הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
10
ועדת הכלכלה

16.05.2011


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 505

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, י"ב באייר תשע"א (16 במאי 2011), שעה: 08:30

תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)(דרכי מינוי חברי המועצה וחברי


ועדות ענפיות)(תיקון), התשע"א-2011 – בקשה נוספת לאישור התקנות

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

אורי נוסבאום – הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חן כהן – מתמחה בלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

לירון אדלר-מינקה – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

צבי אלון – מנכ"ל מועצת הצמחים

עו"ד רונן כהן – יועץ משפטי, מועצת הצמחים

סער פאוקר – יועץ משפטי, התאחדות האיכרים

דוד ישראלי – הנהלת עמותת מאבק החקלאים, נציג המגדלים

שמעון כורם – נציג מאבק החקלאים, נציג המגדלים

בנימין אריה-קוטין – הנהלת עמותת מאבק החקלאים, נציג המגדלים

ליאור רותם – דובר ועדת הכלכלה

ניר ימין




רן סלבצקי

לאה ורון

אושרה עצידה

תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)(דרכי מינוי חברי המועצה וחברי

ועדות ענפיות)(תיקון), התשע"א-2011 – בקשה נוספת לאישור התקנות

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)(דרכי מינוי חברי המועצה וחברי ועדות ענפיות)(תיקון), התשע"א-2011 – בקשה נוספת לאישור התקנות. משרד החקלאות, בבקשה.

לפני שהמשרד מציג שוב את התקנות, אני אולי אסביר בכמה מילים. אדוני, כפי שאתה זוכר, התקנות נדונו ואושרו בוועדה. אחד הסעיפים בתקנות נגע לשאלת ההיטלים, ואיזה תוספת ביחס לאילו היטלים. האם תהיה תוספת של 50% או 75%?

לא להיטלים, למשקל ההצבעה.

משקל ההצבעה – נכון, סליחה.

אני חושב שאתה הצעת שתהיה תוספת של 50%, והמשרד ביקש לשקול את זה. לאחר מכן חזרו ואמרו שזה בסדר. אני לא זוכר אם זה היה מהלשכה המשפטית או מלשכת המנכ"ל – גם וגם. בהתאם לזה יצא מכתב האישור מהוועדה, ולפי תקנון הכנסת והנוהג בכנסת, ברגע שיש מכתב אישור בעצם הסתיים הדיון. סעיף 110 שעוסק בדיון מחדש מדבר על החלטה שטרם הונחה על שולחן הכנסת, והפירוש של זה היה לעניין תקנות עד שיוצא מכתב אישור. ברגע שיש מכתב אישור לא ניתן לקיים דיון מחדש, ולכן המשרד מביא שוב התקנות כי לא היתה ברירה אחרת.

מה הבעיה לעשות את זה?

אין בעיה.

למה אתם מביאים את זה מחדש?

השרה ביקשה שבמקום 50%, החישוב של הקולות יהיה קול אחד פלוס 75% ממספר הקולות שמחושבים לפי ההיטלים במקום ה-100% שקבוע היום.

האם יש על זה הסכמה?

כן, עם המועצה ובמשרד. יש על זה הסכמה.

המגדלים לא מסכימים.

אדוני המנכ"ל, מה דעתך על העניין?

דעתי היא שהנקודה הזאת לא היתה בכלל בבקשה של משרד החקלאות בזמנו. כבודו העלה את זה, והסבו את תשומת ליבך. אתה אמרת שבאמת משקל טוטאלי של הגודל נראה לך גבוה מידיי, והצעת את ה-50%. אני מבין שאחרי שהנושא הוצג אצל שרת החקלאות היא באה בדברים, ואני מניח שהיא גם דיברה איתך על זה שהיא חושבת שזה צעד קיצוני מידיי, והיא מבקשת שהצעד שאתה יזמת יהיה מתון יותר. אני חושב שזה נכון לנהוג כך כי בסך הכול ה-100% היה באמת בנסיבות מסוימת נותן משקל גדול ומופרז לגודל.

