הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
9
הוועדה לידום מעמד האשה

18.05.2011


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 92
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

יום רביעי, י"ד באייר תשע"א (18 במאי 2011), שעה 09:30

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – זכויות הורה), התשס"ט-2009




של חה"כ אורלב (פ/1477).

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר

אנסטסיה מיכאלי

זבולון אורלב

דלית אזולאי

נועה ברודסקי-לוי

נג'ואן שביטה – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

חלי גיא אלדר- עו"ד, משרד המשפטים

רועי כפיר – רפרנט בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר

סא"ל ליאורה רובינשטיין – ס' יוהל"ן ורע"ן קידום שיוויון הזדמנויות

רותי הורניק – מרכזת בכירה, קידום נשים, הרשות לקידום מעמד האשה

נועם גורדון – סטודנט במחלקה המשפטית

קרן בר יהודה – לשכת עורכי הדין

שרון צ'רקסקי – לוביסטית ומנהלת תחום קשרי ממשל

וורד סוויד

אתי בן שמחון

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, (תיקון – זכויות הורה), התשס"ט-2009

בוקר טוב, בפתח הדברים שלי, כמובן אנחנו מאוד שמחים לדון בהצעת החוק של חבר הכנסת זבולון אורלב, אבל עוד לפני כן אעיר הערה.


דוח מבקר המדינה ביקר בחריפות את נושא מעונות היום, נושא ששנינו הרבינו לעסוק בו. אני חושבת שאין מנוס מלהמשיך, לעקוב לפקח ולבקר את כל התהליך הזה של בינוי מעונות היום. אני יודעת שאתה עוסק הרבה בנושא הזה של פיקוח על מעונות היום, אני חושבת שאנחנו מצידנו כאן נותנים את היד בכל מה שקשור לעצם הכנת מעונות היום האלה כדי שלא יחסרו, בפתח הדברים היה חשוב לי לומר את זה.


הצעת החוק שלך היא בעצם הצעת חוק חשובה שהמטרה שלה בעיניי להתחיל אולי לשבור את החשיבה שזכויות הן זכויות של אמהות, לעבור מחשיבה של אמהות לחשיבה של משפחה. זה הערך הגדול שלה, ואני חושבת שאין מתאים ממציע הצעת החוק כדי להציג אותה.


בבקשה, חבר הכנסת זבולון אורלב.

כיום יש זכויות כפי שהגדרת נכון של נשים וגם בני זוגן זכויות הורות במידה והעובדת לא נעדרה מהעבודה אז בן זוגה, בעלה, יכול למשש את הזכויות האלה. הדבר הזה לא הוסדר בחקיקה, ולכן הייתה התערבות של בית הדין הארצי לעבודה לפני הרבה שנים שצריכים להחיל את הזכויות האלה לא רק לגבי שכירות אלא גם אם בית הזוג היא אשה עצמאית, והדבר הזה כך נקבע בבית הדין הארצי לעבודה ואנחנו עכשיו מציעים לעגן בחקיקה את פסק הדין, ויש יתרון גדול גברתי היושבת ראש, בין פסק דין של בית דין ארצי לעבודה שבדרך כלל הוא איננו ידוע בציבור ולא בטוח שכל המעסיקים פועלים לפיו וכדומה, לבין לא מה שהיא נקבעת בחוק, לכן ההצעה היא לעגן את זה בחוק.


אני גם רוצה לומר שהצעת החוק במקורה הוגשה כבר בכנסת ה-16 על ידי מי שהיה יושב ראש ועדת העבודה הרווחה והבריאות חבר הכנסת שאול יהלום. בכנסת הקודמת אני ניסיתי לקדם את החוק הזה אבל לא עלתה בידי, אני שמח שהתגלגלה זכות לידיך שאת יכולה עכשיו להביא להשלמת החקיקה הזאת.

יש לנו תיקון שעוסק בכך שגם אם בת הזוג היא עובדת עצמאית, אם אני מבינה נכון החוק עד היום נתן את הזכות הזאת לשכירים בלבד, והצעת החוק מרחיבה את האפשרות שבן הזוג ייהנה מאותן זכויות גם כשמדובר בעובדת עצמאית.


חשוב לי שנפרט את הזכויות שבהן מדובר. נמצאת כאן נועה היועצת המשפטית. בבקשה.

