הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
25
ועדת הכלכלה

23.5.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 511

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני י"ט באייר התשע"א (23 במאי 2011) בשעה 11:10

הצעת חוק לתיקון פקודת השטרות (מס' 5) (הנפקת פנקסי שיקים המשורטטים

למוטב בלבד), התש"ע-2010. של חה"כ פניה קירשנבאום וקבוצת חברי כנסת.

(פ/1905).

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

עו"ד אסף תכלת – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יערה אייזן – מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד רונן ניסים – עוזר ליועץ המשפטי, בנק ישראל

טל הראל – מנהלת יחידת הסדרה, בנק ישראל

הימין רייש נעמי – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד התמ"ת

טיבי רבינוביץ' – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

עו"ד מיקי טמיר – ייעוץ משפטי, איגוד הבנקים

רונן רגב כביר – סמנכ"ל מחקר, ארגון אמון הציבור

עו"ד מיכל שמואלי – רשות התאגידים

יהודה כהן – מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

אריה כהן – סמנכ"ל רשות אכיפה וגבייה

עו"ד ענת הר אבן – ייעוץ משפטי, רשות לאכיפה וגבייה

רן מלמד – סמנכ"ל עמותת ידיד

חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים

ניר ימין

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק לתיקון פקודת השטרות (מס' 5) (הנפקת פנקסי שיקים המשורטטים

למוטב בלבד), התש"ע-2010

בוקר טוב. אנחנו פותחים ישיבה שנייה היום של ועדת הכלכלה בעניין הצעת חוק לתיקון פקודת השטרות (מס' 5) (הנפקת פנקסי שיקים המשורטטים למוטב בלבד), התש"ע-2010, של חברי הכנסת פניה קירשנבאום, אברהם מיכאלי, רוברט אילטוב, אורי אורבך, חמד עמאר, דוד רותם, ליה שמטוב, אנסטסיה מיכאלי וציון פיניאן. בקיצור, של ישראל ביתנו.

ציון פיניאן לא בישראל ביתנו וגם אברהם מיכאלי לא. אבל כן, רוב הסיעה תומכת.

מה שחשוב הוא שזאת הצעה חיובית, ונסיים אותה היום, לדעתי. היא אושרה בקריאה ראשונה ב-6 ביוני 2010. היום אנחנו מקיימים דיון הכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, וזה בעצם האישור הסופי של החוק. אני אתן בפתח הדברים את זכות הדיבור ליוזמת הראשית של הצעת החוק, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, להציג איפה הדברים עומדים, מהי הצעת החוק ואיך מתקדמים.

תודה, אדוני היושב ראש. הכוונה הראשונה שיהיה כברירת מחדל צ'ק "למוטב בלבד". כמובן, מי שמעוניין ויודיע לבנק, יכול לקבל גם צ'קים רגילים. המטרה היא למנוע מסחר בצ'קים אישיים כי אנשים לא מודעים לכך שצ'ק שהם מוציאים לספק שירות או לכל חברה אחרת זה בעצם כמו כסף מזומן.

בהחלט אפשר לראות שבין קריאה ראשונה לבין הכנה לקריאה שנייה ושלישית לקחת כמעט שנה, וזה היה על מנת להגיע להסכמה עם כל הגורמים, כפי שהתחייבנו בוועדת שרים לענייני חקיקה.

היום אנחנו נמצאים במצב של הסכמה בין כולם גם על המיקום של החוק, גם על הגורמים שלהם זה נוגע. החוק הוא חשוב, במיוחד למשקי בית פרטיים שעליהם אנחנו מדברים בחוק הזה. זה עוד נדבך אחד בטיפול בענייני הגנת זכויות הצרכן.

החוק שלך בא להגן על מקרים כמו שקרה בגן האירועים "אורנים" שפשט את הרגל, אנשים הזמינו אירועים, העבירו את הצ'קים שלהם – הם לא קיבלו אירוע, אבל שילמו את הצ'ק.

בדיוק. החוק הזה נולד אחרי האירוע בגן האירועים הזה. משם בא הרעיון. אנחנו מודעים לכך ששם זה בלט במיוחד כי שיחק שם הרבה כסף, אבל הרבה פעמים הלקוחות מגיעים אפילו לחנות המכולת, קונים משהו – עזוב, לא למכולת כי שם אתה מקבל - - -

רהיטים. כל הדברים שיש זמן אספקה עליהם.

בדיוק. רהיטים, שהצ'ק הוא לא גדול – 2,000 שקל. אז אתה לא מקבל את השירות, לא מקבל את הסחורה- -

עסקה מתמשכת.

בדיוק. אז אתה לא מקבל את השירות, לא מקבל את הסחורה, הצ'ק כבר לא נמצא אצל סוכן, זה כבר מזמן עבר את הידיים. לדעתי, החוק הזה בא לפתור את הלקונה הזאת.

שאלה אחרונה: הנוסח שהוצג אתמול בערב ממשרד המשפטים מקובל?

מקובל.

אפשר להתקדם הלאה.

אני מהתאחדות התעשיינים. אנחנו מבינים את העניין של משקי הבית ואת המטרות של הצעת החוק הזאת. יחד עם זאת העלינו בישיבה הקודמת את העניין שהפצנו את זה בין מפעלים קטנים ובינוניים, ועלה שם החשש של עסקים קטנים שהבנקים לא יראו בצ'קים משורטטים בטוחות; או יראו בהם בטוחות בעייתיות ותהיה להם בעיה של קבלת האשראי. זה עלה בישיבה הקודמת, הבנקים אז לא התייחסו לעניין, היו אמורים להתייחס. אני מבין שיש אפשרות ללקוח להגיד שהוא רוצה לקבל גם פנקס כזה, אבל כעסק קטן יש לו פחות יכולת להשפיע על מי שנותן לו את הצ'ק ולהגיד לו לתת את הצ'ק כזה או כזה. אז עלה החשש לפגיעה בעסקים הקטנים מזווית ראייה שהבנקים לא יראו בזה כ- - -

זאת המטרה של החוק: להבין שצ'קים כאלה שהלקוח נותן לא נועדו להיות ביטחון. הוא לא מקבל ביטחון לקבל את המוצר או את השירות. זה לא שבית עסק נתן לו ערבות, כמו בחוק המכר, שהוא יספק לו את השירות, ואז אתה אומר שזה דבר מול דבר. הוא לא מובטח, וגם הבנק צריך להסתכל על זה באותה מידה ויכמת את הסיכונים. אין ברירה, אי אפשר לרבע פה את המעגל במקרה הזה.