אני מציע שאנחנו נקבל את הבקשה של שרת החקלאות לעשות צעד מתון יותר, ונתרשם. אני גם הסבתי את תשומת ליבה של הוועדה בזמנו שהמכשלה העיקרית היתה חוסר השתתפות בבחירות. אם ישתתפו בבחירות יותר אנשים, הדברים יהיו סבירים יותר.

נציגת משרד התמ"ת, אצלכם יש משהו מקביל שנקרא התאחדות התעשיינים, ויש מפעלים גדולים ומפעלים קטנים. איך הולך המנגנון של הבחירות להתאחדות התעשיינים?

מצטערת, אין לי ממש מידע בנושא הזה. אני יכולה לברר את הנקודה הזאת ולהעביר לכם.

אוקיי. נציג המגדלים, בבקשה.

אדוני, כפי שכבר התבטאנו בעניין הזה בישיבות הקודמות, אנחנו מתנגדים התנגדות נחרצת למפתח של כמות הכסף שבן אדם משלם לגוף הזה שנקרא מועצת הצמחים שיהווה את המפתח לקביעת מספר הקולות שהוא יכול להשפיע ולהצביע. רק לסבר את האוזן, כפי שאתם יודעים, נכון שיש קונפליקט כשחלק גדול מאוד מהמגדלים - יש ויכוח על השאלה כמה אחוזים זה. אבל, כל פעם אנחנו שומעים מספרים אחרים. השבוע היינו בפגישה אצל שרת החקלאות, ואמרו שיש 5,000 מגדלים. פה בוועדה מנכ"ל מועצת הצמחים בישיבה האחרונה נקב במספר של 3,500. אנחנו מייצגים 1,700 מגדלים בענף הפירות. נוצר מצב פרדוקסאלי שאנשים שהם מגדלים גדולים בסדר גודל של 3,000 דונם – שזה מגדל מאוד גדול – לא מיוצגים בכלל, פרט לקול הבודד שמוקנה לו בקטע הדמוקרטי של התקנות שלכל מגדל יש קול אחד, פלוס כל הקולות שמוקנים לו בזכות כמות ההיטלים שהוא משלם.

נוצרת סיטואציה מגוחכת שמרבית הדונמים המעובדים במדינה בענף הפירות לא יהיו מיוצגים. במה אנחנו עוסקים? מהו סדר הגודל? על מה המלחמה הגדולה פה על סעיף 7(ב)? המלחמה הגדולה היא שבמקום קול אחד יכול להיות לאותו אחד, לו הוא היה משלם היטלים, 100 קולות – זהו סדר הגודל. מדובר פה על סדרי גודל שהם לא מידתיים בעליל, אין פה בכלל על מה לדבר. הוויכוח פה הוא האם לשמר את הכוח בידי המנגנונים הגדולים? דובר על קיבוצים מול מושבים. אני לא הייתי מחלק את זה בדיוק בצורה כזאת. אבל, בוא נאמר שלקומפלקסים הגדולים שמאוגדים מול החקלאי הבודד, ואז בוודאי שלחקלאי הבודד אין שום יכולת להשפיע, ומכאן גם הנטייה של מרבית החקלאים לא ללכת ולהצביע, כי ממילא הם לא משפיעים. זה גם מה שיהיה בבחירות הקרובות, כי גם 50% לא נותנים פתרון לעניין, אדוני. בטח 75%. זה לגמד מעט את הנטייה הדמוקרטית במירכאות שאנחנו מנסים להביא לכאן.


אתן דוגמה קטנה. פרסמה מועצת הצמחים הודעה למגדלים בנושא הבחירות. הבחירות מוגדרות כלליות וחשאיות בפרסום של מועצת הצמחים. באף מקום לא כתוב שהן דמוקרטיות. כתוב שהן כלליות וחשאיות, וזה נכון כי פה אנחנו מדברים על פלוטוקרטיה – מי שיש לו יותר כסף יש לו יותר זכות הצבעה. זה דבר שאנחנו צריכים לתת את הדין.


