הכנסת השמונה עשרה

PAGE
35
ועדת הכספים

17.5.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ג באייר התשע"א (17 במאי 2011), שעה 10:25

1.
הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התש"ע-2010

2.
הצעת חוק החברות (תיקון – חובות על בתי השקעות), התש"ע-2010

הצעתם של חברי הכנסת אמנון כהן, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, יצחק וקנין, אלכס מילר, משה גפני

חברי הוועדה: ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

פניה קירשנבאום – מ"מ היו"ר

שי חרמש

רונית תירוש

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, משנה ליועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

דודו לביא, מנהל המחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

עו"ד דורית גילת, היועצת המשפטית של המחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

איגור איבניצקי, רו"ח, מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

אורי קציר, דובר רשות לניירות ערך

שרון אופיר שטרית, רשות לניירות ערך

עו"ד דנה נויפלד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד מיכל שמואלי, רשות התאגידים, משרד המשפטים

ענת פייער, אגף שוק ההון, משרד האוצר

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

מיקי ציביר, יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד עודד אופק, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד רקפת סגל, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד רונן סולומון, איגוד לשכות המסחר

עופר אקסלרוד, יו"ר איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

רועי דנאל, חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

אמיר אדיבי, חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

אברהם וול, איגוד מנפיקי תעודות הסל

בועז נגר, איגוד מנפיקי תעודות הסל

גן סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

עו"ד נתי שילה, היועץ המשפטי, איגוד החברות הציבוריות

אורן קפלן, מיטב, בית השקעות

ענת מימון

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1.
הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התש"ע-2010

2.
הצעת חוק החברות (תיקון – חובות על בתי השקעות), התש"ע-2010
הצעתם של חברי הכנסת אמנון כהן, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, יצחק וקנין, אלכס מילר, משה גפני

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התש"ע-2010 והצעת חוק החברות (תיקון – חובות על בתי השקעות), התש"ע-2010, הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי כנסת.

אדוני היושב ראש, מדובר בהצעת חוק שחתמו עליה חברי הכנסת פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, יצחק וקנין, אלכס מילר ויושב ראש ועדת הכספים משה גפני.

אתם מדירים אותי מהחוקים האלה.

זה חוק חשוב. אדוני היושב ראש, אנחנו ממשיכים את הדיון הקודם שקיימנו ולמעשה הצעת החוק שלי, הפרטית, דיברה על כך שלא ניתנה מספיק הדעת לנושא של הבדל בין חברות ציבוריות לחברות פרטיות שעוסקות בתקציבים של המשקיעים. הנושא של חברות ציבוריות, יש לו מענה בנושאים האלה ותכף אני אומר מה צריך לתקן. לגבי חברות פרטיות שלמעשה עוסקות בניהול כספי ציבור בדרך של השקעה, שם אנחנו ראינו שיש דברים שצריך לתקן אותם.


אני אציין מה הולכת לתקן הצעת החוק שלי ובסוף אסביר לאיזה הבנות הגענו. אם כן, אני מדבר על החברות הפרטיות שעוסקות בכספי ציבור, בדרך של השקעת כספים, ומה אנחנו מבקשים לתקן בהצעת החוק.


בהצעת החוק אני מבקש להכפיף את החברות האלו לחלק מכללי ממשל התאגידים שחל על חברות ציבוריות. כלומר, מה שחל על חברות ציבוריות, אני מבקש להחיל גם על החברות הפרטיות. להחיל על בית השקעות את החובה למנות דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית על מנת שאלו יפקחו על המצב הכספי של החברה ויהיו אחראים על עריכת הדוחות הכספיים שלה.


עוד תיקון שאני מבקש, לקבוע כי דירקטוריון בית ההשקעות יהיה מחויב להתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים, נושא שכיום לא מוסדר אבל בחברות ציבוריות הוא כן מוסדר.


עוד מוצע כי בית ההשקעות יהיה מחויב לנהל חשבונות ולערוך דוחות כספיים לפי חוק ניירות ערך, זאת בדומה לחברה ציבורית ולתאגיד שהוא מדווח לפי חוק ניירות ערך.


עוד תיקון שמוצע להכניס הוא לחייב את בית ההשקעות למנות ועדת ביקורת שתפקידה לעמוד על הליקויים בניהול העסקי של החברה וכן להחליט אם לאשר פעולות ועסקאות בעלי עניין כי יש כאן חיבור של בעלי עניין והנושא הזה גם הוא לא מוסדר.


עוד נושא אותו צריך לתקן זה עסקאות בעלי עניין בבית ההשקעות יהיו טעונות אישור של דירקטוריון וועדת הביקורת וזאת על מנת למנוע ניצול של נכסי החברה לטובת בעלי המניות.


נושא אחרון אותו מוצע לתקן הוא לחייב את בית ההשקעות במינוי דירקטורים חיצוניים אולם בשונה מחברה ציבורית, המינוי של הדירקטורים החיצוניים לא ייעשה ברוב של שליש מקרב בעלי המניות שאינם קשורים לבעלי השליטה אלא על ידי האסיפה הכללית ועל ידי ועדת הביקורת.


בוועדת שרים לענייני חקיקה, אדוני היושב ראש, כאשר עלה החוק הזה, ראו צורך לתקן וביקשו ממני לתאם את החוק מול רשות ניירות ערך. למעשה אמרו שהאכסניה המתאימה ביותר לתיקון הנושא הזה בהשקעות משותפות היא רשות ניירות ערך. קיימתי דיונים מקדימים, לפני שההצעה מגיעה לוועדה, עם היועץ המשפטי של רשות לניירות ערך שוני אלבק ועם המנגנון המקצועי שם. החלטנו פה אחד שאנחנו מרחיבים את הצעת החוק ומתקנים עוד מספר אלמנטים שנוגעים גם לנושא של תיקון בדברים האלה. כמובן אנחנו רוצים לסייע לרשות לניירות ערך כך שבאמת כספם של המשקיעים לא יהיה בסיכון גבוה ושגם הגופים הפרטיים יהיו מפוקחים כמו שצריך. לכן הסכמתי לכך וכאן כנראה אנחנו צריכים למזג את שתי הצעות החוק.

אני אסביר.

את תסבירי מה התהליך הטכני. בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הכספים, אמרנו שנעשה את זה בניחותה ושכל הגופים יעירו את הערותיהם. זאת אומרת, החוק כרגע, אחרי שמסיימים אותו, יהיה מוכן להכנה לקריאה ראשונה. זאת אומרת, חוק ממשלתי ביחד עם החוק הפרטי יבוא להכנה לקריאה ראשונה, בתיאום כמובן ועד כמה שאפשר עם הגופים שיושבים כאן אתנו.

חברת הכנסת פניה קירשנבאום מחליפה את חבר הכנסת ציון פיניאן

שאלת הבהרה. בהצעת החוק הזאת אין שום התייחסות להון העצמי של בתי ההשקעות האלה.

לגבי חברות ניהול תיקים, יש התייחסות למספר לקוחותיהם. לא, להון העצמי אין התייחסות.

אין דרישה.

אין דרישה להעלאת ההון העצמי.

אין דרישה להעלאת הון עצמי. כל ההוראות כאן נוגעות לשיפור ממשל התאגידי. ההון העצמי הוא בא כדי לקבוע איזשהו רף מינימאלי של גודל מנהלי תיקים גדולים שעליהם יחולו הוראות ממשל התאגידי, אבל לא כדי לחייב אותם להון עצמי אחר ממה שהם חייבים היום.

אני אומר לכם ממה אני חרד. בתי ההשקעות הפרטיים הם הבלאנס מול הגופים הגדולים.

בכל מקרה, זה שווי נכסים ולא הון עצמי.

אני מקווה שאין כאן יצירת מצב שבו בתי ההשקעות הפרטיים, כתוצאה מהשינויים האלה, ייעלמו מהזירה וגופים גדולים ייקחו את השליטה.

בטח שזאת לא כוונת המחוקק.

הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. לכן שאלתי את השאלה.

אני רוצה לומר מילה כדי לתת לכם טיפה ממעוף הציפור איך מבנה הרגולציה ועל מה הצעת החוק הזאת חלה.


אנחנו נמצאים במצב שחברות ציבוריות גם כאשר הן בתי השקעות מדווחות לפי חוק ניירות ערך ויש עליהן רגולציה של תאגידים ציבוריים. לידן יש חברות פרטיות שאין עליהן רגולציה של תאגידים ציבוריים ושם יש רגולציה אחרת. מה הרגולציה האחרת שחלה? הרגולציה היא ענפית. יש ניהול של קרנות נאמנות, אז יש רגולציה של קרנות נאמנות. יש ניהול של תיקים, יש רגולציה של ניהול תיקים. עדיין זה לא מכסה הכול. יש גם חברי בורסה שאינם בנקים. חברי בורסה שאינם בנקים, רובם הם חברות ציבוריות אבל יש כאלה שאינם חברות ציבוריות ועליהם הבורסה מפקחת כגוף על, כחברה שמכילה גם קרנות נאמנות, גם ניהול תיקים, גם פנסיה, גם גמל וכל מה שקשור בזה.


אנחנו כרגע דנים בממשל תאגידי של שני אגפים, של שני ענפים, כאשר הענף הראשון הוא קרנות הנאמנות והענף השני הוא מנהלי תיקים מעל סכום מסוים.


זה רק על מנת שתבינו איפה אנחנו נמצאים במסגרת הזאת ואנחנו מתעסקים בממשל תאגידי בלבד ולא ברגולציה של יציבות. רגולציה של יציבות עושים בפיקוח על הבנקים, בפיקוח שוק ההון, ובבורסה ככל שמדובר בחברי בורסה שאינם בנקים ואינם אף אחד מאלה.


