הכנסת השמונה עשרה

PAGE
21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

11.4.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 165
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ז' בניסן התשע"א (11 באפריל 2011), שעה 12:30

ישיבה בעיריית חיפה לבחינת קליטת העלייה.

חברי הועדה: דני דנון – היו"ר
רוברט טיבייב

יונה יהב

ראש עריית חיפה
משה הראל

מנהל מחוז חיפה והצפון
שוש רוזנטל

סגנית מנהל המחוז, המשרד לקליטת עלייה
ד"ר שרה רובינשטיין
מפקחת ארצית באגף חינוך למבוגרים, משרד החינוך
מאיה שריר

מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

אורי כהן

רפ"ק, משטרת חיפה

אילנה בורובסקי

מפקחת עבודה קהילתית, משרד הרווחה והשרותים החברתיים

אורלי צוקרמן

מנהלת שירותי קליטה בסוכנות היהודית

עומר טיאצאו

עמותת טבקה

גדי נגוסי

מנהל תוכנית שילובים עיריית חיפה

ערן דובובי

ראש מערכת חינוך ותרבות , עיריית חיפה

אילנה בן ליש

מנהלת אגף רווחה, עיריית חיפה

סמדר סטולר פורת
מנהלת פרויקט לדוברי אנגלית, הרשות לקליטת עלייה

שי פישל


מנכ"ל הרשות לקליטת עלייה חיפה

דינה פלדמן

פרויקטורית לדוברי רוסית, רשות לקליטת עלייה חיפה

קטי פרדו

פרויקטורית לדוברי צרפתית, רשות לקליטת עלייה חיפה

אירנה ליבשיץ

פרויקטורית לדוברי רוסית, רשות לקליטת עלייה חיפה

קלרה ניקוב

התאחדות עולים יוצאי אוקראינה, חיפה

דוד יאסו

מנהל אגף לקליטת עולי אתיופיה, משרד הקליטה

הלל יסיה

משרד הקליטה לקליטת עלייה מחוז חיפה

נגה מולוגטה

מ"מ מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה

אליזבט לגסה

מנהלת מוקד קליטה מזרח חיפה

יוליה שטראים

סגנית ראש העיר חיפה

אהוד ג'גנאו

מנהל מרכז קליטה שילובים קריית חיים וקריית שמואל

גדי מלקי

מנהל מרכז קליטה מערב חיפה תוכנית שילובים

ברכה סלע

מזכירת העיר חיפה, יו"ר הועדה היישובית לקליטת עלייה
יגאל אמיתי

דובר הוועדה

דנה גורדון

י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה בעיריית חיפה לבחינת קליטת העלייה

אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעיר חיפה, הועדה מקפידה לקיים את ישיבותיה לא רק במשכן הכנסת בירושלים אלא להגיע גם לשטח. אני קיימתי שיחה לפני מספר חודשים עם סגנית ראש העיר יוליה והיא בקשה והזמינה אותנו לעיר חיפה והרמנו את הכפפה ונמצא איתנו גם חבר הכנסת רוברט טיבייב חבר הועדה ונציגים שונים במשרדי הממשלה השונים, נציגי העירייה והמטרה שלנו, ראש העיר לבוא ולשמוע גם את ההצלחות ויש הצלחות לעיר חיפה בקליטת עלייה גם על האתגרים וגם על הקשיים ולראות איך אנו יכולים מכאן לסייע.

אתה היית חבר כנסת פעיל מאוד ומכיר את היכולות של ועדות הכנסת להעלות נושאים לסדר היום ולעיתים לסייע בנושאים נקודתיים ובסיורים האלו אנו לומדים על כשלים אתגרים ומנסים למנף אותם לרמה הארצית.אנו ראינו מה הנתונים מבחינת העיר חיפה מבחינת אחוזים, בדרך כלל הנתונים שלנו לא ממש מדויקים, עם מע"מ בלי מע"מ אבל קרוב ל-25% תושבי העיר חיפה עולים חדשים, אחוז משמעותי ביותר לא יודע אם הכי גבוה בארץ תלוי בגודל העיר בערים הגדולות ואתגר חשוב. מאד אני לא יודע אם העיר מוגדרת כעיר קולטת עלייה ממשרד הפנים זו נקודה שאנו רואים אותה.

אנו פועלים לשנות ההגדרות כי הגדרות הם משנות החמישים וערים כמו רמת השרון ויהוד שבעבר היו קולטות עלייה היום זה כבר לא רלוונטי ואנו פועלים לשינוי חקיקה שיהיה לפי אחוז. ערים מעל 20% יוגדרו באופן אוטומטי כערים קולטות עלייה אני רוצה לבקש מראש העיר לפתוח.

נתנו לכולם להיכנס אני מבטיח אף אחד לא ידבר ללא אישור יו"ר הישיבה אבל חשוב לנו

שאף אחד לא יעשה פרובוקציה ,אבל חשוב שיהיו פה שישמעו את הדברים, לבקש מהם להיכנס יביאו להם כסאות ישבו ויקשיבו לדיון. אין לנו בעיה עם זה להפך כמה שיותר יבואו, אנו בכנסת מצלמים את כל הדיונים ומשדרים אותם בשידור חי באינטרנט דרך אתר הכנסת למי שמעוניין אם רוצה להסתכל על הדיונים.

אני מבקש מראש העיר מר יונה יהב לפתוח בוא נעשה סבב.

(סבב היכרות)

אדוני יו"ר הועדה, חברי הכנסת, אנשים שהגיעו עם הועדה, אני מברך מעומק הלב על שהועדה הזו יוצאת לשוטט בארץ. כשאני הייתי חבר כנסת מיעטה מאוד הועדה וועדות אחרות לצאת לשוטט בארץ ואני חושב שזה לרועץ וצריך לצאת לשטח ולראות מה באמת מתרחש כי את ההבנה בונים מהניסיון המעשי ולא מהתיאוריות, שם אנו תמיד צודקים ואנו מאד נכונים ארץ קולטת עלייה היחידה. אני רציתי רק לומר לך במאמר מוסגר, אנו יזמנו כאן פרויקט שהוא יחיד מסוגו בעולם של חידוש עירוני באמצעות הסכמה גבוהה, אנו הופכים את כל העיר התחתית לקמפוס אוניברסיטאי במסגרת הקמפוס האוניברסיטאי הזה בעוד מספר חודשים יקום בית ספר אקדמי להגירה. עכשיו התפקיד שלי בכוח, אני הופך אותו לבינלאומי באמצעות כל הערים התאומות שלנו כי מה אני רואה, בכל מקום שאני מגיע אני מבקש לראות את הגיטאות של המהגרים אין להם מושג ירוק איך לטפל באנשים זה לא שאנו מלאי הצלחות מי כמוך מודע אבל הצלחנו ליצור תמהיל והוא מוצלח אז סימן שאנו כן יודעים משהו ויש לנו ניסיון שאנו יכולים לייצא אותו החוצה ומה שהתפוצץ בפנים זה יכול להיות חוסר היכולת לקלוט את החדשים וזה התפוצץ בכל הערים.

בכל הערים התאומות שלי מרסיי, מנהיים והערים במרכז אירופה זה אסון, זה שאלה של זמן, אז הצטבר פה ניסיון וניסינו גם בנושא של הקהילה האתיופית לעשות דברים חדשים לגמרי אני יכול לומר שבחלק גדול מהדברים הצלחנו לא הכול כמובן אבל התוכנית השילובים שעוצבה ע"י העירייה יחד עם הקהילה האתיופיות ויחד עם קהילת היהודים בבוסטון שהיא הקהילה התאומה שלנו יוצרת מעורבות מה שקוראים בארץ שותפות 2000 אבל אצלנו זה הרבה לפני כן זה 25 שנה שותפות אמיתית ומעורבות ממש אוטנטית, אם יש ועדות היגוי, כן יש ראי בבוסטון זאת אומרת זה לא שום דבר לא נקבע פה לבד זה מונע גם פוליטיזציה של כל מיני דברים, זה מכוון לקליטה אמיתית נטו בלי קשקושים ובלי עניינים כמובן שזה גם עולה כסף.

