הכנסת השמונה עשרה

PAGE
14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

11.4.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 166
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ז' בניסן התשע"א (11 באפריל 2011), שעה 10:00

ישיבה בעיריית קריית אתא לבחינת קליטת העלייה.

חברי הועדה: דני דנון – היו"ר

יעקב פרץ

ראש עיריית קרית אתא

שוש רוזנטל

מנהלת מרחב חיפה, המשרד לקליטת עלייה

שרה רובינשטיין

מפקחת ארצית באגף חינוך למבוגרים, משרד החינוך

פלדמן ויקי

אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

אהרון אוהד

משרד הבינוי והשיכון

שולמית כהן גרינצייג
מפקחת מחוזית בשרות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד הרווחה

אבי כהן


מפקד נקודת קרית אתא , המשרד לביטחון פנים

מריו שוורצמן

יו"ר ארגון התאחדות עולי אמריקה הלטינית

אבי קנצברג

מזכיר ההתאחדות

סימה בנימיני

מנהלת מחלקת רווחה בקרית אתא

אורן בן עמרה

דובר עירית קרית אתא

איציק אדרי

מנכ"ל רשת המתנ"סים העירונית

שטרנזייר סופי

רכזת קליטה

אירנה טבצ'ניק

מנהלת מועדון לעולים חדשים "בית גלזר"

ילנה קמר שייזמן
רכזת קליטה

קירזינר ילנה

רכזת קליטה

הילה רובין – שלם
הצעירים הירוקים

הלל יסיק

משרד לקליטת העלייה, מחוז חיפה והצפון

נגה מולוגטה

מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה / מגשר

יהודית מלכא

סמנכ"לית עיריית קרית אתא

בני חזן


מנכ"ל העירייה

אירית אפרימוב

יו"ר ועדת הקליטה, קרית אתא

יגאל אמיתי

דובר הוועדה

דנה גורדון

י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה בעיריית קריית אתא לבחינת קליטת העלייה

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח ישיבת הכנסת של ועדת הקליטה והתפוצות, אנו בקרית אתא ואני רוצה להודות לראש העיקר יעקב פרץ שמארח אותנו כאן בעיר. אנו מקפידים לקיים מידי פעם את ישיבות הועדה מחוץ לכנסת קצת לרדת אל הציבור לשמוע את הנציגים המקומיים, את הבעיות המקומיות וגם להביא איתנו את הנציגים של המשרדים השונים שישמעו את הבעיות ממקור ראשון ולא רק בישיבות הכנסת. אנו מקיימים ישיבה היום, אנו נקבל סקירה על קליטת העלייה בקרית אתא, הנתונים שבידי לא תמיד מדויקים.

אדוני ראש העיר מדובר ב - 20% עולים שנמצאים בעיר ואני יודע שיש ביקוש מאוד של עולים שרוצים להגיע אבל המחירים עולים ועולים ואני רוצה לומר שאנו נרצה לשמוע מעבר לסקירה את הצרכים שלכם בייחוד ממשרד הקליטה ומהמשרדים השונים ולראות איך אנו ממשיכים לשמור על קרית אתא הקולטת עולים, שאכפת לה מעולים ונותנת שירות לעולים ואיך אנו פותרים את הנושא של דיור לזוגות צעירים ועולים חדשים. גברת אירנה אפרימוב יו"ר ועדת הקליטה ששמענו רבות על הפעילות שלך גם מחוץ לקרית אתא בנושא תיירות אבל גם בתוך קרית אתא ואנו נשמח גם לשמוע על הצרכים שאת רוצה להעלות בפנינו ואני רוצה ראשית לבקש מראש העיר חברי, יעקב פרץ בבקשה.

תודה רבה, בוקר טוב אני שמח לארח את ועדת בהקליטה בראשות ח"כ דני דנון. דבר מאוד מרענן לבוא לכאן לשטח וקצת ללמוד מהשטח ולשמוע את הבעיות מקרוב, לנהל ישיבה פורמאלית של עדת הקליטה כאן בקריית אתא זה דבר שאפשר לברך עליו וכל הכבוד וישר כוח. אני רוצה לספר לכם על קריית אתא. קריית אתא היא עיר בת כ 60 אלף תושבים, יש לנו שקט ממפרץ חיפה ואם אני מסתכל קצת על תצ"א בנקודה הזו, זו צומת חוצות המפרץ, השטח הכללי הזה כאן שלא מצולם זה בתי הזיקוק לנפט והמפעלים הכימיקלים. פה היא חוות הגז שמדובר הפג"מ הצפונית של מדינת ישראל וזה אזור התעשייה של קריית אתא, זה אזור התעשייה של מפרץ חיפה וזה כביש ההסתדרות שמגיע עד עכו ונהרייה ונשאר בה, וקריית אתא מטפסת עד כיוון מזרח. השכונות שנושקות למפרץ חיפה, שכונת התימנים קריית בנימין, קרית פרוסטיג קריית אתא, כפר אתא דאז והגבעות המזרחיות החדשות, גבעת הרקפות, גבעת רם, גבעת טל ויש כאן מבנה.

השטח של קריית אתא בעצם מגיע ונושק למפרץ חיפה באזור חוצות המפרץ ומגיע עד צומת אבליים בנקודה הזו. כביש 70 של היום הוא כביש של מחר, זה כביש 6 שמתחילים לבנות אותו ויגיע עד כאן עד צומת סומך. זה כביש 79 נוסע לכיוון נצרת טבריה ומגיע לכביש 4 בנקודה הזו כאן לכיוון ביאליק. בעצם אנו צומת של הסתעפות לגלילי המערבי וגם לגליל העליון ואנו צומת דרכים, שער למטרופולין של חיפה ובעצם אנו יושבים בליבת המטרופולין של העיר חיפה קריית אתא כמובן. הקריות מהצד המערבי ובעצם יש גלעינים מאוד גדולים, גלעין קריות וגלעין חיפה שבטווח יש את כל אזור התעשייה הגדול של מדינת ישראל המפעלים הפטרוכימיים, הנמל ושאר התעשיות.

