הכנסת השמונה עשרה

PAGE
35
ועדת המדע והטכנולוגיה - 31.5.11

הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"ז באייר תשע"א (31 במאי 2011), שעה 10:30

הכנס הבינפרלמנטרי ה- 17 של יוריקה בכנסת – כנס לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתי

חברי הוועדה: מאיר שטרית – היו"ר

רוברט אילטוב

דניאל בן סימון

אברהם מיכאלי

יושב ראש הכנסת ראובן (רובי) ריבלין

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון

שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ

פרופ' דניאלה וייס, מדען ראשי, משרד המדע והטכנולוגיה

אבי חסון, מדען ראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שרון קדמי, מנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים

פרופ' רות לפידות, מכון וייצמן למדעים

פרופ' עודד שמואלי, סגן נשיא מחקר, הטכניון

אהרון מנקובסקי, יושב ראש איגוד ההיי-טק הישראלי (HTIA)

דר' בה סוואן ג'ין, מנכ"ל, הועד המנהל הסינגפורי לפיתוח כלכלי (EDB)
פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה

אלי אופר, יושב ראש נשיאות יוריקה

לוק ברוג, מזכ"ל יוריקה

ענת לוי

רות לובין – חבר המתרגמים בע"מ
הכנס הבינפרלמנטרי ה- 17 של יוריקה בכנסת –
כנס לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתי

בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים לכנסת, אני שמח לראותכם כאן בפרט לאחר המפגש אמש, ואני מתכבד לפתוח את הישיבה.

מבקש להודיע שיש תרגום לשש שפות שונות ואתם תוכלו לראות כל אחד בשפתו כיצד למצוא את התרגום המבוקש. מבקש לקבל בברכה את יושב ראש הכנסת מר ראובן ריבלין, את שר המסחר והתעשייה מר שלום שמחון, את שר המדע, הפרופ' דניאל הרשקוביץ, המדען הראשי ואת אנשי יוריקה השונים. גם חברי כנסת עמנו, שגרירים מקרואטיה, רומניה, ספרד, סלובניה ורוסיה בישראל. יושב ראש האקדמיה למדעים, חברי הועדה למדע וטכנולוגיה, חברי כנסת, זוכה פרס נובל הפרופ' ישראל אולמן ויושב ראש יוריקה אלי אופר.

גבירותיי ורבותי, אני שמח על ההזדמנות הזו להיפגש ולדון בהיבטים השונים של המדע. אני מאמין בכל לב שהדיון יהיה מעניין ביותר כי בכירי המדע בישראל יהיו אתנו ויציגו בפניכם חלק מעבודתם, חלק שיפתח צוהר לעבודתם ותוכלו לראות מה קורה בממלכת המדע. בדרך כלל אנשי הכנסת אינם חשופים באופן יומיומי לענייני המדע. לדעתי זהו אחד הדברים המעניינים ביותר. לכבוד הוא לי להיות יושב ראש הועדה הזו.

בפנינו מצגת שנוגעת ל"חידושים כמנוע לצמיחה". אנחנו יודעים שהחידושים הם למעשה המנוף המרכזי לצמיחה כלכלית בכל מדינה ואפילו במפגש האחרון של ה OECD הוסכם בין כל המדינות שיש לפתח את המחקר ולתרום בכך לצמיחה הכלכלית של כל מדינה ומדינה. לכן אנחנו בישראל מאמינים שיוריקה עשתה רבות למעננו, גם ובעיקר לגבי היכולת שלנו להיחשף לשיתוף פעולה עם מדענים שונים בעולם.

מנקודת מבטי הדברים מאפשרים לישראל לפתח גם את המדע וגם את הטכנולוגיה. אני רוצה להסביר מדוע ישראל מצטיינת בתחום החידושים, כמנוע לצמיחה. כאן אתם רואים את המיתון מ 1929 ואת המיתון האחרון שהתחיל ב 2008 ואתם רואים שהמיתון של 2008 הוא קשה יותר מכפי שהיה זה שבשנת 1929. חשבנו שב 1929 היה השפל הגדול ביותר אבל לא נכון הוא. כאן אנו רואים איך נחלצים מן המשבר, יש כאן שני קוים, האחד מייצג את ישראל וה-G-7. אפשר לראות שאנחנו נחלצים מן המיתון ממש באותו הקצב ואתם רואים את השינויים במהלך השנים מבחינת ההיחלצות מן המשבר.

פרמטרים של חידוש והשקעות. מה הופך את ישראל למצטיינת בחידושים? ניסיתי להגדיר את זה במספר דרכים. רמת ההשכלה הגבוהה בישראל, ההשכלה הגבוהה באוניברסיטאות, יש לנו שבע אוניברסיטאות מחקר בנוסף למכללות, מספר זוכי פרס נובל, חמישה זוכים במדעים במדינה קטנה וזה מראה את האפשרות להצטיינות במדע, מספר הפטנטים המאושרים בארצות הברית והשקעה במחקר ופיתוח. מספר הפטנטים מצוין בגרף, הקו הכחול הוא ישראל וזה מספר הפטנטים שנרשמו בארצות הברית עד 2003, שהם מיליארד דולר תמ"ג, המספר של ישראל הוא כפול מזה של ה G-7, יחסית, והדבר מוכיח מה רב הפיתוח בתחום המחקר.

אנחנו ראשונים בעולם מבחינת ההשקעה במחקר. אנחנו במקום הראשון בעולם וזה מחזיק כבר הרבה מאד שנים, למעשה, זה מכפיל את מדינות ה OECD שם המספר הוא 2.1 ואילו אצלנו 4.5 זאת אומרת כפול מן ההשקעה במדינות ה OECD. המחקר ופיתוח ממומן על ידי הסקטור העסקי. אנחנו רואים ש 3.4% מגיעים למחקר ופיתוח מן הסקטור הפרטי וזה דבר מיוחד במינו, שכן, ברוב מדינות אירופה וב OECD הממשלות משקיעות יותר ואילו כאן הסקטור הפרטי משקיע את רוב הכספים וזה מוכיח לכם את הקשר בין החברות הפרטיות שמשקיעות במחקר ופיתוח, הן בוחנות את העתיד של חדשנות וטכנולוגיה ולכן הן מוכנות להשקיע מכספן. לעתים, כאשר הכסף מגיע מן הממשלה הוא לא מהווה תמריץ מספיק לעבודה קשה אולם, כאן יש אפשרות להצטיינות בגלל העובדה שהמשק הפרטי משקיע.

מבחינת התל"ג, המחקר והפיתוח מהווים נתון כמעט כפול מזה של מדינות ה G-7, כמעט כפול מן הממוצע של ה G-7, הדבר נוצר באופן אוטומטי כאשר אתה משקיע בחדשנות במדע ובטכנולוגיה, זה מושך גם השקעות זרות מחו"ל ואתם רואים את המספרים. בהתחלה כיצד אנחנו משנת 93', מ 08' אתם רואים את ההשקעות הזרות בישראל, אשר הולכות וגדלות. יש לכך גם השפעה ישירה על הייצור של ישראל. בשנות ה-50 הרוב היה יצור חקלאי ואילו היום יש שינוי ניכר. ב 08' ירדנו ביצור החקלאי ובכמויות -אמנם אנחנו מייצאים יותר אבל בסך הכל רק 2% מן הייצוא שלנו. עיקר הייצוא, 75% ממנו, הם תעשייתים וחלק ניכר הוא היי-טק ולכן אנחנו רואים את ההשפעה של השקעות בחידושים ובמחקר ובפיתוח והייצוא, איפוא ,של הייטק, מגיע ל 30% מסך כל הייצוא.

יחד עם כל הדברים האלה, ישנה אפשרות לבעיות שיצוצו בישראל ואני אציג אותן. ישראלים, למעשה, לטווח ארוך, הם עדיין מאחור מבחינת הצמיחה המתמדת וקבועה, וזה לא בגלל מלחמות, זה לא בגלל עליה ולא בגלל הטרור, גם לא בגלל מזל רע, הסיבה העיקרית היא ענין של קדימויות בממשלה וגם הביצוע. כאן אתם רואים עד 1970 ישראל היתה ראשונה בצמיחה של המשק, בין 1950-1973 הצמיחה היתה מעל 64% לעומת מדינות אחרות., מקום ראשון בעולם.

הביטו במה שקרה לצמיחה הכלכלית, בין השנים 55'-72' ועד 2008 תראו שאנחנו נסוגים, כשהעולם צמח הרי ישראל צמחה רק מעט יותר השאלה היא באמת מדוע וזה לא בגלל מלחמות, זה לא בגלל טרור כי אם היינו צומחים באותה מגמה שבה צמחנו בתחילה היינו אמורים להגיע כבר ל 40,000 דולר לנפש אבל אתם רואים מה שקורה הלכה למעשה, שהקו יורד מטה במקום שיעלה למעלה. גם באשר לפער מבחינת רמת החיים, ב 1965 היינו ברמה של 72% ואז ירדנו ל 30% ועכשיו ההבדל בינינו הוא 61%.

אתם רואים זו הסיבה, רמת הפוריות אשר משפיעה על התל"ג, מה קורה בארצות אחרות ובישראל. הפריון בישראל נמוך ביותר לעומת שאר מדינות ה G-7 ולכן אנחנו לא צומחים מספיק מהר על פי הסטנדרטים של ה G-7.

ראינו קודם את ההשקעות של המיגזר האזרחי במחקר ופיתוח ובכל זאת אנחנו מפגרים.

סיבה נוספת היא מספר הגברים שאינם עובדים לעומת מדינות ה OECD, שהוא גבוה יותר ואין זאת כי אין להם עבודה אלא כי אנחנו מעסיקים 250,000 עובדים זרים בישראל ועוד סיבות שונות וזה ההבדל בינינו לבין מדינות ה G-7 ולכן ההפרש הגדול שנראה כאן במצגת.

ואחרון, ענין החינוך והלמידה. כשאנחנו מדברים על בתי הספר היסודיים, כאן יש לנו זרמים שונים, אחד מהם הוא הממלכתי והאחר הוא הערבי והחרדי, אלה אינם שומרים על המתכונת של מתימטיקה, אנגלית וכד' ולכן אנחנו רואים שישנה מגמה שיורדת ואם לא כן תהיה בעיה קשה בעתיד כי גם היום המצב הוא כבר כזה ויש רבים שיוצאים מבית הספר התיכון ואין להם את אותם הכלים שנדרשים להם כדי למצוא עבודה וכדי להתמזג במערכת העבודה במשק.

אדם יכול להתקדם ככל שהשכלתו טובה יותר ולהיפך, ככל שההשכלה נמוכה גם ההכנסה נמוכה ואם אדם למד רק שמונה כיתות הרי שאנחנו רואים שהמשכורת נמוכה בהשוואה לאלה אשר סיימו לימודים גבוהים. האבטלה, איפוא, גבוהה יותר בקרב אלה שסיימו רק בית ספר יסודי.

הייתי יכול להראות את זה בצורות שונות אבל, ככלל, כל מי שזכה להשכלה אקדמית, הסיכוי שלו למצוא עבודה שיש בה הכנסה יותר גבוהה הוא גבוה מאשר הסיכוי של אחרים ואפילו, כאשר אני מדבר על אלה שמגיעים מן המיגזר החרדי וגם מבין הערבים, גם שם, למי שיש השכלה אקדמית הסיכוי שלו גבוה יותר למצוא עבודה שהכנסה טובה בצידה.

אחד הדברים הנוספים שתראו גם באירופה הוא ההבדל בין התל"ג לנפש לבין זכאויות שבגינן משלמים לאנשים כל מיני קצבאות, סבסוד של ילדים וסבסוד לדברים שונים, ואתן לכם שני דברים שמזעזעים אותי תמיד ולכן אומר אותם, ב 1973 ישראל שילמה מעל 90 מליון שקל לשנה רק עבור קיצבאות. ב 2003 היא שילמה 53 מיליארד שקל לקיצבאות. משהו מתרחש פה ואנחנו צריכים לחשוב על זה. ולכן השאלה היא מהי מדיניות הקצבאות, אולי כדאי להביא אותם למעגל העבודה ולחלץ אותם מן העוני מאשר להותיר אותם עם קצבאות?

ניסיתי להראות לכם, איפוא, את שתי הפנים: מצד אד צמיחה באמצעות חדשנות ומאידך, אותם צללים אשר מושכים אותנו מטה. במפגש האחרון בפריז, הופק דוח שאני מאד ממליץ לקרוא אותו, דוח אשר לא רק מעמיד את התל"ג כדבר שמשווים באמצעותו בין מדינות אלא העמיד עשרה קני מידה שונים כמו השכלה וחינוך כי הכלכלה זה לא הכל, אנחנו צריכים לבחון גם היבטים אחרים, כל אחד בארצו, כדי לראות ולהבין מה שגוי, כיצד אנחנו יכולים לאזן את המצב.

הדוח הזה, שנמצא במירשתת וכל אחד יכול לראות אותו, יכול להשוות בין המצב, כל אחד בארצו, מבחינת מימדים שונים, מבחינת קני מידה שונים ואז תוכלו ללמוד גם כן על המצב בארצכם על פי קריטריונים של ה OECD. מודה לכם ומקווה שקצת היארתי את המצב.

אורחים יקרים, על אף שאני שמח לתרגל בכל יום את האנגלית שלי, איני רואה סיבה לדבר באנגלית כשאני יודע שאנשים צריכים להאזין לאנגלית שלי ולתרגם אותה לשש שפות שונות. לכן, אני את דבריי אשא, ברשותכם, ברשותך אדוני יושב הראש, בשפה העברית ותוכלו לזכות בתרגום.

שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, שלום שמחון, שר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, יוזם הכנס, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, השר לשעבר בלא מעט משרדים במדינת ישראל, מייצג את ישראל בכבוד ואני מודה לך שוב בשם הכנסת, מאיר שטרית.

שגרירת שבדיה, קרואטיה, רומניה, ספרד, סלובניה וקונסול רוסיה בישראל, חברי ועדת המדע והטכנולוגיה, יקירי חברי הפרלמנטים השונים בעולם, ובאירופה בעיקר, זוכה פרס נובל לכללה, פרופ' ישראל אומן, יושב ראש נשיאות יוריקה, דר' אלי אופר, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' רות ארנון, קהל נכבד, אורחים יקרים.

יש לנו את ההזדמנות להיות מאד גאים על כך שמדינת ישראל וכנסת ישראל, משכן הדמוקרטיה של מדינתנו עומדת השנה בראש תכנית יוריקה ואנחנו מאד שמחים על ההזדמנות שניתנת לנו לארח את הכנס החשוב הזה דווקא בעיתוי הנוכחי כפי שהוסבר בדברי הפתיחה, עיתוי של משבר כלכלי עולמי שאינו פשוט.

ליוריקה יש תפקיד חשוב ביותר לעידוד תעשיות כדי שתצאנה מחוזקות מן המשבר. זה המסר העיקרי שאנחנו כפרלמנטרים צריכים להעביר לממשלות התומכות ביוריקה. אצלנו הכנסת לא רק תומכת בממשלה אלא גם מפקחת עליה שכן הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו מחייבת את הכנסת כמו גם מרשה לה לבקר את הממשלה מדי יום ביומו רבות מהחלטות הממשלה הן גם זקוקות לאישורה של הכנסת. הכנסת היא זו אשר היחידה הנבחרת על ידי הריבון האמיתי של מדינתנו, הוא העם בישראל והיא זו שבוחרת מתוכה את ראש הממשלה ואת שרי הממשלה כך שזו לא רק זכותה לפקח על הממשלה אלא גם חובתה.

יוריקה מדגימה היטב כיצד ניתן לשלב ממשלות לטובת מטרה משותפת. ישראל שמחה לקחת חלק יחד עם אירופה, במעמד זה ולתרום מיכולתה ומנסיונה משום שנסיווננו הוא רב ולצערנו הרב נסיוננו בא כתוצאה מן הלחצים בהם נמצאת ישראל כאשר היא מקיימת במשך 63 שנים מדינה ויוצרת מדינה כמעט יש מאין, היא קולטת כמעט 4 מליון אנשים הבאים מכל העולם מתוך רצונם לבנות בישראל את ביתם החדש, ופעמים, מה אפשר לעשות, כדי לראות את ישראל כ safe haven , כמקלט בטוח של כל יהודי.

יתרה מכך, מדינת ישראל כאשר היא נאלצת לעמוד בלחצים לא פשוטי,ם כתוצאה מדאגה לבטחונה ויכולתה להתבסס במקום אשר בו לא היינו אהודים כשחזרנו למולדתנו, מולדת אשר לא נוכל להתעלם מכך שנמצאים בה גם אנשים שנולדו אליה ועלינו לכבד את זכויותיהם, כאנשים שנולדו לארץ שהיא בווודאי מולדתם והקונפליקט בין היות מדינת שירא מדינת הלאום היהודי לבין הצורך להכיר בזכויותיהם של כל אלה שנולדו בארץ הזו מעמיד אותנו בקשיים לא מעטים, גם כתוצאה מסירובם של אותם אלה שרואים בארץ הזו את נחלתם הבלעדית לקיים אתנו יחסי שלום, יחד עם הצורך שלנו למצוא דרך על מנת לגשר ולהביא לידי פתרון הבעיה הפלשתינאית ישראלית והבעיה הערבית ישראלית והבעיה האיסלמית יהודית, אנחנו משתדלים לעשות כל שביכולתנו תוך יצירת מדינה עם כלכלה מאד מבוססת אשר פעמים רבות נישא שמה והשבחים שאנחנו מקבלים מחמיאים לנו מאד.

אנחנו לא רק מפורסמים בשל הדמוקרטיה שלנו, אלא גם ובעיקר בגלל יכולתנו בזמנים של משברים לא פשוטים, לקיים ולהקים מדינה עם חברה וכלכלה ראויה.

אמר כבר יושב הראש מאיר שטרית שלא פעם כלכלה טובה יכולה להביא למשברים חברתיים קשים ואנחנו בתקופה זו לאחר 63 שנים, מתחילים לראות פערים בתוך החברה הישראלית, בין עשרים לעניים, כלכלה באמת פורחת למען המדינה, למען הכלל, תוך מצב שבו אנחנו רואים פגיעה באזרחים ואנחנו צריכים לתת את הדעת, יותר ויותר שרים בממשלה מביעים את דאגתם לענין הזה, הם אנשים אשר גדלו במדינה, שהשתדלנו שלא יהיו פערים כדי לאפשר לכל אחד לא רק להגיע ולהיות חבר כנסת או שר אלא להיות פרופסור, מדען או בעל יכולות מבחינת התרומה שלו למדינה ולחברה. עבורנו זו משימה לאומית ועל הממשלות החברות בארגון להגדיל גם הן את היקף תמיכתן.

מאידך, יוריקה צריכה להתפתח ולקדם פרויקטים רלבנטיים, אלו שעוסקים בפתרונות לאתגרים הגלובלים הזדמנויות חדשות למשל, פתרונות לבעיות המים שאנחנו מתחבטים בהן קשות, אנחנו היום יוצרים מצב שבו נוכל להפוך כל מדבר לגן פורח, בגלל הנסיון וההצלחות שלנו בכל מה שקשור לבעיות המים וגם, כמובן, הצורך בפיתוח מקורות חלופיים שכן, האסונות שפקדו את יפן מוכיחים בעליל שאנחנו צריכים לתת על כך את דעתנו.

חשיבות נוספת של ארגון יוריקה היא בפיתוח מערך הקשרים הבינלאומיים. הארגון הזה בולט לטובה דוקא על רקע המציאות שבה ישנם פורומים בינלאומיים המנוצלים למטרות מדיניות ולצערנו בין השאר גם להסתה נגד מדינתנו ,אנחנו פעמים רבות נפגשים עם קולגות בפורומים בינלאומיים שונים ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבו עלינו להתגונן בפני התקפות שבאות על המצב הפוליטי במקום לדון בנושאים המקצועיים שלשמם התכנסנו עם אותם קולגות. אנחנו לא מפחדים לתת תשובה כי אנחנו חושבים שאין מוסרית יותר מאשר הקמתה של מדינת ישראל כבית לעם היהודי ואין אנחנו מבקשים להתנצל על כך.

לסיום, אורחינו היקרים, אני מודה לכם על השתתפותכם בכנס החשוב הזה, שמעיד על ההקשרים האמיצים, ההיסטוריים התרבותיים, המדעיים והמסחריים בין ישראל לאירופה. יברך האל את כולכם. תיהנו משהותכם בישראל ובירושלים בירתה. ואנחנו נמצאים פה בלב הדמוקרטיה הישראלית, בכנסת.

הדיונים מוקלטים בערוץ הכנסת. אני מתנצל על כך שמקדש הדמוקרטיה שלנו קצת קטן, ולכן, לא כולם יוכלו לשבת סביב השולחן אבל, בדיון שכזה אני מעדיף שנהיה כאן.

יושב ראש הכנסת, ידיד החקלאות הישראלית, מאחר והזכרת את החקלאות הישראלית, מדינת ישראל בתוך המצוקה שלה, מתוך העובדה ששני שליש משטחה הוא מדבר - נאלצה לכבוש את המדבר והיא כבשה אותו, המדינה היחידה בעולם שכבשה את המדבר. במדינת ישראל אין מים ולכן, לא היתה לה ברירה והיתה חייבת לגדל כמעט ללא מים ולכן, התפתחו כאן טכנולוגיות של מים במשך השנים, ובשני הנושאים האלה, לשמחתנו, מדינת ישראל מובילה את העולם.

חה"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, דר' אלי אופר, יו"ר נשיאות יוריקה, חברי הטוב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע, חברי הפלרמנט הנכבדים ממדינות יוריקה, נציגי יוריקה, המדענים הראשיים ומשתתפי הפאנל, גבירותי ורבותי. בוקר טוב וברוכים הבאים למפגש המאורגן על ידי נשיאות יוריקה הישראלית.

לכבוד לי לפתוח מפגש זה בהשתתפות חברי הפרלמנט האירופאי ולשתפם ובידע ובנסיון הישראלים בשימוש בחדשנות כמנוף לפיתוח המשק וליציאה ממשברים. הטכנולוגיה המתקדמת משמשת בעשורים האחרונים כמאיץ הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי.אנחנו מייחסים להמשך התפתחות מהירה של ענפי הטכנולוגיה תפקיד מרכזי בהבטחת קצב צמיחה מואץ של המשק על פני זמן. זהו אינטרס משותף לתעשייה לאקדמיה ולמשק הישראלי, אינטרס שחשיבותו קיבלה משנה תוקף לאור העובדה שהמשק הישראלי כמעט ולא נפגע מהמשבר הכלכלי האחרון בעולם. השקעה במחקר ופיתוח במשק כמעט תמיד כדאית גם אם מבחינה מסחרית אינה מניבה פירות מיידיים.

הידע והנסיון נשארים במשק ומשתבחים לקראת המחקר הבא. מבחינת המשק הלאומי הסיכון בהשקעה במחקר ופיתוח נמוך משמעותית מן הסיכון אותו נוטלת החברה הבודדת.

אין ספק שמחקר ופיתוח הוא הגורם הראשון במעלה לצמיחה בת קיימא והוא הגורם המרכזי שבו מדינה צריכה להתרכז ובו ולתמוך. התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח צריכה לכלול את החברות, הקטנות, הגדלות ואת החברות הרב לאומיות, שיבואו גם הן ויקיימו מרכזי מחקר ופיתוח ומפעלי יצור במדינת ישראל.

על מנת להיחשף למחקר ופיתוח בינלאומי שוקלת מדינת ישראל באמצעות המדען הראשי קידום שיתוף פעולה בינלאומי במספר תכניות שמטרתן להשתתף בסיכון יחד עם החברות ולהיחשף למחקר ופיתוח משובח הנעשה מעבר לים.

