הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
9
ועדת הכספים

30.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ז אדר ב' התשע"א (30 במרץ 2011), שעה 10:00

מעמד ציבור העיוורים בישראל – הצעתה של חברת הכנסת מירי רגב

חברי הוועדה: ציון פיניאן – מ"מ יו"ר

מירי רגב

ד"ר שלמה אלישר
סמנכ"ל בכיר שירותי שיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אביעד שי
יועץ לשר האוצר

הרצל מוכתר
מנכ"ל המרכז לעיוור

אשר אוחיון
יועץ, המרכז לעיוור

אוסנת בובליל
נציגת אגודת "ששת"

זוהר ג'ינאו נאור
יו"ר עמותת על"ה-עמותה לקידום העיוור וחבר הנהלת המרכז לעיוור

איוון קירקיריוס

יו"ר "ששת"- אגודת העיוורים הישראלית

פנחס אסולין

יו"ר סניף ירושלים, "ששת" – אגודת העיוורים הישראלית

יאיר מרקוס

דובר הספרייה המרכזית לעיוור

גיא שמחי

יו"ר אגודת העיוורים הנעזרים בכלבי נחיה

ברכה בן אברהם

חברת הנהלה, אגודת העיוורים הנעזרים בכלבי נחיה

רפאל אלוני

חבר הוועד הארצי, אגודת "הגשמה"

מיכאל פרץ

סלמה שמיח

אחמד דיאב

טמיר כהן

יעל, חבר המתרגמים בע"מ
מעמד ציבור העיוורים בישראל – הצעתה של חברת הכנסת מירי רגב

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא מעמד ציבור העיוורים בישראל על פי בקשתה של חברת הכנסת מירי רגב. האם נמצאים כאן נציגי האוצר?

באנו לכאן כדי לקיים דיון עם עצמנו, אם לא נמצא כאן האוצר? בואו נחכה לנציג משרד הרווחה אין טעם בלעדיו.

אנחנו נפתח את הישיבה על פי הצעתה, בקשתה ודרישתה של חברת הכנסת מירי רגב בנושא מעמד ציבור העיוורים בישראל. בבקשה חברת הכנסת מירי רגב.

תודה רבה לך כבוד היושב ראש, תודה לכם שהגעתם לישיבה. חבל שאתם לא יכולים לראות את ההבדל בין ועדת הכספים שמתנהלת כנראה בנושאים חשובים יותר לבין הדיון בנושא העיוורים, דיון שבו נמצאים רק שני חברי כנסת, ציון פיניאן ואנכי, אף אחד מהאוצר גם לא נמצא כאן.

להדגיש, שמאותה סיעה.

ככה זה נראה, כך נראית כנסת ישראל, כך נראית התקשורת בישראל, כך בעצם נראים האנשים החלשים, אלה שזקוקים להם לא נמצאים כאן, אני מבקשת שכל דבריי ירשמו לפרוטוקול. אני מוחה על כך שכך נראית ועדת הכספים בנושא מעמד ציבור העיוורים שכנראה אין לו מספיק פקודים לא בליכוד ולא בעבודה ולא בעצמאות. בכל זאת חשבתי שנכון לקיום את הדיון הזה.

הדיון הזה לא מתכוון לעסוק במעמד העיוורים בכללותו, הדיון הזה מתכוון לעסוק רק בנושא אחד, הנה נציג מהרווחה. הנושא שאני מתכוונת לעלות אחד והוא "דמי ליווי" לעיוורים. זה הכל, לא מעמד העיוורים ולא מרכז העיוורים ולא סוגיית העיוורים, שחס וחלילה לא תעסיק אף אחד מאיתנו לפני החג. רק נושא אחד אני מתכוונת לעלות כאן והוא נושא "דמי הליווי "לעיוורים. אני אבקש מהרצל מוכתר שאיתו אני בקשר והוא זה שמעלה את הנושאים יחד עם החברים שיושבים כאן, הוא מוביל את זה יחד עם אשר אוחיון ידידי, בבקשה תציג בקיצור את הבעיה, תקבל עליה בוודאי מענה מלא כאן מהרווחה.