אני מאמון הציבור. אני רוצה לחדד עוד נקודה בהמשך לדברי היושב ראש: אין שום חשש שלקוח שיבחר בצ'קים סחירים, צ'קים שאינם "למוטב בלבד", הבנק ימנע ממנו את זה; נהפוך הוא – אמון הציבור מקדם את הנושא הזה הרבה שנים, יודע שהבנקים לא מנסים ללחוץ על לקוחות לקחת צ'קים למוטב בלבד. הבעיה העיקרית אצל הלקוחות היא שהם לא מודעים, הם לא יודעים. אנחנו מקבלים כמויות עצומות של תלונות של לקוחות שלא יודעים בכלל מה זה צ'ק "למוטב בלבד", איך מגדירים אותו כצ'ק "למוטב בלבד", מה ההבדל בזכויות שלהם, איזה סיכון; וצריך לזכור שמדובר בסיכון כפול – גם סיכון של כספם וגם סיכון של חשיפה להליכי גבייה, אם אחרי זה צד שלישי קיבל את הצ'ק ומעביר אותו להוצאה לפועל. לכן אנחנו לא רואים מנוס מהעניין, לא מדובר פה בחיוב הלקוח לקבל צ'קים "למוטב בלבד". תהיה לו עדיין הזכות המלאה לבקש צ'קים סחירים. כאשר הוא ירצה הוא יכול גם לבקש פנקס אחד כזה ופנקס אחד כזה, ולבחור, לפי העניין, באיזה מהם הוא רוצה לעשות שימוש.

תודה רבה.


בבקשה.

אני סמנכ"ל עמותת ידיד. אני רוצה לברך את חברת הכנסת קירשנבאום ואת חברי הכנסת שהעלו את ההצעה שאני שמח להגיד שיצא לי לכתוב אותה כבר לפני שנתיים. הרציונל שעמד מאחוריה הוא לעשות הבדל בין חנויות מכולת שבהן אתה רושם ומתגלגל מחודש לחודש, והם זקוקים באמת אולי לגלגל צ'קים לבין העסקים שדורשים ממך צ'קים מראש בתשלומים ובעצם לא נותנים ערבות כלשהי עבור התשלומים האלה. הצעת החוק, כמו שהיא כתובה כאן, מאזנת בין הדברים. צריך לחשוב איך עושים הסברה נכונה.

ראיתי שכבר התחלתם.

אנחנו כבר התחלנו בהסברה. אנחנו מחלקים את זה. צריך לעשות עוד הרבה יותר, ויכול להיות שצריך לבקש ממשרד התמ"ת שאחראי על נושא הצרכנות, לעשות קמפיין על הנושא הזה, ברגע שהחוק הזה יעבור, כמו שהוא עשה עם עמלות הבנקים ועם החזרים כספיים, כדי שהציבור יהיה מודע לזכויות שלו, ומה הוא צריך לעשות.

אני שמעתי ממך שכתבת את החוק הזה, אני לא ראיתי אותו מעולם. החוק שמובא לכאן נכתב על-ידנו- -

אין בעיה.

- - אבל אם יש לך עוד חוקים כאלה שבאים להגן על הצרכן נשמח לראות אותם ולבחון אותם. אני גם בטוחה שבנקים יעשו על כך בעצמם תוכנית הסברה כי גם זה חשוב לבנקים. בהקשר הזה עלה הנושא של עסקים קטנים וביטחונות. אני בטוחה שהבנקים ייכנסו וייתנו הסבר. יש לציין שכבר יש סיכום עם המערכת הבנקאית שכשבאים להזמין את פנקסי הצ'קים הם מסבירים כבר תוך כדי תהליך ההזמנה את החשיבות של "למוטב בלבד". לכן אני בטוחה שמערכת בנקאית תיערך לזה.

בבקשה.

אני מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועי בישראל. צר לי שלומדים את החוק מהנושא הזה של "גן אורנים". אולי היו לומדים את זה מזה שהרסו גני אירועים ואף אחד לא נפגע, ולכולם הוחזרו הכספים. על אדם חריג שברח מן הארץ – אין ללמוד ממנו- -

זה היה טריגר.

את זה אתה אומר כמי שמייצג גני אירועים.

ברור.

אנחנו דיברנו על מקרה ספציפי, לא השלכנו על גני אירועים.

לא, כי היא אומרת "גן אירועים"- -

לא, זה היה הטריגר.

- - גני אירועים שנהרסו בין לילה- -

זה הציף את הבעיה.

- - קיבלו את כל הכספים שלהם עד השקל האחרון.

כל נפגעי "גן אורנים" קיבלו את כל הכספים?

לא, אני מדבר על גני אירועים אחרים שהוסרו, כמו "גן השקמים", "גני סגולה" ואחרים. לא שמעת שמישהו נפגע- -

זה העניין.

לנושא עצמו: בכל נושא מערך התשלומים של מתנות מנוהל על-ידי צ'קים. בעלי אולמות מקבלים את הצ'קים ובזה מחשבנים. כיום יהיה מעגל אחר, זאת אומרת היות שהצ'קים לא יהיו סחירים – אין בהם מה לעשות, ובעל האירוע יצטרך להביא לפני האירוע את כל מלוא הכסף לבעל האולם כדי להבטיח את עצמו. אחרת מה שיקרה הוא שבעל האירוע ייקח את כל הצ'קים, ולמחרת אין צ'קים, ובעל האירוע נעלם. לכן ללקוחות שנתנו להם קרדיט – תהיה להם בעיה לשלם את מלוא הכסף קודם.

אני לא הבנתי מה הבעיה. אם אני מתחתן, הצ'קים שיש בכספת זה של בעל האולם?

הוא מביא אותם בסוף האירוע, ואז סופרים את הכסף- -

אני חייב למסור את זה?

לא- -

אם אתה תמסור את זה ביום למחרת? ולמה כשאני קונה שירות, והספק אומר לי לשלם היום ושאקבל את הסחורה כעבור שבועיים אני מאמינה לו, וכשאני מזמינה אולם אירועים אתה חושב שאני עושה היום חתונה, ומחר אני בורחת לחו"ל? למה אין אותו אמון הדדי בינך לבין לקוח שלך?