ברוח זו של שיתוף פעולה, ישראל גאה בכך שהיא נשיאת יוריקה לשנת 2010-2011. הדגש של הנשיאות הישראלי ת ביוריקה הינו על מתן עדיפות לטכנולוגיות נקיות, פיתוח כלים פיננסיים מתאימים לתמיכה במחקר ופיתוח, מיקוד תכניות וטכנולוגיות למיגזרים שונים והתמודדות עם אתגרים סוציו-טכנולוגיים כמו שינויי אקלים, איומים על הסביבה, תחליפי נפט לתחבורה וחיזוק היכולת של תכנית יוריקה להשתלב בתכניות אירופאיות לביצוע מחקר ופיתוח תעשייתי, לשיפור התחרותיות של החברות והשווקים.

בישראל, כמו באירופה וברחבי העולם, איננו יכולים להרשות לעצמנו להיות שאננים. עלינו לשאוף לזהות מגמות חדשות ולזהות שינויים ואתגרים. אנחנו חייבים להגיע לאתגרים האלה באמצעות חדשנות, הן במישור של מדיניות והן במונחים של מחקר ופיתוח וטכנולוגיה. הדגש הוא על פיתוח וטיפוח שותפויות חדשניות שיוכלו לעזור ביישום הרעיונות הללו. זוהי משימתן של ממשלות ישראל והקל לתמוך בתהליך הזה. לכן, יוריקה, בהיותה פלטפורמה מובילה לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתי באירופה ומעבר לה, מתאימה מאד לחיזוק הצמיחה, מוטת המחקר והפיתוח.

פרויקטים משותפים של ישראל באירופה, הוכחו כחיוניים לשיפור החברה שבה אנו חיים, בהגנה על הסביבה שלנו ובחיזוק הקשרים בינינו. אני בטוח כי טכנולוגיה עשויה באמת להוות גשר בין תרבויות ויבשות. אנו מבקשים לעודד פרויקטים תעשייתיים משותפים של מחקר ופיתוח באמצעות שירותי מימון ומציאת שותפים לתמיכה בפרויקטים חדשניים בעלי פוטנציאל לשנות את העולם שלנו. סביבה דינמית חדשנות היא המפתח שלנו כדי לשרוד וכדי להתפתח. מסר זה בהחלט נכון כאן היום, כאשר נמצאים איתנו קובעי מדיניות ברחבי העולם על מנת להעריך כיצד אנו יכולים לקדם לעודד ולהאיץ בדיוק סוג כזה של חדשנות ויחד עם משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שבראשו אני עומד, יחד עם שר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, המדענים הראשיים, הנהלת יוריקה, אני מצפה לדיון פורה שיתקיים כאן היום, יותר מכל אני מאחל לכם ולשותפים שלכם הצלחה רבה בהפיכת רעיונות וחידושים לסיפורי הצלחה. מודה לך, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חברי מזה שנים, חבר הכנסת מאיר שטרית, על הדחיפה, על הסיוע והעזרה בשנות הנשיאות שבהן מדינת ישראל היא נשיאת יריקה.

אני נקרע בין שתי גישות, האחת היא יושב ראש שדיבר אנגלית, יושב הראש הכנסת ועמיתי, דיברו עברית. יושב הראש אמר שהוא חושב עברית ולכן אין שום טעם לדבר אנגלית אבל, אני, כשאני מדבר אנגלית אני חושב אנגלית וכשאני מדבר עברית אז אני חושב בעברית. אני גם מדבר הונגרית אבל אני לא בטוח שזה יתקבל בברכה על ידי חלק מכם, מכל מקום, מכיוון שהקשבתי והתרגום עובד מצוין, ומכיוון שאנחנו בכנסת ישראל, והרי כשאתה באיטליה יושב הראש מדבר איטלקית, כשאני ביוון אז יושב הראש מדבר יוונית, בשבדיה ידבר שבדית, אפילו במרוקו, אמנם לא שבדית אבל יושב הראש ידבר ערבית, ונדמה לי שהם יוכלו ליהנות מן העברית שלנו ולכן, אני מקבל את גישתך וברשותך, אדבר עברית. אפילו באנגליה באנגלית תדבר, אומר יושב הראש.

חבר הכנסת ראובן ריבלין, אדוני יושב ראש הועדה, חבר הכנסת מאיר שטרית, חברי הטוב ליד שולחן הממשלה, חבר הכנסת שלום שמחון, דר' אלי אופר יושב ראש יריקה, חברי הכנסת, אורחים חשובים.

אני חייב להגיד שמראה שאני רואה כאן לנגד עיניי הוא אחד המראות המלבבים ביותר שאני יכול לחשוב עליהם. המראה הזה מתחבר אצלי עם אירוע נוסף שהשתתפתי בו שלשום, ייצגתי את הכנסת שלשום באירוע בחיפה, כנס בינלאומי בחסות אונסק"ו, חמישים מדינות מן העולם בכנס שעוסק בתפקידן של הנשים במדע ובטכנולוגיה. חמישים מדינות מיוצגות, רובן על ידי שרות בממשלות, או נשיאות אוניברסיטאות, גם בישראל יש לנו את נשיאת האקדמיה הלאומית במדעים פרופ' רות ארנון, והדברים מתחברים בעיניי כי יש מכנה משותף חשוב מאד לשני האירועים האלה.

העולם שלנו מורכב מעמים שונים ואין זה סוד, עמים שונים, תרבויות שונות, דתות שונות, שפות שונות, שאיפות שונות ולצערנו, השונות הזו לאורך ההיסטוריה של העולם, היתה בסיס לחיכוכים ולמריבות. כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה של העולם, היא היסטוריה רצופת קונפליקטים ומלחמות. אחד מגדולי הרבנים במאה האחרונה, בתור אחד שייסד את הרבנות הראשית בישראל, הרב קוק, אמר פעם שכל קונפליקט מתחיל בגלל ארבע מלים שכתובות בתורה, הוא דיבר על הקונפליקט בין יוסף לאחיו, כאשר האחים החליטו להרוג את יוסף ואחר כך למכור אותו לעבדות, והתורה אומרת שם ארבע מלים "ולא יכלו דברוֹ לשלום".

כל הבעיות מתחילות ממצב שבו לא יכולים לדבר, שאין שפה משותפת, אמרנו שאנחנו בעולם של שפות שונות אבל, ישנה שפה אחת, שפה אוניברסאלית שמשותפת לכולם, ואני כאיש מדע, כמתמטיקאי, עבדתי עם חוקרים בעולם כולו, ולפעמים אלה היו חוקרים שאני לא הבנתי את שפתם והם לא הבינו את שפתי אבל, כשדיברנו מתימטיקה הבנו אחד את השני. השפה האוניברסאלית שכולם מדברים אותה, בעולם כולו, היא שפת המדע. ולכן, אם יש גשר שיכול לגשר על כל ההבדלים, על כל השונוּת, הקשר הזה הוא הגשר של שפת המדע והטכנולוגיה, ומי שיש לו ספקות בכך יסתכל באירוע הזה סביב השולחן, זה כל עניינו של האירוע הזה, זה גם עניינו של הכנס שהשתתפתי בו שלשום. הרעיון הוא שאנחנו כולנו נדבר וזה מצב שממנו כולם נהנים.

אולי אסיים במשהו, שהוא סימלי מאד מבחינתי: היום אנחנו מסיימים חודש, לפני חודש ימים בדיוק, היה יום השואה, יום השואה שהציון שלו נקבע בחוק על ידי כנסת ישראל, כעבור שבוע ימים, היה יום העצמאות, הערב מדינת ישראל מציינת את יום שחרור ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו. איזה מעבר! לפני ששים ושש שנים העם היהודי יצא מוכה וחבול ממחנות ההשמדה, כשלהרבה היו ספקות אם בכלל אפשר להשתקם ממכה כזו, כעבור שלש שנים נוסדה מדינת ישראל כשכל היישוב היהודי מנה שש מאות אלף איש, מוקפים במליונים שהיתה להם שאיפה אחת, שהיא לצערי לא נגוזה והיא, להשמיד את הישוב היהודי ונגד כל הסיכויים, התפתחה פה מדינה שהיא כמעט נעדרת אוצרות טבע, התפתחה פה מעצמה, מעצמה מדעית, מעצמה טכנולוגית והדברים האלה מראים יותר מכל את הכח של ההון האנושי, מה מדע וטכנולוגיה יכולים לעשות, ואם במדינה אחת קטנה, אזי על אחת כמה וכמה כשכולנו משלבים מוחות ביחד.

לכן, האירוע הזה כמו שאמרתי, הוא אחד המאורעות המלבבים ביותר שיכולתי לחלום עליהם, זו הדרך לבנות עולם. אני מאחל לכולנו שבאמת נהיה שותפים בבניית עולם טוב יותר. נכבדים רבים הם כל העוסקים במלאכה, ואין ספק שזוהי מלאכה שהצלחתה היא כבר בהתחלתה, ובעצם, שיתוף הפעולה שכולם נהנים מכך, התחלנו באנגלית, גמרנו בעברית ומאחר ואנחנו בעוד חודש ימים, השרביט נמסר להונגריה, אני מאחל לכולם כבר כאן, ברכה בהונגרית. להתראות.

תודה רבה. לפני שיעזבו יושב האש הכנסת והשר, אני מבקש להודות להם על עזרתה של הכנסת ובעיקר, של מירי יכין, ולענת לוי, שהיא הרמטכ"ל של הועדה, אני רוצה להודות לכולם, לכל אלה שסייעו מן הכנסת בארגון האירוע, אני חושב שמגיעות להם מחיאות כפיים.

ועכשיו אנחנו עוברים למלאכה עצמה. מר לוק בורג, ראש מזכירות יוריקה, הוא יציג בפנינו את ההישגים של יוריקה.

תודה רבה מר שטרית, על שאתם מקבלים את פניי ועל כך שאתה מאפשר לי להפנות דברים מטעם יוריקה. חברי כנסת, תודה רבה על התעניינותכם,אני שמח לדבר אליכם, לכבוד הוא לי. לכבוד הוא לי להיות כאן בכנסת שהיא מקום מיוחד.

גבירותיו רבותי, היום יש לי הכבוד לדבר בשם יוריקה. ואני מבקש לדבר אליכם בהתכנסות בוועידה הבינ-פרלמנטרית של יוריקה. יוריקה היא גוף בינ-ממשלתי ויוזמה פוליטית ומשום כך, חשוב מאד שמדי שנה תהיה לנו הזדמנות להתדיין עם חברי פרלמנטים ולדון בשאלות של תמיכה מעשית וחידושים ובטכנולוגיה ושמום כך אני רוצה להפנות אליכם דברים, לדון ביוריקה, מאיפה הגענו, מה השגנו ומה בדעתנו להשיג בעתיד כי אם יש משהו חשוב הוא שיהיה חזון, חזון משותף לאירופה וגם לסביבותיה יחד עם הנשיאות של ישראל, חזון עתידה של יוריקה, ואני מקווה שהצגת הדברים תסייע לדיון ותסייע לכם לבטא את דעתכם לא רק כאן אלא כל אחד במדינה החברה שלו כי אנחנו בפיתחה של בחירה חשובה להשקיע במדינות החברות, בעזרת האיחוד האירופי ולכן זה יהיה מאד משוב ליוריקה כדי שתבחן את הדברים וקודם כל איני יוכל שלא להסביר מהי יוריקה.

יוריקה היא אמנם רשת בינ-ממשלתית, שהוקמה עשרים וחמש שנה ומתמקדת במימון חדשנות, זאת אומרת, לכיוון השוק. כל מה שעושה יוריקה, יש לו תמיד מטרה, לממן חברות, לממן חידושים כדי שיהיו יצרני שוק, יוריקה מתמקדת כבר עשרים וחמש שנה בעידוד התחרותיות ויצירת מקומות עבודה ואנחנו יודעים שהדבר הזה קרוב ללבנו יותר מתמיד ולכן, יוריקה, במשך עשרים וחמש שנה, פעלה כדי להגיע ליום הזה ויש לנו הזדמנות פז להשתמש במה שעשינו כסימן לכך. במה מדובר ביוריקה מבחינת מדינות אחרות? אני לא רוצה לקבוע ולדבר על כל המדינות, אנחנו כל שנה משנים את הנשיאות, הפעם זו ישראל ובשנה הבאה נהיה תחת נשיאות הונגריה כשגם זה ישתנה ב 1 ביולי.

אני מבקש לומר מספר מלים על יוריקה השנה כשישראל שימשה נשיאתה, דנו ביוריקה ובישראל, נדמה לי שזו הפעם הרביעית שאנחנו בכנסת, היינו שלש פעמים בפרלמנט האירופאי וזו סיבה מצויינת להיות כאן בכנסת ונראה לי שאחד הגורמים המרכזיים שהנשיאות של ישראל הביאה ליוריקה הוא הדינמיות של המדינה. למעשה, מתייחסים אליכם כאל מדינה סטארט-אפ מאד אמביציוזית ולא מפחדת מכלום וזה חשוב ליוריקה כי יוריקה מושרשת במערכת האירופאית שם אנחנו מקשיבים ולפעמים ממתינים יותר מדי. הדבר החשוב, איפוא, ההישג החשוב של נשיאותה של ישראל הוא מימון חידושים במובן הרחב של המילה. אתם יכולים לקרוא את ההחלטה שנמצאת לפניכם ותבינו בדיוק במה מדובר.

אספר לכם מעט על ההיסטוריה של יוריקה. ביוריקה ישנם שלשה עמודי תווך, קודם כל הקלאסטר הראשון, הקלאסטרים האלה הם עמוד אחד שהביא לתחרותיות של אירופה, שהיום אירופה מחולקת ,יש הרבה מאד מדינות, לאירופה יש גיוון נפלא ולכן היא יכוהל גם כן למתג את עצמה פה ושם ולהשתנות, יש הרבה מאד דוגמאות של טכנולוגיה מצויינת, הסתכלו ברחובות, הסתכלו בכיסים תבדקו את הדברים, נראה לי שאין עלי להצטנע, ההישג של הקלאסטרים, של האשכולות של יוריקה הוא מימון תעשיות ופיתוח במחנה אסטרטגית ובכל זאת עלינו לקדם את הדברים וגם כשנוגעת לתוכנות.

אני לא רוצה להזכיר לכם ששמונים אחוז של הרכב היום הוא התוכנה ולא המתכת, יש לנו ששה אשכולות חשובים, טכנולוגיות אשר מייצרות טכנולוגיה וביניהן טכנולוגיות שמייצרות פיתוחים הקשורים במים, וזה כמובן חשוב מאד לישראל מבחינת הקלאסטר. אנחנו תומכים לא רק בטכנולוגיה אלא גם בסטנדרטים והסטנדרטים הם מאד חשובים כשעובדים עם מדינות חברות אחרות וחברות רבות, וזה חוסך כסף לתעשיה וזהו יתרון מובהק כשמדובר על סטנדרטים באירופה.

החלק השני הוא פרויקטים אינדיבידואלים זאת אומרת לתמוך בעסקים קטנים ובינוניים ואני אדבר על כך בשלב מאוחר יותר.

כבר אמרתי שאני מאד גאה ביוריקה, אנחנו כולנו גאים, ואנחנו הישגנו הישגים רבים, גם כרטיס האשראי וגם ה Flixel Movies שזאת תוכנה מאירופה, גם כן, טכנולוגיה כל דבר שאפשר לחשוב עליו הוא קשור ליוריקה ואני אומר שאנחנו לא משווקים את עצמנו אלא שחשוב שהפוליטיקאים ידעו מאיפה מגיעה ההצלחה הזו, שאין חברות מצליחות, הן לא רוצות לחלוק עם אחרים ולכן, אנחנו צריכים להות מודעים לעובדה שאנחנו משתמשים בכספי משלמי המס כדי לממן את החברות המצליחות.

כבר הזכרתי את התוכנה בכלי רכב ומבחינה מספרית אנחנו גדולים מאד. הסתכלו על המחקר התעשייתי שם אנחנו גדולים.

מה שחשוב לציין הוא העובדה שיוריקה, כארגון בינ-ממשלתי, ראתה התפתחות חשובה קרי, השתתפות חברות קטנות ובינוניות במחקר בהייטק, ואין זה נכון יותר שחברות גדולות עושות רק הייטק, אנחנו רואים ותר ויותר חברות שמפתחות רעיונות חתדשים שעושות היטק וברור שהחברות הקטנות האלו צריכות מימון ולכן, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים של עשרים וחמש השנים האחרונות, כאן, בחלק האדום, אתם רואים שביוריקה הגדלנו את המפעלים ואת החברות הקטנות והבינוניות, הן גורם שאי אפשר להתעלם ממנו.

המחקר של חברות ותאגידים גדולים נשתנה, אנחנו ראינו שני דברים, שתי התפתחויות חשובות, קודם כל אותן חברות קטנות ובינוניות עובדות עם אוניברסיטאות ונראה לי שהרבה מדינות השתמשו בכך כדי לתמוך בישראל, ישראל היא אחת המדינות המרכזיות שעוסקות בכך. ועוד התפתחות היא החידושים, חברות גדולות מוציאות פיתוחים כדי לא לעשות רק את הפיתוח בשביל חברה שלך עצמך ועכשיו השאלה היא באמת איך לקדם את זה, מבחינת המספרים קשה לראות, אבל, כאן אנחנו רואים שאם יורוסטאר ועם יוריקה אנחנו גדולים ממש כפי ואיש לא יודע אבל זה נכון, אנחנו צומחים וגדלים עד כדי כך שאנחנו בסוף נהיה עוד גדולים יותר ולמה אנחנו גדלים? כי יוריקה, אינה בירוקרטית כל כך ועוד אדבר על כך אבל אחד הדברים שחשובים לנו, כשמביאים טכנולוגיה לשוק הבירוקרטיה צריה להיות נמוכה ואנחנו רוצים לתמוך גם בקונצרנטיומים, אין הרבה, לא יותר מכפי שצריך, אנחנו רואים שיש מספר קטן של משתתפים שגם כן יכולים ליטול חלק.

מבחינת השאלה כמה אנחנו משקיעים ביוריקה, כמה שקלים, אנחנו מסתמכים על זה כי החברות האלו עדיין קטנות וגם חברות גדולות נדרשות לתמיכה, אבל, מה זה נותן לנו מבחינת המחזור? קודם כל אנחנו רואים שכל יורו שמושקע אנחנו מקבלים 3.5 יורו חזרה ולכן, אנחנו מרוויחים 2.5 יורו ולכן, כשאנחנו משקיעים יורו אחד החברות מוכנות להשקיע 2.5 יורו. וכאשר אנחנו בוחנים את התוצאה אנחנו רואים שהמחזור הוא פי שלושה עשר ולכן, זה ברור שזה היתרון של יוריקה. תרשו לי גם להזכיר שבתוך אותו מחקר יש תמיד חברות שמעורבות ואלו לא יעשו מחקר אם אין להן צפייה טובה על השוק, זה לא אומר שאין סיכון אבל, אנחנו יודעים ש 80% מן הכסף שאנחנו משקיעים איננו מחזיר לנו הכנסה אבל, אותם 20% הם אלה שמחוללים את ההצלחה.

הייתי רוצה לדבר קצת גם על התכנית של יורוסטאר, תכנית משותפת למדינות החברות של יוריקה והועדה האירופאית. הרעיון הוא דומה, החברות משלמות לחברות שלנו, יש להן פרויקטים טובים ואם המדינות החברות עונות על כל התנאים וההערכה שה European commission , נותנת לאותן המדינות היא טובה, ועכשיו מדובר על מאה מליון יורו, לכן, סך התכניות הן כארבע מליון והם מוקדשים ל - R & D- מחקר ופיתוח. יורוסטאר גדלה מאד מהר, בגלל אותה סיבה שיש, מהסיבות שכבר הזכרתי קודם לכן, הרעיון של מחקר ופיתוח הוא חברות שיכולות לעשות את הפיתוח בעצמן וגם את המחקר בעצמן, יכולות להוביל פרויקטים של מחקר, מן המחקר ועד ההגעה לשוק, אלו חברות שבאופן בסיסי הן יכולות להיות חברות קטנת אבל אולי קצת יותר גדולות. אכנס לפרופיל שלהן מאוחר יותר. הן מסוגלות באופן עקרוני לעשות את המחקר עבור השוק, המדינות החברות דומות למדינות של יוריקה ולא אכנס לזה יותר מדי.

תחילה, החברה תמיד צריכה להוביל את עצמה לפרוייקט כי אם מישהו אחר יקח את זה כבר אין פוקוס פה, אם זה מוגדר על ידי מכון למחקר זה כבר לא בהתמקדות הנכונה אנו צריכים חברות שמובילות את הפרוייקט, לפחות שתי חברות מחברות היורוסטאר, יש פה איזושהי הדדיות בעבודה, על מנת לאזן את המימון, אנחנו רוצים לוודא שהפרויקט הוא פחות משלש שנים, אנחנו רוצים לדחוף את זה אל השוק, אנחנו נציג את זה לשוק רק שנתיים לאחר שסיימו את הפרוייקט.

כאן אנחנו רואים ש 15% מסך המחקר והפיתוח צריכים להיות מנוצלים על ידי החברות, לא צריכה להיות הגבלה לנושאים מסויימים כי ביורוסטאר אנחנו מאמינים שאף אחד לא יכול להיות כל כך חכם לכתוב את התכנית שלו לבד, השוק לא צפוי, ההצלחות של היום לא נחזו על ידי אף אחד לפני כן לכן החדשנות, המחקר והפיתוח ובמדע לא יהיו לבד. החברות יכולות לעשות מה שהן חשובות שהוא הדבר הנכון והטוב ביותר. זה אחד החלקים שאנחנו מנסים להוציא בתמיכה של היועצים בחברות שכותבות שאת הצעות המחקר שלהן זה נראה קצת קשה אבל לא.

אנחנו תיכננו תכנית של יורוסטאר לפיה כל יזם יכול לעשות את זה בערב, במחשב שלו, דרך האינטרנט, לא לקחת את העבודה מהיועצים אלא לוודא שהם חושבים על מה שהם רוצים להשיג, זה מאד חשוב, אם אנחנו רוצים להשקיע במישהו, האדם שמשקיעים בו צריך להיות מודע בדיוק למה שהוא עושה. אנחנו רוצים שהתהליכים יהיו מאד כלליים, לא הרבה בירוקרטיה ואלו התוצאות. יורוסטאר גדלה מאד מהר, ואנחנו בטוחים שאנחנו, בעוד שלש או ארבע שנים, נעבור ל 12,000 פרוייקטים לשנה ונגיע בסופו של דבר ל 12,000 פרוייקטים לשנה.

כאן אתם יכולים לראות, מבחינת יוריקה יש פה השפעה מאד רצינית, כי הגידול ביוריקה -מבחינת מספר פרויקטים, קשור לפרוייקט היורוסטאר. כאן אנחנו רואים את הפרופיל של הפרוייקט שאנחנו מדברים עליו, 1.4 מליון, שלש חברות מעורבות, שתי מדינות מעורבות וזמן הפרוייקט הולך ומתקצר ומדוע זה קורה? מכיוון שהחברות ממהרות מאד להגיע אל השוק, אם אין שפע של כסף למחקר הן מאד ממהרות כי הכסף הולך ונגמר, גם הכסף שהושקע על ידי הממשלה וגם על ידי המשקיעים והחברה עצמה וכאן אפשר לראות שוב, אנחנו רואים הרבה מאד מחקר, מכוני מחקר, אוניברסיטאות, אי אפשר לבקש מן החברות שיעשו את הכל לבד כי הן צריכות תמיכה מן המכונים והאוניברסיטאות בתחומים השונים, ה ICT. עדיין שולט, טכנולוגיה, אנחנו רואים פה את כל סוגי התחומים שמתעסקים בהם בפרויקטים.

