הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
17
30/03/2011


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 469

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום רביעי, כ"ד באדר ב' התשע"א (30 במרס, 2011), שעה 9:30

1.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים)(תיקון), התשס"ט-2009

2.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן)(תיקון), התשס"ט-2009

3.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל כלוריד)(תיקון), התשס"ט-2009

4.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים סזרניך (ארסן))(תיקון), התשס"ט-2009

5.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית)(תיקון), התשס"ט-2009

6.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות)(תיקון), התשס"ט-2009

7.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת)(תיקון), התשס"ט-2009

8.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים הבביסים פחמיימניים ארומטיים מסוימים)(תיקון), התשס"ט-2009

9.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסוימים)(תיקון), התשס"ט-2009

10.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בקרינה מייננת)(תיקון), התשס"ט-2009

11.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים)(תיקון), התשס"ט-2009

12.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)(תיקון), התשס"ט-2009

13.
תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)(תיקון), התשס"ט-2009

14.
תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)(תיקון), התשס"ט-2009

15.
תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של העובדים בגורמים מזיקים), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: אברהם מיכאלי – מ"מ היו"ר

ד"ר טוני דואק
-
רופאה, בריאות העובד, משרד הבריאות

מרסל לייזר
-
מנהל המעבדה הארצית לגהות תעסוקתית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ד"ר לובה פושנוי
-
רופאה ראשית, אגף הפיקוח על העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד חנה מזור
-
הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ורדה אדוארדס
-
סגן מפקח עבודה ראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

פולה אורנשטיין
-
אגף תעשיות, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד מיכל שמואלי
-
רשות התאגידים, משרד המשפטים

חזקיה ישראל
-
מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

MSc רון וייזינגר
-
מנהל אגף גיהות, המוסד לביטוח ולגיהות

ישי פולק
-
סמנכ"ל התאחדות האיכרים

ד"ר עו"ד סער פאוקר
-
היועץ המשפטי, התאחדות האיכרים

עו"ד אלי יריב
-
ההסתדרות החדשה

נעה בן-שבת

וילמה מאור

הדס צנוירט ואירית שלהבת
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל כלוריד)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים סזרניך (ארסן))(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים הבביסים פחמיימניים ארומטיים מסוימים)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסוימים)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בקרינה מייננת)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)(תיקון), התשס"ט-2009

תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של העובדים בגורמים מזיקים), התשס"ט-2009

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום תקנות הבטיחות השונות – יש פה רשימה, אני רואה, מפה ועד מושב שלישי ורביעי של הכנסת. נתחיל אחת-אחת. מי רוצה להציג את התקנות?

אני מן הלשכה המשפטית במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כתבנו תקנת ניטור מרכזית חדשה, שיש בה למעשה ארבעה חידושים.


ראשית, מפורטות בה הנורמות העיקריות בתחום הניטור הסביבתי והניטור הביולוגי, צורות הבדיקה הנדרשות והחובה של המעביד לעשות את כל הנדרש כדי להוריד את הסיכון למי שעובד בחומרים מסוכנים.


שנית, ריכזנו את ערכי החשיפה המותרים, שמפוזרים כיום ב-14 תקנות נפרדות, לתקנת הניטור המרכזית הזאת. אנחנו מצפים שזה יקל גם על המשתמשים וגם, כמובן, עלינו, לעדכן את ערכי החשיפה שמשתנים מעת לעת.

מה הוביל אתכם לכיוון החשיבה הזה, שאתם צריכים לרכז אותם ביחד – הקלה על המשתמש או גם שיפור והחמרה, כמו שאומרים?

הקלה על המשתמש. אני מבינה שלמעבדות קל יותר כאשר יש להן ריכוז של כל החומרים בספר אחד והן לא צריכות ללכת לכל תקנה ייחודית ולבחון ב-14 מקומות שונים. התיקון כמובן מקל גם עלינו לעדכן את הערכים, שחשוב מאוד לעדכן אותם.

