הכנסת השמונה עשרה
PAGE
51
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
18.5.2011
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 475
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ד באייר התשע"א (18 במאי 2011), שעה 09:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 18/05/2011
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתיתי ובריאות העובדים בויניל כלוריד)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים סזרניך (ארסן)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים הבביסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בקרינה מייננת)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים) (תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)(תיקון), התשס"ט 2009, תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של העובדים בגורמים מזיקים), התשס"ט 2009
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
1.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים) (תיקון), התשס"ט-2009
2.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן) (תיקון),
התשס"ט-2009
3.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל כלוריד) (תיקון), התשס"ט-2009
4.
תקנות הבטיחות בבדוה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בסזרניך (ארסן) (תיקון), התשס"ט-2009
5.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית) (תיקון), התשס"ט-2009
6.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות) (תיקון), התשס"ט-2009
7.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת) (תיקון), התשס"ט-2009
8.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בביסיים פחמיימניים ארומטיים מסוימים) (תיקון), התשס"ט-2009
9.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסוימים) (תיקון), התשס"ט-2009
10.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בקרינה מייננת) (תיקון), התשס"ט-2009
11.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים) (תיקון), התשס"א-2009
12.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק) (תיקון), התשס"ט-2009
13.
תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) (תיקון), התשס"ט-2009
14.
תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת) (תיקון), התשס"ט-2009
15.
תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של העובדים בגורמים מזיקים), התשס"ט-2009
מוזמנים
¶
לובה פושנוי, רופאה ראשית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ורדה אדוארדס, סגנית מפקח עבודה ראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
מרסל לייזר, מפקח עבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד חנה מזור, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
רון וייזינגר, מנהל אגף גיהות, המוסד לבטיחות ולגיהות
ישי פולק, סמנכ"ל התאחדות האיכרים
אריה כרנדיש, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, התאחדות חקלאי ישראל
חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים
רשמה וערכה
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים)
(תיקון), התשס"ט-2009
2.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן) (תיקון),
התשס"ט-2009
3.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל כלוריד) (תיקון), התשס"ט-2009
4.
תקנות הבטיחות בבדוה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בסזרניך (ארסן) (תיקון), התשס"ט-2009
5.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית) (תיקון), התשס"ט-2009
6.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות) (תיקון), התשס"ט-2009
7.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת) (תיקון), התשס"ט-2009
8.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בביסיים פחמיימניים ארומטיים מסוימים) (תיקון), התשס"ט-2009
9.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסוימים) (תיקון), התשס"ט-2009
10.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בקרינה מייננת) (תיקון), התשס"ט-2009
11.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים) (תיקון), התשס"א-2009
12.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק) (תיקון), התשס"ט-2009
13.
תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) (תיקון), התשס"ט-2009
14.
תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת) (תיקון), התשס"ט-2009
15.
תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של העובדים בגורמים מזיקים), התשס"ט-2009
היו"ר חיים כץ
¶
בוקר טוב. יום רביעי, י"ד באייר, 18 במאי 2011 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. זה מפגש שני בסדרה. אנחנו מדברים על אישור תקנות בטיחות וגיהות בעבודה.
בפעם הקודמת גמרנו להקריא את תקנה מספר 1 ואז נציגי התאחדות האיכרים אמרו שלא פנו אליהם, לא דיברו אתם וכי שודדים והורגים אותם. הייתי רוצה לשמוע מהתאחדות האיכרים האם מאז דיברו אתם והחזירו להם את כל מה שלקחו להם.
ישי פולק
¶
אני חייב לומר לך שמאז ישבנו עם הגורמים הרלוונטיים ודנו בנושא הזה. אנחנו רואים את התקנות האלה בברכה. יש שלושה סעיפים שבעיקרון יש צורך לתקן אותם, אבל מעבר לשלושת הסעיפים האלה, זה בסדר.
נועה בן שבת
¶
2.
הורדת הסיכון לחשיפה לגורמים מזיקים
במקום עבודה, שבו נעשה שימוש בגורם מזיק, יפעל המעביד להורדת הסיכון לחשיפה לגורם זה ככל הניתן, לרבות נקיטה באמצעים אלה:
(א)
יתקין ויקיים אמצעי אוורור, יניקה, ניקוז ופליטה מתאימים ויעילים, או כל שיטה אחרת להורדת ריכוז הגורם המזיק ובצורה שלא תזיק לבריאות עובד או לבריאות הציבור.
(ב)
יתקין ככל הנדרש, על פי כללי המקצוע, מנדפים מתאימים ויעילים, בהם יתבצעו פעולות בגורם מזיק, ויתחזקם כראוי.
(ג)
ידאג לאיסוף וסילוק מיידי של פסולת המכילה גורם מזיק, מתחנות העבודה, באופן שלא יגרום למטרד או נזק לבריאות העובד.
(ד)
ידאג לכך שכל עובד בגורם מזיק ישתמש בבגדי עבודה המתאימים, להגנה מפני חשיפה.
(ה)
יקבע מקומות מיוחדים לאכילה ולשתיה, לעישון ולמנוחת העובדים
.
(ו)
ידאג לסידורים מיוחדים למצבי חירום, כולל דרכי מילוט, חילוץ ופינוי של עובדים, וככל הנדרש על פי כללי המקצוע, מקלחות לשטיפת הגוף והעיניים.
ישי פולק
¶
סעיף 2 הוא אחד הסעיפים עליהם דיברנו. כל חומר הדברה, כל חומר שנמצא בשימוש חקלאי, יש לו תווית שמחייבת אותו. על פי התקנות אלה דרכי הטיפול בחומר הזה, ומה שאנחנו רוצים לוודא, ומשרד התעשייה הסכים אתנו בישיבה, זה רק שיהיה מסודר בתוך התקנות שאם האדם השתמש בתווית, בהנחיות לפי התווית ----
ישי פולק
¶
אני אומר שצריך להגדיר את זה בצורה כזאת וכמו שסיכמנו, שהתווית על פי החומרים, אם החקלאי עובד לפי התווית הזאת, יראו אותו כעומד בתקנות.
ורדה אדוארדס
¶
התווית מתחייבת מכוח תקנות. יש גיליון בטיחות ותווית שמתחייבים ללוות כל חומר שנמצא בשימוש ובהם באמת כתובים הסיכונים שיש בחומר ואיך צריך לעבוד אתו בצורה בטוחה, בריאה וכדומה. הם נדרשים על פי תקנות.
אריה כרנדיש
¶
כפי שנאמר כאן, אני חושב שהתקנות הקודמות שהוזכרו על ידי ורדה, בהחלט נותנות את מה שצריך לחקלאי, הגנה ובטיחות. בהחלט אני הייתי רוצה שזה יצוין במפורש ולא ללכת לכללי מקצוע כי כללי מקצוע הם לא דבר חד משמעי כי בחקלאות יש עבודות שונות ומקצועות שונים לחלוטין.
נועה בן שבת
¶
מצד שני, איך אנחנו יכולים עכשיו לפרט שזה לפי מה שכתוב בתקנות גיליון? הרי יש שם הרבה מאוד תקנות שמתייחסות לבטיחות בעבודה. לפי התקנות של הגיליון ולפי תקנות סימון החומרים וכולי, אנחנו נעשה כאן רשימה של כל התקנות. הכול הרי מוכן מכוח אותה פקודה, פקודת הבטיחות בעבודה ולפי כללי המקצוע.
ישי פולק
¶
מבחינתי אין לנו שום בעיה עם זה. הדבר הוא פשוט. אם החקלאי עובד לפי התקנות כמו שהן ולא פוגע בזה, זה בסדר גמור.
נועה בן שבת
¶
אני מציעה שייאמר ברישא: במקום עבודה שבה נעשה שימוש בגורם מזיק, יפעל המעביד להורדת הסיכון לחשיפה לגורם זה ככל הניתן, לרבות נקיטה באמצעים אלה לפי הוראות כל דין וכללי המקצוע.
נועה בן שבת
¶
ברישא בסעיף 2 בעמוד 4 כתוב: במקום עבודה שבה נעשה שימוש בגורם מזיק, יפעל המעביד להורדת הסיכון לחשיפה לגורם זה ככל הניתן, לרבות נקיטה באמצעים אלה לפי הוראות כל דין וכללי המקצוע.
נועה בן שבת
¶
3.
