הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
24
ועדת החוקה חוק ומשפט
16.5.2011

הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן
מושב שלישי








פרוטוקול מס' 384

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, י"ב באייר התשע"א (16 במאי 2011), שעה 11:00

1. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית - דיון (אם יסתיים הדיון תתקיים הצבעה)
2. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 32) (רשמי הוצאה לפועל), התשע"א-2010

חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר

אורי מקלב

איתן כבל

עו"ד גלעד סממה, עוזר שר המשפטים, משרד המשפטים

עו"ד חיים זקס, עוזר ליועמ"ש, משרד המשפטים

עו"ד הדר סהר, עוזרת לראש הלשכה, משרד המשפטים

עו"ד לירון בנית-ששון, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד לאה רקובר, היועמ"ש, הנהלת בתי המשפט

ליאת הר ציון, רשמת בית משפט, הנהלת בתי המשפט

שחר קטוביץ, רשם בית משפט, הנהלת בתי המשפט

דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה

ענת ליברמן, סגנית היועמ"ש, רשות האכיפה והגבייה

אשרה רודב, רפרנטית ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר

עו"ד בשארה-אלי פארן, הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה

עו"ד דנילו דרמן, לשכת עורכי הדין

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד

עו"ד יעל קסטן-רבסקי, מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת ידיד

עו"ד ורדית דמרי-מדר, המחלקה המשפטית, עמותת ידיד

עו"ד אלעזר שטרן

דורית ואג

אסתר מימון

1. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית - דיון (אם יסתיים הדיון תתקיים הצבעה)

בוקר טוב. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון מס' 2). מכיוון שההוראה שהרשמים היו צריכים להיות כבר מחולקים וטרם חוקקנו את כל החקיקה שקשורה בעניין הזה, יש פה הצעה - -

היא פוקעת היום.

- - לדחות את מועד כניסתו לתוקף של תיקון 29, במקום 16 במאי 2011 יבוא 29 בפברואר 2012, על מנת לאפשר לכל המערכות להתארגן.

וכדי שתיווצר רציפות ולא ייווצר מצב של כמה ימים של פער הוספנו את סעיף 2, שתהיה תחולה רטרואקטיבית מהיום, מהיום שפוקע - - -

זה תחולה רטרואקטיבית, זו תחולה מהיום.

המועד המתוקן זה לא 16 בנובמבר 2011?

לא. זה 29 בפברואר 2012. אני יודע שעד שאנשים מתארגנים זה תמיד יותר זמן ממה שהם מבקשים מלכתחילה, ואני לא רוצה להתעסק בזה עוד פעם. יש למישהו הערות?

שמחים.

תודה רבה. רבותי, מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד

אושרה הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011.

התקבלה פה אחד.

ב. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 32) (רשמי הוצאה לפועל), התשע"א-2010

רבותי, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 32) (רשמי הוצאה לפועל), התשע"א-2010. יש פה נציג האוצר?

כן.

מה עמדתכם בחוק הזה?

אנחנו תומכים בהצעה.

המידע הזה, נכון למתי?

נכון לבוקר.

אתמול - - -

זה טופל.

הגענו להבנות.

אני מקווה שהגעתם להבנות. נראה אם את ההבנות האלה אני מקבל.

אני מציע במקום לקרוא את כל הדברים מחדש - -

רק את מה שהיה בו שינוי.

- - נקרא את מה שהיה בו שינוי, ונשמע אם יהיו הערות על זה. יש שני נושאים שהוועדה עוד לא דנה בהם, האחד זה הנושא של הערעור, והשני זה הנושא של הוראת המעבר. לגבי הנושא של הרכב הוועדה, סעיף 3(ג), בדיון הקודם הוחלט בוועדה שבסעיף קטן (1), פסקה (ה), שנציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים יהיה בהתייעצות עם נציב שירות המדינה. זה מה שהוחלט בוועדה בדיון הקודם. אם תסתכלו בנוסחים שהיו באתר של הוועדה, השינויים האלה ממורקרים.

מי רוצה להעיר?

עיקר הדברים שלנו נאמרו בדיון הקודם לגבי המינוי - - -

אתם לא מסכימים.

זה לא שאנחנו לא מסכימים לכל ההליך, פשוט לא היה תקדים כזה שמינוי של עובד מדינה, לא ישב בו נציב שירות המדינה או נציג שלו. זו מערכת אחת שלמה, חוק שלם. עשו את החריגה הזאת לעניין רשמים, אין לנו בעיה עם זה, אבל לפחות שיישמר האיזון ואותה שבלונה של עבודה שהוכיחה את עצמה יותר מ-50 שנה.

היום אין מכרזים, יש ועדות איתור.

גם בוועדות איתור יושב הנציב.

שופט של בית משפט, מנהל מערכת ההוצאה לפועל, נציג לשכת עורכי הדין ונציג משפטי. למה צריך גם נציג שלכם? אלה כולם עובדי מדינה שמייצגים את אותה מערכת.

עוד פעם, אדוני.

מנהל מערכת ההוצאה לפועל, הממונה על רשמי הוצאה לפועל ונציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם הנציב.

גם על ההתייעצות היתה לנו מחלוקת, אמרנו שזה יהיה בהסכמה. על זה לא היתה הסכמה. בדרך כלל הנוסח זה הנציב, אבל הוא יכול לקבוע כל נציג אחר שלו, שהוא בן-אדם מקצועי. לעניין מכרזים נציג הנציבות זה תמיד אדם בעל רמה מקצועית רלוונטית, שגם יכול להיות הממונה לעניין הזה. אני לא מוצא שיש פה סתירה מהותית. עדיין, בהנחה שיש הרגשה שיש פה תלות יותר מדי ברשות עצמה, אפשר למנות מישהו חיצוני, ופה אתם מונעים את הגמישות הזאת.

