הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
9
הוועדה המשותפת פנים-עבודה

לנושא סביבה ובריאות

28.03.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות

מיום שני, כ"ב באדר ב' תשע"א (28 במרס 2011), שעה: 10:00

השפעת הפרטה על בטיחות עובדים

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

אורי מקלב

אורנה מצנר – לשכת המדען, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר טוני דואק – רופאה, משרד הבריאות

מירה זליגר – מפקחת אזורית ירושלים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מטי גרינברג – הסתדרות עובדי המדינה

שירי בס-ספקטור – מ.מ.מ, הכנסת

שרון סופר – מ.מ.מ, הכנסת

דוד בר דרור

שמואל חן – דובר ועדת הפנים והגנת הסביבה

ורד קירו-זילברמן




דניאל באומגרטן - מתמחה

יפה שפירא

אושרה עצידה

השפעת הפרטה על בטיחות עובדים

גברותי ורבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לענייני סביבה ובריאות של הכנסת. הנושא שעל סדר-יומנו הוא השפעת הפרטה על בטיחות סביבה ובריאות של עובדים. נמצא בפניכם – ואם לא נמצא מייד יימצא בפניכם – נייר עבודה שהוא סיכום ספרות שהוכן על-הגברת שירי בס-ספקטור ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. מדובר בנייר מעניין, ואנחנו מייד נשמע עליו. הגברת בס-ספקטור, תציגי בבקשה את עיקר הממצאים.

כמו שאמר חבר הכנסת חנין, אנחנו נתבקשנו לכתוב סקירת ספרות שבוחנת את הקשר בין תהליך ההפרטה לבין בריאות ובטיחות עובדים, כאשר אנחנו הסתכלנו על תהליך ההפרטה כנדבך מתוך שורה שינויים מבניים רחבים שחלו בשוק העבודה, ולא רק הפרטה כנושא אחד גדול. חלו בהחלט שינויים גדולים גם בשוק העבודה, גם בהסדרי התעסוקה, גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי. השינויים האלה היו במגוון רחב של תחומים כגון: זמן העבודה, מספר שנות העסקה, כוח העבודה המאורגנת, סוגי ההתקשרות בין עובד למעביד, תנאי העבודה, ועוד ועוד. לדוגמה, ניתן לציין את העלאת גיל הפרישה, הארכת שעות העבודה, גידול בשיעור עבודות חלקיות וזמניות, ועלייה מאוד ברורה בשימוש במיקור חוץ וקבלני משנה. וכן, קיצוץ חוזר ונשנה של כוח-אדם בחברות השונות. ניתן לראות את זה גם במגזר הפרטי, ובהחלט גם במגזר הציבורי. התהליכים האלה הגבירו את חוסר היציבות התעסוקתית והובילו לשינויים באופי העבודה. ניתן לראות עלייה בעומס העבודה, ריבוי משימות של עובדים, וריבוי מיומנויות שנדרשות לכל עובד בניגוד לאיזושהי תופעה שעובד מתמחה בתחום העבודה שלו. במסמך אנחנו התמקדנו בקשר בין השינויים שחלו בשוק העבודה ובאופן ספציפי בעלייה בעומס העבודה, וגיוון סוגי העסקה, לבין בטיחות ובריאות עובדים.


מחקרים רבים מאוד בוחנים כיצד קיצוצים בכוח-אדם ואי-יציבות תעסוקתית משפיעים על בטיחות ובריאות של עובדים במקום התעסוקה, כאשר בחלק גדול מאוד של המחקרים נמצא כי לאי-יציבות תעסוקתית יש השפעה שלילית ניכרת הן על בטיחות והן על בריאות של עובדים.


הצגנו במסמך סקירה שנערכה בשנת 2009 אשר סקרה 73 מחקרים. סקירה זו מראה כי 85% מהמחקרים זיהו השפעה שלילית של אי-יציבות תעסוקתית על בטיחות ובריאות עובדים. אני רוצה להדגיש פה שהמחקרים האלה בדקו גם מדדי בריאות אובייקטיבים כמו: ערכי לחץ של עובדים, נתונים רשמיים של פציעות, וגם מדדים סובייקטיביים כמו דיווח עצמי על פציעות.


מבחינת העומס על העובד – השינויים בסביבת העבודה, ובכללם קיצוצים חוזרים ונשנים בכוח-אדם עשויים להוביל לעלייה בעומס שמוטל על העובד שהיא מתבטאת, בין השאר, בשעות עבודה לא קבועות, שעות נוספות לא מתוכננות, עבודה בימי מנוחה, עבודה בשעות הלילה, עבודה במשמרות, כאשר מחקרים מצאו שעבודה בשעות לא קבועות, ובייחוד עבודה במשמרות ועבודה בלילות, גורמת בטווח הארוך לבעיות בריאותיות לא מעטות כגון: עייפות כרונית, פגיעה במקצבי השעון הביולוגי, עלייה בלחץ כאשר עלייה בלחץ גם מביאה לתוצאות בריאותיות שליליות כגון: לחץ דם גבוה, הפרעות בפעילות הורמונאלית, ועוד.