ערכי חשיפה מותרים בגורמים מזיקים
(א)
המעביד ינקוט בכל הפעולות הסבירות על מנת -
(1)
שלא לחרוג מערכי החשיפה המותרים.
(2)
שלא יועבד עובד בחשיפה לגורם מזיק, מעבר לערכי החשיפה המותרים.
(3)
שלא ייחשף עובד בקרינה מייננת לרמה העולה על המנה הגבולית, כנקוב בחלק ב' של התוספת השנייה, וסכום מנות הקרינה המשוקללות לא יעלה על המנה הגבולית, כנקוב באותה תוספת, ובכפוף להגבלות הנוספות באותה תוספת.
(ב)
החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת, תקרת החשיפה המותרת והמדדים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית יהיו לפי הספר.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), הערכים שנקבעו בתוספת השנייה לגבי גורמים מזיקים ובתוספת השלישית לגבי מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית, יבואו במקום הערכים שבספר, ולגבי גורמים או חומרים שאין לגביהם ערכים בספר – בנוסף להם.
אריה כרנדיש
¶
ברשותכם, אני רוצה לחזור ל-2. כאן אמרנו שאם יש צורך אחרי הניטור, אחרי סקר סוקרים שעושים, שאדם צריך להתקין או המעביד צריך להתקין אמצעים כאלה או אחרים, אז גם בחקלאות אנחנו עוד לא יודעים איזה אמצעים צריך להתקין. הנושא של הגיהות הוא מאוד חדש בתחום החקלאות, וזה בהחלט לזכותו של המוסד לבטיחות שסייע לנו בשנים האחרונות בנושא של הגיהות שהוא חדש לגמרי אצלנו והוא עדיין בחיתוליו ויכול להיות שיהיה צורך גם בחקלאות להתקין כל מיני אמצעים. אחר כך כתוב שנותנים לו חודשיים. זה לא זמן תקין שהוא יעשה את זה בחודשיים ואנחנו היינו מאוד מבקשים שתהיה לפחות תקופה של שנה במידה שהוא צריך.
היו"ר חיים כץ
¶
כי אחרת לא נגיע לשום מקום. תהיה ער. אם יש לך לומר משהו, תאמר ברגע הנכון ואל תחזור אחר כך אחורנית.
נועה בן שבת
¶
אולי נוכל להציע. כיוון שסעיף 2 אומר שהמעביד צריך לנקוט את הפעולות שנדרשות, יפעל המעביד להורדת הסיכון לחשיפה לגורם זה ככל הניתן. שוב, כרגע זאת הוראה כללית, יש את האמצעים הספציפיים שמפורטים וכמובן ככל שהם מתאימים, אלה האמצעים הספציפיים, וככל שיהיו אמצעים ספציפיים בחקלאות, אני מניחה שיוסיפו אותם או שהם ייכללו באותם גורמים שהם ככל הניתן. אם יהיו מסיכות מיוחדות או כל גורם אחר.
אריה כרנדיש
¶
אני לא מדבר על דברים שאפשר מחר בבוקר לרכוש אותם על המדף. אני אומר שאם הוא צריך להתקין משהו. אם באים אליו ואומרים לו שאחרי שעשו סקר סיכונים וניטור, הוא צריך להתקין 1, 2, 3, הוא צריך לרכוש את הדברים והוא צריך לעשות אותם. זה לוקח זמן. בואו ניתן לו את האפשרות הזאת.
אריה כרנדיש
¶
לא. אני לא רוצה לדחות. אני לא בעד לדחות. אני רק אומר שאם במידה שהוא צריך לעשות את הדברים האלה.
נועה בן שבת
¶
השאלה אם זה בתקנות האלה או שזה נוגע לצו. אם מגיעים למעביד מסוים ואומרים לו שאיך שהוא פועל, זה בצורה מסוכנת ונותנים לו צו לתקן תיקון כזה או אחר. כרגע אנחנו לא נוגעים בעניין הזה של לתת צו. אלה הוראות כלליות לגבי פעולות הניטור שצריך לעשות ואמצעי הזהירות בהם צריך לנקוט. אלה הוראות מאוד כלליות.
אריה כרנדיש
¶
אבל צריך לתת גם את הזמן כי אנחנו נגיע אחר כך באותה תקנה לסעיף 10 שם מדברים על שישים ימים.
נועה בן שבת
¶
בכלל לא מתייחסים לשאלה אם מגיע הגהותן ואומר שיעשה פעולה מכאן ואילך. התקנות האלה לא עוסקות בעניין הזה אלא הן עוסקות רק בהוראות הכלליות, מה המעביד באופן כללי צריך לעשות כדי לשמור על בטיחות העובדים.
היו"ר חיים כץ
¶
את כל הדברים האלה לא סיכמתם ביניכם? אני לא אקיים ישיבה כל יומיים בנושא הזה. הישיבה הבאה, אם לא נסיים, תהיה בעוד כשנה כי יש נושאים לא פחות חשובים שאנחנו צריכים לדון בהם.
היו"ר חיים כץ
¶
לא יודע. אם נדמה לך שאני אבוא כל יומיים להיפגש ואתם אחרי שדיברתם תעירו את ההערות, אתם קצת מתבלבלים.
ורדה אדוארדס
¶
ברשותך, אדוני, החקלאים הם חלק ממדינת ישראל וחלק גדול מההוראות שכתובות כאן הן הוראות שכבר חלו עליהם מאז ומתמיד כי פקודת הבטיחות בעבודה שהיא הפקודה שבעצם מסמיכה את כתיבת התקנות האלה, היא כבר מחייבת משנת 1948. הוא מחייבת אוורור נאות כולי.
נועה בן שבת
¶
אנחנו ביקשנו להוסיף את ההוראה הזאת של חובות המעביד לגבי החומרים המזיקים כי היה ברור שהחומרים המזיקים הכלליים שהם לא כתובים בתוספת הראשונה או השנייה, אין לגביהם דרכי ניטור מיוחדות ודרכי טיפול מיוחדות והם לא בתקנות ייחודיות. אז נוצר מצב שמדברים על חומרים. אנחנו יודעים שצריך שלא לעבור את הרמה המותרת שקבועה באותו ספר, אבל אין הוראות לגבי טיפול. לכן ביקשנו שתהיה איזושהי אמירה פוזיטיבית האומרת שתשמרו.
היו"ר חיים כץ
¶
זה לא מה שהיא אמרה עכשיו. היא אמרה שכך אנחנו חיים, אלה הנורמות, אנחנו שומרים על בטיחות, אנחנו דואגים לעובדים שלנו והכל בסדר, יחד עם זאת אנחנו רוצים לחדד. בסדר.
נועה בן שבת
¶
נמשיך לקרוא את תקנה 4.
4.
עריכת בדיקות סביבתיות תעסוקתיות בגורמים מזיקים טעוני ניטור
(א)
במקום עבודה, שבו נעשה שימוש בגורם מזיק טעון ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות, שבאמצעותן ייקבע אם יש במקום העבודה עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור.
(ב)
בדיקות כאמור ייערכו בתוך שישים ימים מכל אחד מאלה:
(1)
מיום שהוכנס לשימוש במקום העבודה גורם מזיק טעון ניטור.
(2)
מיום שחל שינוי מהותי בתהליך עבודה עם גורם מזיק טעון ניטור.
(3)
מיום שבו חל אירוע המשפיע או עלול להשפיע על רמות החשיפה לגורמים טעוני ניטור במקום העבודה.
(ג)
נמצא בבדיקות הסביבתיות תעסוקתיות כאמור כי במקום העבודה ישנו עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות תעסוקתיות חוזרות בתכיפות של אחת לשנה לפחות.
(ד)
נמצא בבדיקות כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) כי במקום העבודה אין עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות תעסוקתיות חוזרות בתכיפות של אחת לשנתיים לפחות.
5.
בדיקות מעבדה מוסמכת לגבי גורמים מזיקים
(א)
בדיקות הסביבתיות התעסוקתיות יבוצעו אך ורק בידי בודק מעבדה מוסמך ובמעבדה מוסמכת, במכשירים מכוילים ובשיטות מקובלות, לרבות תכניות לבקרת איכות שאישר מפקח העבודה הראשי.
(ב)
תוצאות הבדיקות יירשמו במעבדה המוסמכת ויישמרו חמישים שנה. המעבדה המוסמכת תשלח מיד את תוצאות הבדיקות למעביד ולמעבדת אגף הפיקוח.