הייתי בעד להוציא את מנהל מערכת ההוצאה לפועל מהוועדה.

זה דבר שהוא לא אפשרי, כי לא אפשרי שיהיה מישהו שממונה על מערכת והוא לא יהיה חלק מהגורמים הבוחרים. גם היום מנהל מערכת ההוצאה לפועל הוא חלק מהוועדה שבוחרת את הרשמים נכון להיום לפני המינוי של השר. כלומר, זה קיים גם היום.

גם נציב שירות המדינה?

לא. היום לא.

ההצעה המקורית שלנו היתה, שבוועדה שבוחרת את הרשמים יהיה שותף גם מנהל מערכת ההוצאה לפועל וגם נציב שירות המדינה או מי מטעמו. הוועדה היא זו שהמליצה להמיר את הנציב בממונה על הרשמים.

אמרנו: "נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה".

בהצעה המקורית הנציב היה אחד מחברי הוועדה, והיושב-ראש הציע שבמקום הנציב ישב הממונה על הרשמים.

נכון. הטענה שלהם היא שהכול תלוי בממונה על ההוצאה לפועל. הטענה שלהם שזה יותר מדי. לא בכל ועדת מכרזים יושב השר או המנכ"ל.

גם לא הנציב, אלא נציג של הנציב.

מכיוון שמדובר פה ברשמים, שעדיין יש להם מעמד משפטי שונה מעובד רגיל, אני רוצה להדגיש את זה, ולכן אני לא רוצה שהם ייחשבו עובדי מדינה רגילים. הם לא, הם עובדי מדינה מיוחדים במינם.

גם היום רשמים בבית משפט הם סוג של עובדי מדינה ויש להם פטור ממכרז. יש להם מסלול קלסי – הם מקבלים פטור ממכרז, הם מתמנים על-ידי ועדה פנימית והם כביכול עובדי מדינה. לא צריך לעשות הבחנה בין רשם בית משפט לרשם הוצאה לפועל ולהחריג את זה בצורה כל כך קיצונית בפרופורציה הזאת. אם אנחנו שומרים על מסגרת עבודה, זה לא המקרה שמצדיק חריגה כל כך קיצונית.

החריגה היא רק מכיוון שאני רוצה לשמור על מעמדם.

הם לא ייפגעו.

הם כן ייפגעו, כי הם לא עובדי מדינה רגילים. העובדה הזאת שהנציג שממנה שר המשפטים, בהתייעצות עם הנציב, הוא איש בעל השכלה משפטית, ונתתי לנציב את האמירה בעניין הזה, שיתייעצו אתו, זה מניח את הדעת.

אמרתי גם בדיון הקודם שהשינוי במבנה של הוועדה הזאת ישנה גם את ההרכב שלה לעניין הממונה עצמו.

זה הכול.

לטעמנו גם שם זה קצת בעייתי להוציא את הנציב ולשים את האחראי כחלק מהוועדה שתמנה את הממונה עצמו, בסעיף 3ג. כל העיוות הזה לא נראה לנו. אם אנחנו משאירים את הנציב, זה יותר בהיר.

אני מדבר פה על אדם שהוא ראוי להיות שופט מחוזי. למה אני צריך את הנציב?

כי זה אותו מבנה. כל הזמן משנים את ההרכבים של הוועדות.

אנחנו לא משנים. המבנה נשאר אותו מבנה.

היה נציב ואנחנו שמים את האחראי על התלונות.

הוא רשם ועכשיו אני נותן לו תפקיד נוסף, ולכן אני רוצה שיהיה הממונה על התלונות, כדי שתהיה אפשרות לדעת איזה תלונות הוגשו נגדו, מה הוא עשה, איך הוא פועל ואיך הוא מתנהל.

בין ההערות שעלו של הרשמים, שיש פה תלות מערכתית שמי שממנה אותך, אתה צריך להיות מולו מין "כפוי טובה". אני אומר את זה במירכאות כפולות.

זה גם יהיה נכון אם הנציב ישב שם.

זה לא קשור למערכת.

הנציב לא קשור למערכת? הוא אחראי על כל עובדי המדינה.

עובדי מדינה הם מסה גדולה של עובדים. יש שוני. כאן זה האדם שאתה עובד אתו באופן היררכי ואתה כפוף אליו ממש מבחינה היררכית.


זה תקדים יוצא דופן. גם תפקידים בכירים ביותר, והדגשתי את זה גם בדיון הקודם, כמו היועץ המשפטי לממשלה, כמו רשמי בית המשפט עצמם – כל מיני תפקידים אחרים, לא עשינו את החריגה הזאת, ואנחנו לא מוצאים שזה המקום הנכון לעשות שינוי קיצוני כזה בשיטת המינויים במדינה. זה לא המקרה שמצדיק את זה. המנגנון שהצעתם בהתחלה, בהצעה הממשלתית, הוא די סביר לטעמנו.

עוד הערות, רבותי?

אנחנו מדברים על סמכויות שיפוטיות שיהיו בידי הרשות המבצעת, ומנהל מערכת ההוצאה לפועל הוא אדם שמרכז בידו עוצמה רבה מאוד, הוא גם ישב בוועדה שממנה וגם אחראי על התפעול השוטף של המערכת. יש כאן קושי מסוים.

למה?