זה המצב. מכאן ואילך אפשר לדון בפרטים.

חבר הכנסת ציון פיניאן שב לנהל את הישיבה

אני אסביר מבחינת הפרוצדורה מה נעשה. הייתה לנו את ההצעה הפרטית של חברי הכנסת שעברה בקריאה טרומית ואנחנו מכינים אותה לקריאה ראשונה. במקביל יש לנו את הנוסח החדש שהובא, שעליו אנחנו נעבוד עכשיו.

יש את ההצעה הממשלתית שחלקים ממנה נמצאים בנוסח שנמצא בפניכם ואנחנו פשוט נדון בתוך הנוסח של חברי הכנסת.

זאת בסוף תהיה הצעה לקריאה ראשונה או שנייה ושלישית?

אנחנו נחליט על זה בסוף, אבל בעיקרון – לראשונה. אנחנו מכינים את זה עכשיו לקריאה ראשונה.

אפשר יהיה מיד להעלות את זה לקריאה שנייה ושלישית.

אם לא יהיו הערות.

אדוני, אני מאיגוד לשכות המסחר. למעשה אותה טענה שהעלינו בדיון הקודם. הצעת החוק הפרטית היא למעשה תיקון של חוק החברות והצעות החוק הממשלתית, המתמזגת ---

זה מה שאמרתי, שאנחנו דנים בנוסח חדש.

נכון, אבל הצעת החוק הממשלתית שהולכת להיות או שהולכת להיות בנוסח החדש, שאין לי אותו, היא הולכת להיות תיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק להסדרת העיסוק. שתי הצעות החוק האלה לא פורסמו ברשומות כהצעת חוק ממשלתית ולא עברו קריאה ראשונה.

זאת לא הצעת חוק ממשלתית.

לכן אני שואל שאלת תם. האם במסגרת הצעת חוק שאושרה בטרומית של תיקון חוק החברות ניתן על הדרך להוסיף שני תיקונים על חוקים אחרים? אם אתם אומרים לי שזה חוקי, בסדר.

זה לא על הדרך. אנחנו פשוט לוקחים את המהות של הצעת החוק הטרומית, מרחיבים אותה ונותנים לה אכסניה אחרת.

תיקון לחוק החברות שאושר, אושר בטרומית.

נכון.

להכניס עכשיו על הדרך את התיקון. זה מותר חוקית-משפטית?

כן. זה אפשרי.

אם כן, אז בסדר.

זה אפשרי. יש אפשרות.

אדוני היושב ראש, צריך להצביע על המיזוג?

לא. אנחנו לא ממזגים.

אני מציע ליושב ראש שאנחנו נגיע להקראה ונעבור סעיף-סעיף.

נעבור סעיף-סעיף ונעיר את ההערות.

אני מתייחס לדבריו של עורך דין רונן סולומון. תודה על הדברים. נקודה אחת שהיא מהותית ואני רוצה להתייחס אליה. לא היה פרסום לנושאים האלה.

זה יפורסם לראשונה אחרי הדיון.

לא שיש איזו התנגדות עקרונית ואפילו חלק מהדברים הם מבורכים ואני מניח שגם לא נתנגד להם, אבל במהות של הדברים זה לא פורסם לציבור, לא הייתה אפשרות להתנגד או ללמוד את הנושא.

זה יפורסם לקריאה ראשונה לאחר הדיון בוועדה ואז יהיה לכם את הדיון לקריאה שנייה ושלישית.

כן, אבל לוקחים בעצם נוסח חוק שלא היה בו כלום ושום דבר מהדברים שאנחנו מבקשים להכניס אליו עכשיו. לא היה לו פרסום חיצוני. זה לפחות להבנתי. אני מתייחס לשאלת התם וגם אני שואל שאלת תם – האם זאת הדרך הנכונה לעשות זאת? בלי פרסום, בלי התייחסות של הנציגים של השוק שלא יכלו לעשות זאת כי לא קיבלו את זה לידיהם בכלל. אני מבין שזה יהיה בקריאה ראשונה ויבוא שוב לוועדת הכספים.

נרשם. תודה. אנחנו מקריאים.

הצעת חוק שיפור חובות ממשל תאגידי למנהלי קרנות ומנהלי תיקים, התשע"א-2011

1.
תיקון חוק השקעות משותפות


בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 -


(1)
בסעיף 1 -



(א)

"דירקטור חיצוני" – כהגדרתו בחוק החברות.

כאן למעשה זה תיקון טכני שאנחנו עושים ופשוט מתאימים הגדרות.



(ב)
ההגדרה "דירקטור מקרב הציבור" – תימחק.


(2)
בסעיף 9 -



(א)
בסעיף קטן (ד) -




(1)
במקום פסקה (1) יבוא:

"(1)
היא חברה הנמנית עם קבוצת מנהל הקרן או חברה המחזיקה ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של מנהל הקרן או של חברה השולטת בו, או היא חברה בשליטתה של חברה כאמור.

(1א)
היא חברה הנשלטת בידי מנהל הקרן, או שמי מהנמנים בקבוצת מנהל הקרן מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של החברה".




(2)
במקום פסקאות (3) ו-(4) יבוא:

"(3)
המנהל הכלי, עובד או דירקטור של מי מהנמנים עם קבוצת החברה, הוא המנהל הכלי, דירקטור או עובד של מי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן או מועסק על ידי אחד מהנמנים עם קבוצה זו.

(4)
יש למי מהנמנים עם קבוצת החברה, קשר עסקי עם מנהל הקרן או קשר עסקי מהותי עם אדם השולט במנהל הקרן או עם תאגיד בשליטת אדם כאמור. לעניין פסקה זו -

"קשר עסקי" – קשר בין ספק ללקוח, קשר בין נותן שירות למקבל שירות, מתן הלוואות או קבלת הלוואות, השכרת נכסים, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות, שותפות בנכסים או כל קשר מסחרי או כלכלי אחר, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין דרך קבע ובין באופן חד פעמי, למעט קשר כאמור הנובע ממתן שירותים אלה:

(1)
נאמנות לקרנות או לתעודות התחייבות כהגדרתן בסעיף 35 לחוק ניירות ערך.

(2)
שירותים בנקאיים מקובלים במהלך עסקיו הרגילים של בנק ובתנאי שוק, ובלבד שההכנסה מהם אינה עולה על חמישה אחוזים מהכנסות הבנק.

"קשר עסקי מהותי" – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים בנקאיים מקובלים, אשר סך ההכנסות ממנו, יחד עם ההכנסות מכלל הקשרים העסקיים של קבוצת החברה עם קבוצת מנהל הקרן, עולה על חמישה אחוזים מסך הכנסות קבוצת החברה.

(5)
הכנסות קבוצת החברה, שמקורן בקשר עסקי עם קבוצת מנהל הקרן, עולות על חמישה עשר אחוזים מסך הכנסות קבוצת החברה. לעניין פסקה זו, "הכנסות" – סך ההכנסות לפי דוחות כספיים שנתיים אחרונים. "קשר עסקי" – כהגדרתו בספקה (4), לרבות גשר עסקי הנובע ממתן שירותים כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה האמורה.

(6)
קיימות נסיבות אחרות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מי מהנמנים על קבוצת החברה לבין בעלי היחידות בקרן".

(ב)
במקום סעיף קטן (ו) יבוא:




"(ו)
בסעיף זה -

"קבוצת החברה" – החברה, אדם השולט בחברה ותאגיד בשליטת אדם כאמור.

"קבוצת מנהל הקרן" – מנהל הקרן, אדם השולט במנהל הקרן ותאגיד בשליטת אדם כאמור".

אמר חבר הכנסת אמנון כהן שיש שורה של נושאים שכולם עניינם שיפור הממשל התאגידי בבתי השקעות ובבתי השקעות משני סוגי פעילות מסוימים, מנהלי תיקים גדולים ומנהלי קרנות.


אם הייתי רוצה לרדת לרזולוציה קצת יותר גבוהה, אפשר לומר שיש כאן אולי שלושה ראשים מרכזיים: ראש אחד מהם, וזה עניינו של הסעיף הזה, הוא הבטחת אי התלות של הנאמן במנהל הקרן וזה כל עניינו של סעיף 9(ד). סעיף 78(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות אומר שבמבנה של מנהל הקרן, הנאמן הוא מי שהתפקיד שלו הוא לפקח על הפעילות של חברת ניהול הקרנות. אחד התנאים שיכולים לחולל את האפשרות שהוא יפקח כמו שצריך, זה שתהיה אי תלות בין השניים, בדומה למבחני אי תלות אחרים שאנחנו מכירים גם בגופים מפוקחים, גם ברואי חשבון שמפקחים על פעילות וכיוצא באלה.


איך יכולה לבוא אי התלות לידי ביטוי? בשורה של מבחנים, חלקם מבחנים שקשורים באחזקות ובעלות, חלקם מבחנים שקשורים בהעסקה צולבת של נושאי משרה בכירים, חלקם בעסקים משותפים שעושים זה עם זה. בזה עוסק סעיף 9 ואני אסביר את זה אולי פסקה-פסקה.


אם מסתכלים יחדיו על פסקאות (1) ו-(1א), הן מדברות על שיקולים של אחזקה. נכון להיום זה לא חידוש מפני שנכון להיום אומרים שאסור, זה דבר שיעמיד חשש לאי תלות, שהנאמן יחזיק במנהל הקרן בשיעור של עשרה אחוזים. מהצד השני יש חוסר סימטריה כי כתוב שאסור שמנהל הקרן יחזיק בנאמן בשיעור של שליטה, של חמישים אחוזים.