(ג)
מעבדת אגף הפיקוח תעביר העתק מתוצאות הבדיקות הסביבתיות התעסוקתיות לשירות רפואי מוסמך וכן לעובדי מקום העבודה שבוצעו בו הבדיקות, לפי פניותיהם.
(ד)
המעביד ישמור את תוצאות הבדיקות הסביבתיות תעסוקתיות במשך חמישים שנה ויפרסם לידיעת העובדים במקום העבודה, בתוך שלושה ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, את התוצאות המתייחסות לאותו מקום עבודה. בצמוד לתוצאות הבדיקות יפורסמו ערכי החשיפה המותרים.
ישי פולק
¶
לעניין תקנה 5. גם על זה דנו ויש לנו בעיה עם זה שהמעביד, החקלאי, אותו בן אדם שעובד בשדה יצטרך לשמור חמישים שנים חומרי ניטור או נתונים כאלה ואחרים במקום שהוא לא ערוך לו בכלל. זה לא מפעל או משרד מסודר.
היו"ר חיים כץ
¶
הבעיה היא שהוא לא יצטרך לשמור חמישים שנים אלא הבעיה היא שלפעמים הוא לא יהיה חמישים שנים. החקלאי לא יהיה חמישים שנים ולכן הוא לא יכול להיות אחראי על השמירה. אולי משרד התעשייה ייתן לנו פתרון.
היו"ר חיים כץ
¶
אולי משרד התעשייה ייתן לנו פתרון עם אקטואריה שמאריכים את תוחלת החיים של החקלאים או שהוא ישאיר צו ירושה שהבאים אחריו ישמרו חמישים שנים.
ישי פולק
¶
בדיון בינינו לא רצינו בכלל כי לטענתנו מספיק שזה נשמר במעבדות ובמקומות הרלוונטיים. בסופו של יום אנחנו אמרנו שאנחנו בהחלט מוכנים לקבל גישה של שבע שנים, בדיוק כמו שמדובר בהנהלת חשבונות או בכל מסמך אחר על פי חוק שצריך לשמור שבע שנים. גם הדבר הזה הוא מאוד מאוד ראוי ונכון. 99 אחוזים מהעובדים בחקלאות בישראל, לצערנו אלה עובדים זרים וגם הם כאן עד למחזורים של חמש שנים. אחזקה של שלושים שנים של המידע הזה, היא ממש לא רלוונטית.
היו"ר חיים כץ
¶
משרד התעשייה, זה מוגזם. אימא שלי עליה השלום אמרה שמה שיותר מדיי, זה לא טוב. יותר מדיי מתוק, זה לא טוב. יותר מדיי יפה, זה לא טוב. כל דבר צריך להיות במידה. נראה לי שנסחפתם והגזמתם בצורה דרמאטית. או מאה שנים או כלום, וצו ירושה.
לובה פושנוי
¶
ברשותך. אני רופאה תעסוקתית ראשית באגף הפיקוח על העבודה. הבסיס לקביעה של שלושים שנים ---
לובה פושנוי
¶
כן. אנחנו יורדים לשלושים שנים. הבסיס הוא בזה שהנזק הבריאותי יכול להיות כרוני ולפעמים המחלות, כולל מחלות סרטן, יכולות להתעורר כעבור שנים רבות.
היו"ר חיים כץ
¶
תאמיני לי, הוא כבר הולך לעולמו, אותו אחד שהתעורר אצלו הסרטן. יכול להיות שיש לו סרטן בעצמות כשהוא שוכב למטה.
היו"ר חיים כץ
¶
זה נכון שיש הרבה עורכי דין ואין להם עבודה, אז עורכי הדין משגעים את השאירים שיתבעו. זה לא רציני. חבל לכם על הזמן. תחזרו למשרד התעשייה ותאמרו שאמרנו עשר שנים. אתם רוצים, בסדר, אתם לא רוצים, גם בסדר.
היו"ר חיים כץ
¶
היא אומרת, אבל את יכולה להביא רופא תעסוקתי אחר שיגיד לך הפוך.
אנחנו ממשיכים. אנחנו לא מצביעים על הסעיף הזה. כמו שהוא, לא נאשר את זה.
נועה בן שבת
¶
6.
מועדים שונים לבדיקות סביבתיות
מפקח עבודה אזורי רשאי להורות על ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות או על ביצוע בדיקות בתכיפות שונה או במועדים שונים מהאמור בתקנה 4 או בתקנות הייחודיות, הכול בכפוף לקריטריונים שעלים יורה מפקח העבודה הראשי בנוהל.
7.
בדיקות רפואיות לעובדים בגורמים מזיקים
(א)
נדרשות על פי כל דין, או על פי דרישת מפקח עבודה שהוא רופא, בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים בגורמים מזיקים, לא ייערכו בדיקות אלה אלא בידי שירות רפואי שהוסמך לבצען. הפנייה לבדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות תיעשה על ידי השירות הרפואי המוסמך.
(ב)
בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות יבוצעו אך ורק בידי מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות. תוצאות הבדיקות יימסרו לשירות הרפואי המוסמך אשר ביקש אותן וכן למפקח עבודה שהוא רופא, ויישמרו במעבדה חמישים שנים לפחות.
(ג)
המעביד יפעל בהתאם להוראות השירות הרפואי במוסמך, או הוראות מפקח עבודה, ככל שתוצאות הבדיקות מחייבות זאת.
8.
שמירת דינים
הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין, ולא לגרוע מהן.
9.
ביטול
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א-1990 – בטלות.
10.
תחילה
(א)
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), במקום עבודה או במפעל, העוסקים בייצור ופירוק מצברים, תהיה תחילתו של הפריט עופרת בתוספת השלישית, שנתיים מיום פרסום התקנות, ובלבד שרמת העופרת בדם של העובדים לא תעלה על
30 ug/100 mL לנשים, ועל 45 ug/100 mL לשאר העובדים.
11.
הוראת מעבר
במפעל או במקום עבודה שבו נעשה שימוש בגורמים מזיקים טעוני ניטור ביום התחילה או לפניו, ולא נערכו בו בדיקות בסביבתיות תעסוקתיות לגורמים אלו בשנה שקדמה ליום התחילה, ייערכו בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לפי תקנה 2(א) בתוך שישים ימים מיום התחילה.
דיברתם קודם על כך שמפריעים לכם שישים הימים מיום התחילה בהוראת המעבר?
נועה בן שבת
¶
אז מה חסר? בתקנות האלה לא אומרים בתוך יומיים לעשות את התיקונים. אין כאן הוראות לגבי זמנים. דווקא לחקלאים נכתוב הוראות לגבי זמנים? אלה הוראות מכוח הוראות אחרות ולא מכוח התקנות האלה.
היו"ר חיים כץ
¶
מה קורה בפועל? את הבדיקה הסביבתית הוא צריך לעשות תוך שישים ימים. אם הוא לא עשה, מה קורה? מה עושה משרד התעשייה? הוא אומר שאין לו זמן והוא לא עושה אחרי שישים יום אלא. מה קורה?
ורדה אדוארדס
¶
אנחנו מוציאים צו שמחייב אותו ובמקרה שהוא לא מקיים את הצו, זאת הפרת צו וניתן להגיש נגדו כתב אישום.
היו"ר חיים כץ
¶
כן. מה העונש בחוק שהוא יקבל אם הוא לא עושה את זה? בתקופה האחרונה אני לומד שהעונש הוא 10,000 שקלים.
לובה פושנוי
¶
ברשותך, הערה. כל החומרים שבתוספת הראשונה, אליהם אנחנו מתייחסים, הם לא רלוונטיים לחקלאים. החומרים האלה רלוונטיים לתעשייה. מה שרלוונטי לחקלאים, אלה רק חומרי הדברה שהם בתקנות חומרי הדברה וגם יש תקנות ייחודיות.
היו"ר חיים כץ
¶
זאת לא השאלה עכשיו. השאלה הייתה מה קורה אם הוא אומר שהוא לא רוצה לעשות למרות שאמרו לו לעשות. אין לו זמן, הוא עסוק, עכשיו הוא קוטף תפוזים. אני רוצה לדעת מה תעשו לו.
ורדה אדוארדס
¶
לפי סעיף 225, עונש שלא נקבע במפורש, העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש כמפורש, דינו מאסר שישה חודשים או קנס של 12,900 שקלים חדשים ומאסר נוסף 14 ימים או קנס נוסף בסך 1,300 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה.