מישהו שקיבל את האירוע – בסוף האירוע זה מה שיקרה כרגע. כי אם לא קיבלתי - - -

למה? אפשר לחכות יומיים-שלושה או אפילו ביום למחרת שיפקידו צ'קים. צ'ק לא סחיר – יעבירו לך באותו יום אם הם העבירו; יפקידו צ'קים לחשבון שלהם, ולך יביאו צ'ק לא מזומן בעוד יומיים. אתם צריכים לסמוך על הלקוחות שלכם בדיוק כמו שהלקוחות סומכים על הספקים.

הניסיון בעבר היה שלקוח לא נכנס לאולם, לא שילם את מלוא הכספים. היו תקופות ששילמו את מלוא הכסף לפני האירוע מכיוון שלא היה מה להבטיח. עכשיו יש לי צ'ק גדול, ולמחרת אין פירעון. הסיכונים שלי הם על צ'קים קטנים, אני יכול לבדוק צ'ק-צ'ק. אבל אם אני לוקח סיכון של 150 אלף צ'ק, ולמחרת אין פירעון – אני בברוך גדול. חמישה כאלה בחודש – חבל, אני יכול לסגור את העסק וללכת. לכן רמת הסיכון תהיה גבוהה, בעלי אולמות יצטרכו לקחת את זה בחשבון, להקשות כרגע על הלקוח; הביטחונות יהיו ערבויות של אנשים. לא צ'קים קטנים שהיו ניתנים לפירעון.

אז מה אתה מציע? נניח שבאמת הייתה בעיה.

בחודש מלא בלי חגים יש 22 אירועים פחות או יותר. אם הוא אומר שחמישה מהם לא משלמים זה אומר ש-25% מאוכלוסיית ישראל הם גנבים ושקרנים.

אני לא אמרתי.

אבל זה מה שיוצא.

לא אמרתי. רק תקלות שיכולות לקרות. חברים, זה יכול לשנות את כל המצב. קחו בחשבון שהלקוח יצטרך להביא ביטחונות אחרים, ערבויות שטרות כדי להבטיח את הצ'ק של היום למחרת.

הבעיה היא שעומד פה אינטרס הרבה יותר רחב.

אנחנו מדברים על אולמות אירועים, על סחר שמתנהל עם הצ'קים האלה. היום יש לי אירוע – יש לי צ'ק באוטו שאני צריך לתת אותו.

הערות נוספות יש? בבקשה.

אם אפשר להבהיר כי לדעתי יש כאן קצת בלבול לגבי משמעות הצעת החוק ואיזה הגנות היא נותנת.

הצעת החוק לא מבטלת את חוק השטרות, היא לא מבטלת את ההגנות שיש לאוחז כשורה בשטר שסיפק את המוצר או את השירות, ועכשיו יש בידו שטר, ואם השטר הזה לא נפרע עומדים לרשותו הכלים לגבות את התשלום. אגב, בדיוק אותם כלים שעומדים לרשות צד שלישי, הרי אין פה הבדל מהותי. גם אם אני סחרתי בצ'ק, העברתי אותו למישהו אחר, והצ'ק בוטל – בדיוק אותם דברים יצטרך אותו צד שלישי לעשות: לפנות להוצאה לפועל או לכל הליך גבייה אחר כדי לקבל את כספו. ההגנה המהותית שקיימת פה היא הגנה ממצב שבו נוצרת הפרדה בין מי שמחזיק בשטר לבין מי שאמור – ומה האחריות – של מי שמספק את המוצר. אני עכשיו סיפקתי לגן האירועים צ'ק – בסופו של דבר לא היה אירוע כי גן האירועים, לצורך העניין, נסגר, אבל גן האירועים כבר העביר לצד שלישי את הצ'ק. המצב הנוכחי הוא שאם זה צ'ק סחיר אז אותו צד שלישי יכול להעביר את הצ'ק לגבייה, זה לא משנה לו בכלל שאני לא קיבלתי את התמורה.

הבעיה היחידה של אותו גן אירועים או של אותו עסק היא במצב שבו הוא רוצה לגבות את הכסף כאשר הוא לא סיפק את התמורה. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע פה. אנחנו רוצים למנוע מצב שהציבור, בגלל חוסר מודעות למשמעות של צ'ק סחיר ולא סחיר ואיך עושים את זה – גם משלם את הכסף וגם לא מקבל את התמורה, ועוד פותחים לו תיק הוצאה לפועל כי הוא לא ידע, ומקבל מכתבים מאיימים מעורכי דין. לכן אין שום רלוונטיות לדברים שנאמרו פה- -

את זה הבנתי.

- - אותו צ'ק ואותן הגנות יהיו לך.

- - -

- - בהתקיים האירוע תוכל לנקוט אותם צעדים.

כשמשאירים 150 אלף שקל ואומרים לך למחרת "ביי, ביי", תרוץ לבתי משפט – בעלי אולמות לא ינהלו - - -

אותו דבר יקרה אם תיקח את 150 אלף השקל האלה ותיתן אותם לצד שלישי – גם הוא יצטרך לרוץ לבתי משפט. אין פה הבדל.

אני לא נותן. פשוט מאוד: לא קיבלתי – יתנהל מסחר אחר. אם זה מה שיקרה היום המדיניות תשתנה.

תודה. ברור שאנחנו הולכים לשנות את המדיניות.

גם כלפי הלקוח.

כלפי כולם.

הלקוח הקטן יצטרך לדעת שכשהוא בא להזמין אירוע, לפני האירוע הוא מביא את כל הכסף.

מה שהוא יסכם עם בעל האולם.

בסדר. כל המשחקים ישתנו.

אנחנו עוברים להקראה. אני מבין, שאנחנו קוראים את הנוסח המוסכם.

כן, אנחנו מקריאים את הנוסח המוסכם. אחד הדברים שלא דובר בהם והוסכם עם חברת הכנסת על שינוי האכסניה של התיקון לחוק. אנחנו חשבנו שיותר נכון מאשר לתקן פקודת השטרות שדנה על מהותו של שטר, להכניס את התיקון בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) שבעצם מדברת על חובותיו של בנק כלפי הלקוח שלו, לרבות בעניין הדפסת טפסי צ'קים, לפי התיקון. זהו השינוי הראשון בחוק. אני אעבור להקראה, ברשותך:

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון מס' 15)(הנפקת פנקסי שיקים המשורטטים למוטב בלבד), התשע"א – 2011

הוספת סעיף 5ג
1.
אחרי סעיף 5ב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981 (להלן – החוק העיקרי), יבוא:


5.ג: כתוב: "הנפקת פנקסי שיקים" – זאת טעות, צריך להיות "הנפקת טפסי שיקים".

