הכנסת השמונה עשרה

PAGE
37
ועדת הכספים

29.3.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ג באדר ב' התשע"א (29 במרץ 20121), שעה 12:30

שינויים בתקציב לשנת 2011

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אורי אריאל

אחמד טיבי

אמנון כהן

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

ליה שמטוב

איתמר שושנה, ראש ענף חשבונאות ודיווח, משרד האוצר

אמיר אדרי, רפרנט תשתיות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת תבור, מנהלת אגף א', תכנון ותקצוב, משרד האוצר

עדי חכמון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אנסטסיה סורוקינה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמית סדן, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאלה פרתם, אגף התקציבים, משרד האוצר

אריאל לוין, משרד השיכון והבינוי

חנן פריצקי, תקציבן משרד הרווחה

יצחק נחימובסקי, סמנכ"ל משאבי אנוש, חקר ימים ואגמים, משרד התשתיות הלאומיות

רפי ברנדר, סגן מנהל המינהל לסחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רימונה חן, מנהלת תחום תקציבים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
שינויים בתקציב לשנת 2011

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום שינויים בתקציב לשנת 2011.

פנייה מספר 50 – משרד הרווחה

הפנייה נועדה לאפשר שינויים פנימיים בתוך משרד הרווחה, בעיקר לתגבר תרגום לחירשים, לתקצב את נושא האפוטרופוס מיד בהתחלת שנה, ושינויים פנימיים.

מאיפה אתם לוקחים את הכסף?

למה? לתרגום?

לכל.

מתוך סעיפים פנימיים. אנחנו עושים הסטה תקציבית מתוך מקורות פנימיים שלנו.

מתוך איזה מקורות?

אגף השיקום. אנחנו מעבירים שם סעיפים שונים.

למה לא מומשו הסעיפים של השיקום?

כל שנה תוך כדי יש פרויקטים שקצת מתעכבים או קצת מתמשכים ואנחנו מורידים ומעבירים.

איזה פרויקטים לא מתממשים?

יש פרויקטים שמתחילים לאט, בעיקר פרויקטים חדשים שאנחנו מקבלים תקציב בהתחלת השנה ולוקח זמן עד שיוצא מכרז.

אם הפרויקט הזה יתפתח עד סוף השנה?

אנחנו נעביר כספים. בדרך כלל בפרויקטים חדשים, מה שקורה זה שמתחילים במרץ-אפריל במקום בינואר ונחסכים כספים.

כשתקצבתם, ידעתם שזה יתחיל במרץ-אפריל ולא בינואר?

מראש אנחנו מתקצבים את זה בתקציב מלא, כי אם את מתקצבת את זה בהתחלה בתקציב חסר, אחרי כן בבסיס, חסר לך לאחר מכן. בדרך כלל השאיפה שלנו היא להתחיל את המכרזים קודם, בתחילת השנה, אבל תמיד יש כל מיני דברים – המשרד גדול – וכל הדברים האלה לוקחים זמן. אנחנו מתגלגלים, כמו שאומרים, למקומות בהם יש לנו בעיות.

למה לא תקצבתם את התרגום לחירשים?

מהבחינה הזאת הייתה שם בעיה. היקף התרגום עלה הרבה יותר ממה שחזינו. אנחנו רואים גידול מאוד גדול בצריכה ואנחנו נצטרך להוסיף שם עוד כסף במהלך השנה, וזה מה שאנחנו עושים.

מאיפה תוסיפו כסף בהמשך השנה אם יחסר לכם?

שוב, או שאנחנו מתגלגלים עם עצמנו בתוך התקציב או שאנחנו מנסים לעשות הסדרים עם משרד האוצר. בשלב זה אנחנו מתגלגלים לבד.

בסדר. אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 50 – אושרה פה אחד

רביזיה על הסעיף הזה.

יש כאן רביזיה על משרד התקשורת.

הייתה לנו פנייה מספר 52 ו-53 ששלושה חברי כנסת הגישו רביזיה – אחמד טיבי, אורי אריאל ומשה גפני.

השאלה אם נמצאים כאן נציגים של משרד התקשורת.

מסירים את הרביזיה?

לא.

לא. אתמול הם פנו אלי במזנון וביקשתי שסמנכ"ל משאבי אנוש יתקשר אלי, אבל הוא לא התקשר. אני לא מסיר את הרביזיה.

אני מבקשת לציין ברביזיה שאני רוצה לקבל מהאוצר הסבר שהוא מתכוון לתגבר את התרגום לחירשים במשרד הרווחה. עכשיו מתגברים מסעיף שיקום ואני רוצה לדעת שכאשר הכסף הזה נגמר, איך האוצר מתכוון לתגבר את הסעיף.

פנייה מספר 51 – ניצולי שואה


אין רפרנט.

תצביע.

יש מישהו שיכול להסביר את זה? יכולים לדאוג שמישהו יבוא להסביר? תודה.

פנייה מספר 57 – מינהל מקרקעי ישראל


אין רפרנט.

פנייה מספר 68 – משרד התשתיות

הפנייה נועדה להעביר כספים ממינהל האדמה והים מאחר שיש עיכוב באיחוד. הכספים הועברו בהנחה שיהיה איחוד.

איחוד בין מה למה?

איחוד בין המכון הגיאולוגי למחקר ימים ואגמים, המכון הססמי. זה אמור להיות הגוף המאוחד. מאחר שיש עיכובים, אנחנו חייבים להעביר את הכסף לגוף הרלוונטי שזה המכון הססמי וחקר ימים ואגמים.

למה יש עיכוב?

זה נובע מהמשא ומתן עם הממונה על השכר. הם דורשים שינוי בשכר, כך שיהיה מתאים לדרישות שלהם. כרגע זה במשא ומתן.

אולי באמת ניתן למשרד האוצר לנהל את משרד התשתיות ונבטל את המשרד?

לא, זה לא קשור לזה.

יש העברת מידע שהממונה שם צריך לתת לרשות המסים ומשרד האוצר קובע את העובדים.

וגם שכר לעובדים.

וגם שכר לעובדים.