ישי פולק
¶
אני חושב שאנחנו הולכים לכיוון לא טוב. נראה לי שאנחנו לוקחים את זה למקום לא נכון. הסיבה שנעמדנו על הרגליים האחוריות בסעיף 2, לרבות 2(א) וסעיף 11 שעכשיו אנחנו דנים בו מתחבר לסעיף 2(א), אלה התוויות על התקנים. ברגע שהחקלאי עובד לפי התוויות, ואם הוא עובד לפי התווית זה אומר שהוא עמד בתנאי התקנות האלה – ואת זה כבר סיכמנו בסעיף מספר 2 – מבחינתנו סעיף 11 מאבד את המשמעות לגבי החקלאים.
לכן אני חושב שכאן יש מהומה על לא מאומה.
היו"ר חיים כץ
¶
למה החבר שלך אמר ש-60 ימים לא יספיקו? אתה אומר מהומה על לא מאומה, אבל למה הוא קפץ כאשר הסברתי לו שאם לא נגמור את התקנות, הפעם הבאה שניפגש תהיה אולי במושב הבא?
נועה בן שבת
¶
אדוני, יש עוד תוספות. התוספת הראשונה מפרטת: תוספת ראשונה
גורמים מזיקים טעוני ניטור המחייבים בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם לתקנה 4.
יש כאן רשימת חומרים.
נועה בן שבת
¶
לא. אני לא אקריא אותם אבל אבקש שזה יהיה חלק מהפרוטוקול.
בתוספת השנייה, יש שני חלקים.
חלק א' אלה ערכים של חשיפה תעסוקתית המותרת לגורמים מזיקים שמתקיים בהם אחד מאלה:
(1)
פורטו בתקנות הייחודיות ומסומנים בכוכבית.
(2)
אין לגביהם תקנה ייחודית, ואינם מופיעים בספר.
(3)
אין לגביהם תקנה ייחודית, הם מופיעים בספר אך נקבעו להם ערכי חשיפה תעסוקתית מותרת לפי תקנה 3(ג) השונה מהקבוע בספר.
יש כאן רשימה ארוכה של ערכים.
נועה בן שבת
¶
גם חלק ב' לתוספת השנייה. מרבית הערכים של החומרים הם בעצם יישמרו על אותם ערכים שהיו גם בתקנות הקודמות. יש מספר ערכים בהם ירדו מעט מאוד.
נועה בן שבת
¶
רגע. רציתי לציין שבעופרת בוטלו ערכים מיוחדים לנשים, אבל מצד שני הורידו את ערכי החשיפה לכולם.
פטור למפעלים ישנים.
אנחנו עוברים לחלק ב'. רק לציין שיש חלק ב' גם לתוספת השנייה והוא נותן את הערכים והוא נמצא בעמדו 17.
חלק ב' עוסק בקרינה מייננת והוא קובע
¶
מנה גבולית מקדם השקלול לרקמות ולאברים השונים והגבלות נוספות.
חישוב סכום מנות הקרינה המשוקללות ייעשה על ידי צירוף המכפלות של מנות הקרינה שלהן נחשף כל איבר או רקמה במקדם השקלול לאותו איבר או רקמה, כלהלן.
כאן יש את מקדם השקלול ופירוט של כל איבר והגבלות נוספות אליהן מפנים.
נועה בן שבת
¶
כן. זה יצורף לפרוטוקול.
גם התוספת השלישית בעמוד 19.
תוספת שלישית
ערכים של מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית לגורמים מזיקים שנתקיים בהם אחד מאלה:
(1)
פורטו בתקנות ייחודיות.
(2)
אין לגביהם תקנה ייחודית, ואינם מופיעים בספר.
(3)
אין לגביהם תקנה ייחודית, הם מופיעים בספר אך נקבעו להם ערכי מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית מותרת לפי תקנה 3(ג) השונים מהקבוע בספר.
נועה בן שבת
¶
כן. בתוספת הרביעית יש שינוי מהתקנות שמפורטות בנוסח שבפני הוועדה. אני רק אזכיר באיזה תקנות מדובר.
מדובר בתקנות הבטיחות, כולן תקנות הבטיחות בעבודה, בטיחות העובדים –
באיזוציאנאטים, בבנזל, בויניל כלוריד, בזרניך (ארסן), בכספית, במתכות מסוימות, בעופרת, בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסוימים, בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסוימים, בקרינה מייננת, בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים, תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) ותקנות עבודת נשים עובדות בקרינה מייננת.
כאן הסתיימו התקנות.
ורדה אדוארדס
¶
אנחנו רוצים להודיע לעניין מספר השנים אבל אני חייבת לומר עוד מילה אחת שלא נתת לי לומר ואני עכשיו אנצל את ההזדמנות.
השמירה הזו של מסמכי הבדיקות היא לטעמנו נועדה גם להגן על החקלאים מפני שכאשר איזשהו עובד שעבד אצל איזשהו חקלאי יבוא בעוד 15 שנים או בעוד עשרים שנים ויגיד שהוא חלה כי הוא עבד אצלו בחומרים כאלה, לטעמנו זה גם האינטרס שלהם שיהיו בידיכם מסמכים.
ישי פולק
¶
לא, זה לא קשור לזה. זה קשור לעיקרון שהמעבדה המנטרת עומדת בתקנות של משמר החומר הזה. מצדי חמישים שנה לצמיתות, זה בצד שלהם וזה לא מפריע לי.
ישי פולק
¶
אני מצטער, זה דבר שהמדינה צריכה למצוא לו פתרון אבל אי אפשר להשית על המעסיק להחזיק חמישים שנה או שלושים שנה חומר שכשהוא יצטרך אותו, הוא לא ימצא אותו לעולם.
ורדה אדוארדס
¶
לחקלאים. למעסיקים, כי זה מגן עליהם. התוצאות של הבדיקות האלה יעזרו להם להתמודד עם תביעות. אנחנו מצדנו מוכנים לרדת.
מרסל לייזר
¶
אני מהמעבדה של משרד התעשייה לניטור סביבתי תעסוקתי ועובד מ-1977. נכון להיום יש עשרות תביעות גם נגד המדינה ואני משתתף בהן, בפרקליטות המדינה וגם בבתי המשפט, כאשר מדובר בתביעות מ-1969, מ-1970, לגבי האסבסט בנהריה, תביעה של בתו של העובד או כמה משפטים שהיו לנו בים המלח ואני עשיתי שם בדיקות, וזה שעבד לפניי, בשנת 1969 וב-1970. אנחנו חייבנו וברוך השם הטכנולוגיה מאפשרת לנו שהמעבדה שמקבלת הסמכה על ידי מפקח העבודה הראשי, היא חייבת לשמור.
היו"ר חיים כץ
¶
אנחנו חיים במדינת ישראל ובמדינה הזאת חיים תשעים אלף ניצולי שואה, עדיין. היו הרבה יותר. מדינת ישראל מנסה להעביר זמן כדי שחלקם הגדול ילך לעולמו, כך שלא יהיו תביעות. אותו הדבר גם כאן.
חנה מזור
¶
או העיזבון שלהם. היורשים שלהם תובעים אותנו. הנתבע העיקרי היא דווקא התעשייה או החקלאות. אנחנו נתבעים משניים על כך שלא פיקחנו.
היו"ר חיים כץ
¶
לא אמרנו שלא תשמרו אבל אנחנו אומרים שהם לא צריכים לשמור חמישים שנים. אתה יכול לשמור מאתיים שנים, שלא יתעורר מישהו ויגיד שהסבא של הסבא של הסבא שלו חלה כי הוא נשם יותר מדיי עופרת כי במקום 22 מיליגרם התברר שהיה שם 44 מיליגרם. אומרים שבעוד עשרים שנים תוחלת החיים תעלה ל-110. היום תוחלת החיים לנשים היא 82 ואם היא תעלה ל-110, אנחנו באמת צריכים לשמור. זה באקטואריה.
היו"ר חיים כץ
¶
אל תנהל לי את המדינה. תודה רבה.
אנחנו נצביע על התקנות האלה שאנחנו מתקנים. בכל מקום שהיה כתוב חמישים שנים, יהיה כתוב עשרים שנים.
