הכנסת השמונה עשרה

PAGE
14
ועדת הכספים

28.3.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ב באדר ב' התשע"א (28 במרץ 20121), שעה 10:30

תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2011

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

יצחק וקנין

ציון פיניאן

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

עודד שפירר, המזכיר הכללי, רשות לניירות ערך

נועם כץ, המשנה למזכיר הכללי, רשות לניירות ערך

חן לב, רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2011

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2011. קיבלתי טלפון מפרופסור זוהר גושן. הוא דיבר אתי בשבוע שעבר ואמר לי שהוא נוסע לסין לשבת שם עם הרשות לניירות ערך הסינית ולכן הוא מביע את התנצלותו על כך שלא יוכל להשתתף בדיון הזה. הוא אמר שהוא ישלח את האנשים המובחרים ביותר ברשות לניירות ערך וזה בסדר גמור.


שוני, בבקשה.

לידי נמצא שהוא המזכיר הכללי של הרשות.

אתה חדש?

כן.

מתי נכנסת לתפקיד?

לפני חצי שנה.

שיהיה בשעה טובה. הרשות היא מפלגה? מה זה המזכיר הכללי?

כך קוראים לזה. אנחנו לא פוגעים במסורת.

זה עוד מזמן בן גוריון?

אני לא יודע ממתי זה אבל זה השם.

אני המזכיר הכללי של דגל התורה. זאת אומרת, הוא הופך להיות פרטנר שלי?

קולגות.

בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה. הרשות לניירות ערך היא גוף מאוד מאוד חשוב ואתה בטח יודע זאת. במהלך כנס החורף גם שדרגנו את הרשות והפכנו אותה לגוף אימתני במובן החיובי של המילה.

בכל מקרה, מוצג בפניכם תקציב הרשות לשנת 2011. אני אומר כמה מלים כלליות. אין צורך לחזור ולומר על מה אנחנו מפקחים, אבל רק כדי לסבר את האוזן, 850 תאגידים מדווחים, שוק המניות עם 750 מיליארד שקלים, שוק האג"ח עם 450 מיליארד שקלים, קרנות הנאמנות עם 160 מיליארד שקלים, תעודות סל עם כ-60 מיליארד שקלים, תשקיפים וכולי. מעבר לכך 5,00 יועצים ומנהלי תיקים ועוד כעשרים אלף שנמצאים בתהליכים.

כמה עובדים יש לכם?

היום 193 ובהצעת התקציב 201 ועוד 25 סטודנטים ומתמחים.

לפי הצעת התקציב תהיה תוספת של עוד שמונה, כך שנגיע ל-201 עובדים ועוד 24 סטודנטים ומתמחים, כך שהמספר עולה ל-225 עובדים.

יש חרדים?

יש.

יש מדיניות של שר האוצר לשלב חרדים בעבודה.

אצלנו הם משולבים כבר הרבה שנים. הם לא חדשים.

כמה?

לדעתי יש חמישה.

לפחות 15 מתפללים קבועים.

לא מתפללים. זה לא רלוונטי. מתפללים, גם אנשים שהם אינם דתיים מתפללים.

חרדים, אני חושב שיש ארבעה, מתוכן שלוש נשים.

אנחנו נבוא עם מספר מדויק.

לא, אתם לא צריכים לבוא עם מספר מדויק. אני רוצה שבעבודה ישולבו חרדים. הרשות לניירות ערך היא גוף גדול ורציני.

שני אחוזים.

שלוש נשים וגבר אחד.

אני חושב. הם מאוד ותיקים.

הם עוד מהימים שקיבלו חרדים לעבודה.

עצם העובדה שאנחנו לא יודעים, זה אומר שמבחינתנו כולם אזרחים.

אני חושב שזה נכון שצריך לשלב חרדים בעבודה. אני חושב שגם יש אינטרס לאומי בזה.

אני יכול להגיד שכשאנחנו מגייסים, אנחנו מנסים לגייס מהאוכלוסיות האלה שיש מדיניות ברורה שצריך לגייס אותם והדברים הם מאוד לא פשוטים.

אתם רשות שמצליחה ולכן איך בזה אתם לא מצליחים אם אתם רוצים? אתם מצליחים בכל הדברים.

קודם כל, יש לנו אבל זה לא מספיק. בתחומים שלנו צריך תואר ראשון ושני.

כמה בני מיעוטים מועסקים?

היה לנו ועכשיו אין. אנחנו באמת מחפשים וזה מאוד קשה כי אנחנו מנסים לגייס אנשים אבל אנחנו לא נעשה אפליה מתקנת מוגזמת. היום רוב אלה שאנחנו מגייסים לרשות שהם עובדים מקצועיים, אלה אנשים שבאים עם תואר ראשון בחשבונאות ותואר ראשון במשפטים ובדרך כלל יש להם גם תארים שניים. אין הרבה אנשים כאלה.

