הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
11
ועדת הכלכלה

16/05/2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 506

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני י"ב באייר תשע"א (16 במאי 2011), שעה: 10:00

תקנות הגז (בטיחות ורישוי)(רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ)(תיקון), התשע"א-


2010

חברי הוועדה: חמד עמאר – מ"מ היו"ר

גל נוי אפרת – הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות

זיו אטיאס – מנהל גפ"מ, מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות

שמעון בן שלמה – סגן מנהל אגף לפיקוח ובטיחות, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד איילת זלדין – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יצחק קמחי – אגף משקולות ומידות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אמיל מלול – מנהל תחום נושאים פדגוגים הכשרה מקצועית, משרד התעשייה, המסחר

והתעסוקה

עדנה הראל – משרד המשפטים

אבי אשכנזי – מנכ"ל אמגזית פ.ק. בע"מ

עו"ד שלום בחרי – יועץ משפטי, חברת אמישראגז

אמנון בן ארצי - ראש אגף הנדסה, חברת דורגז

גבי כספי – ראש אגף רכש מיחשוב ובטיחות, חברת דורגז

ישראל אביטן – סמנכ"ל גז יגל

חיים קרטן – רע"ן הנדסה, חברת סופרגז

מיכל שמואלי – רשות התאגידים

ליאור רותם – דובר ועדת הכלכלה

איתי עצמון




רן סלבצקי

לאה ורון

אושרה עצידה

תקנות הגז (בטיחות ורישוי)(רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ)(תיקון), התשע"א-2010

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום אישור תקנות הגז (בטיחות ורישוי)(רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ)(תיקון), התשע"א-2010. אבקש מנציג משרד התשתיות לקרוא את מכתב השר, ולאחר מכן נעבור להקראה ולאישור התקנות.

שמי גל נוי אפרת, ואני מהלשכה המשפטית במשרד התשתיות הלאומית.


התקנות שבנדון מותקנות בידי שר התשתיות הלאומיות בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, והן טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

עיקרי התיקון המוצע הינם הוספת עבודות גפ"מ שאינן דורשות רישיון לעסוק בעבודות גפ"מ מאת מנהל ענייני בטיחות הגז, ותיקון הוראת המעבר, כמפורט להלן.
תקנה 3 לתקנות המקוריות קובעת רשימה של עבודות גפ"מ שאינן טעונות רישיון מאת מנהל ענייני בטיחות הגז. מוצע, להוסיף לרשימה זו אימות דיוק לעניין מתקן לתדלוק רכב בגפ"מ ונטילת דגימת גפ"מ לצורך בדיקת התאמתו לתקן. כן מוצע לקבוע כי אימות דיוק לעניין מתקן לתדלוק רכב בגפ"מ, טעון הכשרה והסמכה על-ידי המפקח על המשקלות והמידות, וכי נטילת דגימת גפ"מ טעונה הכשרה והסמכה על-ידי מעבדה מוסמכת, ותיעשה בנוכחות מתקין גפ"מ רמה 2.
התיקון העיקרי השני המוצע הוא תיקון של הוראת המעבר. בהתאם לתקנה 5 לתקנות המקוריות אחד מהתנאים לקבלת רישיון מתכנן גפ"מ או מתכנן גפ"מ בכיר, לפי העניין, הוא היות מבקש הרישיון מהנדס באחד מהתחומים המקצועיים שנקבעו בתקנה. לאור פניות שנתקבלו במשרד, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה המנהל יוסמך להעניק רישיון מתכנן גפ"מ או מתכנן גפ"מ בכיר שיוגבל לעיסוק בעבודות גפ"מ במתקני גפ"מ שקיבולם המרבי הכולל אינו עולה על 150 טון, לפי העניין, להנדסאי שערב תחילת התקנות העיקריות היה מתקין גפ"מ רמה 2, ואשר עסק בתחום תכנון מתקני גפ"מ במשך 5 או 10 שנים, לפי העניין.
שר התעשייה המסחר והתעסוקה נתן הסכמתו להתקנת התקנות שבנדון, ואנחנו נודה בעד אישור ועדת הכלכלה לתיקון המוצע.