נועה בן שבת
¶
יש את התקנות הנוספות שהן אותן תקנות ייחודיות לחומרים מסוימים או לנושאים מסוימים.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים) (תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), התשנ"ג-1993 (להלן – התקנות העיקריות) -
בהגדרה "רמת הפעולה" – הסיפא, המתחילה במלים "שהחל בה" – תימחק.
2.
תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
במפעל או במקום עבודה שעובדים בו באיזוציאנאטים, יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת לזמן קצר ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2001".
3.
תיקון תקנה 3
בתקנת 3 לתקנות העיקריות -
את תקנה 1 לא נתקן את תקנה 1 כי היא נוגעת למעביד וזה יישאר עשרים שנים.
2.
בתקנת משנה (ד), במקום "למשך עשרים שנים לפחות" יבוא "למשך חמישים שנים לפחות".
כאן אנחנו מדברים על אותה מעבדה מוסמכת.
4.
תיקון תקנה 7
בתקנה 7 לתקנות העיקריות – תקנת משנה (ג) תבוטל.
5.
תיקון תקנה 11
בתקנה 11 לתקנות העיקריות – בתקנת משנה (ב) במקום "עשרים שנים" יבוא "שלושים שנים".
כאן מדובר על שמירת הרישומים הרפואיים ולכן מדובר בשלושים שנים.
6.
תחילתן של תקנות אלה, שישים ימים מיום פרסומן.
ישי פולק
¶
מה שחשוב לשאול כאן, ואני שאלתי את זה בפעם הקודמת במשרד התעשייה, התקנות האלה, כמו שאת מקריאה אותן, למעשה לא נוגעות לחקלאים.
נועה בן שבת
¶
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן (תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), התשמ"ד-1983 (להלן – התקנות העיקריות) -
(1)
בהגדרת "עובד בבנזן" – במקום מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת" יבוא "רמת הפעולה".
(2)
אחרי ההגדרה "רופא מורשה" יבוא
¶
"רמת הפעולה" – Action Level (AL) – רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המירבית המותרת".
נועה בן שבת
¶
2.
תיקון שתקנה 3
בתקנה 3 לתקנות העיקריות במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
במפעל או במקום עבודה שעובדים בו בבנזן, יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת לזמן קצר ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 (להלן – תקנות הניטור)".
3.
תיקון תקנה 4
בתקנה 4 לתקנות העיקריות –
את 1 אנחנו לא נתקן כי זה נוגע למעביד. זה יישאר עשרים שנים.
2.
בתקנת משנה (ד), במקום "למשך עשרים שנים לפחות" יבוא "למשך חמישים שנים לפחות".
נועה בן שבת
¶
אנחנו נתחום את זה בחמישים שנים.
4.
תיקון תקנה 12
בתקנה 12 לתקנות העיקריות –
1.
האמור בתקנה 12 יסומן "12(א) ואחריו יבוא -
"(ב)
השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות שלושים שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד בבנזן את עבודתו בבנזן".
שוב, זה השירות הרפואי המוסמך ולא העובד.
5.
תיקון תקנה 15
בתקנה 15(2) לתקנות העיקריות, במקום "מעל ל-1.6mg/l " יבוא "כנקוב בתוספת השלישית לתקנות הניטור".
6.
תיקון התוספת הראשונה
בתוספת הראשונה, במקום "ממחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת" יבוא "מרמת הפעולה".
7.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל-כלוריד), (תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל-כלוריד), התשמ"ד-1983 (להלן – התקנות העיקריות) -
(1)
תבוטל ההגדרה "חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר".
(2)
בהגדרה "עובד בויניל-כלוריד", במקום "0.5 חלקים למיליון" יבוא "רמת הפעולה".
(3)
אחרי ההגדרה "רופא מורשה" יבוא
¶
"רמת הפעולה" – Action Level (AL) – רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת".
2.
תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות – במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
במפעל או במקום עבודה שעובדים בו בויניל-כלוריד, יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים, התשע"א-2011.
3.
תיקון תקנה 3
בתקנה 3 לתקנות העיקריות –
את פסקה (1) לא נתקן והיא תימחק.
(2)
בתקנת משנה (ד), במקום "למשך עשרים שנים לפחות" יבוא "למשך חמישים שנים לפחות".
4.
תיקון תקנה 10
בתקנה 10 לתקנות העיקריות -
1.
האמור בתקנה 10 יסומן "10(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות שלושים שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד בויניל-כלוריד את עבודתו בויניל-כלוריד".
5.
תיקון תקנה 17
תקנה 17 לתקנות העיקריות, תקנת משנה (ב) – תימחק.
6.
תיקון התוספת הראשונה
בתוספת הראשונה, במקום "מ-0.5 חלקים למיליון" יבוא "מרמת הפעולה".
7.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן), (תיקון),
התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניק (ארסן), התשמ"ה-1985 (להלן –התקנות העיקריות)
(1)
בהגדרת "עובד בזרניך" – במקום "מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת" יבוא "רמת הפעולה".
(2)
אחרי ההגדרה "רופא מורשה" יבוא -
"רמת הפעולה" – Action Level (AL) – רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המירבית המותרת".
2.
תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
במפעל או במקום עבודה שעובדים בו בזרניך, יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 (להלן – תקנות הניטור)".
3.
תיקון תקנה 3
בתקנה 3(ד) לתקנות העיקריות, במקום "למשך עשרים שנים לפחות" יבוא "למשך חמישים שנים לפחות".
4.
תיקון תקנה 11
בתקנה 11 לתקנות העיקריות –
1.
האמור בתקנה 11 יסומן "11(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
השירות רפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות שלושים שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד בזרניך (ארסן) את עבודתו בזרניך (ארסן)".
5.
תיקון תקנה 14
בתקנה 14 לתקנות העיקריות –
(1)
במקום פסקה (2) יבוא:
"(2)
רמת חשיפה מעל לנקוב בתוספת השלישית לתקנות הניטור".
(2)
פסקה (3) – תימחק.
את פסקה (3) שמופיעה כאן, לא נקרא אותה. היא לא תימחק.
6.
תיקון התוספת הראשונה
בתוספת הראשונה במקום "ממחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת" יבוא "מרמת הפעולה".
7.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), (תיקון),
התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבדוה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), התשמ"ה-1985 (להלן – התקנות העיקריות) -
1.
בהגדרת "עובד בכספית" – במקום "מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת" יבוא "רמת הפעולה".
2.
הגדרת "רמת ההתראה" – תימחק.
3.
אחרי הגדרת "רופא מורשה" יבוא
¶
"רמת הפעולה" – Action Level (AL) – רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המירבית המותרת".
2.
תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
במפעל או במקום עבודה אשר בו חשופים עובדים לכספית יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת לזמן קצר ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 (להלן – תקנות הניטור)".
3.
תיקון תקנה 3
בתקנה 3, תקנת משנה (ד) לתקנות העיקריות, במקום "למשך עשרים שנים לפחות" יבוא "למשך חמישים שנים לפחות".
4.
תיקון תקנה 4
בתקנה 5 לתקנות העיקריות –
(1)
בתקנת משנה (א) במקום "מההגבלות שנקבעו בתוספת השלישית" יבוא "מהערכים שנקבעו בתוספת השנייה לתקנות הניטור".
(2)
בתקנת משנה (ד), במקום "בתוספת השלישית" יבוא "בתוספת השנייה לתקנות הניטור".
5.
תיקון תקנה 10
בתקנה 10 לתקנות העיקריות –
1.
במקום תקנה 10 יבוא תקנת משנה 10(א).
2.
לאחר תקנת משנה (א) יבוא -
"(ב)
השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות שלושים שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד את עבודתו בכספית".
6.
תיקון תקנה 13
בתקנה 13 לתקנות העיקריות –
(1)
במקום פסקה (2) יבוא:
"(2)
נמצאו אצלו רמות מעל הנקוב בתוספת השלישית לתקנות הניטור".
(2)
פסקה (7) – תימחק.
7.
ביטול תקנה 15א
תקנה 15א לתקנות העיקריות – בטלה.
8.
תיקון התוספת הראשונה
בתוספת הראשונה, במקום "ממחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת" יבוא "מרמת הפעולה".
9.
ביטול התוספת השלישית
התוספת השלישית לתקנות העיקריות – בטלה.
10.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות) (תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות), התשנ"ג-1993 (להלן – התקנות העיקריות) -
בהגדרה "רמת הפעולה" – הסיפא, המתחילה במלים "שהחל בה" – תימחק.