יש גם ממצאים רבים שקושרים בין מספר שעות העבודה לשיעור התאונות, והם מראים שככל שעולה מספר שעות העבודה והשעות הנוספות, כך עולה גם שיעור התאונות במקום העבודה.


אחד מהשינויים המרכזים שחלו בעשורים האחרונים בשוק העבודה במדינות מתועשות הוא גיוון בהסדרי ההעסקה, והסתמכות גדולה יותר על עובדים במיקור חוץ, ועל קבלנות משנה. מחקרים זיהו שלושה גורמים שמשפיעים על בטיחות ובריאות עובדים בכלל, ובאופן ספציפי גם על עובדים במיקור חוץ ועובדי קבלן. הגורמים האלה: ראשית, לחץ כלכלי. מחקרים מצאו קשר בין תחושת אי-יציבות תעסוקתית כמו: פחד מפני פיטורין, חוסר ביטחון כלכלי, לבין הנכונות לנטילת סיכונים במקום העבודה. בנוסף, עובדים שמתוגמלים על-פי הספק בלבד, כלומר, פר חתיכת חולצה שהם מכינים, או כל דבר אחר, עלולים לאמץ פרקטיקות עבודה שמתעלמות משמירה על בטיחות ובריאות. כגון, עבודה בשעות עבודה יותר ארוכות, להגיע לעבודה למרות שיש להם היתר שלא להגיע לעבודה בגלל מחלה או כל מיני גורמים אחרים. בנוסף, התחרות בין קבלני משנה מובילה לעיתים קרובות לתת-תמחור במכרזים, והורדת מחירים גם על חשבון תגמול לעובדים. מצד שני, גם על חשבון השקעה בתנאי בטיחות. גורם שני שפוגע בבטיחות ובבריאות של עובדים הוא שהנוכחות של קבלני משנה בתוך מפעלים וחברות יוצרת לפעמים סביבת עבודה שהיא מורכבת, ומבנה ניהולי שתורם לחוסר ארגון. לעיתים, למשל, קבלנים עשויים להיות לא מודעים להנחיות בטיחות או להשפעת העבודה של עובדי הקבלן שלהם על עובדים אחרים במערכת. חוסר ארגון יכול לפגוע בתהליך קביעת הנחיות הבטיחות, בהכשרה של העובדים על סוגיהם השונים, ובפיקוח על יישום ההנחיות. בנוסף, מחקרים מסוימים התייחסו לכשלים רגולטורים בנושא בטיחות. תקנות בטיחות וגיהות בהרבה מדינות מתמקדות בדרך כלל בעובדים קבועים במקומות עבודה גדולים. בדרך כלל, אלו עובדים שעובדים במשרה מלאה. לעיתים קרובות, התקנות לא מתמודדות באופן מספק עם תופעה של קבלנות משנה, ועם יחידות ייצור קטנות. לכן, הפיקוח על יישום הוראות הבטיחות הוא לקוי. לדוגמה, דוח של הסוכנות האירופאית לבטיחות ובריאות בעבודה מראה כי עובדים זמניים ועובדים במשרה חלקית זוכים לפחות הדרכה בתחום הבטיחות, ולכן הם חשופים יותר לסכנה של תאונות. הרבה פעמים הם זוכים לפחות ציוד מגן לעומת העובדים הקבועים.


באופן כללי, בהחלט ניתן לומר כי הספרות והמחקרים מראים קשר מאוד ברור בין אי-יציבות תעסוקתית לבין בעיות בטיחות וגם לגבי בריאות העובדים.

תודה רבה, גברתי. נציגת משרד הבריאות, בבקשה.

בוקר טוב, אני ד"ר טוני דואק ממשרד הבריאות. רק הבוקר ראינו את החומר. אבל, כפי שדיברנו בחוץ, רציתי לומר שדווקא בשבוע שעבר היה כנס לגבי תחלואה של אנשים שעובדים במשמרות. ידוע שלאנשים שעובדים במשמרות יש הרבה יותר סיכונים לחלות במחלות לב ובסרטן. לא מדובר רק באנשים העובדים באמצע הלילה, אלא מדובר גם על כך שברגע שמפריעים לקצב החיים הנורמאלי של אדם, ומישהו חייב לקום בשעה מוקדמת בבוקר או עוד לפני זריחת השמש, וכתוצאה מכך יש הפרעות בשינה זה גורם לתחלואה.