זה חלק מהמשא ומתן. זה עניין שהולך להיסגר.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 68 – אושרה פה אחד

פנייה מספר 70 -

המשרד לביטחון פנים. הפנייה נועדה לתגבר את תקציב המשרד לביטחון פנים בסך של 39 שיאי כוח אדם לשם הקמת מינהלת ארצית לכבאות בהתאם להחלטת הממשלה האחרונה, 2699.

39 תקנים חדשים.

כן.

למה?

תשעה מהם הולכים למטה של המשרד לביטחון פנים כתגבור המשרד כי הם מקבלים משרד חדש, את הכבאות ולכן הם צריכים תגבור. 14 הולכים לבית הספר לכבאות ו-16 למינהלת ההקמה.

מה זה מינהלת ההקמה?

מערך שיוקם, מערך הכבאות. האנשים האלה יקימו את מערך הכבאות בהתאם להחלטת הממשלה.

לא הבנתי. מוסיפים תשעה תקנים, את זה אני מבין.

לתגבור המשרד.

תגבור המשרד בשביל מערך הכבאות שעובר אליהם. איפה הם היו קודם?

הם לא היו.

הכבאות הייתה במשרד הפנים ולא היה להם התקנים האלה?

לא. אלה תקנים נוספים.

למה צריך תקנים נוספים? עד עכשיו היה טוב.

הם צריכים תקנים בחשבות, הם צריכים תקנים בביקורת, הם צריכים תקנים באגף השכר.

לא הבנתי. עד עכשיו במשרד הפנים לא הייתה ביקורת וחשבות?

היה אבל לא היה מספיק. אנחנו מקימים מערך כבאות חדש ויותר גדול מכפי שהיה קודם לכן.

היא לא מבינה את השאלה שלך. היא מתייחסת למשרד לביטחון פנים ואתה מתייחס למשרד הפנים.

לא, אני הבנתי.

מעבירים תקנים ממשרד הפנים למשרד לביטחון פנים?

לא, לא מעבירים תקנים אלא מוסיפים תקנים חדשים.

אבל אם הייתה שריפה בארץ, משרד הפנים היה ממונה על זה, לא היה חשב שיתפעל את זה?

אני לא יודעת מה היה.

איך הייתה יכולה להיות שריפה בלי חשב?

אני לא יודעת מה היה.

לכן לא אישרו תקציב, כי לא היה חשב.

בסדר, אני לא מקשה. היא לא אשמה אלא מישהו אחר אשם. זאת אומרת, תשעה תקנים.

למשרד.

זאת אומרת, מוסיפים עכשיו תקנים שלא היו בעבר. מתגברים את הנושא של מערך הכבאות שנמצא עכשיו במשרד לביטחון פנים.

נכון.

14 מיליון שקלים הולכים לבית הספר לכבאות.

נכון.

16 מיליון שקלים הולכים, למה?

למערך כבאות עצמו.

מה למשל? מה עושים עם מיליון מתוך ה-16 מיליון?

למשל לסגן הנציב, תפקיד שלא היה ועכשיו יהיה תקן חדש.

39 תקנים, 14 לבית הספר.

כן, סליחה. מה זה ה-16?

מינהלת ההקמה. מוסיפים תקנים חדשים כמו סגן נציב וכל מיני מפקדים שלא היו קודם ועכשיו מוסיפים אותם. בונים מערך כבאות עם מבנה חדש.

זאת אומרת, מוסיפים 39 תקנים למערך הכבאות החדש, למינהלת הכבאות שמצויה במשרד לביטחון פנים.

כן.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 70 – אושרה פה אחד

פניות מספר 73 עד 77 ו-82 – משרד האוצר

הפנייה היא לתגבור שוטף של משרד האוצר ב-22 מיליון שקלים.

למה?

6 מיליון שקלים הם מסעיף פיתוח שלנו לסעיף שוטף. 4.5 מיליון שקלים הם להסדרת תקצוב חברת ענבל. אנחנו לוקחים את חברת ענבל לתוכנית אחת שתכלול את כל התקצוב של התוכנית.

לאיזה צורך?

ברשותך, אני אתייחס. חברת ענבל לפי החלטת ממשלה הוכרזה כזרוע הארוכה של ממשלת ישראל. מטרת הפנייה היא לאגד את כל התקנות אשר שימשו למימון רכישת שירותים מהחברה תחת תוכנית אחת להסדרת יכולת השליטה והפיקוח של רכישת השירותים מהחברה על ידי האגף החשב הכללי.

היא בלעדית? מונופולית?

לא, ממש לא. זאת חברה ממשלתית שבהחלטת ממשלה הוכרזה כזרוע הארוכה של הממשלה והמטרה של החלק הספציפי הזה בפנייה הוא בעצם לקחת את כל התקנות ששימשו לרכישת שירותים מהחברה הזאת, לאגד אותם תחת תוכנית אחת ולאפשר בקרה ופיקוח יעילים על כל מהלך הרכישה.

מה עושה חברת ענבל?

למה צריך להוסיף כסף, אם זה כבר היה קיים.

התוספת שאתם רואים כאן, זאת העברה של תקנות שישבו בסעיף 13, סעיף הוצאות שונות והכנסתם לגג משרד האוצר על מנת שכל פעילות רכישת השירותים של האוצר מהחברה ישוקפו בתוך זה.

רק של האוצר או גם משרדי ממשלה אחרים?

יש משרדים אחרים שרוכשים שירותים מחברת ענבל כמו משרד התעשייה.

עד כמה שאני יודעת, אם הכסף הזה היה מיועד לחברת ענבל, זה לא היה צריך לשבת בשונות כי שונות מיועד לדברים אחרים.

לכן אנחנו מוציאים את זה משונות ושמים את זה בתוכנית אחת. ענבל, כפי שכולנו מכירים, מנהלת את הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה וכן מנהלת אגפים אחרים אשר מספקים שירותים לממשלה. מטרת הפנייה היא לאגד את הכול, כמו שאמרתי, בתוכנית אחת ולאפשר גם לכם וגם לנו פיקוח נאות יותר על הפעילות.