אני מבין שבעצם ריכזתם את התקנות המפוזרות בקובץ אחד, וזה תיקון יותר טכני. האם יש גם תוכן בתוך השינוי שאתם כרגע עושים, שינוי תוכן?

שינוי התוכן הוא בעצם הכתיבה של תקנת הניטור החדשה, עם ההוראות הנורמטיביות שכתבנו לגביה.

אני מבין שלא שיניתם את התוכן, כי רק ריכזתם אותו.

לא, יש גם שינוי תוכני וגם שינוי מבני.

השינוי הטכני – כל אחד לפי ההבנה שלו, אני פחות מוטרד מזה. אני מוטרד יותר מהשינוי התוכני, כי לכל מטבע יש שני צדדים – יש את הדאגה לעובדים, שאני בעד, אבל יש גם את התעשיינים, שוודאי צריכים לחיות עם השינויים האלה. בהמשך הדיון נשמע בוודאי גם אותם, מה הם חושבים על זה.

בהזדמנות הזאת גם עדכנו את ערכי החשיפה המותרים, שכבר שנים רבות לא עודכנו.


והתיקון האחרון, שינינו את האכסניה של התקנות מחוק ארגון הפיקוח על העבודה לפקודת הבטיחות בעבודה. זה המיקום הנכון יותר לתקנה הזאת.


התקנות הן מקצועיות בעיקרן, ולכן גברת ורדה אדוארדס תציג את כל ההיבטים המקצועיים של התקנות.

לפני שגברת ורדה אדוארדס תציג, אני כרגע ממוקד בצד התוכני יותר, כי עניין של ריכוז תקנות, אני מבין שהייעוץ המשפטי שלנו יחד אתכם ודאי בודק את המיקום של התקנות בצורה מרוכזת, וזה צריך להיות, לדעתי, יותר עניין של נוחות השימוש, כפי שהגדרת.

בעניין הזה קיבלנו את העמדה של הגורמים המקצועיים, שאמרו שבאמת זה יקל על המפעלים, למרות שאנחנו סברנו שאולי לתקן תקנה-תקנה יהיה קל יותר, אבל אנחנו מדברים כאנשים שקוראים ניירות ולא כמי שמכירים את החומרים ויודעים איך לעבוד איתם.

לכן בואו נבדיל בין התיקון הצורני ובין השינוי התוכני והמקצועי, שאני מבין שגברת ורדה אדוארדס תדבר עליו. אני מתאר לעצמי שזה נמדד לפי ממד בין-לאומי, זה לא המצאה שלנו.

בעצם הבאנו אל תוך תקנות הניטור הללו רק את תקני החשיפה המותרים. נשארו תקנות ייחודיות לכל מיני חומרים שדורשים התייחסות מיוחדת. לא ביטלנו את התקנות האלה. יש תקנות שעוסקות בכל מיני חומרים שהם ברי סיכון, ובאותן תקנות אנחנו קובעים כיצד להתייחס אליהם, איך לעבוד איתם, איך לשמור על בריאות העובדים וכדומה. התקנות הללו לא בוטלו. כאן פשוט לקחנו את תקני החשיפה המותרים וריכזנו את כולם בתקנת הניטור שמונחת כאן על שולחנכם, כדי שתהיה תקנה אחת שבתוכה יש ריכוז של כל הסטנדרטים המותרים לחשיפה של עובדים. זה תיקון טכני בעיקרו, אבל בנוסף יש בתקנות הללו גם תיקונים מהותיים, שבעיקרם מעדכנים רמות חשיפה מותרות. התיקונים הללו מטילים על המעביד דרישות שמתחייבות, כאשר העובדים שלו עוסקים בכל מיני חומרים שהם ברי סיכון וכדומה.


אני גם חייבת לומר שהתקנות האלה עברו סבבים של התייעצויות, כולל התייעצות עם התעשיינים ועם מעסיקים אחרים, וכמובן משרדי ממשלה וכדומה. לדעתי, ענינו על השאלות ועל ההערות של כולם, כך שאני סבורה שיש הסכמה מקיר אל קיר לגבי התקנות הללו – כך אני מקווה – ואני מקווה מאוד שהן יעברו.