לא כל הכסף אנו מצליחים לקבל מהמדינה זה מחייב אותנו להשקיע כספים וחבל שכך, אין לנו עזרה מספיקה כדי לעשות את העניין אם היה תכנון לטווח ארוך ביכולות זאת אומרת היו אומרים מראש השליחים שלנו בחו"ל איזו כמות הולכת להגיע ולאן, היינו יכולים להתארגן. מה קרה יום אחד? יום אחד קמתי ובלילה בהיחבא הביאו לפה איזו 200 משפחות ואיזה מרכז קהילתי במקום שאין לי אפילו איש אחד שמדבר בלי לתאם בלי שום דבר למורת רוחי, זה גם הבניין עצמו לא הוכשר לבנין הזה.

מתי זה היה?

לפני שלוש שנים. לא היה לי שום בית ספר לעניין, לא היה לי אפילו עובד סוציאלי אחד שמדבר באמהרית ואין לי בסינג. הם הפכו להיות מין דבר בתוך השכונה שהיא ממש לא התאימה לעניין, משהו שהוא יוצא דופן וחבל. אנו רוצים להפוך אותם לחלק מהעניין גמזו לי את כל האידיאולוגיה שבה אנו מאמינים של שלב לעשות את זה איתי בלי לפגוע ולהראות להם שהם חלק חשוב בהקהילה שלנו ולא אאוטסיידר. הדברים האלה היו דברים נוראים אף אחד לא נתן דו"ח על זה. לא היה עם מי לדבר זה היה אפילו תקופה שאני לא דיברתי עם משרד הקליטה. אחרי העניין הזה אני ניתקתי קשר עם משרד הקליטה למרות שזה היה משרד קליטה ממפלגתי כי אנו משחקים עם דמויות חיות וקיימות וחייבים להצליח. עכשיו גם אין את האיזונים. מה זאת אומרת קודם כל אני מאד מאמין במילה רגולציה אני לא חושב שזה מילה גסה אני חושב שיש נושאים שבהם המדינה צריכה להיות רגולטורית. מתי זה קורה? קודם כל באיוש הצפון והדרום שמוזנחים לחלוטין ולעשות את זה בשום שכל. עשו את זה בקום המדינה בשנות החמישים והשישים ידעו בדיוק מי הולך לאן וכך יצרו מדינה שפרושה מהצפון עד הדרום והיום אין רגולציה בכלום למה רעננה צריכה לקבל את כל ארצות המערב?

העיר סגורה היום מבחינת יוצאי אתיופיה?

בפועל זה לא נכון ממש לא נכון.

מבחינת הגירה.

היא לא סגורה. אני לא יודע מה הולך מאחורי גבי זה לא מאפשר לי לעבוד כמו שאנו רגילים לעבוד בעירייה הזו. זו עירייה שנחשבת בארץ ובעולם לאחת העיריות הותר מסודרות. ראינו את זה במלחמות בכל מיני מקומות, סליחה שאני משוויץ אבל זו העובדה אנו רוצים להצליח ולא ליצור לעצמנו מקורות פיצוץ פוטנציאלים למה בשביל מה? עכשיו זה מחייב אחר כך ליצור בתי ספר זה מחייב ליצור הסעות אני לא רוצה ליצור גיטאות בשום פנים ואופן אני רוצה ליצור תמהילים אני נכנס לכל כיתה ואני רוצה לראות כמה יש שם יוצאי רוסיה אתיופיה יוצאי המערב, אני רוצה לראות את התמהיל הזה בכל כיתה, אני מסתובב יום יום בבתי ספר הדברים האלה הם קדושים אצלנו ואף אחד לא יפריע לנו בעניין הזה קודם כל צריך לעשות תכנון מראש ו- ב, אנו חייבים להיות מוכרזים כעיר קולטת עלייה זה פשוט אבסורד שאנו לא מוכרזים עיר כזו, זו מסה קריטית זה מחייב אותנו לעשות עבודה.

שבעים אלף זו עיר גדולה במדינת ישראל.

יש לנו עשרת אלפים אתיופים ומארצות המערב, עכשיו תבין, רעננה זה שבעים אלף איש הקריות כל קריה היא 40 אלף איש ואצלנו שכונה זה מה שעיר אחרת עומדת בפני עצמה. פה ב- 1995 אני הייתי אז סגן הקמנו את העמותה לקליטת עלייה וזו הוכיח את עצמו מי שהיה אחר ח"כ ברונפמן הוא עמד בראש זה, כל הרעיון הזה של העמותה הזו היה רעיון נכון היה אפילו זמן שחשבתי לבטל את זה ואז באה האישה הזו ושכנעה אותי שזה לא נכון לעשות ובדיעבד אני שמח ששוכנעתי יש בנין שלם שהוא מיועד לדבר הזה אנו עכשיו מכניסים בו הוא נמצא פה בהדר, שלושה בנינים של 6 קומות ספריה.

סיכמנו עם משרד החינוך שאנו מכניסים לשם אולפן ברמה מאד גבוהה, אולפן לדוגמא של ישראל. הולך לקום שם דבר חשוב, בשלב ראשון של קליטה ללמוד את השפה כמו שצריך ואת זה אנו רוצים לעשות ברמה מאוד גבוהה ויש שם ספריות בכמה שפות יש שם אירועי תרבות בכמה שפות וזה מקום מאוד מוצלח. עכשיו אנו צריכים עזרה לחפש אותה לבנות מעלית כי יש שם גם קשישים. אנו רוצים לבנות מעלית אנו רוצים שיהיה לנו דלת עלייה לדפוק ולבוא להגיד תבואו תבדקו אותנו אם אנו לא בסדר תגידו במה ואנו נתקן אנו מאד מודעים לעניין הזה וגם אנו עיר מאד קולטת עלייה וכמובן אנו רוצים את ההכרה הזו - תגידו אתם עיר קולטת עלייה ותנו לנו את זה ל-10 שנים נגמר העשר שנים תגידו מה הצליח ומה לא.

תודה, בבקשה יוליה.

יש לנו אולפן שנה שלישית, זו דוגמא קלאסית שאנו מביאים חברה צעירים מתואר שני או תואר ראשון מכל המדינות בעולם, גם היו מצ'ילה והיו גם מארגנטינה, היו מדרום אפריקה המון גם מרוסיה ויש לנו בעיה כי אין לנו מקום כבר. עכשיו סיימו תואר שלישי ומי שביעי למאי מתחילים תואר רביעי ויש שמונים איש ואין לנו מקום. זה חבר'ה שגרים ביחד לומדים ביחד ואנו צריכים פה עזרה הם נשארים בארץ. זה לא חבר'ה שמביאים ללמוד את הארץ ואחר כך אולי הם יישארו, הם חיים בחיפה ועוזרים לנו ועובדים בכל מיני פרויקטים.

לגבי אולפן, מה העזרה שאתם מבקשים?

אני אסביר לך, אולפן עציון, הסוכנות החזיקה בבנין, בקמפוס והם באו אלי ואמרו אנו רוצים למכור את הקמפוס הזה ובכסף נבנה בקמפוס הנמל מעונות סטודנטים ואני הסכמתי כי אנו יוצרים את הקמפוס למטה אני רוצה שהעולים יהיו חלק מן העיר זה היה קצת בפאתי העיר. ומה קרה? הם מכרו את הבניין ואיפה הכסף? לא יודע.