אני רוצה להבהיר מספר דברים. בית הדין הארצי אכן החיל כבר לפני מספר שנים את הזכויות גם על אדם שבת זוגו היא עובדת עצמאית, בעצם הצעת החוק מבקשת לעגן את מה שנקבע על ידי בית הדין הארצי. הזכויות עליהן מדובר הן בעצם של היעדרות מהעבודה בשל מחלת ילד, שלמעשה גם כך קבוע, מעוגן בחוק דמי מחלת ילדים, כך שלמעשה זה מעוגן בחקיקה בכל מקרה, והזכויות הנוספות הן לגבי יום עבודה מקוצר בשל היות האב או האם הורים לילד, וזכות להשתמש בשירותי מעון או להשתתף בעלות החזקתו של הילד במעון שזה נעשה על ידי המעביד.


אני רוצה לציין שלמעשה התקשי"ר כן מחיל את הזכויות האלה גם על אדם שבת זוגו היא עובדת עצמאית ולמעשה הרחיב בעקבות אותה החלטה של בית הדין הארצי לעבודה.

בפגישה שהייתה לנו, אני חושבת שיש כאן חשיבה אולי שצריך להטמיע אותה בכלל בחקיקה, נקודה זאת שזכויות של נשים, זכויות שמנסות להקל על נשים את התמרון בין משפחה לעבודה, הזכויות האלה צריך לתת הזדמנות אמיתית לכל משפחה לכלכל את היכולת שלה למעשה להתנהל בין הבית לעבודה דרך חלוקה שיוויונית בין בני הזוג. ביקשה מנועה שתעבור על חקיקות נוספות שבהן אפשר למצוא מסיבות שבהן האשה נהנית מזכויות והטבות מסוימות והיא לא יכולה להמיר את זה למעשה בחלוקה עם בן הזוג. אני חושבת שהדוגמה המובהקת ביותר היא הנושא של חופשת לידה. כאן צריך להתחיל להטמיע בציבור את החשיבה שאנחנו לא הולכים כאן רק לבוא לטובת אנשים, אנחנו באים לטובת המוסד מה שנקרא משפחה. כדי לעשות את זה, הרבה מבני הזוג היום פשוט מחלקים את הנטל ביניהם בצורה שיוויונית או לפי מה שמתאים לכל משפחה בנסיבות שאותה משפחה מתפקדת מבחינת תעסוקה.

המטרה שלנו היא בסוף להצביע על נוסח החוק. אני רוצה כרגע לפנות לגורמים המקצועיים שנמצאים כאן.

בגדול, ההצעה מבורכת, זכתה גם לתמיכה של ועדת שרים לחקיקה. אנחנו פה משפטים, תמ"ת, אוצר, אם אנחנו מדברים על הסעיף הראשון. אני מסתכלת כרגע על ההצעה שהונחה מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה, אני מדברת על ההסכמה לעניין הסעיף הראשון, לעניין הגרסה הראשונה, כשתעלו את גירסה ב' נוכל להתייחס לגופו של עניין.

אני אציג את גירסה ב' שלמעשה מבקשת להחיל החלטה נוספת שכבר נקבעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה במקרה אחר בו למעשה בית הדין הארצי קבע שגם שמדובר בעובדת שכירה, שבת הזוג היא עובדת שכירה, לא נדרש אותה בת זוג תהיה זכאית לאותן זכויות במקום העבודה שלה, אלא די בכך למעשה שהיא עובדת שכירה או עובדת עצמאית כאמור ושהיא לא משתמשת באותה זכות בין אם ניתנת לה על ידי אותו מעביד והיא פשוט בחרה לא להשתמש בו, בין אם פשוט היא לא ניתנת לה במקום עבודתה. למעשה, אנחנו סבורים בייעוץ המשפטי שיש מקום להחיל את אותה החלטה של בית הדין הארצי לעבודה שגם כך כמובן חלה, אבל יש מקום להגן עוד בחקיקה בהתאם לאותה החלטה, מה גם שזה תואם כמובן את המטרה של החוק, לקדם שיוויון כשלמעשה כשאנחנו ללא התיקון הזה יש איזושהי פגיעה בשוויון, וכך שאדם שבת זוגו זכאית או לא, זאת אומרת, יש הבחנה בעצם בין בני אדם שבת זוגו זכאית לאותן זכויות במקום עבודתה לבין אדם שאשתו לא זכאית לכך, זה יוצר למעשה הבחנה בין שני אבות שנמצאים באותו מקום עבודה - זה פוגע בעצם בשיוויון.

