חסד"פ - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי

2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
14/06/2011

הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 406
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ב בסיון התשע"א (14 ביוני 2011), שעה 9:00

1. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון
מס' 2), התש"ע-2010

חברי הוועדה: דוד רותם-היו"ר
זהבה גלאון
אורי מקלב

גבריאלה פיסמן - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אלעזר כהנא - עוזר יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
סיגל כספי - ר' מדור תאום, משטרת ישראל
יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים
גלי בן-אור - משרד המשפטים
אבישי גולן - ר' חוליית סמכויות, המשרד לבטחון פנים
אפרת פינק - סגנית בכירה לסנגורית הציבורית הארצית, סנגוריה ציבורית
עלוה קולן - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח
יעל בר יוסף - פצ"ר- רת"ח טרור ופלילי ביועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון
אשירה זמיר - ראש מעבדת ד.נ.א, משטרת ישראל
דוד אטיאס - ר' מעבדת טביעות אצבע, משטרת ישראל
מאיה שגיא - מתמחה, סנגוריה ציבורית
אסנת כהן - עורכת דין מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
לילה מרגלית - ראש תחום זכויות בפלילים, האגודה לזכויות האזרח
ד.
רפי ציון- המשרד לביטחון פנים

אפרת חקאק

דורית ואג

יפעת שפרכר

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
(תיקון מס' 2), התש"ע-2010

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 2), התש"ע-2010.

אנחנו צריכים היום לעבור סעיף סעיף בהצעה, לסגור את הפינות שנשארו לנו מהדיונים ומההערות של נסחית החוק ולאשר סעיף סעיף. נדבר על ההצבעות כאשר יועמ"ש איו"ש תגיע. נתחיל עם תיקון לסעיף 1, שזה תיקון לסעיף ההגדרות. דיברנו על ההגדרה של בית משפט. נסחית החוק העירה שלדעתה אין צורך בתיקון הזה. רצינו לשאול אם יש סעיפים שיש לכם בעיות איתם.

יש סעיף נוסף שאני חושב שלא שמתם לב אליו, שזה 11ב(א)(3). יש שם בית משפט. הכוונה היא לאו דווקא לבית משפט שלום. זאת שאלה של פרשנות. אם לפי ההקשר מובן שהכוונה היא לאו דווקא בית משפט שלום, אפשר להשאיר את זה. השאלה אם זה נכון. זאת שאלה של פרשנות.

בכל הסעיפים שזה לא קשור לבית משפט שלום מדובר בהרשעה או בזיכוי. לא מדובר בבית משפט שלום, אלא בבית משפט לפי העניין. התיקון יסרבל ולא יבהיר. לא נשנה את ההגדרה של בית משפט.

אנחנו הצענו לקרוא למאגר של נתוני זיהוי מאגר פלילי, ולשנות את ההפניות בסעיפים הכתובים בנוסח. האם אדוני רוצה לקרוא למאגר מאגר פלילי?

לא, כי יש שם אנשים שאין להם שום בעיה פלילית. הם הגיעו לשם כשהם חשודים וסגרו להם את התיק. למה להכניס להם את ההגדרה הפלילית?

הם נכנסים כי הם קשורים לפלילים.

זה מאגר של חקירה.

זה בסדר חקירה פלילית, אבל חקירה פלילית עוד לא הפכה אותי קשור לפלילים.

עכשיו כשאנחנו מקימים מאגר נוסף יכול להיווצר בלבול בין המאגר של המאגר הפלילי והמאגר שלנו, שזה מאגר הנעדרים.

יהיה המאגר ומאגר הנעדרים.

אם משאירים את זה ככה צריך לתקן את ההגדרה של המאגר. בחוק כתוב מאגר נתוני זיהוי כמשמעותו בפרק ד'. אתם הצעתם להכניס את מאגר האלמונים והנעדרים לפרק ד'. זה נראה הגיוני. אולי צריך להגיד מאגר שהוקם לפי סעיף 11יג לחוק זה. זה פותר את כל הבעיה.

יש לנו כבר חקיקת משנה שמתבססת על ההגדרה של המאגר. נראה לי יותר נכון להשאיר את המאגר.

תשאירי את המאגר.

אנחנו נשאיר את המאגר, רק נשנה כך שיהיה ברור לפי איזה סעיפים.

זה המאגר שמוקם לפי סעיף 11יג. זאת סמכות ההקמה.

אם מדברים על ההבדלים בין מאגר נתוני הזיהוי למאגר הנעדרים, אז חשבנו שראוי להחיל את סעיף 11כ ואת סעיף 11כא גם על מאגר הנעדרים. מדובר בסעיפים שמדברים על שמירת סודיות ואבטחה. אם נרצה להחיל את הסעיפים האלה צריך להחליט בסעיף 11כא(ג) למי יש גישה לנתוני הזיהוי.

זה נראה לי לא נכון. ברמה הקונספטואלית הרגישות של המאגר הזה לא דומה למאגר הפלילי כי אין פה שום זיהוי פלילי. הוא הרבה יותר דומה למאגרים הסטנדרטיים לפי חוק מידע גנטי מבחינת רמת השמירה עליהם. בחוק מידע גנטי הסטנדרט הוא חוק הגנת הפרטיות. זה ברמה של התפישה.

מבחינת ההחלה של הוראות החוק, אז 11כ ו-11כא שמדברים על שמירת סודיות מפנים לשימוש במאגר לפי הוראות חוק זה. השימוש במאגר הוא בסעיף 11טז.

נוסיף עכשיו סעיף שימוש למאגר הנעדרים.

צריך להוסיף שימוש אחר למאגר הנעדרים. בפרק של המאגרים יש סעיף שאומר שהמאגר חסוי ולא יימסר מידע לפי הוראות חוק זה. זה סעיף יישום כללי.

גם לא צריך לחשוש כי מי יכול להגיע למאגר ולקבל מידע ממנו.

כמעט אף אחד.

רק קצינים בכירים שהוסמכו.

או המכון.

מכיוון שבמשטרה אין הדלפות ממילא, מה החשש שלי שמישהו ידליף מידע משם? הוא לא קיים.

בנושא של ביומטריה אני לא זוכר שנתקלנו בתופעה שיצא משם איזה שהוא מידע.

בנושא אחר כן נתקלתם בבעיה?

היו מקרים חריגים ביותר.

אם עושים את זה צריך לשים לב שבסעיף 26 כתוב שחוק המאגר הגנטי לא יחול ואז צריך להחיל את חוק המאגר הגנטי על הנושא של הנעדרים.

זה לא מה שאמרתי. דיברתי ברמת הקונספציה מבחינת רמת השמירה. אנחנו לא מדברים פה על סדר דין פלילי, אלא על דברים אחרים. אפשר להכניס פה את סעיף הסודיות, לא צריך להפנות לחוק מידע גנטי.

חוק מאגר המידע הגנטי נועד להגן על נתונים גנטיים.

הוא לא מגן יותר טוב ממה שנגן עליו פה. יש שם הפניה לחוק הגנת הפרטיות. פה תקבלי יותר מזה.

אתה רוצה להוציא את ההחלה של מאגר הנעדרים..