זה גרף שמראה לכם מדוע חברות עושות את הפרוייקטים של יורוסטאר, בכחול, 90% מן המוטיבציה של החברות, לכולן יש מוטיבציה לפתח איזשהו תהליך או מוצר וזה לא מתמקד רק בשיתוף פעולה, כך זה היה בימים עברו, אלא יש פה מטרה והמטרה היא מוצר או תהליך שייצא לשוק.

קצת לגבי הפרופיל של S.M.E's. אני חושב שבמקרה הזה יש לנו מספרים טובים יותר מאשר ב OECD, אולי זו הצהרה קצת יומרנית אבל אני חושב שזה נכון, בעיקר כשאנחנו מתמקדים ב S.M.E.'s. כאן אפשר לראות ש 80 %מה S.M.E.'s. בתוך יורוסטאר, יש להן רמה גבוהה מאד של אינטנסיביות. כאן אנחנו רואים את מספר האנשים המועסקים, החברות מיקרו, חברות הסטארט-אפ , ביורוסטאר אנחנו רואים שיש חברות קטנות שהן ממש בתחילת הדרך שלהן ושם יש תשעה עובדים, אחר כך יש את חברות הביניים עם בין עשרה לארבעים ותשעה והקבוצות הגדולות ביותר הן חברות שיש בהן חמישים עד מאתיים ארבעים ותשעה עובדים והן חשובות מאד לגידול באירופה בכלל.

כאן אנחנו רואים שהמחקר, האינטנסיביות של המחקר, מקטן לגדול, אנחנו רואים שהאנשים האלה עושים הכל בו זמנית, את הניהול ואת המחקר. כמובן שעבור חברות בגודל בינוני זה מאד קשה וגם לחברות הגדולות.

הדבר החשוב ביותר, ואני מבקש את שימת לבכם לשיקופית הזו, היזמים שלכם. כאן אנחנו רואים שב 90% מן המחזור של החברות הקטנות, של הסטארט-אפים, מדובר ב 160%. הציפיה לגידול היא די גבוהה. כמובן שזה קטן יותר לחברות הבינוניות והרבה יותר קטן לגבי חברות הסטארט אפ המתחילות אבל, אלו חברות שיהיו החברות הגדולות בעתיד. מדוע? כי הן עושות הטכנולוגיה, הן בינלאומיות והן מתמקדות בצמיחה. כמובן שהדיון צריך להיות ביוריקה איך אנחנו תומכים באותן חברות? איך אנחנו תומכים במערכת? יש לנו רעיון מאד סצפציפי ואנחנו רוצים לבדוק את הרעיון עליכם, לא רק לתמוך לאורך שרשרת הערך שדיברנו עליה הרבה זמן, לקבל ממחקר אל השוק אלא, מה שאנחנו רוצים לשים באמצע הדיון הזה, להתחיל לתמוך בחברות, מגידול עד שהן בוגרות.

כאן אנחנו משתמשים בהקבלה לצב. הצבים מתחילים במספרים רבים על החוף, הרבה ביצים, יש אלפי ביצים אבל הרבה מן הביצים לא יגיעו למים חזרה והשאלה היא מה אנחנו צריכים לעשות, עבור אותן חברות קטנות כדי לוודא שהן יש להן איזשהו צ'אנס לשרוד כי הן יכולות להיות בין המצליחות ביותר ובכן, כדי לוודא שהן יוכלו לשרוד. השלב הבא הוא כמובן כשהן מגיעות למים. אלו והפרויקטים של יורוסטאר, הן מסוגלות לקחת איזשהו מענק, לממן חלק מן הפעילות של עצמן.

בדרך כלל, הן די מצליחות, כבר בשלב השלישי, כשהן מסוגלות להגיע לשוק, למים העמוקים יותר, הן יוכלו לקחת הלוואות, כיצד הן לוקחות את ההלוואה? החברות, בתור ממשלות, איך אנחנו מחלקים את הכסף לחברות האלו כדי לוודא שהן חברות חזקות, שהן משלמות מסים, מייצרות מקומות תעסוקה והשלב האחרון הוא כשהן צריכות לעשות spin לחברות חדשות, להטיל ביצים כביכול על החוף, מחדש. אני מבקש את שימת לבכם לדבר הזה ועד כמה הוא חשוב, לא רק לראות כיצד אנחנו מביאים את המחקר אל השוק אלא, לתמוך גם בחברות עד כמה שיותר מהר, שיהפכו בעצמן למנועי צמיחה ולברות-תחרות.

אם יש לנו 12,000 פרוייקטים, חשוב מאד למצוא את הכסף לכך והכסף לא נמצא באיחוד האירופאי אלא במדינות החברות. חשוב מאד שיהיו לנו מענקים מאוזנים ולכן אנחנו הגבנו ל green paper, לוודא שכולם באירופה יודעים שהתכנית הזו חשובה, היא תכנית מפתח לפיתוח אירופה כולה, כיום מדברים על זה, כשאנחנו כאן, בשתיים, השרים שלכם במדינות שלכם דנים במסקנות שכבר הוכנו בעזרת הנשיאות ההונגרית –ואני רוצה להודות להונגריה מאד, כי זו היתה עבודה מאד קשה ועשו אותה היטב, תודה רבה לכם.

בסופו של דבר, אני חושב שחשוב מאד להציג את האמביציות שלנו עבור חברות יורוסטאר, לקבל את המסקנות שיציגו מן הצד הישראלי, יורוסטאר 2, שייגמר בעוד שנתיים, כמובן שאנחנו מתמודדים עם הנושא של התקציב, אנחנו לא נצטרך 400 אלא אולי משהו כמו 2 בליון, אנחנו צריכים גם לדון בנושאים של זמן לחוזה, עד שחוזה, כלומר, מדובר פה בפרוייקט מממשלתי או תכנית ממשלתית היא כמובן תלויית זמן, אנחנו יכולים לנסות להימנע מכך אבל זה דבר שצריכים להתמודד אתו ולכן, לאחרונה, היה לנו איזשהו דיון מאד מעניין בין לא השרים אלא הגופים המממנים הלאומיים כי להם יש תכניות ספציפיות שמביאות להצלחת היורוסטאר.

מאד חשוב להביא, לאחד את הרמה הזו ולוודא שאנחנו בסינכרוניזציה מלאה בתהליכים. אני מסתכל עכשיו על הקולגות שלי שאחד מהם בוודאי ירצה לומר משהו. חשוב מאד להקפיד על לוח הזמנים אבל זה יכול לקרות רק אם עושים את הדברים לפני שמגישים את ההצעה וכאן דרוש איזון במימון. לבסוף המשפט האחרון שלי הוא: יוריקה מוכנה לתפוס את מקומה בעידן הזה, הנשיאות של גרמניה, השנה ישראל ובשנה הבאה הונגריה, יתמכו ביוריקה ויעזרו לה להפוך למה שהיא צריכה להיות, לעוגן חזק במחקר באירופה, ואנחנו מניחים שאנחנו נעבוד גם על המיקום של יוריקה בעידן הזה, לא דרך אמצעים פוליטיים, לא דרך מלים אלא דרך מעשים ותוצאות. תודה רבה לכם.

תודה רבה.

אנצל הזדמנות זו, להודות לשני אנשים נוספים שעזרו, מר ישראל שמאי ומר מישה ליברט ממשרד המסחר, הם הקדישו מן הזמן שלהם יחד עם המדען הראשי מר אלי עופר.

"חדשנות פורצת דרך"

בוקר טוב, חבר הכנסת שטרית, יושב הראש, דר' אופר, מר לוק גולד, גבירותיי ורבותי. שמי דניאל וייס, אני המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה, אני מעורב בפיתוח וחדשנות במשך שנים רבות, אני רוצה לקדם בברכה אתכם למושב הראשון שמדבר על פריצות דרך, במושב הזה אנחנו נבדוק נושאים אקדמים, נושאים מדעיים, יש לנו פאנל מכובד, שיחלוק אתנו את הנסיון שלו, מעולם המדעים. לרוע המזל, כפי שאמר חבר הכנסת שטרית, פרופ' גומפרס לא הצליח להגיע בשל בעיות רפואיות ואנחנו מאחלים לו רפואה שלמה.

החברים של הפאנל הם פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים ופרופ' צבי לפידות ממכון ויצמן. מבנה המושב הזה יהיה הצגת מצגת שני חברי המושב, בחמש עשרה דקות לכל אחד הם יתארו את הנסיון שלהם ואת הדיעה שלהם ולאחר מכן נעלה מספר שאלות ונדון בהן עם חברי המושב ועם מקוה שגם עם אנשים מן הקהל. בשאלות האלו נרצה לבנות חלק מן הנושאים החשובים שעומדים לפנינו וגם שאלה אחת פרובוקטיבית שהייתי רוצה לשאול עכשיו. האם יכול להיות מצב של יותר מדי חדשנות, האם החברה יכולה לספוג שינויים רבים כפי שאנחנו יכולים לספק ואני חושב שאנחנו צריכים לדון בזה באיזשהו שלב.

ועכשיו,רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדע ולמדעי הרוח, היתה סגנית נשיא מכון ויצמן למדעים, אימנולוגית ידועת שם, יחד עם מיכאל סלע היא פיתחה את "קופקסון" לטיפול בטרשת נפוצה. תרופה שמשווקת בעולם כולו. היתה יושבת הראש של האקדמיה למדע ונבחרה כחברת הארגון האירופאי לביולוגיה מולקולארית, והיא גם מזכירה של הארגון הבינלאומי, שימשה גם כנשיאה של האקדמיה למדעים באסיה, וקיבלה פרסים רבים, פרסים לביולוגיה, לרפואה והרבה תוארי דוקטור לשם כבוד.

תודה רבה. אפתח במספר מלים בעברית אבל, ברשותכם, ההרצאה שלי ההצגה תועבר באנגלית, שרוב היושבים כאן יבינו.

גבירותי ורבותי, אני מקדמת אתכם בברכה בכנסת ישראל, הייתי רוצה עכשיו להעביר הילוך, כיון שאני ביולוגית והקדשתי את כל חיי לעשות מחקר בסיסי במכון ויצמן, והנושא שאני רוצה לדון בו הוא כיצד לעבור ממחקר בסיסי למדע ישומי, אני חושבת שרוב ההמצאות קורות במהלך מחקר בסיסי וצריך למצוא דרך להעביר את ההמצאות לצורה שימושית וליהנות מהן. ובכן, המחקר במוסדות אקדמיים הוא בעיקר בסיסי, מונע מסקרנות, הרבה פעמים זה כתוצאה מחדשנות וזה מגיע לשלב שבו זה הופך להיות ישומי.

כל עוד הדבר נעשה במסגרת מכון אקדמי זה לא יישומי, אבל, עם העברה של הטכנולוגיה אנחנו יכולים להפוך את המחקר ליישומי ולאחר מכן לפתח את זה בתעשייה למוצר סופי. חשוב מאד להבין שרק חלק מן המחקר, חלק קטן מאד מן המחקר הופך להמצאות של ממש ורק חלק מן ההמצאות הופך באמת לדברים שמיישמים בשטח. אתן מספר דוגמאות מאוחר יותר. הייתי רוצה להדגים על ידי שלש דוגמאות מן המחקר שלי. אחת מהן הוא פיתוח הקופקסון, שכבר הוזכר על ידי דר' וייס, המחקר היה פיתוח של איזשהו חיסון שיש לו השפעה רחבה ודבר שלישי פיתוח תרופה נגד אינפלואנסה (Influenza).

מדובר כאן בטיפול בטרשת נפוצה, טרשת נפוצה היא מחלה מנוונת, מייאלין עוטף את העצבים שלנו וכאשר יש נזק למייאלין יש נזק נוירולוגי ובמקרה הזה, זה מתבטא בצורה של מחלה שהיא טרשת נפוצה, אנחנו יודעים קצת על הפתוגניות שלה, אנחנו יודעים שזו מחלה אוטואימונית, אנחנו יודעים מהם הפרוטאינים, מהם החלבונים במערכת העצבים שלנו, יש שלושה ואחד נקרא myelin basic protein והם משולבים או מעורבים בפַּטוֹגֶניוּת של המחלה. אנחנו ברי מזל שהמודל של החיה התפתח וזה נקרא e.a.e בכל המחקר נעשה במעבדה שלנו ובמעבדות אחרות, הכל נעשה לפי המודל הזה. ההיפותיזה, הנחת העבודה שלנו היתה שמכיוון שהמחלה קורית מכיוון שיש אותו חלבון בסיסי של המיאלין, וזה חלבון בסיסי ולא חומצי אז אולי אנחנו יכולים לעשות סינתיזה מסויימת של חומר שיהיו לו את אותן התכונות והוא יחקה את החלבון הזה, יש שתי אפשרויות, או שזה יהיה כל כך דומה לזה שזה יספק לנו מחקר מצוין או כלי מחקר מצוין שיעזור לנו ללמוד את המכניזם של המחלה, או, שזה לא יהיה כל כך דומה אלא יתחרה עם החלבון הזה וימנע את המחלה.

אנחנו עשינו סינתיזה לפולימר, קראנו לזה קופולימר 1, כיום קוראים לזה קופוקסון, זה רב חלבון, זה פולימר של חומצות אמינו שמחקה את החלבון של המייאלין. ניסינו תחילה להגביר את המחלה, לגרום למחלה ולא הצלחנו לעשות את זה ומכאן ראינו שזה לא כל כך דומה לחלבון הקיים ושלא הצלחנו לחקות את זה אבל, כשניסינו לראות האם זה יוכל להתחרות במחלה קיבלנו תוצאות מצויינות, כפי שאתם רואים בצד שמאל, במקום 80% או קרוב ל 80% חיות שחלו במחלה, אלה שטופלו בפולימר שלנו, רק 20% חלו שוב, חזרנו והכנו את אותו הפולימר, וקיבלנו כמעט את אותן התוצאות ואנחנו ידענו, שיש בידינו תרופה פוטנציאלית, באותה נקודה אנחנו רשמנו פטנט ואני מזכירה את זה, זה היה לפני הרבה שנים ורישום פטנטים לא היה משהו מאד שכיח בקרב המדענים, זה חשוב מאד כיוון שאם לא היה פה פטנט לא היתה תרופה כלל.

מה שהראינו כאן הוא, ראינו את התוצאות על חזירים ופה אנחנו רואים על כל מיני חיות אחרות וגם על קופים, שהם יונקים, בשניהם זה באמת הוריד את רמת המחלה באופן מאד דרמטי. בשלב הזה שאלנו: בסדר, זה עובד במודל הניסוי, האם זה יעבוד גם על המחלה האמיתית והתחלנו לשתף פעולה עם מספר ניורולוגים, הכל נעשה עדיין בתוך האוניברסיטאות, שתי האוניברסיטאות ובית חולים, זה לא נעשה בתוך חברה מסחרית ואלו התוצאות של שלב 2 של המחקר, זה נעשה בניו יורק, אפשר לראות שבחלק העליון של השקופית אנחנו רואים את הקבוצה שקיבלה פלסצבו, כל קו מייצג חולה, כל נקודה היא זמן בדיקה ומתחת אנחנו רואים את הקבוצה שטופלה על ידי הפולימר שלנו ויש השפעה, שוני דרמטי בין שתי הקבוצות. לא רק זה, אי אפשר אולי לראות את כל הצבעים אבל פה זה השפיע לא רק על מספר אלא גם על המצב הקליני של הפציינטים, לא רק שהם חלו פחות אלא שהמצב שלהם השתפר במהלך קבלת הטיפול.

באותה נקודה יכולנו לשכנע את חברות הפרמצבטיקה, טבע, חברה ישראלית, שבאותו הזמן היתה חברה קטנה, לקחת על עצמה את פיתוח החומר הזה כתרופה, הם היו צריכים לשדרג את היצור, לפתח תהליך יצור המוני, לעשות בקרת איכות וכמובן לעשות עוד בדיקות קליניות וזה הוביל לתוצאות מאד מבטיחות, תוצאות מאד חיוביות ועל בסיס התוצאות האלו, של הניסוייים הקליניים זה אושר על ידי ה f.d.a. ויוצר כתרופה האתית הראשונית שאנחנו קוראים לה שהיא כולה "כחול לבן" כפי שאנחנו אומרים כי כל המחקר נעשה בישראל, היצור והשיווק, הכל נעשה כאן. היום זה משווק בכל העולם, יש יותר המוני חולים שמשתמשים בתרופה, זה נתח השוק הגדול ביותר של טיפול במחלה וזה נמכר ביותר משני בליון דולר בשנה.

אני רוצה לתת לכם מושג לגבי מסגרת הזמן שזה לוקח, אנחנו התחלנו את המחקר שלנו ב 1967, ועד 1975 עשינו מחקר בסיסי, על מודלים של חיות, ואת כל התוצאות היו לנו גם בקרב קופים. 1975 עד 1987 התמקדנו בארבעה ניסוים קליניים, ניסויים מעבדתיים, כדי לנסות ולשכנע חברות פרמצבטיקה להיות מעורבות בענין ואז, זה היה השלב היישומי, המחקר היישומי, מ 1987 לקח לטבע עוד תשע שנים כדי להגיע לאישור של ה f.d.a. ובסך הכל עשרים ותשע שנים מן ההתחלה ועד הסוף וזה מוצר רפואי זה לוקח זמן רב יותר לפתח ולהתגבר על כל הקשיים הרגולטורים, התהליכים הרגולטוריים וזה תהליך ארוך ביותר.

אבל, הסיפוק הוא כשרואים את התוצאות אצל החולים, אם אתם מסתכלים כאן, זהו מעקב אחר חולים במהלך שתים עשרה שנים, אנחנו רואים שהירידה היא פי עשר, השיפור הוא דרמטי, אני מכירה חולים שקיבלו את התרופה ומקבלים את התרופה כבר עשרים, עשרים וחמש שנה, והם מרגישים טוב עד היום וזה באמת הסיפוק האמיתי של מדען. במקביל לפיתוח התרופה, עשינו הרבה מאד מחקרים על המנגנון של התרופה עצמה ואנחנו יודעים כיצד זה פועל אבל אני לא אתעכב על זה.

אעבור עכשיו לפרוייקט הבא, שהוא למעשה, הואקסין שמבוסס בטאבייסד, אנו רואים את וירוס האינפלוואנסה, יש לו מספר פרוטאינים אבל שני פרוטאינים מרכזיים שנמצאים על המשטח של הוירוס, אחד מהם המגוקלינין H, אתם ודאי שמעתם על ה H שהוא מימן, H2O, המאגלוטינין ונוראדימינדייס, ושני הפרוטאינים האלה משתנים מדי שנה ולכן, החיסון לזן של שנה שעברה לא יכול להתאים לזה של השנה מכיוון ששני הפרוטאינים האלה עברו תמורה, החיסונים הקיימים או שנמצאים מבוססים על הוירוס החי, או המת, וכאשר עושים חיסון אִתָּם לא מקבלים מחלה אלא חיסון כנגד המחלה ויש גם חיסונים המבוססים על קומפלקס של שני הפרוטאינים ה H וה N, אנחנו מבודדים אותם, מערבים אותם יחדיו וזה הבסיס לחיסון.

הגישה שלנו היתה תפיסה חדשה, מבוססת על epitope faced vaccine, יש לו תכונות אימונולוגיות, השתמשנו במקטעים קטנים אשר נשמרים בקרב זנים אחרים של אינפלווואנסה באמצעות הנדסה גנטית ואנחנו משתמשים בתערובת שלהם וזאת כדי לחסן את העכברים, הרעיון היה שמכיוון שאנחנו מתמקדים באיזורים שהם בין כמה וכמה זנים של אינפלואנסה, אנחנו מקבלים את הפוטנציאל לשם כך, וזה מה שנעשָה, אנחנו נראה לכם כאן, בקו העליון, היו לנו שלשה חומרים שונים לעכברים, החלק העליון, השורה עליונה, הן אותן חיות שקיבלו את החיסון וכולם שרדו ואלו שלא קיבלו את החיסון או שקיבלו חיסון בפחות משלשת הרכיבים מתו ואילו הגנה על זנים חיו משך יותר משבעה חודשים, אתם רואים את זה למטה, אלה שלא חוסנו מתו ואלה שחוסנו היו מוגנים.

לא רק זאת, אלא מכיוון שחלק מן האוכלוסיה שהוא יותר רגיש לאינפלוואנסה, והוא הקשישים, אנחנו הוכחנו שהיעילות של החיסון היא לא רק על עכברים צעירים אלא גם על בוגרים ויתרה מזאת, כשמדובר בעכבר זה לא עוזר לנו הרבה, עשינו, איפוא, קונוורסיה, והשתמשנו בכך על בני אדם והראינו שזה גם כן יעיל, עשינו את הניסוי בעכברים שעברו אימוניזציה, זאת אומרת, אנחנו הורסים את המערכת החיסונית שלהם והשתלנו בהם תאים של אדם, שנותנים להם את החיסון ושוב הם גם כן היו מוגנים כנגד הזיהום והם ייצרו נוגדנים אנושיים שהם דומים כאשר הם פועלים כנגד אותם וירוסים, על יסוד ההחלטות האלו, אנחנו רואים שיש לנו פה בחירה של האיזורים הנכונים, השגנו את ההגנה האפקטיבית וגם מיגוון של זנים של אינפלוואנסה וביו וואקס.

החברה שנבחרה הוקמה, קודם כל אנחנו רואים פה מבנה אחר שמבוסס על אותה הגישה אבל השתמשנו בתערובת אלא רק בקונסטרקט אחד שיוכיח את כל אותם איזורים שאנחנו עובדים אתם וגם אחרים נוספים והם הוכיחו שיש עכברים שזה עובד עליהם יפה וכיום הם פועלים גם כן בתחום הקליני והם הראו בטיחות מאד גבוהה והיום הם כמעט מסיימים את שלב 2 בניסוי הקליני כדי להראות יעילות. ואם הם ישיגו הצלחה בענין הזה, ויגיעו לשלב 3 בניסוי, הרי שתהיה לכך השפעה גדולה, יהיה לכך יתרון כי היה לנו פה למעשה "רב זני", "רב עונתי", לא יצור אלרגיות אצל פציינטים והייצור גם כן קצר לעומת הייצור של החיסונים הקלאסיים והפציינטים יכולים לקבל חיסון, לא רק לפני העונה אלא במהלך השנה כולה.

פה יש לנו את מסגרת הזמן אנחנו התחלנו את המחקר סך הכל ב 1982 רק ב 2005 הוקמה חברה ואנחנו מקווים שאנחנו נגיע לתוצאות עד מהרה והפרויקט האחרון שהוא רק מן הימים האחרונים הוא פיתוח שמבוסס על אפטמר, תרופה נגד אינפלווואנסה, אפטמר זהו מבנה שצריך להתאים למבנה מולקולרי מסוים ואנחנו התמקדנו בחלק מן ההמגלוטינין של מולקולת H שם הוירוס מתקשר לתא ומזריק את החומר שלו פנימה ולכן זהו השלב של הזיהום.

