הכנסת השמונה עשרה

PAGE
10
ועדת הכספים

18.5.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ד באייר התשע"א (18 במאי 2011), שעה 10:30

ערבות מדינה – תכנית סיוע ליצואנים: הרחבת התמיכה בחברת אשרא וביטוחי אשראי לטווח הבינוני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

זהבה גלאון

שי חרמש

אחמד טיבי

ציון פיניאן

רונית תירוש

ערן היימר, סגן החשב הכללי, משרד האוצר

שירי גרנות, הממונה על ערבויות המדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

עו"ד מיכל שמואלי, רשות התאגידים, משרד האוצר

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

ענת מימון

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
ערבות מדינה –

הרחבת התמיכה בחברת אשרא וביטוחי אשראי לטווח הבינוני

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מתנצל על האיחור. היה – ועדיין בעיצומו – הדיון בוועדת הפנים על חילופי גברא של חבר הכנסת דוד אזולאי וחבר הכנסת אמנון כהן. אמנון כהן, חבר ותיק בוועדת הכספים, הולך להיות יושב ראש ועדת הפנים, ודוד אזולאי מגיע לכאן להיות חבר הוועדה. שניהם חברים מצוינים.


על סדר היום ערבות מדינה – תכנית סיוע ליצואנים: הרחבת התמיכה בחברת אשרא וביטוחי אשראי לטווח הבינוני.


מי מציג את הנושא?

אני. אנחנו באים היום לבקש שתי תוכניות של סיוע ליצואנים. תוכנית אחת היא חצי מיליארד דולר הרחבה של הערבות שיש למדינה לחברת אשרא. חברת אשרא היא חברה ממשלתית שנותנת ביטוחי אשראי לטווח הבינוני והארוך. היום יש לנו ערבות של מיליארד ורבע דולר ומכיוון שיש ביקושים גדולים בשוק הפרטי לביטוחים האלה, כתוצאה מהניסיונות לחדור לשווקים חדשים מצד אחד, אבל חוסר הוודאות בעולם, יש יותר ביקושים לערבויות האלה ולכן אנחנו מבקשים להגדיל את הערבות, כדי שנוכל לתת ליותר חברות ביטוחים.


בנוסף מבקשים גם להגדיל את מרחב הכלים שיש לחברות הישראליות בדומה לחברות אחרות כמו למשל ביטוח ערבויות מכרז, ביטוח ערבויות עסקה ודברים כאלה. לשם כך אנחנו רוצים להרחיב להם את הערבות בחצי מיליארד דולר.

הבקשה כאן היא לדולר או לשקל?

יש כאן שתי בקשות.

לאשרא זה דולר ולחברות ביטוח אלה שקלים.

יש כאן שתי בקשות. הבקשה הראשונה היא לחברת אשרא וכאן מדובר בעוד חצי מיליארד דולר, כך שהסכום יעמוד בסך הכול על מיליארד ושלושת-רבעי מיליון דולר. הבקשה השנייה היא לתת מיליארד שקלים לחברות הביטוח הפרטיות, כלל ובסס"ח שהן חברות הביטוח הפרטיות שפועלות בתחום בארץ היום, ואנחנו רוצים לאפשר להן להיכנס לטווח הבינוני. עד היום החברות האלה מבטחות עד שנה. אם אתם זוכרים, יש את תוכנית טופ אפ שנתנו להם באמצעות ערבות שלנו להיכנס לשווקים שהם לא היו מוכנים לבטח, ואנחנו רוצים היום להרחיב את זה גם לכיוון של טווחים שהם לא מוכנים לבטח ולאפשר להם בסגנון של פיפטי-פיפטי, אם הם יהיו מוכנים ללכת לטווחים יותר ארוכים, אנחנו ניקח את הסיכון היותר ארוך. דהיינו, עסקה לארבע שנים, והם ייקחו את השנתיים הראשונות ואנחנו את השנתיים שאחרי כן. לשם כך ביקשנו מיליארד שקלים ערבות לחברות הפרטיות.