ואנו ממשיכים לשלם.

אני בונה עכשיו את המעונות, אין עזרה בכלום אז מה לא לעשות את העבודה? לא לקבל אותם ? יש עוד מגמה אנחנו הולכים לעיר אוניברסיטאית מרכזית יש לנו היום 7 מוסדות אקדמאים יש לנו ארבעים אלף סטודנטים ויהיה לנו 60 אלף בתוך זמן קצר וזה כמט 15% מהתושבים וזה דבר שאין בארץ. עכשיו הולכת להיות מגמה של כל המוסדות להשכלה לפתוח אגפים בינלאומיים להביא את היהודים מל העולם שילמדו כאן אז אין אינטרס יותר גדול מזה ובלי עזרה ובלי מעונות ובלי שאנו נוכל לערב אותם בכל חלקי האוכלוסייה כאן אז מה עשינו בעצם?

לפני שנה ראש העיר נתן מלגות לעולים חדשים שיותר מעשר שנים בארץ לא רק לאלה שמקוקז לכל העולים החדשים שאין להם השכלה גבוהה לתת להם לעבור מכללה ואין לנו כסף העירייה לא גמישה.

אתם יכולים להגיד לנו כמה כסף העירייה מקציבה לא מהמשרדים השונים, סכום ? כמה אתם משקיעים?

יונה יהב נותן לנו תקציב של 4 מליון שקל.

ארבע מליון זה רק לעמותה איפה חינוך? כל העניין הזה של שילובים, זה ששה מליון דולר בשנה, חצי שלנו וחצי של בוסטון.

שלנו זה מתקציב העירייה?

עירייה ואולפן עציון וחוץ מזה יש לנו ששה בתי דיור, יש לנו אנשים צעירים ודווקא היום בשנים האחרונות מגיעה עלייה יותר צעירה אבל אנשים מזדקנים, יש לנו תשעה מקבצי דיור וזה לא מספיק ויש לנו בסביבות חמשת אלפים שהגיעו ב 1992-1993 שאין להם עוד דיור הם צריכים את הדיור.

החלטת הממשלה מלפני שבועיים מאפשרת בניה על שטחים מסייעת לכם?

אנו רוצים את זה, מקווה שהכול יסתדר.

היא עברה כתוב אצלכם.

ראש העיר מדבר על זה ויש לנו 7 הוסטלים בתוך העיר פלוס תשעה מקבצי דיור.

איפה?

עוד לא באבא חושי.

מה לוח זמנים לזה?

זה שמכרו?

לא מכרו, זה נוסף למשרד הקליטה, את כל הסטודנטים הבאנו לקמפוס הנמל במקום הבניין שהיה באבא חושי אני חושבת שמה שעשינו בקמפוס הנמל –

מתי זה יקרה?

זה במקום הסטודנטים הרגילים, חגי מרום אמר שאתם תשקיעו בבניית מעונות.

אז אנו הבאנו את הסטודנטים.

על חשבוני זה עולה עשרה מליון שקל להכשיר את הבניין.

לגבי ההוסטל בספטמבר זה כבר עובד כמה מיטות מדובר?

600 מיטות חדרים לזוגות, אנו שיפצנו דירות.

לא , 200

אז 600 מיטות מספטמבר זה יהיה רק לתושבי חיפה בלבד?

שיפצנו כעת דירה לדוגמא שאנשים יראו ויבחרו ואנו נסיים את יתר הדירות קומה קומה.

מי מטפל עד עכשיו ? אנחנו, אילנה.
משפחות שגרות בעיר בשכירות פרטית הרבה מאוד שנים.

כמה ברשימה שהיו מבקשים?

עד 500

אני רוצה להבין רק תושבי חיפה?

כמה ברשימות יש היום?

בערך 870 זוגות קשישים ו- 1220 קשישים יחידים שגרים בעיר בקהילה בשכירות ולא קבלו פתרונות עדיין.

זה אלה שכל הזמן באים בדרישות.

אתה יכול לבקש מסמנכ"ל משרד שמתארח פה בבקשה.

ראשית אני רוצה לציין שמשנת 1994 אנו מפעילים בחיפה תוכניות לעידוד העלייה מהמערב. לבקשת ראש העיר פתחנו את כל הארצות דוברות אנגלית לבוא לתוכנית מועדפת לקליטת עלייה. אנו הפעלנו תוכניות לעידוד עלייה מצרפת וממנו פרויקט עולים בנשר שנים, עכשיו העניין הוא המימון,יש לנו תוכנית לעידוד עלייה לנגב ולגליל היות וחיפה לא בנגב ולא בגליל נתנו לחיפה תוכנית מועדפת בצפון עלייה 2010 והגיעו במסגרת התוכנית רק בשנה האחרונה 102 משפחות זה הנתון הכי מעניין בחיפה. מאז מלחמת לבנון הייתה ירידה קיצונית בהבאת עולים לצפון, בשנת 2006 עלו לחיפה כ 700 עולים וזו השנה הראשונה 2010 שהנתונים חצו את אלף העולים בשנה, 1028 עולים וההתאוששות היא בזכות התוכנית לעידוד עלייה. אנו מפעילים גם פרויקט הורים עם עירית חיפה.

במימון המשרד?

במימון המשרד עם עובדי עיריית חיפה .

צרפתית היה והורידו?

בגלל מספרי העולים.

אני רק רוצה לציין שלחיפה הגיע עלייה מצרפת בחוליות גבוהות מאוד.

תסביר לו מה המשפט הזה, אנו עשינו על חשבון העירייה, השתתפנו בארצות המערב בירידים של העלייה והבאנו לשם במימון של העירייה מגורים ומקום עבודה כשהעולה נחת בבן גוריון הלך משם לעבודה, הוא בא לפה למת"ם ברמב"ם או בכאלה מקומות, סדרנו את זה הכי חלק בעולם ועשינו את זה לבד. דבר שני המעונות לאולפן עציון עלו לי 20 מליון שקל לעירייה להכשיר את המעונות האלה תגיד זה סביר?

רק לפני שמשה נכנס ככה אני רוצה לסיים את מה שאני ניסיתי להגיד אנו גם בתוך השנים עשינו המון גיור שזה היה בתוך משרד הקליטה בשנה 16 קבוצות גם טכניון לפעמים גם באוניברסיטה וגם בתוך עמותת קליטת עלייה וגם קיבלתי מגן לפני שנתיים מראש הממשלה ביבי נתניהו ועכשיו שזה עבר למשרד ראש הממשלה אני לא יודעת מה אולי חסר משהו אין לנו כל כך קשר ואנו לא מצליחים.

מה כמות הגיור האם המספרים ירדו?

לא, יש לנו עכשיו, אנו בתוך השנתיים פתחנו כיתה ראשונה לפני כמה זמן זה מאוד חשוב, אנשים לבד, זה לא, אנו לא עושים פרסומות אנו מאוד רוצים שהם ימשיכו שהם יהודים והם הולכים לצבא זה חלק, אנחנו לא עושים רעש אלא בעדינות.

מה הבקשה שלך?

להמשיך לעשות גיור לעולים חדשים, לעוזר יש לנו גם בקשה מהצרפתים.

אני יודע אבל השאלה אם יש בעיה כרגע מבחינת מקומות פנויים באולפן.

יש לנו, איך זה הולך משרד הממשלה פונה –

אז מה ירד?

המימון.

מימון של מי איזה משרד?