אנחנו הצבנו אטומר שהוא מתאים לאיזור והוכחנו שהוא מתקשר היטב להרבה זנים של הוירוס, לעומת הבקרה, אותו די.אנ.איי של בקרה שאיננו מתקשר והשתמשנו בו והוכחנו שאנחנו יכולים להגן כנגד זיהומים של הוירוס, לפעילות משופרת יותר מאשר של tummy flu אשר משתמשים בה כיום ולכן התוצאות הן כאלה שעשינו סנסיטיזציה של הווטאמר הזה, הוא מונע זיהום בכך שהוא מונע זיהום של התא על ידי הוירוס, הוא מאד אפקטיבי, אנחנו ראינו זאת גם במהלך הזיהום וגם יומיים לאחר מכן וחברה ביו וונט היא זו שהוקמה לפני שנתיים ועכשיו היא מפתחת את התרופה.

המסקנות שלי מכל הדברים האלה, קודם כל המחקר הבסיסי הוא התשתית לפיתוח ולחדשנות. גם אם המחקר הבסיסי נעשה בעיקרו במוסדות אקדמאיים הפיתוח של החידושים יקויים בתעשיה ולא במבנה של המוסדות הטכנולוגיים וכשאנחנו מדברים על טכנולוגיה, ההעברה לכלל מוצרים, הרי שהדבר הזה בסופו של דבר יעשה על ידי התעשייה וייתמך, אני מקווה, גם על ידי יוריקה, ותודה רבה על תשומת הלב.

רוב תודות לפרופ' ארנון, יש לי שאלה, מכיוון שאת אומרת שאותם עכברים אנושיים קיבלו איזושהי עמידות לוירוס, האם יהיה אפשר להשתמש כתרופה למישהו שכבר נתקף באינפלוואנסה, בשפעת?

זה אפשרי אבל זה יותר מורכב.

עכשיו אני רוצה להציג את הדובר הבא, פרופ' צבי לפידות, ממכון ויצמן, המחלקה לביולוגיה.

תודה לדר' וייס, אורחים נכבדים, לפני זמן מה אני הוזמנתי על ידי מר שטרית לספר לכם מעט על המחקר שלנו, והיה עדיף להסביר לי כיצד להגיע לכאן כדי לעמוד לפניכם, אני רוצה לספר לכם מעט על המחקר שלנו על תאי גזע, וכיצד תאי גזע מגיעים לאותו אורגן, לאותו איבר כדי לרפא.

אנחנו קיבלנו מימון מן האיחוד האירופאי, מקונסורטיו מסויים, והמטרה היא להשתמש בריפוי גנטי לרפא ילדים, מחלקת הילדים היא זו שפנתה אלינו אבל, לפני שאתחיל אני רוצה לדבר מעט על תאי גזע ומה שעומד ביסוד הדברים. אם אתם מסתכלים למטה על השיקופית תראו את הלוגו של מכון ויצמן ותיווכחו לדעת שהלוגו הוא עץ, למעשה זהו עץ מיוחד במינו, בתנ"ך, בבראשית, בגן עדן, היו שני עצים חשובים, האחד, הוא עץ הידע, עץ הדעת, והמטרה היא להשפיע על עוד עץ שגם כן היה בגן עדן והוא עץ החיים, אנחנו רוצים -באמצעות עץ הדעת- להשפיע על עץ החיים.

מה שאתם רואים כאן בתמונה הבאה זה גם כן עץ, עץ זית, במכון שנשתל לרגל יום הולדתו של אחד התורמים שלנו מגרמניה, תשעים זה גיל מבוגר לגברים אבל, עצי זית חיים מאות שנים ואילו אני אישית אוהב זיתים וגם שמן זית אבל, להגיע לגיל מאה אין לי הרבה סיכוי אז מה יודע העץ שאיננו יודעים אנחנו? ניקח ניסוי, אם נחתוך יד או אוזן או אצבע, נאבד אותה לתמיד, זה בלתי הפיך אבל אם נחתוך ענף של עץ הזית יחורים חדשים יצוצו כי העץ ממשיך לצמוח. אנחנו מפסיקים לצמוח בגיל עשרים אבל עצי הזית ממשיכים לצמוח ולכן, השנים כה רבות.

מדובר איפוא, גם בניצנים חדשים ואני אספר לכם כיצד תאי גזע יכולים לשפר את החסינות שלנו ואת השרידות, אנחנו מדברים על אותם תאים שנמצאים במח העצם, כשאנחנו מסתכלים יש לנו פה חתך של העצם ושני סוגים של תאי גזע, האחד יוצר את תאי הדם ואת המערכת החיסונית שלנו, כי תאי הדם יש להם זמן מוגבל, הם מסולקים מן הגוף, אנחנו צריכים תמיד דם חדש, אנחנו צריכים גם לדעת כיצד הדברים מפוקחים כדי לפקח על בריאותנו, מה שאתם רואים איפוא, כאן, בשקופית הזו, זהו חתך בכלי דם , אתם רואים את תאי הדם האדומים ואת תאי הדם הלבנים והם זזים והם נעים ללימפות ולקישורי הלימפה. אם יש זיהום, למשל, אם יש לי חור בעור ונכנס חידק, יש מולקולות אשר מושכות את התאים החיסוניים שלנו כדי לסלק את החיידקים ממקום הפלישה ואנחנו רואים כיצד התאים הלבנים הורסים את החידק.

אנחנו רוצים, איפוא, לדעת יותר על תנועתם בגוף כדי שנוכל לדעת יותר מבחינה קלינית, כשאנחנו מפשטים את הדברים, כיצד זזים תאי הגזע, זה כמו לשוט בסירה, אתם רואים משמאל, כאשר ישנו התורן וישנם המפרשים, ואז הסירה מפליגה, היא שטה, ישנם רספטורים אשר מקבלים את המידע ואז ישנה מיגרציה. מצד ימין אתם רואים שאין מפרשים, כשהסירה נמצאת במקומה, הרי שאפשר להפנים את הרספטורים, רות ארנון דיברה על עכברים אנושים וכשאני עשיתי את הפוסט דוקטוראט שלי בקנדה, במונטריאול ,בבית חולים לילדים, שם פיתחנו את העכברים שיכולים להיות מושתלים, הרי מבחינת קלינית תאי גזע מועברים על ידי עירוי דם למחזור, הם מגיעים למח העצם ואז בסופו של דבר הם מגבירים את המערכת החיסונית, וכאשר אנחנו משפרים את השייט הזה כי הרי רק 10% מתאי הגזע מגיעים למח העצם, אם נוכל לשפר את התנועה שלהם נוכל גם לשפר את התוצאה הכימית וזה מה שאנו עושים.

אתם רואים פה בתמונה הזו את החתך של מח העצם אצל האדם וסביב תאי הדם, B ו-C, כל הכתמים הכהים הם לאותם חלקים שהם כמו רמזור אשר מושך את התאים. וחשוב איפוא, שתדעו, שאותן מולקולות והקבלים, הרספטורים הם חשובים לא רק לתנועה שלתאי גזע ושל מערכת החיסון אלא ישנו גם כן וירוס קטלני שנקרא HIV שיוצר את האיידס והוא חודר אל המערכת החיסונית באמצעות אותם רספטורים של המולקולות ואז הורס את המערכת החיסונית שלנו. ועוד נקודה חשובה לגבי התנועה של התאים בגוף, לא רק שתאים טובים ונורמאליים אלא גם כן תאים ממאירים יכולים לנוע בגוף כי תאים ממאירים כאשר הם צורכים במקום מקומי אפשר להסיר אותם, מבחינה כירורגית, כאשר יש סרטן שד או סרטן הערמונית אבל, כאשר התאים מתחילים לזוז בתוך הגוף -אותם תאים שהם ממאירים, אי אפשר להוציא אותם באמצעים כירורגיים ואז אם אנחנו מדברים על תאי גזע בתוך המערכת החיסונית שלנו, הם גם כן יכולים לווסת את התנועה של התאים הממאירים והנה אנחנו רואים איך נכנס גם למח העצם ואנחנו רואים כיצד גם כן זה נוצר.

בגיל עשרים אמרתי לכם, שאנחנו מפסיקים לצמוח אבל זה לא נכון כי העצמות שלנו ממשיכות לצמוח, ואם אנחנו מפסיקים לצמוח בגיל עשרים והעצמות מממשיכות לצמוח, כיצד איננו צומחים ואיננו מכבידים? אבל הן גם כן מצטמקות, גם וגם. וזה לא הגיוני, למה להצמיח משהו ואחר כך לצמצם אותו, שאלנו את עצמנו, בניה והריסה, בניה והריסה, למה בעצמות האלו יש את אותה מחזוריות ויש לכך מספר סיבות. הראשונה והחשובה ביותר היא שכאשר אנחנו שוברים עצם היא יכולה להירפא וזה בגלל הצמיחה וההרס כי העצם יכולה להירפא, אם שברנו עצם היא תירפא, העצמות שלנו הן גם בנק, הן מאגר של קלציום, ואנחנו צריכים קלציום לכל מיני תופעות בגוף אך גם כן, העצם צומחת והורסת, היא גם כן מבססת את המערכת החיסונית.

אתם רואים פה איפוא, את הטקסטורה של עצם, משמאל יש לנו את התאים שנקראים אוסטיאופלאסטים ומצד ימין אנחנו רואים את האפורים האוסטופלאסטיים, ובחלק העליון כל זיהום, כל דלקת שפוגעת במערכת החיסונית מערבת גם כן שינוי בעצם, אתן לכם דוגמא, זה מהרפואה היוונית העתיקה, פציינט לא הרגיש טוב, הקיזו את דמו, כפי שיש אצלנו תרומת דם, לבנק דם, הם לקחו מעט דם, ואז הפציינט הרגיש קצת יותר טוב ואז השאלה היא במה מדובר, אם זה רק פלסצבו, פה בA אנחנו רואים שלושה משולשים שמראים את הדגרדציה של העצם, כי אנחנו רואים שישנם את התהליכים האלה, ב B אנחנו רואים את החתך של תרומת דם, יש הרבה מאד מקומות שהשינוי בעצם מוגבר, כי כאשר העצמות מדרדרות תאי הגזע אשר קשורים לעצם ולא יכולים לנוע ולא להתחלק, כאשר הם משוחררים בגלל הדגרדציה של העצם, הם יכולים לשגשג, לעבור דיפרנציאציה ולאחר שאנחנו תורמים דם אנחנו צריכים דם חדש כדי לתקן.

לסיכום, אתם רואים פה את התא הגדול שנראה קצת כמו פיל, זה האוסטאופלאסט, הוא מדרדר את העצם, אנחנו רואים את תאי הגזע בצהוב, והם יכולים גם כן לגייס אותם למחזור הדם, ולכן נפח העצם הוא אינדיקטור טוב של החיסוניות, ברגע שאתה מגיע לגיל חמישים בארץ הזו, אין לך אמינות מבחינת המערכת החיסונית שלך ואז יש זריקה נגד שפעת, וכפי שאתם יודעים, לאחר גיל חמישים, במיוחד כשמדובר בנשים לאחר הבלות, העצמות מדלדלות בגלל האוסטיאופרוזה בגלל הידלדלות הסידן ושני התהליכים קשורים, כאשר העצם דקה מדי, אין דם, החסינות יורדת ולכן אנחנו צריכים את החיסון. באירופה זה גם כך, גם אתם עושים את זה ויש מדינות באירופה שבתקופות אחרות ובגילאים אחרים ולבסוף, אני דיברתי אליכם הרבה על התנועה של תאי הגזע ואיך אנחנו רוצים לגייס אותם לאותו איבר כדי שהוא יוכל לעשות, לתת פתרון למשל, לאחר התקף לב, לאחר שפעת, אותם תאי גזע שאנחנו רוצים להעביר למח העצמות כדי לשפר את תפקודן.

פה אתם רואים כלי דם ובתוך העצם, אתם רואים את הדפנות הדקות, הם צריכים להגיע למח העצם, ואנחנו קודם כל רוצים להוביל אותם מחוץ לגוף, אתם רואים את המולקולה שמכוונת את התנועה, ומה שאתם רואים כאן הוא תא אחד, תא גזע של ילוד, ואתם רואים פה מנגנון של תנועה וזה הנושא של המחקר, להעביר את התא לאותו איבר פגום, אתם רואים פה את החץ מימין לשמאל, מולקולה יחידנית, התאים זזים מימין לשמאל, הם מופעלים וכמובן מימין לשמאל (אנחנו פה בכנסת ואנחנו תמיד הולכים מימין לשמאל, ויש כאלה שזזים משמאל לימין) והתנועה של תאי הגזע היא לא כל כך מרשימה, זה כמו דגים מחוץ למים, הם נעים באיטיות. אנחנו נתנו מיתוג לכל אחד מן התאים, הם נעים לאט כי אנחנו שמנו מעצורים ואנחנו לא מאפשרים להם לנוע בדיוק כמו שהם היו רוצים, כדי ללמוד יותר על התנועה שלהם.

אם תסתכלו עכשיו תראו שהתאים נעים במהירות הבזק, הנה, ואין לנו אפילו שום בעיות של עומס, אין בעיות תנועה, יש פה אנסטיזציה, וזרם הדם הוא איטי יותר ולכן, אנחנו רואים שהתנועה יכולה להיות עוד יותר מהירה. חלק מן התאים פשוט מזנקים.

זו השקופית האחרונה ואני רוצה לסיים את הרצאתי בנימה אישית. חלק מכם יודעים שחיים ויצמן לא היה רק נשיא מכון ויצמן אלא גם נשיאה הראשונה של מדינת ישראל ואתם רואים כאן מימין את הפסל החביב עלי בקמפוס, מבוסס על חזונו של ויצמן, אתם רואים את יונת השלום ואת ענף הזית, אתם רואים את אטום המדע כי כבר ב 1946, אמרו שהמדע יביא שלום לישראל, אך לא אמרו לנו מתי זה יהיה, אך אנחנו מקווים מאד שמר שטרית ועמיתיו יפעלו בנדון וכך הבעיה תבוא על פתרונה. תודה רבה.

השאלה של החדשנות. כולם מדברים על חדשנות ואני חיפשתי איזושהי הגדרה לחדשנות. הגדרה אחת היא להפוך רעיונות לפעולות ואני חושב שהייתי רוצה לפתוח את המושב שלנו לדיון עם חברי המושב ועם הקהל, מהי חדשנות? הדבר שאנחנו מדברים עליו כל כך הרבה.

ראשית, קולגות מכובדות שלי, אני רוצה להודות לכם בשם הפרלמנט הליטווני, אני רוצה להודות לכם על ההזדמנות להיות אתכם, להיות בקרב מדענים ידועי שם ופוליטיקאים מכובדים. אני לא אתן את ההגדרה של חדשנות אבל אני רוצה להדגיש את ההיבט שלא נגעו בו עדיין כאן, שאלת האם יכולה להיות יותר מדי חדשנות וזה לא ייתכן מכיוון שאנחנו צריכים לחנך אנשים כדי שיבינו מהי חדשנות ולגרות את המח שלהם על מנת שירצו לבחור בתחומי המדע והחדשנות. אגע בהיבט של החשיבות של הכנסת רעיונות המדע והחדשנות בקרב ילדים, בקרב אנשים צעירים, לגדל אותם כמדענים לעתיד, וכיון שהמקצוע של המדען הוא מקצוע קשה, מתיש, יש צורך בהרבה חוזקה אינטלקטואלית.

בחברה שלנו הגלובאלית זה לא כל כך פופולרי להיות מדען, הרבה יותר פופולרי להיות דוגמנית, שחקן, פוליטיקאי, איש עסקים אבל, אנחנו יודעים שהקידמה של כל חברה מתחילה ברעיונות. בבתי הספר, באוניברסיטאות, המורים, הפרופסורים, צריכים לעורר את הענין בקרב הילדים כדי שיהיו לנו יותר מדענים, לגדל אותם שיהיו עצמאים בחשיבתם, לא מודאגים מדי, או נתונים תחת השפעות של מערכות דתיות או סטריאוטיפים שונים שמדגישים את ההבדלים החברתיים בין אשה לגבר, בליטווניה יש אולם התעמלות באוניברסיטה שבו תלמידים, לפני שהם נכנסים לאוניברסיטה, יודעים, שמדובר פה במקצוע, אוניברסיטת וילנס מארגנת תכניות מיוחדות לתלמידים המצטיינים המתעניינים במחקר ובחדשנות ואני שוב מדגישה, הגידול של החברה, הצמיחה של החברה מתילה בצמיחה האינטלקטואלית של ילדים ואנשים צעירים, תודה.

שאלה נוספת שאנחנו צריכים לעלות -כיוון שמדובר פה בחדשנות אקדמית, היא כיצד אפשר אכן לעודד בקרב האקדמיה את החדשנות ואת החשיבה על מסחריות של אותה החדשנות. הרבה פרופסורים רואים את התפקיד שלהם כתפקיד שהסתיים כשהם פירסמו מחקר ואילו אנחנו צריכים לפתח את הצד המסחרי של הדברים. כיצד ניתן לעשות זאת? אין לנו תשובה כמובן.

אחת הבעיות הגדולות בעיקר של הביומד היא המעבר, תקופת המעבר, פירוש הדבר לנסות לעבור מן המחקר הבסיס למחקר הישומי, ובשלב הזה אני מרגיש שהבעיה הגדולה שאנחנו מתמודדים אתה בישראל היא שתקופת המעבר, כמות הכסף שמוקדשת לתחום הזה היא מאד קטנה ולכן, הרבה חוקרים שמצליחים אולי מאד בחלק הבסיסי שהם עושים באוניברסיטאות, לפעמים יש להם מעט מאד, או מוכרים אותם עבור כסף מועט ביותר לחברות חיצוניות והחברות עושות רווח על גבם.

אני חושב, ואולי דיברנו על זה בבריסל עם יוריקה, זה לא קרה בזמן הנשיאות שלנו אבל אולי נעביר את האתגר לנשיאות של הונגריה בשנה הבאה אני חושב שיוריקה צריכה לחשוב על אפשרות להקצות כספים כדי לממן את תקופת המעבר בין מחקר למסחריות. כפי שפרופ' ארנון תיארה, מן השלב הראשון שנעשה במכון ויצמן ובאוניברסיטאות ועד שזה הגיע למשהו יישומי, להמצאה יישומית, השלב הזה לא ממומן על ידי הממשלה, ישמעט מאד מימון ושם, יש שם כסף קטן, אנחנו מדברים על יוריקה על הקצאה של 1.2 מיליארד דולר.

אולי אפשר ליצור אפשרות בסיסית למחקר במיוחד בהרבה מוסדות מחקר באירופה ובישראל כדי לעשות את המעבר הזה, את שלב המעבר ממחקר ליישום, ולאחר מכן ליישם את זה בשוק וזה יכול כמובן להכניס כסף לשוק. זה אתגר שלפי דעתי יוריקה צריכה לתת עליו את הדעת. לדעתי זה יכול ממש לעשות מהפיכה בתחום הביומד, האם מישהו ירצה להגיב כאן.

אני חברת פרלמנט, מייצגת את נורבגיה והייתי רוצה להודות לכם בתחילה על ההזמנה ואני חושבת שהרבה דברים מעניינים נאמרו היום אבל בנורבגיה אין מחסור בכסף, המחוייבות של נורבגיה לחדשנות בתעשיה היא לא קשורה רק להגדלת היעילות אלא מדובר גם על הפחתת פליטות של גזי חממה, טיפול בבעיות האקלים הגלובליות, זה נושא של תרומה לטיפול בפליטות הגז ולכן יש פה פעילות אקטיבית למימון של דרכים חדשות לשלוט בפליטה של הגזים ולכן אנחנו מקצים כל כך הרבה מימון ציבורי לפרויקטים שיפתחו טכנולוגיות מתאימות.

גישה מסורתית אחת היא לעבוד עם מספר קשרים, ביחד עם הסקטור הציבורי. בתחום החדשנות, המחשבה הטכנולוגית והפחתת פליטת גזי החממה, בנורבגיה מנסים לעשות שימוש במחקר תעשייתי כדי להיות תמיד צעד אחד קדימה מאשר לפגר מאחור ואולי זו אחת התשובות לשאלה הראשונה כיון שאנחנו חייבים להיות פרו אקטיביים, אנחנו חייבי להיות בחזית אם אנחנו רוצים למצוא איזשהו משאב לחדשנות. תודה רבה.

הייתי רוצה להזכיר שבתחום שלי, של הנדסה אווירית, יש לנו עשרה שלבים של מוכנות טכנולוגית, האוניברסיטה עוברת משלב ראשון עד שלש, התעשיה מתחילה בשלב השביעי ובין שלש לשבע אנחנו קוראים לזה עמק הבכא, כביכול, או עמק המוות, אנחנו צריכים לזכור את הפער הזה, את אותו הואדי הזה, את אותו העמק הזה, הבעייתי, כדי המעבר בין שלבים שלש ושבע יהיה הרבה יותר קל.

יש לנו שתי דקות נוספות ולכן, משהו ששמע עד עכשיו שאלות לגבי תאי גזע, לגבי תרופות.

תודה רבה. אני מגיע משבדיה, חבר הפרלמנט, הרבה מהדיון קשור לכסף, כמה כסף אפשר לתת לחדשנות והתהליך שקשור בכך. אנחנו חייבים לחשוב גם על הניהול, מערכת הניהול, המנהיגות, לאפשר לאנשים לחשוב מחוץ לקופסה, ואני חושב שרוב החדשנות, האנשים מתפקדים היטב בתוך חברות קטנות, בתוך ארגונים קטנים, חברות גדולות הן חברות מאד חזקות אבל לא מאשפרות כל כך לאנשים שלהם לחשוב מחוץ לקופסה, אני חושב שמערכת החדשנות היא גם ענין של צורה ניהולית, אני חושב שזה חשוב נושא שחשוב לדון בו. תודה רבה.

אני רוצה להודות לכל מי שתרם למושב הזה ואנחנו נעבור למושב הבא. תודה רבה.

אני שמח מאד לראות שאנחנו עומדים בלוח הזמנים המתוכנן מראש ואני רוצה להסב שימת לבכם לכך שבתיקים שיש אצלכם, התיקים השחורים, ההחלטות, ההצעות שאולי כבר קראתם, אנחנו נדון בהן ונעלה אותן בסוף לאחר ארוחת הצהרים באחד המושבים בסוף היום, אם מישהו רוצה בבקשה יתכבד ויקרא את זה בשנית. אני רוצה לפתוח עכשיו את המושב השני ולהזמין את הפרופ' אומן, זוכה פרס נובל, לשאת את דבריו. אני ורצה להודות לו בשנית וגם למדענים, פרופ' ארנון ופרופ' לפידות שהגיעו במיוחד ונשאו דברים מרתקים. תודה רבה לכם על הנכונות לבוא ולחלוק אתנו את דבריכם.

זה עונג עבורי להיות כאן. אתם יכולים להסתכל על המסך או עלי. זוהי חדשנות מצד ועדת הכנסת הזו שאי אפשר להסתכל על הדובר ועל המסך בו זמנית, ובכן, אני אדבר על מדיניות של חדשנות. ואני מגיע מהמרכז ללימוד רציונאליות באוניברסיטה העברית בירושלים, לימוד תורת היחסות, זה עוסק בתורת המשחקים ואנחנו מדברים על יחסיות אינטראקטיבית, כשדברים כמו מדינות, פרלמנטים, אנשים או חברות, נמצאים באינטראקציה האחד עם השני. שימו לב שכתוב המרכז ללימוד יחסיות, זה לא מרכז לרציונאליות או יחסיות. לעתים קרובות אומרים לי: בוב, אתה עושה משהו לא הגיוני ואני אומר: אם יש לך מקום ללימוד נמלים אין פירוש של דבר שאתה נמלה בעצמך לכן אני יכול לעסוק בדברים שהם לאו דוקא רציונאליים.