בוא ניתן דוגמה, אם אב עובד במשרד ממשלתי ואשתו עובדת יש לה עסק עצמאי לצורך העניין. בואי ותני דוגמה.

לגבי עובדת עצמאית כבר יש הסכמה, אני אתן דוגמה דווקא לגבי אותו מקרה של אשה שהיא שכירה - אני לא אגיד דווקא במקום עבודה, בעצם במגזר הציבורי כי שם התקשי"ר חל ומחיל את זה בכל מקרה, אבל אדם שעובד במקום שבו לאמהות כן ניתנות זכויות, לדוגמה, לצאת מהעבודה מוקדם יותר, ולפי החוק היום אם בת זוגו מקבלת את אותה זכות מתאים בת זוגו במקום העבודה שלה כן מקבלת את הזכות לצאת מוקדם, הוא יוכל לדרוש מהמעביד שלו לצאת מוקדם למעשה, ואם בת זוגו נמצאת במקום עבודה שבו לא ניתנות הזכויות הוא למעשה לא יהיה זכאי להם, ולכן אף אחד מבני הזוג בעצם לא יוכל לצאת מוקדם יותר מהעבודה כדי לאסוף ילדים. כמו שאמרתי זה חל גם בתקשי"ר, התקשי"ר היום מחיל גם את הנושא הזה, זאת אומרת, גם לפי התקשי"ר לא דורשים שבת הזוג תהיה זכאית לאותן זכויות.

בעצם מה שאת אמרת בתחילת הדברים, אני למדתי ממך את הדבר הזה, שהאסטרטגיה צריכה להיות, השינוי שצריך להיות הוא מזכויות של אשה לזכויות של משפחה. הואיל ואני גם יושב ראש הוועדה לזכויות הילד, אני חושב שזה זכויות של הילד. לילד יש זכות שכל אחד מההורים יוכל לממש את הזכויות כלפיו.


לא יכול להיות שיקופחו זכויות של ילד בסופו של דבר בגלל איזשהם הסדרים של מקום עבודה וכאלה דברים, אם הזכות הזאת קיימת היא קיימת, אז מה זה משנה אם זה לאמא או לאבא?

בואו נראה אם אנחנו מצליחים כאן להגיע להסכמה על העניין הזה.

כרגע אנחנו לא נוכל להגיע להסכמה על הנושא הזה, אין בזה כדי לעיין את החלטת בית הדין לעבודה בנושא הספציפי הזה, אבל זה מדבר למעשה, זה מוסיף עוד משהו שלא קיים בהצעת החוק המקורית, ולממשלה ולמשרדים השונים לא ניתנה אפשרות עוד לבחון את הנושא הזה, להגיע עם זה לוועדת שרים לחקיקה. ועדת שרים לחקיקה דיברה על ההצעה המקורית ראשונה ותמכה בה לעניין זה עוד לא היה דיון בוועדה, כך שאנחנו לא יכולים עדיין לתמוך בזה.

ליוזם החוק יש הצעה.

יש לי הצעה, קודם כל אני מאוד מקפיד להישאר בגבולות ההסכמה כפי שאושרו בוועדת שרים לחקיקה. בהחלט, אני יודע שוועדת שרים לחקיקה ההצעה הזאת לא עמדה בפניה ואני מבין גם את המגבלות שלכם להסכים לדבר שוועדת השרים לא דנה ולא אישרה. אבל באותה חבילה עקרונית, הצעתי שאנחנו נציין בדברי ההסבר לקריאה הראשונה שהוועדה קיימה דיון בנושא הזה, אבל מאחר והנושא הזה לא עלה בוועדת השרים והממשלה מבקשת איזושהי זמן אפשרות לקיים דיון, אז תקיימו את הדיון, ולקראת הכנת החוק בקריאה השנייה והשלישית נשמע את עמדת הממשלה לפי זה נוכל לקבל את ההחלטה, כלומר, לא נקבל כרגע שום החלטה בעניין הזה מלבד הציון שאנחנו רוצים לחזור ולדון בעניין הזה, לאחר שהממשלה תקיים דיון ותגבש את עמדתה. אני חושב שזה הוגן.