זה המינוח שבנק ישראל משתמש בו? כי בפקודת השטרות השתמשנו - -

טוב, אני אתייחס אחרי שתסיים לקרוא.

זה לקוח מחוק שיקים ללא כיסוי. זאת הסיבה שהשתמשנו בהגדרה הזאת.


"הנפקת פנקסי שיקים"
5.ג.
(א)
תאגיד בנקאי המנפיק ללקוח יחיד טפסי שיקים, ינפיק לו טפסי שיקים משורטטים אשר מודפסים עליהם מראש מילים האוסרות על עבירותם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טפסי שיקים שאינם משורטטים כאמור.

"הנפקת טפסי שיקים"? מהמילה "טופס"?

כן.


(ב)

"שיק" - כהגדרתו בסעיף 73 לפקודת השטרות;

"יחיד" - מי שאינו תאגיד;



פה אנחנו מעוניינים להוסיף הוספה להבהרה שנדבר עליה בהמשך.


"תאגיד" – חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמנית או עמותה הרשומה בישראל."

סעיף קטן (א) שהוא למעשה הסעיף המהותי לוקח את ההגדרות מתוך ההוראה הקיימת כיום בהוראת ניהול בנקאי תקין 431 שדנה בהדפסת פנקסי צ'קים. למעשה, היא מעתיקה במידה רבה את אותו ניסוח, אלא שהיא הופכת את ברירת המחדל מהנפקת צ'ק שאינו משורטט להנפקת צ'ק משורטט כאשר מדובר בלקוח יחיד. לפיכך רצינו להרחיב ולא להגיד באיזו צורה הצ'ק יהיה משורטט. הבנקים יודעים לעשות את זה, על-פי הפסיקה הקיימת, לרבות פסק דין ציטיאט שהוזכר גם בדברי ההסבר להצעת החוק המקורית וגם בהמשך – יודעים איך לאסור את עבירותו של הצ'ק. לכן זה גם הניסוח שבו השתמשנו שהוא ניסוח מרחיב, לטעמנו,וגם יותר מדויק.

אולי צריך להבהיר מה הכוונה אם יירשם "למוטב בלבד", "לא סחיר", "לא עביר".

יירשם "למוטב בלבד" בקרוס כמו שרשום היום. הוראה 431, הוראת ניהול בנקאי תקין שנמצאת פה לפניי, נוקטת אותו ניסוח, אלא שהיא נוקטת ברירת מחדל הפוכה. היא אומרת בסעיף קטן (ב): "בנק המוסר פנקס צ'קים ללקוח לא יסרב לבקשת לקוח שניתנה מראש להדפיס עליהם מילים האוסרות על עבירותו של הצ'ק. כלומר הוא יעשה את זה אך ורק לבקשת הלקוח, והדרך הפרקטית שהוא עושה את זה היא באמצעות "קרוס" ו"למוטב בלבד".

יש עניין של "עבִירות", ויש עניין של "טהירות".

אני גם ארצה להתייחס לזה.

"למוטב בלבד" זה גם מונע את הטהירות. עבִירות אולי אפשר להשיג דרך דברים אחרים. אז אולי כדאי להבהיר את העניין הזה.

לפי הבנתנו ממה שהוסכם עם חברת הכנסת, אנחנו מעוניינים לחסום גם את העבירות הפורמלית וגם את העבירות המהותית.

נכון, אבל זה לא מספיק ברור.

על-פי הפסיקה, לרבות פסק דין ציטיאט, כמו שאמרתי, "למוטב בלבד" בין שני קווי אלכסון מקבילים בעצם פועל את שתי הפעולות.

נכון, אבל זה לא מוזכר פה.

לא מצוין שזה שני פסים שביניהם כתוב "למוטב בלבד". אז אולי זה כמו מה שאומרים שאם נכתוב אנחנו נשלול את כל השאלות בעתיד.

בהקשר הזה אני אגיד שצ'ק ככלל הוא סחיר. הסחירות שלו מורכבת, כפי שצוין כאן מאיגוד הבנקים, משני פרמטרים: עבירות וטהירות. להבנתי, צ'ק לא יכול להיות טהיר בלי שהוא עביר. ממילא אם אני לא יכול להעביר אותו, ואני לא יכול להסב אותו אין לו יכולת להיות טהיר. לא יכול להיות שלנעבר יהיו יותר זכויות מאשר יש למעביר כי ממילא אני לא יכול להעביר אותו. זה ככה נראה לי על פניו. אבל אני מסכים איתך שיש הבדל בין שני המינוחים האלה וצריך להכיר בכך שזה שונה ממה שאת הצעת שביקשת במפורש לכתוב את הביטוי "למוטב בלבד".

שנותן את הכול.

יחד עם - - -

בדברי ההסבר זאת הכוונה.

נכון. זאת הצעת החוק, וכפי שאמרה חברת הכנסת קירשנבאום, היו משאים ומתנים כי היא התחייבה לקדם את הצעת החוק בתיאום עם הממשלה, וזה מה שהיא עשתה במהלך הזמן האחרון מהמועד שבו הייתה הקריאה הראשונה ועד למועד הדיון בוועדה.


העניין השני שרציתי להתייחס אליו זה שאמנם בפסק דין ציטיאט נאמר שכשיש "קרוס" עם הביטוי "למוטב בלבד" הפרשנות היא שהצ'ק כולו עביר. אבל לא נאמר שיש דרכים אחרות לאסור על עבירותו של צ'ק, ולא ברור לי מה יקרה אם בעוד פרק זמן מסוים תשתנה ההלכה ויגידו שלא בהכרח "למוטב בלבד", אלא איזשהו ביטוי אחר שהפרקטיקה הנוהגת תגביל את העבירות שלו.

אני מסכימה עם מה שנאמר, אבל לכן אני חושבת שהמונח "עבירות" שהוא הרבה יותר רחב ויכול להתאים עצמו לשינויים בהגדרות, כמו שאתה ציינת, יותר מתאים, כפי שזה מנוסח פה.

אתם מסכימים למה שאמרתי לגבי היחס בין "עבירות" לבין "טיהור"? אתם גם חושבים שלא יכול להיות צ'ק שהוא טהיר ולא עביר כי ממילא אי אפשר להעביר אותו?

הנוסח הזה מקובל עלינו, על בנק ישראל.

ברור, אתם הצעתם אותו.

אבל גם לאור מה שאתה אמרת.