דבר נוסף – מפורסמים פה שני קריטריונים. מפורסם הקריטריון של למי יש זכות להיבחר. אבל, לא מפורסם באף מקום בכל הפרסומים האלה שפורסמו לחקלאים לקראת הבחירות, מהי זכות הבחירה האמיתית של כל אחד ואחד, ולא מפורסם הדבר הזה.

יש מועדים, יש תקנות. כתוב מה צריך לעשות.

אל תפרסם, כי הדבר הזה זה הטעיית הציבור. זו הטעיית הציבור כי ברגע שאתה לא כותב מה זכויות ההצבעה, ואנשים לא יודעים אז הם לתומם יחשבו שלכל אחד יש זכות אחת, והדבר הזה הוא פשוט לא ייאמן במדינה שנחשבת מדינה דמוקרטית היחידה במזרח-התיכון. העניין הזה פה הוא אשכרה "עבודה בעיניים".

אבקש להתייחס. לגבי כלליות וחשאיות – כך מנוסח בחוק. בסעיף 4(ב)(1) כתוב שחברים שהם נציגי המגדלים שהם מכל ענף ייבחרו בבחירות כלליות וחשאיות, כפי שיקבע השר. זה קבוע בחוק, והמועצה פרסמה את מה שהחוק אומר.


דבר נוסף לגבי ההתחשבות בעניין הכלכלי - גם בחוק עצמו כתוב שחלקו של כל ענף במליאה יהיה לפי החלק היחסי של אותו ענף במחזור הכספי השנתי הכולל של הענפים. זאת אומרת, גם החוק ראה לנגד עיניו התחשבות במחזור הכספי, ולא רק במה שאתה קורא לזה הביטוי הדמוקרטי של קול אחד לכל אחד.

כבוד היושב-ראש יודע את דעתנו. אנחנו בעד שינוי החוק. זו המטרה הברורה שלנו. זה גם פה.

הערה נוספת למה שאמרת לגבי הודעה למגדלים על מספר הקולות שיש להם. לפי התקנות ועדת הבחירות שולחת. היא לא מפרסמת את זה לכלל הציבור, אלא היא שולחת לכל בוחר את מספר הקולות שיש לו. זה עוד לא נעשה כי עוד לא הגיע המועד לכך.

למה אתם שומרים על חשאיות בעניין הזה? כשהמועד יגיע, האם תפרסם את זה? אני אדע כמה יש לו וכמה יש להוא, או שאני לתומי צריך לחשוב שלכל אחד יש רק קול אחד?

אני יכול למצוא את התקנה, ולהקריא לך. אתה יכול גם לעשות את זה לבד, ולקרוא את התקנה.

אני קראתי את התקנות, וזה לא כתוב שם. אין שם הגדרה שאתם צריכים לפרסם את זה, את זכות הבחירה – דבר אלמנטארי.

האם אין ספר בוחרים?

יש ספר בוחרים, ולפי המועדים שקבועים בתקנות צריך לפרסם את ספר הבוחרים תחילה, ואחר כך, למיטב זכרוני, 45 יום לפני הבחירות לפרסם את המשקל של כל אחד ואחד מהמגדל אחרי שספר הבוחרים מתאשר, כי הרי זה משקל יחסי. אי-אפשר להגיד מהתחלה משקל מוחלט.

וגם מה נפרסם? הרי זה נושא הישיבה עכשיו.

רציתי להוסיף כמה מילים. ראשית, לטובת הפרוטוקול, אני בישיבה הקודמת דיברתי על כך שיש 3,500 ומשהו אנשים , מבלי לקחת בחשבון את הדרוזים שהם סדר גודל של 1,000 אנשים.


חשוב לומר לטובת הפרוטוקול כי מבחינת השטחים, אדוני, משלמים ומשתתפים בהיטלים קרוב ל-80% מהשטחים, ולא כמו ששמענו כאן. נכון שיש אנשים שדווקא חלקם עם החלקות היותר קטנות, שעוברים על החוק ולא משלמים את ההיטלים.