מה הבסיס הבין-לאומי, המדד של הדברים האלה? במה משתמשים כמקור השוואה?

אנחנו מדינה מתקדמת יחסית בתחום החקיקה בנושאים האלה, אבל את הידע אנחנו שואבים ממדינות קצת יותר גדולות מאתנו. בעיקר אנחנו הולכים אחרי ארצות-הברית ואחרי השוק האירופאי. הגוף שמנחה אותנו בקביעה של רמות חשיפה הוא ארגון ההגניסטים האמריקאי, ה-HCGIH. הוא מופיע כאן במצגת. זה גוף שמקובל היום ברוב המדינות המתקדמות בעולם. הם עורכים הרבה מאוד מחקרים ומעקבים אחר תקני חשיפה ומעדכנים אותם באופן שוטף. אני סבורה כי רוב המדינות המערביות עוקבות אחריהם ומשתמשות בתקנים שהם קובעים, וכך גם אנחנו. אנחנו משתדלים ברוב המקרים לאמץ את התקנים שהם מציעים. במקרים מיוחדים מאוד אנחנו חושבים שיש מקום לאמץ בישראל תקן שונה, וזה נעשה, כמובן, אחרי עבודה מקצועית מסודרת.

מי נמצא פה מהתעשיינים?

התקיימה התייעצות מוקדמת עם הגורם המקצועי המוסמך מקרב התעשיינים, ואין לנו התנגדות.

חשוב לי מאוד לשמוע את עמדתכם, כי אתם צד חשוב לביצוע התקנות האלה, ככל שהן חשובות לעובדים, כדי שלא יהיה מצב שלא תוכלו לעבוד בכלל. בבקשה.

אני נציג התאחדות האיכרים ונציג המועצה לבטיחות וגהות.


דבר אחד היה חסר לי בסקירה המהירה שלכם, וזה ההתייחסות לחקלאים. החקלאים הם מעסיקים בפני עצמם ויש להם היתרים בפני עצמם. קחו כל חקלאי ותשאלי אותו אם הוא מכיר את הניירות האלה – הוא לא מכיר. זה לא כמו משרד תעשייתי, שמקבל את המסמכים בצורה ברורה מאוד. אבל החקלאים הם משתמשים כבדים מאוד במוצרים האלה.


השאלה היא האם התקנות האלה יפגעו בחקלאים. לפי סקירה שערכתי, הן לא אמורות לפגוע בהם, אבל ברגע שמשנים את מערכת הניטור, ועל בסיס זה, אם מחר יקרה, חס וחלילה, משהו אותם אנשים יצטרכו לשלם את המחיר, השאלה איך אתם מתמודדים עם לימוד התקנות והטמעתן, העברת הנושא לחקלאים. כל עוד לא קורה שום דבר, זה בסדר – לא יהיה שום שינוי, אבל אם יקרה משהו – הם יימצאו בבעיה, והם נישה כבדה מאוד.

הנושא של עבודות חקלאיות מוכר לנו כמובן. כאגף שעוסק גם בכתיבה של תקנות וגם באכיפה שלהן, אנחנו עושים מאמץ כדי להגיע גם לחקלאים, ליידע אותם, וכמובן גם לדרוש מהם להתיישר על-פי הדרישות של התקנות. הם מחויבים לעמוד בהן, כמו כל אזרח אחר במדינה.

למה לא ראיתם לנכון להתייעץ גם איתם?

אני לא מכיר התייעצות אתנו.

יש התאחדות מאוד-מאוד גדולה של האיכרים.

התקנות הללו נשלחו להתייעצות לכל גורם שנדרש, כולל משרד החקלאות וכולל כל גורמי המעסיקים. אינני יודעת אם זה הגיע אליכם. אם אתה אומר שלא, כנראה שהן לא הגיעו אליכם.

לגבי חומרי הדברה, אני מבינה שיש אפילו את הסכמת שר החקלאות. נכון?

כן. שרת החקלאות חתמה לאחרונה שהיא מסכימה.