אני מציעה במקום פיקוח, שתגישו לנו הצעה איך אתם מתמודדים עם ההתייקרות בתעריפי הביטוח בעולם ואיך חברת ענבל מתמודדת עם הביטוח של הרכוש הממשלתי עקב התייקרות התעריפים.

חברת ענבל בעצם מתפעלת את הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה. הקרן הפנימית היא ישות משפטית נפרדת שמתופעלת בתוך חברת ענבל והיא לא חברה בבעלות ענבל אלא היא חברה בבעלות ממשלת ישראל. הקרן היא ישות שמחזיקה בממשלה. ענבל היא רק הגורם המתפעל. אני לא אדבר בשם הקרן עצמה אבל אני כן יכול להגיד שחברת ענבל מתמרצת משרדי ממשלה כאלו ואחרים לבצע סקר סיכונים וסקר נכסים בצורה מלאה ביותר.

זאת לא הייתה השאלה.

אם תוכלי לחדד, אני אשמח לענות.

אני אמרתי שבעקבות שורה של רעידות אדמה בעולם, הביטוח המשני בעולם התייקר מאוד. יש סכום כסף שהמדינה שמה בתקציב לביטוח של הרכוש הממשלתי.

אכן.

אני שואלת איך אתם מתמודדים עם התייקרות התעריפים לביטוח בביטוחי משנה.

חברת ענבל רוכשת ביטוחי משנה בהסכמים. הקרן בעצם רוכשת ביטוחי משנה בהסכמים ארוכי טווח עם חברות ביטוח אחרות בעולם. כמו כן היא מגדרת את הסיכונים שלה בפיקדונות אצל הממשלה. אני לא חושב שאני יכול להגיד לך כרגע בדיוק מה התוכנית ארוכת הטווח של הממשלה להתמודד עם שינויים בתעריפי הביטוח, אבל אני כן יכול להגיד שתפעול הקרן בא לספק פתרון ומענה לבעיה הביטוחית הזאת.


בנוסף, בהמשך לשאלתך, באותה פנייה יש בקשה לתקצוב סכום של 3.5 מיליוני שקלים עבור ניהול נכסים פיננסיים וסיכונים תפעוליים. הסיכון התפעולי שבעצם אנחנו רוצים להתמודד אתו הוא סיכון תפעולי שבעצם בהחלטת ממשלה הוחלט לצאת לפיילוט של תחילת ניהול סיכונים תפעולי ודוגמה לסיכון תפעולי הם כמויות כבדות מאוד של רשלנות רפואית במערכת הבריאות, בקרה כספית על נושא מערך התמחור, שיפור יכולת הנזילות וההון הממשלתי.

למה צריך את הכסף?

כדי להתחיל להרים את מערכת ניהול הסיכונים.

הכסף לא מיועד לביטוחים?

לא.

הכסף מיועד לניהול סיכונים ודברים כאלה.

מה פירוש לניהול סיכונים?

אני אסביר. מה זה אומר ניהול סיכונים?

לא. אתם לוקחים עוד אנשים?

אנחנו קודם כל מעסיקים יועצים שעוזרים לנו.

חדשים?

כן. לא עובדים אלא אנחנו רוכשים שירותי יעוץ שיעזרו לנו לפתח מערכת לניהול סיכונים. אני אתן דוגמה קלאסית. רשות המסים היא גוף שבעצם מהווה את עיקר מקורות הכנסות המדינה. רוב הכנסות המדינה מגיעות מרשות המסים. אין כרגע ניהול סיכונים תפעולי ברשות המסים. זאת אומרת, קיימים סיכונים מובנים של היעדר גבייה, גבייה ביתר או גבייה בחסר, שכרגע לא מנוהלים.

מה זה לא מנוהלים? רשות המסים מנהלת את זה.

הסיכון לא מנוהל.

מה זה הסיכון?

דוגמה. אתה מגיע לבנק ואתה רוצה לקחת הלוואה, לבנק יש מודל ניהול סיכונים לפי תקנות בזל 2 שיודע מה היסטוריית האשראי שלך, מה רמת הסיכון שלך, היו לך עיקולים, אין לך עיקולים, כמה אתה בתור לקוח מסוכן.

זה בבנק. מה ברשות המסים?

ברשות המסים אין מערכת שבאה ואומרת שהפקיד הזה עשה איקס פעולות של הפחתת חוב, כמה פעולות כאלו בוקרו וכמה פעולות כאלה לא בוקרו. מדובר כאן בפרויקט שהיכולת שלו לחסוך עלויות תפעוליות או לחסוך סיכונים של אי גבייה או ניצול יתר של כספי מדינה הן אדירות. משקיעים כאן כמה מיליוני שקלים בשנה כדי לגדר סיכון של מאות מיליוני שקלים בשנה.

זאת אומרת, יש פקיד במס הכנסה שהוא גבה פחות מהנישום.

כן. הוא הפחית לו קנס.

מה הסיכון? מה אתה הולך לעשות עכשיו?

אני רוצה לפקח איזשהו כלי שייתן לי יכולת למדוד איזה הפחתת קנסות היו.

זה לא פועל בתוך המשרד עצמו? מה אנשים עושים?

המשרד מתפעל באופן שוטף. אין לו כלי שלוקח מודלים של ניהול סיכונים שמוכרים בעולם כמו מודל קוזו, כמו מודל שמיושם בארצות הברית לפיק חוק אוקלי 404 ו-303 שנותן כלי מדיד להנהלת המשרד ולבלי היכולת לקבל החלטות למדוד איפה קיים סיכון בתוך הארגון שלהם כשבעצם הסיכון הזה עולה למדינה כסף.

מישהו הבין?

אני יכול לתת דוגמה נוספת.

אני לא מבין, איך מפקחים על האנשים, אין מנהל?

אנשים קיימים. אתן לך דוגמה.

מישהו גבה פחות או גבה יותר, לא מפקחים עליו?

אדוני יושב ראש הוועדה, אתן לך דוגמה. אם אתה רוצה לכרות מנהרה, אתה יכול להביא מאה כורים, אבל אם לא תיתן להם מקוש ומעדר, הם לא יכרו את המנהרה, הם לא יוכלו לכרות אותה. הם יוכלו לנסות ולרצות, הם יעבדו עם כלים בסיסיים, אבל צריך לתת להם את הכלים הטובים ביותר לבצע את התפקיד באופן ובצורה הטובה ביותר שבסוף תחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים בשנה. זאת מטרת העל שלנו.