תודה רבה, גברתי. המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

בוקר טוב, שמי מצנר אורנה. אנחנו כמובן פועלים במסגרת היתרי הרעלים שניתנים למפעלים השונים להחזקה נכונה של חומרים מסוכנים במסגרת המפעלים, וגם במקרה של אירוע חומרים מסוכנים אנחנו כמובן מגיעים ומפיקים לקחים, ומעבירים אותם למפעלים – זה אשר להיבט של המשרד. כמובן שאנחנו נשמח שעובדים יעבדו בסביבה מתאימה ללא סיכונים בריאותיים. בריאות וסביבה זה לא רק עניין שנמצא באוויר נקי שנדון בישיבה הקודמת, אלא גם בסביבה של העובד בתוך מקום העבודה שלו.

תודה רבה. משרד התמ"ת, בבקשה.

שלום, שמי מירה זליגר מפקחת עבודה אזורית, אזור ירושלים. לצערי, גם אני קיבלתי את החומר רק היום. אבל, אני גם כן מסכימה ביותר ממאה אחוזים עם הדברים שכתובים פה בסיכום, כי עובדי כוח-אדם ועובדים זמניים הם בהחלט נקודה חלשה בכל מערך הבטיחות שקיים במפעל, לא מדובר רק על עבודה של קבלן או של מפעל יחסית קטן כשאין שם מספיק אנשי מקצוע בתחום, אלא אפילו כשהמפעלים הגדולים או הארגונים הגדולים מכניסים לארגון קבלנים שונים שמבצעים עבורם עבודה. אותם עובדים הם בפנים, מצד אחד. מצד שני, הם בחוץ, כי הם פחות מקבלים הדרכה, והם מקבלים פחות ציוד מגן. יש תחלופה גדולה של קבלנים, וכל שנה מכריזות על מכרז נוסף. קבלן צריך להיכנס עם כוח עבודה יותר זול, וכתוצאה נפגעת בטיחות ובריאות העובד. יש תחלופה גדולה בקרב העובדים בגלל הסיבות האלה. העובדים הם פחות מיומנים, הם עוברים פחות הדרכות כי זה קשור לניסיון בעבודה. חומר ההדרכה מרוכז וגדל משנה לשנה, וברגע שיש תחלופה אז יש לכך הרבה פחות השפעה. ניתן לומר שכל המכלול הזה כן גורם לירידה בבטיחותו של העובד.

תודה רבה, גברתי. נציגת ההסתדרות הכללית, בבקשה.

שמי מטי גרינברג, ואני מייצגת את עובדי המדינה. קודם כל, אני מברכת על העלאת נושא ההשפעה והיחס לעובדים מבחינה בריאותית היום. דנים בזה מעט מאוד במסגרת הזאת של הכנסת, ולכן אני מברכת על כך. אני מבקשת שיהיה לזה המשך. יש בעיות מאוד קשות ומורכבות בקרב עובדי המדינה. לדוגמה, אנחנו יצגנו את עובדי מינהל מקרקעי ישראל. הם היו אמורים לעבור לבניין מינהל מקרקעי ישראל ליד בניין ג'נרי שהוא מאוד קרוב לכנסת. אנחנו בדקנו את המבנה של הבניין, והסתבר שמתחת לבניין יש תחנת כוח של חשמל שמספקת את כל החשמל לקריה. היה איסור חמור להכניס לשם עובדים. מאחר ועובדי מינהל מקרקעי ישראל היו עובדים מאורגנים, היה לנו כוח לומר: לא נכנסים.


ימים ספורים לאחר מכן הכניסו לשם עשרות עובדים ארעיים וזמניים שעובדים בשירות המדינה. הם לא יכולים לצעוק, הם לא יכולים להביע את ההתנגדות שלהם. הם לא מאורגנים, אף אחד לא מקשיב להם. בדרך כלל מדובר בעובדים צעירים שאין להם מודעות לסביבה. זה פשוט מקום של תחלואים כפי שנאמר כאן על-ידי נציגת משרד הבריאות, ואין כלי שאוכף ושיכול לבוא ולומר שאסור להם להיות במסגרת הזאת. אני לא מכירה שום מסגרת שתאמר: צאו משם. לשירות המדינה זה נוח, זה עולה מעט מאוד להכניס אותם למבנה שהוא מסוכן לבריאות של העובדים. ובכן, זהו מקרה אחד.