מקובל עליכם?

אני רק רוצה להזכיר שזכותכם להתנגד או להסכים לנוסח חוק, לא להסכים ולהתנגד לנוסח של דברי ההסבר.

זה אומר שגירסה א' זה יהיה גירסה שמצביעים עליה ודברי ההסבר אנחנו משאירים לנו את הפתח לדון בגירסה ב' לצורך קריאה שנייה ושלישית בהמשך.

אנחנו אומרים את זה פה, ישנו בפרוטוקול - על פי ההחלטה של ועדת השרים, לפחות אני אשקול את עמדתי.

אם זה מאפשר לנו להמשיך לדון בנושאים האלה בקריאה שנייה ושלישית - - -

אז יהיה להם זמן לדון. יעשו הערכות, עלויות. במקרה הגרוע גם אם הם לא יאשרו, נגיש הצעת חוק נפרדת. אני מראש אומר, אני לא הולך בכוח מול הממשלה, או שאנחנו יכולים לשכנע אתכם, או שלא יכולים לשכנע. אנחנו לא רוצים למנוע אפשרות שבמידה ותקבלו את הרעיון הזה שאף אחד לא חשב עליו קודם, עולה פה פעם ראשונה, במידה ויש אפשרות, במקום לחסוך את כל התהליך הגשת חוק נפרדת וכו', אפשר לצרף את זה, לשם כך נועדו דברי ההסבר.

במה זה כרוך, סליחה על הבורות, ההכנה מחדש והגשה מחדש של הצעת חוק מבחינת לוח זמנים?

בערך 10 שנים זה חוסך לי...

אין איזה מניעה לעשות את זה באופן - - -

זה לא עניין של 10 שעות עבודה, זה תקופה ארוכה. אנחנו בעצם רוצים להיטיב עם הרציונל של הצעת החוק הזאת עד הסוף. למעשה, ככל שאנחנו מתמהמהים - הפרוצדורה במיוחד מושב הקיץ הזה שהוא קצר, ההתכנות להעביר את זה - הרי החוק הזה יכול לעבור במושב הקיץ הנוכחי. אנחנו נעבוד בחריצות ונקדם את זה.


אם אנחנו ניכנס למצב של חקיקה מחודשת עם כל הפרוצדורה שכרוכה בזה, כולל ימי הנחה וכו', אנחנו מדברים על דחייה של כמעט חצי שנה עד שדברים כאלה מתרחשים. מאחר ומדובר במשהו שהוא חלק בלתי נפרד מהרציונל של החוק הזה, ומהרצון שלנו להשתמש בזכויות האלה, הזכויות האלה הופכות להיות זכויות מתות ברגע שאנחנו לא מקנים אותן לבן הזוג. זה הרעיון שעומד מאחורי החוק.

הרעיון הזה לא גורע דבר מיכולתה וסמכותה של הממשלה לתמוך או לא לתמוך בתיקון הזה. לא קובעים שום עובדה משפטית ממשלתית חדשה, היא מאפשרת לכם, היא רק מחייבת אתכם לקיים דיון בעניין. לכאורה, אתה יכול להגיד תשמע, אני לא רוצה בכלל לדון בעניין. אתם רוצים שנדון בעניין, תגישו הצעת חוק, יכול לומר את זה. אבל זה סמכותה של הוועדה, ועדת השרים מעולם לא החליטה שאנחנו לא יכולים תוך כדי הצעת חוק לתוך הרציונל, זה דבר מקובל מאוד בהליכי החקיקה בכנסת, שתוך כדי החקיקה עולים רעיונות נוספים. אבל אי אפשר לגנוב דברים, סליחה על הביטוי. לכן נוקטים כאן במידת הזהירות, אומרים לכם, חבר'ה, תדעו, לקראת קריאה שנייה ושלישית נרצה לדון, תגבשו את עמדתכם. אני אמרתי, אישית, תמיד משתלב עם החלטה של ועדות שרים ואני היוזם של חקיקה, תדונו בזה. יהיה לכם, אני מניח זמן אולי חודש ימים עד שזה יעלה בקריאה ראשונה וייכנס פה לתור לקריאה שנייה שלישית, היושבת ראש תגביל אתכם בזמן, היא צריכה לקבוע את הזמן שהיא משערת שזה יגיע לדיון בקריאה שנייה ושלישית, בתקופה הזאת תדונו בדבר הזה, תגידו את עמדתכם.

