי משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתכנית העבודה.


(ו)
בנוסף לאמור בסעיף 6 לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש דין וחשבון על ממצאיו למועצה ולוועדת הביקורת ובכלל זה דין וחשבון שנתי".

כמו שאמרנו עד עכשיו, גם המבקר הפנימי הוא פונקציה מאוד משמעותית בתוך רשות השידור. אנחנו מבקשים פה לבוא ולחזק ולשפר את מעמד המבקר הפנימי.


אני רוצה להבהיר משהו עוד לפני שזה נאמר. אם יש פה טענה שאנחנו מחלישים בזאת את המבקר הפנימי, אז אפשר למשוך בכלל את הסעיף.

מבקרת הרשות נמצאת כאן?

כן.

הסעיף הזה נועד לחזק את מעמדו. זה בנוסף וההערות פה הן מחמירות יותר ביחס לחוק הביקורת הפנימית. חוק הביקורת הפנימית ממשיך לחול כפי שחל עד היום על תפקידו של המבקר הפנימי.

ראשית, זה לא כתוב.

זה לא כתוב כי זה חל "As is". זה רק יפגע במעמדו. בנוסף, הוספנו הוראות נוספות שנועדו אף הן לרומם ולחזק את מעמדה של הביקורת הפנימית בתוך רשות השידור.


זה חשוב לי להבהיר, זה נאמר בפרוטוקול.

זה נשאר בפרוטוקול.

מבקרת רשות השידור, מהן ההערות שלך?

מניסיוני ברמת השטח וגם לגבי מבקרים אחרים, כל ההצלחה והתרומה לארגון של מבקרים נובע בעצם מהכרת המערכת לאורך שנים. לכן יש חשיבות ויש יתרון גדול למבקר שמכיר את השטח ברמה של שנים.


אני רוצה לדעת ולקבל הנמקות. באף משרד ממשלתי אין הגבלת כהונה למבקרים.

זה נכון?

צודקת המבקרת במובן הזה שהסעיף הזה הוא חדשני.


אני שוב רוצה להזכיר ודיברנו על זה אגב הכהונה של חבר מועצה. הדילמה היתה איך אנחנו משמרים את אי תלותו של אותו מבקר פנימי.

זה בדיוק הפוך.

תני לי לסיים.

המבקר הפנימי אמור לבקר את הארגון. מבקר פנימי שמכהן בתפקידו – כמובן שהכוונה לא אליך – אבל יש חשש שאם אותו אדם נמצא בארגון במשך הרבה מאוד שנים הוא מאבד את אי התלות שלו והוא נהיה חלק מהארגון. כמו שאמרנו לעניין חבר מועצה, יש את שאלת המקצועיות אל מול שאלת אי התלות. המבקר הפנימי, שהוא המבקר היחיד, הוא המבקר שאמור להסב את תשומת לב המועצה לעניין ליקויים בהתנהלות הארגון, אי התלות שלו היא מאוד חשובה.

זה נכון שזה בא במחיר המומחיות מכיוון שאם יש חילופים, אז כמובן שמגיע אדם חדש לארגון. מהצד השני, בדומה לקדנציה של חבר מועצה, איך משמרים את אי תלותו. פה ההכרעה היא לכיוון האי התלות. צודקת המבקרת במובן הזה שזאת הוראה ייחודית.

יש פה חשש למגמתיות כדי להכשיל ולהגביל.

ממש לא. אני ממש מבקשת שזה לא ייאמר אפילו לפרוטוקול. אני ממש מבקשת להסתייג מהאמירה הזאת. אין פה שום כוונה להכשיל ואין פה שום כוונה לפגוע.

אמרת שהמבקרים האחרים לא מוגבלים, אנחנו ניקח את זה בחשבון.

לא במשרדים ממשלתיים וגם לא בחברות ממשלתיות. יש פה גם את עמדת לשכת המבקרים.

מייד נשמע אותם.

אני רוצה להעיר שזה לא חל על המבקר הפנימי המכהן.

זה לא משנה. דיברתי גם באופן כללי על מבקרים שאני מכירה בשטח. התרומה שלהם לארגון היא בזכות והיתרון שלהם הוא בניסיון רב שנים של היכרות עם הפעילות.

את מעירה רק לגבי משך התקופה?

יש סעיפים נוספים בחוק הזה, שהם לא מותאמים ושונים מחוק הביקורת הפנימית. הייתי רוצה שמר שנבל יציג את הנושא.

אני נציג לשכת המבקרים הפנימיים. הפנייה שלנו היא למחוק את הסעיפים הנוגעים לביקורת פנימית מהצעת החוק. רשות השידור הינה גוף ציבורי כהגדרתו בחוק הביקורת הפנימית.

אתה לא רוצה שיהיה מבקר פנימי?

לא, אני ממשיך.


רשות השידור כהגדרה הינו גוף ציבורי כהגדרתו בחוק הביקורת הפנימית ורשות השידור הינה מפעל או מוסד של המדינה ולכן חוק הביקורת הפנימית חל עליה. חל עליה חוק הביקורת הפנימית.


לכן, אין צורך ויש הוראות מיוחדות לענייני ביקורת פנימית בכל מקום שהוא בחוק הביקורת הפנימית ולכן אין מקום לעשות קטע נפרד לרשות השידור.


אין שום היגיון בעולם שיהיו הוראות לביקורת פנימית ברשות השידור, בשונה מרשות שדות התעופה או רשות הנמלים או גוף אחר.

מה כתוב ברשות הנמלים?

לא כתוב שום דבר. בחוק הביקורת הפנימית כתוב רשימת הגופים שעליהם חלה הביקורת הפנימית.