תודה רבה. אם יש הערות למכתב השר והערות כללית לתקנות, אנחנו נתחיל בהערות כלליות ולאחר מכן ניכנס לגוף התקנות. אם אין הערות אנחנו מתחילים בהקראה, בבקשה.

"תקנות הגז בטיחות ורישוי, רישוי עוסקים בעבודות גפ"מ (תיקון), התשע"א-2011

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9, 15(א), 29 ו-30 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 (להלן- החוק), בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1 - 1. בתקנה 1 לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו-2006 (להלן - התקנות העיקריות) -
(1) בהגדרה "אישור התמחות", בסופה יבוא "הכולל את פרטי המאמן וכן את תחום ההתמחות";
(2) בהגדרה "מכל מיטלטל", המילים "או תקן ישראלי 1493" – יימחקו;".

כאן אנחנו מבקשים להוסיף סעיף קטן (3) שלא נכלל בהצעה שהועברה לוועדה, ובעקבות הערות הייעוץ המשפטי אנחנו מבקשים להוסיף אותו. אחרי הגדרה "מכל מיטלטל" יבוא: מעבדה מוסמכת כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1977, שהוסמכה לבצע בדיקות של דגימות גפ"מ.

(4) בהגדרה "ת"י", פסקה (3) - תימחק;"
(4) הופך ל-(5). "(5) אחרי ההגדרה "מערכת גפ"מ מרכזית" יבוא:
""המפקח על משקלות ומידות" – כמשמעותו בפקודת המשקלות והמידות (להלן- פקודת המשקלות והמידות) ".

תודה. קודם כל, תסבירי את הסעיף, ולאחר מכן נעבור להערות – אם ישנן.

אוקיי. בסוף ההגדרה "אישור התמחות", אנחנו מבקשים לקבוע שאישור ההתמחות כולל גם פרטים של המאמן שהעביר את ההתמחות לאותו עוסק, וגם את תחום ההתמחות שזה סעיף סטנדרטי שנכלל היום בסעיפי רישוי שכוללים חובה של התמחות.

בהגדרה "מכל מיטלטל" אנחנו מבקשים למחוק את המילים: "תקן ישראל 1493". העניין של תקן 1493 הוא במכלים בקיבולת גדולה, מ-110 עד 460 ליטרים. למכלים כאלה מתייחסים בשנים האחרונות לא כמכלים מיטלטלים. בהתאם לתיקון של ההגדרה "מכל מיטלטל" בתקן ישראלי 158 חלק 1 ההפניה בהגדרה של מכל מיטלטל כיום היא רק לתקן 70, ולא לתקן 1493 שמכוון למכלים גדולים יותר.

זאת אומרת, בהגדרה של "מכל מיטלטל" לא תהיה הפניה לתקן ישראלי.

נכון, תיוותר אך ורק הפנייה לתקן ישראל 70 כשתקן ישראלי 70 חל על מכלים בקיבולת של עד 110 ליטר מים, ותקן 1493, כפי שציינתי, חל על מכלים גדולים מ-110 עד 460 ליטרים כשגורמי המקצוע במשרדנו סבורים שלמכלים בגודל כזה לא נכון להתייחס כאל מכל מיטלטל.

האם יש תקן מסוים לנושא הזה? עד 110?

כן, תקן 70. הוא תקן שהוכרז על-ידי שר התמ"ת כתקן רשמי, וגם כיום יש הפניה בתקנות העיקריות לתקן הזה.

הערות לסעיף? אין הערות לסעיף. אני מאשר את תקנה 1.

אנחנו ממשיכים לסעיף 2 - תיקון תקנה 3.

"תיקון תקנה 3 –

בתקנה 3 לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (א), בסופה יבוא:

"(7) לעניין מתקן לתדלוק רכב בגפ"מ - אימות דיוק, אימות דיוק מחדש וביקורת, כהגדרתם בפקודת המשקלות והמידות ואישור דגם כמשמעותו בתקנות המשקלות והמידות, התשכ"ג-1963;
(8) נטילת דגימת גפ"מ."

אני עו"ד איילת זלדין ממשרד התמ"ת. אני מבינה שנמחקו עכשיו המילים: "לצורך בדיקת התאמתו לתקן". אנחנו מציעים ללכת לנוסח שאושר לפני שלושה שבועות בתקנות מקורות אנרגיה. זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלים, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות.

