הכנסת השמונה עשרה

PAGE
2
ועדת הכספים

17.5.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ג באייר התשע"א (17 במאי 2011), שעה 10:00

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון – פרסום תשקיף בעיתון), התשע"א-2010

הצעתם של חברי הכנסת ציון פיניאן, ראלב מג'אדלה, פניה קירשנבאום, שי חרמש, אמנון כהן, משה גפני וחיים אורון

חברי הוועדה: ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

זהבה גלאון

יצחק וקנין

שי חרמש

אחמד טיבי

אמנון כהן

ראלב מג'אדלה

פניה קירשנבאום

ליה שמטוב

רונית תירוש

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, משנה ליועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

דודו לביא, מנהל המחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

אורי קציר, דובר רשות לניירות ערך

שרון אופיר שטרית, מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

איגור איבניצקי, רואה חשבון, מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

עו"ד דורית גילת, היועצת המשפטית של המחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

שירז ענבר, מתמחה, רשות לניירות ערך

עו"ד דנה נויפלד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד מיכל שמואלי, רשות התאגידים, משרד המשפטים

ינון אנגל, משנה למנכ"ל ידיעות אחרונות

עו"ד חגי דורון, היועץ המשפטי, ידיעות אחרונות

איתן מדמון, מנכ"ל עיתון גלובס

מיקי ציביר, יו"ר איגוד מנהלי קרנות נאמנות

עו"ד עודד אופק, איגוד מנהלי קרנות נאמנות

עו"ד רונן סולומון, איגוד לשכות המסחר

עופר אקסלרוד, יו"ר איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

אמיר אדיבי, חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

מירב תורג'מן

ענת מימון

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון – פרסום תשקיף בעיתון), התשע"א-2010

ציון פיניאן, ראלב מג'אדלה, פניה קירשנבאום, שי חרמש, אמנון כהן, משה גפני וחיים אורון

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון – פרסום תשקיף בעיתון), התשע"א-2010, הצעתם של חברי הכנסת: ציון פיניאן, ראלב מג'אדלה, פניה קירשנבאום, שי חרמש, אמנון כהן, משה גפני.

במקום חיים אורון, אנחנו מוסיפים את זהבה גלאון.

מי היוזמים?

אחמד טיבי, ציון פיניאן, ראלב מג'אדלה, פניה קירשנבאום, שי חרמש, אמנון כהן, משה גפני וחיים אורון.

אחמד טיבי לא מופיע.

הוא הצטרף לעת הזאת.

אני מאפשר לחבר הכנסת אחמד טיבי להסביר את ההצעה. כאמור, ההצעה היא הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות.

אני נותן לך את הבמה.

על פי מצב הדברים שהיה עד היום, נדרש פרסום בעיתונות של התשקיף. דרישה זו שונתה לאחרונה כך שעיקר הפרסום נדרש מעתה באינטרנט. הצעת החוק האמורה נועדה להשיב את המצב לקדמותו כפי שהיה נהוג ממש עד לעת האחרונה ולהמשיך את הפרסום בעיתונות שהנו עדיין אמצעי ההפצה והפרסום הרחב והיעיל ביותר במדינת ישראל. זאת בערך גולת הכותרת של ההצעה.

עוד משפט אדוני. אנחנו המציעים. אדוני היושב ראש, אנחנו הצענו את הצעת החוק מאחר שבהחלטות האחרונות של רשות ניירות ערך המגמה הייתה שהשליטה והפרסום יהיה באינטרנט ואנחנו סברנו שעדיין אלה שמשקיעים בקרנות הנאמנות, עדיין מסתכלים בעיתונות הכתובה. לכן הפרסום צריך להיות גם בעיתונות הכתובה. זה לא במקום אלא גם באינטרנט וגם בעיתונות הכתובה. לכן האלמנט הזה שכבודו הציע ואנחנו הצטרפנו להצעת החוק, זה באמת לא להסתיר שום דבר, הכול יהיה שיקוף והציבור המשקיע, אם יש לו את היכולת להגיע לאינטרנט, הוא יגיע לאינטרנט, ואם אין לו את היכולת הזאת והוא עדיין לא בקיא ברזי האינטרנט, זה יהיה גם בעיתונות הכתובה כך שהוא יוכל לעקוב אחרי ההשקעות שלו בקרנות הנאמנות, כך שלא יהיה כאן מצב של הסתרה או מניעת אינפורמציה או אי זליגת אינפורמציה לאנשים שרוצים לעקוב אחרי הכסף שהם משקיעים בקרנות הנאמנות.