אדוני לא רוצה לחזק את מעמדו של המבקר הפנימי? לא רוצה לחזק את מעמדו של המבקר הפנימי?

זה לא מחזק.

במה אני מחזק?


גברתי הנאווה תני לי לסיים ואני אגיד לך מה מחזק ומה לא מחזק, אם בכלל. אם רוצים לשנות הוראות בנושאים של מבקר פנימי, אז שיגישו הצעות לתיקון חוק הביקורת הפנימית. ישנן 3 הצעות, כולל אחת של חבר הכנסת אילטוב לתיקון חוק הביקורת הפנימית.


ישנם נושאים שהם פוגעים.

מה פוגע?

אחד, הנושא של הגבלת תקופת כהונה ועל זה היה דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה. היה דיון ארוך במספר סיבובים בנושא של חוזר רשות החברות הממשלתיות שניסו להעביר אותו מסר לעניין של הגבלת תקופת כהונה ובסופו של דבר רשות החברות הממשלתיות הורידה את הנושא הזה של הגבלת תקופת כהונה מתוך שהגיעו למסקנה שהדבר פוגע. הדבר פוגע כי מבקר פנימי שהוא עובד לתקופה מסוימת מלכתחילה, למרות כל הטענות שהוא יהיה חלק מהארגון. נכון, מבקר פנימי הוא חלק מהארגון. ביקורת פנימית היא על-ידי הארגון, בתוך הארגון ולמען הארגון. הוא פנימי, הוא לא חיצוני, בשונה ממבקר המדינה.


גם מבקר המדינה, בזמנו, בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה הביע את דעתו בנושא הזה. יותר מזה, אני יכול להגיד שעכשיו יש בדיקת רוחב של מבקר המדינה בנושא של ביקורת פנימית ואין טעם לקבוע כללים שבסופו של דבר יסתרו את ההמלצות האלה.


מבקר פנימי שמוגבל בתקופת כהונה הוא יהיה "ילד טוב ירושלים" מפני שהוא יצטרך בסופו של דבר את ההמלצות של המבוקרים שלו, כשהוא ילך לחפש מקום עבודה אחר.


נושא נוסף שפוגע. יש פה סעיף שאפשר להטיל עליו מטלות. מאשרים לו תכנית עבודה על-ידי ועדת הביקורת והמועצה. אפשר להטיל עליו מטלות בלי להקדיש לו אמצעים מקבילים? זאת סטייה מתכנית העבודה.

גם היום זה כך בחוק.

כיוון שיש חוק ביקורת פנימית שמגדיר בכל מקום את הביקורת הפנימית, כל תיקון בנושא הזה צריך להיות דרך אותו מסלול של חוק הביקורת הפנימית.

אתה רוצה שחוק הביקורת הפנימית יחול על רשות השידור.

הוא חל כך וכך.

הוא חל ממילא.

אם לשנות, לשנות לכל הרוחב.

אני ממש מתפלאת. עד עכשיו לא התפלאתי אבל עכשיו אני מתפלאת. זאת הוראה שנועדה לחזק. אני רוצה להסביר מה התוספות על חוק הביקורת הפנימית, כל השינויים שהם אקוטיים.


ראשית, לפי חוק הביקורת הפנימית, הממונה על המבקר הפנימי יכול להיות או היושב ראש, שם הדירקטוריון ופה מדובר על מועצה או המנכ"ל. פה אנחנו אומרים שבניגוד לשם, פה זה רק היושב ראש.

זה תיקון שאפשר לעשות בתקנון של רשות השידור ולא צריך דבר חקיקה.

ממש לא. אין תקנון לרשות השידור. אין תקנון במובן של חברה.

גם אם יש לך חוק הביקורת הפנימית שחל ואת הולכת ומשנה אותו לגבי גוף מסוים, את חייבת לעשות את זה בחקיקה. את לא יכולה לעשות את זה בתקנון שסותר את חוק הביקורת הפנימית.

הוא לא סותר. חוק הביקורת הפנימית נותן את האפשרות. זה לא סותר, זה נותן את האפשרות.

אם אנחנו קובעים שיושב ראש המועצה הוא הגורם שממונה על המבקר הפנימי, הוספנו פה שהוא יתייעץ עם המנכ"ל לגבי קביעת תכנית העבודה. זה השינוי השני שגובר על חוק הביקורת הפנימית.


הדבר השלישי הוא, זה שהמועצה רשאית להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית. למה? כי אם רואים שיש איזו בעיה או ליקוי, המועצה מטילה על המבקר הפנימי לבוא ולבדוק את אותו הדבר.


אם יש פה טענה לגבי מה שהעלית, אפשר להוסיף בסוף שכל זה ייעשה בשים לתכנית העבודה. כדי שזה לא יגרע מתכנית העבודה.

יגידו: שימו ואנחנו עוברים הלאה.

אני רוצה להסביר תיקון נוסף שפוגע מאוד במבקר הפנימי. התיקון הנוסף הוא שצריך להגיש דין וחשבון למועצה ולוועדת הביקורת ובכלל זה לתת דין וחשבון שנתי. זה כל התיקונים. אני שמה בצד לשנייה את עניין הכהונה. אלו כל התיקונים שיש שגוברים על חוק הביקורת הפנימית.

זמננו תם. עד הישיבה הבאה תנסו לראות אם אתם יכולים להגיע להסכמות.

הישיבה הבאה תחודש היום ב-17:30. הודענו בישיבה הקודמת שהישיבה היום תהיה ארוכה ותתחדש אחרי המליאה. לכן היא תחודש בשעה 17:30. מזכירות הוועדה לא תפיץ הזמנה חדשה ותכין אישורי כניסה לכל מי שהשתתף היום בדיון בלי צורך להזמין באופן פרטני.


הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:45)