תיקון החוק בא לייצר סימטריה ולהגיד שאי התלות נפגמת גם כאשר בצד השני, מהכיוון של אחזקת מנהל הקרן, חולפים את שיעור העשרה אחוזים. זה בעניין האחזקה. זה פסקה (1) ו-(1א).


אני עוברת לפסקה (3). פסקה (3) מדברת על תלות שנוצרת כתוצאה מקשרים של עיסוק. גם היום נאמר שמנהל קרן, עובד או דירקטור לא יכול להיות בכהונה צולבת וכאן, לאור תיקונים שנעשים בנסחות, יש הבהרה. כאן זה לא חידוש במהות.


פסקה (4) מדברת על קשרים עסקיים. גם היום יש איסורים שנוגעים לקיומם של קשרים עסקיים וקשרים מקצועיים צולבים. מה השינויים שאנחנו עושים כאן? אנחנו קודם כל מבטלים את ההבחנה הקיימת היום בין קשר מקצועי לבין קשר עסקי, כי למעשה אחד הם. דבר שני שאנחנו אומרים זה שחברה לא תשמש כנאמן אם היא מקיימת קשר עסקי עם מנהל הקרן, קשר עסקי באופן כללי, ואולם אם היא מקיימת קשרים עסקיים עם חברה אם או חברות אחיות אתו, אפשר להקל ולומר שצריך שהקשר העסקי יהיה קשר עסקי מהותי. כאן נכנסת הגדרה של מהו קשר עסקי מהותי. מבחן המהותיות, נקבע מבחן מספרי, מבחן כמותי של חמישה אחוזים מהכנסות הנאמן, לרבות ממתן שירותי בנקאות מקובלים. נכנס כאן לרזולוציה, להגדרה מהו קשר עסקי, כאשר בעניינים מסוימים יש כאן הקלה ביחס למצב הקיים ובעניינים אחרים יש כאן החרגה ביחס למצב הקיים. זה החלק של קשר עסקי.


פסקה (5) מדברת על מבחן ההכנסות ואומרת שמשקל קבוצת מנהל הקרן בתוך ההכנסות של קבוצת הנאמן, לא יעלה על 15 אחוזים.


בפסקה (6) נאמר לנו שיש גם איזשהו מבחן סל. גם אם לא נכנסים לאחד מהמבחנים החד-משמעיים שמקימים חזקת תלות, עדיין צריך הנאמן לבחון – הנאמן ומנהל הקרן – אם אין בהתקשרות ביניהם איזה שהן נסיבות אחרות שמקימות חשש לניגוד עניינים בין קבוצת החברה לבין בעלי היחידות בקרן.

חבר הכנסת אמנון כהן מחליף את היושב ראש בניהול הישיבה

יש הערות לסעיפים הללו?

אני רוצה להבין את הכפל הרגולטורי. זה מופיע בהצעת תיקון 15 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שאמורה לעבור דיון בצורה מסודרת. למה בעצם להכניס עכשיו שתי הצעות שהן זהות לחלוטין למיטב הבנתי? אלא אם כן דניאל תתקן אותי.

הסבירה היועצת המשפטית שאלה לא שתי הצעות. מה שקרה זה שבתיקון 15 אכן היו רכיבים שנגעו לשיפור הממשל התאגידי במנהלי קרנות. בינתיים הגיש חבר הכנסת אמנון כהן הצעה שכל כולה שיפור הממשל התאגידי ובתי השקעות. ומה הם בתי השקעות? בתוך בתי השקעות יש מקטעי פעילות שאחד מהם הוא מנהלי קרנות. יצא שיש כפילות בין הדברים. לכן החליטה ועדת השרים לחקיקה למנוע את הכפילות ולומר שחבר הכנסת כהן ישב עם משרדי הממשלה וישבו ויעשו התאמה כדי שזה יהיה גם על דעת הממשלה. משכך, נשלפות ההוראות הרלוונטיות מתיקון 15 והתיקונים ימוזגו זה עם זה.

כרגע לא ימוזגו, כי אנחנו בשלבים של קריאה ראשונה. אנחנו נדון בזה לראשונה ובשלב הבא, אחרי שההצעה הזאת תעבור קריאה ראשונה.

לא יהיה כפל.

לא יהיה כפל.

זה הדיון המהותי.

זה יוצא מתוך תיקון 15 ויועבר לכאן.

כלומר, הפרקים האלה בעצם יימחקו מתוך תיקון 15.

בדיוק.

בנושא הזה אני רוצה לומר דבר אחד. אנחנו גם דיברנו עם הרשות וחבר הכנסת גפני הציע הצעה, ובצדק. אלה נושאים מהותיים. תיקון 15 הוא תיקון מאוד מהותי, ואני רק מבקש – וגם שוחחנו עם הרשות וראינו שהיא בסך הכול נכונה כתמיד לשבת ולדון בסעיפים השונים – שייערך אחר כך דיון עם נציגי השוק כדי להביא לכם איזשהו נוסח מוסכם או משהו שכבר יכלול את כל ההערות של החברים ולא עכשיו בקריאות להתחיל להאיר בפינצטה על כל אחד מהסעיפים.

את זה אתה אומר לגבי תיקון 15.

גם לגבי הנושאים.

אם אפשר להעיר. אנחנו באמת מוכנים ותמיד נאותים לשבת ולשוחח ואנחנו גם מבינים שחלק מהרכיבים כאן הם חידוש ביחס למה שנראה בתיקון 15 שעליו גם הערתם בזמנו. יחד עם זאת, נראה שכדאי אולי למקד את נקודות המחלוקת. לכן, אם יש דברים שעל פניהם נראים לכם עכשיו תקינים, אפשר לומר אותם. אם יש דברים שנראה לכם שהם מעוררים קושי, כדאי לציין אותם ואז, כשנגיע בהמשך, זה לא יעכב את הליך החקיקה. כל הרעיון שדנים כעת סעיף-סעיף, זה לחסוך את התמשכות ההליך בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית.

חלק מההערות, אני מניח שהאיגודים ירצו להעביר בנפרד. אנחנו לפחות ננסה אחרי הדיון הזה וכמה שיותר מוקדם להעביר את ההערות.

בסדר. אנחנו ממשיכים.

(3)
בסעיף 11(ב), אחרי "בתום הכהונה" יבוא "ויפרט בהודעתו את הסיבות לסיום הכהונה".

כאן נוצרת הבהרה. בדרך הדברים הרגילה, בסיום כהונה של נאמן, יש הימשכות לכהונה נוספת. החריג שבדבר הזה שזה לא קורה ולכן אנחנו מבקשים שתהיה הודעה בסיום הכהונה על הנסיבות, לרבות אי חידוש הסכם התקשרות.

זאת אומרת, אם לא רוצים לחדש.

אם הוא לא רוצה לחדש או אם הוא רוצה להפסיק באמצע תקופת הכהונה.

לנמק. בסדר.

(4)
בסעיף 12, בסעיף קטן (ג), במקום הסיפא החל במלים "לבקש מבית המשפט" יבוא "להורות למנהל הקרן להעביר את הקרנות שבניהולו לניהול של מנהל קרן אחר, בתוך תקופה שתקבע".

זה אמור להיות נאמן במקום נאמן אחר.

כן. זה בא לתקן תקלה מהתיקון של רפורמת בכר. בעצם היום ההוראה מפנה להוראה שלא קיימת. יכולה להיווצר הסיטואציה שאם נאמן מסוים סיים את כהונתו, אם הוא התפטר, אם הוא סיים את כהונתו ולא רצה לחדש אותה, ובמקרה כזה מנהל הקרן צריך למצוא לו נאמן חדש להתקשר אתו. בינתיים הנאמן הקודם, אפילו אם התפטרותו אושרה בידי בית משפט, צריך להמשיך לכהן כנאמן כדי שלא יהיה חלל. החוק אומר שאם חלפו תשעים ימים ומנהל הקרן לא מצא נאמן שמוכן להתקשר אתו, אז הכוונה הייתה לשלוח להוראה שפעם אמרה שהרשות רשאית לפנות לבית המשפט ולבקש להורות למנהל הקרן להעביר את הקרנות שלו לניהול בידי מנהל אחר כי הוא לא מוצא נאמן שישמש לו נאמן. כאן יש תקלה כי זה מפנה לסעיף שלא קיים ובינתיים רוח ועדת בכר ותיקון 15 היא לחסוך את הצורך בפנייה לבית משפט אלא שהרשות תוכל להורות למנהל הקרן להעביר את הקרנות למנהל אחר. זאת החלטה שכמובן יש עליה ערעור לבית המשפט אבל שההליך לא יצטרך להיות באופן ראשוני לפני בית משפט.

זאת אומרת, יכול להיות שאותו גוף שלא מצא נאמן, הוא כביכול פשט רגל. הוא מעביר את זה למישהו אחר.

למשל, או שאף נאמן לא רוצה להתקשר אתו ולא חשובה הסיבה.

לא חשוב מאיזו סיבה.

לא. לא יכול להתקיים מצב שלא יהיה נאמן מצד אחד, וגם לא יכול להתקיים מצב שנאמן שלא מעוניין לכהן כנאמן, ימשיך בלי הגבלת זמן לכהן כנאמן. גם זה מצב מאוד לא רצוי.

אתם יכולים לחיות עם זה?

לא. אנחנו חושבים שהליך של פירוק מנכסים חייב פיקוח של בית המשפט. אנחנו כמובן מעריכים את עמדתה של רשות ניירות ערך כפי שתובהר בפני בית המשפט, אבל בית המשפט הוא זה שצריך להכריע לאן יעבירו את הנכסים של אותו מנהל קרן בפירוק.

לא מדובר על מנהל קרן בפירוק.