עם כל הכבוד לשרת החקלאות, היא נמצאת בתפקיד יומיים וחצי – ואני מאחל לשרה כמובן בהצלחה ואריכות בתפקיד – וגם השר שלום שמחון שהיה שר חקלאות נהדר לפניה – אבל בסופו של יום התאחדות האיכרים וכל הרשויות החקלאיות בשטח מדברים את השפה של השטח. היות ולצערנו, אני אומר את זה כאן בצורה הכי ברורה, הרמה הגילאית של החקלאים בישראל של אנשים בגיל שישים פלוס, אין את שלב הביניים, צריך להגיע אליהם בצורה קצת אחרת מאשר למשרד ממשלתי שחותם על מסמך וצריך לעמוד בהוראות שנקבעו בו.


על פניו נראה שלא צריכה להיות כאן פגיעה, ולכן גם אין לנו שום התנגדות.

אני סבור שכן חשוב לכם מאוד לבדוק את זה היטב לפני שנאשר את זה.

אני מסכים לחלוטין.

לפי מה שאני מבין, יש כאן חומרים שהחקלאים משתמשים בהם בפועל בשטח, במגע בתנאים-לא-תנאים לפעמים, ולתקנות שלפנינו עלולות להיות השלכות כאלה או אחרות.

ללא ספק. אני רוצה לחזק את דבריך, ולו גם בנקודה קטנה. הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה מוזנק לילות כבקרים. כאשר פותחים דלת של לול שעשו בתוכו ניקיון עם החומרים הללו, אחרי שנושבת רוח במשך 3 דקות לכיוון מסוים מישהי באיזה מקום מתלוננת שיש ריח חריף של משהו שהיא לא מצליחה לשים עליו את היד. המשמעות היא הזעקת מכבי-אש, משטרה, אמבולנסים, נוהל פינוי חומרים מסוכנים, כל הדברים הללו. בשלב שכוחות הביטחון מגיעים למקום החומר כבר התנדף ולא קיים, כבר אף אחד לא יודע על המקור שלו ואז יש שם כבר יחידה שלמה שעורכת סיורים ומחפשת כל מיני המצאות ומעלה כל מיני ספקולציות. לזה הכוונה, שבסופו של יום אותו אדם צריך לדעת שעליו להתקשר בטלפון ולדווח לאגף הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. זה דבר שלא קיים כאן.


אני מסכים, אדוני, שיש מקום לבדוק את זה יותר לעומק. על פניו, לא ראיתי כאן תקלה.

הבנתי שמשרד החקלאות יודע על התקנות הללו. איפשהו כנראה נפלה תקלה ביניכם ובין משרד החקלאות, שהוא הגוף שעובד אתכם יותר, אבל אני עדיין לא פוטר את משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מלתאם אתכם דברים, כי אתם האנשים בשטח.

אוסיף ואומר שבתקנות הנוכחיות אין שינויים, כלומר אין דרישות חדשות שנוגעות לחקלאים, שנוגעות לחומרי הדברה או לחומרים אחרים שאתם משתמשים בהם. הדרישות הללו היו קיימות בתקנות כבר קודם. כלומר, אין שינויים.

על פניו, אמרתי, בזה אין לנו שום בעיה.

אנחנו משתדלים להגיע אל החקלאים ונעשות בארץ פעולות יפות למדי. לאחרונה יש פעולות של פיקוח ממוקד באזורים שונים, במקומות שידוע לנו שזוכים פחות לנוכחות שלנו. היה פיקוח ממוקד באזור הערבה, באזור עמק בית-שאן וכדומה.

זה לא מדויק. אני גם חבר במועצה לבטיחות וגהות, והמפקחים שאת מדברת עליהם הם המפקחים שאנו אמורים לשלוח לשטח. אני יכול לספר לך שמשמונה מפקחים ירדו רק לשלושה והם לא מספיקים לעשות כלום, לא מספיקים להגיע לשום מקום.

אני מדברת על מפקחים מאגף הפיקוח על העבודה.