תודה. מישהו מחברי הכנסת היוזמים רוצה להתייחס?

מדובר בהצעה חיובית.

חרף העובדה שלא יזמת.


כמי ששותף להצעת החוק, אני לפחות רוצה לתת גילוי נאות כאן ולומר שאני לא מאמין שמי שלא יודע להשתמש באינטרנט משקיע בקרנות נאמנות על סמך תשקיף שהוא קורא בעיתון. אצלי זאת גם מגבלת ראייה, כי זה באותיות מאוד קטנות.

באינטרנט?

לא, באינטרנט הוא יכול להגדיל את הפונטים ואין בעיה. אני מדבר על העיתון. אני אומר שאם זה חלק מסיוע במערכת של עיתונות ציבורית רחבה, זה אולי נימוק שצריך להוביל את זה אבל אני לא בטוח שהשקיפות באה דרך תשקיף בעיתון. אני לא מאמין שמישהו קונה קרנות נאמנות על סמך תשקיף בעיתון, ואם זה כך – זה נראה לי מאוד מאוד מוזר.

למה? לחרדים אסור להשתמש באינטרנט. החרדים מבינים את התשקיף אבל אסור להם להשתמש באינטרנט.

החרדים שמשקיעים לא קוראים לא באינטרנט ולא בעיתון.

למה לא קוראים? קוראים.

אני לא נגד החוק ואני גם בין יוזמיו, אבל אני אומר כאן בגילוי הכי נאות שאפשר.

בגילוי נאות אני אומר לך שיש ציבור שהוא לא משתמש באינטרנט ורוצה לעקוב אחרי השקעותיו, ואת זה הוא יכול לעשות באמצעות העיתונות הכתובה.

הבעיה המרכזית שלו, זאת הכריכה הקדמית של קרן הנאמנות. עזבו את השטויות האלה.

כל אחד מייצג את הציבור שלו.

אני אומר שוב שאני חושב שצריך לסייע לעיתונות הארצית ויש עיתונות שמסתייעת בדרכים אחרות והדברים ברורים וידועים. אם זאת תרומתנו הצנועה, דרך המערכת הזאת לתת סיוע בעניין הזה – ואני אומר בגילוי הכי נאות – בסדר.


אני חתום על הצעת החוק ואני רוצה לומר גם מה המניע. המניע הוא לא גילוי נאות, המניע הוא לא שהכריכה הקדמית משכנעת אנשים להשקיע או לא להשקיע. עצם העובדה שיש כריכה פנימית כבר בעצם מגדיר את הצעת הכוונה. ניירות בקרנות נאמנות לא קונים דרך כריכה קדמית. אם יש כאן איזשהו סיוע עקיף כדי שתהיה עיתונות יותר רחבה, שלא תלויה רק בספונסרים גדולים, זאת תרומתי הצנועה לעניין, אבל את הגילוי הנאות היה נחוץ לומר כאן בצורה ישירה.

תודה רבה. חבר הכנסת ראלב מג'אדלה.

לסוף דבריו של חבר הכנסת שי חרמש. מה שאתה אומר, זה נכון אבל זה רק מחזק את הצעת החוק. אני רוצה לגלות לך שיש משקיעים בני שישים פלוס, וגם בגילאי שבעים, שאין להם גישה לאינטרנט היום.

אז הם צריכים את הכריכה הקדמית.

לא הפרעתי לך. יתכן שבעוד עשר שנים באמת לא יהיה משקיע אחד שלא תהיה לו גישה לאינטרנט והדברים ישתנו. נכון לעכשיו, הצעת החוק שלנו היא ראויה, נכונה, טובה, במקום וצריך לקדם אותה.

עוד מישהו מחברי הכנסת? שוני, בבקשה.

אני מבקש להשיב לאחר שאיגוד הקרנות יאמר את דברו.

אני רוצה לחזק את דבריו של שי חרמש. אני באמת חושבת שיש כאן באופן מוסתר אולי, אבל צריך להעלות את זה על השולחן, ניסיון לעזור לעיתונות הכתובה. אני מאוד מאוד מאוד מצדדת בעיתונות הכתובה. אני לא מאלה שקוראות ספר באינטרנט. אני אומרת בגלוי שאם זה מסייע להם תקציבית וכספית להמשיך ולממן הוצאת עיתונים – והרי לא רוצים לסמוך רק על עיתון שניתן חינם – אני חושבת שצריך לסייע גם בדרך הזאת וצריך לומר את זה באופן גלוי.