היא לא תחסוך למדינה אלא היא תיקח מאנשים יותר כסף.

המטרה היא לא להגיד תיתן או לא תיתן. המטרה היא לעבוד לפי החוק בצורה מסודרת ולפקח.

אתה רוצה להגיד לי שעובד רשות המסים הוא לא פועל על פי חוק? הוא איש מיומן.

אני אומר שאני לא יודע. אני אומר שאני רוצה את הכלי.

לגבי הבנק, הבנתי. הבנק צריך לתת הלוואה למישהו, צריך לקחת על עצמו סיכון, צריך לבדוק מה רמת האשראי שלו ומה היכולות שלו ויש סיכונים. מה כאן הסיכון? שהעובד יעשה את עבודתו.

במערכת הבריאות אנחנו משלמים מאות מיליוני שקלים תביעות בגין רשלנות רפואית. אף אחד לא בא ומנתח האם במחלקה מסוימת רופא מסוים או פעילות מסוימת מייצרת נזק מתמשך לאורך זמן, האם דבר כזה קיים והאם צריך לטפל בו. הכלים האלה לא קיימים כרגע. המטרה היא לייצר את הכלים ולזהות סיכונים תפעוליים שעולים איקס כסף – אני לא יכול להגיד לך עכשיו אפילו כמה כסף זה עולה כי אין לנו את הכלים לאמוד אותם – והמטרה היא לייצר את הכלים כדי למנוע סיכונים תפעוליים של הממשלה שיכולים לעלות מאפס שקלים עד בלי סוף.

עד היום עשו את זה?

לא. היה פיילוט שהתחיל בשנה שעברה. בעצם אנחנו מתחילים ברשות המסים, שזה מבחינתנו סיכון תפעולי הכי גבוה.

מה קרה בפיילוט?

קודם כל, תחילת הפיילוט היא היערכות. כשמתחילים את הפיילוט ממפים את כל תהליכי העבודה הקיימים, מזהים את כל תהליכי החקיקה וכל נוהלי העבודה הקיימים והרלוונטיים, ובונים הצעה לפיתוח כלי שיאפשר את יכולת הבקרה והאכיפה. כרגע אנחנו סיימנו את שלב המיפוי ושלב הייתכנות ורוצים לעבור לשלב הייזום. זאת אומרת, פיתוח המערכת ולהתחיל לייצר כלים למנהלים שיוכלו לנהל את הארגון שלהם.

אנחנו נדרשים, וכל הגופים נדרשים, על ידי האוצר לתקצב את עצמם, לבנות תוכניות לשנה הבאה ואנחנו שורפים כאן חודשיים-שלושה לקראת סוף שנה ובונים תקציב דו שנתי. פרויקט פיילוט היה קיים בשנה שעברה ולא ברור למה הפרויקט הזה לא תוקצב על ידי האוצר בבסיס התקציב ואנחנו נמצאים שלושה חודשים אחרי אישור תקציב דו שנתי כשאנחנו עושים שינויים, למרות שפרויקט הפיילוט כבר היה קיים בשנה שעברה.

את מציעה לא לאשר את זה עכשיו?

אני בכל מקרה אגיש רביזיה.

השאלה אם לא לאשר את זה.

שיגישו הסברים למה זה קורה ומה קורה.

ברשותך יושב ראש הוועדה, בתגובה לדברים שנאמרו. הכספים אכן תוקצבו. הם היו קיימים בתקציב הוצאות שונות. אנחנו כמשרד לא חושבים שפעילות ליבה של המשרד צריכה להופיע בסעיף שהוא לא של המשרד. המטרה היא להציג שקיפות ולאפשר לכם לראות בצורה נכונה ומהימנה מלמעלה מהי באמת היקף פעילות המשרד. היינו יכולים לתקצב את זה בקלות בסעיפים עלומים, אבל המטרה היא להכניס את זה פנימה כי אנחנו עומדים באמות המידה שאנחנו מציבים לאחרים.

את מי מבטחת ענבל?

ענבל היא חברת ביטוח שמתחתיה פועלת הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה. הקרן הפנימית מבטחת את כל רכוש ממשלת ישראל לפי מודל גבייה מסוים שבעצם משרדים משלמים אחוז מסך הנכסים המבוטח שלהם.

גם את התלמידים מבטחים?

כן.

כל התלמידים?

כן.

למה הפסיקו לבטח את תלמידי המוכר שאינו רשמי?

אני לא יודע.

הלאה.

קיים תמריץ למשרדים להגביר את יכולת מיפוי הנכסים שלהם. זאת אומרת, אם משרד מגיע ואומר שהוא עשה סקר נכסים, בדק, שיפר את רמת המיגון, התקין התקני כיבוי אש, תעריפי הביטוח שלו יורדים.

זה ברור. הבנתי. בסדר. הלאה. מה עוד אתה רוצה?

זהו. בנוסף הפנייה מכילה גם תקצוב של 6.5 מיליון שקלים לקמפיין פרסומי לטובת מס הכנסה שלילי. 230 אלף שקלים בגין הסכם ועד שהיה עם עובדי המשרד לגבי כוננויות. היתר אלה הסטות פנימיות.

מה זה עם חברת החשמל?

בבתי חולים יש כוננויות, בכנסת יש כוננויות כשאנחנו עובדים עד 4 בבוקר.

מה זה כוננויות?

הם צריכים לעשות העברה.

לגבי חברת החשמל.

בנוגע לחברת חשמל, יש החלטת ממשלה משנת 2008 לפיה מעגנים את הקמת חברת הייצור החדשה. הסכום נועד להון התחלתי, לתשלום שכר עבור מנכ"ל וחברי דירקטוריון.

עוד אין חברה אבל תהיה.

יש חברה.

החברה הוקמה ואנחנו מזרימים את ההון ההתחלתי רק לתשלום שכר.

יש יושב ראש?

יש מנכ"ל. אלי דליצקי.