אני רוצה להביא מקרה נוסף לידיעתך. משרד הפנים בנצרת עילית נמצא במבנה מאוד מסוכן. יש תחלואה מאוד גבוהה של סרטן. נפטרו שם עשרה עובדים במשך למעלה מעשר שנים. שש שנים אנחנו מתמודדים על מנת להוציא העובדים האלה מהמסגרת הזאת. יש תכתובת, ויש החלטות. אבל, לצערי, אין מי שיישם את זה. צריך לקום גוף שיהיו לו כלים לבקר את מה שקורה בקרב עובדי המדינה. אני מדברת רק על עובדי המדינה מצד ההסתדרות. אבל, - - -

גברתי, אני רוצה לשאול אותך שאלה ברמה המעשית. גברתי מספרת על אותו מקרה של אותו מבנה שיש בו תחלואה גבוהה בסרטן. אני לא מכיר את פרטי המקרה הזה. אבל, זה כמובן נשמע מאוד מאוד קשה. אגב, כמה עובדים יש בבניין הזה?

יש בבניין עשרות עובדים. יש שם את משרד החינוך, יש שם - - -

עשרות עובדים שמתוכם עשרה חלו?

לא, אני מדברת רק על המשרד שהוא הכי דומיננטי מבחינת התמותה. מתוך 40 עובדים יש שם עשרה עובדים שנפטרו מסרטן. זה היה בתקשורת ובעיתונות, ודיברו על זה.

מה הסתדרות עובדי המדינה עושה בעניין?

אנחנו עשינו את כל מה שאפשר. אנחנו הפעלנו את ההנהלות, והפעלנו את התקשורת.

אולי צריך לעשות שביתה.

אנחנו עשינו שביתה, והושיבו אותנו בחזרה לעבודה, ושום דבר לא נעשה. אנחנו לקראת שביתה נוספת. הבעיה היא שרוב העובדים עוסקים שם בתכנון ובנייה, ועכשיו עם כל הרפורמות צריכים אותם מאוד, ולא עושים שום דבר. אני מוכנה להביא בפניך תיק שלם על מה שהתרחש במשך השנים האלה. אם תוכל לעזור לנו כיושב-ראש הוועדה, זה יהיה תקדים נפלא.

קודם כל, גברתי, אנא תעבירי את החומר. אני רק רוצה לומר שכיוון שאנחנו מדברים על עובדי מדינה, וכיוון שפה אנחנו מדברים על גוף מאורגן ומאוגד, אתם לא עשיתם כנראה את כל מה שאפשר לעשות. כי אם שירות המדינה היה מושבת שבוע כדי שאנשים לא יעבדו במקומות מסוכנים – ואני לא מדבר רק על המבנה הזה – אני בטוח שהיו מתייחסים לזה אחרת. אני מדבר על כל עובדי שירות המדינה בארץ. אבל, אני לא רוצה לתת לכם עצה. אני רק רוצה לומר שהדברים שגברתי אומרת רלוונטיים לדיון הזה, כי אם לא היה מדובר בעובדי מדינה אלא בעובדים לא מאוגדים, לא היינו שומעים בכלל על הבעיה הזאת, והעובדים האלה היו עובדים, או לא עובדים באותו מקום בעייתי שבו הם עובדים או לא עובדים.


תוספות, הערות. דוד, בבקשה.

שמי דוד בר דרור. אני רוצה להעיר שתי הערות. לגבי נצרת – נצרת היא לא המקום היחידי. לצערי, עם כל נושא הקרינה בארץ חיים ב"נדמה לי". רק בימים האחרונים קיבלתי חומר מאירופה שמעיד על דברים שפה בחדר הזה אין לזה השפעה. רבותי, יש לזה השפעה.


בהתייחס לנושא חומרים מסוכנים כפי שהגברת ציינה – ידוע שאצלנו יש לנו סף נמוך מאוד של תחלואה. אנשים חולים, ואנחנו מגלים את זה אחרי שנה. הדוח האחרון שהוצא על-ידי ד"ר ברחנא לא קשר את זה בצורה גלויה. אבל, יש שם עליה בתחלואה בסרטן, ולא אתייחס לסרטן. יש שם תחלואה ריאות, יש תחלואה של אירועים מוחים בקרב חבר'ה צעירים. כל זה בא לא מהאוויר הצח, אלא זה בא ממשול של רמת חובב-רמת בקע-קצא"א - תשומת לב של כולם. תודה.

תודה רבה. אני קודם כל מודה לכל המשתתפים בדיון. זה היה דיון שהוא גם מקדמי, וגם ראשוני. מקדמי - מכיוון שלהפתעתי לא התקיים דיון כזה בשום מוסד של הכנסת למרות תהליכי ההפרטה הדרמטיים שמדינת ישראל עברה. להפתעתי, הסתבר לי ששום מוסד בכנסת לא עסק בסוגיה הכל-כך חשובה והכל-כך קריטית הזאת של השפעה תהליכי ההפרטה על הבריאות והסביבה.