תודה. איגוד הקרנות.

כאיגוד אנחנו שמחים שסוף כל סוף ההסבר האמיתי להצעת החוק עולה על השולחן כי עד כה הוא לא הופיע בנוסח הצעת החוק. אני רוצה להמשיך את דבריו של חבר הכנסת חרמש. אני רוצה גם שיבינו מה בעצם עומד להתפרסם. אם אתם מתייחסים לגברת כהן מחדרה כמשקיעה ביחידת של קרנות נאמנות.

למה לא מר כהן?

מר וגברת כהן מחדרה.

משפחת כהן מחדרה.

למה כהן? מה יש לכם נגד כוהנים?

למה חדרה?

מר כהן שעכשיו עומד לקרוא בעיתון את כריכת התשקיף, כל הנתונים הרלוונטיים שהוא או היא יכלו להבין כמו השקעות עיקריות, כמו התשואה של הקרן שמופיעה לפחות במספרים, ונניח שאותו אדם פשוט יכול איכשהו להבין את המספרים, השקעות חשיפות, כל הנתונים האלה בכלל לא מופיעים על הכריכה. מה שימצאו מר וגברת כהן מחדרה זה את החשיפה בקרן לאגרות חוב שלא תפחת מ-75 אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן ודירוג איגרות החוב יהיה טריפל B מינוס או טריפל B פלוס. מה הגברת כהן מחדרה מבינה בזה? אינני יודע.

תשאל מה רונית תירוש תבין מזה.

רונית מבינה. ראינו בחוק הקודם שהיא מבינה.

מה הם גורמי הסיכון והדיסקליימר שמופיע לצד גורמי הסיכון? כל הנתונים האלה, הסיווג לכותרות משנה, כותרות מאפיינות ראשיות, הם בכלל לא יבינו מה הם קוראים בכריכה. ככל שהיה טיעון שהנתונים הרלוונטיים שהם בכלל יכולים להבין מופיעים שם, הם כבר לא מופיעים ולהבנתנו זה משמיט את הקרקע מתחת לטיעון הזה.


שאלה היא האם סיוע לעיתונות הכתובה צריך לבוא על חשבון כיסו של גוף אחר. האם קניינו של אחד צריך לבוא על חשבון קניינו של אחר. אני לא בטוח. פגיעה בזכות הקניין של מישהו אחר רק כדי לקדם את הקניין הפרטי של גוף אחר.

זה לא רק סיוע לתקשורת אלא זה סיוע גם למשקיעים עצמם.

אני מתייחס לטיעון שהועלה כאן, שזה יסייע לעיתונות הכתובה. אנחנו טוענים דרך אגב – ועוד שנייה אני גם אסביר לכם מדוע אנחנו חושבים כך ---

אני מבקש בקצרה, כי יש לנו עוד דיון.

אגב, אנחנו שלחנו מכתב מקדים.

קיבלנו את המכתב.

למרות שהבנו ממנהל הוועדה שזה לא התקבל.

קיבלתי את זה למייל שלי.

לדעתנו קידום העניינים של העיתונות הכתובה לא צריך לבוא על חשבון איגוד מנהלי הקרנות, ואם כבר נכנסים לכיוון חשיבתי או לטענה שזה דבר נכון לעשות, מדוע לא לעשות את זה על חשבונם של כל הגופים המקבילים למנהלי הקרנות? למה לא על כל התאגידים המדווחים? למה לא על כל התאגידים הציבוריים? כאן התאגידים המדווחים נדרשים היום לפרסם מודעה על דרך ההפניה. כל שינוי חקיקה שחל היום, צמצם את הוראות הפרסום של מודעות בעיתונים לדרך של הפניה.

אין לי בעיה להרחיב.

מצאו שחברי איגוד מנהלי הקרנות, יש להם כנראה כיס עמוק יותר משל העיתונות הכתובה. אינני יודע איך הם הגיעו למסקנה הזאת, והיא גם לא מקובלת.

אתם לא לוקחים עמלות? אתם תורידו עמלות אם תעברו לאינטרנט?

לא. לא צריך להתחייב.

אני שואלת אם תורידו עמלות אם תעברו לאינטרנט. אם תבטיח שתורידו עמלות, אני אשקול את זה.

אני לא יודע למה יש כאן איזושהי חשיבה שהעמלות הן כל כך גבוהות.

כי דיברת על זכות קניין, על חשבון, כאילו גרענו מהרווחים שלכם. אם אנחנו לא גורעים, זה בסדר.