כלומר, מה שאת מציעה הוא להשאיר לצורך בדיקת התאמתו לתקן. אבל, לפרט.

איפה הציבור יכול לעיין בתקן.

האם תוכלי לחזור על התוספת לגבי התקן?

כן. לצורך בדיקתו והתאמתו לתקן לפי חוק התקנים שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים. סליחה, תקן כתוקפו מזמן לזמן.

איזה תקן? תקן רשמי?

זה תקן לא רשמי. אנחנו מאמצים תקנים לא רשמיים.

האם זה לא משהו שפניתם למשרד וביקשתם לכלול? הרי התקנות הן בהסכמה.

היה כתוב, וכרגע הורידו את זה. כשבאתי לדיון שמעתי שזה ירד. בתיקון תקנה 3 היא הקריאה כרגע את תקנה קטנה (8). היה כתוב בנוסח שהוגש היום לוועדה, שאושר על-ידינו: "נטילת דגימת גפ"מ לצורך בדיקת התאמתו לתקן". כשהגעתי לדיון נמסר לי על-ידי עו"ד גל נוי שהיא הולכת עכשיו למחוק את המילים: "לצורך בדיקת התאמתו לתקן". כרגע זה נודע לי. לכן, אני מציעה במקום למחוק את המילים "לצורך בדיקת התאמתו לתקן", מכיוון שזה לא תקן רשמי, אבל זה תקן ואנחנו מאמצים תקנים והופכים אותם למחייבים בחקיקת משנה כבר הרבה - - -

את אומרת את זה כעובדה. אבל, יש עם זה בעייתיות. יש בעייתיות מבחינת נגישות הציבור לתקנים האלה. זה נושא שגם כרגע נדון בבית משפט העליון.

זה נדון בהקשר של זכויות יוצרים.

נכון, ולגבי פרסום תקן ונגישות הציבור לתקנים האלה.

והתשלום עבורם.

לכן, אני מציעה שבתוך ההגדרה יהיה כתוב בדיוק איפה התקן נגיש. הוא יהיה נגיש. הוא יועמד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים, והוא גם יפורסם באתר האינטרנט של משרד התשתיות. אני גם אומרת שהבנתי שזה הנוסח שאושר לפני שלושה שבועות בתקנות מקורות אנרגיה בוועדה הזו.

מה רע בנוסח: "נטילת דגימת גפ"מ"?

לפי מה? לצורך מה נטילת דגימת גפ"מ? הרי הרעיון הוא שנותנים את דגימת גפ"מ לצורך בדיקת התאמתו לתקן. אם זה הדבר שרוצים להגיד אז צריך להגיד אותו. במקום להוריד אותו להגיד איפה אפשר לראות את התקן.

אבל, התיקון שלך לא פותר את הקושי שיש בהפניה לתקנים לא רשמיים, מכיוון שגם כיום אפשר לעיין בתקנים האלה. הבעיה היא שהם לא נגישים לציבור, למשל, באתר האינטרנט.

התיקון שלי הוא שהוא יהיה באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות. התקן יפורסם.

לא, התקן עצמו לא יהיה – ההפניה.

ההפניה לתקן תהיה, אנחנו לא מפרסמים את התקנים עצמם. אסור לנו לפרסם את התקנים.

אני לא מבינה. אז מה עשיתם בתקנות מקורות אנרגיה?

- - -את ההפניה לתקן באתר האינטרנט של המשרד.

מהי עמדת משרד התשתיות בנושא?

בהצעה שהעברנו לאישור הוועדה כתבנו: "לצורך בדיקת התאמת לתקן". בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה השמטנו את ארבע המילים האחרונות, ומבחינתנו אין מניעה להשאיר את המילים: "נטילת דגימת גפ"מ" בלי הסיפא, ולהבהיר לפרוטוקול שדגימת הגפ"מ נלקחת לצורך בדיקת התאמתו לתקן.

שמי עדנה הראל ואני ממשרד המשפטים. אני מטפלת בענייני תקינה. בין השאר, בתפר הזה בין התקינה במשרדים השונים.