אני חושב שיש כאן קושי מסוים.

מי אחראי על התפעול השוטף של שופטים?

מנהל בתי המשפט.

לא, נשיא בית המשפט העליון. הוא גם יושב בוועדה לבחירת שופטים, לא סתם הוא יושב.

מדובר פה בתפעול מקצועי.

גם פה מדובר על תפקוד מקצועי. זה שלמנהל מערכת ההוצאה לפועל יש יותר מדי כוח, אני מסכים אתך, אבל בזה נטפל בנפרד.

השינוי הבא שהיושב-ראש החליט עליו בפעם הקודמת הוא בסעיף 3א לגבי קביעת כללי אתיקה. אני קורא את סעיף קטן (ה): "הממונה על הרשמים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמים".

בהקשר הזה אנחנו מבקשים שתהיה הוספה או הבהרה שכל כללי האתיקה שנוגעים להתנהלות של עורכי-הדין בעולם, בהתנהלות שלהם כלפי הרשמים, יחולו עליהם כללי האתיקה שחלים ביחס לבית המשפט, כדי שלא יהיה ספק.

בסדר.

צריך לתקן את כללי האתיקה.

אין לנו התנגדות.

צריך לתקן את כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. אפשר אולי לפתור את זה אם אנחנו נוסיף פה סעיף שיקבע שהוראות סעיף 32 בכללי האתיקה יחולו גם בפני רשמים.

פתרון נאות.

תודה. הלאה.

סעיף נוסף שהוועדה דנה לגביו רבות, וגם לגביו הכיוון שהסתמן היה הפניה לסעיף 104 לחוק בתי המשפט, זה סעיף 3ב. אני קורא את הסעיף: "הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט, יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים בפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי אותו סעיף יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך". אני מזכיר שסעיף 104 זה סעיף הרשמים.

רבותי, הערות?

כבר הערנו בפעם הקודמת הערה כללית שההחלה הגורפת לא מתאימה.

לא התנגדתם, וזה הנוסח שהחלטתי עליו.

אני יכולה לחזור על ההערה?

אם את רוצה לחזור על מה שאמרת בפעם הקודמת, חבל על הזמן. תודה.

בסעיף 3ג, לגבי הממונה על רשמי ההוצאה לפועל, סעיף קטן (ה) זה הסעיף שהוועדה הסכימה להוסיף לבקשת ארגון ידיד. "(ה) מבלי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להם נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה."

הסכמנו על זה.

תודה.

אנחנו עוברים לסעיפים שהוועדה עוד לא דנה בהם. הסעיף הראשון זה סעיף הערעור. הצעת החוק המקורית יצרה מין מבנה מוזר, מבנה חדש של עתירה שלא קיים בשום מקום אחר. בהסכמה של כל הגורמים הנוגעים בדבר העניין הזה ירד, ומה שמוצע כיום, אם אני מבין נכון, בעקבות החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, זה להרחיב את זכות הערעור בנוסף לארבעת הסעיפים הקיימים היום, לסמכויות השיפוטיות שקיימות היום גם לסעיפים נוספים שנוגעים לדברים שנתפסים כחשובים מאוד – עיכוב יציאה מן הארץ, עיכוב דרכון, צו הבאה, צו מאסר, או דברים כאלה, שעשויה להיות להם פגיעה משמעותית בחייבים.

אי-חידוש רישיון נהיגה, לפי איזה סעיף זה?

זה בר"ע. אי-חידוש רישיון נהיגה זה הגבלות במסגרת סעיף 66 - -

66א.

- - אבל הכנסנו פה רק את 66א(1) ו-66א(2), שזה הגבלת דרכון ועיכוב יציאה מן הארץ. שלילת רישיון נהיגה נשאר ערעור ברשות.

אתם יודעים כמה פניות אני מקבל כל יום על העניין הזה של חידוש רישיון? תאמינו לי, אני כבר יודע בעל פה את שמותיהם של כמעט כל הרשמים שעושים את זה. אני חושב שצריך להוציא תיקון לחוק. אם אני נהג מונית, אני חייב כסף, ואתה שולל לי את הרישיון - - -

אי-אפשר לשלול, זה כתוב בחוק מפורש.

אי-אפשר לשלול.

יש החרגה בחוק.

חברים יקרים, אי-אפשר?

לא תמיד אני יודע, כרשם, אבל אי-אפשר, יש סייג מפורש בחוק.

חוק ההוצאה לפועל, הפרק של ההגבלות, מתווה מאוד את שיקול דעתו של הרשם, וכך לדוגמה, כשרשם בא לבחון האם הוא מטיל הגבלה של שלילת רישיון נהיגה על חייב, הוא צריך להתחשב בעובדה שהחייב צריך את הרישיון הזה כדי להתפרנס. אותו הדין כשהוא רוצה לתת לו עיכוב יציאה מן הארץ, והחייב צריך לצאת לטיפולים רפואיים בחוץ-לארץ בשל מצב בריאותי. בכל הדברים האלה הרשם צריך להתחשב כשהוא נותן את ההגבלה. סביר להניח שאם היה מצב שבו רשם שלל רישיון נהיגה מחייב שמתפרנס מרישיון הנהיגה הזה, כנראה שיש פה טעות, ובדיוק בשביל זה ניתנו ימי ההתרעה, שבהם אותו חייב יכול להתייצב בפני רשם ההוצאה לפועל ולהגיד לו: אדוני - - -

בכל לשכה.