לפני שאדבר על חדשנות הייתי מעדיף לדבר על משהו שהוא ההופכי האמיתי - המסורתיות, הדברים הישנים, אני רוצה שתדעו שהערב מתחיל יום ירושלים, שבו אנחנו זוכרים את חזרתנו לירושלים. בארוחת ערב אמש -אני לא יודע כמה מכם היו כאן אבל, החלק הבידורי שסיים את הערב היה שיר שחובר באותו הזמן, "ירושלים של זהב", אני רוצה לספר לכם קצת על כך, העם היהודי, היה בירושלים ואלה שלא היו בירושלים כמהו לירושלים במשך אלפי שנים ובמיוחד מאות שנים, ב- 1880 כבר היה רוב יהודי בירושלים, יותר יהודים מאשר כל היהודים בכלל בישראל היו בירושלים וזה המשיך לעלות עד 1948. ב 1948 העיר העתיקה בירושלים נכבשה על ידי הירדנים והיהודים גורשו מן העיר העתיקה שבירושלים. והיה אסור ליהודים להיכנס לירושלים במשך תשע עשרה שנה, עד 1967.

לי היה דרכון אמריקאי, אני ביקשתי בוושינגטון ויזה לירדן ונתבקשתי להביא תעודה שאני חבר בכנסיה, כדי שיאפשרו לי ללכת לירושלים, אני כמובן לא יכולתי לספק את זה. אני זוכר, במאי 1967, היה לי כאן אורח בישראל, אורח אקדמי, קולגה מאוניברסיטת ייל, ולקחתי אותו למקום שהיה מרוחק 300 מטר מן הכותל המערבי, אפשר הייה להסתכל, לא ממש לראות את הכותל המערבי אבל לראות שני עצים ומאחורי העצים ידעת שנמצא הכותל המערבי. ואמרתי לו: הֱרב, אתה רואה, המקום הזה שהוא שלש מאות מטר מכאן, יש פחות סיכוי שאני אגיע למקום הזה, שלש מאות מטר בלבד ממני, מאשר שאני אגיע לירח. כי באותו הזמן היו נסיעות של אפולו 11 ודיברו על תיירות בירח. ובאמת כך היו נראים דברים באותו הזמן.

שלושה שבועות מאוחר יותר עמדתי מול הכותל המערבי, אותו מקום שהייה מרוחק ממני רק שלש מאות מטרים ואנחנו חזרנו לאחר תשע עשרה שנה, שלא הרשו לנו להיות כאן, אנחנו חזרנו וחגגנו והערב אנחנו מציינים את זה, דברים טובים יכולים לקרות ובכן, ייתכן שדברים טובים נוספים יקרו בחלק שלנו, של העולם.

עכשיו נעבור חזרה ממסורת לחדשנות. ובאופן ספציפי למדיניות של חדשנות. אני אבסס את ההרצאה שלי על שלושה מרכיבים: האחד הוא תמריצים ותמריצים הוא מן הדברים שמהם אני מתפרנס, התמריץ ללאומיות מבוסס על תמריצים, אנשים עושים את מה שנראה להם שהוא טוב מבחינתם, הם רודפים אחר המטרות שלהם, אתם צריכים לתמרץ אותם כדי שיעשו את זה.

אנשים לא עושים דברים בגלל שזה נחמד, ראוי אלא באופן בסיסי אנשים עושים דברים כיוון שיש להם תמריץ לעשות אותם, זה מרכיב אחד שאני רוצה לגעת בו והדבר השני הוא חינוך, שהוא הבסיס לכל חדשנות ולמעשה זה הבסיס לכל קידמה שהיא בעולם, זה חינוך. ואנחנו נגיע גם לזה. החלק השלישי הוא מחקר בסיסי. כולנו יודעים שמחקר ופיתוח הם דברים חשובים, מחקר הוא מרכיב מאד חשוב בחדשנות אבל, מה שאני רוצה למכור לכם היום הוא הרעיון -ולכן הדגשתי את המחקר בכחול, הבסיס, מחקר בסיסי, מודגש בצבע השני, אני רוצה להדגיש את החשיבות של מחקר בסיסי וזה המרכיב השלישי בדברים שלי.

הרכיב הראשון, תמריצים. ישנם שני היבטים לתמריצים, היבטים שאני רוצה לגעת בהם. האחד הוא שימוש בתמריצים באופן חדשני, פירוש הדבר, הקשר שבין תמריצים וחדשנות. ישנם שני צדדים למטבע הזה, האחד הוא שימוש בתמריצים באופן חדשני, אנחנו קוראים לזה "הנדסת משחק", התיאוריה של המשחקים היא כיצד אנשים, הם באינטראקציה יחדיו, כשהם רוצים לקדם את המטרות שלהם כשהמטרות שונות בין השחקנים השונים, אנחנו מנסים להנדס את המשחק באופן שהתוצאה תהיה התוצאה הרצויה, זה צד אחד של המטבע, והצד השני של המטבע הוא שימוש בתמריצים כדי לעודד חדשנות. פירוש הדבר, לא כיצד החדשנות תוביל או, סליחה, זה הצד השני של המטבע, אני לא יודע בדיוק איך להביע את זה ואיך לתאר את זה.

באופן פרטני הייתי רוצה לתת לכם מספר דוגמאות. נגיע לחלק הראשון קודם, הנדסת המשחקים להנדס אנשים כביכול לעשות מה שאתם רוצים, להנדס אנשים כדי שיעשו מה שאתם רוצים.

יש לנו דוגמה מצויינת בישראל, דוגמה נהדרת וגבירותי ורבותי, אני כבר הייתי ברחבי העולם כולו, יותר מששים מדינות בחיי הקצרים ומעולם לא ראיתי את זה, לא בארצות הברית, לא באירופה, יש משהו שאף פעם לא ראיתי קודם לכן, בכביש בין ירושלים לתל אביב, אתם מגיעים קרוב לשדה התעופה, כשהכביש די פנוי זה צריך לקחת בערך חמש עשרה דקות עד תל אביב אבל הרבה פעמים זה לוקח שעה, אבל פעמים רבות ואני לא יודע בדיוק מי האחראי לדבר הזה אבל זה נהדר, הרשויות בנו מסלול מהיר, כביש אחד חד מסלולי, מסלול אחד שמופרד משאר הכביש.

מה גורם לזה להיות מסלול מהיר? צריכים להגביל באיזשהו אופן את הכניסה אל אותו מסלול מהיר, כדי שזה יהיה אכן מהיר, כיצד מגבילים כניסה? בארצות הברית יש הרבה מאד כבישים מהירים וגם באירופה אבל בארצות הברית במיוחד והכניסה לכביש המהיר היא דרך car pool, דרך הסעה, לפחות שני אנשים צריכים להיות ברכב אחד, אי אפשר שיהיה נוסע אחד ברכב אחד. ובכן, מה התמריץ? התמריץ הוא לקחת אנשים נוספים אתך ברכב שלך וכך יש פחות צפיפות. עדיין יכול לקרות מצב שבו יש הרבה אנשים שנוסעים יחדיו, לוקחים נוסעים אתם.

איך מתמודדים עם זה? ובכן, בתל אביב מודדים את הנפח של התנועה על הכביש בזמן אמת ויש איזשהו תשלום שצריך לשלם והתשלום כתוב על שלט גדול, לפני שאתה נכנס לכביש המהיר הזה, וכשנפח התנועה עולה על רמה מסויימת המחיר לכניסה לכביש המהיר יעלה. אם זה שוב עובר רמה מסוימת שוב המחיר יעלה. המינימום לתשלום הוא שבעהשקלים, כשני דולר, פחות משני יורו והמכסימום יכול להגיע עד חמישים, ששים, שבעים שקלים. אתה ממהר, אדוני? תשלם בהתאם. אי אפשר למצוא דוגמה טובה יותר לשימוש בתמריצים. אנשים שחייבים להגיע מהר לתל אביב, אתה יכול לשלם ותגיע מהר. זו דוגמה אחת.

אני עשיתי את זה, פרופ' אומן אני יזמתי את זה כשהייתי שר התחבורה.

ברכותי. הדוגמה השניה היא איסוף זבל. זו לא המצאה ישראלית ומר שטרית, הגיע הזמן שמישהו יביא את זה לישראל ואת זה ראיתי בשווייץ, מה עושים בשווייץ, אני הרבה פעמים נוסע לעשות סקי בשווייץ, אני מגיע לשם גם לחופשות קיץ, מקום נהדר, האם יש פה מישהו משווייץ? ובכן, שם אפשר לזרוק כמה זבל שאתה רוצה אבל, אתה צריך לשים את זה בשקית זבל שניתן לקנות רק בסופרמרקט וזה עלה בזמנו חמישה פרנק שוויצרי לשקית, זה לא הרבה כסף אבל זה משהו. זה היה לפני עשר שנים, בודאי עכשיו מדובר בעשרה פרנק שוויצרי, הם צריכים לשלם כדי לזרוק זבל ויש לזה השפעה עצומה, זה ממש חילחל בכל הכלכלה, כי אנשים לא רוצים לשלם אפילו את החמישה פרנקים שוויצרים ולכן הם רוצים כמה שפחות זבל לזרוק החוצה והם לא יקנו דברים שיש להם הרבה אריזה מיותרת, הם לא יקנו. אם הם לא יקנו את זה היצרן יאבד את הלקוחות שלו ולכן, לא יעשו אריזות גדולות מאד וזה מחלחל לכל המערכת כולה. דוגמה נוספת היא שאם רוצים שקית בסופרמרקט אתה חייב לקנות את זה. אתה לא מקבל את זה בחינם, כשאתה יוצא בקופה ואיסוף הזבל זה משהו מצוין ואני אעבור לדבר הבא, שימוש בתמריצים כדי לעודד חדשנות.

יש שני אופנים שבהם ניתן לעשות את זה, האחד הוא בצורה ישירה, סובסידיות, אתם רוצים חדשנות בתחום מסוים כמו אנרגיה סולרית וכד' אז נותנים סובסידיה, הצד השני של המטבע הוא הקלות במס לחדשנות מסויימת, ואני חושב שאלה בהחלט דברים שטוב לעשותם אבל, יש גם בעייתיות כאן, הדרך העקיפה, הסובסידיות והקלות במס עולות כסף למשלם המסים, עולות כסף למדינה, יש דרך שבה ניתן לבנות את זה אל המערכת, זה כמו, שחבר הפרלמנט רוזנברג הזכיר: אתם רוצים שהמערכת עצמה תיצור את החדשנות, ואני אומר: הגנת i.p. על הקנין הרוחני, הגנה על הקנין הרוחני מאד חשובה כדי לתת תמריצים ולעודד חדשנות. חשוב ביותר, אם אין הגנה על הקנין הרוחני, לא תקבל תוצאות. אנשים שיצאו מדרכם ויקדישו את הזמן ואת הכסף שלהם כי זה דורש זמן רב, חדשנות דורשת המון השקעה ואף אחד לא יעשה את זה אם מישהו יקח את ה מהם לאחר שהם ישקיעו את זמנם ואת מירצם ולכן, זו בעיה בפיתוח, עמים שאין להם הגנה של קניין רוחני זה דבר מאד חשוב וזה לא עולה לאף אחד שום דבר.

להימנע ממיסוי יתר. כשנותנים הקלות במס , נותנים הקלות לדברים מסויימים, הממשלה רוצה לחדש בתחום מסוים, זה נחמד אבל, לא תמיד אנשי הממשלה יודעים איפה המקום הנכון שבו צריכים לעודד חדשנות, יש חדשנות בתחומים רבים ושונים, אבל כשיש לך מס הכנסה שהוא מעל 50% כמו פה, אנשים אומרים: בשביל מה? אני אלך לראות סרט, אני אשאר בבית, למה לבזבז את הזמן שלי לנסות לעבוד, לנסות למצוא חדשנות, ביחד, בסך הכל המיסוי העודף מפריע לכלכלה, וגם כמובן מפחית או מעכב את החדשנות. תמריצים, זה שם המשחק.

אני רוצה להגיע לפריט השני, לרכיב השני, ברשימת הקניות שלי. כאן אני מדבר על חינוך. הייתי במכסיקו לפני מספר שנים, ואנשים מממשלת מקסיקו הגיעו אלי ואמרו: פרופ' אומן (אתם יכולים לקרוא לי בוב אבל שם במקסיקו כינו אותי פרופ' אומן) והם אמרו: פרופ' אומן, אנחנו מדינת עולם שלישי, אפילו הנשיא התבטא כך, אנחנו מדינה של עולם שלישי, אמר לי הנשיא בעצמו, כיצד אנחנו יכולים לקדם את עצמנו, להוציא את עצמנו מן המצב הזה, לשנות את המצב הזה, את המציאות הזו? כיחד אנחנו יכולים לגרום לעצמנו להיות מדינה מפותחת? מה אנחנו עושים לא נכון? אמרתי שיש שלושה דברים שאתם לא עושים נכון, שלושה דברים שאתם זקוקים להם על מנת למשוך את עצמכם קדימה ולהפוך את עצמכם לאומה מודרנית, אומה של המאה ה 21. הדבר הראשון הוא חינוך, השני הוא חינוך והשלישי הוא חינוך. אלה שלושת הדברים שאתם צריכים, זה מה שצריך.

אתם רוצים שהאנשים שלכם יקבלו לא רק את הקצפת, לא לתת את החינוך רק לאליטה של החברה אלא לתת חינוך לכולם, צריכים להיות מאד נדיבים בזה, לא צריכים להיות נדיבים אולי בטיפול הבריאותי, ברווחה בכל מיני דברים אחרים כי מה שצריכים לעשות הוא לאפשר לאנשים, לאוכלוסיה, להוציא את עצמה בעצמה ולצורך זה צריכים את שלושת הדברים האלה: חינוך, חינוך וחינוך.

הדבר השלישי ברשימה, מדובר פה במחקר ובאופן יותר ספציפי, מחקר בסיסי. פירוש הדבר, כשאני אומר מחקר בסיסי אני מתכוון למחקר שנראה לכם לחלוטין חסר ערך. ואני חושב שבמדיניות של חדשנות ובמדיניות של מחקר ופיתוח, יש נטיה להדגיש את החלק היישומי יותר. אני חושב שזה חשוב, חשוב מאד בעיקר במינון, במחקר ישומי, יש פה הרבה יותר מימון מצד הממשלה, אני לאיכול לצפות מיזמים פרטיים לממן בהיקף רחב מחקר בסיסי אבל אני חושב שהממשלה כן צריכה לעשות את זה כי זה חיוני לחדשנות. כשאתה מממן משהו שהוא יישומי זה כבר לא חדשנות, זה כבר נמצא, זה כבר קיים, זה כמו להיות בהריון, מחקר יישומי במימון זה כמו לדאוג שהתינוק, לדאוג לבריאותה של האשה שהיא כבר בהריון, לממן מחקר בסיסי זה לגרום לאשה להיות בהריון וזה הרבה יותר קריטי כי חדשנות אמיתית מגיעה מדברים שהם עדיין לא ישומיים ואני אתן לכם מספר דוגמאות לכך. הדוגמאות האלו כולן דוגמאות ישראליות. וכולן מגיעות ממתמטיקה שזה התחום שלי, זה החוזק שלי ומזה אני מתפרנס, ממתמטיקה.

כשאני הייתי איש צעיר, למדתי בארצות הברית ואת התואר הראשון שלי קיבלתי בקולג' העירוני של ניו יורק, אהבתי מתימטיקה בתיכון וכשהגעתי לקולג' למדתי מתימטיקה, אחד הדברים שקראתי באדיקות היה תיאוריית המספרים ואתם רואים שהמילה מספרים כתובה בכחול אבל תיאוריה באדום, זה היה חומר תיאורטי לחלוטין. הסיבה שבגללה אהבתי את תורת המספרים היתה שהבעיות הן מאד טבעיות והדבר השני שקל מאד להציב את הבעיות או לנסח את הבעיות ואפילו ילד בבית ספר יסודי יכול להבין את זה. אני לא אכנס לזה עכשיו כי אתם לא תלמידים של בית ספר יסודי. ואני לא אכנס לזה עכשיו רק תאמינו לי שתלמיד בית ספר מסוגל היה להבין את הבעיות, אבל הפתרונות מאד מאד מסובכים, מאד עמוקים כדי להגיע למשהו שהוא בעל ערך בתורת המספרים (מה אני עושה לא בסדר?) חייבים לדעת הרבה מתימטיקה לעומק וזה לא נראה כאילו שזה קשור בכלל למספרים אבל, אלו שלש סיבות והסיבה הרביעית היתה: זה פשוט חסר תועלת, וזה היה תחום במתמטיקה, באמצע המאה הקודמת, אם עושים מתימטיקה יישומית, זה מלוכלך, אתם מלכלכים את הידיים, מה שצריכים לעשות זה מתימטיקה טהורה.

ובכן, הכהן הגדול כביכול של התחום היה מתימטקאי בריטי בשם G.H.Harbie, מה שהוא אמר היה שהדבר היחידי שהוא הצטער שעשה בחייו היה שהוא מצא נוסחה שהיא שימושית בתחום הגנטיקה. ה הדבר היחידי שהוא מצטער עליו. אני הייתי אדם צעיר, הייתי מושפע בקלות והתעסקתי בזה הרבה. גבירותי ורבותי, המחשבים שלכם לא היו עובדים בלי תורת המספרים, תורת המספרים הפכה לבסיס לקריפטוגרפיה והמחשבים שלכם היו מתים בתוך דקות אלמלא תורת המספרים. לכן, אותו מומחה למתמטיקה בודאי מתהפך בקברו, אותם אנשים שהמציאו את כלי הקריפטוגרפיה שמאפשרים למחשב שלכם לעבוד, אחרת לא היה לנו דבר כזה היום, אתם לעולם לא יודעים מאיפה הדבר הבא יגיע.

הדוגמה השניה היא תורת המשחקים וזה, כמו שאמרתי לכם, זה התחום שלי, מזה אני מתפרנס, זה התחיל ממשהו לחלוטין חסר תועלת לרוע המזל, השם נדבק, זה התחיל ממשחקים, מפוקר, משחקי ילדים, אבן נייר ומספרים, כל הדברים האלה, משם זה התחיל, והתוצאה החשובה הראשונה היתה, היא הושגה על ידי ג'והן וון נויימן שהמציא גם את המחשב האלקטרוני הראשון, אחד המתמטיקאים המפורסמים יוצאי הדופן של המאה ה-20 שהפך להיות יושב ראש הוועדה האטומית בארצות הברית והוא המציא את תורת המשחקים, זה היה נראה כמו משחק בזמנו ואז הוא פגש את אוסקר מורגנשטרן, כלכלן אוסטרי ויחד הם כתבו ספר שהיווה ציון דרך לגבי התנהגות כלכלית ותורת המחשקים והשאר בגדר היסטוריה, תורת המשחקים הפכה להיות מדע יישומי לעילא ולעילא וזה המשחק שלי בעצם.

הדבר הבא הוא תורת הקשרים, knot theory, זה כמו הקשר שאתה קושר את העניבה שלך או קשר בחבל, תיאורית הקשרים או תורת הקשרים, הבעיות הן מאד טבעיות, שוב, אפשר להסביר אותן לתלמיד בית ספר, קל מאד לנסח אותן, אבל הפתרונות עמוקים מאד, ומבלי הרבה מתימטיקה גבוהה אי אפשר להתמודד אותן והדבר הרביעי הוא, זה היה בזמנו פשוט חסר תועלת לחלוטין. ב 1954 סיימתי את התיזה שלי, על תורת הקשרים, ובאותו הזמן זה היה חסר תועלת לחלוטין אבל זה מה שמשך אותי לדבר בעצם.

ב 2004 אני יושב בדירה שלי, בעשר בערב, אני קורא משהו, עובד על משהו, הטלפון מצלצל. אני עונה לטלפון, הנכד שלי יעקב, שהיה סטודנט לרפואה בבאר שבע, אומר לי: סבא, מה המספרים מקושרים או מתקשרים linking number - is Ya'acov? אתה מדבר על תורת הקשרים? והוא אומר כן, הפרופסור שלנו ניסה להסביר את זה, אני לא הבנתי אותו, ואני לא חושב שהוא בעצמו הבין את זה. אז בבקשה, אני יודע שאתה כתבת את התיזה שלך על הנושא הזה, מה זה? ואני אמרתי: יעקב, רק שניה, תן לי לשבת. חמישים שנים מאוחר יותר, כמעט לפי היום, הפרוייקט שאני עסקתי בו בגלל שהוא היה חסר תועלת לחלוטין, נלמד בשנה השניה של בית ספר לרפואה. שאלתי את יעקב: בשביל מה אתם צריכים את תורת השקרים והוא אמר: הדי.אנ.איי. בתא -ואז בכלל לא ידענו מה זה די.אנ.איי, הדי.אנ.איי בתוך תא יכול ליצור קשר בתוך עצמו וזה גורם לבעיה, בבקשה תסביר לי מה זה המספרים המתקשרים. אני לחלוטין "נפלתי" מן הרעיון הזה. הנכד שלי ללמד את אותה התיאוריה, את אותו חומר שהיה חסר תועלת לחלוטין והפך להיות שימושית ברפואה.

הדבר האחרון הוא תורת הקבוצות set theory, כל הדבר הזה הוא תיאוריות, תורת הקבוצות היא איזשהו ענף של מתימטיקה, אחד המייסדים של המתמטיקה הישראלית פרופ' אברהם פרנקל, הלך לעולמו בשנות ה-60, היה באוניברסיטה, במחלקה למתימטיקה והיה מומחה לתיאורית הקבוצות, הוא תרם הרבה מהבסיס זה עדיין נושא מאד מאד ערטילאי, זה עוסק בבסיס של המתמטיקה? וזה יכול להיות ישומי בדברים שאני מכנה "יכולת מחשב" ואם לקצר את כל הענין, אותם סטודנטים של פרנקל, שלמד את תורת הקבוצות, שלמדו ממנו, הם הפכו להיות מייסדי תעשיית המחשבים בישראל. תחילה היה מדע המחשבים תיאורטי בלבד, ואז הוא הפך להיות מדע מחשבים ישומי, מחשבים וכל אותם הדברים שיש לפניכם הם קשורים למחקר הזה, האבסטרקטי לחלוטין שנעשה על ידי פרנקל. יוצא, איפוא, אין לדעת מאיפה תגיע החדשנות. במקומות כמו סין למשל, הייתי שם מספר פעמים ואנשים שאלו אותי: מה אנחנו צריכים לעשות? אמרתי להם: אתם מצויינים בהנדסה אבל אתם חייבים להדגיש אתה מחקר הבסיסי הרבה יותר מאשר מה שאתם עושים כרגע וזה לדעתי דבר חשוב וחיוני לחדשנות.

גבירותיי ורבותי, אני תמיד משתמש בשפה של המדינה שבה אני מדבר, כדי לומר תודה וזה מה שאני עושה כאן, תודה רבה.

תודה רבה פרופסור אומן, נדמה לי שממש כמעט פתרת את הקשר הגורדי.

אנחנו יוצאים לארוחת צהרים, אנשי הכנסת יכוונו אתכם למקום שבו יש בופה, באודיטוריום של הכנסת, תהיה לכם הזדמנות להסתכל סביב ולאחר מכן נחזור בשעה שתים ורבע. לאחר מכן, בסביבות השעה ארבע ייערך סיור בכנסת. נהיה גם במליאה ותראו כיצד מתנהלים הדיונים שם, אחר כך פניכם מועדות למוזיאון ישראל, עד אז יתגברו אולי על רעשי הרקע, המדענים ודאי ימצאו פתרון.

תודה רבה.

חדשנות כמענה למשבר הכלכלי העולמי

אלי אופר, שהיה
יושב הראש לשעבר, גם כן יציג את הדברים. המדען הראשי, רק לאחרונה נכנס לתפקידו ואני רוצה לאחל לו הצלחה.