מכיוון שנושא האיכרים עלה כאן, אתן להם בהמשך הדיון, תוך כדי הדיון בתקנות הספציפיות – כי ייתכן שלא נספיק היום לאשר את כל התקנות – שהות לבדוק את הדברים שהם רוצים לבדקם, כדי שבישיבה הבאה כאשר נצטרך לאשר את הכול באופן סופי תהיה לכם עדיין זכות להעיר את ההערות המקצועיות שלכם. אבל אני מציע שתהיו בקשר זה עם זה כדי שלא נצטרך לגלות כאן עוד ועוד גופים שאולי אמורים להיות בעניינים ולא ידעו.

אני היועץ המשפטי של התאחדות האיכרים. רק משפט אחד. אולי אפשר יהיה לקבל פירוט של השינויים שנוגעים לחקלאים – לא של הערכים.

את זה אתם רואים בעין המקצועית שלכם. תקבעו להיפגש זה עם זה.

קיבלתי את התקנות רק שלשום בערב.

היכן שזה היה צריך להיות במשרד החקלאות, שם יש לכם כנראה איזו בעיית תקשורת. יש לכם שם שרה נפלאה שתעשה סדר, אני מקווה.


למישהו יש עוד הערות כלליות לפני שנתחיל לקרוא את התקנות? יש לי רק שאלה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. האם יש הבדל בין תקנים אמריקאים ותקנים אירופאים?

ברוב המקרים מדובר בתקנים דומים. ייתכן שבמקרים ספציפיים מאוד יש שינויים.

מי מחמיר יותר, האמריקאים או האירופאים? או תלוי באיזה עניין?

אגב, הכנו מצגת קצרה.

השאלה אם המצגת יכולה כרגע לתרום לנו להבנת התקנות.

היא לא ממושכת.

אם המצגת קצרה תוכלו להציג אותה. הזמן שלנו קצר ואתם רוצים שנקדם לכם את התקנות.

אפילו אדלג על השקף הראשון.


התקנות הללו בעצם מחליפות תקנות שהיו קיימות.

האם תוכלו אחר-כך להעביר לוועדה בכתובים את המצגת הזאת?

בהחלט כן.


התקנות הללו, דבר חשוב אחד שהן עושות, הן קובעות דרישות אחידות, שמטרתן הורדת הסיכון לחשיפה לגורמים מזיקים בכל מקומות העבודה בהם משתמשים בחומרים כאלה. בעבר הדרישות הספציפיות הללו היו קיימות רק לגבי קבוצה של גורמים מיוחדים.


התקנות מבחינות בין משפחות של גורמים. ראשית, יש הגדרה של "גורמים מזיקים", שהם כל הגורמים הכימיים והפיזיקליים המזיקים הנמצאים בסביבת העבודה, שעובדים עלולים להיחשף אליהם. מדובר כאן על גורמים שנמצאים בספר האמריקאי, בתוספת הראשונה לתקנות או בתוספת השנייה לתקנות.


בנוסף, יש לנו גורמים מזיקים שנמצאים בתקנות ייחודיות, שהם גורמים שלכל אחד מהם יש תקנה ספציפית שמגדירה סט שלם של דרישות שצריך למלא על מנת להבטיח את בריאות העובדים.


יש לנו גם גורמים מזיקים טעוני ניטור שמוגדרים בתקנות הללו. הגורמים הללו מופיעים ברשימה בתוספת הראשונה בתקנות, ולגביהם נדרש ניטור על מנת להבטיח שלא עוברים את רמות החשיפה המותרות.


בתקנות הללו מחדדים את הדרישות שנוגעות לביצוע ניטור סביבתי. ניטור סביבתי הוא בעצם בדיקות של מעבדה מוסמכת, שמגיעה לשטח עם מכשירי בדיקה וקובעת בצורה מדידה מה הן הרמות שעובדים נחשפים אליהן. אלה בדיקות חשובות מאוד, כי הן נותנות לנו תמונה אמיתית על מידת הסיכון שהעובדים נמצאים בה.


