הכנסת השמונה עשרה

PAGE
12
ועדת החוקה, חוק ומשפט

19.6.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 409

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, י"ז בסיוון התשע"א (19 ביוני 2011), שעה 10:00

הצעת חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים) (תיקון – איסור פרסום מודעות תמיכה בבעל תפקיד ציבורי), התשס"ט-2009 הצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב, הכנה לקריאה ראשונה - דיון

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

זבולון אורלב

עו"ד חנן ארליך, משרד המשפטים

דנה מרדכי, מתמחה בלשכה המשפטית, רשות החברות הממשלתיות

אפרת חקאק

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים) (תיקון – איסור פרסום מודעות תמיכה בבעל תפקיד ציבורי), התשס"ט-2009

הצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב

הכנה לקריאה ראשונה - דיון

אני מתכבד לפתוח את ישיבת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום הצעת חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים) (תיקון – איסור פרסום מודעות תמיכה בבעל תפקיד ציבורי), התשס"ט-2009, הצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב, הכנה לקריאה ראשונה.


חבר הכנסת אורלב, תסביר לנו מה רע במצב הקיים כיום שאתה רוצה לתקן אותו.

במצב הקיים היום גופים שנתמכים על ידי שרים, על ידי משרדי ממשלה, נאלצים מדי פעם ברמז, ולפעמים שלא ברמז, לפרסם מודעות תמיכה בשר שעומד בראש אותו משרד. הדוגמה בגינה חבר הכנסת גדעון סער ואני הגשנו את הצעת החוק בכנסת הקודמת הייתה אותה מודעה מפורסמת שמועצת תנועות הנוער על כל 15 חברי המועצה, תנועות הנוער המוכרות, פרסמה מודעת תודה, מודעת תמיכה בשרה יולי תמיר. מה שמאוד הרגיז אותנו שם היה שהכסף שמשרד החינוך קיבל, הוא לא היה כל כך ביוזמתה של השרה אלא ביוזמת חברי כנסת אחרים, אבל זה לא העניין.

לכן ראיתם שישיבות ההסדר פרסמו מודעות תודה למישהו שדאג גם להן.

הכוונה, כפי שאנחנו ניסחנו אותה בחוק, שהואיל ולבעלי תפקידים יש סמכויות ויש להם השפעה ישירה על איזה גופים יקבלו תמיכה ואיזה גופים לא יקבלו תמיכה, מה יהיו הקריטריונים לפיהם יקבלו את התמיכה, חשבנו שכדאי מאוד לנתק את הקשר הזה, גם לשמור על הגופים האלה כדי שהכסף שהם מקבלים לא יצטרכו לבזבז אותו על מודעות תמיכה. לאנשי ציבור יש קשר ישיר עם התקשורת והם יכולים להאדיר את מעשיהם באמצעות ידיעות לתקשורת, קומוניקטים שאם העיתונות החופשית רוצה לפרסם, היא תפרסם, ואם היא לא רוצה, היא לא תפרסם. לכן אנחנו רוצים למנוע את הדבר הזה ואני חושב שהדבר הזה ראוי מאוד.

אני רוצה לשאול שאלה. אני חבר רק בוועדת החוקה ובוועדת הכנסת. אני לא חבר בוועדת הכספים, לא בוועדת הכלכלה ולא בכל מיני ועדות אחרות. פונה אלי איזה גוף ומבקש שאני אעזור לו להשיג דבר מסוים. לא תמיד זה כסף אלא לפעמים זאת הכרה. שלא יהיה מכתב פעם אחת שאומר שהאחראי על התקציב שלך הוא משרד החינוך, משרד המשפטים לא מעכב לך תמיכה, ומכתב אחר משרד החינוך כותב שמי שמעכב את התמיכה בך זה משרד החינוך. אדוני יודע על מה אני מדבר. עכשיו פונה אלי גוף כזה ואומר לי שיחליטו, או משרד המשפטים או משרד החינוך, מי מעכב לו את התקציב. נניח שאני מתערב בזה ואני מצליח לפתור לאותו גוף את הבעיה. האם אז מותר לגוף הזה לכתוב מכתב ולפרסם אותו האומר תודה לדודו רותם על כך שהוא סייע לנו לקבל את התקציב שלנו? זה לא נמצא תחת הפיקוח שלי, אני לא מעביר להם את הכסף, שום דבר לו אלא עוזר להם.