שאלה. אתה מדבר על טווחים. אתם גם עושים את הספקטרום למדינות שהן יותר בעייתיות?

רוב המדינות שאנחנו מבטחים הן מדינות בעייתיות. בכלל, התעשייה למדינות כמו ארצות הברית ואירופה לא דורשת ביטוחים. את רוב הביטוחים אנחנו נותנים למדינות עולם שלישי.

שיש סיכונים מדיניים.

שיש סיכונים מדיניים.

מה זאת אומרת? תסביר.

לדוגמה. יצואן רוצה למכור סחורה לניגריה. אתה רוצה להקים רשת סלולרית בניגריה. הקונה רוצה שתיתן לו פריסה של תשלומים של חמש שנים. אתה כיצרן-יצואן, אתה אומר לעצמך האם אתה מוכן לסכן את הקפיטל שלך ולהשקיע הרבה כסף בסחורה שיושבת בניגריה, בהסתמך על זה שהוא יקבל בחמש השנים הקרובות את התשלומים.

ולנו כמדינה יש עניין לעזור לו לעשות את העסק הזה בניגריה.

נכון. בדיוק. זה מה שמקובל גם ברוב מדינות העולם.

יש סיכון עסקי ויש סיכון מדיני.

הבנתי. אני רוצה לדעת את התהליך. את העיקרון הבנתי. איך אנחנו מתערבים?

למען הדיוק, אנחנו לוקחים גם בהרבה מקומות את הסיכונים העסקיים, אחרי ניתוח של הצד השני לעסקה, אבל בעיקר את הסיכונים הפוליטיים. כלומר, יש שני סוגי סיכונים – הצד המסחרי לעסקה והמדינה. אם המדינה מחליטה שהיא יותר לא משלמת חובות לזרים, אנחנו כמדינה משלמים. זה כמו בפוליסת ביטוח. אם יש מקרים של הפקעה או החרמה או משהו, אנחנו משלמים ליצואן והיצואן לא נפגע.

מי יושב לעשות את החשבון הזה?

חברת אשרא, זה תפקידה.

זאת אומרת, הם יושבים לחשוב והם בודקים מה קורה בניגריה, מה יציבות המשטר וכמה הסיכונים.

הם מציגים את זה בפני ועדה.

אני קודם מדבר על החלק הפוליטי.

גם פוליטי וגם לא פוליטי.

יושבים שם אנשים שעושים את החשבון באותה מדינה אליה הולכים לייצא, מה מצב המשטר שם, מה הסיכונים שהמשטר ייפול או יתחלף.

בדיוק. יש ועדה בין-משרדית בראשות החשב הכללי, בהשתתפות אנשי משרד האוצר, התעשייה, החוץ שמסתכלים על כלל הספקטרום והאם יש לנו אינטרס במדינה הזאת או להפך. הם מאשרים עסקה-עסקה במקרה של אשרא. עכשיו אנחנו קצת נותנים להם לאשר עסקאות קטנות.

ובביטוח?

כנ"ל בביטוח. כלומר, חברות הביטוח הפרטיות יעשו את ניתוח העסקה ויביאו לשולחן החשב הכללי בין אם עסקה היא עסקה או בין אם לפי ספקטרום שנאשר להם היכן כן והיכן לא.

למה אתם לא מביאים לוועדה תוכנית כוללנית של העניין? למה כל פעם אתם מביאים תוכנית חדשה לערבות ספציפית? הרי אישרנו לכם, לחברת אשרא אישרנו.

פשוט לא מחסור ולכן אנחנו מבקשים להרחיב.

אבל לא ניצלתם את הכול.