ממשלה וגם מאד חשוב, אנו מביאים את העלייה, אני מודה מאד גם לראש העיר מודה מאוד לגם משרד הקליטה לשר הקליטה ורק עכשיו חזרנו מירידים וחיפה הייתה יחידה מכל הארץ גם בפריז וגם בארה"ב.

יפה מאד.

ברשותכם משפט אחד להוסיף, הסיוע התקציבי לחיפה ב 2010 עמדנו על 8 מליון שמונה מאות אלף וברבעון הראשון של 2011 אנו רק בשלושה מליון ו -.700.

מה מתוך זה תקצוב לפעילות?

פעילות חברתית וקליטה קהילתית. השנה כחמש מאות ואנו עומדים ב- 2010 על שני מליון ולפעילות ושילוב קהילתי של ההורים ובנוסף לתקציב ולתמיכה במוקד העירוני ולאתיופיה שעומד על חצי מליון.

אתם לא נותנים לקליטה אלא לעיר.

בבקשה דוד יאסו.

קודם על אני רוצה לברך על העקביות שלך אדוני היו"ר אבל אני אגיד כמה מילים. קודם כל חניתה משנת 2003 הוקם והייתה לנו הידברות ואני חושב שזה נכון שזה הוקם דווקא בעיר חיפה המרכז הזה, יחד עם זה אחד הדברים של שנה שעברה שיש עוד שמונת אלפים שצריכים להגיע ואותם אלה שם עתידים לבוא לחברה הישראלית היא לא בנויה רק ברעננה, אני מצדיק אותה רעננה וכפר סבא אם רוצים שיכנסו יותר, היה לנו עם מנכ"ל האוצר כל מה שאתה מוביל אותו שנגדיל את המענקים לעידוד אבל בעניין הנקודתי כמו חיפה על פי בקשתי שלא תהינה עוד דרישות עד סוף 2009 סיימנו סגרנו את חיפה. יחד עם זה המענקים עליהם אני מדבר מרכז כיתה אחד זה לא ביג דיל זה לא גדול כמו במקומות אחרים כמו באיילת השחר העולים שנטשו עד סוף 2009.

מרכז קליטה בלי שירותים מסביב לאוכלוסייה הזו הספציפית?

אלו שנטשו עד סוף 2009 נכנסים היום, יש לנו עוד 3 משפחות שצריכות להגיע אבל הרכישה התבצעה ב 2009 אבל סך הכול נכנסו לפה משפחות מ 2009, 200 משפחות ועד לא ב-2009 לא ב2011 אני חושב שהטעו אותך, היום כבר נכנסו ב -2011 80% לפה, אלה שנכנסו ב- 2010 וב- 2011 הגיעו אולי עוד 50 משפחות אבל שוב עדיין מ- 2009, כל מה שנתנו לך את הנתון הזה הוא נתון מוצדק נכון אבל תראה מתי בוצעה הרכישה. שנית בעניין מרכז קליטה -

156 משפחות רכשו ב 2009?

בדיוק

מי רוכש דירה יד שנייה ולא נכנס אליה מיד?

אני אגיד לך מה תהליך הקליטה שלנו, עולה בא מגיע צריך להיות שם עד 18 חודש במרכז קליטה כאשר במהלך הזה הוא לומד אולפן עברית כאשר הם עוברים את הגיור הם עוזבים את המרכז קליטה, בנושא של רכישה אנו מטפטפים לעולה שיקנה דירה.

יש לכם נתונים על כמה משפחות לא הוחזרו לחיפה ועדיין יש להם טפסים ביד?

עוד שלוש משפחות שצריכות להגיע ו- שלוש האלה התעכבו גם כן בגלל אותו בעל הדירה שמכר להם ועשה להם בעיות ועכשיו בדין ודברים עם עורכי דין. לגבי הנושא שלנו המרכז קליטה שאתה אומר אין תפקיד - תראה חיפה עם 300 ומשהו אלף נפש אני חושב שנכון שהעירייה שלנו צריכה להיות בועדת החינוך אבל דעתי שהם צריכים ללמוד ולהבין אבל הם לא מופלים משאר האוכלוסייה.

אבל אין מקום, את בית הספר זה דבר מוגבל.

היינו בדיון עם מנהלת מחוז.

אתה מדבר עם אדם, אני לא יודע בן כמה אתה לפני שנולדת אני כבר טיפלתי במה שנקרא "פלשים" ואני טיפלתי בשנות ה 70 בפלשים אני הייתי נשיא הסטודנטים היהודים בעולם והייתי כל הזמן על הקו באתיופיה, על הדברים האלה עוד לפני שהכירו בכם כיהודים אול תשאל איזה מוות עשו לי בארץ. או קיי לא יכול להיות שאני אקח אתיופים שצריכים להיות בבי"ס רמב"ם ואני אסיע אותם לרכסים לא בא בחשבון ואין לי איפה לשים אותם. מה זה לבנות להם? מי ייתן להם כסף לבנות?

משרד החינוך.

היינו עכשיו אצל רחל מתוקי מנהלת מחוז חיפה, משרד החינוך הילדים העולים בחיפה וגם בקריות מופנים לכיתות מסגרות אולפניות בתוך בתי ספר ממ"ד כאשר משרד החינוך מממן את ההסעות וקצת שעות לא לרכסים, לבי"ס יבנה בחיפה.

יבנה זה לא עממי זה תיכון.

בי"ס יבנה היסודי בחיפה הוא נמצא במקום איפה שבי"ס קישון נסגר רק יהודים, דרך נווה שאנן.

נסיע את כל העיר לנווה שאנן למה הוא צריך את זה למה לא לקחת ולראות איפה שמים?

מה אתה מציע אדוני ראש העיר?

יש לי תחושה שבמשרד הקליטה עושים וי, יש לנו מרכז קליטה שם, אנו ממלאים את האנשים, כל הסביבה לא מעניינת ולא משנה.

אם אתה היום שר הקליטה וראש עיריית חיפה, פעם היה מותר להיות גם ח"כ מה היית עושה?

הייתי מסתכל מה הסביבה, הייתי אומר אם הסביבה קולטת או אפשר לקלט שם הייתי מכניס אותם שם, תשאל את מוקדים תברר למה אותי? למה לעשות להם את העוול הזה?

אנו לא עושים להם עוול.

אני מדבר על מרכז קליטה.

כמעט תשע שנים אין לנו מרכזים, אנחנו ברעננה היינו מקבלים דבר כזה.

יש אפשרות לפתוח מרכז קליטה.

מרכז הקליטה בחניתה לא נמצא חלילה במצפה רמון או בקרית שמונה, נמצא בשכונה מבוססת בחיפה על מנת שהעולים מאתיופיה בתקופת המעבר הראשוני יהיו בסביבה חזקה שתוכל לקלוט אותם יש שם.

הם ממש לא חלק מזה הם מנוכרים לסביבה הזו. כל הדיירים במרכז הקליטה בחניתה קונים דירות מחוץ לחיפה עד היום משפחה אחת משם לא נשארה בחיפה.

יש בתי ספר שעל ארצות יוצאי אירופה?

בי"ס יבנה שאנו מדברים עליו הוא קולט הרבה ילדים ממרכזי קליטה גם ממרכז קליטה חניתה וגם מסביב לקריית ים.

ומה אתם עושים?

אני ישבתי עכשיו, אני הצעתי שתגיש לי תוכנית לשיפור בית הספר ולשדרוג, להפוך אותו לאטרקטיבי שיהפוך למדעים או לאומנויות אני משערת שייקח תלמידים גם מהסביבה.

המשרד לרווחה לא נותן כספים ולמשפחות האלה יש להם המון בעיות.