תודה גברתי, אדוני היושב ראש מר ציון פיניאן. הגברת מירי רגב שאנחנו מכירים לה הרבה הרבה תודה, היא מתחילה הבינה את חשיבות הנושא שאנחנו מתכוונים לעלות היום. יש באמת כל כך הרבה נושאים לעלות אבל אני לא אלאה את הוועדה כי בסופו של דבר כפי שועדת הכספים נראית עכשיו תצטרך לדון בכל הנושא ולשפר את מצבו של האדם העיוור ולקוי הראיה. אני חושב לדעתי שצריך לפחות להקדיש כמה ישיבות טובות לכלל הנושאים. אני אדבר רק בנושא שהוא מאוד מאוד בעייתי, מאוד מאוד חשוב לציבור העיוורים וליקויי הראיה והוא הנושא של "דמי ליווי".


אנחנו מכירים את נושא "דמי הליווי" שהוא עיוות היסטורי שנוצר לפני כארבעים שנה כשאמרו שרוצים לעודד את העיוורים להשתלב בעבודה ולשם כך לאפשר להם קצבה בשם "דמי לווי". אני זוכר כילד ש"דמי הליווי" היו בסכום של 30 לירות ישראליות. היום הסכום המלא של "דמי הליווי" עומד על 933 שקלים. מאז עבר זמן רב והאבחנה הייתה תמיד שהסכום המלא בסך של 30 לירות של "דמי הליווי" יינתנו רק לאדם שעובד ומחצית מהסכום תועבר לאדם לא עובד שעמד על סך של 15 לירות. מאז עבר זמן רב, בשמנו היו מספר רב של מקומות עבודה כמו למשל תעשייה, מרכזיות טלפון, מפעלים מוגנים וכדומה, היום בעקבות האוטומציה שהתרחבה מעגל העובדים בציבור העיוורים מצומצם לאין ערוך.


לכן אנחנו באים ואומרים רבותיי תתקנו את העוול ההיסטורי הזה שבאמת אומר דרשני. תנסו להגיע למצב שאדם העיוור שאינו עובד וזקוק ל"דמי הליווי" כדי לצאת מביתו, לחפש מקום עבודה תתאפשר לו הנגישות.

על כמה עיוורים מדובר ומהו הסכום של "דמי הליווי" עליו אנחנו מדברים?

מדובר על כ- 7,000 עיוורים שמקבלים "דמי ליווי" מתוך 26,000 עיוורים בעלי תעודת עיוור. כ- 3,000 עיוורים מקבלים סכום של 933 שקלים ועוד כ- 4,000 שמקבלים בין מחצית לבין 60%.

כמה עיוורים צריכים לקבל את התוספת?

כ- 4,000.

4,000 עיוורים שאתם רוצים שיעלו להם.

אנחנו מבקשים השוואה. ניהלו משא ומתן מאוד מתיש עם האוצר, הדבר היחידי שרצו לתת לנו הוא שלאדם שיצא לפנסיה יוסיפו כמה כספים בודדים ולשאר לא. אני אומר שזה באמת לחסוך הרבה מנגנון. עם ישראל עסוק כעת בהלכות הפסח ואולי יצא מהישיבה הזאת אור לאותם עיוורים שמאוד מאוד זקוקים לקבל את "דמי הליווי המלאים". אני חושב שאתם תעשו משהו גדול ויוצא מהכלל לשיפור חייו של האדם העיוור. זאת בקשתנו.

אדוני כבוד היושב ראש אני רוצה להרחיב דבר לפני שנקבל את התייחסותו של משרד הרווחה, ואני יודעת שהם עושים הכל כדי לסייע לאותה אוכלוסייה ובכלל לקבוצות אוכלוסייה נזקקות בחברה הישראלית. בעניין הזה צריך להבין שאותו עיוור שלא יוצא לעבודה הוא בעצם שבוי פעמיים, מצד אחד הוא לא יוצא לעבודה ומצד שני הוא בבית ולא יכול לצאת, לא יכול לטייל בחוץ, לא יכול לנשום אוויר טוב, לא יכול ללכת אפילו למכון כושר לעשות קצת ספורט, לעשות משהו עם עצמו, הוא בבית ובעצם הוא נתקע בלי עבודה וגם בלי מישהו שילווה ויצא איתו. לא לכולם יש משפחות עם ילדים, נשים או נכדים שיכולים לקחת את הסבא או האבא לטיול בגן כאילו הם לוקחים עכשיו כלב לטיול בגן. אין להם את זה, לרובם יש את החיים שלהם והם בעצם לא צריכים לבקש טובה מאף אחד, הם צריכים שיהיה להם באופן קבוע תקציב לטובת הצרכים שלהם.