אני היועצת המשפטית של רשות האכיפה והגבייה של מערכת ההוצאה לפועל. כיום ערכאת הערעור על רשמי ההוצאה לפועל עברה לבית משפט השלום. לכן החשש שהמדיניות ביחס לצ'קים "למוטב בלבד" תשתנה, הוא זעום כי המצבים שיהיה בר"ע שנייה לעליון והיא תאושר כמעט לא קורים.

באופן תיאורטי לפחות.

דבר נוסף לגבי העבירות והסחירות – מערכת ההוצאה לפועל הוציאה לא מזמן הנחיה שצ'ק "למוטב בלבד" – הנפרע בלבד יכול להגיש אותו בהוצאה לפועל. כסגירת מעגל לכל ההלכות האחרות עם הקמת הרשות הפצנו הנחיות, וזאת אחת ההנחיות שהפצנו.

גם אתם סומכים את ידיכם על הנושא.

בוודאי ובוודאי.

אנחנו היינו רוצים להוסיף הערה אחרת שיכול להיות שלא תסמכו את ידיכם עליה. כאמור, הרציונל של החוק הזה הוא רציונל צרכני, וכדי למנוע בעיות בניהול עסקי תקין של עסקים אחרים אנחנו רצינו לצמצם אותו כמה שיותר לכיוון הצרכני של משקי בית. כאן אנחנו ניסינו למצוא את ההגדרה הכי מתאימה לעניין הזה, וכרגע השתמשנו במושג "יחיד" שמוגדר כמי שאינו תאגיד שהוא, לטעמנו, ופה הוער כבר לפני הדיון הזה שהוא מושג שעשוי להיות רחב מדי יחסית. לטעמנו, מכיוון שהוא כולל גם עוסקים מורשים שאינם תאגידים וכולל חשבונות משותפים היינו מציעים להיצמד לכוונה המקורית, כפי שהוסכמה - - -

איך תדעו להפריד את זה?

ההצעה שניתנה לנו גם באיגוד הבנקים היא: "יחיד" – "מי שאינו תאגיד ואינו עוסק מורשה ופטור על-פי מס ערך מוסף". אנחנו נצטרך לעבוד פה על ההגדרה.

מה זה אומר "פטור לפי חוק מס ערך מוסף"?

הכוונה היא שהוא פטור מהגשת - - -

כשמזמינים פנקסי צ'קים, הרי אתם שואלים מה מספר תעודת הזהות של בעל החשבון או מספר חברה. מי שמזמין על סמך תעודת זהות זה סימן שזה חשבון בנק שמנוהל באופן פרטי, שזה אישי שלו- -

לאו דווקא.

לאו דווקא? אם אני מזמינה לחברה אני לא נותנת ח"פ של החברה או משהו אחר? הרי אני לא יכולה לתת תעודת זהות שלי ולהזמין צ'קים לחברה.

ברור.

מה שצריך זה להפוך את ה"דיפולט"; שהדיפולט יהיה "לא סחיר", ומי שרוצה סחיר – שיבקש.

אבל זה מה שקורה בחוק.

זה החוק.

מה שמנסים לעשות פה זה רק למשקי בית. אני רוצה להתייחס לא רק למשקי בית.

אם עסק רוצה בלי קרוס שיבקש, מה הבעיה?

שיבקש.

העסקים מודעים יותר לבעיה הזאת, ואני מטפלת בצרכנים ולא בעסקים.

ברור, הדיפולט צריך להיות לכולם ולא רק למשקי הבית.

לא, אי אפשר.

ההנחה שלנו היא שהעסקים הם שחקנים יותר מתוחכמים, מודעים לתוצאות של הצ'ק, הם מעוניינים להשתמש בחלק מהיכולות של הצ'ק גם לשמש לביטחון נגד דברים כאלה. משום כך לא היינו רוצים לחשק אותם מראש בברירת מחדל שמשנה מהמצב הקיים, ואין לה תועלת עבורם.

אבל היום נותנים את זה לחברות אוטומטית כדיפולט.

לחברות יש בדרך כלל ייצוג משפטי, והם פחות תלויים. זה לא משק בית פרטי שצריך לשכור עורך דין או מישהו שייצג אותו.

- - -

תמיד שמורה האופציה למחוק "למוטב בלבד", נכון?

תמיד.

לא, לא, לא.

צ'ק פתוח – אפשר לשרטט; צ'ק - - - לא יכול לבטל. כן, זה אפשר.

ואם אתה כותב צ'ק "למוטב בלבד" אתה לא יכול למחוק אותו ולהפוך אותו לרגיל.

גם אני עם חתימה שלי לא יכול לשנות?

לא. אבל בצ'ק סחיר אתה כן יכול לכתוב "למוטב בלבד".

הבעיה שלדעתי קיימת פה היא בעיה פרקטית, לא בעיה עקרונית. אמון הציבור מסכים שלא פעם עסקים דווקא מעדיפים את הסחירות וגם עוסקים או עסקים קטנים מעדיפים את הסחירות של צ'קים, ויש להם יותר ידע ומודעות. זה חלק מהפרקטיקה שלהם – הם הרבה יותר מודעים. הבעיה הפרקטית היא שלא ברור לי איך בבנק יעשו הבחנה בין עוסק לבין יחיד שהוא אינו עוסק.

כשמקלידים את תעודת הזהות של אדם שפתח את החשבון בבנק כעוסק מורשה, המערכות כבר מכירות שזה עוסק מורשה.

התעוררה פה בעיה שכמה חברים העירו שהדבר הזה בכל זאת יפחית את הצ'קים שאפשר להשתמש בהם כבטוחות. אז אמרנו שמצד אחד רוצים להגן על משקי הבית, אבל אותו עורך דין שמנהל את העסק שלו כאדם פרטי, אבל הוא בעצם עוסק מורשה – לאו דווקא נזקק להגנה הזאת. אז אולי אפשר לצמצם את התחום, זה הכול. זאת המטרה של הרחבת ההגדרה.

שאלת המפתח היא שוב – השאלה הפרקטית. אם כפי שאת אומרת יש פה מצב מאוד ברור וחד בין מי שפטורים ממע"מ או עוסקים מורשים שיקבלו אז תרשים זרימה אחד שברירת המחדל היא צ'קים סחירים לבין מי שהוא יחיד שמזוהה לפי מספר זהות, אבל הוא לא עוסק מורשה – יקבל את ברירת המחדל של צ'קים לא סחירים – אז לפחות לנו אין התנגדות לזה. אני מאוד מקווה שימים יגידו שאכן כך זה קורה. כי אכן אין מחלוקת על כך, שעבור עוסק שידחפו לו קודם כול רק צ'קים לא סחירים זה לא בהכרח לטובתו. צריך לזכור, שגם חלק מהעוסקים לא תמיד באמת יודעים את המשמעות או יכולים לגלות אותה בדיעבד. אין פה מחלוקת, אבל יש פה שאלה פרקטית. את אומרת את זה בתור משהו חד-משמעי, אבל השאלה היא האם זה באמת חד-משמעי עד כדי כך.