כן, אבל אני מוכן לתת במקום זה סעיף אחר, רק לא להחיל את סעיף 11כ ואת 11כא ששם יש הוראות שמפנות לשימושים לפי סדר דין פלילי. אם את רוצה לעשות סעיף שימוש למאגר הנעדרים והאלמונים זה אפשרי.

לפי דעתי יש צורך בסעיף. אני לא מבינה מה מפריע לך בסעיף כ ובסעיף כא חוץ מזה שזה מפנה. אנחנו יכולים להפנות לסעיף החדש שלנו.

אם יש הפניה אין בעיה.

האם היושב-ראש רוצה להחיל?

כן.

למעט סעיף (ג).

למי מהמשטרה תהיה גישה למאגר הזה?

זה לא רק לשוטרים, זה גם למכון. זה יכול להיות גם במקרים של אסון המוני ששם אולי למאגר עצמו לא תהיה גישה. זה בוודאי המכון והמשטרה. מבחינתנו אמרנו שהכוונה שלנו בשגרה שזה יטופל כמו המאגרים האחרים, זאת אומרת באותה רמה, עם אותם אנשים, באותו מקום, באותו ניהול ובאותה שמירה.

גם סעיף (ג) יכול לחול.

צריך להכניס גם את המכון.

אבל לא כל שוטר יכול לגשת למאגר. רק שוטר שהוסמך לכך. זה מה ש-(ג) אומר. את זה אנחנו רוצים להחיל.

בסדר.

נוסיף את המכון.

התיקון האחרון בסעיף 1 זה התיקון של הגדרת קצין משטרה. האם היושב-ראש רוצה לאשר את הסעיף הזה?

כן.

סעיף 2 להצעה מדבר על תיקון סעיף 11ב.

אני רק מקווה שהנוסח הזה לא מסבך אותנו בזה שפתאום קצין בכיר יהיה סגן ניצב.

זאת ההגדרה בפקודת המשטרה.

על תיקון לסעיף 11ב דיברנו. התיקון היחיד שהכנסנו זה שבמקום לרצות את העונש כתבנו נושא את העונש. בדיון הקודם אמרנו שהעבירות לפי הדין הזר יהיו לפי החלטות קצין משטרה באישור היועץ המשפטי לממשלה. היושב-ראש רוצה לאשר את סעיף 2 להצעה?

כן.

בסעיף 3 אין שינויים. זה תיקון סעיף 11יא. האם היושב-ראש רוצה לאשר את הסעיף הזה?

כן.

עכשיו אנחנו עוברים לעניין של מאגר הנעדרים. יש לנו קודם כל את השאלה של המיקום. עכשיו כשהרחבנו את הסעיף הזה ובסעיף לא רק כתובים עניינים של נטילת אמצעי זיהוי אלא גם שימוש, מחיקה והכל ביחד, חשבנו שראוי להזיז את הסעיף הזה ולהכניס את זה בסוף פרק ד'.

סעיפים כו ו-כז.

האם הוועדה רוצה לאשר את הסעיפים?

כן.

הנושא הבא הוא איך לקרוא למאגר הזה בתוך החוק. בכותרת כתבנו מאגר לאיתור נעדרים ולזיהוי אלמונים, שזה תיאור די ארוך למאגר הזה. חשבנו שאנחנו יכולים לקרוא לזה מאגר הנעדרים.

בסדר.

אנחנו מעדיפים נעדרים ואלמונים. זה נראה לנו יותר נכון.

איו לי בעיה לקרוא לזה מאגר האלמונים.

נעדרים זה צד אחד שלו. זה מאגר שמובנים בו שני צדדים.

נעדר הוא אלמוני בדך כלל.

לא.

אלמוני זה גופה. נעדר זה מישהו שאנחנו יודעים מה הפרטים שלו.

נראה לנו יותר נכון נעדרים ואלמונים.

שיהיה נעדרים ואלמונים.

הסעיף הבא הוא לעניין מי רשאי ליטול אמצעי זיהוי. אנחנו לא הכרענו בשאלה מי הגורם האחר חוץ משוטר ועובד המכון לרפואה משפטית שיכול ליטול אמצעי זיהוי. האם הוועדה רוצה שכל גורם אחר שהסמיך ראש חטיבת הזיהוי הפלילי יהיה רשאי, או שרק בעל מקצוע רפואי?

אין קשר בין מקצוע רפואי לנטילת טביעות אצבע ותצלומים. צלמים הם לא בעלי מקצוע רפואי. זה לא יכול להיות מקצוע רפואי. זה מישהו שהוסמך לכך והוא בעל מקצוע בתחום.

מה הוא לוקח?

תמונות. גם את הדנ"א לא נוטלים בעלי מקצוע רפואי. מי שנוטל דגימות דנ"א מהלחי זה כל חוקר. זה לא קשור למקצוע רפואי. אין שום צורך במקצוע רפואי. כאשר מתחילים להיכנס לחיפוש בגוף, לחיפוש פנימי זה סיפור אחר.

כל גורם אחר?

כן.

בפסקת משנה (1) דיברנו על השוואה בין הנתונים של הגופה למאגר הפלילי. בהתחלה ההצעה הייתה לכתוב השוואה רב פעמית. מבחינת נוסח אין דבר כזה. הנסחית שלנו אמרה שלא נכון לכתוב השוואות. השוואה זה כמו בדיקה, זה משהו שברור שכולל בתוכו כמה וכמה השוואות, אלא אם כן כותבים השוואה חד פעמית.

אפשר להציע שבמקום לערוך השוואה יהיה כתוב להשוות? זה כולל את העניין של רב פעמי.

זה אותו דבר.

אני חושב שהשם הרשמי של המכון זה המרכז הלאומי לרפואה משפטית, לא המכון.

יש את שניהם בחוקים.

בחוק שלנו המכון מוגדר כמרכז הלאומי.

שהנסחית תבדוק איך קוראים להם.

בחוק אצלנו זה מופיע בהגדרה המרכז הלאומי.

בפסקת משנה (3) החלפנו - לבקשת משרד המשפטים - את הביטוי "יש חשד להניח כי מצויים אמצעי זיהוי של הנעדר" בביטוי "ייסוד סביר". האם זה מקובל?

כן.

רציתי להעיר לגבי סעיף (2)(ב). אין שם את האופציה – יכול להיות שזאת בעיה גם בהצעת החוק של המדינה - ליטול אלא בהסכמה. כדי ליטול ממי שמוגבל שכלית צריך את ההסכמה שלו ואת ההסכמה של האפוטרופוס. ברור שמילדים, מתינוקות או מאנשים שמוגבלים שכלית אי אפשר לקבל הסכמה, צריך להסתפק באפוטרופוס.

זה מה שכתוב.

כתוב בנוסף להסכמה.

בסעיף 14ג יש סעיף (ב) שמדבר על הסיטואציה שאי אפשר לקבל הסכמה וצריך רק את האפוטרופוס או אישור בית משפט.

:

מה הבעיה להחתים?

לא כתוב להחתים, כתוב הסכמה. הוא לא יכול להסכים.

מדובר בהסכמה מדעת.