אומר לך את דעתי. ראשית כל, בוודאי שמן הראוי שגוף ידע להכיר תודה ויכתוב מכתב תודה לאיש ציבור שפעל עבורו למרות שהוא איננו מחויב ואינו בעל הסמכות כמו שאתה אמרת. שנית, אני חושב שמן הראוי היה שאותו איש ציבור יפרסם הודעה לעיתונאים וינסה לעניין אותם על מנת שהמידע הזה יעבור לציבור שהנה, אני איש ציבור ראוי, טיפלתי בבעיה ציבורית וכולי וכולי.

אדוני יודע שהדרך היחידה, אם אני רוצה שהעיתונאות תפרסם עלי מודעות, היא אם אני אזמין אותם להצטלם בכניסה לשירותים. אם אני רוצה משהו רציני, חבל להם לפרסם.

אתה שואל אותי במקרה הזה האם זה ראוי שהגוף יממן מודעת תודה? התשובה שלי שלילית. אם גוף היה שואל אותי לגבי, אני הייתי אומר לו שאני מבקש ממני לא לפרסם מודעה. אני לא רוצה שהוא יבזבז את הכסף שלו ויוציא כמה אלפי שקלים ומדובר באלפי שקלים שעולות המודעות האלה. ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב", זה עשרות אלפי שקלים. אני לא יודע לאיזה מקרה אתה מכוון, אבל אני חושב שאותו גוף יכול לפנות בקומוניקט ולפרסם את הדבר הזה. אני חושב שהדבר הזה לא ראוי. לא ראוי שגוף יוציא כספים, גוף שהוא נתמך.


יכול להיות שיש איזה תחום אפור כאן. אינני יודע משפטית, אבל אם אתה שואל אותי, אני אומר לך בגלוי שלמיטב זיכרוני כך עשיתי גם לגבי הרבה מאוד גופים. כמו שאתה יודע אני לא מאלה שלא עוזרים, בלשון המעטה.

אדוני מבקש לכתוב מודעות תמיכה? להוסיף את העניין של מודעות תמיכה?

מה זה מודעות תמיכה?

מה אתה רוצה להוסיף לחוק הקיים? הרי יש חוק. "אחרי מודעות ברכה, יבוא מודעות תמיכה". מהי מודעת תמיכה? תסביר לי ותן לי ניסוח של מודעת תמיכה.

כתוב למעלה. מודעת תמיכה. אנחנו, מועצת תנועות הנוער, רוצים להביע את תמיכתנו בשרת החינוך כיוון שהיא ידעה לדאוג לתקציב מועצת תנועות הנוער.

זה מה שאתה רוצה.

כן.

ואם יהיה כתוב שאנו מודים לשרת החינוך.

אותו הדבר.

זאת לא מודעת תמיכה.

שאלת אותי לגבי מודעת תמיכה.

אנחנו הרי צריכים להגדיר. מודעת תמיכה, פירושו של דבר שאנו קוראים לתמוך בפלוני אלמוני, והיו גם כאלה לפני הבחירות. אתה כמובן לא תציין אותם.

אתה צודק. קודם כל, אני מודה שביום חמישי בבוקר כאשר אמרו לי את הנוסח הסופי, אני מודה שלא התעמקתי עד הסוף אבל אני בהחלט חושב שאם אדוני ירחיב את זה גם למודעות תודה, אני אשמח מאוד.

מודעות קריאה?

מה זה מודעות קריאה?

אנו קוראים לחברי הכנסת מסיעות הליכוד, המפד"ל, הבית היהודי לתמוך בהצעת חוק או לפעול.

רצוי מאוד. אלה הודעות רצויות מאוד.

אבל גם הן עולות כסף.

כן, אבל אלה לא מודעות תמיכה או תודה.


אני אגיד לך מה הבעיה. אני חושב שהבעיה היא מאוד מובנת. גופים שנתמכים על ידי בעלי תפקידים, ואני אומר לך מניסיון, לא עושים את זה דווקא מרצונם החופשי ומהכרת תודה אמיתית. פשוט נרמז להם והם עושים את זה.

איך יכול להיות שאתה אומר את זה מניסיון? אתה הרי אף פעם לא רצית מודעות תמיכה בך.

אני יודע ששאלו אותי. התייעצו אתי.

מה זה עיתון? פרסום חד פעמי או עתי שתפוצתו ארצית או מקומית.