כך מסרו לנו חברינו מהבנקים.

אבל במילא במועד הזמנת פנקסי הצ'קים תישאל שאלה. בכל מקרה החוק מחייב - -

השאלה נשאלת גם היום, גברתי.

לא נכון. הפרקטיקה קיימת בסופו של דבר.

לא בכל הבנקים.

- - -

אנחנו לא מדברים על רלוונטיות, אבל הפרקטיקה קיימת בסופו של דבר.

האפשרות קיימת. לא רק שהשאלה לעיתים לא נשאלת; גם כשהיא נשאלת מעט מאוד טורחים להבהיר מה המשמעות ומהם ההבדלים.

בטח לא לאוכלוסיות מוחלשות שעליהן בעצם הצעת החוק באה להגן.

זאת בעיה אמיתית. איך את רוצה להתקדם?

מה שכתוב כאן מקובל ולא צריך לשנות.

להוסיף "עוסק מורשה" הוא יעשה צ'ק סחיר – זה הכול.


לפני שאנחנו מתקדמים יש לי עוד שאלה אחת: תוך כמה זמן מיום ההצבעה החוק נכנס לתוקף, והאם נדרש להוסיף תקנות?

כרגע אין סעיף של התקנת תקנות כדי ליישם את החוק הזה. השאלה היא האם נדרש לבנקים פרק זמן להיערך ליישום החוק.

בהחלט, חד-משמעית. בהצעה המקורית זה היה שישה חודשים, אם אני לא טועה.

כרגע זה לא נמצא בהצעה, ולכן אם אתם רוצים אנחנו צריכים לציין את זה פה.

- - -

שישה חודשים.

זה הרבה.

זה הרבה. במילא המערכת מוכנה, היא יודעת לעשות את זה. זה רק להדרכה. אפשר פחות זמן, אבל אני לא רוצה להתכסח איתם.

אמנם ברור מבחינה משפטית, אבל כדאי להבהיר שבמונח "יחיד" מדובר על חשבונות משותפים של בני זוג. שיהיה ברור לפרוטוקול.

של יחידים.

מה ההחלטה של הוועדה לגבי מועד התחילה?

אפשר להצטמצם קצת מחצי שנה? אתם יכולים להצטמצם קצת? הרי זה לא שאתם צריכים להדפיס עכשיו צ'קים.

לא, אבל זאת המערכת המיכונית שנכנסת לכאן זה סיפור.

מה זאת אומרת, "המערכת המיכונית"?

אתם בעצמכם אומרים שברירת המחדל השתנתה פה.

זה הדפסות- -

הדפסות של מה? איזה הדפסות. אתם במילא מדפיסים גם את זה וגם את זה היום. הדבר היחידי שאתם צריכים לשנות זה מענה קו ששואל או הדרכה לפקידים שאמורים לשאול. זה משהו שאפשר לעשות; נדמה לי שאפשר לקבוע את 1 באוקטובר, וזה יהיה ממש זמן מכובד.

אנחנו ידענו על חצי שנה.

אני לא זוכר מתי פורסם מועד תחילה של חצי שנה – בהצעת חוק שפורסמה לקריאה ראשונה לא היה מועד תחילה בכלל.

כשהתחלנו להידבר עם הבנקים לקראת הישיבה בעניין הזה באמת התייחסנו לחצי שנה, וזה נראה זמן סביר.

לאחר התייעצות גם עם בנק ישראל וגם עם נציגי איגוד הבנקים אנחנו נוריד את התוספת שביקשנו, ונישאר עם נוסח שהודפס לפניכם: "היחיד – מי שאינו תאגיד".

אוקיי.

נשאיר את זה חצי שנה ולא ניכנס לתסבוכות. על - - - אני אעשה איתם מלחמה?

למה מלחמה, מה הבעיה להחליף- - -

הם טוענים שהם סיכמו עם הבנקים- -

לא, הם אמרו שהם סיכמו רק לגבי הגדרה של יחיד. כלומר הם מסכימים איתכם לא להוסיף להגדרה של יחיד מי שאינו עוסק מורשה.

חצי שנה זה נראה לי יותר מדי. זה משהו קטן וטכני.

דברים טכניים באמת לוקחים זמן.

זה לא משהו קטן. מערכות בנקאיות זה - -

מה צריך לשנות כאן?

אני לא יכול לתת לך תשובה חד-משמעית כי אני לא איש תפעול, אבל אני אומר לך במלוא האחריות שאנחנו בדקנו לקראת העניין הזה עם הבנקים.

היום המערכת יודעת להדפיס היום צ'ק משורטט, נכון?

כן.

זה מה שאנחנו דורשים.

וגם היום המערכת שואלת. הם טוענים שמוצע היום צ'ק משורטט.

אין פה ויכוח בכלל. זה יכול להיות גם ממחר בבוקר, ואם אני מגזים – שבוע. אני לא הולך לטווח הזמנים הזה, אבל חצי שנה זה מוגזם, זה לאבד זמן סתם. שלושה חודשים, לדעתי, זה מספיק.

1 באוקטובר.

מתי החגים?

באוקטובר.

סוף ספטמבר זה ראש השנה.

1 באוקטובר.

אז התחילה ב-1 באוקטובר 2011?

כן.

עורך דין תכלת צריך לקרוא גם את סעיף 2.

הקראה: תיקון סעיף 10
2.
בסעיף 10 לחוק העיקרי, בפסקה (1), לאחר המילים "למעט סעיפים 5,5א" יבוא: ",5ג".



המשמעות של הסעיף הזה היא שאנחנו מחריגים את התיקון שאנחנו דנים בו עכשיו מהאחריות הפלילית שקיימת על הבנק מאי קיומו.

אבל בעצם אתם לא קובעים שום סנקציה.