אני רוצה לפתוח בהערכה לסקירת הספרות שגברת בס-ספקטור הביאה בפנינו. בלחץ זמן מאוד גדול שאנחנו הצבנו בפניכם, אתם הצבתם את הממצאים העיקריים של הספרות בנושא הזה, והם ממצאים מאוד מאוד מטרידים, בין אם אנחנו מדברים על השפעה של אי-יציבות תעסוקתית – ההשלכה שלה על בטיחות ובריאות עובדים, על תחושת הלחץ בקרב העובדים, על העלייה בעומס אצל העובדים, על שעות נוספות בעבודה, או שעות עבודה ארוכות, כל ההשלכות השליליות של מיקור חוץ על בטיחות ובריאות עובדים. צריך לזכור, שמיקור חוץ אצלנו, כפי שאמרה נציגת ההסתדרות, זה לא רק משהו שמאפיין את המגזר הפרטי, זה כבר משהו שמאפיין קודם כל את המערכת הציבורית שמוציאה החוצה פרויקטים ועבודות למיקור חוץ. כמו כן, כל הנושא של קבלנות משנה, גם מבחינת הלחץ הכלכלי, גם מבחינת המבנה של מקום העבודה, בעיות חוסר הארגון, או אי-הבהירות שכניסה של קבלני משנה מכניסה לתוך המערכת, וגם מבחינת כל הכשלים הרגולטורים שתוארו במסמך הזה. זאת אומרת, אם אנחנו מסתכלים על ספרות עולמית, ברור לחלוטין שלתהליכי הפרטה בצורותיהם השונות, אם זה הפרטה כוללת, או אם זו הפרטה חלקית באמצעות כל המנגנונים האלה של מיקור חוץ, קבלנות משנה וכד', יש השלכה משמעותית על בריאות, ואפילו הייתי אומר על חיים של עובדים. הספרות מציגה תמונה מאוד מאוד מטרידה בתחום הזה.


מתוך ההתייחסויות המאוד ראשוניות של נציגי המשרדים, אנחנו שמענו גם עמדות מוטרדות של שלושת משרדי הממשלה שהשתתפו בדיון הזה: המשרד להגנת הסביבה מתוך הפרובלמטיקה של הפיקוח, משרד התמ"ת מתוך פרובלמטיקות של תחלופה ופרובלמטיקות נוספות, משרד הבריאות מתוך הפרובלמטיקה של המשמרות ומתכונת העבודה הכללית. הועלו כאן דברים מטרידים מצד משרדי ממשלה שהשתתפו בדיון.


אני כמובן לא יכול לפטור מאחריות את משרדי הממשלה שלא הגיעו לדיון הזה, ובראשם את משרד ראש הממשלה. ראש הממשלה מר נתניהו הוא המוביל הראשון של תהליכי הפרטה.

הוא גם שר הבריאות.

כן, הוא גם שר הבריאות. אבל, בתפקידו כראש ממשלה הוא חולש על דברים שהם הרבה הרבה מעבר למערכת הבריאות, ומפריט את כולם בהתלהבות ובמרץ. ראוי היה שהוא ישלח נציג מטעם משרדו לפחות כדי לבחון את המחירים, את העלויות הבריאותיות והאנושיות שיש לתהליכים האלה. אנחנו נמחה בפני משרד ראש הממשלה על כך שהם לא שלחו נציג לדיון הזה. אנחנו נמחה גם בפני משרד האוצר. משרד האוצר אמר שהם מקבלים את מסקנות הוועדה – כל מסקנה תהיה מקובלת עליהם.

משרד האוצר אמר שהם קראו בעיון רב את העבודה של שירי, והם לא חושבים שיש להם מה לתרום לישיבה.

בדיוק. זאת אומרת, אני יוצא מתוך הנחה לגבי משרד האוצר שהם לפחות יאמצו את מסקנות הוועדה כפי שאנחנו מייד נאמר אותן. ולכן, אנחנו רק נפנה את האמירה אליהם, ונגיד להם שאנחנו באמת מצפים, כיוון שאין להם מה להוסיף, וגם אין להם מה להתווכח. כלומר, הם מקבלים. דינה של שתיקה כהסכמה, ואנחנו מעריכים את זה כי בדרך כלל למשרד האוצר יש מה להגיד על כל דבר. טוב שפעם אחת משרד האוצר מרים את ידיו מראש ואומר: כאן הסתתמו טענותינו, אין לנו מה להוסיף ומה לומר. אנחנו מברכים את משרד האוצר על כך.