קריית אתא נוסדה ב- 1925 ע"י קבוצה של חקלאים ולאחר מכן היגיע לכאן יזם מאוד גדול שהחליט לבנות את מפעל אתא של על שמו קריית אתא נקראת, תוצרת ארצנו ומשם מתפתח היישוב הולך וגדל ובעצם זה יישוב שקלט עלייה כל השנים בעצם צמח על קליטת עלייה והצליח להגיע לעיר כ- 60 אלף תושבים. בהתחלה היא הייתה כפר אתא בגבעה באזור המובנה הזה שאנו רואים בו יותר אורבניקה של בינוי וכאן באזור הזה הייתה קריית בנימין שהייתה מועצה בפני עצמה עם פרוסטיג ועיר גנים ובעצם הם התאחדו ב- 1969. קריית אתא הפכה להיות עיר ואם בישראל ומ-1969 קריית אתא יושבת על אותו שטח של 20 אלף דונמים. לצורך המחשה זה הגודל של רעננה. זה הגודל של קריית אתא, המצב הסוציו אקונומי של קריית אתא הוא בחתך של 6 באשכול, קריית אתא בצד של החינוך עומדת היום על 70% ממוצע מסיימי בגרות וזה אחר השקעה מאוד גדולה לשים פוקוס על נושא החינוך תוך כדי הבעיות של הקליטה ובעיות הקליטה בעשור האחרון עם כל המרכיבים מדובר ב-20% כפי שציינת קודם של קליטה של עולים חדשים בעשור האחרון שנקלטו בקרית אתא וכמובן הרווחה שהיא חלק בלתי נפרד מהמערך החינוכי, הרווחה החינוכית וכמובן העבודות של הרווחה שזה חלק מאוד מתמשק עם נושא העלייה ואנו עובדים מאוד קשה וגם משקיעים כמובן בתחום הרווחה.

בעצם שני הדברים האלה עלו למקום מאוד חשוב מבחינת העיר כדי לחזק את העיר וכיום החינוך בקרית אתא הוא מצוין, פעולות הרווחה שנעשות בקריית אתא הם לעילא ולעילא. אנו נבחרנו כעיר מצטיינת בתחום מתן שירותי הרווחה. באים אלינו ללמוד וגם מודלים שאנו פיתחנו אותם כאן אצלנו ואיך אנו גאים בחריג ובחלש וגם איך לומדים לדעת לתת מענה בצד הכללי מבחינה חברתית בצד של בעיות הרווחה מבלי להיכנס ליותר מידי פרטים. קריית אתא היא כמובן עיר הטרוגנית מאוד שמעורבים בה אוכלוסיות שונות, חזקים וחלשים, היא לא מספיק חזקה אבל היא בהחלט ידעה לשמור על עצמה גם מבחינה כלכלית לדעת אל מול כל הטלטלות לעמוד וגם אל מול הגזרות הכלכליות.

קריית אתא היא עיר מאוזנת, עיר שיודעת לשמור על עצמה מבחינה כלכלית וגם משתדלת לפתח את מקורות התעסוקה השונים אם זה בתעשייה, אם זה במסחר אם זה בתחום המלאכה ונשתדל כמובן גם בצד של משרדים ושאר התעסוקות השונות אך מה שחשוב שקריית אתא יושבת בליבת המטרופולין, בצד התעסוקתי הוא רחב, הוא גדול ויש מגוון רחב של אפשרויות אבל יחד עם זאת קריית אתא מנסה לפתח את כל אפשרויות התעסוקה שהיא במודלים שלה תהיה עיר חזקה כלכלית כי אם היא עיר לא חזקה היא לא יכולה לתת את המענה.

ברור שהמענה מצד משרד הקליטה בנושא קליטת עולים לא מספיק לעיר כמו קרית אתא, היא עיר שכל השנים קלטה עולים וכמובן מתמודדת עם בעיות קשות מאוד של קליטה ועלייה. קליטה ועלייה לא נגמרים במתחם החמש או שבע שנים, אנו מטפלים בבעיות קליטה שבעצם מצטברים מאז 1951 שהתחלנו לקלוט עולים עם המון בעיות קשות בחברה מדובר בעיר שיש לה כ 3500 דירות סוציאליות שזה לא דבר פשוט מתוכם היום עמיגור שולט ב כ 1700 יחידות דיור שעדיין לא נמכרו שכמובן אנו רואים את עצמנו כמו חממה שמטפלת באמהות חד הוריות ובבעיות מאד קשות ופשוט מוצאים את קריית אתא כי קריית אתא לא רוצה להיות עיר שמדרדרת ולא שמטפלת ולא נוגעת בבעיות. היא מוצאת אתא עצמה כפילנטרופ מאוד גדול של המדינה ובעיות החברה שלה ומתעסקת ומשלמת כסף לכל מיני כאלה שנהנים לבוא מהר לקריית אתא. כל דירה פנויה בקריית אתא היא חממה טובה להתמודד עם הבעיות הקשות שאנו כמובן שומעים עלייהם חדשות לבקרים.

הנושא של האמהות החד הוריות, הבעיות הקשות של נוער מנותק, הבעיות הקשות של הקשישים העריריים שנמצאים במעמד ערירי ולדעת לתת לו מענה ולפעמים הוא כן נכנס לתוך הסל שכן יכול לקבל דירה קטנה בסוציאלית בתוך קריית אתא. בעצם במגוון הרחב אנו משתדלים להתמודד אבל כמובן הבעיות לא מפסיקות להיות ואנו מקווים מאוד שהועדה תדע להציף בעיות שלנו, הם מאוד חשובות כי הנושא של קליטה חשוב שיודגש, הוא לא דבר שנגמר בעשר שנים או בחמש שנים אלא מתמשך. אני יכול להראות לך משפחות שבאות אליך הם מדברות איתך על העלייה על החוויה הקשה שהם עברו והם שם הם תקועים שם, הם לא השתחררו מהדבר הזה ואנו יכולים גם לראות אחר כך את ההתפתחות את הילדים ואת בני הילדים ולאן הם הגיעו ולא כל זה.

ו-20% שבאמת אנו נדרשים לטפל בהם בעצם דורשים ממך המון מרץ זה על רגל אחת, קריית אתא בגדול. אירנה שהיא יו"ר ועדת הקליטה וכמובן הרווחה בעיר, אחת שליוותה בעצם מאז 1990 מעלייה הגדולה, לוותה את כל נושא קליטת העלייה ובצמוד היא חברת מועצת עיר מעל 15 שנה מלווה את כל הבעיות ואת ההתמודדות שבהן מבחינה חברתית גם סוציאלית וגם בכל נושא הבעות החברתיות התרבותיות שעולות וצפות מפעם לפעם מצד העולים, אז אני ברשותך אתן לאירנה לעבור קצת ככה לתת לנושא ואחר מכן נכנס לדרישות ולצרכים שודאי הם חשובים, להעלות את הנושאים לאו דווקא מבעיה נקודתית שקשורה רק לקריית אתא אלא גם נושאים שחשובים מבחינת המדינה שלא מצליחה לתת מענה אז אירנה בבקשה.