והוא מקבל שכר.

כשנעביר את הפנייה, הוא יקבל.

מה עם הדירקטורים?

יש חברי דירקטוריון.

יש ביניהם ערבים?

אני לא יודע.

יש ביניהם עולים?

אני גם לא יודע.

יש חוק. אין חוק לעולים. המדינה היא של העולים.

אנחנו נציע גם את החוק הזה. אתה בטח תתמוך.

תציעי. אתם בקואליציה. אתם המפלגה הכי חזקה בקואליציה.

אנחנו נצטרך עוד הסברים על הפנייה הזאת. נכון?

כן.

יושב ראש הוועדה, אם אפשר להוסיף, ברשותך. החלק הארי שבעצם דיברנו בפנייה הזאת הוא בעצם יישום של שתי החלטות ממשלה. אנחנו בעצם קיבלנו את האחריות לבצע אותן.

לעבור לדום?

חלילה וחס.

אנחנו נמשיך את זה בישיבה הבאה.

פניות מספר 88 ו-89 - מכון היצוא

מכון היצוא הוא זרוע של המשרד לצורך ביצוע פעולות קידום יצוא וסיוע לחברות ישראליות בהשתתפות בפעולות בשווקים בחוץ לארץ. מדובר על השלמת התקציב לפעולה לפי תוכנית עבודה שאושרה על ידי מנכ"ל המשרד למכון היצוא.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 88 ו-89 – אושרו פה אחד

פנייה מספר 51 – ניצולי שואה

הפנייה נועדה לתקצב תוכנית לשיפור השירות ברשות לזכויות ניצולי השואה וכן להגדיל את ההוצאה המותנית בהכנסה.

מה זה מותנה בהכנסה ולאיזה מטרה?

רגע. לא הבנתי לפני כן. על איזה סכום את מדברת?

סכום שיפור השירות הוא מיליון ו-350 אלף שקלים, ליישום חוק הטבות לניצולי שואה, נזקקים, וההוצאה המותנית בהכנסה היא לתגמולים לנכים ברשות לזכויות ניצולי השואה.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 51 – אושרה פה אחד

מה אתה עושה עם הפנייה של מינהל מקרקעי ישראל?

הרפרנט של המינהל הגיע?

כן.

פנייה מספר 57 –

הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בהתאם לביצוע בפועל, תגבור תקציב ניהול ואחזקה של נכסי רשות הפיתוח, תגבור תקציב השמירה על קרקע ותקצוב קדם מימון עבור פרויקטים שהמינהל מקדם.

למשל?

פרויקטי דיור.

איפה בדיוק?

בכל רחבי הארץ.

איפה?

טייבה.

בטייבה יש?

אני לא יודע, אבל אפשר לבדוק.

רביזיה.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 57 – אושרה פה אחד

רביזיה.

חבר הכנסת אחמד טיבי מבקש רביזיה.


הסעיף הבא יהיה רביזיות. אני לא יודע אם אני אצביע אבל הרביזיה נמצאת על סדר היום כבר שבוע.

פנייה מספר 69 – מכסות המים

הפנייה נועדה לתקצב תשלומים לתמיכה בגין הקיצוץ במכסות לחקלאים משנת 2009 ולהוסיף 259 אלף שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה לצורך תשלום דמי חקירה לקו צינור אילת-אשקלון על ידי מתקן ההתפלה באשדוד.

לא הבנתי כלום. מורידים מהתמיכה מהחקלאים 4.5 מיליון שקלים?

יש כאן שני דברים שנעשו בסעיף הזה. הוספנו לתמיכה בחקלאים 5.5 מיליון שקלים וחוץ מזה הייתה איזו התחשבנות עם משרד החקלאות על קידוחי שמיר.

איפה את רואה את החמישה מיליון?

בסך הכול אנחנו רואים במינוס 4.5. יש לנו פלוס ואחר כך יש לנו מינוס של עשרה, וזה מביא אותנו למינוס של 4.5.

איפה יש עשרה?

זה באותה תקנה. אני מסבירה למה הגענו למינוס. במכסות לחקלאים הוספנו 5.5 מיליון שקלים והורדנו מאותו סעיף בגין התחשבנות עם משרד החקלאות על קידוחי שמיר עשרה מיליון, ולכן הגענו למינוס 4.5.

החקלאים יקבלו פחות?

לא. את ה-5.5 החקלאים יקבלו וזה בהתאם למשהו שהיה ב-2009 וזה סיום ההתחשבנות אתם. חוץ מזה, זה משהו שיעבור במשרד החקלאות.

בסוף היום, אם נאשר את זה, החקלאים יקבלו פחות?

לא. לא יקבלו פחות.

מה זה 259, הוצאה מותנית?

259, יש את מתקן ההתפלה באשדוד שצריך לקבל דמי חקירה מחברת VED ולכן אנחנו צריכים להגדיל לו את ההוצאה המותנית בהכנסה, כדי שהוא יוכל לקבל את הכסף.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 69 – אושרה פה אחד

פניות מספר 78 עד 80 -

יש שלוש החלטות ממשלה. החלטה ראשונה היא תוכנית חומש לעולי אתיופיה.

כמה כסף לתוכנית החומש? כמה אתם מבקשים עכשיו?

שמונה מיליון שקלים.

בסדר. הלאה.

זה למענקים?

כן.

ואחר כך בסוף השנה אתם תעבירו את זה לאוצר?

כמה מענקים אפשר לתת בשמונה מיליון שקלים:

תוספת? כתוב כאן שאלה מענקים.

כן, נכון.

כמה מענקים אפשר לתת?

קיימנו על זה כאן כמה דיונים. כל המשרדים צריכים לתת.


מה הדבר השני?

יש החלטת ממשלה על קהילות באזורי עדיפות לאומית, וזאת השתתפות משרד השיכון.

מה זה קהילות מחוללות?

אנשים באזור הפריפריה.

זה רק המשרד שלכם עושה את זה?

זה שיתוף פעולה עם נגב וגליל. זאת החלטת ממשלה משותפת לסייע לפעילות.

כמה תקציב יש לקהילות הללו?

3 מיליון שקלים בשנה.