במדינת ישראל בשנים האחרונות היו, ועדיין מתרחשים, תהליכים מהירים ביותר של הפרטה שהם תהליכים רב ממדיים. הם מתרחשים בכל מישורי החיים שלנו. אלו תהליכים שמעוררים שאלות כבדות וקשות בשורה ארוכה של נושאים: בהיבטים כלכליים, מה קורה למשאבים הציבוריים כשאנחנו מפריטים אותם, איך נכסים ציבוריים הופכים להיות נכסים פרטיים, ואיך אנשים מעטים לפעמים מתעשרים מאוד מנכסים שהם נכסים ציבוריים – זה מישור אחד. וכן, מישור חברתי של שוויון ואי-שוויון, ומה תהליכי ההפרטה מייצרים אצלנו. אבל, הנושא הזה של השלכות של הפרטה על בריאות וסביבה לא נדון. הוא לא נדון, ובוודאי לא נדון בצורה מספקת.


אני חושב שראוי להזמין את ראש הממשלה ושר האוצר לצפייה – ואולי נקיים אותה אפילו בכנסת ונזמין אותם להגיע אליה - של סרטו של קן לואץ' "סיפורים מהמסילה", שמתאר מה קורה לעובדי רכבת כאשר מערכות הרכבת בבריטניה הופרטו. קורים להם דברים מאוד מאוד לא טובים בהיבטים של בטיחות, בריאות וסביבה.


אצלנו הדיון הזה, למרבית הצער, לא קיים. אני רוצה לומר לכם שמבחינת הרציונאל של תהליכי ההפרטה, הרציונאל הזה מזמין כשלעצמו בעיות של בטיחות ובריאות. הרציונאל של תהליכי הפרטה זה העלאת יעילות והפחתת עלויות מבחינת המשק. התרגום לשפת המעשה של העלאת יעילות זה בדיוק עבודה במשמרות, ועבודה ללא מסגרות זמן. אם זה טוב לתהליכי הייצור - נעשה את זה. זה בעצם הרציונל, זה מה שיעיל יותר, זה מה שמוביל לרווחים גדולים יותר. ולכן, הולכים על תהליכים כאלה. הפחתת עלויות כמובן שמעצם טבעה מורידה סטנדרטים של בטיחות, של הגנה, כי הדברים האלה עולים כסף. בדיון הקודם על תקנות אוויר נקי אמרו לנו: אוויר נקי עולה כסף, זה בעיה. אז אולי נוותר על אוויר נקי, כי אם זה עולה כסף אז אולי לא צריך. זה עולה כסף. בטיחות עולה כסף, הגנה על בריאות של אנשים עולה כסף. ולכן, אלה הם הדברים שמאוד קל ונוח לחסוך בהם, וכך מתבצעת הפרטה בפועל.


אני אתן כדוגמה אחת נושא שדנו בו בוועדה - אותה תקרית נוראה שהיתה במפרץ חיפה שבה נהרגו שלושה עובדים. מסתבר ששלושת העובדים האלה לא במקרה היו עובדי קבלן, ואז מתעוררות שורה ארוכה של שאלות. אני אומר "שאלות", כי אני לא רוצה כרגע לקבוע. החקירה עדיין מתנהלת, ולא קיבלנו עדיין את הממצאים שלה. אולי גברתי מנהלת הוועדה, בהזדמנות זו אנחנו אולי נפנה אליהם בתזכורת, ונבקש שהם יעבירו לנו אם בינתיים יש ממצאים. אבל, התעוררו הרבה מאוד שאלות כשאלות: מי נתן את התדריך לאותם עובדי קבלן האלה? מי קבע את הכשירות שלהם? מה היו הסטנדרטים שלפיהם הם עבדו? למה הם עבדו בצורה הזאת? האם הם ידעו עם איזה חומרים הם מתמודדים? הרי ברור לחלוטין דבר אחד שאפשר להגיד אותו מראש והוא שעובדי הקבלן האלה שביצעו את עבודת התחזוקה באותם מתקנים במפרץ חיפה לא בחרו להתאבד. אם הם הגיעו לטפל באותם חומרים מסוכנים בלי המסכות המתאימות, או הסירו את המסכות המתאימות, אז או שלא היו להם מסכות מתאימות להתמודד עם מה שהם היו צריכים להתמודד, או שלא היה להם תדריך שהסביר להם שאם הם יסירו את המסכות הם עלולים למות – אחת מן השתיים, ואת זה אומר ההיגיון הפשוט. זו היתה רק דוגמה אחת של אותה התנהלות בלתי מתקבלת על הדעת שהיא תוצאה של מודל העסקה בעייתי ולא נכון של עובדי קבלן בחומרים מסוכנים.