אפשר במקום לכתוב את הכל מחדש, פשוט להפנות ל14ג (א) ו-(ב). אם לא, אז להוסיף את ההוראה של סעיף 14ג (ב).

האם היושב-ראש רוצה לאפשר לקיחת דנ"א וטביעות אצבע מקטין?

בטח. יש לי אירוע המוני ונשאר רק תינוק שצריך לדעת מי המשפחה שלו. אני סומך על המשטרה שלא תיקח מתינוק דנ"א בשביל לגלות אם הוא פרץ לאיזה שהוא מקום.

מכיוון שאת הדנ"א של בני המשפחה משווים רק למאגר הגופות אין סכנה ממשית. אנחנו נפנה או נכניס את התוספת. בסעיף (ב) היושב-ראש ביקש לקבוע כי נטילה תיעשה רק לאחר שקצין משטרה או רופא אישר שזאת הדרך היעילה ביותר. בדיון הקודם נקבע שזה לא יחול באירוע אסון המוני. השאלה אם הסעיף הזה אמור לחול על כל הנטילות, או החשש הוא רק בנטילה של דגימה ביולוגית. הנטילה יכולה להיות גם טביעות אצבע, גם תצלומים.

רק דגימה ביולוגית.

לי זה גורם איזו שהיא תחושת אי נוחות. יכול להיות שיש תעודת זהות לאותו אדם שלא נמצאת במקום. זה יותר יעיל או פחות יעיל? נראה לי שזה איזה שהוא ניסוח שיכול להוביל לבעייתיות.

את זוכרת את הטופס המשטרתי על חבילת הסמים שנתפסה בתוך מעטפה חומה והועברה למעבדה? מדובר בטופס שהוכן, לא כותבים. יהיה טופס שקצין משטרה יגיד שאין דרך אחרת, זאת הדרך היעילה.

אם אתה אומר שזה יהיה אוטומטי, בשביל מה להוסיף את זה?

אם יתברר שבילפו יהיה מי שישלם את המחיר. יש דברים שצריך בהם גם את הכתפיות וגם את החגורה.

איך יסתבר שבילפו?

יכול להתברר שבכיס של האיש הזה הייתה תעודת זהות ומישהו כתב שצריך דגימה ביולוגית.

אני לא יודעת אם המילה "יעילות" היא המילה הנכונה.

יעילות כולל גם זמן. מזהים את האדם הזה, יודעים איפה הוא גר. אומר קצין המשטרה שיש לו מקרה של אירוע המוני, שיש לו דבר שהוא צריך לזהות מהר והוא לא יכול להתחיל לרוץ לחפש תעודות זהות. יעילות זה הרבה דברים. אני לא יכול לתת לך הגדרה של יעילות.

מה החשש שזה בא למנוע?

זה בא להראות שיש ביקורת של מישהו רציני ולא כל אחד עושה מה בראש שלו.

אולי צריך להסתפק באותו אישור של גורם שראוי ליטול את הדגימה ולא להשתמש בדרך היעילה ביותר. רופא משפטי לא נמצא..

רק רופא משפטי מאשר בסוף את הזיהוי.

את הזיהוי, אבל לא את הצורך בנטילת הדגימה.

אני לא יודעת אם המינוח "הדרך היעילה ביותר" הוא המינוח המתאים. הוא ייתן את האישור להשאיר את ערכאת..

אישר שהדבר נדרש.

מהדבר הנדרש אני פוחד. תמיד זה נדרש. זה נותן לי תוספת זיהוי.

לעיתים זה נתון לפרשנויות.

איפה הייתם בישיבה הקודמת? את והיא הייתם, היא הייתה בחופשת לידה.

הדברים נאמרו, אבל כיוון שהיא מעלה ופותחת את זה שוב..

זה לא העניין שהדברים נאמרו. הסכמתם לנוסח הזה. אי אפשר כל ישיבה לבוא ולהגיד שיש עוד כמה דברים ממקודם, כי אחרת לא נגמור את זה גם בעוד 4 שנים. עוד לא גמרנו את זה גם עם איו"ש. זה סיפור אחר.

עם איו"ש חשבתי שסיכמנו משהו.

מה קיבלתי?

קיבלת דרכי את הנוסח יחד עם האישור שזה ייחתם.

קיבלתי עם זה גם מכתב שאומר דברים הפוכים לגמרי.

למה דברים הפוכים?

הוא אומר שהצו ייכנס לתוקף 180 יום לאחר חתימתו כדי שבינתיים אפשר יהיה לחוקק את החוק. זה בתנאי שהצו נחתם היום. אם הצו נחתם רק אחרי שאני גומר לחוקק את החוק אין לו 180 יום.

ברור.

שום דבר לא ברור אצלי. כשאני מקבל מאיו"ש נייר אז מה שלא כתוב בו לא מובן לי.

אולי מקור אי ההבנה זאת אני, כי אני זאת שדיברתי איתך וגם זאת שדיברתי איתם. אם זה היה נחתם אחרי לא היה צורך ב-180 יום ולא היה צורך בשום דבר.

מתי ייחתם הצו הזה? את אמרת לי שהוא ייחתם אחרי החקיקה, לכן היה צריך להיות פה גם מכתב שאומר שהם מתחייבים.

היה מייל שהעברתי לכם שכתובים בו הדברים האלה.

לא.

לגמרי כן. מייל שהם כתבו ואני העברתי לוועדה.

כתוב כך: "מיד עם אישור הצעת החוק אנחנו נחתים את מפקד הפיקוד". מפקד הפיקוד לא חותם על הצווים האלה. מי שחותם זה מפקד האזור.

אם זה היה נחתם אחרי שהחוק עובר אין בעיה, אפשר היה לעשות את זה מיידית. כיוון שהכניסה לתוקף חייבת להיות אחרי החוק הזה כי זה מפנה לחוק הזה, נתנו זמן מסוים. זה יכול היה להיות חודשיים, שלושה. לקחו חצי שנה עם זמן spare כדי שאם פתאום זה יתעכב..

מתי יחתימו את האלוף?

אם הוועדה מאשרת היום זה יהיה אחרי הישיבה היום.

ואז זה ייכנס לתוקף עם אישורו של החוק?

אנחנו לא יודעים תאריך.

אין לי את התוספת. צריך להיות לצו הזה תוספת שאומרת את העבירות המקבילות לגבי הנושא. איפה התוספת?

אנחנו מציעים שהתוספת תתייחס לעבירות ביטחון. יש הגדרה של עבירות ביטחון. כבוד היושב-ראש צודק. תהיה תוספת. הצו ייחתם מיד אחרי שהוא יאושר בוועדה לפני קריאה שנייה ושלישית כפי שהתחייבנו.

אני רוצה לראות את התוספת. אני לא מעביר את החוק הזה אם אין צו מושלם. זה שאתם רוצים להוסיף עבירות, אתם רוצים פה ואתם רוצים שם.. יש בחוק איזה עבירות יהיו. אלו העבירות. תודיעו לי אם אתם רוצים להוסיף. עד שתגבשו את דעתכם אני יכול להעביר את התיקונים הבאים של החוק הזה. אני יודע איך מגבשים את הדעה.

התוספת עם הטיוטה המלאה תועבר לוועדה בימים הקרובים ואף לפני.