בכל לשכה שסמוכה למקום מגוריו הוא יכול להגיע ולהגיד שהוא מבקש לבטל את ההגבלה משום שהוא מתפרנס מהרישיון הזה. לא שמעתי על מקרים שבהם - - -

לעומת זאת, שמעתי על הרבה מקרים שבאו לשלם.

זאת המטרה של ההגבלות הללו.

הפער הוא בין מה שאנחנו כותבים בספר החוקים לבין מה שמיושם באולמות הרשמים. נתקלנו לא במקרה אחד ולא בשניים שבהם כותב הרשם: שוכנעתי כי יש הגבלה ויש הגבלה, וזה כן פוגע בחופש העיסוק וכן הלאה וכן הלאה, אבל מתנה את ביטול ההגבלה בתשלום.

מצוין.

זה רחוק מלהיות מצוין. זה מנוגד לתכלית החוק. החוק קובע שאם יש הגבלה על חופש העיסוק, אתה לא יכול להוסיף תנאים שלא קיימים בחוק.

אפשר לערער על זה?

בוודאי, אנחנו גם מגישים ערעורים.

המלה "להתפרנס" בהקשר הזה היא בעייתית, כי אם הוא נהג מונית או נהג משאית, זה נורא קל. אבל מה קורא, ואני מדבר על תיק אמיתי, שכרגע אנחנו מטפלים בו, אם הוא פועל זבל שצריך ב-04:00 בבוקר להתייצב? הוא גר בגילה, והוא צריך להתייצב בגבעת שאול ב-04:00 בבוקר. אין תחבורה ציבורית, לקחת לו את הרישיון, לקחת לו את האוטו, הוא לא יכול להגיע לעבודה שלו. זה לא נכנס להגדרה של "להתפרנס".

אנחנו חושבים שהתיקון של הרחבת הערעור בזכות הוא תיקון טוב, הוא תיקון נכון, אנחנו מסכימים לתיקון, אבל אנחנו חושבים שכדי ליצור גם הלימה, את הגבלת רישיון הנהיגה צריך להוסיף למסגרת הסעיפים שמצדיקים ערעור בזכות.

ממש לא. אנחנו מתנגדים.

אדוני, אנחנו הרחבנו את זכות הערעור, אף-על-פי שמבחינה רעיונית לא חשבנו שיש הצדקה להרחיב פה את זכות הערעור, כי דבר לא השתנה. בכל זאת הרחבנו את זכות הערעור ואמרנו מה הן אותן סמכויות שיש לרשם ההוצאה לפועל שהן פוגעות באמת, והגענו למסקנה שהסמכויות שפוגעות ממש בזכויות חוקתיות של החייב הן עיכוב יציאה מן הארץ, שלילת דרכון, וכל העניינים האלה שקשורים במעצר – הבאה ומאסר. אנחנו לא חושבים שצריך להרחיב מעבר לזה. צריך גם לזכור שבסופו של דבר זה עלול להיות בעוכריהם של כל בעלי הדין, כי יהיו ערעורי סרק ויחויבו סתם בהוצאות.

וכך יהיו בקשות ערעור סתם. להיפך, אתם מחייבים אותי להגיש בקשת רשות ערעור, ואז בית המשפט - - -

אומנם היתה נסיגה מסוימת מצד היועץ המשפטי לממשלה והוחלט במקום עתירות לקבוע לגבי רשימה של עניינים שניתן יהיה להגיש ערעור בזכות ולא ברשות, אבל עדיין מבחינה מהותית הערעור ברשות הוא דומה להגשת ערעור בזכות, ואין הבדל מהותי בין שני סוגי ההליכים. ולכן אין פגיעה של ממש אם אנחנו משאירים את ההבחנה בין ערעור לבין רשות ערעור.

אם אין הבדל, למה אתם מתנגדים? בואו נהפוך הכול.

רגע. משרד האוצר.

אנחנו מתנגדים בתוקף להרחבה נוספת. כבר התנגדנו לחלק מההרחבות שהוצעו והתקבלו, אבל התקיימו הרבה דיונים, בסוף קיבלנו את העמדה של היועץ המשפטי לממשלה - - -

למה התנגדתם?

מכמה סיבות. דבר ראשון, זה יכביד מאוד על בתי המשפט וייצור עומס אם על כל החלטה של הרשם אפשר יהיה לערער, זה יקשה על העבודה ועל היעילות של מערכת ההוצאה לפועל.

ואם זה בקשת רשות ערעור, זה לא יקשה? הרי אתם לא אומרים לי: אדוני, אין על זה ערעור או בקשת רשות ערעור, אלא מה שקורה שאני בסך הכול צריך להגיש שתי בקשות.

דבר ראשון, כמו שכאן צוין, אפשר לדחות בקשת רשות ערעור על הסף בלי לקיים את כל הדיונים כמו שאתה צריך לקיים בזכות הערעור, ואנשים יותר נוטים להגיש ערעור כשיש להם זכות להגיש את הערעור, ולא כשזה בקשת רשות ערעור, כשהם יודעים שאם הם לא יציגו עילה סבירה כבר בבקשה, הנושא יידחה.

מי מטעם משרד האוצר טיפל בזה, עורכי דין או אנשי כספים?

גם וגם, גם הלשכה המשפטית שלנו וגם אגף התקציבים.

השיקול התקציבי לא מעניין אותי, הוא פשוט לא נכון.

זה גם שיקולים של יעילות של העבודה של הגופים.

יש עוד שיקול קטן – הנגישות.

אין לך בעיה אם נגישות לבר"ע, ואם יש בעיה עם יישום של התקנות, אפשר אולי לחדד את הנהלים. הפתרון הוא אחר – אם את אומרת שלא פועלים בהתאם לחוק, אז נתקן את החוק הזה.