אני מוכן ללכת לעניין הזה אבל אני רוצה באיזשהו מקום לחדד כי אני חושב, ואני רואה את זה אבל אני רוצה באיזשהו מקום לחדד כי אני חושב] ואני רואה את זה מדי יום שישי בערב, כי בימי שישי בערב יש כאלה שהולכים לבית כנסת להתפלל ויש כאלה שהולכים לקרוא את העיתונים, השבתונים, ואני מאוד נהנה לקרוא את השבתונים כי יש שם דברים שלא היו בשבוע שעבר. התפילה זה אותו הדבר כמו שהיה בשבוע שעבר ולכן אני קורא את העיתונים האלה. שם יש כל מיני קונצים. יש מדור "היינו, ראינו" ומספרים איפה כל מיני אנשים מכובדים היו. למזלי אותי לא מכירים ואני אף פעם לא מופיע שם כי הדובר שלי יודע שפעם אחת אני אופיע במדור רכילות והוא מחפש עבודה. לא רואים לא אותי ולא את העוזרים שלי. גם זה פרסום.

כן. זאת ידיעה עיתונאית לכל דבר ועניין.

זאת ידיעה עיתונאית.

עיתון מצב הרוח הוא עיתון חופשי לחלוטין כמו מדור הרכילות של "מעריב" שהוא חופשי לחלוטין. לא לזאת הכוונה. הכוונה למודעה בשכר. הגדרה של מודעה כאן, אני מקווה שהיא מאוד ברורה.

ואם זאת מערכת העיתון מפרסמת מודעת תמיכה?

אם זה בלי כסף.

בלי כסף כי היא קשורה בכל מיני שיטות אחרות.

אני לא מכיר תקדים כזה.

מר ארליך.

ראשית, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בתיאום אתנו.

זה שוועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בחוק, אין כאן פגיעה בחופש העיסוק.

אני קודם כל מתאר את העמדה הבסיסית שלנו ואחרי כן אני אכנס בקצרה גם לנקודות שאדוני מזכיר.

אני רוצה לדעת האם זה עבר את חוות דעתו של המשנה.

קודם כל, ועדת השרים מחליטה לפי ראות עיניה והיא לא תלויה בחוות הדעת. במקרה הזה, אם אתה שואל על המלצתנו, המלצתנו הייתה שניתן לתמוך בהצעה. אנחנו לא רואים מניעה משפטית עקרונית לתמוך בהצעה. הערנו הערות וביקשנו לפיכך שהנוסח יתואם עמנו כדי שההערות האלה יוטמעו.


לגופו של עניין. כפי שמופיע בדברי ההסבר, ואנחנו חושבים ששתי הנקודות העיקריות שאני אזכיר מיד, שמופיעות בדברי ההסבר, הן נכונות. ההיגיון שעומד מאחורי ההצעה הוא כפול והדברים בעצם הוזכרו על ידי חבר הכנסת אורלב והוא אולי בעיקר למנוע מצב של כורח או של תלות לא ראויה או של איזושהי יצירת יחסי גומלין כספיים אפילו או אחרים בין בעל תפקיד ציבורי שקשור לגופים לבין הגופים עצמם. אני לא משתמש במלים חריפות, אבל ברור לכולנו שאם גוף מפרסם איזושהי מודעה והשר מרוצה, או השר מצפה שיפרסמו מודעה, זה פתח – לא תמיד, אבל עלול – ויכול להוות במקרים מסוימים מינהל לא תקין.

בפני עיוור לא תיתן מכשול.

לפחות.

אם זה היה חל על שרים ועל חברי כנסת, זה בסדר.

ראשי ערים.

פקיד ציבור שמחתן את הבן שלו או את הבת שלו, נולד לו בן, מפרסמים מודעה.

מה שאתה מזכיר זה לגבי מודעות ברכה שהן כבר כלולות בחוק הקיים ואני לא מתייחס אליהן. אני מדבר על התוספת המוצעת שזאת התמיכה.


גם בפקידות רוצים ככל הניתן, חושבים שאפשרי וראוי לנתק בין המישור המקצועי הענייני של בעלי התפקידים לבין מה שמעבר לו. יש פקידים לא מעטים שיש להם השפעה מאוד משמעותית ובמיוחד אנחנו מדברים – והדיון כאן, אני חושב, מתמקד בנושא הזה – על גופים שנתמכים לפי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב, שבמקרים רבים יש לפקידות השפעה. יש מבחני תמיכה שמנסים לנטרל את ההשפעה הזאת, אבל היא קיימת במקרים מסוימים. זה עניין אחד.