תסבירי לי למה את מתכוונת כשאת אומרת בימים הקרובים.

זה לא עניין של הרבה זמן כדי לגבש את רשימת העבירות.

באיו"ש אין דבר שלוקח הרבה זמן. אני יודע את זה, תאמיני לי, יש לי ניסיון לא מאתמול. אני יודע שדברים לא לוקחים הרבה זמן, אבל אם זה לא לוקח הרבה זמן זה כבר היה יכול להיות מוכן.

זאת טעות טכנית.

זאת לא טעות טכנית. אמרתי לכם על התוספת לפני שבועיים.

זאת טעות טכנית שלא הוספתי אותה.

היא קיימת?

הרשימה קיימת, רק היא לא מגובשת בסעיפים ספציפיים.זה עניין של 3 שעות.

אני אצביע על החוק תוך יומיים או 3 בתנאי שבין ראשון לרביעי הצו יהיה פה.

נחזור לעניין של מאגר הדנ"א. הנושא האחרון זה סעיף (ד). אמרנו בדיון שאין בכוונת הסעיף הזה להשפיע על פקודות סדר הדין הפלילי (מאסר וחיפוש), כאשר כל כניסה לבית כדי ליטול דנ"א או נתוני זיהוי של נעדר תהיה לפי הפקודה. השאלה איך בדיוק לכתוב את זה. אני קבעתי פה גרסה א' וגרסה ב'. גרסה ב' לדעת הנסחית עמומה, לכן הצענו גם גרסה א'. זה לשיקול דעת הוועדה.

אם הנסחית אומרת שזה עמום הולכים לנוסח הטוב יותר, שזה א'.

אני יודעת שמשרד המשפטים לא אהבו את..

מתאים לנו גרסה ב'.

למרות שהנסחית אומרת שהיא עמומה יותר?

בעיני זה ברור יותר במובן זה שיש הוראות נוספות שהן לא רק לעניין כניסה למקום שיכולות לצוץ בסיטואציה הזאת.

נוסח ב' לא אומר כלום, משום שאין בהוראות פה סמכות כניסה. אין גם שום מקום לחשוב שיש סתירה בין ההוראות האלו שבאות לגרוע או להוסיף על ההוראות בפסד"פ. אין מקום לגרסה ב'. זה או כלום או גרסה א'. להבנתי גם גרסה א' לא הכרחית, כי בין כה וכה הפסד"פ חל. אם רוצים להוסיף את גרסה א' אפשר, רק אני לא חושב שהיא הכרחית כי הפסד"פ חל. אפשר להוציא צו בית משפט כדי להיכנס למקום.

בדיון הראשון הוועדה ביקשה שנכניס סעיף כזה.

אנחנו מחליטים על גרסה א'.

הנושא הבא הוא סעיף 5 להצעה, שזה תיקון סעיף 11יג . רציתי לשמוע ממשרד המשפטים למה התיקון הזה דרוש. יש כמה מקומות בחוק שכתוב שהוא מורשע בעבירה.

למה זה באמת משנה?

עד עכשיו היה ב-11ב, שזאת הנטילה, סעיף אחד לעניין מורשעים. הכוונה בעבירה היא לעוון או פשע לפי החוק בישראל. הוספנו סוג מורשע נוסף, שזה מורשע בחו"ל שמרצה את עונשו בישראל. הוא לא הורשע בעבירה ישראלית, לכן הוא לא הורשע בעוון או פשע. אי אפשר להשאיר את המושג של עבירה, לכן בכל מקום בחוק שכתוב מורשע בעבירה ייכתב מורשע. אם יש צורך כותבים שהוא מורשע לפי סעיפים (3) או (4) בסעיף 11ב.

העלית שאלה שנדונה אתמול בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעקבות עסקת הטיעון המפוארת שהפרקליטות חתמה על הפסקת הריון, אם מקרה של תינוק שהוציאו מבטנה של האמא אחרי שהרגו אותה זאת הריגה או לא הריגה. מה זה מורשע? מי שהורשע בבית משפט ישראלי לא הורשע במקום אחר. אצלנו הרשעה זה כאשר בית משפט ישראלי קובע שאני אשם.

במפורש כתבנו מי שהורשע בחו"ל ומרצה את עונשו בישראל. זאת התוספת של ההצעה הזאת.

במקום ממי שהורשע בעבירה יבוא מי מורשע. זה צריך להיות מי שהורשע. אתה רוצה להוריד את המילה "עבירה".

אני רוצה להוריד את המילה "עבירה". אפשר ממי שהורשע או מורשע. זה אותו דבר. בחוק כבר כתוב מי שהורשע בחו"ל ונושא עונשו בישראל. ההצעה הזאת כבר כוללת את האופציה הזאת. אפשר להגיד מי שהורשע במקום מי מורשע.

הנושא הבא זה נטילה מאיו"ש והכניסה למאגר.

אני רוצה להתייחס לסעיף שמדבר על "ובלבד שנתקיימו כל אלה". מרוב שהצטברו תנאים יש אי בהירות. המשמעות היא שמשטרת ישראל רשאית לכלול במאגר נתוני זיהוי שניטלו מכוח הדין באזור רק אם מוסר המידע ביקש. בסוף כתוב אם נמסר על ידי גוף שאינו משטרת ישראל. יוצא כך שמשטרת ישראל לא יכולה לעשות את זה.

היא לא יכולה למסור לעצמה.

יש פה איזה חוסר בהירות כאילו זה מתנה תנאי שהמוסר איננו משטרת ישראל. זה עניין של ניסוח. ברור שלא לכך הכוונה.

נבהיר את זה. אנחנו צריכים לקבוע שהמשטרה יכולה לעשות את זה בכל מצב.

זה מובן מאליו, רק הניסוח יוצר בעיה.

נבהיר את סעיף (א).

נטילת אמצעי זיהוי, שזה דגימת תאי לחי, מופיעה בסעיף 11יג(ב) של החוק המקורי. שם מתנים את זה בכך שמדובר בעבירה שמנויה בתוספת שבחוק בישראל. צריך להוסיף בתוספת לחוק בישראל את העבירות שיופיעו בצו כדי שאפשר יהיה לממש את סעיף 11יג(ב).

אתה מוטרד מסעיף (ג)?

כן. אם ניטלו מחשוד, מנאשם או ממורשע בהתאם לסעיף 11ב(א) ו-(ב).

כתבנו את זה גם לענייני חו"ל.

אתה מדבר עכשיו על 11יג (ב). זאת רק אופציה אחת לתוספת. שם חל מה שאתה אומר. התיקון עכשיו הוא סעיף קטן נוסף לסעיף 11יג, שזה סעיף 11יג(ה). שם סעיף 11יג(ב) לא חל, המגבלות שלו לא חלות.

המגבלות של הסעיף לא חלות כתנאי..?

לא, כמו שהן לא חלות על סעיף (ד) או על סעיף (ג). הן חלות רק בסיטואציה של נטילה לפי 11יג(ב).

אלו אפשרויות חלופיות.

צריך להיות ברור כך שלא תיווצר איזו שהיא מגבלה בגלל שהעבירות של הצו לא מופיעות בתוספת לחוק בישראל. יש שם רשימה של עבירות שרק אם הן מתקיימות אפשר ליטול.