שלום לכולם, אני כל כך שמחה שהכנסת בא הנה כי בדרך כלל אנו באים לכנסת. גם שבעקבות האירוע של היום אני רואה את הפנים המוכרות של נציגי הקליטה ונציגי משטרה ומתנ"ס שעובדים איתנו וגם העירייה למעשה. קליטת עלייה בעיר זה נושא מאד מורכב אפשר להציג אותו בהצלחה ואותו נושא פתאום הופך. כשאנו רואים מקרים ספציפיים לאי הצלחה ואנחנו מרגישים את זה על גופנו כי גם אני עברתי שלבים של קליטה, כולנו עולים חדשים. היום אנו רואים את הנושא קצת אחרת, אנו עברנו את השנים של שנות ה-90 שהינו צריכים להתמודד עם גל עלייה של נושא הגעה של 5,000 איש תוך חודשים אנחנו כבר לא רואים את הנושא כמו בשנת 2000 או 2001 שהתמודדנו כל שנה עם 1500 עד 2000 תוך שנה, היום אנחנו תוך חמש שנים קיבלו 500 איש, כלומר כבר אין צרכים אנחנו כבר לא צריכים לפתח מחלקת קליטה.

מה קורה בכלל בנושא גם במישור ארצי וגם במישור עירוני? אנחנו נשארים רשות שבעצם רק הרשות היא הגוף שמטפלת בבעיה של בני אדם, של המשפחה כי כמה שנספר על משרדים, על הכנסת, על הועדות זה לא כל כך עוזר לאנשים אם הם לא רואים את האנשים שיכולים לתת להם מענה לכל דבר, ומהפניות האלו רואים את השינויים במעמד של עולה חדש כי הפניות קצת אחרות.

לפעמים חוסר יכולת לענות עליהם ופה אני רוצה ממש להתחיל מהסוף, מספר 8, אנו רואים פה משרד קליטה כמו כל משרד במדינת ישראל. ועדת קליטה בכנסת, אני לא רוצה להשוות את הועדות אבל אתה רואה שוני בין ועדת קליטה לועדת כספים לועדת בטחון. בסופו של דבר כל ועדה זה ועדה ואנו יכולים להגיד שאצלנו בעיר בכלל במדינת ישראל מחלקת ביוב ומחלקת קליטה זה אותו דבר. אנו מדינה שקולטת כבר מ- 1948 עולים ומחלקת קליטה תלויה ברצון טוב. בקרית אותה מחלקה שהתחזקה שיש לה ניסיון שיש לה הרבה אנשים שהתקדמו במקצוע הזה, ומי הם בסופו של דבר? אנשים שכבר 20 שנה עולים והם חלק מתוך מחלקה רוחה או המתנ"ס על מה אני מדברת, על סטטוס של עובד, על נושא קליטת עלייה ברשות כי גם עולה חדש שבא למחלקה הוא מרגיש מיד איזה שהוא דו משמעות של העניין, מצד אחד יושבים אנשים שיכולים לעזור לו מצד שפה, צעדים ראשונים בעיר, בנקים, חינוך רישום קשר עם כל מיני מחלקות בעיר גם עם משרדים גם עם דיור גם עם בעיות אבל מחלקה שאין לה חוק יבש עלייה, זה דבר שרציתי לעלות.

כמו הגדרת סטטוס שבהקמת מחלקה בתוך העירייה שמטפלת בצרכים של העולים וכמובן שעוקבת אחרי ההתפתחות שלה כמחלקה ולא כמחלקה שהיא ברשות מבחינת רשות המקומית, אם היא כן תהיה או היא לא תהיה או עם המצב הפוליטי אומר שכן צריך להקים מחלקה כזו או לא בהנחיה כמו שיש מחלקת חינוך בעיר שצריכה לתת מענה בצד הזה. היא מבקשת שהמחלקה הזאת תהיה כן מחלקה סטטורית שנקבעת בלוח התפקוד של הרשות שמונחת על ידי משרד הפנים, שמונחת על ידי משרד הפנים ועדות בצורה מסודרת ויש לה תקציב ולא איזה תקציב שמגיע מפעם לפעם אלא יודע לתת את המענה.

אני חושב שהרעיון הוא נכון אני חושב שצריך להחליט סף עולים של עיר מסוימת, אני חושב שאם בעיר אחוז של עולים, אז אין צורך בכך אבל אם יש מעל 10%, 15% עולים, לקבוע איזו שהוא סף.

אנחנו עובדים על חוק, כבוד ראש העיר, אם העיר קריית אתה מוגדרת כעיר קולטת עלייה מצד משרד הפנים או לא, אתה יודע –

אנחנו עיר קולטת עלייה עוד משנת 1950 אבל הפוליטיקה של משרד שיכון דאז במסגרת איך אנחנו צריכים לעשות סלקציה של שיקום שכונות חלק היו צריכים לקצץ ואז מצאו את קריית אתא כקרבן והוציאו אותנו מהרשימה למרות שהיא הייתה בהגדרה. הוציאו אותנו מהרשימה למרות שהיינו עיר קולטת עלייה והיא נקראת עיר קולטת עלייה ונרשמנו כקולט עלייה ולכן לא יכלו להוציא אותנו אבל מסגרת של שיקום שכונות לאחרונה היה תרגיל של קיצוצים הוציאו אותנו.

אני לא אהיה נביאה גדולה אם אני אגיד שבכל מקום ומקום מבקשים כסף, וכסף זה המפתח של פעילות מסוימת, אני גם רוצה תקציבים כמה שיותר אבל דווקא היום חשבתי לא לדבר על תקציבים אלא יותר על נושאים שקשורים לרעיון, לחזון כי בעצם לגבי חוזק של עולים למשפחה שהיא בבעיה לא משנה אם היא גרה בעיר של 40% עולים או יותר או פחות בעצם אני צריכה מענה ואנחנו פה כבר נפלנו, לא היה לנו פה איש לענות, לא היה לנו תקציב אז קחו עוד חודש, קחו ארבעים איש וגם קצת התחשבות איך מנצלים את כסף שנותנים לארגון, כי בקרית אתא המודל הוא מאד נכון, הוא לא מודל של עודף כסף זה מודל של להוסיף עוד תקציב ממה שמקבלים מהמדינה וקרנות עירייה ומתנ"ס וארגונים אחרים למטרה חשובה.