מבחינת הדיון, חשוב להסביר. מאחר והצעת החוק הזאת באמת צריכה להיות בתיאום עם כל המשרדים ככל שתהיה התנגדות ולא תהיה תמימות דעים בין המשרדים, בכל מקרה נצטרך להגיע שוב לוועדת שרים לחקיקה עם הצעה חדשה של זה.

ודאי. לא, אנחנו מבקשים מכם כבר.

צריך לבדוק את זה. אנחנו נכניס את זה לדברי ההסבר, כך שלמעשה זה כן יועלה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אם אתם לא רוצים פשוט שזה יהיה נושא חדש, זה כבר אינו נושא חדש כי זה עלה לדיון.

אתם יכולים לטעון לנושא חדש, אבל מי שמחליט אם זה נושא חדש זה לא הממשלה, זה הכנסת.

בכל מקרה אין צורך בזה בשביל לקבוע שזה לא נושא חדש, אין לנו ויכוח.

אני לא צריך להגיע לנושא חדש, אם הממשלה תסכים אני אתמוך, אם הממשלה לא תסכים אני אתווכח איתה. ואם בסוף היא לא תסכים, אני לא הולך על העניין, אני אומר בצורה גלויה.

אני רוצה לסכם את העניין הזה. אנחנו כרגע נצביע, על גירסה א'.

(1) זכאית עובדת, בהתאם לתנאי העבודה הנהוגים במקום עבודתה, לזכות בקשר להורות, תהא זכות זו נתונה גם לעובד המועסק במקום עבודה שבו נהוגים תנאי עבודה אם התקיים בו אחד מאלה.

1. בת זוגו היא עובדת או עובדת עצמאית ולא השתמשה בזכות בקשר להורות כאמור בסעיף קטן ב.
זה למעשה התיקון, המשך הסעיף הוא כפי שהיה כשקבעו היום בחוק.

אני רוצה לברך את חבר הכנסת אורלב על דבקותו במטרה בעניין הזה. הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה באמת היא פסיקה ותיקה, ההתעקשות להמשיך ולנסות להכניס את זה לחוק היא ברוכה. אני רוצה לחזק את דברה של היועצת המשפטית לוועדה לעניין גירסה ב', גם זה המצב החוקי בפועל ונכון יהיה שזה יהיה המצב גם בספר החוקים. הערה קטנה לעניין הנוסח של גירסה ב', למרות שהדיון בה מוקדם. בעצם הרישא סעיף א' לחוק מתחיל בכך שהעובדת זכאית מראש לזכות בקשר להורות,, אז הגירסה שוללת את זה, צריך לעשות את התיקון במקום הנכון, כי אחרת יש לנו סעיף שאומר דבר והיפוכו בתוך אותו סעיף.

הרישא של סעיף א' מדובר על כך שעובדת באותו מקום של האב, במקום שבו אמהות זכאיות לזכות הזו גם לאב תהיה הזכות. זה מדבר על שני דברים שונים.

את צודקת. אני חוזרת בי.

אני רוצה לברך גם את יושבת הראש ואת חבר הכנסת אורלב, גם על ראיית זכויות הילד, בעיקר על הראייה של זכויות של גברים ונשים למשפחה שנותנת מענה לכל הפרטים במשפחה. הייתי רוצה לחשוב אם יהיה מענה שייתן בעתיד גם פתרון לסטודנט או לסטודנטית שייכללו בתחום. יישר כוח, כמו שקרן בר יהודה ציינה, על דבקותכם במטרה. יש כאן חוות מגדרית שרותי הורניק מהרשות למעמד האשה הכינה והעברנו את זה אליכם בחזרה.

אני מאוד מודה לך על הערה הזאת, ממש, אחד הדברים שעלו אתמול בדיון המקדים להכנת הצעת החוק, זה כל הנושא של סטודנטיות שבאמת לא יכולות להשתמש בכל הזכויות שלהן, ולא יכולות להמיר אותן ולחלוק אותן עם בן הזוג.


יש היום הצעת חוק שעוסקת בכלל בנושא של זכויות לידה לסטודנטיות וכל הנושא הזה. אני חובת שצריך בנפרד לדבר על כל הנושא הזה של זכויות סטודנטיות. הייתי שמחה בעניין הזה לשתף פעולה ולחשוב יחד איך אנחנו יכולים לתקן את המצב החוקי הקיים. אני לא יודעת אם זה המקום לתקן את זה, זה לא המקום.