2.
תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
במפעל או במקום עבודה במתכת מסוימת יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 (להלן – תקנות הניטור).
אני חושבת שצריך להיות במקום עבודה שעובדים בו במתכת מסוימת.
נועה בן שבת
¶
3.
תיקון תקנה 3
בתקנה 3(ג) לתקנות העיקריות, במקום "שלושים שנים לפחות מיום ביצוען" יבוא "חמישים שנים".
כאן מדובר במעביד. אנחנו נמחק את התיקון הזה של תקנה 3. התקנה הזו טעונה תיקון. כיום המעביד צריך לשמור לפי התקנות שלושים שנים.
נועה בן שבת
¶
יהיה עשרים שנים וצריך לתקן גם את תקנה (ד) שמחייבת מעבדה מוסמכת לשמור למשך חמישים שנים.
4.
תיקון תקנה 9
בתקנה 9(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (19), במקום "כשערכיהם יהיו כמפורט בתוספת השלישית" יבוא "כערכיהם יהיו כנקוב בתוספת השלישית לתקנות הניטור".
5.
תיקון תקנה 10
בתקנה 10 לתקנות העיקריות –
1.
האמור בתקנה 10 יסומן "10(א)" ואחריו יבוא -
"(ב)
השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות שלושים שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד במתכות מסוימות את עבודתו במתכות מסוימות".
6.
תיקון תקנה 13
(1)
בתקנה 13 לתקנות העיקריות, בפסקה (7), במקום "המופיעים בתוספת השלישית" יבוא "הנקובים בתוספת השלישית לתקנות הניטור".
אני מוסיפה כאן פסקה (2) כי נדרש תיקון גם בפסקה (8)(א).
(2)
בפסקה (8)(א) במקום 0.005 מיליגרם למטר קוב יבוא "הנקוב בתוספת השנייה לתקנות הניטור".
7.
החלפת התוספת הראשונה
במקום התוספת הראשונה לתקנות העיקריות יבוא:
יש כאן תוספת ראשונה שתצורף לפרוטוקול.
שמות המתכות המסוימות, תרכובותיהן ונוסחאותיהן הכימיות.
8.
ביטול התוספת השלישית
התוספת השלישית לתקנות העיקריות – בטלה.
9.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
וילמה מאור
¶
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת) (תיקון),
התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), התשמ"ד-1983 (להלן – התקנות העיקריות) –
1.
בהגדרת "עובד בעופרת" - במקום "מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת" יבוא "רמת הפעולה".
2.
הגדרת "רמת ההתראה" – תימחק.
3.
אחרי ההגדרה "רופא מורשה" יבוא
¶
"רמת הפעולה" – Action Level (AL) – רמת של מחצית החשיפה המשוקללת המירבית המותרת".
2.
תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
במפעל או במקום עבודה שעובדים בו בעופרת, יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים משיקים), התשע"א-2011 (להלן –תקנות הניטור).
3.
תיקון תקנה 3
בתקנה 3(ד) לתקנות העיקריות, במקום "למשך עשרים שנים לפחות" יבוא "למשך חמישים שנים לפחות".
4.
תיקון תקנה 10
בתקנה 10 לתקנות העיקריות –
1.
האמור בתקנה 10 יסומן "10(א), ואחריו יבוא:
"(ב)
השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות שלושים שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד בעופרת את עבודתו בעופרת".
5.
תיקון תקנה 13
בתקנה 13 לתקנות העיקריות, במקום פסקה (2) יבוא:
"(2)
נמצא אצלו ערך מעל הנקוב בתוספת השלישית לתקנות הניטור".
6.
ביטול תקנה 13א
תקנה 13א לתקנות העיקריות – בטלה.
7.
תיקון התוספת הראשונה
במקום "ממחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת" יבוא "מרמת הפעולה".
8.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסוימים), (תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים) בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסוימים), התשנ"ג-1993 (להלן – התקנות העיקריות) –
במקום ההגדרה "רמת הפעולה" יבוא "רמת פעולה" – Action Level (AL) – רמה של מחצית החשיפה המרבית המשוקללת המותרת".
2.
תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
במפעל או במקום עבודה שעובדים בו במפ"א, יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת לזמן קצר ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 (להלן –תקנות הניטור)".
3.
תיקון תקנה 3
בתקנה 3(ד) לתקנות העיקריות, במקום "למשך עשרים שנים לפחות" יבוא "למשך חמישים שנים לפחות".
4.
תיקון תקנה 5
בתקנה 5(א) לתקנות העיקריות, במקום "בתוספת הראשונה" יבוא "בתוספת השנייה לתקנות הניטור".
5.
תיקון תקנה 10
בתקנה 10(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (7),] במקום "כשערכיהם יהיו כפי שפורטו בתוספת השלישית" יבוא "כשיהיו על פי הנקוב בתוספת השלישית לתקנות הניטור".
6.
תיקון תקנה 11
בתקנה 11 לתקנות העיקריות -
1.
האמור בתקנה 11 יסומן ב-11(א) ואחריו יבוא:
"(ב)
השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות שלושים שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסוימים את עבודתו בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסוימים".
7.
תיקון תקנה 7
בתקנה 7 לתקנות העיקריות –
תבוטל תקנת משנה (ג).
8.
תיקון תקנה 14
בתקנה 14 לתקנות העיקריות, בפסקה (4), במקום "המופיעים בתוספת השלישית" יבוא "הנקובים בתוספת השלישית לתקנות הניטור".
9.
החלפת התוספת הראשונה
במקום התוספת הראשונה לתקנות העיקריות יבוא"
הטבלא תצורף לפרוטוקול.
10.
ביטול התוספת השלישית
התוספת השלישית לתקנות העיקריות – בטלה.
11. תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
נועה בן שבת
¶
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסוימים (תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסוימים), התשנ"א-1990 (להלן – התקנות העיקריות) –
1.
תבוטל ההגדרה תקרת חשיפה מותרת.
2.
במקום ההגדרה "רמת הפעולה" יבוא "רמת פעולה" – Action Level (AL) – רמה של מחצית החשיפה המרבית המשוקללת המותרת".
2.
תיקון תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
במפעל או במקום עבודה שעובדים בו במפ"ה, יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת לזמן קצר ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011".
3.
תיקון תקנה 3
בתקנה 3(ד) לתקנות העיקריות, במקום "למשך עשרים שנים לפחות" יבוא "למשך חמישים שנים לפחות".
4.
תיקון תקנה 5
בתקנה 5(א) לתקנות העיקריות, במקום "בתוספת הראשונה" יבוא "בתוספת השנייה לתקנות הניטור".
5.
תיקון תקנה 10
בתקנה 10(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (7), אחרי "בתוספת השלישית" יבוא "לתקנות הניטור".
6.
תיקון תקנה 11
בתקנה 11 לתקנות העיקריות -
1.
האמור בתקנה 11 יסומן ב-11(א) ואחריו יבוא:
"(ב)
השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות שלושים שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסוימים את עבודתו בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסוימים".
7.
תיקון תקנה 14
בתקנה 14 לתקנות העיקריות, בפסקה (4), אחרי "בתוספת השלישית" יבוא "לתקנות הניטור".
8.
החלפת התוספת הראשונה
במקום התוספת הראשונה לתקנות העיקריות יבוא:
יש כאן את שמות הממיסים הפחמימניים ההלוגניים ונוסחאותיהם הכימיות וזה מופיע כאן בתוספת הראשונה, בטבלה.
9.
ביטול התוספת השלישית
התוספת השלישית לתקנות העיקריות – בטלה.
10.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
נועה בן שבת
¶
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת) (תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח ישן), התש"ל-1970, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת, התשנ"ג-1992 (להלן – התקנות העיקריות) -
(1)
בהגדרת "מנה גבולות", בסופה יבוא "לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 (להלן 0 תקנות הניטור).
(2)
בהגדרה "מנת קרינה מוכללת" Effective Dose Equivalent) ), במקום "אלה" יבוא "הניטור".
(3)
תבוטל ההגדרה "חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר".
2.
תיקון תקנה 2
במקום תקנה 2(א) יבוא:
"החשיפה התעסוקתית לעובד קרינה לא תעלה על כל אחד מאלה:
(1)
המנה הגבולות בתוך תקופה של שנה.