יש קריטריונים? איך זה הולך?

יש קריטריונים. יש קול קורא, פונים לכל הגופים שעונים לקריטריונים וקובעים סדר עדיפות לפי כללים מפורסמים בעיתון.

יש קהילות חרדיות כאלה?

לא יודע.

אתה תוכל לבדוק?

אני יכול לבדוק. אני לא חושב שיש, אבל אני אבדוק.

זה ספציפית לעולי אתיופיה.

לא. זה הסעיף השני.

כאן מדובר על המיישבים של הנגב. אין שם קהילות חרדיות. שלא יגמגמו. אין שם.

צריך לעודד.

זאת פעילות מבורכת.

סליחה, למה אין חרדים?

תעשה רביזיה.

אני קודם מחכה לתשובה. עוד לא הצבענו.

חבר הכנסת טיבי שואל שאלה.

אני אענה לך. היה פרסום בעיתון והם לא ניגשו. מי שלא ניגש, לא יכול לבקש להתחשב בזה שהוא יתום.

לא יכול להיות שבכל הסעיפים האלה אין חרדים והטענה היא שחרדים לא ניגשים למכרזים.

כאן אין חרדים. מה לא יכול להיות?

אין חרדים מתאימים?

אלה גרעינים תורניים?

לא בהכרח.

אורי, אני אביא לך כמה חרדים שהגישו ונפסלו.

אצלי בטבריה.

יש שם ניקוד שנעשה לפי קריטריונים מאוד ברורים. אני אביא לך את המקרים.

הסעיף השלישי הוא החלטת ממשלה להגברת הפעילות במגזר הערבי.

מה הסכום?

יש כאן שני מיליון שקלים שהם חלק מהחלטת הממשלה לצורך קידום השיכון ופרויקטים בבנייה רוויה במגזר הערבי.

בשני מיליון שקלים תעשו את כל זה?

רק בטייבה.

גפני, שני מיליון שקלים לכותרת הזאת?

זה לא לבנייה.

האמת היא שיש כאן קיפוח של הציבור הערבי. אין ספק בעניין. הבעיה שאנחנו החרדים רוצים להיות כמו הערבים, שלפחות נקבל שני מיליון שקלים.

עכשיו ברצינות, למה בדיוק מיועדים שני מיליון השקלים?

זה לפי החלטת ממשלה. יש עוד סעיפים של פיתוח, של מענקים, וזה רק לקידום השיווק של בנייה רוויה.

קידום שיווק.

אתה בוכה שלא בונים והם כבר מקדמים את השיווק. סימן שיש מה למכור.

המשלה הזאת עוסקת רק בשיווק אבל אין מוצר.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 78 עד 80 – אושרו פה אחד

פניות מספר 81 ו-87 -

זאת פנייה של האוצר ולא של השיכון.

יש כאן למיעוטים.

מי מסביר את הפנייה הזאת? זה מיגון עוטף עזה.

זה שיכון. יש כאן מגוון של דברים. חבר הכנסת אחמד טיבי, הסעיף הראשון הוא השלמה של תוכנית חומש למגזר המיעוטים ויש כאן סבסוד תשתיות, תכנון, סבסוד תשתיות לקרקע פרטית במגזר הערבי.

כמה כסף?

בסך הכול 33.7 מיליון בהרשאה להתחייב.

זאת אומרת, אתם מסבסדים קרקע פרטית במגזר הערבי.

כן.

ובמגזר היהודי?

לא.

מה זה סבסוד קרקע פרטית?

בכפר או בישובים ערביים, בדרך כלל אין הכנסה של הקרקע הפרטית לבנייה רוויה או סמי רוויה. רוצים לעודד את המגזר שגר בישובים הערביים או הכפריים להוציא את הקרקע ולבנות עליה תוך כדי עידוד של מענקים והשתתפות בפיתוח.

למדינה אין בדרך כלל קרקעות שם. שם יש מצוקת בנייה והקרקע בידי אנשים פרטיים.

היו פעמים שביקשתי סבסוד של קרקע פרטית ואמרו שלא מסבסדים קרקע פרטית.

זאת החלטת ממשלה לסבסד קרקע פרטית.

אחרת אין קרקעות לבנייה.

הבנתי. אני אומר שיש עוד מקומות לגביהם שאלתי ואמרו לי שלא. זה בסדר. אני בעד.

125.5 מיליון שקלים, זה עוטף עזה בהתאם להחלטת הממשלה, בהשתתפות של משרד הביטחון, משרד השיכון ומשרד האוצר.

המשרד שמופקד על פיקוד העורף.

משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד השיכון. זה על פי החלטת ממשלה.

לאן זה הולך?

להשלמת החלטת ממשלה לישובים במרחק של עד שבעה קילומטרים.

מיגון עוטף עזה. מה עוד?

הדבר השלישי. יש הסכמים מלפני חמש שנים כאשר משרד השיכון העביר את ההתקשרויות עם החברות המשכנות. הראשונה הייתה עמידר, אחריה שקמונה והחוזה היה לחמש שנים. מאריכים אותו לתקופה נוספת.

מה אומר החוזה?

ניהול הדירות, אחזקה, כל הפעילות של האחזקה, של גביית שכר דירה.

במקום להשקיע את הכסף הזה באחזקה, היו מתחזקים את הבניינים ולא את האנשים שגובים את הכסף.

זה כולל גם אחזקה וגם ניהול.

מה זה מיליון שקלים ללוד?

יש החלטת ממשלה על תגבור הפעילות בלוד, ששותפים כאן משרד האוצר, משרד השיכון ומשרד הפנים. כאן מדובר בשבעה מיליון שקלים לתשתיות בעיר לוד.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 81 ו-87 – אושרו פה אחד

פניות מספר 85 ו-86 –

הפנייה נועדה לתקצב סך של שני מיליון שקלים עבור פינוי קרווילות שהתפנו מאתרים זמניים.

ומה עושים אתם?

עם הקרווילות?