אבל, לגופו של עניין, מעבר לדיון שהתקיים כאן לגבי הרעיון שלך שאולי למתן את המשקל של הגודל של השטחים, כשאנחנו אומרים לתת איזשהו משקל לגודל ההיטלים, בעצם לקחנו את זה כמדד לגודל השטח. אני רק רוצה להזכיר לעצמנו שהסקטור במדינת ישראל בנוי במשקל גדול קיבוצים ומושבים, והחוק קבע שקיבוץ הוא מגדל - - -. אני לא איש קיבוץ, ואני לא מגן על שום סקטור. אני רק רוצה להציג בצורה אובייקטיבית את התמונה לוועדה. יש לנו משק משפחתי, מושבות ומושבים, ויש לנו, בעיקר בפירות שעל זה אנשים מדברים כאן, משקל גדול למשק השיתופי לקיבוצים. מבחינת החוק הוא מגדל אחד. עלתה שאלה, והיא נכונה, גם לגבי מגדל גדול בראש פינה, ומגדל גדול בערוגות, וגם ודאי לקיבוצים, והחוק דיבר על כך שניתן איזשהו ביטוי לגודל המשק, בעיקר כשעל-פי החוק מגדל זה לא נניח אותם 30 חברי קיבוץ שעובדים במטע או בפרדס. לא לקחו אותם כמגדלים, אלא רק מגדל אחד. זאת אומרת, אם לא היינו נותנים, או אם החוק לא היה נותן איזשהו משקל לגודל, היה אבסורד שאני עם העשרה דונם שלי, וקיבוץ שיש לו 500 דונם פרדס היה באותה התייחסות.

שוב, אני חוזר, אני חושב שהיוזמה שלך כיושב-ראש הוועדה לתת איזשהו ביטוי מוגבל יותר לגודל השטח הוא נכון. אני מבין שהשרה חשבה לעשות את הצעד הזה מתון יותר, ואני חושב שהמהלך הזה הוא נכון גם לפי מה שאנחנו הצגנו מבחינת המספרים והמשקלות.

צריך לזכור שהדברים שנשמעים כאן מפי מר ישראלי באים על רקע ובאים מפי קבוצה שבכלל לא משלמת היטלים. זאת אומרת, מה שעומד מאחורי העניין הזה הוא: אנחנו רוצים שתהיה לנו זכות הצבעה כמו כולם, למרות שאנחנו כבר ארבע שנים נמנעים בצורה עקרונית מלשלם היטלים. ולכן, העמדה הזאת בעיניי, לכל הפחות, היא לא עמדה בתום לב. זאת אומרת, מגיעים אנשים שאומרים: בכוונה אנחנו לא נשלם היטלים. אבל, תנו לנו זכות הצבעה כמו כולם תוך שינוי המצב הקיים. אני סבור שיש להביא את העניין הזה כדי שיהיה ברור מה המניע.

האם יש זכות הצבעה למי שלא משלם היטלים?

קול אחד. בוודאי שיש לו זכות הצבעה, לא שוללים את זה ממנו. אבל, המשקל הנוסף שהוא פועל יוצא של היקף הפעילות החקלאית שלו לא יהיה, מכיוון שהוא בחר שלא לשלם היטלים, והוא עושה את זה כבר במשך שש שנים.

נקודת ההתייחסות שלי זה היא לא מי שמשלם היטלים. מעניין אותי החקלאי הקטן שמשלם היטלים מול החקלאי הגדול שמשלם היטלים. תטפלו בחריגים.

צריך להבין – יושבים האנשים האלה שנבחרו על-ידי המגדלים, ומהווים רוב בגוף הזה. הם מחליטים על גובה ההיטלים ועל השימוש בהם. אני חושב שזה סביר שאנשים שנושאים בנטל ייקחו את האחריות כשהם מחליטים לחייב 20 דונם לקילו או 50 שקל לדונם, בכדי לעשות קידום מכירות או בכדי לפתח זנים, או בכדי להשקיע בדברים אחרים. אנשים שמוציאים מכיסם את הכסף מחליטים על זה. זה לא רק עיקר, זה רוב רובו של התקציב.