בעקבות הדיון הזה אנחנו נוציא מכתב עם מסקנות הביניים של הוועדה שהן בשלב הראשוני, כרגע, בעיקר מוטרדות, ודרישה להכליל את הנושאים האלה של בטיחות ובריאות בכל החלטה שתתקבל במדינת ישראל בנושאים של הפרטה – זו הדרישה שלנו. אנחנו רוצים שהממד הזה של בטיחות ובריאות יילקח בחשבון, ויתקיים לגביו דיון רציני.


גם אנחנו במסגרת הוועדה נקיים דיוני המשך לנושא הזה, ואני אומר מראש אנחנו נקיים את דיוני ההמשך האלה בצמוד לכל מהלך של הפרטה נוספת שהמדינה תנסה ליזום. כרגע בנינו את המסגרת הבסיסית שלנו, ואנחנו מסמנים לעצמנו איזשהו מהלך שבו אנחנו נלווה כל מהלך נוסף של הפרטה שהמדינה מבצעת, מצד אחד. אנחנו גם ננסה לפקח על אותן הפרטות שכבר התבצעו, ולוודא שההפרטות האלה לא ממשיכות לעלות בחיים, בריאות, ובטיחות של עובדים.


אני רוצה לנצל את ההזדמנות גם להודות לנציגת ההסתדרות על השתתפותה בדיון. אני רוצה לבקש ממך להעביר גם להסתדרות עובדי המדינה, וגם להסתדרות הכללית בכללותה, את הנכונות שלנו לשתף פעולה ולהידבר בנושאים האלה. אנחנו בהחלט נשמח לשיתוף פעולה איתכם בכל הנושאים האלה.


חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

ראשית, אני בוודאי רוצה לברך אותך על כך שאתה מתעסק בנושאים האלה. במסגרת העבודה השוטפת לא תמיד יש מישהו שמעלה ומציף את הנושאים האלה שהם מאוד מאוד חשובים.


אדוני היושב-ראש, במסגרת פעילותי ותפקידי כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור אני רוצה לומר לך שאנחנו דנו בהיבט שני של נושא ההפרטות. למשל, ההפרטה של המוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי. ישנם עוד משרדים שעשו זאת. בישיבה זו הוצפו פניות הציבור בעקבות השירות הלקוי. אבל, אנחנו גם שמענו אז את העובדים, ואת האחראים לעובדים. התברר שהעובדים החדשים נשלחים לעבודה במוקד בכרמיאל, או בצפת. כלומר, עובדים אלה נמצאים במקומות בהם האפשרות שלהם לעבוד היא מוגבלת, והם חייבים לעבוד במקומות האלה. קח, למשל, את נושא התפוקות. עובדת שמתעכבת עם לקוח יותר מכמה שניות מיותרות, אחת דינה לפיטורין, או בהורדת המחיר שהקבלן שלה מקבל. כמעט כל החוזה שלהם הוא על תשומות, ולכמה שיחות טלפון עונים ובאיזו שעה. העובדים מתלוננים שהם לא יכולים לעמוד בזה, ולכן התחלופה היא ממילא מהירה כך שאין עובדים מיומנים, והאזרחים לא מקבלים את השירות. אני מדבר על תוצאות שאנחנו קיבלנו.


הנושא הזה יותר ויותר מתרחב. בכל נושא ההפרטה יש פגיעה אמיתית בזכויות העובדים, בבריאות העובדים, ובתנאי העבודה שלהם – כמעט עבדות. ההספקים והתשומות האלו מגיעות לרמה כזאת שהעובד לא יכול לעשות שום דבר. אותם דברים נכונים גם לגבי שירות 144, ולגבי עוד מקומות שבהם גילינו את התופעה הזאת.


אנחנו מדברים על הפרטה, ועל חיסכון בכספים. אבל, זה לא יכול להיות שהחיסכון בכספים מוביל לכך שתנאי העובדים משתנים. לא מקבלים עובדים כי אין תקנים. אין תקנים משם שכל תקן זה הרבה כסף כי לעובד במקום מסודר יש זכויות. החלק הגדול מהחיסכון הכספי מתייחס לזכויות העובדים, כך יוצא שתנאי העובדים נגרעים מכך. זה עושה את ההבדל בין תעסוקה באמצעות הממשלה והמשרדים, ובין תעסוקה באמצעות חברה קבלנית. בעלי החברה הקבלנית והמנכ"לים שלה באמת מתעשרים, והעסק באמת משגשג. אבל, שכר העובדים הוא זה שנפגע, ובעיקר התנאים שלהם, והם אלה שסובלים מכך.


לכן, אני מברך אותך. אני חושב שהנושא הזה לא צף מספיק, והוא לא ידוע. חובה עלינו להציף אותו ציבורית. אני באמת בא לחזק את ידיך.