הקרווילות למכירה. הבקשה הזאת נועדה לכך שלא יהיה מצב שהקרווילות עומדות בשטח ריקות.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 85 ו-86 – אושרו פה אחד

פניות מספר 91 ו-92 -

הפנייה נועדה לתגבור תקציב תחזוקת מנהרות הכותל בסך מיליון ו-200 אלף שקלים, בהתאם לסיכום בין המשרדים.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 91 ו-92 – אושרו פה אחד

פניות מספר 93 ו-94 -

הפנייה נועדה להעביר 23 מיליון ו-866 אלף שקלים מתקציב המשטרה לתקציב הרשות לשם העברת אחריות על ביקורת הגבולות מהמשטרה לרשות האוכלוסין. זה בהתאם להחלטת הממשלה בנושא.

זה עובר מתקציב המשטרה.

האחריות לביקורת הגבולות, כל הבקרים וכל מי שחותם על דרכונים, אלה כבר לא שוטרים היום אלא עובדי מדינה של הרשות. בהתאם לזה כל התקציב בכללותו עובר.

מה עושים עם כל האנשים שעבדו?

מי שרצה, עבר להיות עובד מדינה ולא נפגעו לו התנאים. היו הרבה דיונים על זה. מי שרצה להישאר במשטרה, נשאר במשטרה. העובדים לא נפגעו. היו הרבה דיונים על כך.

זאת אומרת, זה רק עובר מינהלית, אבל העובדים לא נפגעים.

כן.

אתה היססת.

לא. אני אומר שמי שרצה, עבר.

אם אני הייתי עובד ואני לא רוצה לעבור, אז אני נשאר במשטרה. העובדים לא נפגעים.

כן. היו הרבה דיונים גם כאן בכנסת על כך וליבנו את כל הנושאים.

מי שעבר, הוא עבר להיות עובד רשות שדות התעופה או רשות האוכלוסין?

רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. הוא עובד מדינה.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 93 ו-94 – אושרו פה אחד

פניות מספר 98 עד 100 –

הפנייה נועדה לבצע שינוי בתקציב רשות המים לצורך תקצוב 14 מיליון שקלים בהוצאה עבור תוכנית החירום למשק המים. בין היתר להסברה, אכיפת תקנות בצורת והגברת תקנים. בנוסף, הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משק המים, בין היתר תקצוב של 61 אלף שקלים בהרשאה להתחייב לפיתוח תשתיות ביוב וגם ליישם החלטת ממשלה מאוקטובר 2007 ולהוסיף 33 אלף שקלים לתמיכה בתאגידים בדואים.

אני מגישה רביזיה. אני רוצה לראות איזה תוכניות. שוב אני שואלת. לא ידעתם שהתוכניות האלה יהיו? למה צריך לעשות העברה?

אני יכולה להסביר. ה-33 אלף שקלים האלה הם תאגיד בדואי שהוקם רק עכשיו ואי אפשר היה לתקצב אותו לפני כן. לכן עכשיו הוא מתוקצב.

ויתר הדברים? תוכניות?

יש תוכניות מאושרות במאות מיליוני שקלים. בעקבות התוכניות המאושרות ומצב משק המים שמידרדר, הוחלט להקדים על חשבון 2012 סדר גודל של שלושים, שבעים, שמונים מיליון שקלים שבא לידי ביטוי בבקשה הזאת שמחולקים לפי התוכניות שאושרו כבר לפני חצי שנה ושנה.


אמרתי בסדר?

לא ממש.

את יכולה לתקן אותי.

במשרד התשתיות יש תוכנית חומש משנת 2002 שלא מומשה ויש ים של הצעות ואפילו מבקר המדינה התייחס לכך.

רשות המים, זה תקציב אחר.

מבקר המדינה התייחס בדוח שלו לכך שרשות המים לא עושה שום מאמצים לרכישת מים אלא מתעסקת רק בכל מיני תוכניות והתפלה. אני לא מבינה למה לא אימצתם את המסקנות ולמשל לא מנסים לרכוש מים.

אני לא מכירה את הנושא של רכישת מים., אני יכולה להגיד שהתוכנית הזאת היא תוכנית חירום שנחתמה באוקטובר 2010 ולכן היא לא יכלה להיות בתקציב. תוכנית החירום שאנחנו מתקצבים כאן נחתמה באוקטובר 2010 ולא הספיקה להיכנס לתקציב.

את יודעת מתי אנחנו הצבענו על התקציב? ב-31 בדצמבר 2010. אני מעריכה שמאוקטובר עד סוף דצמבר ניתן היה להכניס את זה בתקצוב.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 98 עד 100 – אושרו פה אחד

רביזיה.

חברת הכנסת קירשנבאום מבקשת רביזיה.

פניות מספר 83 ו-84 – משרד הבריאות


אין רפרנט.

העברה של 600 אלף שקלים לבית חולים הלל יפה.

דבר חשוב ביותר.

אני חושבת שצריך לתגבר את אגף התקציבים כי הרפרנטים שלהם לא מגיעים לכאן.

אבל את לא מאשרת להם. הם ביקשו יועצים וכוננויות.

הפנייה נועדה להעברת סך של 600 אלפי שקלים לתקציב הפיתוח של משרד הבריאות עבור השתתפות בהצטיידות במכשור רפואי בבית החולים על שם הלל יפה בחדרה.

חשוב ביותר.

חשוב.

רק בגלל שאחמד אומר, אני מסכימה.

באמת מאוד חשוב. אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 83 ו-84 – אושרו פה אחד

פניות מספר 103 ו-104 -

הפנייה התקציבית נועדה להעביר סך של מיליון שקלים חדשים למרכז מחקר ופיתוח בקו עימות ולהעברת 700 אלפי שקלים חדשים למכון יד בן-צבי.

מכון חשוב ביותר שעושה עבודה מצוינת.

חשוב מאוד.

אנחנו מצביעים.

ה צב ע ה

פניות מספר 103 ו-104 – אושרו פה אחד

פניות מספר 105 ו-108 -

הפנייה נועדה להעביר סך של 260 מיליון שקלים לתקציב הביטחון. ההסברים יינתנו בוועדה המשותפת ולא אוכל לתת אותם כאן.

בכל מקרה אדוני, אם תרצה להעביר את זה, אני עושה רביזיה.