אני רוצה להגיד, הועדה הייתה בפתח תקווה לפני מספר שבועות ואנו באים ואומרים, אנו לא רוצים לראות זאת –

לא בתי ספר, אנו רוצים שהמשרד יעשה מהלך ארוך זמן מהלך רב שנתי כדי שיגיעו גם אחרים, זה יהיה הסכמה של מנכ"ל המשרד שושני ישבנו ביחד, ישבתי עם רחל מתוקי ולעשות איזה שהם מהלכים.

החל משנת הלימודים הבאה כבר?

אני מקווה שכן.

אני רוצה, זו אחת הדרכים אבל הדרך הכי טובה היא לממן הסעות ולהתחיל לפזר את העולים החדשים בכל בתי הספר בעיר.

מגיל צעיר.

ואני מסתובב בבתי ספר ואני אוהב את הקהילה הזו אז אני הולך לראות את הילדים האלה הם מתוקים, הם משתלבים, אוהבים אותם אז מה הפלא שלפני שלושה מחזורים של קורס חובלים מי היה החניך המצטיין? היה הבחור אתיופי שהוא קצין מכונה בצוללת ואני אומר לך תזכרו הוא יהיה מפקד חיל הים.

אני רק רוצה להגיד לגבי מרכזי קליטה, כל מרכז קליטה הוא במימון מלא של משרד הקליטה כולל עובד סוציאלי, כולל מועדונים, גנים, הכול ממומן עד לדיור קבע זה מבנה שמטופל.

זו לא בעיה, הבעיה היא חברתית לא בעיה כספית.

תודה עומר טיאצאו, עמותת טבקה.

אני קודם כל מברך ומבקש את היו"ר דני דנון על זה שאתה עושה בכל עיר ישיבה כזו על שורת הבעיות בה, כל הקהילות. אנחנו כעמותת טבקה למשפט וצדק עוסקים עם עולי אתיופיה בכל הארץ אנו מעצבים אותם גם בבגדי עבודה כולל בחיפה, גם אני תושב חיפה ואני מכיר את הבעיות.

יונה יהב צודק כשהוא אומר שככל שיש ריכוזי יוצאי אתיופיה נשארנו בבעיות כי האוכלוסייה לא אוהבת את האוכלוסייה החדשה ולכן הבעיות נוספות.

אני רוצה להגיד לך שבאזור שלהם אני שוחחתי עם תושבים, יש פשיעה חמורה בשכונות, תשתיות שצריכות טיפול, אני הייתי שם השבוע, ילדים במרכזי נוער במועדונית מסתובבים חופשי חוסר בפארקים וגני שעשועים בשכונות, חוסר במתנ"סים כמו שאמרתי וגם דוגמא של בעיה של קבורה בטח יונה יהב מודע לה של 20 30 אלף שעולה לוויה, אנשים זה בעיה רצינית, יו"ר ועדת הקליטה נמצא אני מאד אשמח, הבעיה החמורה ביותר זה –

יש לך דוגמא על נושא הקבורה?

כן אני אתן לך דוגמא, אני מעלה את הנושא של קבורה ורק סליחה, תראה הקבורה חברות קדישא הם לא תפקידי העירייה המקום היחיד בארץ שבעירייה יש חברת קדישא זו קריית ביאליק, אין לנו שום קשר לא בירושלים בשום מקום אין קשר מה שעושים לקהילה האתיופית מנצלים את התום לב שלהם לוקחים אלמנות ומשקרים אותם לוקחים להם כספים שלא צריך לקחת מהם לא נותנים להם להיקבר כמו שצריך אלא רק בקומות, כל מיני דברים קשים שמנצלים את האבל ואת ההתרסקות של המשפחה כתוצאה מזה שאחד מת, מהם ספרו לי את זה אלמנות ממוצא אתיופי ואני בכיתי.

מי מנצל, אנשי חברא קדישא?

כן, עכשיו אם לא יהיה הסבר ברמה הממשלתית לעניין הזה כולל הכסף אין להם את הכסף לשלם את זה, ואנחנו דיברנו לא פעם, הלכתי לשרה בעניין הזה אם לא יהיה פה אתם צריכים להיות חזקים ללא פשרות וללכת קדימה ולקבוע כללים לקהילה הזו.

זה לכל הקהילה לא רק להם גם יהודים שנולדו פה.

הסיפור הזה באתי עם זה לכנסת, אין שום בעיה, נעלה את זה לסדר היום כבעיה תכופה יש לכם נציג בכנסת.

הוא העלה את זה, זה הגיע אליו גם לשלמה מולא, הפעילים עשו עבודה מאד גדולה והביאו מכתבים ונפגשו איתו זה עלה, עדיין אף אחד לא פתר דורשים מהם 30 אלף שקל לשלם כל פעם זה מחירים אחרים.

בוא נתייחס לכמה דברים, אני הגעתי מאופקים. באופקים הייתי גם אחראי על קליטה של אופקים, על תקציב של משרד הקליטה, לאופקים 250 אלף שקל כשהגעתי לארץ ב - 94 באופקים היו הרבה עולים יוצאי אתיופיה, עכשיו אם אתה מסתכל לא נשאר אף אחד מסיבה פשוטה כמו שאני בדקתי אתיופים פשוט עזבו כי אף אחד לא מטפל בהם. אני לא רוצה פה להאשים את ראש העיר אבל אין לי ברירה אני אעשה את זה –

יש לנו המון עובדים.

כמה יוצאי אתיופיה בעיר?

קרוב ל 3,600

יש בעיות זה ברור אבל עצם העובדה שמספר לא קטן נשאר בחיפה זה אומר משהו, יש בעיות וצריך לטפל בהם אבל בסופו של דבר באנו כחברי כנסת, לפעמים הדבר הזה –

רוברט אתה צודק מאה אחוז אני רוצה לענות לעומר.

בנושא הקבורה מי יבוא ויציג את הדברים? כי יבוא נציג משרד הדתות.

אני מציע, לך תקח תצהירים ממשפחות שנפגעו מספיק חמישה תצהירים כדי להראות את המגמה.

תעביר לי אני יעשה את הדבר.

יש בעיה בחיפה, אני דווקא במקרה גם הייתי בבית כנסת וספר תורה אין להם, בבית כנסת הם התפללו בתוך בית הספר ואני חושב שבתור עירייה צריך למצוא את הפתרון לזה.

זו קהילה מאורגנת שהגישו בקשה להקצאת קרקע מהעירייה? יש תהליך להקצאת בית כנסת.

העירייה לא בונה בתי כנסת ולא מתחזקת אותם, הדבר היחידי שהעירייה עושה היא נותנת מגרשים כשיש לה. אני בעיקרון מתנגד לבתי כנסת לפי סקטורים כל אחד אם רוצים שיבנו בית כנסת שלוש קומות ספרדי, אשכנזי, רוסי ואתיופי מה שקורה כדאי ללכת לנווה דוד כל הבתי כנסת האשכנזים עומדים ריקם ורק הספרדים נשארו יש תנועה או שיש נישואי תערובת, עכשיו מה שקורה בנוה דוד יש לי ארבעה בתי כנסת ריקים כי הייתה תנועה של אוכלוסיה ואני בא ואומר הקהילה הזו לא יהיה את הכסף לבנות, מה שקורה מי שרוצה לבנות בית כנסת אוסף כסף ובונה בית כנסת אנו לא בונים לפעמים משרד השיכון או הדתות נותן מבנה ואז מעמידים אותו זה הפיתרון היחידי אם קיים אנו מזמן לא קיבלנו כאלה.

אתם מקצים קרקע?

אם יש מקום ויש יעוד אנו מקצים, עכשיו בשכונה שהוא מדבר עלייה זו קריית שמואל זו השכונה הדתית שלנו ושם יש כל שני מדינות עושה להם בית כנסת ויש טוניסאי ורוסי וכזה וכזה.