אני כמה פעמים הזכרתי את המצב של מלחמת לבנון השנייה חשבתי על הפורום הזה אני זוכרת שגם אז ישבנו פה, לא קל שם במרתפים של העירייה וחשבנו איך אפשר לעזור לאנשים ואז לא חלקנו את האנשים לעולים ולא עולים וגם אז אני דברתי אל אוכלוסיה מסוימת וכמה שאולי זה נשמע אבסורד דווקא לעולים זה המנדט שלי, וכתבנו פה מספר 1 בין הצרכים בעניין קרן במצבי חירום אני לא התכונתי למלחמה ומצב חירום של כל המדינה, אני התכונתי מצבי חירום של משפחה אני מבינה שיש פה סימי בנימיני והיא אחראית על רווחה בעיר ואנחנו עומדים כל הזמן בקשר וגם משרד קליטה ישנו. את הקשר למה קפצתי בין 8 ל-1 כי אין קרן כזה במחלקת קליטה ואנו אולי הבנות שעובדות הם ורואות את המקרים הכי קשים ולפעמים הקושי הזה זה לא אותו קושי שנראה חירום במחלקת רווחה או במשרד קליטה.

אני אומרת צריך לעשות מצבה אחרי אובדן במשפחה פתאום על מצב שמשפחה צריכה סכום כסף מסוים כדי לעזור לילד שלה שהוא במצב קשה יש כל מיני דברים אפילו גמילה דברים יוצא דופן ואין ברשימה דברים דחופים וקשים במשרד קליטה או ברווחה. אני כבר לא מדברת על שאנו לא יכולים לבנות בדברים האלה לקליטה כ יש את ההגבלה של חמש שנים. קשור לזה גם תקציב של עידוד לימודים לתלמידים כשרונים, פתאום משפחה שבאה מרוסיה ושם הייתה יכולה להרשות לעצמה לתת לימודים אחרים, מוזיקה לא לכל ילד אלא לילד שיש לו את זה ואני מרגישה שהיא צריכה קודם להאכיל אותו, לקנות לו בגדים בכלל לא לחשוב על זה קודם.

חשבתי שזה בעיה של רק השנים הראשונות בארץ אבל אנחנו רואים במשפחות ששני אנשים עובדים גם אבא וגם אמא במקרה הקשה שיש להם משכנתא נשאר להם כסף רק לאכול, ודאי שלא לדברים של לוקסוס. אני זוכרת אחד השרים היה אצלנו, אני לא רוצה להזכיר את שמו, ואמר מה, אנחנו עברנו קליטה יותר קשה אנחנו הינו במעברות. אני הסתכלתי עליו כך כי הכרתי את שמו בספרים שהביאו לי ברוסיה וקראנו אותם לא בכל יום רק במטבח ופתאום אני שומעת את זה, רוצים להחזיר את המצב של שנות ה -50 אני לא רוצה שאנשים ירגישו שהם הגיעו ארצה כדי להתחיל מהתחלה. זה עניין של חרוצים עד כמה שזה יפה עד כמה שזה טוב אבל זה לא אולפן של עולה חדש. אבל אם משפחה עברה את הקושי היא עובדת היא תורמת למדינה אז למה שלא תקבל לוקסוס לילד? אותו דבר השתתפות בחוגים, אני רואה הרבה משפחות שולחים את הילדים למתנ"ס, אני לא מתכונת לחוגים של מחלקת קליטה כי אצלנו יש סבסוד אבל שם יש אך ורק של עולים, גם להוציא אותם משם, לעשות ערבוב להכין את האינטגרציה עד כמה שזה נשמע ציני אבל אם אנחנו נוכל לשתף 30% במתנ"ס בצילום, בשפות, כל מיני דברים, אנחנו פתאום בלי כל כך הרבה דיבורים מגיעים לאינטגרציה נגדית ומשרד קליטה לא יכולים מקריטריונים שהם פנו לפיתוח חוגים של עולים, לא יכולים להשתתף.

עכשיו נושא של דיור, זה בכלל מאד באופנה, אני לא רוצה להיכנס למשביר "שניים במחיר אחד" לא, זה יש לנו קורסים לגור ותכנית כחול לבן. לגור זה לא רק קבלת סטטוס אחר זה גם הרגשה אחרת זה כמו שהיינו רוצים לפתח תכניות לפתח עידוד פעילות כי אנחנו אחרי שהאנשים מתגיירים הם בתהליך, הם בתוך טעימה שלהם, היינו רוצים יותר להרחיב.

אני רוצה להבין יש אנשים שרוצים ליכנס להליך גיור ואין מקום בקורס ?

יש מקומות בקורס. אבל קודם כל לפתוח אותם לאותם אנשים שהם כן הולכים לגיור, הם רק בתהליך של קבלת החלטות שהם גם רוצים ליכנס וחוץ מזה אפשר להיכנס גם יהודים שרוצים להיכנס לתהליך הזה. גיור לעניין של למידה, פיתוח חשיבה לערכים זאת אומרת לעשות אותם פתוחים ולהוסיף לשם תקציבים לפעילות, אני מתכוונת היה בזמנו דברים של בר מצווה בירושלים.

מורשת ישראל את מתכונת.

מורשת ישראל כן, עם יציאות, עם חגים הפעילות העניין של קבורה, אנשים שלא יהודים אנו קונים את השירותים בחיפה, השירותים התייקרו בצורה בלתי נסבלת אני זוכרת זמנים שזה לא עלה כסף, עד 2000 ש"ח היום כבר 7000 ש"ח לקבור בן אדם זה קשה צריך להיות עשיר לא משתלם למות. העניין זה אם אתה לא יהודי אולי חלקה סמוכה לבית קברות של קריית אתא.

אני לא יודע אם יש חוץ לזה אבל מה שהיא אומרת שמתוך אוכלוסיה שלנו יש כמובן עולים לא יהודים שהם מערבים גם אחרי הנישואים שלהם ושבאים לקבור אותו הם לא יכולים להיקבר בחלקה רגילה בחוץ או ליד ואם אין את זה וכמובן יש מצוקה של קברים ואז הם במצוקה שצריכים לקבור אותו ומוצאים הרבה כסף. אם היה חוק שכל בית עלמין ייקח חלקה צדדית לקבורה אזרחית שתאפשר כמובן לבני המקום להיקבר אני לא יודעת אם יש כזה דבר.

את אומרת שאין את זה.

אירנה אצלנו אין את זה אני יודעת שבחיפה יש תכנית –
חוק הביטוח הלאומי, יש איזו הגדרה שאומרת שאתה יכול לקבור באיזה שהוא קיבוץ כזה או אחר שקבעו שם שהן יכולים אבל העלויות כבדות מאוד.

אני גם רציתי להתייחס קצת לקליטת עולים מאתיופיה כי אנו גם עכשיו מקבלים די הרבה משפחות אבל אני רואה שבאמת פה הכמות קובעת את התקציבים ואני גם הייתי רוצה שקצת התייחסו לקושי של אנשים כי יש לנו משפחות שפתאום נופלות לסביבה מאוד אורבנית. אנו עיר די גדולה בת 60 אלף זה הרבה ועיר לכל דבר לאנשים די קשה אני חושבת שהמשפחות שבאות לפחות לשנה ראשונה חייבים לקבל לא רק עזרה בלימודים מה שהם מקבלים אבל גם עזרה תמיכה למבוגרים.