אנחנו חותמת גומי?

שלא יסבירו לנו אבל שיסבירו לך.

אנחנו נסביר את השימושים בוועדה המשותפת.

רבותיי, אני מדבר על התקנון עכשיו. אפשר לא לאשר, אפשר לעשות רביזיה, אבל בואו ניקח בחשבון על מה אנחנו מדברים. על פי התקנון בתקציב הביטחון ועדת הכספים, התפקיד שלה הוא לאשר את המסגרת ולא להיכנס לפרטים בגלל הסיווג. לאחר מכן זה עובר לוועדה המשותפת שלך כספים וחוץ וביטחון ושם יש את הפירוט.

יש נציגים שלנו שם.

אפשר להחליט שכן ואפשר להחליט שלא. אנחנו לא יכולים לקבל הסבר, על פי התקנון, אלא בוועדה המשותפת.

איפה התקנון אדוני? אתה מוכן לקרוא את התקנון?

כן.

אני מבקש לקרוא את הסעיף הזה. אין בתקנון סעיף כזה.

לפי דעתי אפילו בחוק.

בחוק.

אני רוצה לעשות רביזיה.

אנחנו כבר מתחילת השנה אמרנו שיהיו תוספות לתקציב הביטחון, מעבר לתקציב שאושר בחוק התקציב לשנת 2011.

אמרתי שאין סעיף שאומר את מה שאמר גפני.

יש.

יש.

יש את זה בתקנון ולפי דעתי אפילו בחוק.

בבקשה תראה לחברי הוועדה.

אתה רוצה שאני אביא את חוק יסודות התקציב?

אני יודע מה הנוהל ומה הנוהג הרבה שנים אבל אני לא יודע לגבי חוק.

השאלה אם זה החוק. נוהל, זה כן.

בכל מקרה אני רוצה לבקש רביזיה.

אדוני לא רוצה להראות לנו את הסעיף בחוק?

אני מתקשר ליועצת המשפטית שתביא את התקנון.

אני מצטרפת לרביזיה של אמנון.

גם אני.

אפשר לדעת מה אומרת הרביזיה?

שר הביטחון צריך לתת הסברים לחבר הכנסת אמנון כהן ולחבר הכנסת אורי אריאל. הוא יודע על מה. כל עוד לא נקבל הסברים, התקציב הזה לא עובר.

אני מנסה להבין אם אלה דברים שצריכים להינתן כאן או שהם צריכים להינתן בוועדה המשותפת.

הוא לא רוצה לתת לך את ההסברים. הוא אמר בכללי, במסגרת. את ההסברים הוא ייתן בוועדה המשותפת, אמנון כהן, כמו שאת אמרת.

דרך אגב, תמסרי שגם ההעברות העתידיות שאמורות להגיע, לא יעברו כל עוד לא נקבל הסברים.

סעיף 18 לחוק יסודות התקציב קובע שתקציב הביטחון על כל שלוחותיו יאושר בוועדה המשותפת של ועדת כספים וחוץ וביטחון. הפרשנות המשפטית של הכנסת לדורותיה קבעה שאי אפשר להעביר את זה ישירות לוועדה המשותפת מכיוון שוועדת הכספים אחראית על תקציב המדינה כולו ולא יכול להיות שיהיה איזשהו סעיף תקציבי שיאושר בוועדה משותפת לפני שוועדת הכספים אישרה את המסגרת.

היא הנותנת.

רגע. החוק קובע שאת הסעיף הזה צריכה לאשר ועדה משותפת ולא ועדת הכספים. זה חוק יסודות התקציב, סעיף 18. מה שמגיע לכאן, זאת פרשנות משפטית של הייעוץ המשפטי של הכנסת כל השנים שאי אפשר להעביר ישירות תקציב לוועדה המשותפת לפני שאת המסגרת לא מאשרת ועדת הכספים. בחוק כתוב ועדה משותפת. סעיף 18 לחוק יסודות התקציב.

אין משהו ברור שאומר שאסור לוועדה לדון.

ברור.

אם משרד הביטחון רוצה להסביר או האוצר רוצה להסביר, הם יכולים להסביר.

כן. אבל החוק אומר שזה צריך להיות מאושר בוועדה המשותפת.

נכון, אבל אם הם רוצים, הם יכולים להסביר גם כאן.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

נגד – 1

פניות מספר 105 ו-108 - אושרו

אני מבקש רביזיה.

אנחנו מצביעים שוב.

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 1

נמנע – 1

פניות מספר 105 ו-108 – לא עברו

אני מגיש רביזיה.

אני מצטרף לרביזיה?

אין צורך.

אפשר לשאול לגבי הרביזיה שלי?

תגידי לאודי ניסן שהגשתי רביזיה. אני אומרת לך שזאת תשובה מספקת.

קיבלתי תשובה לשאול את אודי ניסן. אני אשאל את אודי ניסן.

פגישה משותפת של פניה עם אודי ניסן, שם יינתנו הסברים להסתייגות שלה.

אני רוצה להודיע לחברי הוועדה, עוד לא החלטתי אבל יכול להיות שאני אעשה ישיבה על חוק ששינסקי על רביזיה. אנחנו נודיע בעוד מועד. אני רוצה להוריד את הסעיף של העברת מדיע.

אני יכולה להשאיר לך פתק עם ההצבעה שלי?

לא.

ב-4:30 אני חייבת לצאת.

אפשר להביא למליאה.

אני עוד מתלבט. אני חושב שעדיף כאן.

לגבי הרביזיה, אני רוצה לומר שזאת תוכנית חירום של משק המים שיש בה הרבה פרויקטים שצריך להוציא.

את מדברת על הביטחון?

לא. אני מדברת על רשות המים, על הרביזיה שהוגשה ולא קיבלתי הסבר מדוע.

תגידי לאודי ניסן שכדאי שהפגישה תהיה הערב, כך שמחר זה יכול לבוא שוב לשולחן הוועדה. זה יתעכב ב-24 שעות.

יושב ראש הוועדה, לגבי הפנייה שלנו, ביקשת שנקיים דיון נוסף. איך תרצה לעשות זאת?

בשבוע הבא, בעזרת השם.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20