העניין השני גם הוא הוזכר, זה העניין של למה משתמשים בכספי הציבור או מוסד שמקבל תקציבים בין בדרך של תקצוב או תמיכה או מימון אחר מרשויות המדינה וממוסדות המדינה כאשר מן הראוי שישתמש בתקציבו המוגבל – הוא בא ומבקש כסף ורוצה כסף – לפעילות ולמטרות לשמן הוא ממומן, גם אם יש לו תקציבים נוספים ולא כל כספו מגיע מהמדינה. בכל אופן אתה בא ומבקש כספי ציבור והציבור רוצה לראות שהכספים משמשים למטרות הפעולה ולא למודעות שהקשר בינן לבין הפעילות הוא עקיף במקרה הטוב.


אלה שני הרציונאלים שביסוד ההצעה שאנחנו מבינים אותם וחושבים שהם ראויים ונכונים.


אנחנו הערנו הערות שהוטמעו. שוחחתי עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, אחרי ששוחחתי עם נציגי חבר הכנסת המציע, ויש נוסח מתואם שבעיקרו הוא בא להוסיף באופן מפורש את העניין של גופים שנתמכים לפי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב כי בנוסח ההצעה המקורי זה לא נכלל וגופים שנתמכים לפי סעיף 32 לחוק יסודות התקציב, לא בהכרח זהים לגופים נתמכים לפי סעיף 3(א) ואז יכול להיות שבעצם הנוסח לא ישקף את התכלית העיקרית לשמה הוא הוצע.


עניין נוסף. אנחנו הערנו, וכאן אני נכנס לנקודות שאדוני היושב ראש הזכיר, שברור שיש כאן איזושהי הגבלה על זכויות או על חירויות שונות של הגופים. אפשר לדבר על חופש ההתאגדות, על חופש העיסוק, על חופש הביטוי וכיוצא בזה. למרות זאת אנחנו חושבים שכאשר הדבר נעשה באופן סביר – ותכף אני אתייחס לעוד נקודה עליה דיברתי עם הייעוץ המשפטי - ובהתאם למה שקבוע כבר בחוק, כי הרי החוק עצמו מגלם את אותן הגבלות עוד לפני התוספת, וכדי למנוע את הדברים הלא תקינים שהזכרתי קודם, הדבר הזה הוא אפשרי ויעמוד במבחנים שונים, אם יצטרך לעמוד.


הצמצום אותו הזכרתי הוא שלגבי סעיף 3(א), לגבי התוספת, אנחנו חושבים שראוי לצמצם את זה לגבי אותם בעלי תפקיד ציבורי שיש להם זיקה או השפעה על הגוף הנתמך ולא כל אחד.

האם לא נכון היה לכתוב לרבות מי שנבחר או מועמד לכהונה בגוף ציבורי לפי דין? אני זוכר שראיתי כל מיני גופים, לפני הבחירות, תומכים במועמד זה ובמועמד אחר כי הוא סידר להם כסף והוא דאג להם, וגם אם לא, אתה קורא מי התומכים ואתה רואה למי הם מתכוונים.

אני מבין את החשש שההצעה הזו באה למנוע. אני חושב שזאת הרחבה. כלומר, יש איזשהו קו שמבחין בין מי שנמצא בתפקיד ואני יודע שיש לו קשר וזיקה, בין אם הוא נבחר ציבור, בין אם הוא עובד ציבור, לבין מי שהוא מועמד.

אדם היה חבר כנסת בכנסת ה-17 והוא גם מועמד לכנסת ה-18. לפני הבחירות כל מיני גופים שהוא עזר להם בכנסת הקודמת מוציאים לו מודעות תמיכה. אדם רוצה את התמיכה כשהוא רוצה להיבחר ואז המצב הוא עוד הרבה יותר גרוע כי מוציאים כסף על הבטחות לעתיד שאו שיתקיימו או שלא יתקיימו. לכן אם אנחנו רוצים למנוע את הדבר הזה, זה צריך להיות מצב שגם מי שמועמד, אסור לפרסם. הרי מודעת תמיכה היא לצורך משהו. חבר הכנסת אורלב אומר שהיה איזה מכתב תמיכה של תנועות הנוער בשרה יולי תמיר, היא לא הייתה זקוקה אז לתמיכה שלהם כי היא הייתה שרת החינוך, אבל אם אדם הוא מועמד, אז הוא זקוק לכל הגופים שרוצים שהוא יעזור להם שהם יתמכו בו.


איך נקראות הישיבות התיכוניות? יש להן גוף מאוגד.