שמי סער פאוקר, ואני היועץ המשפטי של התאחדות האיכרים. כפי שאמרתי בישיבה הראשונה בנושא הזה בחודש מרס, גם אנחנו חושבים שיש מספר דברים שצריך לשנות בחוק. אבל, צריך לשים לב וצריך להבחין בין הדיון בחוק לבין הדיון כאן שהוא בתקנות. הקשר בין התשלום לבין זכות ההצבעה הוא אחד הנושאים שלדעתנו צריך לחשוב על שינוי בחוק. אבל, לא פה. למשל, מה קורה עם מישהו שיש לו מחלוקת בתום לב עם המועצה על תשלום ספציפי, להבדיל ממישהו שבאופן עקרוני לא מוכן לשלם?


לסוגיה שבה אנחנו דנים כרגע, סעיף 7(ב) לתקנות – עם כל הכבוד, אני חושב שההצעה שכבודו הציע - 50% - היא הצעה טובה. השרה מוכנה 75%. בעיניי 50% יותר טוב. אבל, החשש שלי הוא שאם אנחנו נתעקש על ה-50% בסוף נישאר עם ה-100%, כי התקנות הקיימות הן 100%. אם אנחנו לא נתקין את התקנות האלה לפני הבחירות עלולים להישאר עם מצב יותר גרוע שהבחירות יהיו לפי 100% שזה לדעת כולם לא מתאים. לכן, עם כל הכבוד, אנחנו תומכים בהצעה הנוכחית של משרד החקלאות לגבי ה-75%.


דבר שני – אנחנו ביקשנו ממועצת הצמחים גם כדי לעודד אנשים להגיע להסדרי תשלומים עם המועצה, שמי שיעשה או עשה כבר הסדר תשלומים עם המועצה שהוא התחייב לשלם במספר מסוים של תשלומים, הפקיד צ'קים וכו', יכירו בו כאילו הוא שילם את הכסף. נאמר לנו שהנושא הזה יידון על-ידי השופט שעומד בראש ועדת הבחירות. תודה.

אדוני, אני חייב להגיב פה על שני דברים, והייתי רוצה גם לשמוע פה נתון מהאנשים המוסמכים לגבי אחוז האנשים שהצביעו בבחירות הקודמות למועצת הצמחים. הייתי מאוד לשמח לדעת את הנתון הזה, ואם אפשר עוד לפני שאני מדבר. האם מישהו יכול להגיד כמה הצביעו באחוזים? מה היה אחוז הצבעה?

אני לא הייתי שם.

הייתי יכול לפנות אלינו, היינו בודקים את זה.

הערכתי היא שהצביעו מסך המגדלים לא יותר מ-30%.

חבל שלא בדקת את זה לפני. אם אתה בא לפה ומעלה טענה מסוימת, היית יכול לבדוק את זה.

תבדקו, התוקפנות לא במקומה. נשתדל לדבר בצורה מנומסת.


אני מוכרח לציין פה עובדה – בכל ישיבה שאנחנו משתתפים בה, האנשים האלה פה שמייצגים 1,700 חקלאים - אגב אנחנו כל קיבוץ סופרים לא בתור מספר האנשים המצויים באותו ענף או בסך הכול בתוך הקיבוץ הזה, אלא כשאנחנו אומרים 1,700 ו-47 קיבוצים תומכים בנו, אז כל קיבוץ מהווה קול אחד גם כן. מה שאמר קודם מר צבי אלון הולך לשני הכיוונים. אבל, בכל מקום אנחנו שומעים את נושא העבריינות במירכאות שלנו. אף אחד מאיתנו לא הורשע בבית משפט. המחלוקות שקיימות עומדות בבית המשפט, ועוד נראה מה יצא שם. נראה בבתי המשפט מי יש לו סמכות לגבות היטלים, ומי אין לו סמכות לגבות היטלים. כשנורשע בבתי המשפט בכל האינסטנציות הקיימות אז אדון צבי אלון תוכל להגיד שאנחנו מפירי חוק. בינתיים מי שמפר חוק זה מועצת הצמחים שגובה היטלים ללא סמכות, זה מועצת הצמחים שמקזזת לחקלאים נזקי טבע שמדינת ישראל משלמת את הפרמיה שלה ב-80%, ואז מועצת הצמחים שמה את היד על הכסף הזה, ולוקחת מחקלאים שצריכים את הכסף הזה לקיום המשק, כמו אסון טבע 2008 ששם החקלאים גמרו את המשקים שלהם לגמרי, ומועצת הצמחים שמה על זה את היד, ולקחה את הכסף, ועוד מתפארת אחר כך שהחקלאים משלמים את ההיטלים, כשהיא כמובן מחשבת את כל המיליונים האלה שהיא לקחה בתור תשלום היטלים מרצון של חקלאים. חקלאים לא משלמים כי הם לא יכולים, והם גם חושבים שהגיע הזמן לשנות את החוק - זה המסר שלנו.