סליחה, יש את הטיפול הרפואי, הזקנים צריכים יותר טיפול רפואי.

לקחת אותם לקופת חולים, לקחת אותם לסדר דברים.

אני מבקש לשאול שאלת הבהרה, הרצל מוכתר אתה אמרת שכ- 3,000 איש מקבלים 933 שקלים וכ- 4,000 מקבלים כמחצית מהסכום. הבקשה שלכם היא להשוות את ה- 4,000 איש שיקבלו מאה אחוז שעומד היום על סכום של 933 שקלים.

בדיוק.

כלומר מדובר בסכום של כ- 120,000 שקלים בחודש.

אנחנו נתנו מתווה לאוצר כי הם טענו שזה הרבה כסף, אמרנו להם "תחלקו את זה לשלוש שנים".

אני יודעת בדיוק כמה הדיון הזה כאוב לכם וכמה קשה לכם הסוגיה הזאת, תנו לנו לנהל את הדיון בצורה מסודרת. אדוני היושב ראש אני מבקשת שנציג הרווחה יסביר מה אפשר לעשות עם העניין הזה.

הכסף מעובר דרך המוסד לביטוח לאומי?

דרך אגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

מדובר בתופסת של כ- 1,440 מיליון שקל.

אני אסביר. "דמי ליווי" באופן עקרוני נקבע כתמריץ לאנשים עיוורים וליקויי ראיה כדי להשתלב בתעסוקה בשוק הפתוח, לעודד אותם בעצם לתעסוקה.

סליחה, קודם רק לצורך הבהרה, אתה מוכן להגיד לנו מה עיוור מקבל?

עיוור כמו כל אדם עם נכות מקבל קצבת נכות, הוא יכול לקבל קצבת נכות ליחיד שמגיעה לסכום של כ- 2,000 שקל, הוא יכול לקבל קצבת נכות עם יש לו תלויים, עם אישה ושני ילדים מתחת לגיל 18 הוא מגיע לסכום של 3,600 שקל. את הנתונים היותר מדויקים ניתן לבדוק במוסד לביטוח לאומי, אני מייצג כאן את אגף השיקום בתוקף תקפידי כסמנכ"ל בכיר וכמנהל אגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.


אני רוצה לציין ש"דמי ליווי" באופן מקורי ניתנו כדי לעודד אנשים עיוורים וליקויי ראיה להשתלב בתעסוקה בשוק הפתוח. כאשר הייתה בזמנו החלטה, אני לא הייתה שותף להחלטה הזאת, שברגע שאדם מגיע לגיל זקנה מורידים את "דמי הליווי" ממאה אחוז שהיום עומדים על סכום של 933 שקלים לחודש לחמישים אחוז. כמובן שאין שום ספק שטענתו של הרצל מוכתר היא מצודקת במובן שכשאנשים עיוורים שמגיעים לגיל קשישות מורידים להם עוד כ- 465 שקל, לחודש זו בהחלט הפחתה ניכרת, צריך לקחת בחשבון שכשאדם מגיע לגיל קשישות גם את קצבת הנכות הוא מפסיק לקבל ובמקומה הוא מקבל קצבת זקנה, הוא מקבל גם כך תוספת לקצבת הזקנה כדי להשוות למה שהיה קודם בקצבת הנכות כדי שלא יהיה פער. צריך לזכור שאין ספק שיש צדק בדבריו של הרצל מוכתר כשאדם עיוור מגיע לגיל זקנה, קודם כל אנשים עיוורים שנמצאים מחוץ למעגל התעסוקה הם ברובם אנשים שנמצאים בתחתית הסולם מבחינת רמת החיים הסוציו-אקונומית שלהם ונמצאים מתחת לקו העוני, את זה צריך לומר ביושר, וכשמקצצים להם עוד יותר כמובן שהפגיעה היא מאוד קשה וזה ברור לגמרי.