אתה מדבר פה על אופציה נוספת בתוך 11יג. 11יג מפרט את המקרים שבהם אפשר לקחת דגימות לתוך המאגר. אחד מהם זה הנטילות לפי 11יג(ב), ששם יש את התנאי שאתה אומר. עכשיו מוסיפים אפשרות נוספת של דגימות שניטלו באיו"ש כדין ונמסרו לצורך הכללה במאגר.

על פי הדין באזור.

על פי הדין באזור. שם לא חלה המגבלה הזאת.

שימו לב שהכנסנו בסעיף (ג) שאמצעי זיהוי ניטלו מחשוד בהתאם לסעיף 11ב(א) ו-(ב).

זה לגבי נטילה, לא לגבי הכללה.

נכון. הוא אומר שיכול להיות שיש בעיה לגבי הנטילה. הכנסנו את זה גם כאשר הנטילה נעשית בחו"ל.

לא צריך בתוספת של החוק.

תנאי לנטילה על פי דין האזור שמתקיים התנאי של 11ב(ב), זאת אומרת שזאת עבירה שהיא בתוספת. יש פה לופ שיוצר איזו שהיא מגבלה.

לא צריך את זה בתוספת.

אם זה לא מופיע בתוספת שבחוק בישראל לא תוכל לנצל את הנטילה הזאת.

ברור שזאת לא כוונת הוועדה.

אני מדבר על דברים שלא זו הכוונה של המחוקק, רק יוצא כך.

אנחנו יכולים לחשוב להוסיף בשינויים המחויבים גם לגבי חו"ל וגם לגבי הסעיף הזה כך שיהיה ברור שמדובר על עבירה מקבילה. האם זה יעזור לך?

או שיכניסו בתוספת שבחוק בישראל את העבירות שכוללות את העבירות בצו שבאזור.

זה רעיון מצוין. זה מה שאתה מבקש?

לא. אני מבקש פתרון לבעיה. זאת אחת ההצעות.

אני מוכן להוסיף בחוק את העבירות שבצו בדבר הוראות בטחון. זה דווקא רעיון שמוצא חן בעיני.

זה לא מה שאני מבקש. אני מתכוון שלא ייווצר מצב שבו הנטילה לא תתאפשר משום שהתנאי לנטילה הוא שהעבירה הספציפית שבגינה מבצעים את הנטילה צריכה להופיע בתוספת של החוק בישראל. לזה התכוון המחוקק, רק שזה לא מנוסח כך.

אם נוסיף את המילים "בשינויים המחויבים" זה יפתור את הבעיה ולא יצור בעיות נוספות?

אני לא חושב שיש קשר לתוספת של החוק הישראלי. לא צריך בתוספת של החוק הישראלי להוסיף שום דבר. התנאים הנוספים לגבי מה שכתבם בחו"ל ולגבי איו"ש הם לא נצרכים והם מייצרים בעיית פרשנות. אתה אומר שכדי שאני אוכל ליטול אני צריך לבדוק אם בחו"ל ניטלה דגימה מנאשם או מורשע לפי 11ב שלנו, כאשר ברור שאין קשר בין 11ב שלנו למה שקורה בחו"ל.

ברור שאתה צריך לבדוק אם הם לא לקחו דנ"א מכל אזרח.

אני מבין את ההקבלה. לגבי איו"ש זה פשוט כי אתם רואים את הצו. לגבי חו"ל זה צריך להיות בשינויים המחויבים או בעבירות המקבילות.

יש פה תנאי על תנאי.

גם באיו"ש זה חשוב. זה שיש היום צו לא אומר שהצו יישאר אותו דבר בעוד 5 שנים.

אולי עדיף לכתוב פה מחשוד, מנאשם או ממורשע ולהשמיט את (ב) מסעיף 11.

חשוב שה-base line יהיה מקביל לחוק שלנו. ברור שזה לא אותו דבר. כמו שהיושב-ראש אמר, אנחנו לא יודעים מה יש בתוספת באיו"ש. התוספת יכולה להשתנות בעוד כמה שנים. חשוב שה-base line יהיה אותו דבר.

מקובל, רק שלא תיווצר בעיית פרשנות. אין פה בעיות עקרוניות. אנחנו מקבלים את העיקרון של זה ואת כל העניין שאנחנו מקבלים דגימות שניטלו לפי דין, רק שהנוסח לא ייצור לנו איזו שהיא בעיה. לא אמרתי שאנחנו לא מסכימים, אמרתי שזה מיותר כי אלה דברים שממילא קורים.

לא אמרת שאתה מסכים.

אני מסכים לעיקרון, עם הנוסח יש בעיה.

ההסכמה שלכם היא לא דבר חשוב בוועדה הזאת. זהבה, גם לא שלך.

מי היחידי שקובע? יושב-ראש הוועדה?

בדרך כלל.

זה מה שאתה אומר למשטרה ולכל שאר הגורמים?

אני לא צריך את ההסכמה שלהם. אני גם לא צריך את ההסכמה שלך. אני זה שקובע. ב-99% מהישיבות אני יושב לבד.

גם זאת בעיה.

זאת בעיה משום שאת לא מגיעה.

זה לא משום שאני לא מגיעה.

היום הגעת ב-9:50.

אתה לא עומד על הסטופר שלי. אני הגעתי כדי להגיש הסתייגויות וכדי לוודא שהחוק שאתה מוציא הוא חוק טוב.

לא היית צריכה להגיש את ההסתייגויות, האגודה לזכויות האזרח כבר אמרה אותן.

100%, רק שאני מגישה אותן בשמם. לכבוד לי להגיש את זה בשמם. אם אני אסמוך על מה שאתה מחוקק לא נגיע רחוק.

בשום פנים ואופן לא תגיעי רחוק. אם אני אסמוך על האגודה לזכויות האזרח אנחנו באמת נגיע רחוק.

ודאי שכן. ראיתי מה אתם רוצים לעשות לאגודה לזכויות האזרח.

האם הוועדה מסכימה לכתוב בשינויים המחויבים גם לגבי חו"ל וגם לגבי איו"ש?

כן.

האם הוועדה מאשרת את סעיף 5 להצעה?

כן.

בסעיף 6 להצעה יש נוסחים חדשים. הסעיף המוצע המקורי ביקש לקבוע שבכל נטילה שנעשתה כדין אפשר להשוות את אמצעי הזיהוי למאגר הפלילי. הוועדה רצתה למנות את המקרים ולהוסיף אפשרות לקבוע בצו באישור ועדת חוקה כי ייווספו מקרים נוספים. בסעיף (א)(1)(א) כתבנו מקרה של אמצעי זיהוי שהתקבלו מחו"ל. בסעיף (2), שזה נוסח חדש, כתבנו "קיבלה משטרת ישראל נתוני זיהוי שהופקו כדין מרשות אחרת". עכשיו אנחנו צריכים להחליט אם מדובר על כל אמצעי זיהוי, כולל דנ"א, או אם בשלב הזה אפשר לצמצם את הסעיף הזה רק לטביעות אצבע ותצלומים.

