הכנסת השמונה עשרה

PAGE
6
ועדת הכספים

17.5.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ג באייר התשע"א (17 במאי 2011), שעה 11:50

תיקון תקנון הבורסה – מודל ההון העצמי של חברי בורסה שאינם בנקים

חברי הוועדה: ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, סגן היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

שאול ברונפלד, יו"ר הדירקטוריון, הבורסה בתל אביב

אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך

עו"ד חגית נאמן, היועצת המשפטית, הבורסה לניירות ערך

יוסי לוי, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת חברים ופיקוח, הבורסה לניירות ערך

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
תיקון תקנון הבורסה – מודל ההון העצמי של חברי בורסה שאינם בנקים

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תיקון תקנון הבורסה – מודל ההון העצמי של חברי בורסה שאינם בנקים.

אדוני היושב ראש, תרשה לי להציג את חברותיי וחברי. אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה, חגית נאמן, היועצת המשפטית של הבורסה, יוסי לוי, מנהל מחלקת חברים בבורסה.


למדנו שעל שלושה דברים העולם עומד. גם הבורסה עומדת על שלושה דברים. הראשון, מערכת מסחר ממוחשבת משוכללת, השני, מסלקה יציבה ופתוחה, השלישי, חברי בורסה יציבים ואמינים.


הנושא שמובא בפניכם עוסק בשיפור היציבות והאמינות של חברי הבורסה או דרך של מודל חדש להון עצמי ונזילות.


בשני הנושאים הראשונים, המסחר והסליקה, הייתה בשנים האחרונות התקדמות אדירה בכל קנה מידה בין לאומי בעזרת הרשות, באישור הכנסת ומשרד האוצר.


היום אנחנו באים לתקן את הרגל השלישית, הקצרה, בשלושת הרגליים עליהם נשענת הבורסה.


התיקון שמונח בפניכם מתבקש לאור שתי התפתחויות חשובות שהיו בשנים האחרונות. ההתפתחות החשובה הראשונה היא הפנימית ובעקבות ועדת בכר, חברי הבורסה הפכו לגופים ענקיים שמנהלים 400 מיליארד שקלים מכספי הציבור, ולכן היציבות שלהם הפכה להיות לעניין כלכלי לאומי ראשון במעלה. בזה אנחנו רוצים לעסוק.


ההתפתחות השנייה שלא באשמתנו ולא בטובתנו, המשבר הבין לאומי שקרה בשנת 2008-2009 שהציף לנו ולעולם את החשיבות ביציבות חברי הבורסה וההצעה שמונחת כאן היא בעקבות האירועים האלה.


הבורסה עבדה על ההצעה הזאת חמש שנים. את המודל ניסחו שני פרופסורים מכובדים – שמואל קנדל זיכרונו לברכה ויוג'ין קנדל היועץ של ראש הממשלה. המודל עבר את אישור מוסדות הבורסה, רשות ניירות ערך, משרד האוצר וגם החברים הנוגעים בדבר הבינו שאי אפשר שלא לעשות את מה שהבורסה החליטה לעשות. כמובן שהם לא מאושרים אבל מי מאושר מהגברת הרגולציה? בסופו של דבר הם קיבלו עליהם את הדין.


אם לתמצת את התורה על רגל אחת, מה שאנחנו עוסקים בו זה בשני שיפורים חשובים. לדרוש שלחברי הבורסה יהיה הון עצמי בפרופורציה לכל הסיכונים הפיננסיים ולכל הסיכונים התפעוליים על פי נוסחה די מסובכת אבל נוסחה מדעית ולא שרירותית. אנחנו לא המצאנו את הדבר הזה. מערכת הבנקאות בעולם הלכה לפי השיטה, באזל וכן הלאה, וזה ודאי הגיע אליכם. גם הבנקים בארץ. בעקבות הגישה הזאת, אנחנו אימצנו אותה גם בבורסה.


הכלל השני בתורה על רגל אחת הוא שאסור לממן השקעות לזמן ארוך על ידי קבלת אשראי לזמן קצר.


כל השאר הם פרטים והפרטים מרובים וכמובן שחבריי ואני נשמח לענות לשאלות ולהבהיר.


כל מה שאני יכול לומר זה שהדירקטוריון של הבורסה והרשויות נתנו תקופת היערכות ארוכה למודל החדש. לדעתנו בשנים הקרובים זה לא יחול או לא יביא לשינוי מאוד גדול בהתנהגות חברי הבורסה משום שלרובם יש ממילא הון לפי המודל החדש והם הבינו שהדרישות הישנות של הבורסה לא היו מספיקות, ובאופן וולנטרי הם הגדילו את ההון שלהם מעל ומעבר למה שהבורסה דרשה. כך שמבחינה מסוימת יש כאן איזשהו יישור קו.


אני מקווה שהכנסת תאשר את זה ואם חס וחלילה ניקלע שוב למשבר פיננסי כמו שהיה ב-2008 ו-2009, אנחנו נהיה הרבה יותר מוכנים.


אני רוצה לסיים באזכור הדברים של היושב ראש של רשות ניירות ערך פרופסור זוהר גושן שאמר שבנס המשק הישראלי יצא בשלום מהמשבר של 2008 ו-2009 וכידוע אסור לסמוך על נסים. אני מקווה שבפעם הבאה נהיה הרבה יותר מוכנים למשבר ולא נהיה תלויים בנס זה או אחר.


אני עומד לרשותכם בהבהרות, בשאלות, בהתייחסויות.