אני רוצה להדגיש שקיימת סנקציה אזרחית, לפי סעיף 15 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), שמדברת על נזק שנגרם לאדם על-ידי עבירה על הוראות החוק. הסעיף הזה כלול גם בתיקון הנוכחי. אנחנו חושבים שהדפסה של צ'קים שהם לא למוטב בלבד, לטעמנו, לא ראוי שייקבע על זה סנקציה פלילית. אנחנו חושבים שסנקציה אזרחית זה מספק, ולכן אנחנו מחריגים את זה מסעיף 10 שהוא סעיף העונשין.

אני מסכים איתך לעניין הסנקציה הפלילית, אני רק רוצה לציין בפני הוועדה, שהסעיפים האחרים שהוחרגו הם סעיף 10(1), סעיפים 5, 5א ו-8. הם הוחרגו מאחר שיש בהמשך הוראות בעניין עיצום כספי על הפרת ההוראות האלה. זאת הסיבה – לא מכיוון שהם נמצאים בסעיף 15, אלא משום שבסעיף קטן (ג)(1) למשל קובע עיצום כספי בסכום מאוד גבוה – וזה כמובן לא רלוונטי כאן – של 1.5 מיליון שקלים על מי שמפר את הוראות סעיף 5 או 8., למשל.

סעיף 5א שעניינו מסירת מידע על עמלות- -

אבל גם שם יש עיצום כספי. בסעיף 11א(ב)(1), ששם מדובר אמנם על חצי מהסכום – 750 אלף שקלים – אבל זה רק כדי להסב את תשומת לב הוועדה שיש סנקציות אחרות, לא הכול נשלח לסעיף השיעורי של סעיף 15.

אבל בהצעה המקורית שהייתה בכלל תיקון של פקודת השטרות בכלל לא היה פלילי ולא היה סנקציות ולא שום דבר. עכשיו העבירו את זה לאכסניה אחרת, אז לא צריך בגלל זה להפוך את זה להפוך את זה- - -

זה לא בגלל זה. סעיף שאין לו הוראה חוץ מאשר הוראה נזיקית של הפרת חובה - - - נראה לי שאפשר להשאיר ככה, אבל צריך לפחות לדון ולהתייחס לעניין.

אני באמת חשבתי שזה צריך להיות באכסניה אחרת, ואנחנו דיברנו על זה בפקודת הצ'קים. אם הלשכה המשפטית החליטה להעביר את זה לאכסניה חדשה, ושם מדובר על קנסות או על אכיפה, אז לדעתי, אתם הצעתם להעביר את זה, ולכן תנו תשובות איך אתם חושבים שזה יהיה.

אנחנו סבורים שההוראה הזאת היא אזרחית במהותה. חוק הבנקאות (שירות ללקוח) מאפשר בסעיף 15 לבן אדם שנפגע בגלל אי עמידה בהוראות החוק - -

אני לא חושבת שזאת השאלה. השאלה היא לא כזאת. השאלה היא אם יתברר שהלקוח בא ולא הוצע לו צ'ק משורטט ובעקבות זה הוא נפגע מהצ'ק – מי נושא באחריות ומהי אחריות?

הוא יוכל לבקש פיצויים.

הרי על זה מדובר. זאת שאלת השאלות לדעתי עכשיו.

אבל עורך דין תכלת צודק שהעניין הזה מוסדר בסעיף 15 שעניינו פיצויים. אני אקרא אולי את הסעיף כדי שיהיה גם לפניכם- -

פיצויים שהבנק משלם ללקוח?

אני אקרא את זה ואסביר: "דין נזק שנגרם לאדם על-ידי עבירה על הוראות חוק זה או על כל תקנה שניתנה לפיו כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים, על-פי פקודת הנזיקין, ולעניין סעיף זה אין נפקא מינא אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין, אם הנזק הוא בחסרון כיס או במניעת רווח, אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו או אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש".

האמת היא שכשאני קורא את הסעיף אנחנו לא מגדירים את זה כעבירה, ולכן סעיף 15 בכלל לא יחול כי הוא אומר: "דין נזק שנגרם לאדם על-ידי עבירה על הוראות חוק זה"; כשסעיף 5ג המוצע לא נקבע כעבירה אני לא חושב שגם סעיף 15 יחול.

יש בעיה הרבה יותר מהותית עם המנגנון הזה, ברשותך. צריך לזכור על מי אנחנו מדברים: אנחנו מדברים על אוכלוסיה מאוד לא מודעת לזכויותיה, מאוד לא יודעת להתמודד גם מול ספק שלקח צ'ק ונעלם, קל וחומר מול בנק שעכשיו אתה צריך לא רק להוכיח את הבעיה שלא סיפקו לך את הצ'קים הבלתי סחירים, אלא גם מדוע הלקוח לא טרח לצמצם את נזקיו והפך את הצ'ק לבלתי סחיר בעצמו. אנחנו מדברים פה על מי שיהיו נציגי הבנקים מול אותם אנשים. לתלות את יהבנו באכיפה אזרחית בלבד בלי שום הסדר מנהלי – נראה לא הגיוני.

מספר הערות בנושא הזה. אני לא בטוח שהפרשנות שעורך הדין ימין הציע היא פרשנות נכונה; מאחר שמדובר גם על עבירה אני לא בטוח שמדובר על עבירה, אלא על עבירה על הוראות. הכוונה היא הפרה. ככה אנחנו מבינים כי גם בהמשך מדובר על עבירה על כל תקנה שניתנה לפיו. השאלה המהותית יותר היא מהם מנגנוני הפיקוח.

מכיוון שאנחנו מכירים את מנגנון הפיקוח של המערכת הבנקאית שהוא פיקוח צמוד וטוב, ואין איתו בעיות בדרך כלל, אנחנו סומכים על רמת הפיקוח. אני לא חושבת שאמורה להיות עם זה בעיה.

אבל אולי אפשר לנצל את ההזדמנות שכבר מעבירים את החוק היפה הזה, ולדאוג לכך שגם אם הוא נכנס בעוד ארבעה חודשים – שמי שהיום לוקח צ'קים או כבר יש לו כמויות גדולות של צ'קים לא סחירים – שהבנקים יפנו ויגידו שיחליפו לו אותם.

הוא לא צריך להדפיס – הוא יכול לעשות שני פסים ולכתוב שזאת הוצאה לבנקים. כל פנקס צ'קים עולה כסף, אני אכניס עכשיו את הצרכנים להוצאות? זה ממש לא.

יש גבול לכל תעלול. שהבנקים יעשו את מה שהם צריכים לעשות, הם לא בנויים לעשות recall על פנקסי צ'קים.

אנחנו לא חושבים שסנקציה פלילית- - -

אין פה עניין של סנקציה פלילית, יש פה עניין של מודעות של הציבור.