לא ניצלנו את הכול. אם לדוגמה בניגריה אותו יצרן שרוצה למכור את סחורתו צריך לעמוד במכרז, כדי לגשת למכרז הוא צריך לדעת שהוא מכוסה בערבות. הוא מבקש שנאשר לו ואנחנו מאשרים לו. לא בכל מקום העסקה מסתיימת. יש ביקושים. בשנה שעברה ארבעה מיליארד דולר ואנחנו צריכים להחליט מתי אני מוכן לאשר ומתי לא, בהסתמך גם על היקף הביטוח שאני יכול לתת. היום המגבלה שלנו עוצרת אותנו מלתת עוד אישורים מכיוון שאנחנו רק במיליארד ורבע דולר. רק לוועדה הקרובה יש יותר ממיליארד דולר עסקאות. בניהול הסיכונים נצטרך לדעת כמה בשר יש לנו.

על אף זה שאישרנו לכם, מיליארד ורבע, ניצלתם רק 825 מיליון ואתם צריכים את התוספת.

נכון. בפועל פוליסות שיצאו, לא עברו את ה-900 מיליון דולר, אבל אני לא יכול לאפשר להרבה יצואנים לנסות לעבוד.

אני מבין שחלק מהביטוחים אלה חברות פרטיות כמו שפעם הייתה חברה לביטוחי סחר חוץ שהיום היא כבר לא חברה ממשלתית.

בתוכנית השנייה של המיליארד שקלים, אותה חברה שהופרטה, אנחנו באים ואומרים לה בואי תיכנסי לטווחים שאת לא מבטחת באמצעות פיפטי-פיפטי. חצי אתם וחצי אנחנו.

אפשר לדעת אילו נזקים המדינה ספגה עד היום, אם בכלל, מביטוחים כאלה?

אני יכולה לומר שבטופ אפ שאישרתם בזמן המשבר, זאת תוכנית שאנחנו עירבנו את חברות הביטוח הפרטיות, במטרה לתת את הכיסויים כי אז החברות הפרטיות לא רצו לתת, היום, כשנה וחצי לאחר התוכנית, המדינה קיבלה פרמיה בהיקף של כמיליון דולר ושילמה במימושים 0.14. אני כן רוצה לציין שאלה מימושים עד נכון ליום זה. עסקאות, לוקח זמן עד שמממשים אותן. אנחנו רואים שהתוכנית בנויה כך שהיא יודעת לתמחר טוב את הסיכונים והכסף שאנחנו משלמים מאזן.

יעבור על קולות האופוזיציה.

מה תפקידך?

הממונה על ערבויות המדינה באגף החשב הכללי.

אני רוצה לברך אותך על כניסתך לתפקיד. לכן שאלתי מה תפקידך. אני מבין שאת עכשיו נכנסת לתפקיד הזה.

נכון. תודה רבה.

שיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה.

מה עשית קודם?

עבדתי במחלקת ערבויות המדינה.

יפה. שיהיה לך בהצלחה.

יש לי שאלה. אני מבינה שאתם מבקשים הארכה עד סוף 2014, אבל הוועדה יכולה לאשר רק לשנתיים לפי החוק. אישור הוועדה לערבות הוא לשנתיים, לפי 2(ב). אנחנו יכולים לאשר לכם רק עד סוף 2013.

מה שנהוג עד היום, זה ארבע שנים, אבל אני בהחלט אבדוק את זה.

עד היום אישרנו לכם רק לשנתיים. החוק קובע שתוקפו של אישור שנתנה הוועדה יהיה לשנתיים אלא אם כן קבעה הוועדה כי תוקפו יהיה לתקופה קצרה משנתיים. המטרה היא פשוט למנוע איזושהי פריצה ויש גם מסגרת לערבויות.

אתם צריכים לבקש רק שנתיים.

בסדר גמור. אני אבדוק גם מול הלשכה המשפטית שלנו ואנחנו נתקן את זה.

אנחנו לא מאשרים ליותר משנתיים כי החוק לא מאפשר לנו.

מקסימום תבואו עם הארכה נוספת. אם תראו שהנסיבות השתנו, תבואו עם בקשה להארכה נוספת.

בסדר גמור.

אם כן, זה עד סוף 2013 וההגדלה היא ל-1.75 מיליארד. זאת אומרת, הגדלה מ-1.25 ל-1.75 מיליארד.