משטרה, אני מאוד שמחה שאני רואה פה אנשים עם מדים. הפניות שאנו מקבלים, רוב הפניות זו בעיות שכנים, יכול להיות שדבר זה התחזק קצת, היו זמנים שפניות הכי הקשות היו גנבות ומכות ועכשיו אין מצב, באמת השתפר בעניין הזה אבל פתאום אחד לשבוע, זה בטוח הדברים לא יכולים ואנשים לא יכולים לחיות והם אומרים שהמשטרה לא מתייחסת כשהיא שומעת מבטא כבד כמו שלי עד כמה שזה מוזר זה מה שאנו שומעים.

אז מה את אומרת שאין מישהו שמדבר בשפה שלהם?

אני חושבת שעכשיו אין אצלנו מוסד כזה שאין בו הרבה דוברי רוסית אני באתי לחפש מעצב לבית אנו 60% מדברים רוסית, אנו באים לחפש הבנה – מוצאים, למה במשטרה זה כל כך קשה? או אנשים לא כל כך רוצים לגלות את העניין או יחס –

יש?

בעיקרון אין לנו ראשים בנקודה אבל יש לנו מערך מתנדבים.

נעדרים של אתיופים, אתה לא יכול לדבר את השפה אז יש לנו מתנדב שמגיע, מדבר עם המשפחה, מתקשר אתה אבל על בסיס זה אנו מקבלים החלטות, אנו לא מתעלמים מהאוכלוסייה, אנו יודעים שיש אוכלוסיה עם תרבות מסוימת, מאפיינים מסוימים, שפה מסוימת, בבסיס התקשורת הזו אנו יכולים לתת הטיפול הכי טוב שאפשר כאן בקריית אתא אמנם יש הרבה סכסוכי שכנים מחבר העמים, מאוכלוסיות אתיופיות. אי אפשר לאפיין את זה במשהו מסוים זה יכול להיות רוסי עם מרוקאי שהמרוקאי שהוא שומע מוזיקה מוצרט ולא נעים לו לשמוע את זה. באמת ראיתי הייתה סיטואציה כזו. מאכלים של אתיופים, יש להם מאכלים שיוצרים גיוון של ריח.

אתה מדבר על תרבות ובתרבות תאמין לי אפשר להסתדר אני גרה ביחד עם אנשים שמתרבות אחרת אני מדברת על כמעט מכות על איומים על ילדים,

על איזה רקע?

לדוגמא שכן שמאופיין כחולה נפש שהשכנים מתלוננים עליו במשטרה לא פעם והרווחה לא יכולים לעשות שום דבר כי זה טיפול של המשטרה. מה טוענים גורמי הרווחה והם לא יכולים לעשות כלום ואותה משפחה כבר הגיעה לדרגים הגבוהים ביותר במשטרה ושם אומרים להם אין לנו מה לעשות.

כן אבל זה מאופיין השפה? איפה הבעיה בשפה במקרה זה?

אני אמרתי שזה לא בעיה של שפה אלא בעיה של יחס לאותם אנשים, יש תמיד הרגשה שהרוסים מתלוננים סתם והם לא מתלוננים סתם תתייחסו כמו שזה כל אחד אחר.

ההרגשה הזו נמצאת גם בקרב אוכלוסיות אחרות.

יכול להיות אבל אני פה עם מנדט אז אמרתי .

אירנה אומרת שאולי בגלל שלא מבינים אותם בכל מקום אז לא מטפלים בזה, לדוגמא בחיוג 100 אותו יומנאי שהיה מקבל את התלונה מאותו שכן היה מבינים אותם יותר היה מדבר בשפה שלהם היו יכולים להסביר את עצמם.

אבל שניהם מדברים אותו דבר רק אחד לא מבין את השני.

זה מה שהם טוענים. עכשיו אחרי כל הרעש שאמרתי אני רוצה להגיד גם מילה טובה כי אמרו שלא שומעים אותי – אני רואה הרבה משפחות בקרית אתא שהצליחו, שהם החליפו דירות, אנו רואים את זה בפיזור עולים חדשים בעיר כבר אין לנו את השכונה של עולים אין דבר כזה, אנשים גרים בכל מיני מקומות, אנו רואים שיש הרבה אנשים שהצליחו הם הצליחו לעבוד במקצוע שזה מאד היה חשוב, אנו רואים את אוכלוסיית הקשישים שמצאה פה את המענה לדיור, של יש לנו חמישה בתים, כל מיני סוגים, יש גם אתיופים שם וגם יוצאי קווקז וגם יוצאי אוקראינה ורוסיה אלה שגרים, הוסטלים ומקבצי דיור ומרוצים מהדבר אנו רואים התפתחות גם בפניות הרבה פניות הם יוזמה, אנשים רוצים להתנדב רוצים לתרום אני חושבת שזה סימן של קליטה אמיתית. אנשים גם רוצים להיות מעורבים בחיי העיר בכל מיני סוגים, יכול להוסיף כל אחד מאלה שיושבים פה גם בוועדות הורים בבתי ספר גם במתנ"ס, בכל מיני ארגונים של מתנדבים, גם במשטרה גם שם מתנדבים וזה סימן טוב אז בו נראה גם את חצי הכוס המלאה וגם קצת -

תודה רבה אירנה, אני רוצה לשאול את אבי כהן מנהל הנקודה, מוקד 100 מתקשר, מישהו מקבל מענה באמהרית וברוסית?

בעיקרון המשלט המחוזי שנותן שרות מחדרה עד קריית שמונה נותן מענה לכל קריאות המאה בכל שפה, לצורך העניין אם מתקשר אתיופי הוא מקבל מענה באתיופית, אמהרית, אין בעיה מבחינת ארגון השפה והבנה שלה ושליחת ניידת במידת הצורך לטפל באירוע.

אז איפה הקושי בחוקרים?

באלה שמגיעים לשם. למשל מגיע אזרח לצורך העניין דובר השפה האתיופית, מתחיל להבין התחיל להבין אותו יש לנו קושי בתוך הארגון ולכן פיתחנו מערך של מתנדבים שאנו מזעיקים אותם במידת הצורך לבוא ולתשאל אותו אדם כדי להבין בדיוק מה קרה, אם זה נעדר, אלימות במשפחה אנו מתחילים להפעיל את כל המערכות היכולת שלנו להבין את השפה של הצד השני די לא בעייתי.

לגבי פעילויות נוספות שלכם בקרב בני נוער יש לכם פעילויות מיוחדות לנוער עולה?