בתקנות הללו אנו קובעים שמי שמבצע את הבדיקה יהיה בודק מוסמך, שצריך לעבוד עם מכשירים מכוילים ובשיטות מקובלות, ושעליו לבצע סקר מקדים לפני שהוא עורך את הבדיקות עצמן, על מנת שיוכל למפות את כל סביבת העבודה, ואחר-כך יוכל לערוך את הבדיקות הספציפיות במקומות הנכונים והראויים שבהם זה מתבקש.


התרומה היא כמובן הערכה מקצועית של רמת הסיכון במקומות העבודה על-פי סטנדרטים גבוהים, וזה כמובן ימנע נזקי בריאות מן העובדים.


בתקנות אנו מעדכנים רמות חשיפה מותרות, וזה, כפי שאמרנו, לפי התקנים האמריקאים. בתקנות בנוסח שמוגש כעת יש תיקונים לתקני חשיפה לעופרת, כספית, בנזן וקרינה מייננת – כולם גורמי חשיפה שיש בהם סיכונים גבוהים מאוד לעובדים, ולכן אנחנו רוצים מאוד לשמור על כך שהתקנים המותרים במדינת ישראל יהיו התקנים המוכרים ולא מעבר לתקן המוכר.


בנוסף, שינינו בתקנות הללו את ה-BEI, שהם המדדים הביולוגיים שנמדדים על-ידי מעבדות טוקסיקולוגיות ושמגיעים לרופאים התעסוקתיים. גם כאן עשינו עדכונים ברמות מותרות של עופרת, כספית, בנזן וארסן.


הוספנו 9 גורמים שצריכים עכשיו להיבדק. לדעתי אין כאן אף גורם שנוגע לחקלאים, אבל אלה גורמים שצריך לעקוב אחריהם מאחר והם מהווים סיכון.

למה התוספת הזאת נדרשה רק עכשיו?

הידע בעולם מתעדכן באופן שוטף. עורכים כל מיני מחקרים ואז מגיעים למסקנה שגם קרוסין הוא חומר מסוכן ושצריך לעקוב אחריו. לכן אנחנו רוצים לשמור על הרמה הזאת. אנחנו לא רוצים לפגר כאן. הוספנו את החומרים הללו כי הם חומרים שצריך לפקח עליהם בצורה יותר הדוקה.

איך התיאום שלכם עם המשרד להגנת הסביבה, גם בהעברת מידע, לא רק בידיעת החוק? האם יש צוותים משותפים שמטרתם לסייע למעביד להימנע מפגיעה בעובדים, להגיד לו איך לעשות ומה לעשות, כדי שלא יקרו תקלות ורק אחר-כך חלילה יתחילו לחקור? יש כאן נציגים של המשרד להגנת הסביבה?

כן. למיטב ידיעתי יש הרבה עבודת מטה משותפת בינינו ובין המשרד להגנת הסביבה. לפעמים אנו עושים גם פעולות משותפות בשטח. היתה פעולה משותפת במדידת רמות חשיפה בתחנות דלק וכדומה. זה לא דבר שקורה כל יום, אבל אם יש צורך אין שום מניעה לעשות את זה, אפשר לשתף פעולה גם בעריכת בדיקות בשטח.

אבקש מאנשי המשרד להגנת הסביבה להגיב בהמשך על הראייה הכוללנית שלהם.

הייתי רוצה לשמוע תשובה לשאלה האם התקנות הללו חלות על כל עובדי המפעל או מקום העבודה, ואיך נבדקת חשיפת העובדים של אותו מקום לגורמים המזיקים הללו.

הייתם אמורים לדעת את זה לפני שהבאתם את התקנות לכאן.

כאמור, התייעצנו עם המשרד להגנת הסביבה ושם זה הגיע, למיטב ידיעתי, לגורמים רבים מאחר ולכמה אגפים שם יש נגיעה לתקנות הללו – גם האגף שעוסק בקרינה וגם האגף שעוסק באבק וגם האגף לאיכות אוויר. קיבלנו הסכמה מלאה מן המשרד להגנת הסביבה. בעיקרון, בתשובה לשאלתך, כל עובד בעצם נמצא תחת הכיסוי של התקנות הללו. המצב שהתקנות הללו מסדירות הוא שכל עובד יעבוד באופן שאין בו חשיפה מעל המותר. התקנות קובעות דרכים איך להגיע לזה, וזה כמובן באמצעות סקירה של השטח.