אנו מדברים על אינטגרציה אחרי 20 שנה הגיע הזמן.

אני אזכיר לך דבר אחד מצד שני יש להם שפה שלהם זו המציאות בבית כנסת רגיל אנשים האלה לא יבינו מה מדברים.

עומר אני אגיד לך מה אנחנו ראינו מקומות אחרים בארץ, כדי להביא בית כנסת צריך להתארגן בעמותה או באיזה התארגנות לפנות לעירי בהקצאת קרקע וללחוץ על ראש העיר ואנו נלחץ ואחרי זה יש עבודה יותר קשה היא להשיג תקציבים, יש קרנות הקרן לידידות ויש כאלו שמקצים תקציבים לבניית הבית כנסת ויש אחר כך תחזוקה ועוד חזון למועד אני מציע לכם קודם כל להתארגן כישות או כעמותה או כגוף ולפנות לעירייה לבקש להקצות קרקע ולהתקדם משם.

הקצאת קרקע היא לאיקס זמן וצריך ולעבוד במקביל ולהחיל לבנות.

זה פתרון לחבר'ה המבוגרים שלא נקלטו מה שקורה אצל החבר'ה הצעירים ואני שומע כשאני נותן מחשב לכל ילד קמים ותיקי העדה ואומרים תלמדו אמהרית, אני אומר לך לפי עניות דעתי הקליטה של הדור הצעיר היא מצוינת והיא חמודה ונהדרת והם גם מדברים עברית נהדרת והם יתפללו כמו כולם, הדור הוותיק זה כמו אבא שלי מעולם לא דיבר עברית אז זה קורה לבני הדור המהגר, הוותיק לא נקלט בצורה מוחלטת וצריך לדאוג לו אז יש שני דברים גם בית כנסת וגם בית קהילה, בית קהילה שבו עושים את השבעה שלהם ואת החתן כלה זה מאד חשוב הדברים האלה אז במקומות שאנחנו יכולים להקצות אז בנינו אחד בשני מליון ויש לנו ויכוח שמה מינורי שאני בהחלט אפתור אותו אבל בעיקרון זה מבנה יפה בנוה יוסף בנוה גנים.

אני רוצה לענות לו, יש משהו לא מקובל על הנוער צעיר, בכל עיר יש לנו מרכזי נוער יש לנו מרכזי נוער לנשים במצוקה, ויש לנו גם קידום נוער וגם יש לנו פרויקט של אלימות שאנחנו עובדים בחיפה מאד חזק, יש לנו בכל בית ספר מגן ואחרי בית ספר מחמש עד עשר בכל מרכז נוער בכל שוכנה יש מדריך חברתי ומדריך ספורט וגם במגן הוא יספר לך, רק לקהילה אתיופית אנחנו עובדים לכל קהילה וכל בעיה.

בית הקברות, זו בעיה גם לישראלים שנולדו פה בשנה אחרונה ואני טיפלתי בזה לפני שלוש שנים וגם עכשיו כל נושא כמה עולה יש 20 אלף שקל גם לישראלים זה לא משהו שרק לאנשים אחרים. יש לנו גם בעיות שאנו כל הזמן שותקים טומנים את הראש בחול אבל יש לנו בעיות יש לנו גם בקהילה האתיופית עם הבנות ואנו בבית מגן פתחנו לבנות לתת להם חוג, אנו מנסים לשנות דברים אחרים ועכשיו יונה לפני שבוע לפני שעשו את ההחלטה לפני הועדה נתן לנו הוראות לעבוד מולם ביחד והנה החוברת שעשינו לעשרים שנות עלייה ושנה זו היא שנת אינטגרציה, ילדים אתיופים נכנסים לחברה הם גם לומדים בטכניון ובאוניברסיטה ובמכללות וגם עובדים ואנו מנסים לעשות עכשיו גם לעולים חדשים גם מאנגליה ובאים אנשים מבוגרים ולא רוצים ללמוד עברית יש לנו את האנגלית בגלל זה העולה לא חושב מאיפה הוא הגיע הוא עובר את הבעיות.

אני אומר לך שאין מרכז בני נוער ואי אפשר לסמוך על זה ולראות מה הם עושים בשעה ארבע אין להם מגרשים זה לא בסדר.

מה זה להם? יש לכולם והם צריכים להשתמש בשל כולם אני לא עושה גיטאות.

יש ילדים שבאמת דורשים תשומת לב והדרכה מיוחדים כאן אנו כן מדברים על בעיה שיש החרפה של מצוקות בקרב משפחות מסוימות שלעניין הזה אנו צריכים אולי לתת יותר תשומת לב.

אז תעשי תוכנית ונראה.

בוא נשמע.

קודם כל צהרים טובים לכולם שמי גדי ואני מתוכנית שילובים של עיריית חיפה עם הקהילה היהודית בבוסטון. בתוכנית שילובים זו תוכנית בינלאומית ומערכתית בכל הטיפול בקהילת יוצאי אתיופיה התוכנית נבנתה בעצם להתמודד עם בעיית קליטת עולי אתיופיה בחיפה היא פועלת כקליטה ברמה העירונית קריית חיים ושמואל 340 משפחות, במערב העיר 230 משפחות והתוכנית בעצם מתמקדת בחמישה דברים עיקריים: החינוך, הבריאות, תעסוקה, העצמת המשפחה ורגישות תרבותית. בעצם קהילה יוצאי אתיופיה מונה 1270 משפחות לפי החלוקה שמנינו. הייחודיות של התוכנית בקצרה זה קודם כל של עיריית חיפה הרשות היחידה בארץ שלקחה אחריות על קליטה של קהילת יוצאי אתיופיה ואין לזה אח ורע בשום מקום בעולם וזו ההזדמנות להגיד לך ראש העיר תודה ואני רואה בעצם לכל עיר הסיפור עולה לסדר היום.

הם עולים זה לא נחשב מושלם אבל יש לנו תוכנית מאוד גודל ומורכבת אז הדבר הראשון הוא הדאגה האמיתית של עיריית חיפה שמעסיקה עשרים יוצאי קהילה שכולם אקדמאים שמועסקים ע"י הרשות. הייחודיות השנייה זה שהעירייה השכילה לפתח דיאלוג עם המנהיגות המקומית שבעצם באה ממקום של מה טוב לקהילה שהיא תגיד מהטוב לצרכים שלה וזה לא רק מה הצרכים זה גם בנית תוכניות והקצאת משאבים. יש לנו קול שווה בוועדה גם אם מתקבלות החלטות שאנו לא אוהבים. הועדה,מאני מזמין את כל יוצאי אתיופיה להיות חלק מהועדות על מנת להשפיע ואני חושב שמה שמייחד את עיריית חיפה שפתחה את דור הרישום והיא מממנת הסעות לכל בתי הספר בחיפה כידי לאפשר אינטגרציה. אנו מתמקדים בחמישה תחומים ועל מנת לסבר את האוזן בהצלחות של התוכנית ב 2006 –

לגבי ההסעות גיל הגנים זה הדבר המהותי. הם מצליחים לעשות את זה?

כל הגנים גם גן טרומן וגן הדסים לכל מיני גנים שהעירייה מממנת למקומות שיש כיתות, רק הסעות זה 2 מליון שקל לפחות ,גם כתפיסה לא רק הכסף שאמרת אלא בואו ונעשה אינטגרציה ונשלב את הילדים במקומות החזקים שמאתגרים אותם זה שילוב מוצלח ועוד שנה או שנתיים לטווח הארוך זה הדבר הכי נכון לעשות.