(2)
כל הגבלה נוספת המפורטת בתוספת השנייה לתקנות הניטור.
3.
תיקון תקנה 4
בתקנה 4(5) לתקנות העיקריות, במקום "ולא יבוער שלושים שנים לפחות מיום הרישום האחרון בו" יבוא "יישמר משך חמישים שנים".
4.
ביטול התוספת השנייה
התוספת השנייה לתקנות העיקריות - בטלה
5.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
השאלה אם זה 4. נדמה לי שזה חובה של המעביד.
נועה בן שבת
¶
קראנו כאן את תקנה 3 אבל נמחק אותה. תיקון לתקנה 4(5), כיוון שזאת חובה של המעביד, לא נתקן את זה לחמישים שנים אלא זה יישאר שלושים שנים לפחות.
היו"ר חיים כץ
¶
כן, אבל הורדנו לחקלאים. אנחנו לא נותנים פרס לחקלאים. לכל אורך הקו הורדנו לעשרים שנים. שתהיה אחידות בספרים.
ורדה אדוארדס
¶
אני רוצה להעיר. אני אבדוק את עצמי אבל למיטב זיכרוני בתקנה זו אין חובה על המעבדה לשמור.
היו"ר חיים כץ
¶
אפשר לחייב גם את המעבדה. תרשמי שהמעבדה תשמור את זה חמישים שנים והמעביד לא יצטרך לשמור. הוא ישמור עשרים שנים. תוסיפי בתקנות. משרד התעשייה מוכן לזה.
נועה בן שבת
¶
יכול להיות שנגיד שהמעבדה חייבת לשמור לצמיתות. הנה, המעבדה המוסמכת לקרינה תשמור את ממצאי הבדיקות שביצעה למשך שלושים שנים לפחות מיום ביצוע הבדיקה האחרונה.
נועה בן שבת
¶
התיקון שבתקנה 4(5) לתקנות העיקריות, נתקן לעשרים שנים.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים) (תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הבריאות, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים, התשנ"ג-1992 (להלן – התקנות העיקריות) –
1.
תבוטל הגדרת "חשיפה מירבית מותרת לזמן קצר".
2.
אחרי הגדרת "רופא מורשה" יבוא
¶
"רמת הפעולה" יבוא "רמת פעולה" – Action Level (AL) – רמה של מחצית החשיפה המרבית המשוקללת המותרת".
ישי פולק
¶
היא לא חלה עליהם. לפי ההגדרה של מקום העבודה ומעביד, לא חלים על החקלאים. אני רוצה לוודא את זה ושזה יהיה מסודר.
נועה בן שבת
¶
2.
החלפת תקנה 2
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א)
ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת ורמת הפעולה במקום עבודה יהיו כאמור בתקנה 5 לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), תשע"א-2011 (להלן – תקנות הניטור)".
זאת תקנה 5, אותה תקנה מיוחדת. לא הפנינו כאן לתוספת השנייה. נכון?
נועה בן שבת
¶
זה ודאי לא תקנה 5. השאלה אם לא צריך להפנות לתוספת השנייה. בכל מקום אחר הפנינו לתוספת השנייה לתקנות.
נועה בן שבת
¶
על הפנייה לתקנות ניטור. אולי צריך להפנות לתוספת השנייה. בסדר.
"ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת ורמת הפעולה במקום עבודה יהיו כאמור בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011" (להלן – תקנות הניטור).
3.
תיקון תקנה 3
את תקנה 3 אנחנו צריכים לבטל כי היא מתייחסת למעביד. אין כאן הוראות לגבי השמירה של המעבדה. כרגע אני לא רואה, אבל אולי תוכלי לבדוק.
נועה בן שבת
¶
4.
תיקון תקנה 13
בתקנה 13 לתקנות העיקריות -
1.
האמור בתקנה 13 יסומן ב"13(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות שלושים שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וכרומטיים את עבודתו בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וכרומטיים".
5.
תיקון תקנה 16
בתקנה 16 לתקנות העיקרית, תקנת משנה (א) במקום פסקה (2) יבוא:
"(2)
ירידה ברמת הכולינאסטרזה בבדיקת מעקב בשיעור הנקוב בתוספת השלישית לתקנות הניטור או מתחתיו".
6.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) (תיקון),
התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעתי הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
צריך לבדוק אם אישור הוועדה מתבקש גם מסיבה אחרת. נשאיר את זה כך. אדוני, אם יצטרכו, נתקן את הרישא.
נועה בן שבת
¶
1.
תיקון תקנה 3
בתקנה 3 לתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001 (להלן – התקנות העיקריות) במקום המילה "בה" יבוא: "בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 (להלן – תקנות הניטור)".
2.
תיקון תקנה 5
בתקנה 5(2), במקום המילה "בה" יבוא:
"בתוספת השנייה לתקנות הניטור".
3.
תיקון תקנה 7
במקום המילה "בהן" יבוא
¶
"בתוספת השנייה לתקנות הניטור".
5.
תיקון התוספת השנייה
הערכים הנקובים בתוספת השנייה יבוטלו.
6.
תיקון התוספת החמישית
הערכים הנקובים בתוספת החמישית יבוטלו.
7.
תיקון התוספת השישית
במקום המילה "בהן" יבוא
¶
"בתוספת השנייה לתקנות הניטור".
8.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת) (תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעתי הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1.
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), התשל"ט-1979 (להלן – התקנות העיקריות) –
(1)
במקום הגדרת "אישה בגיל הפוריות" יבוא "עובדת בגיל הפוריות – עובדת שטרם מלאו לה 45 שנים".
ורדה אדוארדס
¶
מדובר על נשים שיש עדיין סיכוי שהן יכנסו להריון ושהן יימצאו בהריון בזמן שהן עובדות בחומרים.
נועה בן שבת
¶
האלה אם זה לא מגביל את עבודת הנשים. אישה שרוצה לעבוד בקרינה מייננת. אולי אני אבדוק את התקנות. זה רק מחייב את המעביד.
לובה פושנוי
¶
גיל 45 עדיין הוא הגיל הטיפוסי לכניסה להריון ולידות. הגיל האופטימאלי הוא עד גיל 45. בעקבות ההישגים הרפואיים אפשר ללדת ילד גם בגיל שישים, זה משהו יוצא דופן ולכן אנחנו הולכים על הכלל והכלל הוא עדיין נשים צעירות. יחד עם זאת, אנחנו לא בדקנו את הנושא של 45 או 54. הנושא הזה לא נבדק.
נועה בן שבת
¶
אישה בגיל הפוריות. במקום אישה בגיל הפוריות, נגיד עובדת בגיל הפוריות. לא נתייחס לזה בתקנות.
נועה בן שבת
¶
זאת אומרת, לא להתייחס לזה בתקנות או למחוק את הגיל כך שלא יהיה כתוב הגיל בתקנות. את המילה אישה מחליפים במילה עובדת.
היו"ר חיים כץ
¶
בסדר. מחקנו את הגיל. בבריטניה ביטלו עכשיו את גיל הפרישה וכל אחד יעבוד כמה שהוא רוצה.
ורדה אדוארדס
¶
יכולה לעבוד אצלו אישה בגיל שישים וכמה וברור שהיא לא תיכנס להריון ועדיין זה מחייב אותו לכל ההסדרים כמו לנשים שהן כן בגיל הפוריות. אנחנו בעצם מחמירים בדרישות לגבי המעסיקים וזה ללא צורך. לכן כן נדרש להגדיר כאן איזשהו טווח גילים בהם סביר שנשים יכולות להיכנס להריון.
לובה פושנוי
¶
יש את גיל הפוריות הטבעי, שהאישה קיבלה אותו מהטבע והגיל הטיפוסי הוא עד גיל 45. זה שמעבר, זה בעקבות ההתערבות הרפואית. אנחנו הולכים לגיל הטבעי ו-45 הוא גיל טבעי, היה ונשאר. זה שהיום אישה יכולה להיכנס להריון בכל גיל, אפילו בגיל 65 או 67, זה כבר משהו אחר.
לובה פושנוי
¶
לכן אנחנו הולכים כאילו למצב הטבעי, למצב ההורמונאלי, הפיזיולוגי של האישה וגיל 45 הוא הגיל המקובל.
לפני ההגדרה "קרינה מייננת" יבוא
¶
"חשיפה תעסוקתית" – כהגדרתה בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג-1992".
(3)
ההגדרה "המפקח" – תימחק.
2.