אצל החרדים היום יש הרבה. אני העברתי לשר האוצר קלסר שלם עם אנשים חרדים שיש להם תואר ראשון ושני. נכון שזה לא היה בעבר, אבל היום יש הרבה יותר.

מצוין.

תשימו לב לעניין הזה. אם יהיה חרדי שהוא לא בסדר, תעיפו אותי.

למה שהוא יהיה לא בסדר? זאת לא הבעיה.

יבוא אחד כמוני, תעיפו אותו, אבל על פי רוב לחרדים יש מוסר עבודה.

הייתה כתבה שיש 6,00 אקדמאים שזה פי 300 אחוזים מהמצב שהיה קיים לפני חמש ועשר שנים.

אקדמאים חרדים?

כן. יש כ-6,000.

בסדר. זה לא נוגע לתקציב. נאשר את התקציב גם בלי החרדים.

אבל זה חשוב.

כן, זה חשוב. הרשות לניירות ערך, לפי דעתי זה גם מקצוע שהחרדים יהיו מעוניינים בו.

נכון. אלה שעובדים אצלנו, עובדים הרבה שנים.

יש שינויים בתקציב?

כן. יש מעט שינויים.

רגע. אני חוזר לעובדים. יש 193 עובדים שהם עובדים קבועים.

כן. אנחנו רוצים לקבל עוד שמונה עובדים.

שניים מהם הם מתוכנית עתידים שהיא תוכנית שכוללת את אוכלוסיית הפריפריות במטרה לקדם אותם לתוך משרדי הממשלה והתקן שלהם הוא לשנתיים.

כמה סטודנטים?

24 סטודנטים ומתמחים.

כמה היו השנה?

אותו מספר בדיוק.

כמה עובדים הם במיקור חוץ?

בתחום מערכות מידע, שלושה או ארבעה.

אבל אנחנו מעסיקים לא במיקור חוץ קלאסי, זאת אומרת קבוע, אלא כיועצים וכגורמי ביקורת אנחנו מעסיקים לא מעט משרדי רואה חשבון ועורכי דין שעושים עבורנו במיקור חוץ לפי משימות.

כמה?

תלוי בפרויקטים שיש לנו באותה שנה.

בממוצע בשנה.

משהו כמו 15 יועצים.

משרדים.

משרדים.

השנה ביקשתם להכפיל את התקציב בנושא הזה.

נכון.

למה?

כדי להגביר את הביקורות.

למה אי אפשר לקחת עובדים קבועים שיעשו את זה?

אנחנו היינו מאוד רוצים.

מי לא נותן לכם?

משרד האוצר לא מאשר.

מה משרד האוצר? אתם תקציב לבד.

לא. הרב גפני, אתה מכיר את העניין.

אתם דורשים שיהיה מיקור חוץ ולא עובדים קבועים?

לא.

הוא אמר לא, אבל תן לו להסביר את ה-לא הזה.

מדי שנה אנחנו דנים עם הנהלת הרשות לגב היקף כוח האדם שהרשות מעסיקה.

למה אתם צריכים לאשר לרשות? יש להם תקציב עצמאי.

על פי חוק.

הרשות צריכה להגיש לשר האוצר.

כן.

התקציב טעון אישור של שר האוצר וועדת הכספים.

לכן גם תקני כוח האדם, גם השכר ברשות, מאושרים על ידי עובדי האוצר באופן מלא ואנחנו פועלים בדיוק בהתאם להנחיות.

למה שלא יהיו עובדים קבועים? אנחנו באכיפה המינהלית דרשנו שאלה יהיו עובדים קבועים שיפקחו.

באכיפה מינהלית ברשות ניירות ערך.

נכון.

ודאי. לכן יש תוספת של שישה עובדים ועוד שני תקני סטודנטים.


בשבע-שמונה השנים האחרונות היקף כוח האדם ברשות לניירות ערך , לא כולל כמובן עובדים במיקור חוץ, גדל בסדר גודל של שישים אחוזים.

ממתי?

מאז 2004. זאת הגדלה גדולה בכל קנה מידה במגזר הציבורי. ההגדלה בכוח האדם אפשרה לרשות לניירות ערך להעביר פעילויות שבעבר בוצעו במיקור חוץ, ולפי הנהלת הרשות ברמה לא מספקת ובאיכות לא מספקת, לעבודה בתוך הבית. במקביל לכך הרשות השקיעה משאבים ניכרים מאוד שזכו גם להכרה בין לאומית בתחום מערכות המידע, מה שמאפשר לרשות להגביר את האכיפה שלה גם עם גידול מתון יותר – למרות שקשה לקרוא לגידול הזה גידול מתון – בהיקף כוח האדם.