את אמרת במלים אחרות, כשהם צריכים להגיש בקשת רשות ערעור, יש סיכוי שהם יוותרו על זה.

אם הם לא חושבים שהתביעה שלהם מוצדקת.

הם לא יגישו בקשת ערעור מן הסתם. לא מוכרת לי התכלית הזאת שאם זה ערעור בזכות, אני אגיש, יהיה מה שיהיה.

בית המשפט לא יהיה מחויב לדון בזה אם הוא לא חושב שיש עילה סבירה לדון בנושא, כמו שהוא יהיה חייב לדון בכל מצב אם זה יהיה בזכות ערעור.

את עדיין רוצה להרחיב את זה, כי את מכירה בזה שמדובר בהגבלה שהיא מאוד-מאוד משמעותית. את רוצה לתת ביקורת שיפוטית רחבה - - -

אני רוצה שאם בית המשפט סבור שבאמת נפגעו כאן זכויות, הוא יוכל לדון בנושא. זה מצב שקיים כבר מספר שנים בנושא ההגבלות על רישיון רכב, לא נעשה כאן שום דבר.

ההצעה כאן היא להרחיב את הערעורים בזכות. אנחנו חושבים שאם אפשר להגיש ערעור בזכות על הגבלת רישיון נהיגה או על הגבלת עיכוב יציאה מן הארץ, אין היגיון שערעור בזכות לא יהיה על הגבלת רישיון נהיגה.

יש הגבלה כזאת הרבה פחות פוגענית.

הגבלה הרבה פחות פוגענית מהגבלת רישיון נהיגה?

כן, מאסר ופינוי - - -

ורדית דמרי-מדר, אמרת בתחילת דבריך שאתם מסכימים.

אני עדיין מסכימה, אני עדיין חושבת שמדובר בתיקון טוב.

אדוני, צריך לזכור שכל עניין ההגבלות התווסף במסגרת תיקון 29 מתוך ראייה שאנחנו הולכים לצמצם מאוד את המאסרים. כלומר, ההגבלות הן כלי מסוים שניתן להוצאה לפועל כדי להמעיט במאסרים אם לא לבטל אותם בכלל. ככל שאנחנו מקשים על האפשרות לתת הגבלות וככל שאנחנו מאפשרים זכות לערער עליהן, אנחנו מונעים את האפשרות לפעול כמו שצריך בהוצאה לפועל, ולא לכך התכוונו כשהכנסנו את ההגבלות האלה.

קודם כול, אני רוצה להוסיף את סעיף קטן (6), העניין של הרישיון נהיגה. דבר שני, אני מבקש למחוק את המלים "ברשות רשם ההוצאה לפועל".

אם תכניס ל-80(ב), אתה כבר לא צריך למחוק.

אני לא רוצה בסעיף 80(ב) שזה יהיה ברשות רשם ההוצאה לפועל.

רק בית המשפט יוכל לתת את הרשות הזאת?

ודאי. זה אחד הדברים הנוראיים ביותר. רשם נתן החלטה. הוא אומר: אני נותן לכם רשות לערער. מה פירוש? הוא לא בטוח בהחלטה שלו? פעם, אגב, זה היה גם בחוק האזרחי וגם בחוק הפלילי שהשופט יכול היה לתת עיכוב – אין. אתה רוצה לערער, בקשת רשות ערעור בפני שופט ולא בפני אותו רשם. למה אני צריך להעמיד את הרשם בלחצים האלה שהוא פתאום צריך לחשוב אם ההחלטה שלו כן נכונה או לא נכונה, וכדי להיות בטוח, אני מעכב, אני נותן לך רשות לערער? לא. נתת החלטה, אתה בטוח בה, אתה לא נותן עליה רשות לערער.

אדוני, זה לא פוגע בנגישות לבקשה? במועד מתן ההחלטה המבקש יכול לבוא בפני הרשם במקום לפנות בהליך נוסף - - -

זה לא מוציא אחד את השני.

זה לא עיון מחדש.

הרשם אומר לו: אני נותן לך רשות לערער, הוא צריך ללכת לבית המשפט בכל מקרה.

הוא לא צריך להגיש בקשת רשות ערעור.

אז מה? איזה מין דבר זה שאותו אדם שנתן החלטה אומר שהוא מרשה לערער עליה? אתה בטוח בהחלטה שלך או שאתה חושב שטעית.

בדרך כלל זה בעקבות בקשה של צד.

בעקבות בקשה של צד, תלך בבקשה לבית המשפט של הערעור, תגיש בקשה שם ושיחליט שופט. אני לא רוצה להעמיד את הרשמים בפני הדילמה הזאת, כי אז תהיה יד קלה על ההדק. קודם כול אני נותן לך את ההחלטה, עכשיו אני נותן לך רשות לערער.

בחוק בתי המשפט זה קיים. אדוני, עד כמה שאני זוכרת בחוק בתי המשפט זה קיים.

כבר הורידו את זה.

מי שיכול לתת רשות ערעור זה - - -

עיכוב ביצוע זה משהו אחר. להיפך, עיכוב ביצוע אתה חייב לבקש.

לא עיכוב ביצוע, אני מדברת על רשות הערעור. אני מייד אבדוק את זה, או בית המשפט שנתן את ההחלטה או - - -

לדעתי ביטלו את הסעיף הזה. אני זוכר מהתקופה שבה עסקתי במקצוע הזה, ששינו שם את הסעיף.

על הבר"עות?

אי-אפשר יותר לבקש את זה מהשופט שנתן את ההחלטה, אלא צריך לפנות לבית המשפט של הערעור.