כאשר במקום מסוים יש חומרים או גורמי סיכון כלשהם מגיע מומחה, שהוא בודק מוסמך ממעבדה מוסמכת, שהוסמך על-ידינו ועובד על-פי תקנים שאנו קובעים, שקיבל הסמכה גם מן הרשות להסמכת מעבדות, כלומר זה גוף מקצועי פר-סה. הוא בא למקום העבודה ועושה הערכה, על-פי הידע המקצועי שלו, היכן צריך לערוך מדידות. כלומר הוא בודק היכן יש סיכונים, הוא מעריך את רמת הסיכון על-פי הידע המקצועי שלו ואחר-כך קובע היכן צריך לערוך מדידות שייתנו לנו נתונים כמותיים על החשיפה של העובדים. אם הוא התרשם שאיזו עובדת במשרד עלולה להיות חשופה, או איזה עובד בחצר עלול להיות חשוף – הוא יערוך גם שם מדידה, על מנת לראות אם הם אכן חשופים או לא.

מבחינה טכנית, הדברים מדידים, או שכל דבר נתון להערכה מקצועית?

הדברים מדידים. יש לנו מכשירי מדידה ושיטות מדידה. לגבי רוב החומרים – לא כולם – יש מכשירים ושיטות ואנחנו מסוגלים לקבל תוצאות כמותיות מדויקות על רמת החשיפה של העובד.

רמת החשיפה נבדקת על-פי תקני חשיפה תעסוקתיים.

המדידה הזאת נערכת על-פי הבנתו המקצועית של איש מקצוע, ואני מבין שלאחר מכן יש גם כלים לעריכת המדידה. אם אתם תחמירו בצורה לא הגיונית, מותר למעביד או למפעל להגיד: "רבותי, אתם מגזימים"? מעסיק שתחמירו אתו באמצעים מסוימים, יוכל להגיד: "לא הגיוני מה שאתם מבקשים כי את זה לא ניתן לספק"? האם תוכלו להגיד לו: "לא, זה אסור"? השאלה אם הדברים מדידים בצורה כזאת שתוכלו להציג אותם בבית-המשפט ולהגיד לשופט: "אדוני השופט, זה נקבע על-פי המדד הזה, יש לנו תקנים בין-לאומיים".

נמצא אתנו מנהל המעבדה שלנו, שהוא מומחה. נמצאים כאן כמה מומחים לעריכת מדידות, אם אתם רוצים תשובות מפורטות יותר. בעיקרון, הדברים מדידים ויש תוצאות מדויקות. יש גם שיטות להפחתת רמות החשיפה. ברוב המקומות אפשר או על-ידי נקיטה בכל מיני שיטות הנדסיות שמונעות פיזור של חומר, או על-ידי מתן ציוד מגן אישי – זה דרך מועדפת פחות אבל היא אפשרית. כלומר, ניתן להגיע לכך שעובד לא ייחשף מעל הרמות המותרות, זה אפשרי בהחלט. זה המצב שאנחנו רוצים להגיע אליו.

אני מנהל המעבדה הארצית לגהות תעסוקתית. עשינו עבודה לגבי כל הגורמים האלה.

אתה מתכוון לגורמים שבתוספת הראשונה?

כן. עשינו עבודה. לקחנו תוצאות של אלפי מדידות שנערכו במדינת ישראל וראינו שאפילו אם נוריד את התקן המפעלים יוכלו לעמוד בזה. היכן שלא יכולים, יש כלים שניתן להשתמש בהם, למשל ציוד מגן אישי או תהליכים שונים שיאפשרו לעזור למפעל להוריד את החשיפה ושהעובדים לא ייפגעו.