אנו עושים פעילות, יש לי את המש"קים של הפעולה, יש לנו שיטור ומש"קים שהם מוטמעים בבתי הספר, זאת אומרת הם מצפים לכל סוגי האוכלוסייה אם זה אתיופים, אם זה רוסים ואז בעזרת ההטמעות בבתי הספר אנו לומדים על כל מיני מאפיינים.
אמרתי לעצמי מה אני אגיד בישיבה הזו, אז מה שכן בקרית אתא בעצם בקרית אתא מה שיפה זה הקליטה הנכונה כי בדרך כלל שאין קליטה נכונה אתה מזהה פרץ של אלימות, גנבות, בתי בושת בבתים פרטיים כי זה תולדה של חוסר תעסוקה כמו שאמרתי קטטות במקומות ציבוריים משהו כאן לא טוב בצורה הקולטת, במקומות אחרים שקיימים עוד פעם כשיש קליטה נכונה של עולים שמגיעים ומקבלים את התעסוקה והכוונה המתאימה את המקומות שבסופו של דבר שגורמים להם להוריד את כל הכעסים והדברים הבעיתיים.

לשאלתך בנושא של פעילות משטרה בקרב הנוער אנו מממנים עם המשטרה ועם שרות מבחן תוכנית שנקראת תוכנית סיכונים שהיא תוכנית לנוער עובר חוק ואנו עובדים בשיתוף פעולה ומשתדלים להביא את הנוער הזה, אנו לא יכולים לחייב אותו אבל משתדלים להביא אותו לפעילות, מצמידים לכל נער כזה מלווה וזו תוכנית מאוד טובה ותוכנית יקרה.

יש לנו תוכנית שאנו מביאים אותה אצלנו יש לנו מועדון של נוער ששם יש נושאים, סטודנטים עושים פעילויות פרטניות וקבוצתיות, יש לנו עובדת שהיא מלווה את התוכנית הזו זה נוער על גבול העבריינות שלא רוצים לפתוח לו תיקים ועושים איזו התערבות כללית למנוע את זה, זו תוכנית מאוד פעילה אצלנו בעיר זו מלווה, גם הפינה חמה נותנים לו לנוער חדר שיוכל להתקדם ולהרגיש בתוך בית זו איזה שהיא רווחה, ובנוסף לזה יש לנו תוכנית שמצילה בני נוער עולה שמדריך בני נוער ועובד איתם במועדון ומלווה אותם.

סימה, מתוך התיקים שלכם ברווחה, כמה עולים ולא אלו שמוגדרים מהשנים האחרונות אלא אלו שבאים מבית של עולים חדשים?

סך הכול משהו כמו סדר גודל של אלף, עכשיו קיבלנו משפחות אתיופיות.

אלף בסך הכול או משפחות של עולים?

של עולים.

מתוך כמה?

מתוך כמעט 4000 , אבל עכשיו קיבלנו משפחות יוצאי אתיופיה.

העיר סגורה לרכישת דירות ליוצאי אתיופיה או פתוחה?

סגורה מ15 לדצמבר.

כרגע אם אני עולה מאתיופיה וקיבלתי מענק דיור אני יכול לקנות?

לא קונים יותר.

מיוחדים לא קונים יותר בקרית אתא?

אני רציתי להוסיף בקשר לשאלתך בנושא של החקירות של משפחות עולים מאתיופיה אני יכול להגיד שיש קושי רב מאוד למשפחות שמגיעות לתחנה בנושא של חקירות אני יכול להעיד בנושא הזה החקירות בגלל השפה, הם מתעכבים כל כך הרבה שעות אין חוקרים מהעדה יש בעיה, קושי רב בנושא הזה ואני יכול להגיד לך בשעות הקטנות מזמינים כדי שיחקרו את העולה זה לא בעיה של קרית אתא זו בעיה מערכתית מאוד קשה בתחנות כשצריך לחקור אותם בכל הנושאים אלימות משפחה בעיקר.

כן פה אנו שמענו על תלונות כלפי נשים שיש בעיה.

אני אומרת זה נושא שלא סיימתי להגיד כשמגיעים משפחות ממוצא אתיופי למחלקה אין לנו עובד סוציאלי שמדבר אמהרית אנו בהחלט מתקשים מאוד לטפל בנושאים יש לנו מרכז טפול באלימות שעובד מאוד יפה אבל שוב אין תקן.

אנו אישרנו תקן במסגרת התוכנית הזו.

אנו שמחים לשמוע את זה.

ישבנו והמלצנו על זה.

תכף נסיים את הנושא של החוקרים אנשים לא באים להתלונן כי הם יודעים שזה בעייתי,
מגיעים להתלונן אבל ברגע שמפנים אותם לתחנה צריך לחקור ואין חוקר שיכול לחקור אותם בשפה.

אין זמינות אין חוקר בשפה האמהרית זו בעיה ואנו משתדלים להזמין את אותו מתנדב.

אתה יודע כמה חוקרים יש בכלל במשטרת ישראל בשפה האמהרית?

במשטרת זבולון יש אחד רק אחד שהוא חוקר נוער והוא לא נותן שרות.

מה לגבי אישה שבאה להתלונן לגבי אלימות במשפחה צריכה להיות אישה?

אם זה עבירת מין אז צריכה להיות חוקרת מין לצורך העניין חוקרת מין שחוקרת בשפה האמהרית.

יש לכם דבר כזה?

יש לנו מערכת מתנדבים.מאתרים, אבל זה קושי בעייתי לתת את השרות הזה כמו שאנו יכולים לתת כמו לשאר התושבים זה בעייתי.

או קיי ניתן לה לשמוע את משרד הקליטה לגבי תקציבים מה התקציב שאתם מקציבים לקרית אתא בשנה ב -2010, 2011?

שנה שעברה התקציב היה מליון מאה שמונים ושתיים אלף שקל.

ישיר מהמשרד?

ישיר עכשיו זה כולל גם תקציב פרטני .

כמה מתוכו ? השאלה שלי היא תקציב שעובר לעירייה לא לאזרח.

ה-מליון זה אולי סך הפרויקטים שמתופעלים לתושבי קריית אתא , מזה אם זה עובר לעירייה אם חברת המתנ"סים מפעילה תוכנית –

יש לך את הפרוט?