השאלה כאן היא שאלה תקציבית, שאלה של כסף. אנחנו מדברים כאן על תוספת של עוד 4,000 עיוורים שימשיכו לקבל קצבת "דמי ליווי" מלאה, אנחנו מדברים כאן על תוספת של כ- 25 מיליון שקל.

למה?

כי אם אתה מכפיל 4,000 כפול מחצית "דמי ליווי", המאה אחוז הם 933 שקל.

תכפיל מחצית 300 זה 120,000 בחודש, כפול שנים עשר חודשים.

המחצית היא 465 שקל.

הצענו מתווה, שיחלקו את זה לשלוש שנים.

אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, 465 שקל, כפול שנים עשר חודשים, כפול 4,000 זה קצת פחות מ- 25 מיליון שקל לשנה. זו שאלה תקציבית.


הרצל מוכתר הציע כאן מתווה של העלאה הדרגתית במשך שלוש שנים. שוב אני חוזר ואומר שזו שאלה תקציבית. אני בהחלט מסכים עם הרצל, הוא מצייר כאן תמונה מאוד עגומה וקשה של ציבור העיוורים במדינת ישראל שחיים מתחת לקו העוני, הוא גם אומר ואני בהחלט מסכים איתו, כשאנשים עיוורים וליקוי ראיה מגיעים לגיל קשישות לא זו בלבד שהם יוצאים ממעגל התעסוקה, בהחלט מתחילות להתפתח אצלם כל מיני מחלות כרוניות ומחלות זקנה, הם הופכים להיות תלויים והם אינם עובדים וכן הלאה. אני מסכים עם כל התמונה הזאת, השאלה כאן היא לא שאלה מקצועית, היא שאלה תקציבית. הגיע לכאן נציג אגף התקציבים?

לא הגיע.

למה שהם יגיעו, מדובר כאן רק בעיוורים.

אין לי מה להוסיף על מה נאמר.

לא מדובר באוכלוסייה חזקה, מודבר בעיוורים אז למה שהם יבואו?

כלומר התקציב שאנחנו צריכים הוא 25 מיליון שקל לשנה.

כבוד היושב ראש, הנה הגיע נציג האוצר ואולי הוא יוכל לתת לנו פתרון לבעיה. הוא דווקא מהטובים.

לידיעתך אני יכול לעדכן.

גם הרצל מוכתר יודע - - -

הם אמרו שהלכת לקראתם, אני יודעת, אבל שום דבר לא קודם, אני יודעת שאתה בסדר גמור, אתה אוהד אבל אין התקדמות ואין כלום.

גם משרד האוצר אוהד - - -

מי עוד מבקש להתייחס?

אני מבקש להתייחס לדברי משרד הרווחה כי איך שהוא הציג את התמונה היא לא כל כך נכונה. "דמי ליווי" אושרו לעיוורים בשנת 1980, כשאושרה הקצבה לא קבעו שמי שעובד יקבל את הסכום המלא ומי שלא עובד יקבל מחצית. בזמנו הוחלט ש"דמי הליווי" יהיה סכום כפי שציין חברי הרצל מוכתר. בזמנו כדי לעודד את ציבור העיוורים לצאת לעבודה מאחר שהייתה בזמנו האפשרות לצאת לעבוד במרכזיות טלפון וגם במפעלים מוגנים ובתעשייה, משרד הרווחה רצה לעודד את ציבור העיוורים לצאת לעבודה ולא לקבל את קצבת המוסד לביטוח לאומי.משרד הרווחה בזמנו קבע שבכדי לעודד את העיוורים להשתלב בשוק העבודה המוטיבציה למי שיוצא לעבוד יקבל את הסכום המלא ומי שלא יעבוד יקבל את המחצית. כתוצאה מכך אלפים מציבור העיוורים יצאו לעבוד וכולם הרוויחו את לחמם בכבוד.