"החלטה אחרת של בית משפט שלום בעניין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי."

תודה. אני עוד זוכר משהו.


תסבירו לי רק למה הסעיף שמדבר על שלילת רישיון נהיגה הוא לא קשה יותר מאשר אי-קבלת דרכון או עיכוב יציאה מהארץ או דבר כזה?

אדוני יוכל לומר אותו דבר על חייב מוגבל בבנקים.

תעשה לי טובה.
ביקשתי תשובה לשאלה שלי, לא שתוסיף על זה. אני יכול להגיד את זה על המון דברים.

אני חושב שאין הבדל.

מבחינת ההגדרה של הזכות החוקתית, זכות התנועה היא גם זכות לצאת מהמדינה, והגבלה מדרכון מגבילה את האדם לצאת, אז יש כאן פגיעה בזכות חוקתית. אין פגיעה בתנועה בעובדה שאדם לא יכול לקבל רישיון, זו לא פגיעה בחופש התנועה שלו.

ודאי שזו פגיעה בחופש התנועה שלו.

הוא יכול לנסוע בתחבורה ציבורית.

הוא יכול לנסוע בתחבורה ציבורית, הוא יכול ללכת ברגל. זה לא פוגע בזכות החוקתית של חופש התנועה.

זה פוגע בזכות חופש העיסוק.

צריך לתקן את התקנות שמגדירות באיזה מקרים - - -

לא צריך לתקן את התקנות, צריך לאפשר ביקורת שיפוטית על החלטות. החוק הוא בסדר גמור.

אני מוסיף פה את סעיף קטן (6). האם אתם תמשכו את החוק?

אנחנו נבקש משר המשפטים למשוך את החוק.

זה בסדר. אתם חושבים שהוא ימשוך אותו?

אני נוטה לחשוב שאחרי כל הוויתורים שעשינו בהסכמות, ייתכן שכן.

אם כך אני מוסיף את סעיף 66א(6).

אני לא מסכים לזה. זה בעייתי.

בסדר. אני מוסיף את סעיף קטן (6). אני אתן לכם אפשרות לבקש רביזיה על הסעיף הזה. אם תרצו, תבקשו אותה עוד היום. הלאה.

בסעיף קטן (ב1) מדובר על שינויי ניסוח. אין פה משהו משמעותי. סעיף קטן (ב2), "פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתנים לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי". זה משנה את המצב הקיים היום שהערעור השני הוא לא ערעור בזכות, אלא יהיה ערעור ברשות.


סעיף קטן (ג) יישאר במתכונת הנוכחית שלו, למעט שינוי קטן, שיתווספו המלים "בקשת רשות ערעור". ברגע שהורידו את העתירה, נשארה בקשת רשות ערעור.

הסעיף נשאר כמו שהוא. הסעיף היום מתאים. אין תיקון.

נכון.

"אולם רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט שהוגש לפניו הערר - - - רשאי להורות על השהייה או עיכוב". פה צריך לשנות את זה, כי אמרתי שרשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי לתת רשות ערעור. מחקתי אותו בסעיף 80(ב).

עיכוב זה משהו אחר.

זה בדיוק העניין. כתוב: "רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט שהוגש לפניו- - -". צריך שיהיה ברור, הכוונה שלי: הרשם רשאי לעכב ביצוע, אבל לא רשאי לתת - - -

אפשר להוסיף את המלים "אחרי שהוגש לפניו הערר או הערעור בבקשת רשות לערער" – "לפי העניין", ואז יהיה ברור שעל ערר כן, ועל בקשת רשות ערעור, לפי מה שנאמר קודם, לא.

כדי שלא יגידו אחר-כך: התכוונו ככה, אמרת ככה, הייתי כותב את זה: "אולם רשם ההוצאה לפועל - - -"

שהוגש לפניו ערר.

לא. "רשם ההוצאה לפועל רשאי לעכב ביצוע עד להגשת ערר, וכן בית המשפט - - -"

הערר אצלנו. יש ערר אצלנו על המערכת הניהולית, המינהלית, ויש ערעור שהוא עלינו.

נתת החלטה, ואני אומר לך: אני מתכוון לערער, זה ערעור ברשות - - -

הסעיף הזה דן גם בערר וגם בערעור.

אני מבקש שתעכב את הביצוע של ההחלטה - - -

אנחנו מסכימים על אותו דבר, רק, אדוני, בניסוח, הסעיף הזה מדבר - - -

אני לא יודע לנסח. אני רשם? אני גם צריך לדעת לכתוב?

אדוני המחוקק, בכל זאת.

יש לי מי שינסח.

הסעיף הזה דן גם בערר שמוגש אלינו על החלטות מנהל ההוצאה לפועל, לא המערכת, אלא מנהל הלשכה, וגם בערעור על החלטות שלנו. צריך לנסח אותו קצת אחרת.

אם מוסיפים את המלים "לפי העניין", ברור שכל אחד מהגורמים שנמנה לפני כן, הרשם או בית משפט שלפניו הוגש הערעור או הערר, כל אחד לפי סמכויותיו שלו, שהוגדרו לפני כן.

לא. אתה אומר: הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות ערעור, אין בכך כדי לעכב הליך, אולם רשם ההוצאה לפועל או בית משפט שהוגש בפניו הערר או הערעור, רשאי לעכב. אני רוצה עוד לפני שהגשתי את הערעור. נתן עכשיו הרשם החלטה, שעליה יש לי ערעור בזכות, אני מבקש עיכוב ביצוע.