לכן אנחנו לא ששים להגדיל את היקף כוח האדם של רשות ניירות ערך, בין היתר משיקולי נראות. החשש שלנו מפני השפעות רוחב בתוך גופים שהם בחוק התקציב, הוא חשש מהותי ואנחנו נתקלים בהשלכות שלו באופן שוטף.

מה הנראות? הנראות של מיקור חוץ, גם הוא קיים. אנחנו הולכים לאשר כאן הכפלת התקציב.

זה נכון ובכל זאת בתוך המגזר הממשלתי, בתוך גופים שהם מתוקצבים, אנחנו נהנים מגמישות רבה יותר בהעסקה כאשר העובדים מגיעים ממיקור חוץ. כמו שציינתי, הרשות כן השקיעה מאמצים ניכרים כדי להעביר פעילויות ממיקור חוץ לביצוע על ידי עובדי הרשות, מה ששיפר את יכולת האכיפה של הרשות בשנים האחרונות.

אני לא מסכים. זה ברור לגמרי שאם הם היו עובדי הרשות, הכול היה יותר טוב.

זאת ההנחה שאנחנו באופן גורף מניחים אותה.

הרבה יותר קל לפקח על אותם עובדי הרשות מאשר על אותם עובדים במיקור חוץ.

אנחנו סומכים על רשות ניירות ערך שתפעיל את שיקול הדעת בחלוקת המשימות.

גם אנחנו. אם אתם סומכים על הרשות לניירות ערך, אני מבקש שהם יחליטו האם הם רוצים מיקור חוץ או עובדים קבועים. תסמכו עליהם. אתם מוכנים להחליף את מיקור החוץ עם עובדים קבועים?

אני מבקש להוסיף.

לפני שאתה מוסיף. כל המוסיף גורע. אם אתה סומך על הרשות לניירות ערך, אני אשאל אותם אם הם רוצים, במקום מיקור חוץ, להגדיל את התקנים של עובדי הרשות. אתה לא סומך עליהם בזה?

אני יכול להוסיף משפט נוסף?

בוודאי.

אני מבקש לציין שתקציב רשות ניירות ערך לצערנו הוא לא תקציב יש מאין. זה תקציב שמקורו באגרות שמוטלות על שוק ההון והאגרות האלה בסופו של דבר מתגלגלות אל ציבור הפעילים בשוק ההון שבסופו של דבר זה הציבור הרחב. איך שלא מסתכלים על זה, זאת תוספת מסים.

לא דיברנו על כסף. מה? אתה מאשר כאן הכפלת התקציב.

למיקור חוץ יש עלות.

אנחנו לא אומרים להוסיף כסף. אנחנו אומרים במקום מיקור חוץ, יהיו עובדים קבועים.

אנחנו לא נוכל לאשר הגדלה נוספת.

מה שלא תוכלו, אני יודע. אני שואל אותך למה לא לאשר להם את אותו תקציב ואפילו פחות. להפך, עוד לחסוך קצת כסף ולהעסיק עובדים קבועים במקום מיקור חוץ.

אני חוזר על מה שאמרתי קודם. אנחנו לא נוכל לאשר הגדלה.

אני יודע שלא תוכלו, אבל אני שואל למה.

אני חוזר על אותו הסבר. אנחנו לא נוכל לאשר הגדלה של היקף כוח האדם ברשות לניירות ערך משום שזה גוף ציבורי בסופו של דבר, שהיקף כוח האדם בו נמצא בפיקוח של הממשלה ואנחנו נתקלים בקשיים רבים בהעסקה במגזר הציבורי בכלל. רשות ניירות ערך, על אף שהיא גוף שהתקציב שלו עצמאי ולא נמצא בחוק התקציב, הוא גוף שבאופן עקיף נתפס כגוף ממשלתי.

כל זה אני יודע. אני שואל שאלה ומבקש שתענה לי תשובה. זה שהיא גוף ציבורי, בסדר. תענה לי ממוקד על השאלה למה העובדים הללו שאנחנו צריכים לאשר עכשיו את התקציב שלהם, למה הם לא יכולים להיות עובדים קבועים? לא מוסיפים כסף.

מהסיבה הפשוטה שאנחנו מעוניינים במגזר הציבורי באופן כללי ובכלל זה ברשות לניירות ערך, לשמור על מגמה של הגדלת הגמישות בהעסקת העובדים. העסקתם של עובדים קבועים מקשה על המגמה הזאת והיא נוגדת את הכיוון בו אנחנו מנסים ללכת בכל המגזר הציבורי, ובפרט בממשלה וכמובן גם ברשות לניירות ערך.

תודה. חבר הכנסת יעקב אדרי.

מה בדיוק הסיפור של הכספת? סעיף 5003 בעמוד 7, סעיף 2.