את המודעות של הציבור צריך לתקן באמצעים של הסברה.

אז זה באמת מתפקידה של הרגולציה.

אנחנו צריכים לסיים.

שתי הערות אחרונות: אחת לעניין של הביטוי "טפסים" שאתם מבקשים להשתמש בו מחוק צ'קים ללא כיסוי. בהוראה 431 של ניהול בנקאי תקין מדובר על "פנקסי צ'קים". אתם עדיין חושבים שזה צריך להיות "טפסי צ'קים"?

יש לקוחות מדפיסים לעצמם לבד את הטפסים של הצ'קים וזה לאו דווקא פנקסים. לכן המילה "טפסים" נראית לי יותר מתאימה. זה לא ממש משנה - - -

כן, אבל להיות מדויקים במינוח.

היה נראה לנו שטופסי צ'קים זה ביטוי שנקוט בחוק ולא בחקיקת משנה, ששם זה באמת "פנקסים". אז באמת יש פה חוסר קוהרנטיות.

בסדר.

צריך לשעות את זה גם בכותרת.

כן, ודאי. וגם להוריד את המילים "למוטב בלבד" שלא משמשים בהם בחוק.

את 431 בנק ישראל יתקן לאור התיקון הזה ויתאים אותו, כמובן, לרוח הדברים. אנחנו רואים אותנו כגוף - - - בכל הנושא של ההסברה - - -

לא, ודאי, פשוט אמרתם קודם שזה נלקח מחוק צ'קים ללא כיסוי, וגם ביחד הם חיים – גם בהוראת ניהול בנקאי תקין וצ'קים ללא כיסוי, והמינוחים שונים. לכן רציתי לדעת- -

אולי נשנה את זה עכשיו.

דבר אחרון: בהגדרה של "יחיד – מי שאינו תאגיד" – השאלה היא מדוע אתם מגדירים כתאגיד דווקא את הגופים האלה, את הישויות האלה: חברה, שותפות וכולי. זה כדי לצמצם את ההגדרה של תאגיד?

אבל הם צמצמו את זה, הם אמרו: יחיד שאינו תאגיד.

אבל כתאגיד הם הגדירו רק תאגידים מסוימים, לא כל תאגיד.

מה השאלה, אדוני היועץ המשפטי?

ההגדרה של יחיד לעומת תאגיד.

יחיד הוא מי שאינו תאגיד, וההצעה שהעבירה הממשלה היא להגדיר תאגיד ברשימה של גופים, לא כל תאגיד, אלא רק "חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמנית".

מה לא נכלל פה?

סליחה, זה גם צריך להיות שותפות רשומה, לדעתי, כי שותפות סתם זה יכול להיות גם שני אנשים. זה גם שותפות.

נכון, את צודקת.

להוסיף את זה להגדרת תאגיד – "שותפות רשומה"? מה עוד חסר לך פה בהגדרה של תאגיד?

- - -

העניין הוא שבכל מיני חוקים יש הגדרה של תאגיד. ניסינו לפנות לאיזשהו חוק ופנינו לחוק צ'קים ללא כיסוי / תקנות צ'קים ללא כיסוי כדי לחפש מקום שיש בו הגדרה לתאגיד, ומשם לקחנו. כי בכל חוק מצאנו משהו אחר. יש בהחלט מקום להרחיב את זה.

אבל אני רק אציין שבחוק הבנקאות (שירות ללקוח) עצמו ברפורמה שהייתה לגבי הפיקוח בעמלות, בסעיף 9ט(ו) בהגדרה של לקוח הוגדר: "לקוח – יחיד וכן תאגיד שהוא עסק", אבל לא מוגדר איזה סוגים של תאגידים, איזה ישויות משפטיות מסוימות בתוך ההגדרה של תאגיד נכללות פה. אם אין לכם כוונה לצמצם לתאגידים מסוימים דווקא, הייתי פשוט כותב "יחיד שאינו תאגיד" בלי להגדיר איזה סוגים של תאגידים רוצים לכלול כאן.

- - -

כן, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת שבשלה אתם מציעים דווקא את התאגידים האלה להכניס.

אני מסכימה איתך.

אנחנו כבר צריכים לקבל החלטות, חברים. הזמן נגמר.

אם מונים את - - - צריך שותפות רשומה.

אם אתם מתחילים למנות את זה אתם בטוח תפספסו שם מישהו. אז תשאירו את זה "יחיד שאינו תאגיד". אז תרחיבו את התאגיד בהגדרה.

מה שעשו בזמנו בעמלות זה היה אחרי הרבה עבודה ובדיקה. אני מודה שאני לא מכירה את זה, אבל יש שם הגדרה של תאגיד באיזשהו מקום.

אולי במקום אחר. אני מודה שהסתכלתי ולא ראיתי. אני אקרא את סעיף קטן (ו) של 9ט ובסעיף 9י: "לקוח" – יחיד וכן תאגיד שהוא עסק כפי שקבע הנגיד בכללים בשים לב למחזור העסקים שלו". אבל הנגיד קובע מהו עסק, לא מהו תאגיד.

אבל אין הגדרה של תאגיד?

אני לא זוכר שראיתי.

זאת לא הייתה הלוגיקה. הקביעה של הנגיד הייתה- - -

- - -

אני מבין שאתם יכולים לדון על הנקודה הזאת גם עד מחר, אז אנחנו נחליט.

אני חושב שאנחנו יכולים לוותר על הגדרת תאגיד.

אז ויתרנו. זה מה שרצינו, אז כבר הסכמנו.

אנחנו מצביעים על סעיף 1, ומחקנו הגדרת תאגיד. היו עוד שינויים, אדוני היועץ המשפטי?

רק בכותרת השוליים במקום "פנקסי" – "טפסי צ'קים", וכמובן, הכותרת של הצעת החוק. התחילה ב-1 באוקטובר.

אז נצביע על הכול מההתחלה ועד הסוף לשינויים שקראתי לפרוטוקול, כולל סעיף התחילה מ-1 באוקטובר 2011. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק אושרה.

חבר הכנסת גדעון עזרא הגיע עכשיו, אז הוא לא יודע על מה מדברים. הוא לא משתתף בהצבעה. זה כביכול התקבל פה-אחד. זאת באמת בשורה.

תודה רבה ליושב ראש.

כל הכבוד, חברת הכנסת קירשנבאום. זאת בשורה צרכנית אמיתית לצרכני ישראל. יישר כוח. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-12:00