תודה רבה. גברתי, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לדבריך שאוויר נקי עולה כסף ובריאות עולה כסף. אני חושבת שישנו צד אחר במאזניים האלה. זה נכון שאנחנו צריכים להשקיע כסף כדי לקבל אוויר נקי – זה ברור. אבל, אם אנחנו לא נשקיע בכך, אנחנו נשקיע את הכסף בטיפול בבריאות של האוכלוסייה ושל האזרחים. כל המחלות לסוגיהן השונים מגיעות למערכת הבריאות שאנחנו שומעים בחדשות שהיא קורסת, ויש עלויות טיפול. זאת אומרת, יש עלות לסביבה לא נקייה, ואני מדברת כרגע על ההיבט הסביבתי כי אני מהמשרד להגנת הסביבה.


מההיבט האישי אני יכולה להגיד שלפעמים עובדים מרוצים עושים עבודה יותר טובה. זאת אומרת, יכול להיות שתפוקה של עובד יכולה לעלות בגלל שהוא מרוצה ממקום העבודה, והוא לא נשחק. צריך למדוד את עניין העלויות והתפוקות, וזה לא ברור שזה רק עולה יותר כסף.

תודה רבה. כן, גברתי.

ברשותך, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו על-ידי חבר הכנסת. בכל מה שקשור למענה טלפונים מדובר בהעסקה של סטודנטים. אלו סטודנטים שהתחילו את ראשית דרכם בעבודה. הם יושבים בצפיפות נוראית. אני מוכנה להזמין אותך למינהל האוכלוסין. 40 עובדים יושבים בחדר לא גדול. המרחק בין עובד לעובד הוא צפוף מאוד. אין שם אוויר נקי, שלא נדבר על אוויר נקי. הם מדודים לפי זמנים. אם הוא עובר את הזמן והוא לא נותן את התשובה, כמעט מורידים משכרו. הסטודנטים האלה הם חבר'ה צעירים שמתחילים את דרכם בשירות המדינה. נותנים להם תת תנאים, ופוגעים בבריאותם. מופעל עליהם לחץ חברתי. זה דבר שצריך להתמודד איתו ולעקור מהשורש. אני מסכימה לכל משפט שאתה אמרת, זו המציאות.

תודה רבה רבותי על ההערות, תודה לחבר הכנסת מקלב. תודה לכם גם על התוספות.


אכן, הפרטה במציאות היא משוואה שבצד האחד שלה אולי לא נמצאת יעילות. בצד האחד נמצא עושר או התעשרות, ובצד השני שלה נמצאת עבדות. לא עבודה אלא עבדות. זו המשוואה – מצד אחד עושר. מצד שני, עבדות. זה לא דבר שמתאים למדינה מתקדמת, מדינה דמוקרטית במאה ה-21. את הדברים האלה אנחנו צריכים למגר.


ישנה פה הצעה, ואני חושב שאנחנו נאמץ אותה. אני מבקש מכם לסייע לנו במימושה. ההצעה היא שהוועדה המשותפת תקיים סיור במקומות של עבודה פוגענית. אנחנו נגיע למקומות האלה. צריך לראות את המקומות האלה.

בדגש על מקומות שהופרטו על-ידי הממשלה כמו: בתמ"ת, בביטוח הלאומי.

בדגש על מקומות ושירותים שהופרטו על-ידי התמ"ת. אנחנו נשמח גם לקבל מכם הצעות לגבי איזה מקומות ואיזה מתכונת. גם חבר הכנסת מקלב יעזור לנו.

זה ידרוש ממך נסיעה למקומות רחוקים, כי על-פי רוב זה נמצא בכרמיאל, בצפת.

לא, זה גם בירושלים.

המחלה מתפשטת. אנחנו נבקש גם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר נוסף שישלים את המחקר הראשוני החשוב שאנחנו קיבלנו בנוגע לפיקוח על בריאות ובטיחות בקרב עובדים בישראל במסגרת השינויים שהתרחשו בשוק העבודה. האם במקביל לאותו מהלך דרסטי של הפרטה שהתרחש, מצד אחד, שהוא באמת מהלך שמחליש את יכולות המדינה ושל המערכת הציבורית להגן על בריאות ובטיחות, חוזקו בצורה דרמטית מערכות הפיקוח וההגנה, או שאולי לא קרה הדבר הזה, ואולי הם אפילו נחלשו במקביל? זה מוביל אותנו לתוצאה עגומה במיוחד. אבל, אני לא רוצה להקדים את המחקר הבא שאנחנו נקבל בעתיד הקרוב.


אני מאוד מודה לכם על הדיון החשוב הזה, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.