אני יודע. לא בפירוק אבל שלא מצא נאמן לנכסיו. להשאיר את שיקול הדעת בידי הרשות בלבד לאיזה ממנהלי הקרנות בשוק להעביר, זה נראה לי משהו שמחייב פיקוח של בית המשפט.

גם אני חושב כך.

אנחנו לא מתכוונים שהרשות תורה למי להעביר את הנכסים. ההוראה לא אומרת שהרשות תקבע לאן להעביר את הנכסים.

ברור שלא, אבל עצם התהליך. זה שאין לו נאמן, זה מאלץ אותו ובעל כורחו הוא צריך למצוא, אם הוא רוצה לחיות.

אם נלך לבתי משפט, זה פשוט ייקח יותר זמן והכסף של המשקיעים יהיה מנוהל בקרן נאמנות שאין לה נאמן. אנחנו משאירים את שיקול הדעת בידי אותו מנהל קרן שימכור את הקרנות. למה צריך ללכת לבית משפט על דבר שהוא נשאר בשיקול דעת של אותו אדם? הוא רק לא יכול להישאר בלי נאמן. זה כל הרעיון. הבעיה היא הנאמן ולא כל הדבר שמסביב. לכן משאירים את זה בידיו, שיעשה את זה וגמרנו את העניין. לשם מה צריך בית משפט?

הניסיון מלמד שברגע שמנהל קרן לא ימצא נאמן, סביר להניח שהוא גם לא ימצא קונה כי הקונה לא ירצה לקנות את הנכסים.

שילך לפירוק.

אלא אם כן בית המשפט באמת יאשר וייתן את האסמכתא שלו להעברת הנכסים מבחינת האחריות.

אחריות על מה?

לא ירצו לקנות את הנכסים האלה.

אז לא. אז הוא יצטרך ללכת לפירוק ואז בין כה וכה הוא יגיע לבית המשפט. זה לא הגיוני שדבר ראשון ילכו לבית משפט, כי מה בית משפט יעשה?

היום יש מחלקה כלכלית שתוך חודש יכולה לתת החלטה.

החלטה על מה?

החלטה לצורך העניין.

החלטה שמשחררת מאחריות?

לאיזה מנהל קרן להעביר.

החלטה שמשחררת מאחריות?

מה שעומד כאן על הפרק זה לא זהות מנהל הקרן הנעבר. זה נשאר בידיו של מנהל הקרן. כל השאלה היא מה יוצר את הזרז שמחייב את מנהל הקרן למצוא מישהו אחר להעביר את הנכסים אליו. האם תקופת ההשהיה של הדיונים בכנסת צריך להפיל לרבצו של מנהל הקרן או לבעלי היחידות שלו. אומרים: לא, אם אתה כבר הגעת למקום הזה, דאג להעביר את זה למישהו אחר.

צריך לשנות את הנוסח כך שזה יותאם כי כרגע הנוסח נראה כאילו יש לו את הסמכות להורות למי להעביר את הקרנות.

בוא נשאיר את זה לנסחות. זאת לא הייתה הכוונה.

אין עניין לרשות ניירות ערך להורות למי להעביר.

אין לנו התנגדות לעניין הזה.

להורות למנהל קרן אחר שיבחר?

אין לנו התנגדות לעמדה שהוצגה כאן.

שיהיה ברור שלא יכתיבו לאיזה מנהל קרן זה יועבר. בסדר.


(5)
בסעיף 13(ג1), בסופו יבוא "וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל".

זאת הסמכת השר לקבוע תקנות גם בעניין של הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל, מעבר לבקרת נאותות הדיווח שכבר הייתה קיימת קודם לכן.

(6)
בסעיף 16 -

(א)
בסעיף קטן (א), במקום "דירקטורים מקרב הציבור" יבוא "דירקטורים חיצוניים" והמלים "תשנ"ט-1999" – יימחקו.



(ב)
בסעיף קטן (א1),המלים "תשנ"ט-1999" – יימחקו.

(ג)
בסעיף קטן (ב), אחרי "חברת חיתום", יבוא "והכל למעט חברה השולטת במנהל הקרן וחברה בשליטת חברה כאמור".



(ד)
במקום סעיף קטן (ד) יבוא -

"(ד)
במינוי דירקטוריון מנהל קרן יקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו".

לגבי (ג). יש היום מגבלה על כהונה צולבת במספר ועדות השקעות או במספר דירקטוריונים. אסור לחבר דירקטוריון לכהן בעוד שני דירקטוריונים נוספים של חברות שעוסקות בתחום שוק ההון, אם זאת חברת ניהול השקעות, ניהול תיקים, ייעוץ השקעות, חיתום וכולי. אנחנו רוצים לצמצם קצת את ההגבלה הזאת כך שהוא כן יוכל לכהן בחברות נוספות ללא הגבלה אם זה בתוך הקבוצה, וזה כדי שלא יהיה קושי למצוא וזה טבעי להם לכהן בתוך הקבוצה בכמה חברות.


לגבי (ד). זאת הוראה מאוד מהותית, הוראה שמדברת על הרכב הדירקטוריון שצריך להיות כזה שלא פוגע בפונקציות שהדירקטוריון צריך למלא. אם הפונקציה שלו היא לפקח על המנכ"ל, לא ראוי שישב בו מי שכפוף למנכ"ל למשל.

הערות.

לסעיף (ד). סעיף (ד) באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו, זה נוסח כללי מדיי ולא ברור מה יוצא ממנו ומה האחריות שחלה על מנהל הקרן.

מה אתה מציע?

אני מציע לא לקבל את זה. דרך אגב, אין ספק שהדירקטוריון נדרש למלא את החובות החלות עליו אבל כשזה מנוסח כך, אני לא יודע איך אפשר במבחן אובייקטיבי להכריע האם הוא היה צריך לדעת או לא לדעת שהוא מינה דירקטוריון שיכול למלא את תפקידיו. יש הרבה התייחסויות של הרשות מבחינת מה זה דירקטוריון שיכול למלא את תפקידיו, מבחינת מי היושב ראש, מי המנכ"ל.

אפשר לחדד את זה?

אני חושבת שאפשר לחדד את זה בדיון, ברוח של מה שקבוע בתוספת לחוק החברות שלשם כיוונו. תיקון 16 לחוק החברות.

בסדר. יחדדו את זה.

(7)
אחרי סעיף 16 יבוא:



"16א.
יושב ראש הדירקטוריון




מבלי לגרוע מהוראות סעיף 16(ה) –
(1)
דירקטוריון של מנהל קרן יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.

(2)
המנהל הכללי של מנהל הקרן או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון.

(3)
לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין. יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר במנהל הקרן.




(6)
בסעיף זה "קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות.


זה סעיף חדש שנוסף לגבי היושב ראש.

יש היום בחוק את ההוראה המצומצמת שיושב ראש דירקטוריון לא יכול לשמש כמנכ"ל ומנכ"ל לא יכול לשמש יושב ראש. אנחנו מרחיבים את זה ברוח ההוראה הקודמת. קודם כל, מטילים חובה למנות יושב ראש דירקטוריון כשכיום אין, וחוץ מזה, מרחיבים את זה שגם קרובו של המנכ"ל לא יכול לשמש כיושב ראש דירקטוריון. הכול כדי שהסעיף הזה יקבל תוכן אמיתי.

יש הערות? ממשיכים.

(8) בסעיף 17(ב)(1) ו-(ד), במקום "דירקטור מקרב הציבור" יבוא "דירקטור חיצוני".


(9) בסעיף 18 -

(א)
במקום פסקה (5) יבוא:

"(5)
לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית".


(ב)
אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א)
למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת כאמור בסעיף 20א(א) וכן לאשר את תכנית עבודתו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת ולדון בממצאיו ובדרכים לתיקון הליקויים שהעלה.



(5ב)
לדון בעמידת מנהל הקרן בתנאי האישור לפעול כמנהל קרן כקבוע בסעיף 13".

(ג)
בפסקה (6), במקום "בעל עניין במנהל הקרן" יבוא "מי שמועסק בידי מנהל הקרן, בעל עניין במי מהם".



(ד)
בפסקה (8), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא -




"(ד)
ניהול הסיכונים של הקרן בהתאם למדיניות שנקבעה".



(ה)
אחרי פסקה (8) יבוא:

"(9)
לקבוע נוהל להתקשרות עם חברה סוחרת כאמור בסעיף 69(א) וכן לדון בהתקשרות עמה בדרך של מכרז, כאמור בסעיף 69(ב), או בלא מכרז – כאמור בסעיף 69(ד)".

לגבי סעיף (ב)(5א), עד היום לא היה מבקר פנים?

כן, היה. מה שנוסף כאן זאת לא התוספת של מבקר פנים אלא נוספה ועדת ביקורת

זה מה שביקשתי.

הוספנו את ועדת הביקורת שגם היא צריכה לאשר.

כל הסעיף עוסק בתפקידיו של הדירקטוריון וזה מבהיר ומרחיב את האחריות של הדירקטוריון בכל הנושאים שזה עתה הוקראו.

יש למישהו הערות על הסעיפים האלה?

רק לסעיף (ה). תיקון 14 לחוק השקעות משותפות בנאמנות מותנה באישור של תקנות מכוחו. המטרה של זה היא בעצם לרבע את המעגל של תיקון 14, להבנתי. תיקון 14 עדיין לא נכנס לתוקף וגם הוא צריך להידון בוועדת הכספים. לקבוע הוראת מעבר שזה לא ייכנס לתוקף אלא אם כן נכנס תיקון 14 לתוקף.

זה רק קביעת הנוהל. זה אומר שבין תפקידיו של הדירקטוריון, לקבוע את הנוהל, אבל מה הם הכללים לעריכת מכרז, הם באמת עומדים לאישורה של ועדת כספים. אנחנו נדבר על זה בהמשך, אבל נראה לי שלא צריך. אם נמצא שכן, נתקן.