אתם לא גורעים מהרווחים.


אני רוצה להתייחס לכמה היבטים שחשוב שחברי הכנסת ידעו לפני שהם באים לאשר את הצעת החוק.


אנחנו בדעה אמיתית שהצעת החוק הזאת אינה חוקתית. היא פוגעת בזכויות קניין, היא פוגעת בעיקרון של השוויון וכל אלה זכויות חוקתיות על חוקיות שהן גוברות על זכויות חוקיות רגילות.

מדוע לא אמרתם את הדברים האלה לפני שנתיים? כך היה לפני שנתיים.

שמו מודעות בעיתונים?

כן.

זה היה המצב לפני התיקון.

זה מצב לפני התיקון והיום אנחנו במצב אחר. אנחנו במצב קיים. יש גם סופיות והסתמכות של גופים שונים על מצב קיים. המצב הזה אינו נדרש עוד. הייתה חשיבה לאורך שנים האם עוד נדרש הפרסום בעיתונים, אבל מרגע שהגיעו למסקנה שאין צורך בפרסום בעיתונים, אין בו צורך.

איך זה הגיעו למסקנה?

מי הגיע למסקנה?

מיד אני אומר. צריך להבין שעכשיו המצב שאתם מבקשים להשיב לקדמותו, הוא על פני מצב קיים. לצורך העניין, אם תעשו השוואה שנייה לספרה המשפטית, לא ניתן בדרך כלל לשנות מעשה עשוי ולחזור ממנו. ברור שאתם כמחוקקים רשאים, אבל צריך להבין שאתם מצויים במקום שבו כרגע יש הסתמכות של המנהלים על מצב קיים שמפרסמים רק את הכריכה. צריך גם להבין את הטיעונים שבבסיס ההצעה שלכם. הרי אנחנו יודעים שזה לא רק הגילוי הנאות, אם בכלל, לאותם אנשי כהן מחדרה.


אני רוצה לומר מי הוא הגוף שמצא לנכון לומר שאין לו צורך של פרסום תשקיף בעיתון. רשות ניירות ערך. רשות ניירות ערך, בעמדה שהיא הגישה למליאת הרשות, ציינה במפורש. רשות ניירות ערך אמרה באופן מפורש בדיונים שהיו לה והתפרסמו והם ידועים לחברי הכנסת שלא התייחסו אליהם: "נערכה בחינה מחודשת של היקף הפרסום הנדרש בעיתונים וצורתו". לא אנחנו אמרנו אלא רשות ניירות ערך שהיא הגוף המתאים לבחון באמת מה ההגנה הנדרשת למשקיעים. היא הגוף והיא אומרת: "בחינה זו העלתה כי ניתן לשנות את דרישות הפרסום בעיתון בהיקפן דאז – אני מתמצת את הדברים – ועדיין לשמור את ההגנה הנדרשת על ציבור המשקיעים. משנה תוקף ניתן לדברים אלה לנוכח קיומו של הדיווח האלקטרוני באמצעות המגנה. מהלך זה נעשה – אני מתמצת את הדברים וקופץ מלים – ליצור אחידות ובהירות בעניין הפרסום בעיתונים". אחידות ובהירות בעניין הפרסום בעיתונים, זה בגלל שגופים אחרים לא נדרשים לעשות את זה אלא רק אותם מנהלי קרנות. מה בין אותה חברה ציבורית שמשקיעה בנפט וגז ושמה על כריכת התשקיף באותיות קידוש לבנה?

אני מבקש לסיים. תמצת בדקה.

אדוני, אני נוגע בעיקרים. מה לעשות שיש הרבה דברים.

תמצת בדקה.

תאגיד ציבורי שמפרסם על כריכת התשקיף שלו שהוא משקיע בנפט וגז או מפרסם שיש לו הערת עסק חי על גבי כריכת התשקיף, לא נדרש לפרסם את התשקיף בעיתון. הוא מפרסם אותו על דרך ההפניה. מה בין אותו תאגיד שהציבור משקיע בחוב שלו לצורך העניין והתאגיד צריך להשיב לו את החוב והוא לא נדרש לפרסם את התשקיף בעיתון, שלבטח אם מישהו היה צריך לפרסם את זה בעיתון, זה התאגיד הציבורי. מה בין התאגיד הציבורי הזה למנהל קרן ולאותם אנשי כהן מחדרה שיצטרכו לקרוא משהו ולא יבינו אותו בכריכה?