רשתות החינוך.

רשתות החינוך הממלכתי-דתי. אני רואה את כל השמות שם, את התמיכה בחבר מיועד לכנסת.

כמו שאמרתי, אני מבין את החשש. אני עדיין חושב שאנחנו עוסקים כאן, כמו בכל דבר בחיים, באיזון בין ההגנה מצד אחד על החירויות והזכויות של כל אדם או תאגיד, ומצד שני על מניעת החששות. אנחנו חושבים שהאיזון הזה עובר בין מי שכבר נמצא בקו שמפריד בין מי שנמצא בתפקיד ויש לו השפעה ואנחנו יכולים לזהות את ההשפעה הזאת ואת הזיקה הזאת ולומר שהוא בעל תפקיד והוא נבחר ובעל תפקיד ציבורי, והוא משפיע, ולכן הוצאת כספים לשם תמיכה בו, היא פסולה. זאת לבין מועמד שזה דבר שדרך אגב, זה דבר שלא נבחן כהכנה לישיבה, אבל כפי שאני חושב כרגע זה דבר שהוא יותר כללי. זה חשש שהוא רחוק יותר. גם כאן אתה יכול לשאול מה זה מועמד, האם מי שמופיע ברשימת מועמדים לכנסת או למרכז מפלגה או מועמד להיות שר למרות שאולי הוא בכלל לא חבר כנסת, ואז מה זה מועמד לשר? אין רשימה פורמאלית לכך. אין לדבר סוף וצריך שיהיה משהו ברור שמבחין בין מי שהוא כרגע נמצא בעמדת השפעה וזיקה, שגם החשש כאן של היחסים, כמו שהזכיר חבר הכנסת אורלב קודם, שאולי יש רמיזות או השפעה לא ראויה או איזו דרישה רמוזה מצד אותם בעלי תפקיד לקבל את המודעות, החשש כאן הוא יותר גדול לעומת משהו שהוא יותר ערטילאי, למרות ששוב אני מסכים שאנחנו עוסקים כאן באיזשהו קו שאנחנו צריכים למתוח.

אני אומר לאדוני. אני נוטה לתמוך בעמדתו של עורך דין ארליך. יש הבדל גדול אם יום למחרת חנוכת הבניין החדש של "הבימה" שהושקעו בו מאה מיליון שקלים תפורסם מודעה גדולה של תיאטרון "הבימה" שהיא תומכת ומודה, בסגנון כזה או אחר, בשרת התרבות - שאגב, מאוד מאוד סייעה, ואני אומר מידיעה, כדי שהשיפוץ שם יסתיים – לבין כך שלקראת הבחירות הבאות, שאני מקווה שיהיו בעוד שנתיים וחצי, התיאטראות במדינת ישראל יפרסמו מודעה ויאמרו שלימור לבנת הייתה שרת תרבות ראויה ואנחנו קוראים לציבור לתמוך בליכוד. יש הבדל כאן.


גם אני חושב שהמידתיות והתכלית הראויה וכל המונחים המשפטיים שאתם מדברים עליהם, אני חושב שצריכים להיות מדודים בעניין הזה. יש בעיה ספציפית בלחץ של שר, בלחץ של ראש עיר, שניהם בעלי כוח, בלחץ של המנכ"ל. יש הבדל גדול.

זה עוד הפוך הרבה יותר גרוע ממה שאתה אומר ואני אסביר. אחרי שהשר נתן לי, וזה דבר שהוא מפורסם ואני כותב לו מודעת תמיכה, אני עוד יכול להסתדר עם זה. אני מדבר על מצב שחבר כנסת פעל ועשה את מה שהוא היה צריך לעשות ומכיוון שהוא שליח שלי, הוא גם דאג לי. אז אני כבר צריך לרצות אותו ולהחזיר לו טובה, ואז אני מפרסם לו מודעות תמיכה לכנסת הבאה. שים לב שזה קורה בדרך כלל לכאלה שהם חברים בוועדת כספים וזה לא קורה לאלה שחברים בוועדת החוקה.


אני כבר מודיע, כדי שלא יטענו אחרי כן שזה נושא חדש, שלקראת קריאה שנייה ושלישית אני מתכוון להרחיב את האחריות הזאת גם לגבי מועמדים. אז תהיה עוד חוות דעת שזה חוק לא חוקתי, אבל בסדר, הממשלה תפנה לקואליציה שתפיל את זה. לא נורא.