עכשיו התוכנית היא מאד מורכבת ויש לה מגוון תחומים, ב- 2006 היינו ב-40% תעסוקה ברמה עירונית היום אנחנו ב- 84% ובחינוך זה משהו מרכזי מאוד ויש עוד המון דוגמאות להצלחות אבל תעסוקה היא דבר חשוב. חינוך ב- 2006 היינו 38% בזכאות לבגרות והיום אנו עם 65% ברמה הארצית בעירונית 56% או 57% זה לגבי ההצלחות אבל המטרה היא תוכנית מורכבת ורוצה לתת פוקוס על האתגר ועל השטח ואני מזמין את עליזה שתרחיב שיציגו את עצמם ומה האתגרים שהם מתמודדים איתם בשטח. יש שלושה מוקדי קליטה שכל העובדים דוברי השפה על מנת להדגיש את שפת האם הפורמאלית והבלתי פורמאלית בגלל שיש בעיה גיאוגרפית הם ממוקמים בסמיכות.

אני אתייחס לנושא של אתגרים. המוקד במזרח כמו שדוד ציין הוא ממומן ע"י משרד הקליטה חלק גדול של כוח אדם שלו וגם הפעילויות מעל מליון שקל, במזרח חיפה יש לנו 680 משפחות כמו שגדי ציין וזה מעל 3000 נפש שי יוצאי אתיופיה הם מרוכזים בנוה יוסף וחליסה. המשפחות במזרח הם קצת שונות מאזורים אחרים בכך שהם רובם עולים חדשים יחסית, עלו לארץ שנתיים עד עשר שנים. יש לנו אתגרים רבים, הנושא של פשיעה אנחנו מתמודדים עם חברי מיעוטים שבאים מחליסה לשכונות, יש לנו מאד עזרה ממוקד הסיור אנחנו מתקשרים הם באים אנחנו הרבה שנים כבר בדיאלוג עם משטרת ישראל בנושא הקמת תחנה בשכונה אבל אנו לא מצליחים למרות שכולם מבינים שזה חשוב. אנשים פוחדים לצאת בלילה בעקבות אנשים שמגיעים מחליסה. את הצעירים שלנו בשכונה, גם יוצאי אתיופיה וגם לא אנחנו יודעים, הבעיה למצוא מקום שכירות לנקודה.

כן. אני במקרה עובד באופן ישיר עם סגנית ראש העיר באלימות פרויקט נווה פז. את כולו לקחנו, פרויקט אישי, אני אישית לקחנו את זה עם מש"קים שלי למרות שמשטרת חיפה היא נותנת לנו שוטר עם מתנדבים אני מפעיל כל סוף שבוע שתי ניידות, אנחנו מרחיקים כמעט את בני המיעוטים.

ואנחנו מרגישים את זה.

אני ביקשתי גם משי לאתר לי מקום שיהיה טוב לכולנו ונוכל לעביר מאבא הלל סילבר את המקום שלושה ארבעה שוטרים אני מוכן לשבת שם עם סיורים, מבחינתי אני עושה שם עבודה נהדרת.

אני רוצה להוסיף בנושא חינוך בנושא של צמצום פערים ילדים שלנו בבית הספר יש עוד הרבה דברים שצריך לעשות בכדי שהילדים יגיעו לרמה של הכיתה אנחנו פה צריכים עזרה של משרד החינוך בלהביא תכניות מיוחדות לקהילה, לאוכלוסיה חדשה שהגיע עכשיו שאין להם מיומנויות של למידה שלא למדה באתיופיה אף פעם ונכנסים לכיתה רגילה ונדרש מהם להתמודד כמו כל ילד אחר. צריך להבין שפה זה בעצם שפה שנייה או שלישית ומלמדים אותם בעצם שפה ראשונה, גם הורים לא יודעים כי זה לא שפת האם שלהם.

לשאר מנהלי המוקדים יש עוד נקודות?

בסך כל הדברים שעלו הם גם במקום שאני עובד בו, תחום חינוך. יש לנו 85 משפחות שהגיעו ורוב העזרה שצריכים חינוך לימודים, העזרה בבית העירייה.

מה אתה עושה בנושא הכנה לגיוס?

יש תכניות הכנה לצה"ל שפועלת באזור.

אחת הסיבות שאנחנו מעלים את זה, סיירנו לפני שבועיים בכלא 6 ופגשנו עולים מחבר העמים, מיוצאי אתיופיה ואחת הסיבות שראינו שהרבה מהנוער לא מוכן לגיוס ולא באו מיוזמתם למוקדים או למורים ולא מוכן לגיוס ואז הם הגיעו מחוסר תקשורת או הבנה, הם הגיעו לא מוכנים הם מוצאים את עצמם מובלים ל-60 יום או 90 יום שאתה מבין שאם מישהו היה יושב איתם חודשיים שלושה לפני הגיוס, הכול היה נראה אחרת לכן אנחנו מקדמים מהלך שזה יהיה סטטוטורי לפני הגיוס לעבור או במוקד או בבית ספר לעבור מהלך –

קד"צ.

נכון אבל פה אני רוצה לחדד, קד"צ זה משהו שהולך להיות עתידי.

נכון יש הרבה תכניות אבל החבר'ה הטובים שרוצים ללכת לקרבי ויש להם מודעות הולכים לתכניות אבל החברה דווקא שהם על הקו –

אבל פה אני רוצה לחדש אנו מדברים על חינוך, כל התוכניות בד"כ לקדם צבאי יש לך תוכנית לצמצום פערים אנו מדברים על חינוך בעיקר להתמקד בגילאי אפס עד שלוש רוב המשפחות לא משלבות במעונות כי זה פרטי ועולה כסף רב אתה מקבל אותם בחוק חינוך חובה בגיל 3 וכבר הם מגיעים עם פערים אז הדגש הוא זה שלא שצריך לבטל את התוכניות לביטול פערים אבל צריך לתת מתן שוויון הזדמנויות.

בגילאי אפס עד שלוש אז ההשתלבות היא נורמטיבית בכל תוכנית שנבנה לילדים, ההורים צריכים להיות חלק אינטגראלי מהתוכנית כי הילדים חוזרים הביתה וההורים צריכים לקבל הדרכה.

קודם כל אנו רוצים לתמצת ולא לסקור פעילת אלא להעלות אתגרים ובעיות –

אני דיברתי על חינוך במובן הזה של לצמצם פערים בעיקר לתלמידים חדשים ובאמת העירייה ואגף החינוך משקיעים הרבה תקציבים לנושא הזה גם בשעות בי"ס וגם אחה"צ אבל עדיין הם צריכים עוד עזרה בנושא של תעסוקה אחוז גבוה מאד עובדים אבל השכר שלהם הוא מינימום והם לא יכולים לאפשר לעצמם לרכוש את כל השירותים הנלווים אם זה לתת עזרה בלימודים אם זה לשלב את הילדים בחוגים, אין להם את היכולת ולכן גם פה צריך להשקיע משאבים נוספים בנוסף לעזרה שאנו נותנים.