לתשומת לבכם ולחשיבה שלכם עוד דבר אחד. אנחנו כל הזמן מתייחסים לאותם אנשי כהן מחדרה. הפרסום בעיתון הוא לצורך העניין בעיתון דה מרקר, אני סתם נותן דוגמאות של עיתונים, כלכליסט, גלובס. האם למישהו כאן יש ספק שהאנשים האלה לא קוראים את העיתונים אלה ולא קונים אותם? אותם אנשים פשוטים שאנחנו מתייחסים אליהם, ממילא אין להם נגישות לעיתונים האלה כדי לקרוא את הכריכה של התשקיף, כך שגם הטיעון הזה הוא לא רלוונטי לצורך העניין.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול אותו שאלה. הוא העלה טיעונים ראויים ואני רוצה לומר משהו. עזוב עכשיו את העזרה התקציבית לעיתונים. אני אומרת לך מבחינת נוחות ונגישות. אני מסתכלת פרקטית על העניין. הרבה יותר נוח לי כמי שקוראת את העיתון, בו זמנית אני עולה על תשקיף, מסתכלת, אולי גוזרת, חותכת, לוקחת אתי, בודקת. זה בניגוד למצב שאני קראתי, עכשיו יש לי הפניה, עכשיו אני אלך לאינטרנט, עכשיו אני אדפיס וכולי. יש לזה מחיר, נכון, אבל לי זה הרבה יותר נוח.

הוא העלה טיעונים חשובים. אני חושב, אדוני היושב ראש, שאנחנו כרגע נמצאים בתהליך של הכנה לקריאה ראשונה. הוא העלה סוגיות חשובות, נושא אחידות ובהירות, וגם את הנושא של הרחבה לתאגידים נוספים. אני חושב, המחלקה המשפטית, שצריך לבדוק את הנושא הזה כי יכול להיות שנעשה הרחבה אחרי קריאה ראשונה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

שוני.

אני אתייחס לפחות מההיבט של רשות ניירות ערך, אני גם דיברתי בשם רשות ניירות ערך כאן לפני חצי שנה כאשר התקיים דיון נושא לגבי הנושא של תאגידים ציבוריים. העמדה של הרשות לא השתנתה. אנחנו עושים רגולציה. התכלית של העבודה של הרשות היא הגנה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. אנחנו לא שוקלים את שיקולי המקרו-עיתונות למיניהם וזה לא באג'נדה שלנו ולא בסמכות שלנו.


לגבי הסמכות שלנו, לגבי האחריות שלנו, כאשר מדובר על הגנה על ציבור המשקיעים בניירות ערך, עמדתנו היא כפי שהובאה על ידי עמדת מליאת רשות ניירות ערך, שיש לצמצם את הפרסום בעיתונים לאור העובדה שהעלות של הדבר הזה היא קטנה מהתועלת. כשאנחנו עושים רגולציה, אלה הדברים שצריכים להשפיע עלינו.


לכן זאת הייתה העמדה שלנו. אני יודע שהיום הצעת החוק הממשלתית קיבלה את זה. אני לא מתנגד מכיוון שיש לי החלטת ממשלה, אבל אני חייב להבהיר שמה שצוטט כאן כהחלטות מליאת רשות ניירות ערך, הן לא שונו ואלה ההחלטות המחייבות מבחינת הרשות.

תודה רבה. משרד המשפטים. אתם לא מתנגדים.

יש תמיכת ממשלה. יש החלטת ועדת שרים..

ינון אנגל.

אין לי מה להוסיף. תודה.

איתן מדמון.

אין לי מה להוסיף.

בבקשה, תקריאי את הצעת החוק.

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון – פרסום תשקיף בעיתון), התשע"א-2011

1.
תיקון סעיף 31

בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, בסעיף 31, בסעיף קטן (ב), אחרי "ליחידות המוצעות", יבוא "הודעה כאמור תכלול את כריכתו הקדמית של התשקיף", ובסופו יבוא "לעניין זה, "כריכתו הקדמית של התשקיף" – כמשמעותה בתקנות שהותקנו לפי סעיפים 26(א) ו-(ג) ו-131(א)".


אני אוסיף ואומר שאני אכניס לפי דרישתו של חבר הכנסת אמנון כהן איזושהי פסקה בדברי ההסבר שאומרת לגבי הרחבת הצעת החוק, תחולת הצעת החוק לגבי גופים נוספים לעניין חובת הפרסום, תיבחן לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

בסדר.


אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה


הצעת החוק אושרה להכנה לקריאה ראשונה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25