אם אנו מעבירים לחברת מתנ"סים תקציב לפעילויות לילדים אי אפשר להגיד שזה לא תקציב של משרד הקליטה, היום הבאתי איתי חוזה, נכון אנו מבטיחים ולא מיד מקיימים אבל בסופו של דבר מקיימים אז הבאתי את החוזה לחצי משרה לאדם דובר האמהרית שיבוא מול היישוב וגם 45 אלף שקל לבני העדה האתיופית, עכשיו אני מאד שמחה ואנו די נלחמנו יחד כדי לקבל את התקציב הזה כי כשאני שומעת שרוב עולים מאתיופיה מגיעים לרווחה אני טוענת שזה לא צריך להיות כך כי עולים מאתיופיה מחפשים עבודה ועובדים ודואגים לחינוך הילדים אבל הם מגיעים חדשים ליישוב וזו הכתובת שלהם כדי לקבל הכוונה הם באי לרווחה וכשיהיה אדם כזה שיוכל לתקשר להדריך אותם שיהיה איש קשר זה יעזור מאוד.

זה מותנה עם העירייה או בלי קשר?

כרגע זה לא מותנה, זה תקציב מראשון לאפריל עד סוף השנה הזו וזה 85 אלף, זה לא עובד סוציאלי זה כמו מדריך הוא יישב איפה שאתם תחליטו אבל בוועדת קבלה אנו נהיה שותפים

אירנה לגבי הנתונים של התקציב את מכירה את זה, זה מקובל?

אני מכירה את זה אבל אני מסכימה שהתוכנית של פל"א ושל השתתפות עולים במט"י ובתעסוקה וכל זה אבל זה לא תקציב ישיר לפעילות בתוך העיר, התקציב הישיר לפעילות זאת אומרת קליטה וקהילה מה שאמרנו שקוראים לזה זה תקציב אפילו לא רבע ממה שדיברנו היום וזה תקציב שכל הזמן מצטמצם ומצטמצם משנה לשנה ואני לא חושבת שאני מגלה את אמריקה אנו כבר שנה שעברה עם כל התוספות אני חושבת שהגענו ל 250 זה מה שהיה.

אבל זה רק לפעילות חברתית ושוב אני אומרת אנו מעבירים תקציבים לפעילות רווחה לפעילות באמצעות חברת מתנ"סים אני יודעת שזה לא מספיק אבל זה בכל זאת משהו בהתאם לתקציבים שלנו. אנו יכולנו להעביר, אני רציתי להצטרף למה שאירנה אמרה בנושא מחלקת קליטה אני חושבת –

ועדת קליטה זה דבר סטטוטורי נכון?

כן .

אז בעצם אתן אומרים שצריך שתהיה מחלקת קליטה סטטוטורית?

תראה זה נכון שיש משרד ממשלתי שהוא משרד הקליטה והוא הגוף שמכוון ועוזר אבל העולה נוחת בלילה הוא מגיע ליישב, בישוב הוא צריך שתהיה לו כתובת ואני חייבת להגיד כשתחשבו לפני שנתיים על איזה שהוא פרויקט שאמרתי שאני רוצה להביא אותו לקריית אתא בסוף לא יצא ממנו כלום אבל למה כי יש כתובת יש מחלקה שמלווה כשאני צריכה משהו אני פונה ויש תשובה מיידית והעולה יודע שיש אוזן קשבת 24 שעות ביממה ואני חושבת שזה נורא חשוב.

יש לכם פריסה על ערים שאין בהם מערכות קליטה?

תחום העיסוק שלנו זה עולים בכל אחד מרשויות יש אנשים שעוסקים בתחום מסוים כשזה עבודה נוספת כשזה איזה תפקיד צדדי ההתייחסות היא בהתאם אין מה לעשות שאתה עוסק בנוסף זה לא תמיד יש לו מענה תקציבי. אם אני מסתכלת על הישובים פה בצפון רובם עברו את 20% וגם 40% ואומרים שהיום באמת העלייה לא גדולה ונכון בחמש נשים אחרונות קבלנו בקליטה ישירה לקריית אתא בסביבות 190 נפש שזה לא הרבה אבל הגיעו מאתיופיה ומישובים אחרים כי יש פה דיור ציבורי זמין וזה נכון ובדיור ציבורי אנו נותנים לאוכלוסיות חלשות ולא חזקות ויש איזה נתק אבל זה מהצב.

אדוני ראש העיר לגבי הדיור הציבורי כי זה מקבץ גדול מאוד של דירות מבחינה עתידית מה הכיוון?

בוא תראה אנו בשילוב הזה של דיור ציבורי אנו אוכלים הרבה בעיות ומרורים משום שהדיור הציבורי הוא במספר המטרים המרובעים לנפש הוא קטן שזה אומר שאנו מנציחים איזו התנהגות בתוך יחידות הדיור האלה ובעצם לא מצליחים לפתח איזו גישה תרבותית אחרת להתנהגות הזו ולכן יש לנו קושי לנסות איך שהוא לשדרג את היחידות האלה הם מצויות בחברות המשכנות במקרה הזה עמיגור ואז כמו שהיא אומרת יש לי עכשיו פול של 20 משפחות אני יודע שהם נטל על העירייה הם לא ישלמו ארנונה, בעתיד העירייה תצטרך להשקיע בהם כספים וזה מה שיהיה הבעיה היותר חמורה שבעצם לא יצרו איזה שהם איזונים מבחינת התנהגות בערים בישראל.

נושא הזה של לתת מענקים לאוכלוסיה האתיופית נותן מענק ולך תרכוש דירה אז בקריית אתא אני מנתק את החצי שנה אחרונה שהית העלית מחירים שתפסה את כל מדינת ישראל אז תחת כל עץ רענן ולא חשוב איפה יכולת ב 400 אלף שקלים לקנות דירה ואז נוצר מצב שקרית אתא הפכה להיות עיר נדל"נית של קריית אתא בלי שום אבחנה יכלו להיקלט פה בצורה חופשית 500 משפחות כי היה אפשר, זה היה משהו זמין מאוד בחיפה אי אפשר לקנות או בתל אביב או ברעננה כי זה יקר מאוד אז בעצם לאן מכניסים אותך? שוב לפריפריה. אז מה המשמעות שאני צריך להתמודד עם כל הבעיות הכלכליות הקשות האלה מבחינת רווחה והתמודדות קשה יומיומית. המשפחות עצמם לא יוכלו לקבל את המענה כי אין לי את הכוח להתמודד אז אמרנו הרגע ויסות.
מצידי תיתן מענק של שני מליון שקל למשפחה אתיופית בתל אביב ותכניס מאה משפחות ברמת השרון ובכל עיר אחרת חזקה בישראל ויהיה ויסות בכל הערים, זה מה שאני רוצה ויסות. נכון גם משפחות אתיופיות יהיו בערים החזקות ועכשיו מאה משפחות אלה שיכנסו לקריית אתא אני אתן להם את כל הכוח האפשרי נוכל גם לשלב אותם בחינוך ובכל הפעילות תרבותית של קריית אתא כדי להרים אותם לא להחליש אותם וללתת שלהם שוב את אותו מעמד של חלשים של אלו שדחוקים בפינה ולא יכולים להרים קול בכלל וזה מה שיקרה, כלומר ברגע שאתה לוקח עיר ומחליש אותה ומחליש אותה אין לה את הכוח והמנוף להרים את זה.