מילה אחרונה לסיום, אמר פה צבי אלון 50 שקל ישלם מגדל האפרסק היטלים, לא נורא. ואני אומר, זה כן נורא. כי בתחשיבי משרד החקלאות הרשמיים - ואמרנו את זה השבוע למנכ"ל משרד החקלאות כשישבנו בישיבה עם שרת החקלאות - בממוצע בשבע השנים הראשונות למגדל מטעים אין רווח, ואחרי שבע שנים הוא מתחיל להרוויח סדר גודל של כמה מאות שקלים. בוא נאמר 500 שקל רווח לדונם לשנה. הם באים והם רוצים 10% מהרווח אחרי שהבן אדם שילם כבר מס הכנסה, וביטוח לאומי, ומס מעסיקים.

זה לא לדיון היום.

הפואנטה פה היא שהוא נקב במספר 50 שקל – לא נורא, שישלמו. אנחנו טוענים: כן, זה כן נורא. זה 10% מהרווח של החקלאי.

אדוני, אני מצטער. עשרות שנים אני מופיע בוועדות הכנסת. מעולם לא ראיתי תופעה של ניצול הוועדה רק בשביל – וסלח לי שאני אומר את זה – לפרסם אחר כך ברבים את הפרוטוקול כשעיקר הפרוטוקול זה הדברים של אדון ישראלי ואחרים. בשתי מילים אני מוכרח לומר כך.

אבל, אדם שמפרסם של עצמו לא צריך פרוטוקול.

כן, אבל זה עושה רושם. אני מסכים איתך. לכן, אני גוזל מזמנכם שתי שניות על מנת לומר כך. ראשית, לא אמרתי לא נורא. נתתי דוגמה ש-50 שקל זה תשלומים שאנשים משלמים. הזכרתי את זה בהקשר למדד שמונח פה לדיון על סדר-היום של היטלים כחלק מהחישוב של הנושא.


לעובדות שאנחנו שומעים פה אין זכר, אין קשר. הדברים הם שונים לגמרי. גם בית המשפט העליון נתן את דעתו שהפעילות של המועצה היא דבר סביר ושקול. הם, למשל, אומרים: אם אנחנו כל כך חשובים, שיעשה את זה משרד החקלאות. אמרה השופטת העליונה הגברת עדנה ארבל שהיא דווקא חושבת שהנושא שחלק מהדברים האלה נעשים על-ידי תקציב המדינה וחלק על-ידי כספים של המגדלים באמצעות המועצה הוא דבר מדוד ושקול וסביר.

אמר השופט רובינשטיין באותו פסק דין שהוא לא מבין מה הכפילות הזאת.

אני מבקש להפסיק את הוויכוח.


נציגת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בבקשה.

יש לי תשובה בנוגע לשאלתך הקודמת לגבי התאחדות התעשיינים. בסופו של דבר, התאחדות התעשיינים הוא ארגון של מעסיקים, והממשלה לא מפקחת על ארגונים שכאלה, ולכן אין לנו מידע לגבי הליך הבחירות. אם תרצו שנברר אנחנו יכולים לפנות אליהם באופן אישי.

קיבלתי תשובה לגביהם ב-SMS.

אני מניח שזה שונה כי התאחדות התעשיינים היא לא גוף סטטוטורי.

לא, היא וולונטרי.

לקחתי את זה בתור מבנה של גוף יצרני, כמו מועצת ייצור כזאת, שיש הבדלים בין המפעלים. משרד החקלאות לא יאהב את התשובה איך התעשיינים בוחרים. שם דין מפעל קטן כדין טבע ואוסם. כלומר, הם באים ומצביעים אחד לאחד.