מבחינתנו אפשר.

האם היושב-ראש רוצה בשלב הזה לצמצם?

כן.

בסיפה של פסקת משנה (2) כתוב שרשאית היא לערוך השוואה חד-פעמית בין נתוני הזיהוי שהתקבלו לבין נתוני הזיהוי שבמאגר הפלילי. עכשיו אנחנו צריכים לקבוע לצורך מה. אני הבנתי שבחוק הכניסה לישראל יש כמה וכמה סוגים של אישורים. אנחנו צריכים לדייק. למה בדיוק הכוונה של המשטרה ושל משרד המשפטים בעניין הזה?

אנחנו מדברים על מתן אשרה לפי חוק הכניסה לישראל. זה לא משנה אם זאת אשרה לישיבה זמנית או אשרת קבע. ברור שאשרת קבע זה יותר משמעותי, אבל גם עובד זר שרוצה לבוא לעבוד פה..

זו אשרה?

כן.

מאיו"ש זו לא אשרה.

איו"ש זה סיפור אחר. אני חושב שזה היתר.

צריך להחליט אם אתה רוצה אישורים או היתרים. צריך לכתוב פה משהו. תחליטו איזה מהאישורים אתם רוצים.

בחוק הכניסה לישראל זה נקרא היתר, פה זה נקרא אשרה.

זה נקרא היתר כי זה שטח צבאי סגור. לפי סעיף 318 לצו יש חובה לקבל היתר בלצאת או בלהיכנס.

זה לא בגלל שזה שטח צבאי סגור. שטח צבאי סגור זה סעיף אחר.

זה לפי סעיף 318. אני מתנצלת אם אני טועה.

האם יש חקיקה ישראלית שאנחנו יכולים להפנות אליה?

אולי בחוק הכניסה לישראל. אני לא בטוחה שזה מתאים.

אני חושב שיש הוראה בחוק הכניסה לישראל. עד כמה שאני זוכר יש שם הוראה שמגבילה את ההיתר הצבאי. יכול להיות שזה לא מופיע בחוק עצמו.

אפשר אשרה או היתר. אפשר להוסיף את שניהם.

אשרה אין בעיה. אנחנו לא רוצים להפנות להיתר אם אין כזה דבר בחוק הישראלי.

זה צריך להיות רישיון ישיבה. את מי שאינו אזרח ישראלי ונמצא בישראל בלי רישיון ישיבה מרחיקים. מי שרוצה להיכנס לישראל והוא לא אזרח ישראלי או עולה מכוח חוק השבות צריך רישיון ישיבה.

האם זה נכון גם לאיו"ש?

כן, כי אחרת הוא הופך להיות שוהה שלא כדין. לא מעניין אותי מאיפה הוא בא. אלעזר, רישיון ישיבה.

לא בטוח שהוא מקבל רישיון ישיבה. מי שמקבל היתר כניסה יומי.

מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות ונמצא בישראל בלי רישיון ישיבה בחוק זה הוא שוהה שלא כדין. כדי להיכנס לישראל אתה צריך רישיון ישיבה, לא חשוב מאיפה אתה בא.

יכול להיות שזה הביטוי הנכון. נדמה לי שבחוק הכניסה לישראל יש איזה שהוא סעיף שאומר שהיתר – אולי זה לא בחוק הכניסה עצמו – מהמפקד הצבאי הוא שווה ערך לרישיון, לאשרה או להיתר של שר הפנים. יכול להיות שזה בהוראת השעה שאז יש את הסעיף המקביל שמספיק שאומרים רישיון ישיבה והוא כבר אקוויוולנטי מבחינת החוק להיתר כניסה של המפקד הצבאי. זה מכסה את שני המצבים.

בסעיף 13י כתוב "בנוסף לאמור בכל דין, רשאי קצין משטרה או ממונה ביקורת לצוות על הוצאתו של תושב אזור השוהה בישראל ללא היתר". השאלה מה זה היתר.

ברור שמדובר באישור כניסה מחו"ל ובאישור כניסה מאיו"ש. אנחנו נצטרך למצוא את הביטוי שכולל את שניהם. בסעיף (3) קבענו ששר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט, לקבוע כי משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה חד-פעמית בנתוני זיהוי שהופקו באמצעי זיהוי שניטלו לפי חיקוק אחר ושייקבעו בצו, לבין נתוני זיהוי שבמאגר הפלילי. האם זה מקובל על הוועדה?

כן.

בסעיף 7 להצעת החוק יש תיקוני נוסח קלים. האם הוועדה מאשרת את הסעיף הזה?

כן.

בדרך כלל לא מקבלים רישיון ישיבה אלא היתר.

אין הגדרה של היתר בחוק.

היתר לפי איזה חוק?

חוק הכניסה לישראל.

כתוב בחוק שהכניסה לישראל היא על פי רישיון ישיבה.

נבדוק אחר כך את המינוח.

על סעיף 8, שזה מסירת מידע מהמאגר. עברנו בדיון הקודם. העברנו מבחינת הנוסח את החלוקה לגבי התוספת לסעיף (ג). כתבנו שלגוף המנוי בתוספת השנייה יינתן המידע כמפורט להלן. הפרדנו בין הגופים. נעבור שנייה לתוספת כי התוספת קשורה לסעיף הזה. קבענו שהגופים שיקבלו את כל המידע הכולל דנ"א, טביעות אצבע, תצלומים יהיו אינטרפול, אירופול, משטרה פדראלית או מדינתית, משטרה מחוזית או עירונית, רשות תביעה של מדינה או של גוף המנוי בתוספת זו ורשות או סוכנות מדינתית לאכיפת חוק פלילית.

זה כל גוף.

זה לא כל גוף, כי יש את חלק ב'.

חלק ב' זה משטרת הגבולות ורשות לאכיפת חוק שאינו פלילית.

בדיון הקודם היושב-ראש ביקש לצמצם את סעיף (2). מי שיקבל רק תצלומים זה הרשות להגנה על עדים שמופיעה בחלק ג'.

רשות או סוכנות מדינתית לאכיפת חוק שאינה פלילית יכולה להיות עירייה.

כתוב מדינתית. רשות לניירות ערך במדינה אחרת.

אני לא יודעת אם בארץ הם מקבלים טביעות אצבע מהמאגר באופן שוטף. לא מדובר באיזו שהיא בדיקה שהם מבקשים לערוך, אלא בקבלת מידע מהמאגר בצורה יותר רחבה.

לא. אנחנו מדברים רק על טביעות אצבע ותמונות. זה לא מידע גנטי.

יש גם מסננים נוספים בגוף החוק. התוספת היא לא חזות הכל. יש מסננים נוספים של מטרות המסירה רק לצורך פלילי.

זה לא שהרשות פונה ומבקשת לערוך בדיקה ואז אתם מחזירים לה, אלא מדובר בהעברת מידע שלם לאותו גוף. אז אתה לא יודע מה קורה עם המידע הזה. הוא מסתובב לו בעולם בין כל הרשויות.

על כל הסעיפים האחרים בסעיף 8 דיברנו. האם הוועדה מאשרת את סעיף 8?

כן.

על סעיפים 9,10,11,12 ו-13 אין הערות.