אנחנו מכירים היטב את רגישות הוועדה בעניין התקינה. אני לא בטוחה שזה המקרה. זה לא מקרה שחייב להיות מוזכר התקן, ולא מקרה שהרגישות הזאת רלוונטית, מכיוון שבדיקת ההתאמה לתקן זה המעשה שהמינהל עושה. ההבהרה שזה המעשה שהמינהל עושה, והוא משלם עבור התקן היא מעשה מינהלי ראוי שיובהר מה המינהל רוצה לעשות. אבל, אם הוועדה עומדת על זה שלא יהיה כתוב בתקנות שזה מה שהמינהל עושה אז אפשר לוותר על זה. אני רק חושבת שזה לא מסוג הדברים שאליהם כיוונה הוועדה כשהוועדה ראתה קושי עם אזכור תקנים בחקיקה.

בסדר גמור, תודה. למחוק את המילים. נמשיך.

"(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)-
(1) עבודת גפ"מ כמפורט בפסקאות (1) עד (5) טעונה הכשרה והסמכה על-ידי ספק הגז שבמסגרת עיסוקו היא נעשית, על-פי נהלים כתובים שלו;
(2) עבודת גפ"מ כמפורט בפסקה (7) טעונה הכשרה והסמכה על-ידי המפקח על המשקלות והמידות;"
ב-(3) יש שינוי קטן בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה. "(3) עבודת גפ"מ כמפורט בפסקה (8) טעונה הכשרה והסמכה על-ידי מעבדה מוסמכת, ותיעשה בנוכחות מתקין גפ"מ רמה 2 לפחות.", וההגדרה של "מעבדה מוסמכת" תיווסף לתיקון של תקנה 1.

האם תוכלי ללכת צעד אחד אחורה ולהסביר לגבי סוגי העבודות שהוספתם כאן מה המצב כיום, מי מבצע היום את העבודות האלה?

לגבי העבודה הראשונה שאנחנו מבקשים להוסיף כעבודה שפטורה מרישיון וטעונה הכשרה והסמכה – אימות דיוק, אימות דיוק מחדש וביקורת לעניין מתקן לתדלוק רכב בגפ"מ כהגדרת המונחים האלה בפקודת המשקלות, ואני ארחיב. פקודת המשקלות והמידות מחייבת כי כל משקל, מידה, או מכונת שקילה יעברו בדיקה של אימות דיוק, אימות דיוק מחדש וביקורת, ויקבלו אישור אימות מהמפקח על המשקלות והמידות והסטנדרטים ממשרד התמ"ת שיושב לצידי. מתקן לתדלוק רכב בגפ"מ נכנס להגדרה של המונח מידה בפקודת המשקלות, ועל כן חוסה בצילה של הפקודה. בפועל, מבקרי משקלות ומידות שהוסמכו על-ידי המפקח על המשקלות והמידות במשרד התמ"ת שאלה הם עובדי מדינה של היחידה עצמה, הוסמכו לבדוק את הדיוק של המונה של מתקן לתדלוק רכב בגפ"מ כך שהוא לא יעלה על הסטייה המרבית המותרת.

מה הסטייה המרבית המותרת?

אין לי את זה כאן. אבל, זה טולרנסים שקבועים, פעילות שקבועה בתקנות, ומסתמכת על ארגון ה –OIML.

זה ידוע, בסדר.

לעניין העבודה השנייה שאנחנו מבקשים לפטור מרישיון, נטילת דגימת גפ"מ – כיום אחד מתפקידי עובדי מעבדות מוסמכות הוא ליטול דגימות של גפ"מ לצורך בדיקת התאמתו לתקנים, לשני סוגים של תקנים. אחד מהתקנים הוא תקן 1134 חלק 1 שקובע את הדרישות הכימיות של הגפ"מ למטרות כלליות, למעט גפ"מ לתחבורה. התקן השני הוא תקן 5202 שקובע את הדרישות הכימיות, ובין היתר קובע את הדרישות הכימיות לגפ"מ לתחבורה. עובדי המעבדות המוסמכות – אנחנו מבקשים להציע שבהכשרה והסמכה של המעבדה המוסמכת, ובנוכחות מתקין גפ"מ רמה 2 יהיו מוסמכים לבצע את דגימת הגפ"מ לצורך התאמתה לאחד מהתקנים הללו ללא שהם ידרשו לרישיון.