(10)
בסעיף 19 -

(א)
בסעיף קטן (א), במקום "עד (5)" יבוא "עד (5ב)" ובמקום "דירקטור מקרב הציבור" יבוא "דירקטור חיצוני".


זה לגבי סמכויות שמותר לדירקטוריון לאצול לוועדה.

קודם כל, זה תיקון לשוני. מוסיפים את התפקידים הנוספים שנוספו ב-18, מוסיפים כתפקידים שאי אפשר לאצול אותם לוועדה.

(ב)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
דירקטוריון של מנהל קרן יקבע את הרכב ועדת הדירקטוריון באופן שיאפשר לוועדת הדירקטוריון למלא את הייעוד שלשמה הוקמה".



(ג)
בסעיף קטן (ב), במקום "ו-(7א), יבוא "(7א) ו-(9) לוועדת הביקורת או".

זאת למעשה אותה הערה. אני מניחה שמה שנדבר על ההוא, נדבר על זה. הכוונה ברורה. אני חושבת שהיא ברורה אבל צריך לחשוב איך לומר את זה בצורה מניחה את הדעת.

(11)
אחרי סעיף 20 יבוא -



"20א
ועדת ביקורת

(א)
דירקטוריון של מנהל קרן ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (להלן – ועדת הביקורת).




(ב)

(1)
להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון המלצותיה לגבי התכנית.

(2)
לעמוד על ליקויים בפעילות מנהל הקרן, באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם.

(3)
לבחון את מערך הביקורת הפנימית של מנהל הקרן ואת תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו.

(4)
להחליט אם לאשר את פעולות מנהל הקרן אשר שר האוצר קבע לגביהן בתקנות כי יהיו טעונות אישור הוועדה.

(5)
לדון בהתקשרות עם חברה סוחרת בדרך של מכרז, כאמור בסעיף 69(ב), או בלא מכרז – כאמור בסעיף 69(ד).

(ג)
מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת ויהוו בה רוב. יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.

(ד)
יושב ראש דירקטוריון מנהל הקרן, וכל דירקטור שמועסק על ידי מנהל הקרן, או מספק לו שירותים דרך קבע, בעל השליטה במנהל הקרן או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת. לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות.

(ה)
המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.

(ו)
המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, והוא יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.

(ז)
לפחות אחת לשנה תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי לבדו.




(ח)
ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לשלושה חודשים.

(ט)
מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות ובהם דירקטור חיצוני.

(י)
בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו. הפרוטוקול יעמוד לעיוני של כל דירקטור של מנהל הקרן".

הסעיף הזה בעצם קובע לראשונה את החובה למנות ועדת ביקורת ומחיל למעשה את מרבית ההוראות החלות ביחס לפעילותן של ועדות ביקורת בהתאם לחוק החברות גם כאן, מה התפקידים, הצעת מועמד למבקר פנימי, תוכנית העבודה וכיוצא באלה, ההרכב, שכל הדח"צים יהיו חברים בה ושהם יהיו רוב הוועדה, שסך כל מספר החברים לא יפחת משלושה, תדירות ניהול הישיבות ותפקידים ייחודיים למנהל הקרן שהם לא רלוונטיים לתאגידים מדווחים בדרך כלל.

זה דומה לחברות ציבוריות?

זה מאוד דומה למעט מה שאני אומרת עכשיו, שזה ייחודי למנהל הקרן. למשל, לדון בהתקשרויות למתן שירותי ברוקראז' לפי תיקון 14 או להחליט אם לאשר פעולות של מנהל קרן שטעונות אישור, אם שר האוצר יקבע שהן פעולות כאלה. הדברים שהם ייחודיים לתחום.

הערות.

ועדת ביקורת, ידוע כבר הרבה זמן מכוח תיקון 15, אלא שיש דבר אחד שהיינו רוצים לראות וזה כמובן את התקנות כי יש תקנות לגבי דברים ספציפיים שיאושרו על ידי ועדת הביקורת ואת זה אנחנו לא יודעים. לדוגמה, הצעת חוק ממשל תאגידי הוא אחד מהנושאים, עסקאות עם בעלי שליטה וכולי.

ההערה של עודד היא נכונה. למעשה לקחנו את חוק החברות לרבות תיקון 16 שנכנס לאחרונה, אבל ראינו לנגד עינינו גם את תיקון 17 לחוק החברות שנמצא בדרך והוא מטפל בחברות אג"ח. חברות אג"ח הן יותר קרובות בעולמן מחברות ציבוריות מפני שהן גם חברות פרטיות על פי חוק החברות ובכל זאת הוחלו עליהן הוראות ממשל תאגידי קצת מותאמות.

(12)
בסעיף 30, במקום "דירקטורים מקרב הציבור" יבוא "דירקטורים חיצוניים".


(13)
בסעיף 47, סעיף קטן (ב) – בטל.

זה משהו לשוני. זה כולל תיבה שכבר לא רלוונטית.

(14)
בסוף סעיף 74, יבוא "ומנהל קרן לא יעדיף את טובת בעלי היחידות בקרן אחת שבניהולו על פני טובת בעלי היחידות בקרן אחרת שבניהולו".

זאת הבהרה שאיסור העדפה הוא חלק מחובת האמונים של מנהל הקרן לבעלי היחידות.

(15)
בסעיף 77, בכל מקום, במקום "דירקטורים מקרב הציבור" יבוא "דירקטורים חיצוניים" והמלים "תשנ"ט-1999" – יימחקו.

(16)
בסעיף 78 -



(א)
בסעיף קטן (א) -

(1)
ברישה, במקום "על קיום הוראות לפי חוק זה, על הוראות הסכם הקרן ועל ההתחייבויות" יבוא "על קיום הוראות לפי חוק זה, על קיום הוראות הסכם הקרן ועל קיום ההתחייבויות" ובמקום "בסעיף 75" יבוא "בסעיפים 74 ו-75".

זה מבהיר את חובות הפיקוח שמוטלות על הנאמן לקרן. היום הדיווח רבעוני, החידוש הוא שיש לנו הצהרת נאותות, פירוט ליקויים שהוא הורה לתקן וכיוצא באלה. בעצם זה מעביר אותו ממצב פסיבי יחסית למצב אקטיבי בפעילות הפיקוחית שלו.

הערה לסעיף (14) שמתקן את סעיף 74. הרעיון שעומד בבסיס הסעיף הוא כמובן מבורך והוא מקובל. הבעיה היא שהיישום של הסעיף הזה הוא מאוד בעייתי. אני מנסה לתת דוגמה – אם בקרן אחת מעלים דמי ניהול על פני קרן אחרת או מורידים או שמבצעים איזושהי פעולה בקרן אחת על פני אחרת, מתי זה ייחשב העדפה של הקרן ומתי זה לא ייחשב העדפה של הקרן? זה משאיר את זה יותר מדיי פתוח ולא ברור.

לא מדובר על אפליה. מדובר על העדפת טובת בעלי היחידות בקרן אחת על פני השנייה. זה מדבר על סיטואציה בה טובתם של בעלי היחידות בקרן אחת הוא בא במובן מסוים על חשבון. יש כאן איזו עוגה שמחלקים. אם סתם בקרן אחת נעשה מבצע של הורדת דמי ניהול ובקרן אחת לא, זאת בוודאי לא העדפה של טובתם של אלה על פני טובתם של אלה. אנחנו לא יכולים להיכנס לדוגמאות כאלה בלשון ההוראה. אנחנו יכולים להרחיב קצת את דברי ההסבר.

יותר מזה. עודד, אם תסתכל היום על סעיף (18) ועל סעיף 74 לחוק, הרי גם היום יש דרישה מהדירקטוריון לקבוע נהלים באותו עניין ובכל מקרה גם היום יש סעיף שאומר לך שיש לך חובה לפעול לטובת בעלי היחידות ורק לטובתם. לכן, אם אתה לוקח את הנקבעת של שתי ההוראות האלה, שגם בהן יש מידה לא מועטה של עמימות, עשינו להם במידה רבה המחשה של מה אנחנו רוצים. לרדת למטה מזה שלא בדרך הוראות, הבהרות וכיוצא בזה, קצת קשה לי לראות איך זה נעשה. זה גם קיים בחוק הייעוץ.

לכן אמרתי שהרעיון עצמו הוא ברור. כלומר, מבחינת מנהלי הקרנות, אין ספק.

הלשון הזאת מוכרת מחוק הייעוץ.

אין ספק שזאת חובה שחלה עליהם במובן המהותי. אני חושב שהכנסת הסעיף הזה בלשון שלו, דווקא בגלל הסעיף שאומר שמנהלי הקרנות חייבים לשמור על טובת בעלי היחידות וכולי, זה כבר ממצה את החובות שחלות עליהם וזה מייתר את הצורך בשימוש בסעיף הזה דווקא שעלול מתוך רצון טוב לקחת למקומות לא טובים.

אנחנו לא חושבים כך.

אתה אומר דבר והיפוכו. אתה אומר שמצד אחד זה עמום ומצד שני אתה אומר בוא נעשה את זה עוד יותר עמום.

לא. אני אומר לא להכניס את זה בכלל, כי אם מכניסים את זה, כל פעולה של מנהל הקרן עשויה להיחשב כהעדפה של קרן אחת על פני אחרת.