כספת היא למעשה דואר מאובטח בין חברי בורסה לבין הרשות. בעצם מה שהיום אנחנו עושים, כל פעם שאנחנו צריכים נתוני בנקים לצורך חקירות או לצורך פיקוח שאנחנו עושים, אנחנו מגישים צו לחבר הבורסה והולכים פיזית לקחת קובץ נתונים. אנחנו סיכמנו דרך איגוד הבנקים עם כל חברי הבורסה שכל הנתונים האלה יעברו אלינו בצורה של כספת. כספת, זה בעצם איזושהי מערכת וירטואלית שנמצאת אצלך אל מול מערכת וירטואלית בצד השני, היא מקודדת בשני הצדדים ובאמצע אף אחד לא יכול לעלות עליה.

היא מאובטחת.

לכן היא מאובטחת ואז אתה יכול לקרוא אותה בדיוק כמו הפורמט שנשלח. זה הפרויקט.

מה סיכמנו לגבי העובדים? מה עמדתכם? אל תפחדו ממשרד האוצר. דברו לעניין.

אנחנו לא פוחדים ממשרד האוצר.

אם ההחלטה הייתה בידיכם, מה הייתם עושים?

יש לנו הרבה מאוד שנים של עבודה מול משרד האוצר.

בסדר, אין לי טענות. אני עובד אצלם. העברתי להם את חוק ששינסקי בעשרה ימים.

אני חושב שהם שמעו את ההערה של כבוד היושב ראש באופן מאוד מאוד ברור. אני מניח שבמהלך שנת 2011, כאשר נדון אתם על תקציב 2012, הדברים יבואו לידי ביטוי.

כולל חרדים.

אני חושב שאפשר להבין מזה גם את עמדתם.

כולל חרדים?

כולל חרדים.

זה רשום בפרוטוקול.

אנחנו גם כתבנו את זה לעצמנו.

מה אתה אומר עליהם? אנשים נחמדים.

אנשים נחמדים מאוד ואנחנו שמחים על שיתוף הפעולה.

שיתוף פעולה. אתם עושים מה שאתם רוצים. מכפילים את מיקור החוץ ולא נותנים להם להעסיק עובדים. אנחנו העברנו את החוק של האכיפה המינהלית ואחד הדברים המרכזיים שם היה שיהיו עובדים של הרשות.

אכיפה מינהלית תיעשה על ידי עובדי רשות ועובדי רשות בלבד.

זה ברור. אין לי ספק שאתם תפעלו על פי החוק. זה ברור לגמרי.

גם כל החקירות.

באכיפה המינהלית יש בירור מינהלי. הליך החקירה המינהלית נקרא בירור מינהלי ואותו יעשו רק עובדי הרשות.

מה לגבי העודפים שלכם?

אתם רוצים שנתייחס לעודפים? אנחנו נתייחס עוד שנייה לעודפים.


הרזרבות של הרשות היום עומדות על סכומים, ואני אסביר גם למה אני אומר בין לבין, בין 240 ל-300 מיליון שקלים.

כן, אתם מבקשים בתקנות להפחית את זה.

אנחנו הולכים להפחית את האגרות השנתיות הקבועות ב-40 אחוזים.

כן, זוהר גושן אמר לי את זה.

בארבעים אחוזים לארבע שנים ואז התקציב הופך להיות תקציב גירעוני, כי אנחנו נשתמש בעודפים האלה לכסות את הגירעון. המשמעות של הדבר הזה היא שהרזרבות יוקטנו בסדר גודל של כעשרים מיליון שקלים בשנה, על פי הערכות שיש לנו היום, ויעמוד בסוף התהליך על משהו שהוא בין 160 ל-220 מיליון.

מה עם האופוזיציה?

איזו אופוזיציה?

הם רוצים להצביע נגד התקציב של הרשות לניירות ערך.

אלה עודפים משנים עברו שהצטברו.

יש לכם עוד משהו להוסיף על העניין הזה? לא. את רוצה להעיר?

אנחנו תומכים בתובעים ייצוגיים על פי החוק.

רבותיי, אנחנו מצביעים על אישור תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2011, כפוף למה שנאמר בדיונים בוועדה.

מה זה בדיוק כפוף למה שנאמר בדיונים בוועדה?

כפוף להצהרות. היו כאן מספר הצהרות ואנחנו עומדים מאחוריהן.

לקבל עוד חרדים? אני בעד.

לא רק זה.

שגם יהיו דיונים לגבי מיקור החוץ. תקציבו של מיקור החוץ הוכפל לפי ההצעה הזאת ואנחנו מבקשים שיהיה פחות מיקור חוץ ויהיו יותר עובדים קבועים. המדיניות של משרד האוצר היא ללכת למיקור חוץ.

ה צ ב ע ה

תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2011 – אושר פה אחד


תודה רבה. שיהיה לכם בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55