האם יש הערות לתיקון תקנה 3, סעיף 2? אין הערות. אני מאשר עם כל התיקונים שעליהם דובר.


אנחנו עוברים לתיקון תקנה 5.

"תיקון תקנה 5 - בתקנה 5(ב) לתקנות העיקריות, לפני "לפי תכנית בחינות" יבוא "בתום תקופת ההתמחות".


כאן אנחנו מבקשים להבהיר למען הסר ספק שלבחינות שנערכות באגף להכשרה במשרד התמ"ת ניתן לגשת אך ורק בתום תקופת ההתמחות שקבועה היום בתקנות.

מהי תקופת ההתמחות?

חצי שנה למתקין גפ"מ רמה 1, ומתקין גפ"מ רמה 2 נדרש לעבוד במשך שנתיים לפחות.

הערות? אין. אני מאשר. אנחנו עוברי לתיקון תקנה 6.

"תיקון תקנה 6

האמור בתקנה 6 לתקנות העיקריות יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממבקש הרישיון ומהמאמן ביאורים בקשר למסמכים שבתקנת משנה (א) ופרטים נוספים, בין בעל-פה ובין בכתב."

הסבר.

גם כאן אנחנו מבקשים לעדכן את התקנה לתקנות שקובעות רישוי בתחומים אחרים, ולקבוע שהמנהל רשאי לדרוש ביאורים ממבקש הרישיון שהמציא את המסמכים שקבועים היום בתקנה 6 בקשר לאותם מסמכים.

תקנה 6 בנוסחה מתחילה בזה שמי שמבקש רישיון יגיש למנהל בקשה בשני עותקים, ואליה הוא יצרף תעודות שונות.

אנחנו מבקשים להוסיף את תקנת משנה (ב) שתקבע שהמנהל רשאי לדרוש ממבקש הרישיון ומהמאמן ביאורים בקשר למסמכים שאותו מבקש רישיון המציא לפי תקנה 6, ופרטים נוספים בין בעל-פה ובין בכתב, כמו שמקובל בתקנות רישוי אחרות שדורשות התמחות.

האם זה צריך להיאמר מפורש בתקנות? האם זה לא ברור שאם המנהל מקבל בקשות הוא יכול לברר לגביהן?

אנחנו מבקשים לקבוע את זה כסעיף מפורש שלא יתעוררו שאלות לגבי סמכות המנהל.

זה בחוק היום. אני רק מסב את תשומת הלב שהיום בסעיף 10(ב) לחוק הגז (בטיחות ורישוי) המנהל רשאי לדרוש ממבקש רישיון, ספק גז, פרטים או מסמכים נוספים אם נראה לו כי הדבר דרוש בנסיבות העניין לצורך החלטה בבקשה. כלומר, אתם מתאימים כאן את הבקשה לרישיון. אני רק מציע להוסיף בתקנת משנה (ב) המוצעת: לצורך החלטה בבקשה. כלומר, להתאים את הנוסח לסעיף 10(ב) לחוק.

אנחנו מסכימים לתוספת.

הערות? אני מאשר עם התוספת שהוצעה על-ידי היועץ המשפטי.


אנחנו עוברים לתיקון תקנה 13.