תודה לך אדוני יושב הראש, אורחים נכבדים ותודה שהצטרפתם אלינו לישיבה זו. מה שאנחנו מבקשים לעשות בשעה הבאה הוא לדון בנושא שאתם רואים כאן על המסך, נדבר על חידושים, המשבר הכלכלי. יש לנו קבוצת מומחים שאציג אותם, אציג מצגת קצרה כדברי הקדמה ואחר כך יהיו שאלות, אנחנו מקווים גם כן שיהיה לנו אחר כך זמן לשאלות ותשובות מן הקהל.

לאלה מכם שלא כל כך מכירים את משרד המדען הראש, אנחנו יחידה ממשלתית שאחראית על יישום מדיניות בדבר קידום המחקר והפיתוח, המדע והטכנולוגיה, יש לנו סקטורים שונים, מתחיל מן המחקר הבסיסי ועד והפיתוח התחרותי, מר שטרית, אתה דיברת על המימון ואני מוכרח לומר שאצלנו יש תכנית חדשה, אצלנו במדען הראשי, ואני מבקש בדיוק לעשות את הדבר ההפוך, את המחקר הבסיסי לשימושי.

לא ניכנס לעובי הקורה, אני לא רוצה להתעכב על המשבר הכלכלי ובודאי כולכם חוויתם אבל פה, ארגון המטבע הבינלאומי ואם מדובר פה על מקומות חשובים, עם תחזיות לגבי 2011 ו 2012, אתם רואים את המספרים, הם משקפים את המציאות אשר כולנו מודעים לה. יש הבדל בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות, ב 2008 וב 2009 היו תקופות מאד קשות אבל, בישראל היה המזל או שהכנו עצמנו , וכאשר מסתכלים על נתונים זה מרשים מאד, וזה מראה גם כן את חוזקה של הכלכלה הישראלית, יש לנו נתונים שמראים את זה. התל"ג מייצג במיוחד את ה- - ב 2000 ואחר כך השינוי ב 2000, אם אנחנו מסתכלים על השנתיים שבנדון, בישראל לא היו שנים עשר חודשים של צמיחה שלילית ואנחנו רואים רק שני רבעונים של צמיחה שלילית ואם אנחנו מסתכלים על הנתונים של שנה שעברה אנחנו רואים צמיחה יפה.

התחזית ב 2011 היתה 4.5 התחזית האחרונה היתה יותר טוב. נגיד בנק ישראל, פרופ' פישר אמר שאנחנו מצפים למספרים טובים יותר ולכן, אנחנו רואים שהכלכלה איתנה. לסכם את השקופית הזו בשתי שורות, אלה גם נתונים של קרן המטבע הבינלאומית. אתם יודעים שזה פחות או יותר ללפי רצוננו, על פי המדיניות של הממשלה, ויש לנו, למעשה, מגמה טובה, גם מבחינת החוב, אלה נתונים חיוביים.

אני חושב שראינו חלק מן האינדיקטורים של איתנות הפעולות אבל גם דיברו על האתגרים ועל צללים, כשמדברים על נתונים כלכליים אנחנו יכולים לומר שההייטק הם המפתח, מחצית הייצור הוא בהייטק, ואנחנו רואים שעד 2005 זה היה רק שליש אבל אנחנו מדברים פה הרבה מאד על הייטק, על תעשיית הידע, על כלכלת הידע, זה חלק בלתי נפרד מן התעשיה שלנו ואנחנו יחדיו ננסה להבין חלק מן הסיבות לכך שהנתונים של כלכלת ישראל נראים כה יפה על השקופית אבל אנחנו רואים שהרוב נמצא בתחום החדשנות.

חדשנות היא למעשה מערכת אקולוגית, זה כולל את התעשיה אבל גם את האקדמיה, את הקהילה הפיננסית וגם את הממשלה. את המדען הראשי ואת יתר הגופים. אני רוצה לשתף אתכם בקצרה עם כמה מן הנוהלים הטובים ביותר, חלק מהם מהווים בסיס טוב לדיון, כאשר אנחנו שמענו את הדברים של יוריקה, ראיתי אתכם מייצגים את יוריקה כאן וזה מראה לנו שזה הנוהל התקין שכולנו הולכים על פיו אבל, בישראל הנכס הטוב ביותר שלנו הוא הנכס האנושי לא רק בצד המחקר אלא גם מבחינת היזמות, יש לנו שילוב של הון אנושי מאד מיומן ודובר כאן כבר על חשיבות ההשכלה, עם הנכונות לקחת סיכונים וגם יזמות. זו חברה מאד דינמית, גם זה נאמר.

הדברים מוטמעים ב- DNA של החברה, על אף המגבלות הפוליטיות והאחרות אנחנו הופכים את המינוס לפלוס, והופכים את זה לדבר חיובי. כאשר אנחנו מדברים על הגלובליזציה, יוריקה היא מסגרת אשר מרחיבה את גבולותיה, גם כן לכלול את המדינות החדשות, המתפתחות, ואלו בעצם התכונות החיוביות אבל, כממשלה, אנחנו רוצים לתחום, לתרום וליהנות מן המערכת האקולוגית המיוחדת הזו של החברה.

אנחנו מדברים לא רק על משרדי ממשלה אלא ישויות שיש להן תמיד עם הקהלים, עם האקדמיה, עם התעשיה, כדי לנסות ולהבין מהם הצרכים, הצרכים המשתנים וכך להעלות גם תכניות, מסגרות וגם פתרונות לכל אותם צרכים משתנים. זה יכול להשתנות מבחינת שווקי יעד, מבחינת תכניות ספציפיות בדרג הכלכלי אשר מייצגים לפעמים צורך, שהממשלה יכולה לתת יד כדי לתת פתרון מסוים אבל, אנחנו גם מנסים להישאר נייטראלים, לממן את מיטב הפרוייקטים כפי שזה כבר נאמר בצורה הטובה ביותר, לאו דוקא למצוא את הסקטור אלא לבדוק את כל היישומים, את כל המערכת הזו, כדי למצוא את הפרויקטים הטובים ביותר והדבר הזה נובע מכך שאנחנו, הממשלה, אולי לא היישות הנכונה כדי למצוא איפה החדשנות נמצאת אבל השוק הפרטי, לו יש מיומנות טובה יותר משלנו. עכשיו, כשאנחנו מדברים על הכללה של מחקר ופיתוח יוריקה היא למעשה מסגרת של סייעת לנו. העובדה שישראל מונתה לנשיאה למשך שנה משקפת ללא ספק את מעמדנו.

אלה דברי פתיחה ואני מקווה הזמן לשאלות ותשובות אבל, קודם כל ניתנת רשות הדיבור לאנשי המקצוע.

הראשון הוא דר' בה סוואן ג'ין, מנכ"ל ה E.D.B, מועצת הפיתוח הכלכלי בסינגפור. סינגפור היא ללא ספק מעצמה גלובלית ולכן, אנחנו מאד שמחים שאתה אתנו, הוא היה במועצת הפיתוח בכל מיני תפקידים, והיה חיוני בפיתוח מדעי החיים והוא גם כן רופא, ויש לו גם מאסטר במינהל עסקים, אנחנו ממש נרצה לשמוע את דבריך ואת נקודת המבט שלך, כאשר מדובר במדינה שאיננה תחת המטריה של יוריקה.

שרון קדמי הוא המנכ"ל של משרד התעשיה, וזה ללא ספק המשרד החשוב ביותר יחד עם משרד האוצר כשמדובר בביצוע של תכניות, הכל פחות או יותר תחת מנהיגותו וניהולו.

אהרון מנקובסקי, יש לו הרבה "כובעים". הוא יושב ראש האגודה של ההייטק בישראל (H.T.I.A), הוא למעשה, מייצג את כל המערכת הזאת, בימים אלה הם גם כן מנהלים אירועים חשובים, אבל הוא גם שותף בכמה מקבוצות הון סיכון הטובות ביותר בארץ, שנמצאות בשטח כבר הרבה שנים, חמש עשרה שנה. הוא ניהל גם כן חברות גדולות כמו ארביטק. אנחנו מאד שמחים שאתה אתנו.

אחרון חביב פרופ' שמואלי, סגן נשיא לענייני מחקר בטכניון, לא רק פרופסור אלא גם השתתף בתעשיה, ב H.P., ב I.D.N. ובכל פעולות של הייטק. קשה לראות את התחום הזה מבלי, להיכנס גם לתחום הזה. לכן, הוא ממש מייצג את המערכת כולה.

אלו שלושת השאלות, ואנחנו נקרא את כולן מראש. גם תוכלו לחשוב על שאלות משלכם.

אילו הזדמנויות צצו מן המשבר הכלכלי העולמי וכיצד אתם מנצלים את ההזדמנויות האלה?

אחר צהרים טובים. אני שמח להיות פה, תודה על ההזמנה.

אם אני אבקש לדבר על שינוי אחד מרכזי שהמשבר הכלכלי יצר, אני חושב שמדובר פה בשינוי שאנחנו הבנו בעשר השנים האחרונות שלבנות הסיוע, לבנות חברה זה לא רק פעולה פיננסית גרידא אלא שאנחנו גם חלק מן העולם, במצב שכזה ברור שהבועה התפוצצה בשנת 2000 אבל היתה הרגשה שבניית חברת הייטק, חברה טכנולוגית, היא למעשה יותר מאשר רק להרוויח פה כסף ושם להיכנס לשוק המניות אלא יש מצב שבו כל המערכת האקולוגית שהזכרת, הממשלה, השקעות, חברות גדולות, כל אלו יחדיו, נתנו יד והבינו את המצב, מכאן ליצירת ערך כך אפשר לקבל יותר הכנסה.

כאשר נבחן את הדברים, את פעילויות סוף השנה, יש פה דברים שונים. למשל בגיאוגרפיות חדשות, לפני עשר שנים הודו לא היתה שוק יעד, אבל כשאנחנו מודדים את היכולת של מערך הטיסה, בדרך כלל נסעו ב 00:01 בלילה לניו יורק אבל, היום אנחנו רואים שלבייג'ין אלו טיסות מלאות,יש טיסות לשם, לכן יש נושא חשוב של הגיאוגרפיה,


הדבר החשוב ביותר, האחרון, הוא תחושה שאפשר להתחיל לבנות שוב תעשיייה מאוזנת, לא רק חברות קטנות שמוכרים אותן בשביל כסף קטן אלא חברות קטנות, בינוניות וגדולות שבסופו של דבר יוצרים את המצב המאוזן. תודה.

תודה על שהזדמנתם אותי. בסינגפור הקטנה, השינוי הגדול אחרי המשבר הפיננסי הגלובאלי, היה עלייה בחשיבותה של אסיה, זה דבר שאנחנו ראינו בהרבה מאד חברות, לא רק בסינגפור ואסיה אלא בעולם כולו. אנחנו בסינגפור מתמקדים במסחר, יש יותר ויותר אורבניזציה ויותר מ 50% מן האוכלוסיה חיים היום בערים ולא באיזור הכפרי, והאורבניזציה הזו שמתחוללת, היא במיוחד מורגשת ביבשת אסיה, בסין, בהודו.

עוד מגמה שאנחנו רואים, היא העושר הכלכלי. אנחנו יודעים שבאסיה המעמד הבינוני עולה, ולא מדובר רק בעשירים אלא במעמד הביניים, אלה שיכולים היום ללכת מעבר לצרכים המינימליים ומחפשים צריכה גם באלקטרוניקה וגם בדברים אחרים ואלו הזדמנויות גדולות.

דבר שלישי שצריך להתמודד אתו, הוא המגבלות שאסיה הגדולה צריכה להתמודד אתן. האחת היא מים, השניה היא אנרגיה והשלישית היא מזון. לכן, בסינגפור אנחנו בוחנים את אלה כמנועים של הזדמנות, מנועים שיכולים להצמיח חברות. התפקיד שלנו הוא לעזור לחברות שנמצאות בסינגפור והתפקיד שלנו משתנה מאד במהלך שלש ארבע השנים האחרונות. בעבר הרבה חברות בארצות הברית ובאירופה חיפשו באסיה את ה out sourcing, את מיקור החוץ, ואילו היום הענין שלהן באסיה הוא לגדול אתם. זה יוצר הזדמנות פז למקום כסינגפור למלא איזשהו תפקיד מרכזי, כדי לתזמר את האיסטרטגיה באסיה כולה, אם זה בסין, אם זה בדרום מזרח אסיה או בהודו.

אני מקווה שזה נותן לכם במבט חטוף את התובנה כיצד אנחנו מתקרבים לכך, כיצד אנחנו ניגשים לבעיה. תודה רבה.

המשבר הכלכלי העולמי, נותן לנו הזדמנות לבחון את הכלכלה שלנו כדי לשאול את עצמנו כיצד נוכל לנצל את המצב המיוחד אשר עובר עלינו. כמו שהוכח, אנחנו עברנו את המשבר הכלכלי ואנחנו צריכים לבדוק את ההזדמנויות גם מבפנים וגם מבחוץ. אלה שני דברים שונים.

אנחנו חושבים על יצירת עסקים חדשים והזדמנויות חדשות בארצות מתפתחות, אנחנו שמענו את עמיתי, מדובר בסין, הודו וברזיל, ואנחנו עושים את זה בשלושה כיוונים: הדבר נובע מהחלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה, קודם כל נוכחות חזקה או חיזוק הנוכחות של אנשי ממשלה רשמיים במדינה לחזק את הנוכחות של מומחים, מומחים שיישכרו על ידי ממשלת ישראל, לחזק את שיתוף הפעולה של מחקר ופיתוח בין ישראל לבין מדינות אלו. יש לנו כמה וכמה חברות מיוחדות, גם בסינגפור, יש לנו מפגש מחר, יש לנו קרן משותפת למחקר ופיתוח עם סינגפור, עם קוריאה, עם קנדה, ואנחנו בתהליך של הקמת הפעילות שלנו גם בסין, ואנחנו מקווים שגם בהודו. זה מבחינת המחקר והפיתוח.

אנחנו גם מנסים לסייע ליזמים ולעסקים ליזום את פעילותם באותן ארצות, להראות להם את הצד של המימשל המקומי וכיצד אנחנו יכולים לסייע. אירופה וארצות הברית הן בכל זאת שותפות הסחר הגדולות שלנו ואיש לא יוכל לדחוק אותנו לקרן זוית לכן, אנחנו צריכים להמשיך בשיתוף פעולה עם הארצות המפותחות אשר מיוצגות כאן, ולכן, זו אחת המשימות המרכזיות שלנו.

במרכז ובדרג הפנימי, אנחנו צריכים לשדרג את הסקטור הטכנולוגי והתעשייתי שהוא מאד חשוב לנו, ולבסוף אנחנו צריכים לקדם את ההשקעות הממשלתיות בעסקי מחקר ופיתוח של זרים לחברות, וגם להקל על הצמיחה.

אנחנו לכן, מנסים להסתכל מבפנים, להסתכל מבחוץ ולהיות הוליסטים ככל האפשר. תודה רבה.

אתחיל ואומר שההשקפה שלי יכולה להיות השקפה של כל אדם אחר מהרבה פריטים מאז המשבר הכלכלי, המשבר הכלכלי החל בשל בעיות פיננסיות, המשבר הפיננסי התחיל בגלל בעיות ברגולציה הפיננסית, זה היה קשור עם שוק הנדל"ן בארצות הברית וזה "גלש" לבעיות נוספות במדינות אירופאיות, מבחינת הבקרה על תחומים פיננסיים. באופן מסוים הכלכלה הישראלית מספיק חזקה כדי לצאת מן המשבר הזה כפי שאמר הדובר הקודם, ישראל די החליקה בקלות או שטה לה בלב הסערה ללא השפעה של ממש, אחת המסקנות היא שאי אפשר לקחת דברים כמובנים מאליהם, העובדה שהיום הכל נראה יפה, נחמד, השמש זורחת אבל אין פירוש הדבר שכך יהיה גם מחר. זה אומר דבר אחד מבחינתי, שצריכים תמיד לפזר את הסיכונים, אי אפשר להיות מדינה שתלויה בתעשיה אחת בלבד, רק הייטק, או רק חקלאות או מה שזה לא יהיה.

בנוסף, פירושו של דבר -וכך אני מתקשר עם חברי מסינגפור, שאי אפשר לעשות את הדברים לבד, צריכים לשיתוף פעולה, סינגפור, אנחנו בטכניון משתפים פעולה עם סינגפור ועם אחת האוניברסיטאות הגדולות בסינגפור מפעילים מעבדות יחדיו, יש לנו פרויקטים משותפים וזו רק דוגמה אחת של שיתוף פעולה ואני חושב ששם המשחק הוא הרבה צורך בהרבה יותר שיתוף פעולה מזה שהיינו רגילים לו. האיחוד האירופאי ואיגודים אירופאים אחרים מעודדים את שיתוף הפעולה הזה וזה הישג גדול.

אני חושב שאנחנו נראה את זה יותר ויותר -וזה אחד האתגרים ואחת ההזדמנויות כי הם הולכים יד ביד, להמשיך לשתף פעולה ולפתח את שיתוף הפעולה עם חברות, עם אוניברסיטאות באסיה אבל לא רק באסיה, אלא גם בדרום אמריקה, יש הרבה איזורים שהולכים ומתפתחים ואם אני חושב עלינו באקדמיה, מה זה אומר לנו, זו נקודת המבט שלי, אנחנו בתחתית הפירמידה.

לפי מה שאמר פרופסור אומן בבוקר, אנחנו בזירה של החינוך אבל לא מדובר עכשיו רק בחינוך ובהשכלה ומחקר אלא אנחנו מדברים גם על העברת הטכנולוגיה אל השוק, ובכל התחומים שאנחנו נהיה פעילים בהם אנחנו נשמש בתפקיד מפתח וניצור, אתם מכירים את זה, יש הרבה טכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה ביומיום, היא מגיעה ישר לאוניברסיטה.

למשל, גוגל, הזכרתי את "סן", יבוא, הזכרתי חברות אחרות כמו "1,2,3, systems" שהגיעה מן ה m.a.t., אתם יכולים תמיד לראות את הטכנולוגיות שמגיעות מן האוניברסיטאות וזה לא רק שיתוף פעולה גיאוגרפי אלא גם בין הסקטורים השונים, בין התחומים ואנחנו נראה את זה הרבה יותר בשנים הבאות.

זה קצת מטריד לראות שעודד, הפרופסור היחיד במדעי המחשב מבין כולנו, הוא היחידי שאין לו i-pad. או שאתה יודע משהו שאנחנו לא יודעים.

קניתי אחד לאמא שלי.

עוד נחזור לענין האמא, אני מבטיח לך.

נתקדם אל השאלה השניה ונשמע את דעתך. זו כמובן קצת אולי התאבדות מבחינתי, מה הקליינטים שלי רוצים שאני אעשה אבל אני אקח את הסיכון. השאלה באמת היא: פרט לתמריצים פיננסיים -שהם חלק גדול ממה שאנחנו עושים וחלק גדול ממה שהארגון הזה עושה, איזה דברים נוספים אפשר לעשות כדי לתמוך בחדשנות התעשייתית?

נקח את נקודת מבט של האוניברסיטאות. אם אני צריך להדגיש איזושהי הצהרה אחת, שהיא הצהרה שאני מנסה לומר, היא שהאוניברסיטה צריכה להיתפס כשותפ שווה, אני אומר את זה לעמיתים שלי, גם בתעשיה, גם בקרנות סיכון וגם בממשלה. קחו אותנו כשותפים שווים. אנחנו לא שירות, אנחנו לא ספקי השכלה בלבד, האוניברסיטאות הן יצורים הרבה יותר מפותחים והן משתתפות בכל טווח המשחק.

המשימה העיקרית שלנו, נכון, ואני מסכים עם פרופ' אומן, לנו ניתנה משימה לוודא שהמדע בסיסי יבוצע כי באנליזה הסופית, כשעוקבים אחרי הדברים, אנחנו נמצא את הסיפור של הקשרים, הסיפור שהוא סיפר לנו על תיאוריות הקשרים ותיאוריית המספרים, זה מגיע לשם בסופו של דבר אבל זה לוקח זמן, הטכנולוגיה, עד שהיא תעבור מן הסטודנטים ועד ליישום. צריך לתמוך בבסיס, זו הפירמידה, אם המדע הבסיסי יינטש אנחנו הולכים לאבדון, ואם כן, מה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה.

אני חושב ואני לא צריך להגיד את זה כפרופסור אבל אנחנו עושים את הדבר הנכון, פירוש הדבר שיש לך תכניות נפלאות שמעודדות שיתוף פעולה בין האקדמיה, בין התעשיות, בתוך האקדמיה עצמה, "קמין" זו תכנית מצויינת לדעתי, "קמין" זו תכנית שתקח רעיונות מתוך המעבדה והיא צריכה לסגור את הפער הזה בין המעבדה עד לקרנות הסיכון, עד ליישום, "קמין" היא מאד חיונית, תכניות נוספות שמאגדות בין התעשיה לבין האקדמיה, כל אלו לדעתי הן ממש בכיוון הנכון ופה אשר לעשות הרבה יותר, אם למשל, אני מסתכל על הטכניון, משם אני מגיע, המהפיכה הגדולה ביותר שקרתה שם במאה שנים האחרונות -ואנחנו נחגוג מאה שנה לטכניון בשנה הבאה, המהפיכה הגדולה ביותר היא שאנחנו הורדנו את הקירות, שברנו כביכול את הקירות בין הפקולטות, בין התחומים, אני חושב שזה ניתן לעשייה בין שותפים בינלאומיים, בין התעשיות, לעודד את זה, זו יכולה להיות המשימה העיקרית שלנו, תודה.

הבעיה שלך היא שאתה חייב ליישם את העצה שאתה תתן.

כן, זו העבודה היומית שלי. מה אנחנו יכולים לעשות מעבר למה שאנחנו עושים? אתם יודעים פחות או יותר, מה שאנחנו עושים נקרא תכנית יוריקה, זו דוגמה אחת, אנחנו עושים או אתם למעשה עושים, אנחנו מנסים שלא להפריע לכם.

הדבר השני הוא לגרות את העברת הידע מן האקדמיה למשתמשים התעשייתיים, פרופ' שמואלי הזכיר חלק מן הפרויקטים, מגנט, מגנטון וכו' הם דוגמאות טובות לדברים האלה. עזרה לתעשיה המסורתית, הרבה מתעשית הלוו-טק, הוא יעיל מבחינת מחקר ופיתוח, ואנחנו מנסים למצוא איזשהם כלים שדרכם התעשיות האלו, תהיה להן גישה למחקר ופיתוח ולנושאים של מחקר ופיתוח כמובן שהאינטגרציה של עולים חדשים, של מיעוטים לתוך התעשיה. לפני עשרים שנה, בתחילת שנות ה-90, ישראל קלטה יתר ממליון אנשים שהגיעו מברית המועצות לשעבר, מתוכם היו לנו אלפים ועשרות אלפים של מדענים, מהנדסים, שממש הצילו את הכלכלה הישראלית, וזה היה בזכות העובדה שהכנסנו אותם אל הכלכלה הישראלית, הפכנו אותם לחלק מן התעשיה והכלכלה.