הוא יכול להודיע לו על זה שהוא מתכוון להגיש בקשת רשות ערעור, והוא יכול לעכב.

איפה כתוב שהוא רשאי לעכב?

זה הסעיף.

לא נכון. הסעיף לא אומר את זה. הסעיף אומר: הוגש ערר או ערעור, אולם רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט שהוגש לפניו הערר או הערעור או בקשת רשות ערעור, רשאי להורות על השהייה. דהיינו, כל זמן שלא הוגש ערר או ערעור, אין השהייה. ואני כן רוצה לאפשר את זה. בדיוק כמו בפסק דין של בית משפט שאני רשאי לבקש, לא רק שאני רשאי, אני חייב לבקש מאותו בית משפט שנתן את ההחלטה, אני חייב לבקש עיכוב ביצוע, כי אחרת בערעור יגידו לי: אדוני, לא ביקשת שם, תלך הביתה. זו הפסיקה.

אפשר למחוק את כל האמצע, ולהשאיר: "אולם רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט" – בלי ש"הוגש לפניו" וכן הלאה, כי זה לפני שהוגש לפניו – "רשאי להורות על השהייה או עיכוב".

את רוצה שאני גם אדע לנסח?

אני ממליצה לאלעזר שטרן.

אלעזר ינסח את זה.

כוונת היושב-ראש גם למחוק את העניין של "הוגש", זאת אומרת, שמספיק שאדם יצהיר על כוונתו להגיש?

כן, הוא יעכב את זה לכמה זמן.

צריך לשנות גם את הרישה, גם את המלה "הוגש" צריך לשנות.

בתוך כמה זמן צריך להגיש את הערעור?

20 יום.

הוא יגיד: אני מעכב ביצוע לחמישה ימים, תגיש ערר, רק שלא יהיו שם שבתות וחגים.

אנחנו ננסח. עכשיו נעבור לנושא של הוראות המעבר. יש פה עוד סעיף שהוספתי לתיקון סעיף 56(א) לחוק ההוצאה לפועל. אנחנו נחזור אליו אחרי שנדבר על הוראות המעבר, כי הדברים קשורים.


הוראות המעבר, כפי שאתם רואים, שונו בהסכמה בצורה משמעותית מהנוסח המקורי. אני אסביר קודם את המתווה שקיים פה, ואחרי זה נקרא. המתווה הוא כזה: סעיף 56(א) לתיקון 29 קובע הוראת מעבר, שבתחילת הישיבה הוועדה האריכה, שקובעת שסעיף 3א של איחוד הכהונה של רשמי הוצאה לפועל הוותיקים, אלה שמונו לפני ה-16 במאי 2009, לפני תחילת תיקונו של תיקון 29 – הוראת איחוד הכהונה לא תחול עליהם עד אותו תאריך שכרגע, בתחילת הישיבה, הוועדה האריכה עד ל-29 בפברואר 2012.

רשמים שמונו אחרי תחילת תיקונו של סעיף 29, יראו אותם כאילו הם מונו לפי החוק הזאת, זאת אומרת, כאילו הם מונו לפי סעיף 3א באופן גורף, ויחולו עליהם כל ההוראות החדשות שהוועדה החליטה עליהן פה. כל הרשמים הוותיקים, שמונו לפני תחילת תיקונו של סעיף 29, בתקופת המעבר, זאת אומרת, עד ה-29 בפברואר 2012, יחול עליהם עדיין הדין הקודם, מה שקיים היום, ובסוף התקופה האמורה הם כולם, במינוי של המחוקק, יעברו לשמש כרשמי בתי משפט, אלא אם כן הם ביקשו מרצונם להישאר במערכת ההוצאה לפועל.

והבקשה שלהם אושרה.

והבקשה שלהם אושרה.

אם הבקשה שלהם אושרה הם יהיו בבתי המשפט?

כן. אנחנו רוצים שתהיה שליטה מסוימת למערכת ההוצאה לפועל מי נשאר בין הרשמים שלה. הוא צריך לבקש, ואנחנו צריכים לאשר שהוא נשאר.

אני לא זוכרת שזאת היתה ההסכמה.

זאת היתה ההסכמה.

זה נראה לי דבר הגיוני.

אלה שלא תאשרו, אני מבקש לקבל את הרשימה שלהם כדי שאני אמנה אותם לרשמים בכירים בבתי המשפט...

אני רוצה לברר את הנקודה הזאת.

זאת היתה ההסכמה.

דבר ראשון, הסעיף הזה כמובן, מן הסתם, יעורר אצלנו אי-הסכמות.

למה הוא יעורר אצלכם אי-הסכמות?

יש לנו אי-הסכמה בנושא מול הצעת החוק והמערכת.

מה אתם רוצים שיהיה במקום זה?

דבר ראשון, שאלת תם. אם אנחנו קבענו תאריך יעד עכשיו, שבו אנחנו מבצעים את ההפרדה, דבר ראשון, מדוע שלא נקבע כנקודת סף, שביום תחילתו של תיקון 29, בפברואר, כל הרשמים שמונו לפני כניסתו לתוקף של תיקון 29, ילכו לבית המשפט, אלא אם כן הם ביקשו להתמנות למערכת ההוצאה לפועל ונדחו, וכל הרשמים שמונו אחרי ילכו להוצאה לפועל, אלא אם כן הוגשו ונתמנו?

אדוני, זה משאיר אותנו עוד פעם עם קבוצת הרשמים המשותפת הזאת לעוד תקופה שהיא בלתי נגמרת.

בכל מקרה יש לכם קבוצה משותפת.