לא, זאת לא כל פעולה. פעולה שהיא העדפה של קרן אחת על פני אחרת, אני בטוח שמנהלי הקרנות יודעים טוב מאוד ואנחנו לא יכולים לפרט כי תמיד תהיה פעולה נוספת שהיא העדפה שלא נכנסה לתוך הפירוט הזה ולכן אנחנו משאירים את זה ברמה הזאת. אני לא חושב שעד היום בסעיף הזה, בסעיף 74, עשו שימוש לא ראוי ולכן אני מניח שגם בעתיד זה יהיה השימוש שיעשו בו.

אלה דווקא שאלות שעלו מצד מנהלי קרנות.

שמנהלי הקרנות יבדקו את עצמם.

ממשיכים הלאה.

(2)
בפסקה (2), במקום "מערכת בקרה פנימית" יבוא "מערך בקרה פנימית".



(ב)
בסעיף קטן (ה) -




(1)
במקום פסקה (1) יבוא:

"(1)
הנאמן יגיש לרשות ולבורסה, סמוך לאחר תום כל רבעון, דוח שבו:

(א)
יודיע האם די במערכת האמצעים לפי סעיף קטן (א)(3) כדי להבטיח את האמור בו.

(ב)
יודיע כי בבדיקות שערך אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף לא מצא חריגה מהוראות חוק זה ומההתחייבויות על פי התשקיף, יודיע כי מצא חריגות והאם הן תוקנו או יודיע כי נתן הוראות למנהל הקרן לתיקון ליקויים שמצא. נתן הנאמן הוראות כאמור, יפרטן בדוח.

(ג)
יפרט את הנושאים שנבדקו על ידו אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף.

לעניין זה "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה".




(2)
בפסקה (2) המלים "לא יאוחר מהמועד שקבע" – יימחקו.




(3)
אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3)
שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בדוח כאמור בפסקה (1)".



(ג)
בסעיף קטן (ו) בפסקה (2) המלים "לא יאוחר מהמועד שקבע" – יימחקו.

חבר הכנסת ציון פיניאן שב לנהל את הישיבה

בגדול, כמו שדניאל אמרה, התחום הזה בא להסביר יותר את מה מצופה מהנאמן בדוח הרבעוני שהוא צריך כבר היום להגיש. במשך שנים ארוכות היו מגישים דוחות סטנדרטיים בני שורה אחת. נכון שבשנים האחרונות המצב השתפר, אבל אנחנו רוצים בכל זאת שהנאמן יפרט יותר ויתייחס יותר למה שהוא כן מצא אצל מנהל הקרן והדוח יהיה יותר בעל משמעות. זה לגבי פסקה (1).


פסקה (2) באה דווקא לאפשר לנאמן לתת קצת גרייס למנהל הקרן בתגובות שהוא יכול לקבל ממנהל הקרן לפני שהוא שולח את הדוח שלו לרשות.

יש הערות? אין.

(17)
בסעיף 99(א), הסיפה החל במלים "מינוי רואה החשבון יובא לאישור" – תימחק.

עוד דבר שרצינו לעשות כאן. היום ההוראה שמחייבת את הנאמן להגיש דוח היא לא קוצבת לו זמן. היא אומרת זמן סביר. אנחנו רוצים כן לקצוב את הזמן והזמן שנראה לנו נאות הוא תוך שלושה חודשים מתום הרבעון.

אני מבקש כן לדון בנוסח של הסעיף, מבחינת הדברים שניתנים בגילוי לגבי מנהל הקרן, מה נחשב כחריגה ומה לא נחשב כחריגה. גם כאן עשויה להיות פרשנות. הנוסח כרגע הוא רחב מאוד והוא מדבר על כל חריגה שנמצאה מהוראות חוק זה ואם יש עניין פרשני, האם זה לכאן או לכאן.

לא. ההוראה אומרת שהוא צריך לפרט חריגות שהוא נתן הוראות לתיקונן. הקונטקסט של כל ההוראה הזאת, הנאמן לא עושה רשימת ליקויים שהוא מצא, זאת אומרת, כל חריגה ממדיניות ההשקעות הוא צריך לדווח לנו. זאת לא המסגרת של הסעיף. המסגרת של הסעיף היא ניתנת בפתיח. הנאמן צריך לתת דוח לגבי השאלה האם מערכת האמצעים העומדת לרשות מנהל הקרן מספיקה כדי להבטיח שהקרן תנוהל לפי הוראות החוק, התשקיף, הסכם הקרן וכולי. זאת אומרת, גם ההוראות שנותן הנאמן לתיקון ליקויים הן הוראות מערכתיות. זה הקונטקסט. הוא לא צריך לפרט לנו בדוח שמנהל הקרן, הייתה לו חריגה של יומיים ממדיניות ההשקעות. הוא צריך לבדוק למה קורה אצל מנהל הקרן שאולי מערכת ההתרעה שלו לא מתריעה לו על חריגה של יומיים.

אבל כתוב שיודיע כי מצא חריגות והאם הן טופלו.

תקרא את הכול. יודיע כי בבדיקות שערך למנהל הקרן לא מצא חריגה מהוראות חוק זה או יודיע כי מצא חריגות והאם הן תוקנו. זה עוד לא אומר תפרט את כל החריגות. או יודיע כי נתן הוראות למנהל הקרן לתיקון ליקויים שמצא. נתן הנאמן הוראות כאמור לתיקון הליקויים שמצא, יפרטן בדוח.

הבעיה היא שעצם זה שנותנים הערה שנמצאו ליקויים – דרך אגב, אם לא מפרטים אותה, מצד אחד אנחנו לא רוצים שיפרטו אבל מצד שני לבוא ולומר שנמצאו ליקויים, זה כבר כתם שדבק במנהל הקרן לצורך העניין בדיווח ואנחנו מכירים את זה כי הדיווחים האלה גם נערך בהם פרסום, שימוש בפרסומים חיצוניים אחר כך על ידי הגופים הכלכליים.

אתה מציע למחוק את המשפט הזה?

אני מבקש להציע נוסח חלופי.

בדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

בסדר.

את (17) הקראתי. יש לכם משהו להעיר על זה? ביטול מינוי רואה חשבון לאסיפה הכללית, לאור הביטול הכללי שעשינו.

הלאה.

(18)
בסעיף 99א -

(א)
בסעיף קטן (א), במקום "סעיף 18(א)" יבוא "סעיף 18(5א)", אחרי "סעיפים 3(א)" יבוא "4(ב)".

(ב)
בסעיף קטן (ג), במקום "ויושב ראש הדירקטוריון יעביר את הדוח" יבוא "לוועדת הביקורת" ואחרי "מנהל הקרן" יבוא "למנהל הכללי".



יש כאן התאמות והרחבה לגבי העברת הדוח.

(19)
בסעיף 100, בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), במקום "בהחלטה מיוחדת של בעלי היחידות" יבוא "בידי הנאמן".

זה קשור בזה שבוטל הצורך באישור אסיפה כללית ולכן נדרש אישור הנאמן למיזוג.

(20)
סעיף 101(א) – בטל.


לגבי הפיכת קרן פתוחה לקרן סגורה.

כן.

(21)
בתוספת הראשונה -



(א)

"(15)
כיהן כדירקטור או כחבר ועדת השקעות ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, בניגוד להוראות סעיפים 16(ג) ו-20(ב2), או כיהן כחבר ועדת ביקורת בניגוד להגבלות הקבועות בסעיף 20א(ד).

(16)
לא ערך פרוטוקול בישיבת דירקטוריון כנדרש בסעיף 17(ג), בישיבת ועדת דירקטוריון כנדרש בסעיף 19(ד) או בישיבת ועדת ביקורת כנדרש לפי סעיף 20א(ח).

(17)
הפר הוראות סעיפים 16א(ב) או (ג) בדבר ניהול ישיבות הדירקטוריון".



(ב)
בחלק ב' -

(1)
בפרט (4), במקום "סעיף 16(ד)" יבוא "סעיפים 16א(ד) או (ה)" ובסופו יבוא "כהונת יושב ראש הדירקטוריון והקניית סמכויות המנהל הכללי".




(2)
בפרט (6) אחרי "(5), יבוא "5א)".




(3)

"(29)
הפר הוראות סעיפים 16(ד), 16(ה) או 19(א1) בדבר מינוי דירקטורים, הרכב דירקטוריון והרכב ועדות דירקטוריון.

(30)
הפר הוראות לפי סעיפים 20א(ג) או (ד), בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה.

(31)
הפר הוראות סעיף 20א(ז) בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת.

(32)
הפר הוראות סעיף 20א(ב)(1) או (2) בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו, או הפר הוראות סעיף 20א(ב)(4), בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בהתקשרות עם חברה סוחרת".



(ג)

"(35)
לא מינה יושב ראש דירקטוריון בניגוד להוראות סעיף 16א(א).




(36)
לא מינה ועדת ביקורת בניגוד להוראות סעיף 20א(א)".


אלה למעשה עבירות שמוספות לתוספות.

כן. אני רוצה לומר משהו שאנחנו נבקש לקראת קריאה שנייה ושלישית, מכיוון שבינתיים עבר גם חוק ייעול הליכי אכיפה, וכיוון שחלק מההפרות שנמצאות כאן הן מטבען מתאימות לאכיפה המינהלית. יתכן שנרצה להעתיק אותן לתוספת אחרת.

לגבי חברי ועדת השקעות שחברים בוועדת השקעות של חברות ניהול השקעות נוספות, לא ראיתי. הרי בוטל הנושא של דירקטור שהוא דירקטור בשתי חברות ניהול השקעות נוספות בתוך הבית. זה חל גם לגבי חברי ועדת השקעות? לא ראיתי סעיף בקשר לכך. האם יש בעיה שיהיה גם סעיף כזה?

לא. אין בעיה. אם זה לא נכנס, זה ייכנס.