כמו שאמרתי, אנחנו מתנגדים אבל כמובן שאדוני הוא המחוקק והוא יעשה מה שהוא רוצה. אנחנו נמליץ לממשלה את אשר נמליץ אחרי שנשקול את העמדה.

יפה.

יש לנו כמה התלבטויות בתוך הנוסח המוצע.

יש עוד התלבטויות? חשבתי שסיכמתם נוסח מוסכם.

יש כמה נקודות קטנות. אנחנו הצענו נוסח שבסעיף הראשון יהיה כתוב שגוף ציבורי, כפי הגדרתו בחוק הזה, לא יממן פרסום בעיתון כאשר מדובר בבעל תפקיד, כאשר הוא ממונה או מפקח על אותו גוף. התלבטנו האם להוסיף שבעל התפקיד נדרש לקבל החלטות גם בעניין הגוף או האם מספיק ברשימה סגורה של גופים ציבוריים לכתוב רק ממונה או מפקח. תמיד בגופים הציבוריים יהיה ממונה או מפקח שזה לא כן לעניין סעיף (ב) שהוא מוסד ציבורי.

ממונה או מפקח על אותו גוף, זה לא עונה על הדרישה שרצה חבר הכנסת אורלב וזה לא מה שאומר עורך דין ארליך.

נכון.

שיקבל החלטות בעניינו. אני לא בטוח ששר החינוך מקבל החלטות בעניין אנשי תנועות הנוער.

אנשי תנועות הנוער ייכנסו לסעיף קטן (ב), שם הרחבנו לגבי מי שנחשב בעל תפקיד. בסעיף קטן (א) מדובר רק על גוף ציבורי וגוף ציבורי הוא רשימה סגורה.

הבנתי. בסעיף (ב) אתה אומר באותה שנה. כלומר, אתם מגבילים את זה לאותה שנת תקציב או לשנה שקדמה לה. זאת אומרת, אלה שנתיים לפני הבחירות, אז צריך להפסיק לתמוך בגופים האלה כדי שהם יוכלו לפרסם מודעות ברכה. טוב.

בסעיף קטן (א), האם הוועדה רוצה להכניס את התוספת שנדרש לקבל החלטות בעניינו?

כן.

כן.

בסעיף קטן (ב), שוב מדובר במוסד ציבור - ולא ציבורי - כהגדרתו בסעיף 3(א) משום שקיבל תמיכה לפי אותו סעיף באותה שנת תקציב. זאת הגדרה שלא קשורה לחוק הזה אלא לחוק יסודות התקציב.


אני הצעתי גרסה א' לפיה בעל תפקיד יהיה רק השר הממונה.

לא. בשום פנים ואופן לא.

גרסה ב'.

גרסה ב', בעל תפקיד יהיה בעל זיקה או השפעה ישירים על אותו גוף.

אני לא יודע מה זה השפעה ישירה, אבל בעל זיקה - זה טוב לי.

בעל זיקה.

מה זה בעל זיקה?

אנחנו מציעים זיקה או השפעה ישירים.

זיקה, האם חבר בוועדת הכספים של הכנסת ייחשב כבעל זיקה? אני רוצה שהוא ייחשב כבעל זיקה.

אני חושב שלא.

אני רוצה שהוא ייחשב כבעל זיקה. שרים פחות מפחידים אותי.

למה? שרים, זאת הבעיה העיקרית. שרים וראשי ערים.

הבעיה העיקרית היא המנגנון התומך.

בוועדת הכספים חבר כנסת שהוא חבר בה, הוא מטריד אותי לא פחות מהשר.

לדעתי אם יש לו זיקה ישירה לתקציב, אם יש לו זכות הצבעה.

כן, יש לו זכות הצבעה על תקציב.

אם יש לו תפקיד ספציפי, אז כן.

הוא בעל זיקה, אין ספק. אני לא יודע מה ההתלבטות. אין ספק שחבר ועדת הכספים שנדרש להצביע, הוא בעל זיקה. אין יותר מבעל זיקה.

בסדר. אם כן, גרסה ב'.


יש עוד הערות?

אין.

תודה רבה. אנחנו מצביעים.

אני מחליף את חבר הכנסת אורי אורבך.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד


אל תתקשר אלי בעוד יומיים לשאול מתי זה בא לקריאה שנייה ושלישית.

אבל במושב הנוכחי.

לא הבטחתי לך שום דבר.

במושב הנוכחי, סדר היום כבר נקבע.

לא הבטחתי לך שום דבר.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30