כל מה שנעשה פה בשנתיים האחרונות ועד תיקון 29 זה להיערך לקראת ההפרדה הזאת גם מבחינת הרשמים, ולכן בשנתיים האחרונות, כל מי שמונה, הובא לידיעתו שהוא הולך להיות רשם הוצאה לפועל. מה שעושה עכשיו הרשם זה להמשיך את הזיקה הזאת שאנחנו מנסים לבטל, כי כל הרשמים שמונו עד היום, בשנתיים האחרונות, וחל עליהם איחוד הכהונה, והם אמורים להיות רשמי הוצאה לפועל, שוב ימשיכו להיות - - -

רשמי בית משפט באיחוד כהונה. זה מה שכתוב בחוק היום.

זה נכון, אבל הם מונו על דעת זה שהם יודעים מה המצב שהולך להיות.

אני לא, אבל זה כבר דיון אחר. יש לנו ויכוח בנושא הזה.

אתה לא, זו בעיה שלך. אנחנו לא פותרים פה את בעיית - - -

אני לא מדבר ברמה שלי, יש עוד כמה, יש עוד אחד. אבל לא זאת הנקודה. הנקודה היא בתפיסה. אם אתם קובעים תאריך הפרדה, הרי ממילא יש קבוצה שאתה נשאר אתה. אין שום היגיון בתהליך הזה. ההיגיון אומר: נעשה את התהליך בצורה מסודרת. ממילא יש הצעה נוספת שעומדת על הפרק. אני לא מציק לכם, קבעתם תאריך, עוד שנה, אין בעיה, עוד חצי שנה, ביום הזה תעשו הפרדה לכאן או לכאן, ונלך איש-איש לביתו, ונראה מה עושים הלאה. אתם יוצרים ממילא את המתכונת הזאת, אני לא ביקשתי לבטל את התיקון ולא ביקשתי שלא להחיל אותו. זו הצעה גם סבירה בנסיבות הקיימות.

עוד הערות, רבותי?

ההתנגדות שלנו נובעת מתוך זה שאנחנו חושבים שלהגיד לגבי כל הקבוצה שלנו, שהיא קבוצה של 20 או 25 אנשים, שמונינו לפי סעיף 3א לחוק, זו הגדרה שפוגעת בזכויות גם שלנו וגם פוגעת בעקרונות לפי חוק-יסוד: השפיטה, כיוון שזה לא משקף את המינוי שלנו, שהוא מינוי של רשם שלום, יש עליו חותמת של נשיא בית משפט עליון.

את זה תפתרו בדרך המינהלית. אם יש לכם מינוי של רשמים של בית משפט לפני התיקון, ולא ידעתם - - -

לפני התיקון הזה, עכשיו.

אם אתם טוענים שאתכם אי-אפשר להעביר להוצאה לפועל - - -

אנחנו לא אומרים את זה, אנחנו אומרים שאנחנו נמצאים היום בקונסטלציה כזאת שאפשר ליצור לגבי הקבוצה שלנו פתרון נוסף - - -

פתרון סביר.

אני לא מתחיל לפתור לגבי אלה כן ואלה לא.

זה פתרון סביר, אני חושב. יש תאריך יעד. תקבע תאריך יעד.

הדבר נורא פשוט. בסופו של דבר מערכת בתי המשפט החליטה שאין לה רשמים ורשמי ההוצאה לפועל יעברו למערכת אחרת.

יש לה רשמים.

אין לה רשמים, עכשיו היא תיקח מי שהיא רוצה אליה. קודם כול, היא החליטה שאין לה רשמים, הרשמים הם בהוצאה לפועל.

גם היום יש רשמים ותיקים, עוד לפני שהם באיחוד כהונה, עליהם החוק בכלל לא חל. יש רשמים.

אני לא אגיד לך מה התקוות של המערכת.

אנחנו יודעים מה התקוות.

אתה לא יודע.

אני חושב שאתה לא יודע.

הלאה.

נקודה נוספת שקשורה, ואני חוזר אחורה. כדי שלא להפוך את סעיף 56(א) לתיקון 29 לסעיף ריק מתוכן, צריכים ליצור התאמה, הרמוניה בין סעיף 56 להוראת המעבר שלנו, אחרת מה שיקרה שלפי סעיף 56(א), בתום התקופה, דהיינו ב-1 במארס 2012, יחול על רשמי ההוצאה לפועל שמונו לפני תחילתו של תיקון 29 – יחול עליהם סעיף 3א של איחוד הכהונה. אבל לפי הוראת המעבר שלנו, באותו תאריך הם יעברו כולם להיות רשמי בתי משפט, כך שההוראה לא תחול עליהם. כדי למנוע מצב שנוצרת הוראה ריקה מתוכן, צריך ליצור התאמה בין הוראת המעבר שלנו לסעיף ההוא.

עוד הערות? תודה רבה, רבותי. חמש דקות הפסקה לפני ההצבעה.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:50)


(הישיבה נתחדשה בשעה 12:15)

רבותי היקרים, אני פותח את הפרוטוקול. ההצעה שלי לתקן את הסעיף ולהוסיף את סעיף קטן (6) יורדת, ואני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – שנים

נגד – 1
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 32) (רשמי הוצאה לפועל), התשע"א-2010 אושרה.

חבר הכנסת איתן כבל, ממלא-מקומו של חבר הכנסת בוז' הרצוג, הוא נגד.

אני מבקש רביזיה.

אדוני מבקש רביזיה. על-פי התקנון בעוד חצי שעה תהיה רביזיה, בשעה 13:45.


(הישיבה ננעלה בשעה 12:20)