אם יש התייחסות כבר לתיקונים שחלים בתוספות, הייתי מציע בתוספת השלישית חלק ב' לתקן איזושהי טעות, תחושה של טעות שהייתה לגבי סעיף (11) לתוספת של אכיפה מינהלית לגבי "לא ישתתף או לא יצביע באסיפה כללית של תאגיד של ניירות ערך שהוציא מוחזקים בקרן שבניהולו בניגוד להוראות סעיף 77", להוסיף היבט מסוים. אחד מהדברים שעלו מכל המנהלים זה מה קורה אם בפועל הם רוצים להשתתף ואיזושהי תקלה טכנית מונעת מהם את ההשתתפות כך שלכאורה הם הפרו הפרה מינהלית.

אפשר לדון גם בזה.

סיימנו את סעיף 1 שהוא תיקון חוק השקעות משותפות. אפשר להצביע עליו.

אנחנו נצביע על סעיף 1 כפי שהוקרא ובהתאם לתיקונים.

ה צ ב ע ה

סעיף 1 – אושר פה אחד

באופן כללי אנחנו שומרים לעצמנו זכות לתיקונים קטנים.

אם כן, גם להם מגיעה זכות לתיקונים. אם יש לכם משהו, תעירו גם אתם.

סעיף 2 הוא תיקון של חוק הסדרת העיסוק לגבי חברות ניהול תיקים.

אם תוכלי לקרוא את כל החלק הזה ביחד וניתן עליו הסבר משותף כי מרביתו הוא חזרה על הקודם עם ניואנסים.

בסדר.

2.
תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 -


(1)

פרק ד'1 - ממשל תאגידי: 24א.
הגדרות




בפרק זה –



"דירקטור חיצוני" – כהגדרתו בחוק החברות.

"חברת ניהול תיקים" ו"שווי נכסים כולל" – כהגדרתם בתוספת החמישית. שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית.




24ב.
דירקטוריון

(א)
בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים יכהנו לפחות חמישה דירקטורים. לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין חברת ניהול תיקים כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות, לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה. חברת ניהול תיקים תמנה את הדירקטורים החיצוניים לאחר שוועדת הביקורת בדקה ואישרה כי מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שנקבעו בסעיף 240 לחוק החברות.

(ב)
מספר הדירקטורים של חברת ניהול תיקים המכהנים גם כדירקטורים של קופת גמל וחברה מנהלת כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל, מבטח, תאגיד מורשה אחר, מנהל קרן, או חתם כהגדרתו בחוק ניירות ערך, והכל למעט חברה השולטת בחבר ניהול התיקים וחברה בשליטת חברה כאמור (בסעיף זה – גוף פיננסי) לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.

(ג)
דירקטור של חברת ניהול תיקים לא יכהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים נוספים בעת אחת, אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.



24ג.
יושב ראש הדירקטוריון

(א)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.

(ב)
המנהל הכללי של חברת ניהול תיקים או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון.

(ג)
לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין. יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר בחברת ניהול התיקים.

(ד)
במינוי דירקטוריון חברת ניהול תיקים יקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.




(ה)
בסעיף זה, "קרוב" – כמשמעותו בחוק החברות.



24ד.
סמכות שר האוצר

שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון חברת ניהול תיקים למנות לפי פרק זה, הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם, וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.



24ה.
ניהול ישיבות הדירקטוריון

(א)
ישיבות הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים יתקיימו לפחות אחת לשלושה חודשים.

(ב)
רוב הדירקטורים יהיו מניין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד שיתקיימו כל אלה:





(1)
נכח בישיבה דירקטור חיצוני.

(2)
מספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מגוף פיננסי אחד, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מן הנוכחים.

(3)
נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון, תפקע כהונתו.



24ו.
תפקידי הדירקטוריון




תפקידו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים יהיה בין השאר:




(1)
למנות מנהל כללי.

(2)
לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית, ובכלל זה לוודא כי קיימים בידי חברת ניהול התיקים כלים שמאפשרים מעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה בהתאם להוראות ולצורכי הלקוח.

(3)
למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת, וכן לאשר את תכנית עבודתו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת ולדון בממצאיו ובדרכים לתיקון הליקויים שהעלה.

(4)
לאשר את נוהלי העבודה שחברת ניהול התיקים מחויבת לקבוע על פי הוראות לפי סעיף 28(ב) לחוק.

(5)
לדון בעמידת חברת ניהול התיקים בתנאי הרישיון כקבוע בסעיף 8.

24ז.
ועדות דירקטוריון

(א)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים רשאי לאצול סמכות שלו, למעט לפי סעיף 24ו, לוועדה שרוב חבריה הם דירקטורים ובהם דירקטור חיצוני ובין חבריה יכול שיהיו גם מי שאינם דירקטורים (להלן – ועדת דירקטוריון).

(ב)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים יקבע את הרכב ועדת הדירקטוריון באופן שיאפשר לוועדת הדירקטוריון למלא את הייעוד שלשמה הוקמה.



24ח.
ועדת ביקורת

(א)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (להלן – ועדת הביקורת).




(ב)

(1)
להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם לסעיף 24ו(4) לחוק, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון המלצותיה לגבי התכנית.

(2)
לעמוד על ליקויים בפעילות חברת ניהול התיקים, באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם.

(3)
לבחון את מערך הביקורת הפנימית של חברת ניהול התיקים ואת תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו.

(4)
לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו בסעיף 240 לחוק החברות כאמור בסעיף 24ב(א).

(ג)
מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת ויהוו בה רוב. יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.

(ד)
יושב ראש דירקטוריון חברת ניהול התיקי, וכל דירקטור שמועסק על ידי חברת ניהול התיקים, או מספק לו שירותים דרך קבע, בעל השליטה בחברת ניהול התיקים או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת. לעניין זה "קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות.

(ה)
המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.

(ו)
המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, והוא יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.

(ז)
לפחות אחת לשנה תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי לבדו.




(ח)
ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לשלושה חודשים.

(ט)
מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני.

(י)
בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו., הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.



24ט.
מבקר פנימי

(א)
על המבקר הפנימי שימונה לפי סעיף 24ו(4) יחולו הוראות סעיפים 3(א), 4(ב), 8, 9, 10 ו-12 לחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992, בשינויים המחויבים.

אני מסבה את תשומת לבך לטעות סופר שנפלה כאן, בסעיף 24ח, ב-(י), היה צריך להיות כמובן מנהל התיקים ולא מנהל הקרן.

בסדר.

(ב)
המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות חברת ניהול התיקים מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של חברת ניהול התיקים לפי סעיף 18(8).

(ג)
המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי. לא היה לדירקטוריון יושב ראש, ידווח המבקר הפנימי על ממצאיו לדירקטוריון של חברת ניהול התיקים ולמנהל הכללי.



24י.
סייג לתחולה

הוראות פרק ד'1 לא יחולו על חברת ניהול התיקים במהלך ששת החודשים הראשונים מאז הפך לחברת ניהול תיקים".


(3)
בתוספת השנייה -



(א)
בסוף חלק א' יבוא -

"(30)
כיהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים בעת אחת, בניגוד להוראות סעיפים 24ב(ג) או כיהן כחבר ועדת ביקורת, בניגוד להגבלות הקבועות בסעיף 24ח(ד).

(31)
לא ערך פרוטוקול בישיבת דירקטוריון כנדרש בסעיף 24ה(ג), בישיבת דירקטוריון כנדרש בסעיף 24ז(ד) או בישיבת ועדת ביקורת כנדרש לפי סעיף 24ח(ח).

(32)
הפר הוראות לפי סעיפים 24ג(ב) או (ג), 24ה(א) או (ב) או 24ז(ג) או (ד) בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון וועדות דירקטוריון.

(33)
הפר הוראות לפי סעיפים 24ב(א), (ג) או (ד), 24ג(ו), 24ז(ב) בדבר כהונה ומינוי של דירקטורים, דירקטורים חיצוניים, הרכב הדירקטוריון של חברת ניהול תיקי, הרכב ועדות הדירקטוריון או הגבלות על כהונה בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים או של ועדות דירקטוריון.

(34)
הפר הוראות סעיף 24ג(ד) או (ה), בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי והקניית סמכויות המנהל הכללי.



(35)
הפר הוראות לפי סעיף 24ד בדבר תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות, בדבר מערך הבקרה הפנימית וכתנית האכיפה הפנימית ובדבר ניהול סיכונים.

(36)
הפר את הוראות סעיף 24ו(2), (3), (5) או (6) בכך שהדירקטוריון של חברת ניהול התיקים לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי הסעיף האמור במשך תקופה שעולה על שישה חודשים.

(37)
הפר הוראות לפי סעיפים 24ח(ג) או (ד) בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה.




(38)
הפר הוראות סעיף 24ח(ז) בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת.

(39)
הפר הוראות סעיפים 24ח(ב)(1) או 20א(ב)(2) בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו".



(ב)

"(7)
הפר הוראות סעיף 24ג(א) בדבר מינוי יושב ראש דירקטוריון.




(8)
הפר הוראות סעיף 24ו(1) בדבר מינוי מנהל כללי.




(9)
הפר הוראות סעיף 24ו(4) בדבר מינוי מבקר פנימי.




(10)
הפר הוראות סעיף 24ח(א) בדבר מינוי ועדת ביקורת".


(3)

"תוספת חמישית



(סעיף 24א)



"חברת ניהול תיקים" –
(א)
חברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות אשר ביום 31 בדצמבר של שנת כספים התקיימו לגביה אחד משני תנאים אלה או שניהם -

(1)
היו לה מעל חמישים לקוחות ושווי הנכסים הכולל שלה הוא מעל חמישה מיליארד שקלים חדשים.