זה כבר נושא גדול, לא יכול להיות תוספת, עמדתי זה רק חקיקה, אשמח להצטרף אליה. זה דבר חשוב מאוד.

כבר החלטנו לשתף פעולה בעניין הזה.

רק לציין שעלינו מקובלת גירסה א'. גירסה ב' אנחנו מוכנים לבחון אותה יחד עם שאר משרדי הממשלה.

אם לא נגיע להסכם - - - הממשלה לא תגיע להסכמה שמשנה את עמדתה אז - - -

אז הכול הציעה על פי האתיקה, תצטרך להתנגד לזה. אתה לא אומר את זה במקום הנכון. ועדה בכנסת זה פרק ג' בשיעור אזרחות, יש הבחנה בין קואליציה לבין ועדה. ועדה היא עצמאית, הכנסת היא לא תחת הממשלה, הממשלה היא תחת הכנסת, תבחין בין הדברים. תשלח את יושב ראש הקואליציה בהנהלת הקואליציה לומר ליושבת ראש שהיא בקואליציה ולי שאני בקואליציה ולחברת הכנסת מיכאלי שבאה להצביע נגד, אבל זה לא שייך. הוועדה ריבונית להחליט מה שהיא רוצה, אגב, היא יכלה להכניס גם את גירסה ב' פורמלית.

אל תגיד שאני באתי להצביע נגד, תיקון קטן.

אולי כשלתי בניסוח הדברים, רק שייאמר ויהיה ברור מה בכוונת משרדי.

הכוונה היא שתדונו בדבר הזה ותביאו את עמדתכם בישיבה הבאה.

כמובן שבכל מקרה גם מוסכם על כולם, זאת אומרת, שהעיקרון עצמו חל, גם אם לא משנה מה תהיה עמדת הממשלה, ומה בסופו של דבר יועבר בוועדה אם גירסה ב' תתקבל או לא. בכל מקרה, כמובן שלפי החלטת בית הדין הארצי לעבודה זה חל גם על אדם שבת זוגו לא זכאית במקום עבודתה לאותן זכויות. אנחנו כמובן לא משנים פה ממה שקבע החוק.

בהחלט, אין פה שום דבר שאנחנו אומרים בלעיין החלטות בית משפט.

בנימה חגיגית אפשר לעבור להצבעה.

אקריא שוב את סעיף קטן א(1): -

2. בת זוגו היא עובדת או עובדת עצמאית ולא השתמשה בזכות בקשר להורות כאמור בסעיף קטן ב.

מי בעד נוסח הצעת החוק כפי שאושר. מי נגד – אין, מי נמנע – אין.

ה צ ב ע ה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים – אין

הצעת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון - זכויות הורה), התשס"ט-2009, נתקבלה לקריאה ראשונה.

אני שמחה לומר שהצעת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון - זכויות הורה), התשס"ט-2009 אושרה לקריאה ראשונה.


אני רוצה לברך אותך חבר הכנסת אורלב, יושב ראש הוועדה לזכויות הילד.

אני מאוד מודה לך.

אני רוצה לברך אותך על כל הצעות החוק המבורכות שלך. כמו שהבטחתי לך, הדיון יהיה מהיר.


אני רק רוצה להודות למשרדי הממשלה השונים על כך שאתם שוקלים בחיוב את העניין הנוסף שהעלינו כאן, גם כשלאשה אין זכויות במקום עבודתה ולבעל יש.

אני אומרת שוב, יש כאן הזדמנות אמיתית ללכת בקו הזה שפתחתי בו, להתחיל בעצם לחלק את הזכויות האלה. אז אמר יפה מגיש הצעת החוק שמדובר גם בזכויות הילדים שההורים שלהם יוכלו בסופו של דבר לסייע בגידול שלהם, והחלוקה תהיה נכונה לכל משפחה. אני מציעה לכם לשקול את העניין הזה בחיוב, אני חושבת שתהיה כאן תרומה מאוד משמעותית להיפוך התודעה במעבר מזכויות אמהות לזכויות משפחה.

אני מודה מאוד לנועה, היועצת המשפטית. לדלית מנהלת הוועדה. תודה רבה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:00)