"תיקון תקנה 13 - האמור בתקנה 13 לתקנות העיקריות יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) על אף האמור בתקנה 5(א)(3) ו-(4) –
(1) המנהל רשאי להעניק רישיון מתכנן גפ"מ למי שנוסף על התנאים המפורטים בסעיפים 15(א)(1) ו-(2) ו-(ב) לחוק, הגיש בקשה לפי תקנה 6, לא יאוחר מיום ג' בטבת התשע"ב (29 בדצמבר 2011), ונתקיימו לגביו כל אלה:
(א) ערב תחילתן של תקנות אלה היה מתקין גפ"מ רמה 2;
(ב) הוא עסק בתחום תכנון מיתקני גפ"מ לצריכה עצמית עם מאגר בקיבול מרבי כולל העולה על 10 טון או בתכנון מיתקני גפ"מ שלא לצריכה עצמית, במשך 5 שנים לפחות;
(ג) הוא הנדסאי הרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים המוסמכים המתנהל בידי האגף להכשרה, באחד מהתחומים המקצועיים המפורטים בתקנה 5(א);
(2) המנהל רשאי להעניק רישיון מתכנן גפ"מ בכיר שיוגבל לעיסוק בעבודות גפ"מ במיתקני גפ"מ שקיבולם המרבי הכולל אינו עולה על 150 טון, למי שנוסף על התנאים המפורטים בסעיפים 15(א)(1) ו-(2) ו-(ב) לחוק, הגיש בקשה לפי תקנה 6, לא יאוחר מיום ג' בטבת התשע"ב (29 בדצמבר 2011), ונתקיימו לגביו כל אלה:
(א) ערב תחילתן של תקנות אלה היה מתקין גפ"מ רמה 2;
(ב) הוא עסק בתחום תכנון מיתקני גפ"מ לצריכה עצמית בקיבול מרבי כולל העולה על 20 טון או בתכנון מיתקני גפ"מ שלא לצריכה עצמית בקיבול מרבי כולל העולה על 10 טון, במשך 10 שנים לפחות;
(ג) הוא הנדסאי הרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים המוסמכים המתנהל בידי האגף להכשרה, באחד מהתחומים המקצועיים המפורטים בתקנה 5(א)(3)."

האם תוכלי להסביר, בבקשה, מה הרקע להוספת הוראת המעבר?

וגם לומר לוועדה בכמה אנשים, להערכתכם, מדובר.

הרקע לתוספת המוצעת על-ידינו הן פניות שנתקבלו במשרד אחרי שהתקנות העיקריות כבר הותקנו. בפניות האלה הועלתה סוגיה שלא התעוררה ככל הנראה ערב התקנת התקנות, וגם בדיון בוועדת הכלכלה לאישור התקנות, לפחות כפי שמשתקף מהפרוטוקולים של אותם דיונים. אלינו הגיעו פניות מאת אדם אחד שבהמשך הגיש גם עתירה לבג"ץ כנגד אי תיקון התקנות בעניין הזה, אם כי יודגש שהתיקון הזה הוצע על ידינו בעקבות הפניות שלו, והופץ להערות הציבור זמן רב לפני שהוגשה העתירה. באותן פניות צוין כי התקנות אינן קובעות הוראות מעבר לעניין הנדסאי שהוא לא מהנדס, ועסק במשך תקופה ארוכה ערב תחילת התקנות המקוריות בעיסוק שדורש היום רישיון של מתכנון גפ"מ או מתכנן גפ"מ בכיר.

זאת אומרת שהמשרד מצא לנכון, כמו במקרים רבים אחרים, לקבוע הוראות מעבר לגבי מתכנן גפ"מ ומתכנן גפ"מ בכיר.

כן. ערב תחילת התקנות העיקריות היו שתי דרגות של רישוי: מתקין גז רמה 1, ומתקין גז רמה 2.

זה לא היה רישוי, זו היתה תעודה.

לא רישוי, זו היתה הסמכת תעודה מאגף להכשרה במשרד התמ"ת. כשהתקנות האלה הותקנו ב-2006 לראשונה נדרש שמי שעוסק בתכנון שעד אז אלו עבודות שחסו תחת צילה של תעודה של מתקין גפ"מ רמה 2, לראשונה ב-2006 נדרש שמתכנן גפ"מ יהיה מהנדס בתואר שלו באחד מהתחומים שקבועים בתקנות. אני מניחה שלו אותן פניות היו מתקבלות במשרד ערב הגעת התקנות האלה לוועדה, היינו כבר כוללים אז את הוראת המעבר הזאת. מכל מקום, הפניות לא התקבלו בזמנו, אלא רק לאחר שהתקנות האלה הותקנו, והיום אנחנו מתקנים למעשה איזשהו חסר שהובא לתשומת ליבנו רק לאחר שהתקנות האלה אושרו ב-2006.

מה קבעה הוראת המעבר שהותקנה בזמנו ב-2006?

תקנה 13 לתקנות - הוראת המעבר בזמנו קבעה מי שערב תחילתן של תקנות אלה היה מתקין גפ"מ רמה 1 או מתקין גפ"מ רמה 2, רשאי לעסוק בעבודת גפ"מ במשך שנה מיום פרסומן, ובלבד שיגיש בקשה לפי תקנה 6 בתוך שישה חודשים מיום הפרסום.