(2)
היו לה מעל אלף לקוחות.

(ב)
ימשיכו לראות חברה כחברת ניהול תיקים גם אם חדלו להתקיים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) עד תום חמש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מן התנאים כאמור.

"שווי נכסים כולל" – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של חברת ניהול תיקים כפי שדווח לרשות לפי סעיף 27ג לחוק".

3.
תחילה


תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

למעשה כפי שהוצג קודם על ידי חבר הכנסת אמנון כהן, אנחנו ביקשנו להחיל הוראות של ממשל תאגידי גם ביחס לחברות ניהול תיקים. חברות ניהול תיקים ולא חברות אחרות המוסדרות על פי אותו חוק, למעשה חברות הייעוץ והמשווקים. גם אז לא על כל חברות ניהול התיקים כי רצינו לאזן בין עלות ותועלת, עלות ההסדרה הזאת בוודאי היא משמעותית. משכך, החלנו את זה רק על מנהלי התיקים הגדולים ביותר. תוכלו לראות בתוספת מהי חברה שנחשבת חברת ניהול תיקים לצורך החלת ההוראות האלה. בעצם יצרנו מבחן כפול ואמרנו שכדי שההוראות יחולו, צריך להתקיים לפחות אחד מאלה: או שיש הרבה מאוד לקוחות, קרי, למעלה מאלף לקוחות, או שיש גם מספר משמעותי של לקוחות אך נמוך מזה וקבענו אותו כ-51, אך אם היא מנהלת שווי נכסים מאוד מאוד גדול, חמישה מיליארד שקלים. אמרנו שכשמגיעים לשם, זאת מסה מספיק גדולה. כמות ניגודי העניינים הפוטנציאלית היא מספיק גדולה ומשכך נכון להחיל את אותן הוראות ממשל תאגידי והתאמות כמובן. אתם רואים שאלה אותן הוראות שקראנו קודם לכן אבל בהתאמה.


על מנת לסבר את האוזן. מתוך 176 חברות ניהול תיקים הפועלות היום, מהבחינה שלנו, מי שההסדרה תחול עליו, אלה למעשה 13 חברות בלבד. אמנם רק 13 חברות אבל הן מנהלות שבעים אחוזים משווי הנכסים המנוהל באופן כללי ולכן נראה לנו שמבחינת איזון האינטרסים זה בא באופן מיטבי בהצעה שהונחה כאן.

אני למעשה אחזור על טענה שהעליתי קודם. אם אנחנו לוקחים את התיקון, את החלק הראשון שלמעשה רובו נשאב מתיקון 15 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, למעשה התיקון שמקביל שחל לפי חוק הסדרת העיסוק, למעשה פעם ראשונה מוקרא ומוצג בפני חברות ניהול התיקים. ליתר דיוק, רובן לא ראו את זה. זאת הערה ראשונה. לכן כנראה אנחנו נביא את עיקר הערותינו לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.


הערה שנייה. יש כאן איזושהי טעות, ולדעתי טעות טכנית, שצריך לעמוד עליה. בתוספת החמישית, בעמוד האחרון, בסעיף בו נאמר שהיו לה מעל אלף לקוחות. מבדיקה שאנחנו ערכנו, לקוח ממוצע מנהל בערך 300 אלף שקלים ולכן אם מכפילים אלף כפול 300 אלף, יוצא כ-300 מיליון. כלומר, חברה לניהול תיקים שמנהלת 300 מיליון, נכנסת תחת החוק כי כתוב היה ועומד באחד משני התנאים. לכן צריך לעשות את זה ל-10,000 לקוחות, שזה מהווה ציבור.

למה? אמרנו שמבחן הגודל הוא או בגלל מסה מאוד גדולה של לקוחות, בלי קשר לשווי.

אלף זה לא מסה.

אז זה לא עניין של טעות אלא עניין של השקפת עולם. או בגלל שמספר הלקוחות הוא מאוד מאוד גדול או בגלל ששווי הנכסים הוא מאוד מאוד גדול.

למעשה יצא שטכנית גם חברה שמנהלת 300 מיליון שקלים, שלא תכננו בכלל שהיא תהיה תחת החוק הזה, נופלת תחת החוק. לכן לא יהיו 13 חברות שיפעלו לפי ממשל תאגידי אלא יהיו כאן בערך 176 חברות.

לא. ספרו את זה.

ספרנו גם את אלה.

גם את אלה שיש להם 300 מיליון ומעלה?

כן.

יש טיעונים חשובים. זאת קריאה ראשונה ואני מבקש לבחון את הדברים האלה לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש לבחון את כל ההערות שאתה מעלה וגם לגבי הערתך עכשיו. אנחנו לא רוצים לפגוע ולהוריד את הקטנים מהשוק. זאת לא המטרה. אתה תסביר לנו את הדברים ובינתיים אתם תבדקו את הדברים. לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית, בוודאי שהוועדה תיתן על זה את הדעת. לא יהיה כאן משהו שיהווה פגיעה קשה ואנחנו לא רוצים להעלים מישהו מהשוק. זאת לא מטרת החוק.

מאחר שהנושא שוב יעלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, אני מבקש אם אפשר לרשום כאן עכשיו 10,000 ואז נדון על המספר.

לא. כרגע אי אפשר.

נרשום בדברי ההסבר שהמדדים האלה ייבחנו.

אלף ומעלה, זה לא 13 חברות בשוק אלא הרבה יותר.

הם טוענים שהם בדקו את זה.

אולי אתם תביאו מידע סטטיסטי אחר.

הנתונים מצויים אצלכם. אנחנו לא מחזיקים אותם. תפרסמו את הנתונים.

הם אומרים 13 חברות.

אם הנתונים נמצאים אצלנו, אתה מתווכח אתנו על הנתונים? אתה לא יודע אותם?

אני עושה סקר. לי אין את הנתונים כמו שיש לך. לך יש את הנתונים. לראשונה אני שומע על חמישה מיליארד, אבל מה זה חמישה מיליארד?

בדברי ההסבר היועצת המשפטית תכתוב שאנחנו נבחן את הסוגיה לאחר שתאמתו את הנתונים ביניכם.

בינתיים יש לנו נתונים רק של צד אחד. אם תביאו נתונים נגדיים, אפשר יהיה להתייחס אליהם.

הנתונים מוחזקים אצלם.

אם הוא אומר לך רק 13 חברות, איך אתה מתווכח אתו?

רק כדי לסבר את האוזן, מקור הנתונים הוא התעשייה עצמה. מנהלי התיקים.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

הערה אחת. לדעתי תיקון שיידרש בעקבות חוק ייעול הליכי אכיפה. בתוספת השנייה חלק א', בהפרות, יש פרסומים שמפרסמים הגורמים השונים בשוק. אחד הפרסומים הוא על ידי יועץ ואחד הוא על ידי משווק. בתוספת השנייה, חלק א', סעיף (1), בסוף הסעיף נרשם שלא תחול הפרה אם מסר בעל הרישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום. אין הוראה מקבילה בסעיף של המשווק, בהפרה של המשווק, סעיף 10 לאותה תוספת שכתוב לגבי משווק שפרסם בכלי התקשורת. לא מופיע למעט אם מסר, גם כן, אותו בעל רישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור.

על פניו זה עושה שכל.

אנחנו נצביע על הכול.

אם אפשר לשאול שאלה. לגבי הנתונים שטענתם שהשוק מדווח. השוק מדווח על סך נכסים ולא על מספר לקוחות. מאיפה מגיעים הנתונים?

אנחנו הפצנו פנייה ייעודית לחברות לניהול תיקים במסגרת שאלון שבו הן התבקשו למסור לידינו מגוון רחב יותר של נתונים שלא מיועד לפרסום. בין יתר הנתונים שקיבלנו, יש גם נתון על מספר לקוחות המנוהלים ובהסתמך על הנתונים האלה שקיבלנו הכנו וגיבשנו אותם.

יכול להיות שלא דיווחתם.

גם לגופו של עניין, המבחנים שנקבעו הם מבחנים שמבוססים על ההנחה שחברה שמנהלת למעלה מאלף לקוחות צריכה להתנהל בהתאם לכללים של ממשל תאגידי מהסוג הזה והעיקרון לפיו צריכה להיות הקבלה בין היקף נכסים מנוהל למספר לקוחות מנוהל הוא לא בהכרח תקף. יש כאן תחליפיות בין שני הקריטריונים.

אולי עוד מילה על הלקוחות. תשימו לב שההוראות של ממשל תאגידי אלה חלות על תאגידים מדווחים ושם מבחן הכניסה הוא 35 בעלי מניות. עדיין בין 35 לאלף יש מרווח מאוד גדול וגם מספר המעוניינים במשאל התאגידי, יש לו חשיבות ולא רק לכסף המנוהל.

אנחנו נצביע על החוק.

אנחנו מצביעים על הצעת חוק שיפור חובות ממשל תאגידי למנהלי קרנות ומנהלי תיקים, התשע"א-2011, הצעתם של חבר הכנסת אמנון כהן וחבריו.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה פה אחד

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה.

אני רוצה לומר תודה רבה לרשות לניירות ערך ולידידי שוני אלבק. לפרוטוקול אני שוב אומר שכבודו יבחן את הסוגיה להישאר ולהמשיך את העשייה למען הציבור ובינתיים לא לעשות לביתו אלא בעוד חמש שנים אנחנו נדאג לביתך.

אולי הוא יהיה חבר כנסת.

אולי. אני אמליץ לרב עובדיה יוסף שאתה תיכנס לרשימת ש"ס בבחירות הבאות.

אני שותק. פי מלא מים. אני מודה לידידי אמנון כהן.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30