זו היתה אחת היוזמות המובילות שיצרו את קרנות הון הסיכון, את השוק הזה של קרנות הון הסיכון, ממש בזכות אותם העולים שהגיעו לפני יותר מעשרים שנה. כמובן שכל התשתית של מחקר ופיתוח, דוגמה טובה, לאחרונה פתחנו את מרכז הקלינטק שלנו לאנרגיה סולרית, בנגב, בדרומה של ישראל, ואנחנו עומדים לפתוח אחת בתחום המים. לתת תמריצים לחברות זרות על מנת שיבססו פה מרכזי מחקר ופיתוח, הרבה מן החברות הבינלאומיות שאתם כבר מכירים, גוגל, אינטל, מוטורולה, מייקרוסופט וכו', יש להן מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. רובן פתחו את מרכזי המחקר והפיתוח הראשון שלהם בכלל בישראל. הממשלה מאד אגריסיבית, מבחינת סובסידיות ומענקים, לחברות כאלו, על מנת שיפתחו את מרכזי המחקר והפיתוח בישראל וזה נעשה תחת משרד המדען הראשי. מעבר לכך המדען הראשי מנהל מספר גדול של הסכמי מחקר ופיתוח עם חברות בינלאומיות, מה שהזכרתי קודם לכן, כמו קוקה קולה, סימנס וכו'.

יש לנו הרבה שיתופי פעולה כאלה וזה חשוב. וכמובן, אם נתקדם הלאה, לא מדובר רק במחקר ובפיתוח אלא אנחנו מדברים גם על סחר, אני לא יודע אם אתם יודעים אבל יותר מ 80% מן התל"ג של ישראל, 65% מן המסחר הזה הוא תחת f.t.a.. אנחנו עכשיו ממש עומדים לחתום הסכם f.t.a עם הודו וכשנסיים את זה נגיע לשבעים ומשהו אחוז. אנחנו חושבים על חתימה של הסכם דומה עם סין ועם קוריאה וזה יביא אותנו למשהו כמו תשעים אחוז מן הסחר שלנו תחת הסכמי f.t.a. זה כלי מאד אפקטיבי שהממשלה משתמשת בו בהחלט.

דר' בה, אולי אולי קצת מן התובנות שלך מסינגפור.

הממשלה שלנו מאמינה באופן בסיסי שחדשנות בת קימא לא יכולה לקרות אם המדינה לא תשקיע מספיק במחקר ובפיתוח בסיסיים ולכן, מבחינת הממשלה אנחנו מאד חדשים לתחום הזה של מחקר ופיתוח, זה למעשה התחיל רק בתחילת שנות ה-90 אבל, אנחנו מרחיבים את המחקר והפיתוח ברמת התל"ג, מדובר היום על גידול דומה, ב 1971 היה משהו כמו 6 מליון דולר סינגפורים וכיום זה מעל 6 מיליארד דולר, זה היה הגידול בכלכלה הסינגפורית.

מה שהממשלה צריכה לעשות כדי לקיים את הרמה זו של חדשנות, מחקר ופיתוח, הוא להמשיך ולהשקיע במדע בסיסי, באוניברסיטאות, במכוני מחקר ולכן, ראש הממשלה שלנו הודיע עכשיו על תכנית חומש של מחקר ופיתוח שתגדיל את המימון הממשלתי ב 20% מימון המחקר והפיתוח. לכן, מ 2011 עד 2015 אנחנו נשקיע 16.3 מיליארד דולר על מנת לתמוך במחקר ופיתוח בסינגפור. אלה דברים שהממשלה יכולה וצריכה לעשות, לוודא שהמימון למדע ממשיך.

בנוסף אנחנו מדברים פה על הכשרונות למחקר ופיתוח ולכן הכשרה לתארי דוקטורט היא חשובה. אני חושב שאם יש מספיק מימון למחקר מספר הסטודנטים לדוקטוראט ולפוסט דוקטוראט יעלה. בנקודה הזו אני חושב שזו עדיפות שכל הממשלות בעולם -וברור שבכלכלות המפותחות, יש מקום שמבחינתנו לבוא ולהיאסף יחד ולהחליט על תמיכה במדענים הצעירים, במהנדסים הצעירים, אולי זה פחות בעיה מבחינת ישראל אבל זו בעיה מבחינת ארצות הברית, חלק מאירופה וגם מדאיג מדינות כמו סינגפור, המשיכה של הסקטור הפיננסי, אולי זה קצת לא נעים לומר אבל חלק מן הסקטורים הרכים יותר מושכים הרבה מן הכוחות הצעירים והמוכשרים, סטודנטים של הדור החדש, מרחיקים אותם מן המדע ומן ההנדסה ואני חושב שזה משהו שדורש קצת יותר אולי קואורדינציה ברמה הבינלאומית.

דיברתי על מימון של מחקר ופיתוח, דיברתי קצת על הצורך לוודא שיש מספיק הון אנושי שיתמוך בחדשנות של מחקר ופיתוח והדבר השלישי -שנמצא גם בשאלה, הוא תמריץ פיננסי. אני חושב שתמריץ פיננסי לא קשור רק לסכום האבסולוטי שממשלה נותנת כדי לתמוך בחברות על מנת שיפתחו את המחקר והפיתוח אלא גם הצורך שבו מתכננים את התמריץ להוריד את הקירות בין התחומים השונים ובין הסקטור הפרטי לציבורי. יש הרבה מאד ניסויים שונים שממשלות ברחבי העולם עשו, אני חושב שישראל מובילה במאמצים רבים, בתכניות רבות, לקידום שיתוף הפעולה בין הסקטור הציבורי והפרטי וגם בסינגפור ניסינו לעשות חלק מן הדברים האלה, למשל, להקים אינקובטורים טכנולוגיים ולשים אותם כחלק מן האוניברסיטאות ובכן, זה לא רק תמריץ פיננסי אלא איך אנחנו מתכננים ומעצבים את השימוש בתמריץ הפיננסי.

תחילה, אני שמח מאד שהזכרת את הנושא הזה של חינוך כיון שמדהים אותי שזה לא רק הבעיה שלנו, הנושא הראשון שלי פה הוא נושא החינוך, אני מאמין ועודד, ותקן אותי אם אני טועה, שבמהלך השנים האחרונות יש ירידה קבועה ברצון של צעירים בתיכון ללכת בעקבות המדענים המובילים, גם בבתי הספר התיכון עצמם, פיזיקה ומתמטיקה, כשאני הלכתי לבית ספר זה יה החובה לכולם אבל זה לא נתפס כך היום, לפחות לא פיזיקה וזה נושא מאד רציני ואם אני אכנס לממשלה ואציע לממשלה: אני תוצר של טכנולוגיה, של מערכת חינוך שהוזכרה אולי לפני חמש שנים בושמת וכדומה זה נושא אחד שחשוב מאד לדעתי.

בנוסף, מר שרון קדמי הזכיר את העלייה מרוסיה שנתנה קפיצת מדרגה, אנחנו צריכים לבחון גם את זה מבחינת התרומה. עודד יספר לכם שיש פקולטות מסויימות בטכניון, במדעים, שלא יכולות למצוא סטודנטים, אני חושב שזו נורה אדומה מהבהבת מבחינתנו. בנוסף אני חושב שהממשלה צריכה שלא לחשוש מלקיים תכניות בעלות מטרה שניתן למדוד אותן, אני חושב שהמדד, תכנית מדידות זה נושא מפתח, צריכים לראות מהי התרומה, מהי התוצאה הסופית ואני מאמין, הנושא שלנו בארגון שלנו, אני בטוח שהרבה מכם קראתם את הספר סטארט אפ ניישן, אומת סטארט אפ, ואם לא אני אעניק לך את זה, כנשיא יוריקה.

אנחנו מתמקדים עכשיו בשאלה כיצד ללכת מעבר לאומת סטארט אפ, כי אם נהיה אומת סטארט אפ לא תהיה לנו כלכלה מאוזנת ואנחנו נהיה בבעיה מאד רצינית בעוד מספר שנים. ועל מנת להתקדם להיות מעבר לאומת סטארט אפ מבחינת תמיכה ממשלתית אנחנו צריכים לראות כיצד אנחנו יוצרים יותר מקומות עבודה, ויצירת מקומות עבודה פירושה שאנחנו יוצרים יותר הכנסות חברות וזה אומר שאם ניתן תמריצים אחד מנושאי המפתח, ואני מסתכל על הסינים מה שהם עשו בעשרים השנה האחרונות, הם תמכו הרבה בתחרותיות שבתוך המדינה עצמה ואני מאמין שאנחנו צריכים לעבור מחדשנות לחדשנות עסקית ותחרותיות. הממשלה יכולה לתת הרבה לטובת התחרויות ואתן לכם דוגמה מאד פשוטה כדי להדגים את זה אבל יש הרבה דוגמאות נוספות: זו דוגמה די קיצונית ואני לא חשוב שצריך תמיד לעשות את זה אבל תקחו את הענק של הטלקום, העולה כיום, יש להם קו אשראי אני חושב עם אפס ריבית מממשלת סין של עשרה מליארד דולר, הם יכולים ללכת לפראנסטק, לתת להם 40% הנחה עם 36 תשלומים וכך לנצח במשחק התחרותיות. נתתי לכם דוגמה אחת, יש הרבה דוגמאות נוספות שכבר דנו בהן.

אני חושב שאם נסתכל על הגישה של "אני רוצה ליצור יותר כניסה של דולרים לחברות" זה מאד חשוב ואני מסכים לגמרי בענין השותפות בין ממשלות, בין תעשיות, בין אקדמיה לתעשיה, זו שותפות, כשאני הגעתי לא היה לי בכלל נסיון עם ממשלה, לפני שנכנסתי לעבודה וכשנכנסתי אמרתי: אני לא רוצה שום דבר, אני רוצה שותפות. ואני חושב שהשותפות הזו מובילה לתכנית מצוינת. בשנה שעברה, משרד האוצר ואנחנו עבדנו יחד, לא באנו ואמרנו לממשלה: מה את צריכה לתת לנו אלא מה הממשלה צריכה, מה אנחנו צריכים, דנו בזה יחד כשותפים וכך הגענו לתוצאות. ובכן, אני ממאמין, בשורה התחתונה, שהממשלה צריכה להיות מאד ממוקדת מטרה ולהתחיל את הדרך כשהסוף כבר מכוון, אני מקווה שבאחד הימים תהיה לנו תכנית חומש לממשלה באופן שבו הזכיר את זה עמיתי מסינגפור.

דרך אגב, אני חושב שטוב מאד לראות מיד ראשונה את התרבות הישראלית, הנשיא שלנו שמעון פרס אמר שאנחנו תמיד לא מרוצים, שזה נהדר אם אתה יזם, כי אם אתה לא מרוצה אתה רוצה לעשות משהו נוסף אבל זה לא טוב אם אתה פוליטיקאי, זה גרוע מאד כי אף אחד אף פעם לא מרוצה במדינה הזו והדבר השני, אם אצטט שוב את אחד מחבריי ואני חוזר שוב לענין האמא, לסגור פה מעגל ובנקודה הזו ראינו את פרופ' אומן והוא נציג טוב של הדבר הזה, אני חושב שאנחנו צריכים להשקיע באמהות כי זה הסוד האמיתי. האמא היהודיה, שדוחפת את הילדים להגיד, כל פעם שהיא אומרת לך: ארוחת ערב, בוא, אחרי כל מה שעשינו בשבילך אתה יכול לפחות להיות חתן פרס נובל, אני חושב שפרופ' אומן הוא תוצר של אותה אמא יהודיה וקשה מאד לשכפל את זה.

אני מזמין את הקהל לשאול שאלות באופן חופשי. אני מקווה שניתן לך אפשרות נוספת לאחר השאלה השלישית. אחד היתרונות הוא שיש לנו את המושב לאחר ארוחת הצהרים אבל, ברשותך, אדוני יושב הראש, נעבור לשאלה השלישית. ושוב, חלק מיוריקה, זה מענין מאד לשמוע את המחשבות שלכם, לגבי המטרות של יוריקה, אנחנו יודעים שאחת הפלטפורמות מתמקדת בתעשיה, מהן המטרות?

אני הקדשתי לזה מחשבה, ודי מעניין לומר שהיו לי מספר שיחות מעניינות, בשנה שעברה היה שר המסחר של צרפת, מר מרכוס וולנברג, מדובר פה בשליש מן התל"ג של שבדיה, הדיון היה -ומבחינתי זו היתה קצת הפתעה, העובדה שהיא שאם מסתכלים על אירופה וישראל, וזה נכון גם לגבי ישראל, במשך זמן רב, לא היו שמות מותג חדשים מובילים בטכנולוגיה, דיברנו על אירופה, על ישראל, החברות האמיתיות או המותגים העולמיים בטכנולוגיה נמצאים אתנו כבר שנים רבות.

אם נקח את סימנס, אם נקח את אריקסון, ואחרות, אין לנו ממש כוכבים חדשים בתעשיה ואני חושב שאנשים סביב השולחן, אם אנחנו יכולים לחשוב יחד ולעשות תכנית של שיתוף פעולה כי היום אין כבר גבולות בעולם, זה עולם שטוח, ובתוך אותו ארגון יוריקה, ניצור תכניות שייצרו תמריצים ליזמים, ללכת את אותה הדרך וליצור מחדש שמות מובילים חדשים בטכנולוגיה, מכיוון שהדיון הזה -ואני חשבתי שזה רק הנושא שלנו אבל, הבנתי שיש נושא דומה שרלבנטי למדינות נוספות באירופה, שיש חברות ותיקות, ליזמים הצעירים קשה מאד להתחרות בחברות הותיקות וזה יוצר בעיה גם למערכת הממשלתית. זה נושא מאד חשוב, זה ממש מגה בעיה וזה נושא אחד לתפיסתי.

הייתי אומר שיש הרבה שיתוף פעולה שניתן לעשות בין מדינות ובין תעשיות ובין יזמים, אני מאמין שאם אנחנו ניכנס לתחום הזה, נבדוק את שיתופי הפעולה,אנחנו יכולים לפתח תכניות משותפות שיחצו גבולות ויאפשרו לתעשיות מצד אחד וליזמים מצד שני, והמימון מזווית נוספת, לנסות ולראות כיצד שיתוף הפעולה הזה יצור יותר מוטיבציה, שבסופו של דבר תיצור יזמים גדולים יותר, אפשרויות גדולות יותר, בהחלט חומר למחשבה.

סיגנפור לא חברה ביוריקה, ואני לא חושב שיש הרבה לתרום פה וזו הנקודה שרציתי לומר. אולי אפשרות אחת מבחינת יוריקה היא לקחת בחשבון את העובדה שיש מדינות ידידות, חברות, לתת למדינות נוספות אולי להשתתף בארגון.

תודה. אני חושב שראשית, יוריקה צריכה למנף שניים מן הנכסים הגדולים הבולטים ביותר, זה מאגר גדול של חברות שעסוקות בחדשנות ואני חושב שזה שיתוף הפעולה, זו מערכת כזו שמשתפת פעולה שהיא הגדולה מסוגה. אי אפשר למצוא דברים דומים וזה דבר שיוריקה צריכה למנף. בנוסף אני חושב שלהתמקד במטרות, לפתח פתרונות, לאתגרים גלובליים, יש פה צורך בפתרונות טכנולוגיים ויש לנו דוגמה טובה לכך, אנחנו השתמשנו בזה בשנה שעברה, מדובר פה בחוק של הקלינטק, השנה זה היה חוק הקלינטק.

לגבי השנה הבאה בואו נעלה רעיון, בואו נחשוב על איזשהו רעיון, נתמקד בו, נביא אותו לגמר, כמובן, פיתוח ברמה אירופאית, ברמה ממשלתית, ברמה פרטית, קומבינציות וכמובן בעלי ענין חדשים, בין אם הם ממשלתיים או לא ממשלתיים, אפשר לדבר על קרנות סיכון, אפשר לדבר על גופי השקעה, כמו הבנק האירופאי להשקעה וכדומה. וכמובן רגולציה של התכניות באירופה, שמכסות את מה שקורה ולבסוף, להמשיך ולפתח את המערכת של הקשרים הבינלאומיים, כיוון שבישראל אין פוליטיקה, יש רק מחקר ופיתוח, יש רק את הפן העיסקי וזה משהו שצריך לדחוף אותו קדימה. תודה רבה לכם.

כשאני בוחן את השאלה השלישית, אני הקדשתי לה קצת זמן ולא יכולתי שלא לחזור חזרה למה שראיתי בטכניון כסביבה אקדמית. אתן לכם דוגמה ואולי זה יקדם את הענין. בנקודה מסויימת בזמן היתה לנו count meat שעודדה תרגום של מחקר וקירבה את המעבדה אל השוק, פירסמנו את זה בקמפוס, היו לנו שלושים ושמונה מגיבים, מתוכם עשרים וחמישה או שלושים היו טובים ועשרה היו ממש מצויינים אבל, הבעיה היתה ששום דבר לא יכול היה לממן את התרגום הזה ועכשיו יש לנו את תכנית "קמין" שמגיעה והיא אמורה לעזור בתחום הזה אבל, כדי להיות ממש מציאותי יש עוד תחומים שבהם גם תכנית טובה ביותר לא תספיק. וזה קורה כשאנחנו מתעסקים במדעי החיים.

למשל, אם אנחנו רוצים לפתח איזושהי תרופה, איזשהו מכשיר רפואי מתוחכם, זה לא באותו התחום, מבחינת המימון שדרוש כדי לקדם את הענין ואז אה אומר: בסדר, מדוע בכלל צריך להיות מעורבים בדבר כזה. תשובה אחת היא, אם נסתכל על האוניברסיטאות שהצליחו מאד בהעברת הטכנולוגיה, לרוב מדובר באפליקציה רפואית או איזושהי תרופה שפותחה באוניברסיטה הזו. בישראל שלש אוניברסיטאות פיתחו תרופות מובילות, שמענו על הקופקסון, בטכניון יש את אזילקט שהוא לא גדול אולי כמו קופקסון אבל הוא גם נמכר טוב וישנן סיבות שבגינן אפשר לומר שיש פה איזשהו פער.

בטכניון יש לנו מכון פנימי שנקרא מכון אלפא, וזה עושה בדיוק, פותר את הבעיות האלו, פותר אותן מבחינה כלכלית לחלק מן האפליקציות בתחומים מסויימים אבל דברים טובים מופיעים גם בתחומי מחקר אחרים וזה יהיה נחמד אם תהיה מערכת עזרה שבה רעיונות מאד מבטיחים באקדמיה יוכלו להמשיך ולהתפתח וניתן יהיה לדחוף אותם קדימה ונוכל למצוא אולי שותפים ממדינות נוספות שיהפכו להיות שותפים אסטרטגיים באותו מאמץ הסטארט אפ במרכאות, אני חושב שזה יכול בהחלט להניע את החדשנות במקרים רבים. לכן זה מעין רעיון של, רעיון נוסף של אינקובציה ואני מתחבר לקולגה שלי מסינגפור, הם הכניסו אינקובטורים לאוניברסיטאות, זה רעיון מצוין וכך אנחנו בעצם מגשרים או עושים שיתוף פעולה בין שני התחומים, בין שני הרעיונות.

זה מוביל אותי לנקודה האחרונה, היה זה נחמד אם האוניברסיטה תהיה שותף מלא בתוך יוריקה ולא תהיה רק שחקן משנה כי אני חושב שהאוניברסיטאות יכולות לתרום הרבה ופעמים רבות, תכנית מגנט למשל, מראה שזה יכול להיות גם כח מניע לפעילות של ארגונים כאלה.

תודה רבה עודד וברור שלאוניברסיטאות יש תפקיד גדול בתחום המחקר ויוריקה צריכה לקחת את זה בחשבון.

יש לנו זמן לשאלה אחת, אם יש, ואם לא נמשיך להערות המסכמות ושוב, זה בסדר, אני חושב שמבחינתנו אנחנו מאד מעריכים את הדיאלוג, אתם שמעתם בעיקר אותנו אבל אני בהחלט מזמין אתכם על בסיס מתמשך, בין אם זה דרך הסוכנויות, חברות התעשיה במדינות שלכם, התפקיד שלכם כשגרירים של המדינות שלכם, לעבוד אתנו, אנחנו לומדים הרבה מן האינטראקציה, אנחנו צריכים לחלוק את הנסיון שלנו, ואנחנו חושבים שלמידה וחדשנות הולכים יד ביד אנחנו מצדינו מאד מעריכים את הדיאלוג המתמשך.

אולי כדי לסכם את המושב הזה, מבחינתנו, אני חושב שיש שני מסרים שהיינו רוצים להדגיש, האחד, ואני חושב שזה השתקף בהחלט במושב, במשתתפים וגם בתוכן ששמעתם בשעה האחרונה, החדשנות והמחקר והפיתוח הם בעצם מערכת אקולוגית, מערכת אקולוגית שצריכה לפעול יחד, שמכילה את האקדמיה, התעשיה והממשלה, כולן צריכות לעבוד יחדיו במודל של שותפות ולהסתכל על אותה המשימה, לא רק משימה לאומית אלא משימה גלובלית בזירה הגלובלית אנחנו רואים את שיתוף הפעולה הזה של שתי מדינות ויותר על בסיס יומיומי. ראינו את זה כל הזמן וזו הזירה שבה אנחנו פועלים, זה המסר הראשון.

המסר השני, אם אנחנו מנסים לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות כממשלה בסקטור הממשלתי, אנחנו מבינים שכשרוצים לעודד חדשנות, יזמות, לתפיסתי מדובר בשני דברים, האחד הוא בטחון, ודאות, והשני הוא דינמיות, אנחנו צריכים את שניהם. הוודאות חשובה, כי אם אני יזם צעיר, ממש מתחיל את החברה שלי, אני רוצה להיות בטוח שהתכנית שהממשלה מציגה בפני תהיה אכן קיימת גם בשנים הבאות, אני רוצה לוודא שהתמיכה שאני מקבל מן התשתית, מאותה מערכת אקולוגית, לא תיעלם לפתע פתאום בגלל איזשהו שינוי פוליטי, זה משהו שהוא נכון לישראל במהלך ארבעים השנה האחרונות ואני חושב שזה חלק חשוב מאד מעידוד חדשנות ויזמות.

החלק השני הוא דינמיות. לוודא שהכלים של היום הם לא צוואר הבקבוק של המחר, פירוש הדבר, אם אנחנו חושבים על מערכת החינוך של שנות ה-60 וה-70 שבה צמחנו, אנחנו יודעים איך היא היתה טובה אבל לא היינו רוצים שהילדים שלנו ילמדו בדיוק את אותם הדברים שאנחנו למדנו. אנחנו חייבים לוודא שהמערכות הן דינמיות, הן גמישות, משתנות, ומתיחסות לשינויים הקורים בעולם, לאתגרים שהתעשיה מציגה.

אני יודע שעשיתי משהו שהוא לא מקובל, נגד הפרוטוקול, ואני ניצחתי את השעון, עמדתי מעל ומעבר בלוח הזמנים אבל, זה עונג לנו לחלוק אתכם את היום הזה ואת השנה כולה וזו הזדמנות טובה להודות תחילה לאלי, על הניהול של יוריקה השנה ולכל הצוות שעושה הרבה מאד עבודה לא רק מאחורי האירוע הזה ואירועים אחרים שהגעתם אליהם אלא תרומה מתמשכת והם חלק גדול ממה שאנחנו עושים. וכך אנו מסיימים את המושב הזה.

אני רוצה להודות לאבי חסון ולכל המשתתפים. אנחנו מעריכים את זה שהקדשתם מזמנכם, אני רוצה לעבור לסיכום, אלי אופר יסכם, הוא יושב ראש יוריקה בישראל.

תודה אדוני יושב הראש, אני מסתכל על הרשימה של התרגומים, אני מוכרח לומר שאני ניהלתי כל כך הרבה ישיבות באנגלית והקשבתי לתרגום, גרמנית, איטלקית, ספרדית וזו הפעם הראשונה שיש לנו תרגום לעברית, ובשבילי זו הזדמנות לדבר עברית, לאחר שיושב ראש הכנסת נתן לנו דוגמה לכך, אולי אחר כך אוסיף כמה מלים באנגלית, על כל פנים, תהיה גם כן הזדמנות לעסוק בתרגום לעברית לאנגלית.