אני רוצה להעיר לגבי סעיף 11טז(2)(ד). נחתם הסכם בין משטרת ישראל לגוף משטרתי. בהצעה שלנו זה הייה בין מדינת ישראל למדינה אחרת, לא בין משטרות. ההסכמים האלה הם כמעט תמיד הסכמים שהמדינה חתומה עליהם, השר חתום עליהם, לא המשטרה. זה נכון שיש הסכמים לשיתוף פעולה בין משטרות, אבל מבחינת חתימת הסכמים בינלאומיים באישור הממשלה מי שחותם זה השר. אני לא מבין למה זה בין משטרות.

אתה רוצה שייכתב בין מדינת ישראל למדינה אחרת? אתם אמרת שלא כי..

בין מדינת ישראל או משטרת ישראל למדינה אחרת או גוף באותה מדינה.

אם חותמת על זה מדינת ישראל ולא המשטרה לא צריך לכתוב את המילה "או".

בדרך כלל זאת מדינה. יכולים להיות גם הסכמים בין משטרות.

האם מדינת ישראל חותמת, או משטרת ישראל חותמת? תחליטו.

בדרך כלל זאת מדינה.

יהיה כתוב בין מדינת ישראל ואז היא חותמת רק עם מדינות, לא עם גופים אחרים.

אנחנו שינינו את זה.

שינינו את זה כי ביקשתם.

אני לא זוכר שביקשנו. משטרת ישראל מול משטרות אחרות זה בטח לא מספיק, כי אנחנו יודעים על הסכמים בין מדינה למדינה.

פתרנו את הבעיה. החלטנו בין מדינת ישראל למדינה אחרת..

אם החשש הוא מפני הצלבה של הסכם בין מדינה מול משטרה, אז אפשר לכתוב מדינת ישראל ומדינה אחרת או משטרת ישראל מול גוף במדינת ישראל.

תחליטו אם משטרת ישראל חותמת או המדינה חותמת. כל פעם יש לכם דעה שונה מי חותם על הסכמים. בפעם הקודמת תיקנו את זה כי רציתם משטרת ישראל, עכשיו אם אתם רוצים מדינת ישראל תהיה מדינת ישראל.

הניסוח המקורי של המדינה העלה את שתי האופציות.

אין שתי אפשרויות. אתם תחליטו מי חותם על ההסכמים הבינלאומיים, האם המשטרה או המדינה.

יש הסכמים כאלה והסכמים כאלה.

זאת אומרת שיש הסכמים שהמשטרה חותמת עליהם.

זה המיעוט, אבל יש.

על ההסכמים האלה אני לא בטוח שאני רוצה למסור חומר.

מקובל עלי. נניח שהשר לביטחון פנים חתם הסכם עם משטרת גרמניה. בגרמניה מי שחותם זו לא המדינה. מבחינת המדינה אני מסכים שאנחנו מדברים רק על הסכמים שהמדינה חותמת. במדינות אחרות זה יכול להיות המדינה או המשטרה.

אין לי בעיה. זה לא איכפת לי. נחתם הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת או גוף משטרתי במדינה אחרת. כל עוד המדינה חותמת אין לי בעיה.

בסעיף (ד) נכתוב בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת או גוף משטרתי.

לא בהכרח משטרתי.

מדינה או גוף.

תחליטו. לפני רגע אמרת לי שבגרמניה המשטרה חותמת, לא המדינה. תחליטו מה אתם רוצים. אין לי גוף אחר. אם תחתום מחר עם לשכת עורכי הדין בלונדון על מסירת מידע אני לא אתן לך. כשאתם לא יודעים להחליט אתם צריכים ללכת הביתה ולהחליט.

זה לא שאנחנו לא יודעים להחליט. השרות הפדראלי האמריקני או ה-BKA אלה סוכנויות לאכיפת חוק, זה לא משטרה.

אולי צריך להגדיר את זה כגוף אכיפת חוק.

האם היושב-ראש מקבל את הנוסח של גוף אכיפת חוק במקום משטרתי?

הפיקוח העירוני בעיריית ירושלים הוא גוף אכיפת חוק?

אפשר של מדינה.

ביקשתם להוריד אתמול את המילה "אכיפה" מהפיקוח בעברייני מין כי המפקחים האלה אינם אוכפי חוק. מה זה גוף אכיפת חוק?

גוף מדינתי.

מה זה גוף מדינתי לאכיפת חוק?

זה מונח שהשתמשנו בו גם בתוספת.

את יכולה לכתוב הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה או גוף מדינתי לאכיפת חוק.

בסעיף 6 לתוספת כתבתם רשות או סוכנות מדינתית לאכיפת חוק פלילי.

צריך גם אישור של השרים.

אנחנו עוברים לסעיף 14 להצעה, שזה תיקון לסעיף 11כג. מדובר בלהעביר את עניין המחיקה לסעיף של המחיקה.

לדעתנו זה מיותר, כי ברגע שהנתונים נכנסים לתוך המאגר יחולו עליהם הוראות המחיקה. לא יהיה הבדל במאגר מאיפה הנתונים האלה הגיעו.

זה למען הסר ספק.

אם זה לא מפריע לכם, מה איכפת לכם?

שיהיה ברור לחלוטין שלא משנה מאיפה קיבלתם את המידע.

הסעיף מתחיל בזה שנתונים לזיהוי גנטי יימחקו מהמאגר בהתקיים אחד מאלה. ברגע שאת קובעת עוד הוראה זה רק יכול לעורר ספק.

למה זה יעורר ספק?

סעיף 11כג מדבר על מחיקת נתוני זיהוי מהמאגר באופן כללי בלי להתייחס למקור ממנו הגיעו למאגר.

האם אתם מעדיפים להעביר את הסעיף הזה בחזרה לסעיפים על מאגר הנעדרים?

אני רוצה שהדברים יהיו ברורים. אני רוצה שגם מידע גנטי ונתונים כאלה יימחקו מהמאגר.

האם אתם מעדיפים להכניס את זה ל-11כג או שאתם מעדיפים להכניס את זה ל-11יג?

11כג.

דיברנו על סעיף 15 להצעה. האם הועדה מאשרת?

כן.

סעף 16 זה מחיקה לעניין מאגר הנעדרים. יש פה תיקוני נוסח שנצטרך להפנות לסעיפים הקודמים. בסעיפים 17-20 אין שינויים . עברנו על הסעיפים האלה. האם יש הערות?

הוועדה מאשרת.

בסעיף 15 עשינו תיקונים בעקבות הדיון הקודם כך שכל התקנות לפי חוק זה יאושרו על ידי הוועדה. האם יש הערות לנוסח החדש של סעיף 15?

אין הערות.

סעיף 22 להצעה. התיקון היחיד שעשינו זה להוסיף שגם הצו יהיה באישור ועדת חוקה. האם יש הערות?

הוועדה מאשרת.

שמתי לב שבפסקה 7, בסעיף 21 להצעה, יוצא שהשר לביטחון פנים צריך את הסכמת שר המשפטים לעניין קביעת אגרות. זה חידוש.

תמיד יש. ועדת אגרות היא בין משרדית. ממילא צריכים אישור של האחרים.