חבריי חברי האופוזיציה .

בעוד שנה אנחנו חוזרים לשלטון והערבויות האלה הן גם אחרי כן.

אני רוצה להגיד לכם. אתם יכולים להחליט שאתם מפעילים כאן את הכוח האופוזיציוני ואז אני פשוט לא אצביע ואבקש מציון שילך לגייס את החברים.

תגייס. שיתאמצו קצת.

אין בעיה.

מעבר לאופוזיציה וועדת כספים, יש גם מדינה.

אבל אתה חשוד ואני לא חשוד. אני הלכתי ביום שני נגד הממשלה ונגד ראש הממשלה. יש דברים בוועדה שההחלטות הן לחלוטין לא פוליטיות. זאת לא מליאה. זאת ועדה שעוסקת יום-יום באלף ואחד נושאים.

אבל חברת הכנסת גלאון שואלת למה חברי הקואליציה לא מגיעים לישיבה חשובה כזאת.

הם עסוקים בניהול המדינה.

לא. הם נמצאים בוועדת הפנים, בחילופי ראשות הוועדה.

גם אני רוצה להיות נחמדה לאמנון כהן ולדוד אזולאי.

אני עזבתי ובאתי לכאן.

גם אני.

אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את התוכנית כדי לתת פתרון ליצואנים למדינות שהוגדרו. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שהממשלה צריכה לבוא לוועדת הכספים עם תוכנית כוללת כדי לפתור את בעיית השחיקה החזקה ברווחיות היצוא.

נכון. לפני ההצבעה אני רוצה לבקש את זה מהם. אתה צודק במאת האחוזים. אני מבקש שתבואו עם תוכנית.

זה לא הם.

משרד האוצר. הם הנציגים.

לא משנה. הם באים לכאן והם מביאים את הדברים.

מסרו לשולחיכם.

בוודאי. ההיקף של התוכנית הוא דרמטי והוא בא במיוחד לשפר את מצב היצואן הישראלי בדברים שלא נתנו קודם. כמו שאמרתי, דרך אשרא לתת כלים שלא נתנו קודם. לדוגמה, ערבות מכרז. אם אנחנו ניתן ערבות מכרז במקום היצואן, יעלה לו פחות לגשת למכרז.

בסדר. מה החלטתם? אני אקבל את דעתכם. אם אתם שלושתכם נגד, זה נופל.

רונית, את רוצה ללכת נגד היצוא?

חס וחלילה, אבל אני חושבת שיתאמצו קצת אנשי הקואליציה.

עזבי, בינתיים היצואנים סובלים. רונית, אל תחכי לקבל טלפונים מיצואנים על כך שעצרת להם עסקאות.

אל תפחיד אותי.

זה יפגע בעסקאות.

יש לי הצעת פשרה. אנחנו מוכנים לא להצביע נגד. תצביעו אתם.

בסדר.

אני מוחה על הצעד המנהיגותי הזה.

אני לא הייתי נוהג אחרת.

אבל אתה נאלץ בלית ברירה להסכים אתנו.

אני זוכר בתקופה שלי שהייתה פעם אחת או פעמיים שהאופוזיציה עשתה את זה כשלא הגיעו להעברות, לשינויים בתקציב ואז היה איזשהו נושא והפילו אותו.

נעשה את זה בעניינים מהותיים.

אני אצביע בעד.

הנה, קדימה בעד. רונית מצביעה בעד כי אנחנו רואים שאנחנו מתקרבים לשלטון.

אנחנו מצביעים על ערבות מדינה – תוכנית סיוע ליצואנים: הרחבת התמיכה בחברת אשרא וביטוח אשראי לטווח הבינוני.

ה צ ב ע ה

אושר


ערבות המדינה מאושרת רק לשנתיים. החוק לא מאפשר לנו לאשר ליותר משנתיים.


כאמור, אנחנו מבקשים לקבל תוכנית כוללת.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45