כשנכנסה האוטומציה פוטרו אלפי עיוורים וגם מאות טלפנים. אז באנו ובקשנו מהשירות לעיוור בזמנו שישלמו את "דמי הליווי" המלאים. אמרו "לא. הקריטריון אומר כך ..." אמרנו "בסדר שהקריטריון אומר כך אז תנו לנו עבודה". אבל אין עבודה. אמרנו "אתם רוצים לתפוס את המקל משני קצותיו, מצד אחד אין עבודה ולא נותנים עבודה ומצד שני הקריטריון אומר שאם אתה לא עובד אתה תקבל רק מחצית". הרי זה עוול. מה גם, כאשר העיוורים פוטרו במאות ובאלפים למשרד הרווחה נשאר אותו סכום כסף שהיה מיועד ל"דמי הליווי", הסכום המלא ששולם לכולם, הרי ברגע שקיבלו מחצית מהסכום הכסף הזה נשאר בקופה, נשאר ברווחה. זו אומנם היסטוריה אבל מדובר בעוול.

סליחה, מאחר ובשעה 11:00 יש לנו מליאה, ואני וציון פיניאן רוצים באמת למצוא פתרון, אני מבקשת לא לחזור על מה שנאמר. אנחנו מבינים את העניין. נמצא כאן עורך הדין זוהר ג'ינאו נאור בבקשה. אנחנו לא נמצאים כאן בדיון כדי לקטר אלא כדי למצוא פתרונות.

אני חבר הנהלת המרכז לעיוור. אני חושב שצריך להסתכל על הדברים בצורה יותר רחבה, מדובר כאן בניידות של העיוורים. האוכלוסייה משום מה לא קולטת שלקושי בראיה הניידות הוא הכלים הכי חשובים. אנחנו בנושא הזה מופלים בצורה רעה באופן קיצוני. מרגיז אותי שאומרים כאן שהעלות של כ- 25 מיליון שצריך לפרוס אותה, לא צריך לפרוס אותה. לא מדובר בהרבה כסף. אני אמחיש את מה שאני אומר.


בהסכם הניידות בין האוצר לבין המוסד לביטוח לאומי, כשנולד ילד שיש לו בעיות בקרסוליים נותנים למשפחה את כל הפטור שרק צריך בעולם כדי שיוכלו לרכוש רכב. כשנולד במשפחה ילד עיוור אנחנו לא נמצאים בהסכם הזה. שנית, כשמודבר בנושא של ניידות וכשמדובר בנכויות אחרות, אני אומר כאן דברים שאני מוכן שהם יבדקו, הנכויות האחרות מייצרות סדר גודל של 14,000 שקל בחודש, כן, נכות אחרת מייצרת. הפקטור של הניידות בתוך המרכיב הזה הוא בסדר גדול של 4,000 עד 5,000 שקל. פתאום מדברים כאן על ה- 900 שקל ל- 3,000 עיוורים שאין כסף למדינה להשלים את המחצית.


הרעיון הזה להפחית בגלל שאדם הפסיק לעבוד הוא בלתי נסבל, הוא בלתי נסבל כמו שאמר כאן מיכאל פרץ וחברים אחרים, יש לו יותר יציאות מהבית. אתם תוקעים את העיוורים בבתיהם. אני רוצה להמחיש לכם את העניין, נסיעה במונית היא בעלות של כ- 35 שקלים לכיוון אחד, אני באמת מציין את המינימום. אני רוצה שתבינו שהכלי היחידי שיכול להחליף אצלנו את הניידות היא באמת מונית כי היא לוקחת אותנו מנקודה א' לנקודה ב' ולא האוטובוס. אנחנו משתמשים באוטובוסים אבל קשה לנו מאוד להגיע לתחנה וכשהתחנה מובילה אותנו רק לאיזה מקום קשה לנו להגיע לנקודה אותה אנחנו צריכים. לפיכך מונית זה הכלי החשוב לנו ביותר, מדובר בכ- 35 שקלים לכיוון אחד ואם נכפיל את זה לשני כיוונים מדובר ב- 70 שקלים. תעשו חשבון בכמה פעמים מסיימים את ה- 900 שקלים. חותכים לנו בחצי בגלל שרחמנא ליצן עבדנו כל חיינו ויצאנו הביתה ואז יש לנו ללכת לבקר את הנכדים.