תיקון תקנה 3
בתקנה 3 לתקנות העיקריות, במקום "0.5 רם" יבוא "5 מיליסיברט".
3.
החלפת תקנה 4
במקום תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:
"4.
הגבלת חשיפה לעובדת בגיל הפוריות"
"חשיפה תעסוקתית של עובדת בגיל הפוריות לא תעלה על ערכי החשיפה המותרים כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 (להלן – תקנות הניטור)".
4.
תיקון תקנה 5
בתקנה 5 לתקנות העיקריות, במקום "אישה בגיל הפוריות" יבוא "עובדת בגיל הפוריות".
5.
החלפת תקנה 6
במקום תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא:
"6.
הגבלת חשיפה של עובדת בהריון
(א)
החשיפה התעסוקתית של עובדת בהריון תהיה כנקוב בתוספת השנייה
לתקנות הניטור.
(ב)
תקנת משנה (א) תחול על עובדת בהריון מרגע שהודיעה למעסיק לפי תקנה 5 על דבר הריונה, עד סיום הריונה".
6.
ביטול תקנות 7 ו-8
תקנות 7 ו-8 לתקנות העיקריות – בטלות.
7.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
אם תוכלו להסביר שוב למה מבטלים את תקנות 7 ו-8, שהן תקנות שאומרות שחובות המעביד למדידת חשיפה. האם זה בגלל שיש בתקנות העיקריות?
לובה פושנוי
¶
כעיקרון היום הגישה שאימצנו אותה, וזאת גישה של הגופים הבין לאומיים, שמדינת ישראל מקבלת את ההמלצות שלהם, היחס לגישה בגיל הפוריות לאישה ולגבר היא שווה. לכן התקנות שלנו ישנות והדרישות האלה כבר לא מתקבלות על ידי הגופים המקצועיים. לכן ביטלנו את התקנות. היום הגישה הזאת מיושנת ולא רלוונטית. ההתייחסות לגיל פוריות של האישה והגבר, היא אותה התייחסות.
היו"ר חיים כץ
¶
ובאווירה אופטימית זאת סיימנו להקריא את התקנות ונעבור להצבעה.
מי בעד אישור התקנות כפי שהוקראו?
ה צ ב ע ה
התקנות אושרו פה אחד
ועדת העבודה והרווחה מאשרת את התקנות כפי שהתבקשו. לאלה שלא בקיאים, כמו החקלאים, בעבודת הכנסת, מאחר שהממשלה מסכימה לתקנות, יש חבר כנסת אחד. והיה והממשלה לא הייתה מסכימה, היו כאן הרבה מאוד חברי כנסת ואז הכול היה נראה אחרת.
ורדה אדוארדס
¶
אני רוצה להודות לוועדה ולהודות לייעוץ המשפטי של הוועדה, לנועה, שעשתה עבודה מאוד מאוד גדולה מולנו. אני מאוד שמחה על כך שהתקנות האלה מקבלות את התוקף שלהן לאחר חתימת השר. שוב, אני באמת מודה לכולם. גם לכל האנשים שהעירו לנו ובעצם עזרו לנו לגבש את התקנות כפי שהן.
היו"ר חיים כץ
¶
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00
נספחים
"תוספת ראשונה
(תקנה 1)
שמות המתכות המסוימות, תרכובותיהן, ונוסחאותיהן הכימיות
שם המתכת ושמות נרדפים
הנוסחה הכימית
1.
קדמיום – CADMIUM
מתכת + תרכובות
(אבק כללי מרחף)
(כקדמיום)
Cd
2.
כרום – CHROMIUM
כרום ותרכובות אנאורגניות
של כרום (ככרום)
¶
1. מתכת + תרכובות של כרום (III)
2. תרכובות של כרום (VI) מסיסות במים
3. תרכובות של כרום (VI) בלתי מסיסות
4. צינק כרומאטים (ככרום)
5. כרומאט העופרת (ככרום)
6. סטרונציום כרומאט (ככרום)
7. קלציום כרומאט (ככרום)
Cr
ZnCrO4
PbCrO4
SrCrO4
CaCrO4
3.
ניקל - NICKEL
1. מתכת (כניקל)
2. תרכובות מסיסות של ניקל (כניקל)
3. תרכובות בלתי מסיסות של ניקל (כניקל)
4. ניקל קרבוניל (כניקל)
Ni
Ni(CO)4
קובלט – COBALT
1. מתכת + תרכובות אנאורגניות של קובלט (כקובלט)
2. קובלט קרבוניל + קובלט הידרוקרבוניל (כקובלט)
Co
בריליום – BERYLLIUM
מתכת + תרכובות של בריליום (כבריליום)
Be
מתק"ש - HARD METALS
1. ניקל
2. קובלט
3. טונגסטן:
(1) תרכובות בלתי מסיסות (כטונגסטן)
(2) תרכובות מסיסות (כטונגסטן)
"
"תוספת ראשונה
(תקנה 1)
שמות הממיסים הפחמיימניים הארומטיים, ונוסחאותיהם הכימיות
שם המפ"א ושמות נרדפים
הנוסחה הכימית
1.
טולואן (טולואול)
Toluene, Toluol
Methyl-Benzene
C6H5CH3
2.
קסילן (קסילול) + קסילנים
Xylene, Xylol
Dimethyl-Benzene
C6H4(CH3)2
3.
סטירן
Vinyl-Benzene
Phenyl-Ethylene
C6H5CH=CH2
"תוספת ראשונה
(תקנה 1)
שמות הממיסים הפחמיימניים ההלוגניים, ונוסחאותיהם הכימיות
שם המפ"ה ושמות נרדפים
הנוסחה הכימית
1.
טריכלורו-אתילן
Trichloroethylene
Trichloroethene
CCl2=CHCl
2.
פרכלורו-אתילן
Perchloroethylene
Tetrachloroethene
CCl2=CCl2
3.
1,1,1, טריכלורו-אתאן
1, 1, 1, Trichloroethane
Methyl Chloroform"
CH3-CCl3
גורמים מזיקים טעוני ניטור המחייבים בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם לתקנה 4
אבץ אוקסיד
ZINC OXIDE
אבק של עצים (אבק בר שאיפה לריאות)
WOOD DUSTS (Inhalable)
אבק קמח (אבק בר שאיפה לריאות)
FLOUR DUST (Inhalable)
איזופלוראן (גז הרדמה)
ISOFLURANE
(Anaesthetic Gas)
אמוניה
AMMONIA
אנפלוראן (גז הרדמה)
ENFLURANE
(Anaesthetic Gas)
אפיכלורהידרין
EPICHLORHYDRIN
אקרילו-ניטריל
ACRYLONITRILE
אתילן אוקסיד
ETHYLENE OXIDE
אתילן דיברומיד
ETHYLENE DIBROMIDE
בוטיל אצטט
BUTYL ACETATE
בנזואיל פראוקסיד
BENZOYL PEROXIDE
גלוטראלדהיד
GLUTARALDEHYDE
גליקול אתרים
GLYCOL ETHERS
4,1 - דיאוקסן
1,4 – DIOXANE
דימתיל פורמאמיד
DIMETHYLFORMAMIDE
הידרזין
HYDRAZINE
הלותן (גז הרדמה)
HALOTHANE
(Anaesthetic Gas)
הקסאן-n
n – HEXANE
חומצה גופרתית
SULFURIC ACID
כותנה גולמית ומעובדת
COTTON DUST (Raw and Processed)
כלור
CHLORINE
כלורופורם
CHLOROFORM
מנגן
MANGANESE
מתיל איזובוטיל קטון
METHYL ISOBUTYL KETONE
מתיל אקרילאט
METHYL ACRYLATE
מתיל אתיל קטון
METHYL ETHYL KETONE
מתיל מתאקרילאט
METHYL METHACRYLATE
מתילן כלוריד
METHYLENE CHLORIDE
נוזלי קירור
METALWORKING FLUIDS
ניטרוס אוקסיד (גז הרדמה)
NITROUS OXIDE (Anaesthetic Gas)
סבופלוראן (גז הרדמה)
SEVOFLURANE
(Anaesthetic Gas)
סיבים מינרליים
MINERAL FIBERS
פורמאלדהיד
FORMALDEHYDE
פחמן שחור
CARBON BLACK
פחמן טטראכלורי
CARBON TETRACHLORIDE
פנול
PHENOL
קולופוניום
COLOPHONY
קרוסין
KEROSENE