אני שמח שהצעקה שלנו הייתה שבמקום קיבלנו מיד 70 משפחות ואנו צריכים לסדר אותם זה בתי ספר דתיים, אלו כיתות לימוד שצריך לפתוח והרבה בעיות אחרות והשקעות כספיות שהמדינה לא נותנת לזה מענה ואנו מתמודדים עם זה אחר כך ואז אתה יכול להיתפס ברגע שיש לך 250 משפחות כאלה ואתה לא יודע מה לעשות, לכן חשוב מאד שיהיה ויסות לכל העניין הזה הסל הגדול הזה של מענקים אולי הוא רעיון טוב כי הוא יודע להיכנס לזה אבל מה קרה? הם מקבלים 400 אלף ודירה של 45 מטר מרובע של עמיגור נמכרה ב 200 אלף, 200 אלף שקל עברו מיד לסוחר, למתווכים הם לקחו את הכסף, כלומר 50% מהמענק הלך לכל מיני אנשים ברחוב ולא הלכו למשפחה האתיופית.

באמת הם לא קבלו דירה של 4 חדרים כדי להיכנס לרווחה ולהתנהגות אחרת אלא הנציחו את הסלמס בתוך הערים וזה מה יצא כלומר אם היו אומרים אסור לך לקנות דירה שהיא מתחת ל 70 מטר אתה צריך דירה של לפחות 3 חדרים אבל לא, לא נתנו שום קריטריון אני מסביר, אני מכיר את כל הבקרות ואת הנושא אבל המציאות היא זו, אומרת ומעידה על הכל זו עובדה אנו יכולים להגיד הרבה דברים שיש אבל זו המציאות לצערנו אנו צריכים לדעת לעשות את הויסות נכון זה לאו דווקא האתיופים, במקרה הזה זה בכלל זה כל העלייה שאנו רוצים לתת לה את האפשרות להתמודד אני לא רוצה למתג אותם כי בקרית אתא במקרה הזה העלייה האתיופית היא טובה, היא חזקה יש המון מנהיגים אתיופים בתוך העיר שמובילים קו תרבותי חזק מאוד ושמם מגיע למרחקים ומצליחים ללמוד באוניברסיטאות ומשתדלים מאד יפה אבל במקרה הזה בכלל אנו מדברים על הבעיה, אנו מציפים את הבעיה יש צורך בליצור ויסות נכון כדי שהערים יוכלו להתמודד עם אוכלוסיה יחסית חלשה שאפשר לתת לה את ברכת הדרך ואחרי חמש שנים להעלות אותם על דרך המלך ובעצם להיות חלק מהאוכלוסייה ולא למתג אותם חלשים כל השנים כל החיים.

תודה.
אני רוצה להתכנס לסיכום אלא אם כן יש למשהו הערות בבקשה נציגת משרד החינוך ד"ר רובינשטיין.

אני פשוט רוצה להוסיף לדברים שנאמרו כאן לתפיסה הכוללת של קליטה, זה נכון שאי אפשר להסתכל על קליטה של השנתיים הראשונות ואפילו לא בחמש השנים הראשונות כל המחקרים לגבי הילדים מראים שבאמת קליטה טובה בבתי ספר עורכת לפעמים עד 10 שנים בין 10 ל 11 זאת אומרת שנגשים לכל מבחני הבגרות גם למקצועות עתירי שפה על אחת כמה וכמה כאשר ההורים נשארים מאחור הקשיים הולכים ומתגברים עכשיו המדינה כפי שודאי את היודע וכולנו יודעים המדינה מאפשרת את התנאים הראשונים במשך חמישה חודשים כל הנדידה הנוספת היא בעצם לא באופן רשמי היא מעוגנת על ידי המדינה אם כי יש רצון לתמוך אנו כן מנסים לתת כיתות המשך ברור.

זה בתשלום נוסף האולפני המשך?

לא תמיד אנו יכולים לתת מענה לפני הצרכים האמיתיים בשטח וכאשר יש קליטה גם של 60 משפחות, עכשיו שבאו ממרכזי קליטה הם זקוקים להרבה מאוד גם לעברית תקשורתית גם לעברית עיונית וגם לעברית תעסוקתית בעיקר וגם לעברית שתפתח להם פתח למוסדות ושלא יהיו תלויים רק בקביים של מגשרים או מתרגמים או של אנשי מקצוע אחרים ואז יהיה הם נסוגים מבחינת השתתפות החברתית והאזרחית שלהם ואני חושבת שפה כן צריכה לצאת קריאה גדולה בעניין הזה אני על כל פנים לגבי קריית אתא כשאני יושבת כאן להעביר את הנתונים של צרכי קליטת העולים בשפה יש לפתוח את הדברים ולראות מה אנחנו יכולים לעשות אני בהחלט חושבת שזקוקים.

את לא צריכה לבדוק אולפן תעסוקתי אין לנו שום בעיה אנו דיברנו על זה אם יש קבוצה של חמשה עשר, שמונה עשר איש אנו יכולים לפתוח כיתה בלי הגבלה.

ברשותכם אני אקריא את הודעת הסיכום: ועדת העלייה הקליטה ותפוצות מברכת את ראש עירית קריית אתא מר יעקב פרץ חברי מועצת העיר וכל צוות העיר על הפעילות המבורכת בנושא קליטת העלייה. הועדה קוראת למשרד הפנים להגדיר בחוק נושא של מחלקות סטטוטוריות לקליטת עלייה בערים קולטות עלייה. הועדה תקדם חקיקה של שינוי סטטוס של ערים קולטות עלייה על מנת שישקפו את המצב בפועל. הועדה תבחן את נושא הקבורה האזרחית. הועדה קוראת לשר לביטחון פנים לשפר את המענה בנושא חוקרים דוברי אמהרית במרחב תחנת זבולון כמו כן הועדה מבקשת לקבל לידיה תוך 30 יום דו"ח על מצבת חוקרים דוברי אמהרית בכל מדינת ישראל. הועדה שמחה לשמוע על הנושא של רכז בחצי משרה למען יוצאי העדה האתיופית. הועדה קוראת למשרד הקליטה להמשיך ולתגבר תקציבים לפעילות חברתית עבור עולים חדשים בקריית אתא.

אני רוצה להודות על ראש העיר על האירוח ולכל החברים שהגיעו תודה רבה ובהזדמנות זו חג פסח כשר ושקט. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:45