מיכאל פרץ אמר דבר מאוד נכון, יש לנו יותר יציאות לביקור, יש לנו יותר נקודת אליהן אנחנו רוצים להגיע כשהשתחררנו מעבודה. למה לא ללכת לקראתנו כשלנכים אחרים הולכים ביד ורווחה, ופתאום שלמה אלישר אומר ש- 25 מיליון שקל למדינת ישראל... אתה רציני? אתה מדבר על תקציב של 370 מיליארד, מדברים כאן על 25 מיליון לתקן עוול. תסלחו לי אבל אני ארחיב בשני משפטים, אנחנו מופלים בצורה קיצונית ביותר בתחומים רבים ביותר, - - - -

אני מציע להתמקד בנושא הלווי. הדיון היום על נושא "דמי הליווי" לא נוכל לתקן היום את כל העולם.

אני רוצה להמחיש בנושא הניידות או "דמי הליווי". אני רוצה לתת דוגמה שנכות רגילה מקבלת את מלא השר"ם (ביטוח לאומי שירותים מיוחדים) שזה 1,600. משום מה מישהו במדינת ישראל החליט שלעיוור לא, למה? - ככה, שעיוור הוא חצי בנאדם שהוא יקבל חצי שר"ם (ביטוח לאומי שירותים מיוחדים). יש אבסורד עוד יותר גדול, כשעיוור שקיבל שר"ם מתחתן עם עיוורת אז מתנת החתונה של המוסד לביטוח לאומי היא שמורידים להם שר"ם אחד, כי למה הם התחתנו.


אני חוזר לנושא של ה"דמי ליווי", זה בלתי אפשרי שנמשיך כך. נתבקשו להגיע לכאן, אני מוחה על הנוכחות הדלה ואני מצטרף לדבריה של חברת הכנסת, אני מאוד מוחה בעיקר על היעדרות נציג האוצר. שנית - - -

הוא הגיע.

אני רוצה שתבינו שמדובר ב- 27,000 איש, נאמר לנו שלא יתנו לנו להיכנס לחדר. הנוכחות כאן דלה אבל אני מבקש מהפוליטיקאים שכאן להבין שמדובר ב- 27,000 איש שיכלו לפוצץ כאן את החדר, אנחנו לא עשינו את זה כי אמרו לנו "תחכו בחוץ" ולכן החלטנו שיגיעו רק הנבחרים שלנו. לפיכך, אני מבקש לא להתחיל ל'התקצקץ' בעניין של 25 מיליון.

תודה רבה. דוקטור שלמה אלישר בבקשה.

אני בהחלט מזדהה עם מה שאמר זוהר ג'יאנו נאור כרגע, אין לי שום ארגומנט לסתור את מה שאמרת זוהר. אני חושב שלגבי הנושא של ניידות וכדומה וקצבה של שירותים מיוחדים צריך להיות כאן נציג של המוסד לביטוח לאומי כדי לעשות סדר במדיניות ולהסביר את המדיניות המוסד לביטוח הלאומי בעניין הזה.


נקודה שנייה, כשאני אמרתי 25 מיליון שקל אמרתי שזו שאלה של תקציב וזו סוגיה של משאבים. אני לא הבעתי כרגע איזו עמדה, אמרתי שזו בדיוק הנקודה וזו שאלה של תקציב ומשאבים.


למיטב ידיעתי, אני נמצא באגף השיקום החל משנת 1982, כלומר למעלה מ- 28 שנים, אני לא יודע מה היה לפני כן, מאז שאני נמצא באגף השיקום, אני מנהל את האגף בעשור האחרון ואני לא יודע מה היה בהיסטוריה כפי שסיפר כאן איוון שאמר שלפני כן היה מאה אחוז ולאחר מכן קיצצו לחמישים אחוז, אני לא מכיר את זה ואני לא מודע לזה.

אני מציעה, אלא יש כאן למישהו להגיד משהו אחר.

אני אסכם, אני מנהל מעון יום לעיוורים קשישים. לאלה שהיו מגיעים היו נותנים "דמי ליווי" מלאים כי הם הגיעו למסגרת. לאחרונה התבשרנו שכל מי שנכנס עכשיו חדש למסגרת לא יקבל "דמי ליווי" מלאים, זאת גזרה, אני לא מבין מאיפה משרד הרווחה מביא את הגזרות האלה.

אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לפתור את העניין, הבנו את העניין. ראשית אני שואלת אותך כבוד היושב ראש איך אתה חושב שניתן להתקדם עם העניין הזה, יש לי גם רעיון. מאחר וזו לא ועדת משנה אלא כינוס של המליאה אני מניחה שהחלטה שלך מחייבת את ועדת הכספים, תאמר איך אתה רואה את הפתרון ונתבלט ביחד מה ניתן לעשות. אני רואה היענות מטעם הרווחה שמבינים שיש כאן בעיה ומצוקה אמיתית שצריך לפתור אותה.

ראשית אני רוצה לומר שועדת הכספים רואה בחומרה רבה את היעדרותם של נציגי האוצר בישיבה כל כך חשובה.


שנית, ועדת הכספים רואה בעדיפות עליונה את הטיפול בכל נושא "דמי ליווי" לעיוורים בישראל, מדובר בכ- 4,000 עיוורים.


אני מציע לועדת הכספים שתמנה את חברת הכנסת מירי רגב שתבוא בדברים גם עם האוצר וגם עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

חברי ציון פיניאן תאמר לנו איך אתה רואה את הפתרון.

זה יתרון כי גם שר האוצר וגם שר הרווחה והשירותים החברתיים שיאושר היום כשר הרווחה במדינת ישראל, אני גם יכול להעיד שמירי רגב זוכה לאהדה ויש לה חברותא רצינית עם שר הרווחה, היא זוכה להערכה רבה. אני מציע שהיא תבוא בדברים עם שני המשרדים ותגבש יחד איתם נוסחה שתגיע לוועדת הכספים לאחר הפגרה. היה ולא תמצא, אני לא מאמין שלא תמצא נוסחה, אנחנו נקיים דיון ממצא ונפעל לפי מה שנקרא 'כופין עליו עד שאומר רוצה אני'. אם לא תמצא נוסחה אנחנו נכפה הסדר.

אדוני, יחד איתך.

יחד איתי. דיברת על מירי דיברת על ציון, דיברת על ציון דיברת על מירי.

קודם כל אני מודה לך כבוד היושב ראש, כפי שאמר כאן הרצל מוכתר חברי, אתה תהייה יחד בצוות. אנחנו נקיים במהלך הפגרה דיון, זה מקובל עלי, יחד עם שר האוצר ויחד ידידנו משה כחלון שר הרווחה והשירותים החברתיים שאנחנו באמת מאחלים לו משולחן זה הצלחה רבה.

מה שהוא עשה בתקשורת הוא יעשה גם כאן.

אני אומרת לך הרצל מוכתר, תפסיקו להיות נחמדים ומנומסים. אנחנו אחרי הפגרה אם לא נגיע להסכם אנחנו נבהיר לכולם שלציבור העיוורים צריך להתייחס, אומנם הוא לא כוח פוליטי אבל צריך להתייחס אליו. לכן, אנחנו במהלך הפגרה ציון פיניאן ואני נעשה את הכל כדי לנסות לפתור את הבעיה הזאת. היה ולא, אני מבקשת ממך ממלאת תפקידו של מנהל הוועדה, לדאוג שבלוח הזמנים של חודש מאי נכנס דיון בנושא מעמד העיוורים בדיון מליאה, אני אדאג שהפעם תהייה כאן תקשורת וכל חברי הכנסת, אני אדאג לעשות את זה. אנחנו ניצור מצב שלא יהיה דיון שציון פיניאן ומירי רגב נמצאים בו לבד, אלא כל חברי הכנסת ולא רק סיסמאות ל"The Marker " גם התקשורת. אנחנו נעשה את מה שאנחנו צריכים לעשות.

אני מאמינה שאנחנו צריכים לעזור לציבור העיוורים. לא מדובר כאן על אלפים, לא מדובר כאן על מיליונים, מדובר כאן על ציבור של 4,000 איש שצריך לסייע לו. צריך לסייע לו, צריך ללכת לקראתו והם לא צריכים להיות מנודים פעמיים, מצד אחד מה שקורה להם מבחינה פיזית וגם בגלל שאנחנו כחברה לא מחבקים אותם אלא עושים להם בדיוק ההיפך. אני חושבת שאם אנחנו בועדת הכספים, אני מאמינה שגם ציון פיניאן וגם אני באים ממקומות חברתיים, אני מאמינה שיחד איתכם נצליח להוביל את התהליך הזה כדי שנחדיר לחיים שלכם קצת אור שאנחנו יכולים. בינתיים חג שמח.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35