אני בהחלט נהניתי פה במשך היום, אני רק אסכם ואגיד מספר מלים על מה אני חושב אבל, בעצם זו לא איזושהי ביקורת על מה שאמרו, אני חושב שהיה כאן יום מאד מוצלח. היו כאן כמה "ליירים" במשך היום, בפתיחה היו לנו השרים והפוליטיקאים שנתנו פן לאומי מאד כללי, אחר כך היה לנו פאנל שדן יותר בצד המדעי ולא בכדי, אנחנו לא סתם אירגנו את זה, היו פה מדענים מאד דגולים והם באמת נתנו היבט מאד רציני שבו הסתכם ש innovation איכשהו קשור עם המחקר הבסיסי וגם זוכה פרס נובל פרופ' אומן שהיה אחר כך ב- kind of speech, הוא גם כן הגיע בסוף לדגש על basic research ועכשיו היה לנו פאנל עם אנשים מאד מכובדים, אנשי מעש, שכיוונו מעט יותר על הצד של הפרקטיקה, גם בצורה מפורשת וגם דרך כל ההתנהלות.

אני באופן אישי, הייתי המדען הראשי שמונה שנים וחצי אז אני רגיל ולא השתחררתי מן ההרגל לדבר בתור המדען הראשי אז אני נזהר, אני לא אדבר כמדען ראשי, יש מדען ראשי מעולה שהיה פה בבוקר וניהל את הפאנל בצורה מעולה, אני חושב שהעסק הוא לטפל בכל שרשרת המזון ויש דוגמאות בלי סוף על מדינות שהחינוך בהן, למשל, היה מעולה שבמעולים ולא בדיוק האנשים היו מאושרים שם, בסוף כולנו עובדים בשביל רווחת האדם ואני לא פוליטיקאי אז אני יכול להרשות לעצמי לדבר בלי להיזהר אבל הדוגמאות הקולוסאליות הן מאד ברורות. יתר על כן, התפקיד העיקרי של כל המובילים היום זה לנסות לצפות מה יהיה ואבי חסון ציין בסוף שאי אפשר להסתכל אפילו על החינוך כמו שהיינו רגילים לפני שלושים, ארבעים, חמישים וששים שנה, העולם משתנה בקצב מסחרר.

היות שיש גלובליזציה ואני מניח שכולנו גם בעד ליברליות ודמוקרטיה, צריך לחשוב במושגים, כי יכול בהחלט להיות, אם אני מסתכל על אירופה ,יכול להיות שמישהו יקבל חינוך פנטסטי באיזושהי מדינה והפירות של החינוך שלו יהיו במדינה אחרת, מי מפריע למישהו לזוז? אנחנו בישראל באופן כללי נחשבים כסובלים מזה, 25% מן הכח המדעי שלמד בישראל רובו נותן פירות בבוסטון ובעמק הסיליקון ולא בישראל בכלל. אני חושב שזה ככה, זו המציאות, אנשים הולכים לגור איפה שהכי טוב להם לכן שרשרת המזון לא מתחילה בשיעורי המתמטיקה ונגמרת באיזושהי אוניברסיטה ויש פה פרלמנטרים וברור שהעולם הולך לכיוון ה זה אז צריך טיפה לחשוב בצורה אחרת .

הערה כללית, שגם בהרבה נאומים וגם ביוריקה טרחתי להבהיר, אני קורא לזה ה"פייסבוק מניה" או ה"גוגל מניה", יש אנשים שתופסים את זה רק בהיבט הטכני ולא כל כך תופסים שיש פה שינוי דרמטי גם בהתנהלות הכלכלית של העולם. בעוד שעד לפני עשר, עשרים שלושים שנה, רוב האימפריות הכלכליות ניבנו במשך עשרות ולפעמים מאות שנים, אם נלך מאות שנים אחורה אז היו משפחות מאד עשירות באירופה שצברו הון במשך מאות שנים, פתאום בעסק הזה של ההייטק, ובכל מדינה זה קצת אחרת, אנשים בגיל עשרים ומשהו נהיו מיליארדרים.

תחשבו שהדבר הזה לפני מאה שנה לא יכול היה להיות, היום יש עוד צעד ופתאום יש טכנולוגיות בכל הצדדים שרצות בקצב מסחרר, הרי אם מישהו היה מעלה על הדעת, ואני יכול להגיד לכם בעדות, כאדם שישב במאות ישיבות להחליט, דבר כזה כמו פייסבוק, בכל העולם, פחות או יותר, אם זה היה מגיע לאיזושהי ועדה רשמית שאמורה לתת grants רוב הסיכויים שזה היה נדחה. היו אומרים לאיש: עזוב על מה אתה מדבר בכלל? אנשים עוד רגילים למדע כמו שהיה ולטכנולוגיה כמו שהיתה אז. הנושא הזה שהכל נע בעולם ממקום למקום והקצב הוא מסחרר זה דבר מרכזי וזה ה prevailing של מה שאנחנו צופים לו.

פרופ' רות ארנון, שהיא המדענית וקטונתי, אני רק מסתכל על התוכן, באמת נתנה לנו דוגמה אמיתית, כמה שנים לקח לפתח תרופת הקופקסון שזו אחת התרופות הכי מצליחות בעולם בכלל, עם מכירות של שני בליון דולר בשנה שהיא היתה אחת משניים שלשה מדענים שהמציאו את זה. ידוע היום בעולם הזה של התרופות שיש בעיה כלכלכית להתגבר על הדבר הזה. זאת אומרת העולם לא יכול להחזיק עוד מעמד עם פיתוחים שלוקחים שלושים שנה ועולים הון תועפות.

זאת אומרת הכיוון בכלל, צריך להיות innovation, בכיוון שאפשר במחזור חיים של מספר שנים לארגן תרופה למחלה וזה, כל מי שמתעסק בתרופות יודע את זה, לעשות את זה, זו המהות של innovation, המהות האמיתית, לא לחשוב איך עשו פעם וזה מאד קשה. אגב, בטכנולוגיות יותר פשוטות, כל האייפדים והאייפונים למשל, מחזור החיים הוא מסחרר ובכלל, יש דברים שלוקחים חדשים, אלפי אנשים עובדים יום ולילה, וכל הזמן יש מוצרים חדשים, בכלל, איך משתלטים על זה אבל בתרופות זו בעיה עצומה.

יש סטטיסטיקות שבעשור הושקע הון עתק, יותר ויותר בפיתוח תרופות והתוצאות עלובות, כמות התרופות אפילו הולכת ויורדת, העולם לא יכול להחזיק בעול הזה וצריכים יותר ויותר אז פה יש את המקום של אינווציה. רק אתן דוגמה אחת. אני במקצועי לא קשור לעולם הרפואה אבל התעסקתי בו הרבה שנים, למשל, כדי לתת לזה תוכן, נושא של הקליניקל טריילס, שזה הענין המרכזי בכל פיתוח התרופות ודי ברור היום, לכל אחד שמסתכל על העסק מסביב, זה שיבוא הרגע, ולא יודע מתי, שבכלל לא יהיו יותר קליניקל טריילס, הכל יעשה במחשבים עצומים.

כשאני אומר את זה לרופאים במימסד הרגיל הם אומרים לי: האם אתה השתגעת? איך נוציא לשוק תרופה כשלא ניסינו אותה על בני אדם? יש לזה תיאוריה שלמה, כמו שהמחשבים החדשים התחילו פעם שכל מעבדה מהנדסים פיתחו ועבדו ופיתחו ועשו ובא עידן המיזעור, גם "התכן" נעשה במחשבים, אז למה שזה לא יהיה גם בפיתוח תרופות? זה כבר התחיל, דרך אגב. ובכן, רציתי רק להראות מה אני חושב כייעודים של innovation "על אמת".

צריך לקצר את הזמנים בצורה משמעותית, צריך להבין איך הידע מתפשט בעולם ואי אפשר להחליט איך באיזשהו region והפירות יהיו ב region – זה לא עובד פשוט ככה, אז כל אחד צריך לדאוג לכל שרשרת המזון ואינווציה אמיתית היא לאורך הדרך. אני בא מהמקום שבו innovation היא טכנולוגיה ו r&d, זה ברור, אז יש עוד דברים אבל זה ככה הערה כללית, אני חושב שבכלל אנחנו בנשיאות של ישראל ביוריקה, נתנו איזשהו סלוגן שזה emotional cultural of innovation, זה גם בערך ה theme של היום הזה. אני חושב שזה נושא מאד מרכזי וגם ניסינו לפתח אותו.

בקשר לנשיאות הישראלית עצמה, אני ראיתי בזה ואני רואה בזה כבוד גדול לישראל, לשמש כנשיאות יוריקה, אני באופן אישי בכלל מודה ויש גאוה גדולה שאני יושב הראש. אני חושב גם שניסינו לקדם כל מיני דברים אבל אתמול היה לנו יום שלם של מה שנקרא יום של hand over עם ההונגרים. בעיקרון שלמדתי על בשרי ובהתחלה חשבתי על זה רק בצורה תיאורטית, ועקרון ה "קונטיואיטי" במערכת ענקית כזו כמו יוריקה הדרך היחידה היא בהמשכיות, בקונטיואיטי, לא כל שנה צריך לבוא, להתחיל מחדש, צריך לדעת איך להתקדם. קבענו מספר דברים מאד חשובים, אני חושב שדיברו כבר על ה finance innovation בפעילות הבינלאומית ועוד מספר דברים, שהן אבני יסוד של הנשיאות שלנו, ואני גם יודע שההונגרים ימשיכו בזה. חלק מזה התחילו הגרמנית וחלק עוד התחילו הפורטוגזים לפני הגרמנים והסלובנים, כל העסק, בכלל יוריקה זו רשת מאד חשובה.

יש עוד איזשהו חלק מהדברים שלי שהחלטתי לייחד מספר דקות, כי הלב של הקהל פה הוא נציגים של הפרלמנטים האירופאיים. ביליתי כל השנה הזו, וגם הייתי ביוריקה בשיתוף עם הגרמנים, אז כבר כמעט שנתיים שאני במרכז העניינים ואני גם ניהלתי בתור המדען הראשי את כל הפעילות של ישראל, במשך כמעט תשע שנים, בתכניות של ה commission, לא רק של התעשיה.

יחסית לישראלי שגר בחיפה, אני די מתמצא באירופה, ואני רוצה להעביר לכם מס. אם מסתכלים על החזון של העשרים-עשרים the twenty twenty vision של יורו, ועל מה שמדור על מה שיהיה ב final program number 8 שיכול להיות שיהיה לה שם אחר, ועוד מספר דברים אז מדובר שם הרבה על innovation ועל מיקוד ל small-medium enterprises ועוד מספר דברים, ויוריקה זה הכלי, ה tool, הכי מתאים שיש לכל החזונות האלה, והוא קיים, והוא בעוצמה מאד גדולה. אלא מה, יש פוליטיקות אירגוניות בהרבה מדינות, אז בקלות אירופה יכולה לאבד את הנכס הזה תוך נטיה להמציא דברים חדשים.

המסר שלי, שכשכל אחד הולך הביתה, הוא ידע שיש לו נכס שקוראים לו יוריקה אני ישראלי אבל אני מדבר עכשיו בתור ה charge של יוריקה, אז אני מוצא לנכון להדגיש את זה כי זה אולי הדבר הכי חשוב, מכל היום הזה, זה העתיד ודרך אגב, אני יכול להגיד לכם בהומור ובקלילות שכל השנה היה לי מן מאבק אישי, אני כל הזמן טענתי שאני פועל לטובת כל אירופה, בתור ישראלי כל אחד רצה לדעת : מה יוצא מזה לישראל? אז אני אמרתי לכולם: לא מינו אותי מינו אותי בשביל שיצא לישראל משהו, מינו אותי בשביל שיצא לאירופה משהו.

תאמינו לי זה די קשה, כי אני ישראלי אבל פה המסר הוא ממש אירופאי, אני יודע שבתקופה הקרובה יהיו דיונים מאד גורליים בבראסלס ובעוד מקומות וזה מסר שמאד חשוב להעביר אותו מטעם ירויקה, אז ניתחתי קצת מה היה פה וכמה דברים כלליים ואת המסר הזה, אני באמת חושב שבכלל, הנשיאות כיושב ראש הנשיאות היה ממש, היא לא נגמרה עוד, אבל היה באמת יוצא מן הכלל, נהדר, גם נחמד גם מאד מועיל, גם הרגשתי אחריות רצינית.

אני חושב שהיום הזה פה הוא דוגמה, היה יום מאד מוצלח, ויש עוד משהו בצד של ההומור, הסתכלתי, כמעט כל הנוכחים נשארו במשך כל היום, אז אני לא יודע אם זה בגלל שזה היה כל כך מעניין או שפשוט מי שבא לכנסת אין לו לאן ללכת מפה, אז נשארים, נחמד פה, בשביל לסיים בכלל אני רוצה להודות גם על הארגון של היום הזה, גם ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה חבר הכנסת מאיר שטרית שאני מכיר אותו הרבה שנים ועובד אותו ולצוות של ועדת המדע פה, אני לא אנקוב בשמות של כל אחד, כמובן.

לפני שאני אפספס יותר מדי, מגיעה גם תודה בכלל על כל התקופה של הנשיאות, גם למשרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שהיה פה השר וגם מנכ"ל עכשיו, משרד המדע והטכנולוגיה, שגם להם יש פה נוכחות גדולה, המדען הראשי שלהם וגם חלק מהצוות וכמובן, כל לשכת המדען הראשי במשרד התעשיה המסחר והטכנולוגיה, שהאנשים שם הובילו את כל העסק הזה ובכלל, לכל מי שתרם בחזית מאד רחבה, בשביל ישראל להוביל ארגון כמו יוריקה, צריכים להבין, זה task כבד. גם בגלל כל מיני מגבלות לוגיסטיות, אני חושב שהצלחנו גם להביא ליויקה את כל האנשים לארץ, זה גם מאד מאלף ויפה אז, אני מקווה שאם שכחתי מישהו אני מתנצל מראש ורק עוד קטע, אני חייב להודות מאד ללוק בורג ולכל הצוות המזכירות, היתה להם תרומה מעולה, באופן אישי שני האחרונים זה המנכ"ל וישראל שמאי ואני מאחל לכולם הצלחה ולנשיאות ההונגרית שימשיכו במסורת ואני בטוח שהם יהיו יותר טובים, ההונגרים הם מדינה רצינית. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה לך, זו מעין ברכת פרידה לאלי אופר שיעזוב את יוריקה החודש, ואני מאחל הצלחה לנשיא הבא. אני רוצה להודות לכל אחד מכם על שהייתם אתנו היום, מקווה שהיה לכם מעניין, לי היה מעניין מאד. הארנו נקודות בתחום הכלכלה, בתחום המדע, אני אדבר עכשיו מספר מלים בעברית. אני מעדיף לדבר אנגלית כי רובכם מדברים אנגלית ולכן בחרתי לדבר אנגלית באירוע הזה ובכל זאת אני רוצה להודות לכל מי שעבדו אתנו כדי להגיע ליום הזה, האנשים ביוריקה, הצוות שלי, אנשי המדען, הגב' אסנת לוי ולכנסת. אני רוצה להודות למתורגמנים, תודה לכם, הם לא זזו ממקומם במשך היום כלו, תודה רבה. אני יודע שהם צריכים להעביר כל מילה ברוח הנכונה והאזנתי מדי פעם כדי להאזין לתרגום, התרגום היה מצוין, ואני רוצה להודות לכם, ואם מדברים על חדשנות, איך נגיע לחדשנות? הפתרון הוא למצוא את הבעיה. אם נמצא בעיה טובה נמצא לה גם פתרון.

הפרופסור אלברט איינשטיין אמר אין בעיה שאין לה פתרון כי אם יש בעיה ודאי היה לה פתרון שאם לא כן, לא היתה בעיה. אם יש בעיות יש פתרונות ולכן, הדרך להגיע לחדשנות היא פשוט למצוא בעיה, מצאו בעיה, תמצאו פתרון תשובה ומענה. אני מאחל לעצמי למצוא הרבה בעיות לעתיד כדי שנמצא להם פתרון ובמדע אומרים, ככל שאתה לומד יותר אתה מגלה שאתה יודע פחות. יש ספר, ספר קהלת, "מרבה דעת מרבה מכאוב", כואב, כי אדם יודע שהוא יודע מעט ולכן, כשמדובר באותם רגעים של קיום האדם, בעשרות השנים האחרונות, לא רק גירדנו על פני השטח ואני בטוח שבשנים הבאות חיינו ישובו וישתנו, אם נחזור רגע עשרים או שלושים ימים לאחור, עשרים שלושים שנים אחורה, לא היינו מאמינים שיש לנו טלפון סלולארי שכזה, אשר מקשר בינינו, פעם זה היה מדע בדיוני, ומה שהיה מדע בדיוני בעבר הוא ממשי היום ומה שהיום מדע בדיוני יתממש בעתיד, אני מאלה שמאמינים שבעידן החדש של פיתוח טכנולוגיה ומדע, הוא רובוטיקה.

אני מאמין ברובוטיקה, שיש בה פוטנציאל גדול לעתיד ויש מעט מדינות אשר משקיעות כה רבות כמו קוריאה, הם אומרים שבתוך זמן קצר משקיעה רבות ברובוטיקה, וכל אותן מדינות שעדיין לא הגיעו, על אף שיש תעשיית רובוטיקה בישראל אבל יש רובוטים שונים שנמכרים גם בארץ, הייתי יושב ראש ועדת מדע וטכנולוגיה בכנסת ואז הזמנתי את כל חברות הרובוטיקה להסביר לנו במה מדובר אחד והיה איזה מדהים אחד שהעיף רובוט קטן בחדר שהיה נראה כמו פרפר, הוא יכול היה לעוף בחדר אבל אמרו שזה יהיה פרפר קטן ואפשר לשים אותו בכל מקום, הוא יכול לצלם ולהגשים,איזה אפשרויות, לא מדבר על רובוטים שיסייעו לקשישים, ידברו אתם, יקחו אותם, ישמשו אותם, יתנו להם את החדשות, ישיבו לשאלות, יקשרו ביניהם ועוד אפשרויות אינסוף. יוריקה נכנסת לעידן חדש, חשבו על רובוטיקה, לדעתי זה הדבר של העתיד ועכשיו אני בא לסיכום.

אמרתי לכם קודם לכן שיש לנו החלטה שאנחנו רוצים לקבל אותה במושב הזה. את ההחלטה יש לכם בתיק. יש לנו סיכום אחד שקיבלנו אותו מן המשלחת הספרדית וזה התקבל על ידי צוות של יוריקה. זה הסעיף האחרון בהחלטה מספר 4. ואני אקרא. התיקון, לא תיקון כל כך אלא יותר תוספת של המשלחת הספרדית, בד בבד , במסקנות של מועצת התחרותיות לגבי דוח ביניים להערכה של יורוסטאר, המשתתפים של יורוקה, של הועידה האינטר-פרלמנטרית, מציעים לנתח את הנוהג הנכון ואת הנסיון של תכניות אחרות על פי סעיף 185 של ההסכם, על התפקוד של האיחוד האירופי כדי לזהות מערכות ושיטות ניהול כדי לצמצם את הזמן עד לחוזה והסינכרוניזציה של מימון כדי שזה יעלה בקנה אחד עם מערכת התשלומים ותתאים לזכאות המבוזרת של מימון פעולות למימוש. זו התוספת. מספר חמש אני אקרא כאן, זו ההצהרה.

אנחנו עוברים פה על מספר 5. את 6 ו 7 יש גם כן אצלכם. מספר 5 הצהרת מחוייבות:

לאור ההתפתחויות בתוך יוריקה והמערכת האקולוגית החדשנית של אירופה, בעשרים וחמש השנים האחרונות, המשתתפים של יורוקה החליטו להקים במעבדה של יוריקה, כפלטפורמה הרלבנטית הגדולה ביותר של שיתוף פעולה המחוללת פרוייקטים של חברות אירופאיות וחברות קטנות במיוחד כדי שיתחרו בהצלחה בכלכלה הגלובלית. מחוייבים להגביר את המודעות להישגים של יוריקה ולפוטנציאל שיש לה בפרלמנטים השונים וגם בזירה הפוליטית באמצעות הדחיקה כדי שהחזון של יוריקה יתממש.

לקרוא לממשלות המשתתפות להבטיח את המימון הנאות לתכניות יוריקה ולהקדיש את התקציבים הדרושים לתכניות יוריקה לאור תפקידה כפלטפורמה המועדפת למחקר ופיתוח באירופה. לקרוא למועצת אירופה, וליוריקה, לעבוד בשיתוף פעולה ולהגדיר את הכלים, כדי לקדם את היעדים של המסגרת האיסטרטגית המשותפת לעתיד, זה מספר 4.

המשתתפים בוועידה הזו מצפים מן הוועידה הבאה אשר תתנהל תחת חסות יוריקה טורקיה ב 2013.

מספר 7: תוצאות ההחלטה. המשתתפים בוועידה האינטר פרלמנטרית השבע עשרה יוריקה בירושלים החליטו שהועידה תתקיים בבודפסט ב 2012.

זאת המחוייבות, האם אתם מקבלים או שיש מישהו שרוצה לומר בבקשה.

אדוני יושב הראש, אנחנו ראינו את התיקון ואנחנו לא מסכימים עם הטקסט הזה. אנחנו מבקשים איזושהי פשרה לגבי המשפט האחרון לגבי ה central payment system אני מבקש את הקטע האחרון למחוק.

האם מישהו תומך בתיקון הזה, למחוק את המשפט האחרון, את הסעיף האחרון?

אני משבדיה. אני מסכים להצעה של אוסטריה. נורבגיה גם כן תסכים לדעתי, להוסיף דבר מה שאיכשהו יכול להביא לפרשנות שניה בכל מיני מדינות אז אחרי סינכרוניזציה כדאי שאנחנו נשים נקודה. אני גם מסכים להצעה של נורבגיה, אולי הספרים יסכימו ש such as a central payment יורד.

תודה רבה על הדיון ותודה רבה על כך שאתם עושים מאמץ להכניס את התיקון שלנו, כן אנחנו מקבלים את ההצעה ואנחנו חושבים שיהיה זה רק הגיוני להגיע למחוייבות הזו ולגמור בסינכרוניזציה וכך תהיה לנו הסכמה רחבה. תודה רבה.

תודה רבה ועכשיו אנחנו נצביע על כל ההחלטות לרבות הסעיף הזה וללא המשפט האחרון כפי שהוצהר על ידי האוסטרים.

הצבעה
בעד – פה אחד

אין מתנגדים

ההחלטות התקבלו
אני מודה איפוא לכולכם על שיתוף הפעולה, שמוכיח שלסיכום הלואי שהיינו כך יכולים לשאת ולתת עם הפלשתינאים על שלום. עוד נקודה אחת, שאתה רוצה להעלות, בבקשה.

אני רוצה להודות לכולכם, ושוב, לחבר הכנסת מאיר שטרית, שהוא ותיק בכנסת, כמו כן ברצוני להודות, מן הצד שלנו, לעוד כמה אנשים, אילנה גרוס, שלמעשה מסיימת, ודר' פריילייך שהוא מדען שסייע לי רבות, ואחרון אחרון חביב, למר קובי כהן, האיש אשר אירגן הכל והאמינו לי שלא היה זה קל לארגן את היום הזה. תודה לכולם. לכל מי שהגיע. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50