כך צריך גם פה.

גם אצלנו בהתאחדות האיכרים זה כך.

כל הבקשה שלכם היא לשנות ל-1: 75.

אחרת אנחנו נישאר עם ה-100. יש תקנה קיימת שאומרת את המשקל הקיים של ההיטלים.

סליחה, זה לא נכון מה שאתה אומר. הוועדה אישרה נוסח מסוים בישיבה ב-22 במרץ.

השרה לא חתמה על זה.

אז אין לכם תקנות – זה המצב.

לא, יש היום את התקנות הקיימות שזה 100% כמו שהוא אומר.

- - - היום זה תיקון לתקנות הקיימות. הקיימות קובעות 100%.

לכן, אני אומר שעדיף ללכת בדרך הפשרה.

יש פה קטע של איום – זה לא לעניין. אני חושב שהם כבר הפסידו את ה- timing שלהם בתקנות הקיימות. היו צריכים כבר מזמן לצאת עם כל הרשימות ועם כל הדברים.

השרה דיברה גם איתי, ואני גם שומע אתכם פה. לא הצלחתם לשכנע אותי לגבי 1: 75, ואני אומר לך את זה בלב שלם. אם זה חוזר להיות 100% וזה לא יצא תחת ידי, זה כבר עניין אחר. זה יורד לבסיס של הדמוקרטיה הבסיסית. לי קשה לאשר את זה, ואני אומר לכם את האמת. לא הבאתם פה איזה נימוק משכנע. אנחנו קבענו את זה כדיון ראשון מייד עם החזרה מהפגרה על מנת לנסות לאפשר לכם לשנות את זה. אבל, אני לא רואה פה משהו. להיפך, מי שחושש במשרד החקלאות מה-1 פלוס 50, זה חשש מוגזם. להיפך, זה אולי יכול לעשות רק יותר טוב במועצת הצמחים – להכניס אם לא את כולם, לא את כולם הסרבנים. אולי חלק מהם למעגל ההשתתפות במערכת הזאת, כי המנגנון הזה של דיספרופורציה בזכות הדמוקרטית, לדעתי, מרחיק אנשים ממעגל הבחירות וממעגל ההשתתפות בקבלת ההחלטות. ולכן, אם תרצו לחזור לתקנות המקוריות – זוהי בחירתכם. ואם לא – יש לכם את התקנות שאישרנו, וזה המקסימום שאנחנו יכולים לעשות.

צריך גם להזכיר שבתקנות שאישרה הוועדה נכללים תיקונים רבים ונוספים שגם הם לא יהיו אם משרד החקלאות בוחר להישאר עם הנוסח הישן של התקנות.

וגם לאחר שגם אישרתם את זה, ואנחנו כבר הוצאנו מכתב. אני חשבתי שיש לכם איזשהו משהו קיצוני, איזה טעות שנפלה תחת ידה של הוועדה, איזה משהו שפספסנו בגדול, ולכן נתתי את הסכמתי לקיים את הדיון הזה לפנים משורת הדין כי זה מעשה שנעשה, מעשה עשוי, וזה באמת היה תהליך חריג. אבל, לא שמעתי פה משהו חדש. ברור לי שמי שאהב את ה-1 פלוס אין סוף פרופורציה יאהב יותר 1:75 מאשר אחד וחצי. אבל, אני הייתי רוצה אחד לאחד. אבל, הלכתי ואיזנתי פה, והלכתי בדרך האמצע. אחד וחצי נראה לי ראוי ומאוזן. תוכלו להישאר גם עם ה-100%, אבל זו כבר תהיה בחירתכם.

מאחר והוגשו תקנות חדשות – הוועדה אומנם כבר אישרה את התקנות הקודמות – רק שיובהר למען הסדר הטוב שכל השינויים עם כל התיקונים שאושרו בפעם הקודמת תקפים והם מאושרים על-ידי הוועדה.

מה שנשאר - השרה צריכה לחתום, אם היא רוצה.

נכון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:05.