כלומר, אפשרתם שנה של grace לאדם לעסוק בעבודות גפ"מ ללא רישיון, ובלבד שיגיש בקשה.

נכון. אבל, הוראת המעבר הזאת לא פוטרת את הצורך בתיקון שמוצע על-ידינו היום.

לא סתם שאלתי את זה. שאלתי זאת מאחר והניסיון שנדרש כדי לעמוד בהוראת המעבר שמוצעת כאן, כתבתם: משך חמש שנים לפחות, או עשר שנים לפחות לגבי מתכנן גפ"מ בכיר. השאלה היא האם חמש השנים האלה נספרות לפני יום התחילה או שאתם גם כוללים את אותה שנה שניתנת היום בהוראת המעבר בתקנה 13? זאת אומרת, השנה הזאת שניתן לעסוק ללא רישיון בעבודת גפ"מ. האם גם הניסיון שנספר באותה שנה יכול להיחשב לצורך חמש שנים או עשר שנים?

הכוונה היא לחמש שנים לפחות קודם תחילת התקנות המקוריות, כאשר לאור הוראת המעבר הקבועה בתקנה 13 יכול ששנה אחת מתוך החמש שנים שאנחנו מבקשים תהיה השנה שמיום פרסום התקנות העיקריות. ארבע שנים לפחות מתוך החמש שנים צריכות להיות ארבע שנים שלפני פרסום התקנות העיקריות מ-2006 - כלומר, מ-2002 עד 2006 – ושנה אחת אם המבקש יעמוד בתנאים של הוראת המעבר יכולה להיחשב השנה שמתחילת התקנות.

אני רוצה להבין. אתם מציעים להוסיף שמדובר על חמש שנים לפחות לפני יום התחילה, וגם עשר שנים לפחות לפני יום התחילה?

לדעתנו, לאור העובדה שממילא מיום תחילת התקנות האלה מי שאינו מהנדס לא היה רשאי לעסוק כמתכנן גפ"מ או כמתכנן גפ"מ בכיר, אין צורך להוסיף את התוספת: ערב תחילתן של התקנות. אבל, אם הוועדה מוצאת לנכון להוסיף את התוספת הזאת אז אין מניעה, מבחינתנו.

אני מסמיך את היועץ המשפטי לבדוק את הנושא.

אנחנו נבדוק את העניין. לגבי הבאה בחשבון של אותה שנה שניתן לעסוק בה בעבודת גפ"מ ללא רישיון – אם אתה עומד באמת בתנאי הוראת המעבר כנוסחה היום, אז צריך למעשה לקבוע הוראה מיוחדת, ולומר שלעניין התקופות המנויות בתקנת משנה(ב)(1)(ב) ו-(ב)(2)(ב) ניתן להביא בחשבון גם שנה שחלפה מיום פרסומן של תקנות אלה, ובלבד שהתקיימו במבקש הרישיון התנאים המפורטים בתקנה 13 כנוסחה היום.

מבחינתנו, אפשר להוסיף את זה, אם כי מתקין רמה 2 שהוא לא מהנדס, הוא לא עומד למעשה בתנאי הסף של הגשת הבקשה. אני לא יודעת אם בפועל יהיו מקרים כאלה. זה יכול להיות תיאורטי.

אז מה אתם מציעים? איך אתם רוצים לבטא את העיקרון לאפשר להביא בחשבון גם את אותה שנה?

אנחנו נסכים שאותה שנה שקבועה בהוראת המעבר הזאת תיחשב לאותם עוסקים הגם שהם לא מהנדסים, והם לא עומדים בתנאים של הגשת הבקשה שקבועה היום ב- - -

כלומר, גם אם לא התקיימו במבקש הרישיון.

אז צריך לנסח את זה אחרת.

אולי צריך להוסיף פה תוספת.

העיקרון הזה ברור - שניתן להביא בחשבון את השנה הזאת.

כן.

הערות? אין הערות. אני מאשר את זה, ומסמיך את היועץ המשפטי לבדוק את הנוסח החדש.


התקנות מאושרות, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.