אני אשמח לומר כמה מלים. יש לי כמה שאלות וחלקן הן במישור המהותי וחלקן במישור הפרוצדוראלי לגבי המועדים שנקבעו כאן בתקנות.


קודם כל, לגבי חשבים חדשים. יחולו עליהם כבר דרישות ההון החדשות כמו שהן בתקנות למי שמבקש להצטרף?

כן.

לגבי שוק האשראי, זה נלקח בחשבון? זה נבחן איך זה ישפיע על שוק האשראי? מה ההשלכות של העניין הזה?

זאת הערה מצוינת.

ראיתי שהביטחונות קבועים בתקנון, סוג הביטחונות וההיקף קבוע כאן.

ברשותך, אנחנו עברנו ממודל ישן של התערבות כמותית והגבלה כמותית, לפעמים שרירותית, על כמות האשראי שחבר יכול לתת ללקוחות למודל חדש שבו משאירים את זה לדיסקרציה של חבר והדירקטוריון שלו אבל אומרים שעל כל אשראי שאתה נותן, אתה צריך להחזיק הון עצמי.


אני רוצה להדגיש שהייתה כאן החמרה בנושא אחד. אלה אשראים שניתנים ללא ביטחונות. שם החמרנו. בכל שאר הדברים אי אפשר להגיד שהחמרנו אבל אני חושב שקולא עלמא מסכים שהתופעה של מתן אשראי בלי לקחת ביטחונות, זה דבר שלא עולה על הדעת. הבנקים לא רשאים לעשות את זה, חברות הביטוח לא רשאיות לעשות את זה, ובתקנון הישן אפשר היה לעשות את זה. גם הפעם מי שיתעקש, יוכל, אבל העלות שלו במונחים של הקצאת הון שהוא יצטרך לתת מול זה, תהיה מאוד משמעותית ואני חושב שהשינוי הזה משרת מטרה מאוד מאוד ראויה.

זאת בעצם הטלת אחריות מוגברת על הדירקטוריון. מה הסנקציה שעומדת בצדה ברגע שמאשרים את האשראי ללא ביטחון?

הוא חייב להחזיק יותר הון. אם הוא לא מגדיל את ההון, פירוש הדבר שהוא צריך להקטין פעילויות מסוכנות אחרות וזה מבחינתנו בסדר. יש לו הון מסוים והוא מתעקש להקצות אותו מול פעילות מסוכנת א', מבחינתנו זה בסדר לפי הנוסחה כל עוד הוא מקטין פעילות מסוכנת אחרת.

לגבי המועדים. עשיתם איזה שהן הוראות מעבר. נכון?

כן.

מעל ל-67 אחוזים בעוד חצי שנה.

נכון.

והשלמה בעצם למאה אחוזים בתוך שנה.

כן.

השאלה אם זה זמן מספיק להיערכות, גם לגבי החצי שנה וגם לגבי השנה.

לא שמענו תלונה על העניין הזה.

איך הגעתם ל-67 אחוזים?

שליש. עשינו שליש. האמת היא שההחלטה אצלנו בדירקטוריון שלנו התקבלה לפני כשנה והחברים מודעים לזה וחלקם כבר נערכו לזה קודם. זאת אומרת, בפועל אנחנו נותנים כאן עד דצמבר 2011, בעצם דצמבר 2012.

עד יוני 2012.

יוני 2012. יש להם עוד יותר משנה מהיום, אבל למעשה כבר במשך שנה הם מודעים להחלטה הזאת וההיערכות או התכנון הוא כבר לא מהיום.

למרבית החשבים אין חוסר הון. יש להם הון כמו ששאול אמר. זאת אומרת, אנחנו מדברים על תשעה מתוך ה-12 שהם נמצאים עם עודף הון, שהם בכלל לא בחוסר.

ראיתי גם שמועד התחילה יהיה ב-1 בינואר 2011. מן הסתם זה בלתי אפשרי.

מועד התחילה יהיה מעכשיו.

ממועד האישור ולא אישור רטרואקטיבי.

כיוון שזה כבר כמה חודשים קודם אושר, קיווינו שזה יהיה עד אז, אבל כמובן שמועד התחילה יהיה מועד האישור.

לא כדאי לקבוע מועד תחילה מדויק ומפורש ולא מועד הפרסום?

הפרסום תלוי בנו. התהליך היום הוא שיושב ראש הוועדה מוציא אישור ואז אנחנו מקבלים גם אישור של שר האוצר ומיידית אנחנו מפרסמים את זה. לפי החוק האישור, אם לא נקבע מועד תחילה, הוא ביום הפרסום. זה מה שקובע החוק. מבחינתנו כמה שיותר מוקדם, יותר טוב.

בעניינים האלה עדיף שיהיה תאריך מדויק.

אפשר לקבוע 1 ביוני.

1 ביוני.

זה לא קרוב מדיי?

זה יכול להיות ב-1 ביולי.

1 ביולי.

כמובן נפרסם בתקשורת והיכן שצריך.

אם כן, נקבע 30 ביוני כדי שזה יתאים לסיפא.

בסדר.

בסדר. אנחנו נסכם כך. ההערות וההארות הושמעו. את ההצבעה נעשה במועד אחר.

מדוע?

כי היושב ראש צריך להיות כאן בנושא הזה של ההצבעה. יכול להיות שאת ההצבעה נכניס לסדר היום מחר ואם לא מחר, בשבוע הבא. את כל הנושאים שמענו ואת ההצבעה נקיים במועד אחר.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05