נושא אחרון הוזכר פה ברווחה, אנו צריכים עוד עובדים סוציאליים דוברי השפה האמהרית באזור שאני עובד פה יש אחת שמטפלת ב200 ומשהו משפחות היא בקושי מצליחה להגיע למשהו משמעותי. ממספר משפחות מצומצם היא מצליחה לעבוד באופן אינטנסיבי אבל שאר המשפחות זה קשר כזה של פעם ב - והוא לא מספיק במיוחד למשפחות החזקות שהם מאוד מורכבות באלימות במשפחה ובין בני זוג ובחינוך של הילדים שם צריך נוכחות יותר משמעותית של הילדים ודבר אחרון הוזכר מקודם בי"ס יבנה הסיבה שהתלמידים לומדים שם והאחוז של התלמידים הוא גבוה והעובדה שהם נדרשים ללמוד בבי"ס דתי וגם ברמה של הכנסת אפשר לעשות משהו לצמצם את עניין הזמן שהם צריכים ללמוד בבי"ס דתי אני שומע על ארבע שנים חמש שנים שהם מאלצים אותם ובגלל שהם צריכים ללמוד בבי"ס דתי וכשאין ברירה כל התלמידים הולכים לאותו בי"ס כמו שהוזכר מקרית חיים מנוה שאנן כולם מגיעים למקום אחד ופה זה באמת משרד הדתות או מי שמטפל בזה צריך לתת איזו תהליך לתת להם ללמוד בכל בי"ס שהם רוצים, בכל גן.

זה בעייתי מאוד.

זה בעייתי אבל זה הפתרון הנכון לפי דעתי.

גם לגבי משכנתאות, עובדתית אנו מקבלים את זה פה מיולי 2009 ועד כה יש לנו 253 משפחות שהגיעו לדיור קבע באישור מרכזי הקליטה ואם מדברים מינואר 2010 יש לנו 156 משפחות ולא לחינם אמרו האתגר המשמעותי מענה למשפחות שהגיעו לדיור קבע

הפרויקטורית של יוצאי צרפת כמה עולים הגיעו מצרפת ב- 2010?

ב- 2010 כולל, חמישים עולים, משפחות הגיעו כ 12 משפחות כל משפחה, משפחות שמצאו עבודה או אולפן ועבודה, משפחות מתגוררות בחיפה ומשפחות שמאד מרוצים מהקליטה, מתהליך קליטה שמתחיל כשמגיעים מחו"ל לגישוש ומאוד מרוצים אני חושבת השבעים הכי טובים שלנו, עכשיו חזרתי משליחות בצרפת של כנס תושבים של תושבים חוזרים והופתעתי לשמוע גם אנשים מדברים על חיפה ומשווקים את חיפה, בקשר עם המשפחות שנמצאות פה אנו מקבלים אנשים אקדמאים ברמה גבוהה, רופאים ומהנדסים מרצים בטכניון ובעצם האנשים כבר מגיעים עם המכתב קבלה לשדה התעופה אבל אנו עוד בעצם אתה יודע כמה קשה אנו בדרך.

אנו כרשות באים ואומרים כל בן קהילה שבא ואומר רוצה אני, יוכל לבוא ולתרום לקהילה מוזמן לכל ועדה שהוא רוצה לכל מוקד יש ועדה לחינוך, תעסוקה בריאות וכו' יבחר במה שהוא רוצה וברגע שהוא בוועדה הוא משפיע.

אני אדבר קצת על 2010, עלו 276 עולים 327 תושבים חוזרים, לפני כשבוע חזרתי מארה"ב יריד שהיו בו למעלה מ-500 אנשים שהגיעו כמו שקטי דיברה מגיעים אנשים מאוד איכותיים לדוגמא שבוע שעבר עלה לארץ ממקסיקו מנתח בבית חולים רמב"ם מתמחה בהשתלות כבד וכליות, עלה ביחד עם בת זוגו. יש לנו דירות כרגע 7 יחידות אשר אותם דירות כל עולה חדש שמגיע לארץ כיון שאין לנו פה מרכז קליטה לכולם אז הם נכנסים לדירה מסובסדת בידי העיר, יש לנו אולפן לצעירים וגם למבוגרים יותר.

יש לנו קרוב ל 1,200 עולים רוסים.

מה טווח הגילאים שלהם?

מגיל 18 עד 55 משפחות שהגיעו בתוכנית, משפחות טובות עם ילדים, יש לנו תוכנית שנה שעברה עם משרד התמ"ת חמישה חודשים באולפן כל הקבוצה עברה למכללת -

הם כבר עובדים.

ואנשים מסיימים בסוף השנה וכולם נשארים בחיפה.

אלה עולים הגיעו לבד בלי פרויקט.

כמה דברים, כל הכבוד ליו"ר הועדה דני דנון, אנו עושים את זה בכל רחבי הארץ ואני משתדל להיות בכל הועדות ואני רוצה להגיד דבר אחד, כמעט לא ראיתי מקרה שראש העיר מהתחלה ועד הסוף יושב בוועדה ייאמר לזכותו. דבר נוסף שמחתי ממש לשמוע שעולים יוצאי אתיופיה אומרים לשפר את זה ולהוסיף את זה הכי חשוב מי ששומע ומי שנותן וממשיך לתת, מי שלא נותן, אז אמרתי תראה דוגמא באופקים, ואת הבעיות של הקבורה - אין לי בעייה אני מוכן להיות הנציג שלכם.

זו בעיה משפילה, ברגע הכי קריטי של משפחה באים ויושבים להם על הגרון.

כיו"ר ועדת ההגוי היישובית של חיפה בנושא קליטת עלייה מידי שנה אנו יושבים ומתכנסים ומקבלים את כל התוכניות, במיוחד החברתיות קהילתיות של כל העולים מכל המגזרים. במהלך דיון לאור ישיבת ועדת ההיגוי הזו החלטנו שמיד לאחר הפסח בראשותה של יוליה שטראים אנו מכנסים את הקהילות השונות על מנת לממש הלכה למעשה את האינטגרציה שצריכה להיות בעיר הזו כפניה של העיר הזו. אנו לא עובדים על פי מגדרים יש פעילויות ענפות של מעל מליון שקל שמשרד הקליטה נותן לפעילויות החברתיות השונות כי הרעיון הוא שדרך חברה וקהילה לקדם ולחבר בין האנשים השונים. אני מבקשת לציין את שתוף הפעולה ממשרד הקליטה ועיריית חיפה בראשותה של יוליה סגנית ראש העיר וממונה על נושא קליטה. כמובן אנו כאן לפעמים תופרים חליפה ליתום מההיבט שהדרישות רבות והיריעה מאוד צרה והרעיון הוא איחוד משאבים. ראש העיר נותן את כל חסותו ויכולתו אבל אנו צריכים גם את משרדי הממשלה הצרכים הם לא פשוטים והם נוגעים באנשים שבאים מרקעים שונים ואנו חייבים לטפל בכל אחד אני מניחה שלראש העיר יש מיפוי צרכים שאנו צריכים על מנת בהחלט לעשות לכולנו קהילה יותר טובה במיוחד בערב פסח שכולנו יודעים מה המשמעות שלו.

ברשותכם אני רוצה לסכם את הדיון.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בקרה בעיר חיפה. חיפה הינה עיר קולטת עלייה במימדים מרשימים, הועדה תקדם חקיקה להכרה בערים קולטות עלייה ולתיקון העיוות הקים היום. הועדה פונה לסוכנות היהודית להשתתף במימון אולפן עציון כפי שסוכם בעבר. הועדה תקיים ישיבה ותבחן את נושא פעילות מערך הגיור. הועדה תקיים דיון מיוחד בנושא הקבורה ולבקש את כל מי שיש לו עדויות בכתב לגבי בעיות להעביר ואתו לוועדה. הועדה רשמה את הודעת משרד החינוך על הכוונה לפעול באופן מיידי לשינוי המצב הקיים שבו קיימים בתי ספר המבוססים על טהרת יוצאי אתיופיה. הועדה פונה לשר לביטחון פנים וקוראת לו להקים נקודת משטרה בנווה פז. הועדה מברכת את ראש העיר, חברי מועצת העיר וכל העובדים בדבר הפועלים למען העולים בעיר חיפה ואני רוצה בהזדמנות זו לאחל לכולם חג פסח שמח וכשר ושקט תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:15