על כל התקנות יחולו אותן ההוראות כך שהכל יהיה בהסכמה ובאישור ועדת חוקה.

רציתי לחזור לסעיף של ההסכמים הבינלאומיים.

אי אפשר לחזור.

הוועדה לא חייבת לקבל. אני רק אנסה להסביר. יש הסכם אחד שקיים בתחומים האלה. הוא הסכם שלא מומש עד היום. אנחנו לא יכולים לממש אותו כי החוק לא מאפשר את זה. כנראה שמי שחתום על ההסכם הזה זה המפכ"ל. אמרתי שזה בשליטה שלנו מי יחתום מטעם המדינה. היה לי בזיכרון שהשר חתום על ההסכם הזה. כנראה שהמפכ"ל חתום עליו. בין כה וכה מעורב בהסכם כזה שר המשפטים.

גם בפעם הקודמת זכרת את זה, לכן כתבנו בין משטרת ישראל ובין גוף משטרתי במדינה אחרת. זה פותר לך את הבעיות כי תמיד המפכ"ל חותם. זה ששרים מאשרים להם לא מעניין אותי. עכשיו אתה רוצה גם את המדינה. אני לא אחזור לנוסח המקורי, שזה או זה או זה או זה.

צריך את שתי האופציות כי שני הדברים קיימים. אם זה הסכם של המדינה זה לא הסכם שהמשטרה חתמה.

אני לא בטוח שיש הרבה הבדל. אני עוזב כרגע את חו"ל כי חו"ל לא בידיים שלנו. לפחות להסכם שחתומה עליו המשטרה ומאושר על ידי הממשלה אני לא בטוח שאפשר לקרוא הסכם של המדינה. אולי גם להיפך. כאשר השר לביטחון פנים חותם הסכם עם המשטרה בחו"ל זה בסופו של דבר הסכם בין משטרות.

זה לא הסכם בין משטרות.

יש שני סוגים.

אני לא בטוח שיש הבדל מבחינה פרשנית. יכול להיות שזה כלול בזה וזה כלול בזה.

אני לי מושג מי חותם על הסכם בין משטרות ואני גם לא יודע מה כתוב בו. את ההסכם בין מדינות אני יודע שהיועץ המשפטי לממשלה בדק.

גם בהסכם בין משטרות כתוב שההסכם אושר על ידי השר לביטחון פנים ושר המשפטים. זה לא משהו שרק המשטרה וגמרנו. יש עוד ערכאה מטעם הממשלה.

לעניין העברת מידע. כדי להעביר את המידע צריך אישור נוסף.

אני חושב שכאשר כתוב בחוק הסכם שמשטרת ישראל חתומה עליו מול גוף אחר בחו"ל או מדינה בחו"ל זה כולל את המשטרה. גם אם השר חתום על ההסכם זה הסכם של המשטרה. אני לא חושב שזה בעייתי. מבחינה פרשנית אפשר שזה יהיה הנוסח כמו שאמרנו מקודם.

יש שתי אפשרויות בנוסח הראשון.

היושב-ראש ציין שאמרתי שאנחנו מעדיפים רק נוסח של המשטרה. אני חושב שבכל זאת נחזור לנוסח של משטרת ישראל.

את ההסכם הספציפי הזה של 2001 אישר היועץ המשפטי לממשלה.

יש אמנות. המשטרה לא חתומה על אמנות.

יהיה כתוב בין מדינת ישראל או משטרת ישראל לבין מדינה אחרת או גוף מדינתי לאכיפת חוק, ושההסכם אושר בידי השר לביטחון פנים, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה.

בסדר.

ברישה נחזור להצעה המקורית של ההצעה הממשלתית ונוסיף את המילים "באישור היועץ המשפטי".

למה ועדת חוקה לא יכולה?

ועדת חוקה עסוקה ממילא. אם היועץ המשפטי לממשלה אישר את זה אז בשבילי זה קודש קודשים, אני אחתום על זה בשתי ידיי.

הסכמים בינלאומיים זה פררוגטיבה של הממשלה. כל הסכם מגיע לכנסת?

מגיע.

לאישור במליאה.

זה שאפשר להעביר את כל המאגר ולא ברור מה התנאים זה מאוד..

אתם לא סומכים על היועץ המשפטי לממשלה ועל השר לביטחון פנים?

אנחנו סומכים על דיון ציבורי.

תעשו איתם דיונים ציבוריים.

סעיף 23 להצעה, שזה תיקון לסעיף 15ב, הוא תיקון טכני. על זה לא דיברנו בוועדה. אולי משרד המשפטים יגיד בקצרה למה יש צורך בתיקון הזה.

זה בא לומר שזה יחול גם על אנשים שנשפטו או נאסרו לפני שהחוק..

אלעזר הסב את תשומת ליבנו לכך שיש סעיף תחולה בחוק הישראלי שלא נכנס לצו שמאפשר תחולה אקטיבית של הצו. זה אןצר שאפשר יהיה להכניס נתונים גם של מי שמרצה עונש והחל לרצות אותו לפני שהצו ייכנס לתוקפו.

בצו אין הוראת תחולה כזאת. צריך לעשות הוראה מקבילה בתוך הצו הצבאי באזור. בין כה וכה אדוני אמר שהוא רוצה לראות את הצו עם התוספת.

הוועדה מאשרת את סעיף 23 להצעה?

כן.

סעיף 24 זה תיקון טכני. הוועדה מאשרת?

כן.

סעיף 25 זה התוספת. על סעיף 26 דיברנו בפעם הקודמת, רק לא קיבלנו תשובות למה בדיוק הכוונה ומה לכתוב בחוק.

דיברנו על המשטרה בדיון הקודם ואמרנו שאנחנו רוצים שיחולו עליה הוראות החוק הזה ולא ההוראות של חוק מידע גנטי, לכן גם החרגנו אותה. גם לגבי גוף ציבורי אנחנו רוצים שיחולו הוראות החוק הזה שיש בהן הוראות ספציפיות לגבי סודיות. אנחנו רוצים שעל גופים שמנהלים מאגר של מידע שלא קשור לחוק הזה יחולו ההוראות לעניין המאגר הזה של חוק מידע גנטי, כמו למשל הצבא שהוא גם גוף ציבורי וגם יש נתונים שהוא מקבל לא לפי החוק הזה. לפני המילים "יחולו הוראות החוק כאמור בלבד לעניין הגוף הציבורי" אנחנו רוצים להוסיף את המילים "לעניין מידע נתוני זיהוי ודגימות שהתקבלו אצלו בהתאם לחוק האמור".

בסדר. יש הסתייגות של חברת הכנסת זהבה גלאון לסעיפים 6 ו-8.

יש הסתייגות דיבור של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוויד.

יש עכשיו שתי אפשרויות. אפשרות אחת שאני מאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית ואני מבקש עליו מיד רוויזיה, אפשרות שנייה שאתם מצהירים לפרוטוקול שאתם מסכימים שהחוק לא יועלה למליאה עד שהצו ותוספות לא יהיו אצלי עד יום ראשון.

אנחנו מצהירים לפרוטוקול שהחוק לא יעלה.

החוק מאושר פה אחד.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30