דרך אגב, במועצת המוסד לבטיחות וגהות נתכנסנו פעמיים וגם שמענו הרצאות וערכו תיקונים. אני מצטער מאוד שבגללכם התקנות ממתינות זמן רב לאישור. כבר 5 שנים אנחנו עובדים על התקנות הללו.

המצגת תימשך עוד זמן רב?

לא. על זה כבר עו"ד חנה מזור דיברה. ריכזנו את כל הערכים במקום אחד.


אנחנו ממשיכים לעבוד ועורכים דיונים כל הזמן. אנחנו עוקבים אחר מה שקורה בעולם ומתכננים, כאשר יהיו לנו החלטות נוספות, לעדכן את התקנות הללו שוב. אנחנו רוצים שאלו יהיו תקנות דינמיות שייתנו מענה כפי שנדרש.

תודה רבה. תוך כדי קריאת התקנות אם יעלו עוד דברים מקצועיים נשאל שאלות. דיברנו כרגע גם על הממשק עם המשרד להגנת הסביבה. אני מבין שהתייעצו אתכם בהכנת התקנות, ואני מבין שיש לכם גם תיאום בתחום המניעה, ככל הניתן, כדי שלא יקרו תקלות. זה חשוב מאוד.

רציתי לשאול לגבי החומרים המדידים. דיברת על כך שהגורמים המזיקים שכלולים בתוספת הראשונה אפשר למדוד אותם, אבל יש בספר חומרים שאין כיום אפשרות למדוד אותם. נכון?

מתוך 640 חומרים – יש חומרים שאנחנו לא מסוגלים היום לבדוק, אבל אם יתעורר צורך ויהיה במפעל גורם שאנו סבורים שהוא גורם מזיק אנחנו נְפַתֵח שיטת מדידה. למדידת כל הגורמים הללו יש שיטות בדוקות שעברו את כל תהליך ההסמכה על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. זה המשרד היחיד בארץ שבו המעבדות שעובדות בתחום המדידה עברו הסמכה על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. כלומר, יש הכרה בין-לאומית. זאת העבודה שעשינו כדי שבבית-המשפט לא יגידו שאנחנו לא מוסמכים.

מדינות בעולם נמצאות באותו מצב? גם להן אין כלים למדידה של החומרים שאתה מדבר עליהם?

אם יהיה צורך, ניקח ממה שיש, משיטות מיוחדות למדידה.

אתה אומר שיש משמעות לאמירה שאסור לעבור את התקנים שקבועים בספר, כי אם יעבדו בחומרים כאלה אתם תפתחו שיטות מתאימות למדידתם.

לגבי מרבית החומרים שמופיעים בספר יש שיטות מדידה.

יש לנו 2-3 תקנים שלקחנו מן האנגלים, מכיוון שהם לא מופיעים בספר האמריקאי, שהוא הספר שכבר 30-40 שנים עובדים עם התקנים שקבועים בו.

דיברת על תקני חשיפה תעסוקתיים. אני מבינה שהם מחמירים פחות מהתקנים להגנת הסביבה. נכון?

כי הם לא נוגעים לילדים.

אנחנו מדברים כאן על אדם בוגר, אדם בריא, בדרך כלל, ומדובר על חשיפה למשך 8 שעות בלבד, בעוד שלגבי האוכלוסייה הכללית, אם מישהו נחשף בביתו לחומר כלשהו אז קרוב לוודאי שזה 24 שעות ביממה. לכן אלה תקנים שונים.

רבותי, נתחיל לקרוא את התקנות, ככל שנספיק בדקות שנותרו לנו עד תום הישיבה. תוך כדי ההקראה ולאחריה אם יהיו הערות נוספות להתאחדות האיכרים ולאחרים, אתן לכם זכות להעלות אותן, אחרי שתערכו ביחד ישיבה מקצועית.


דרך אגב, נציגי משרד הבריאות נמצאים כאן? מה העמדה הכללית שלכם?

אני מאגף בריאות העובד במשרד הבריאות. אנחנו עבדנו ביחד עם ד"ר פושנוי ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וראינו את התקינוֹת הללו כבר בגלגול הראשון שלהן. אנחנו תומכים מאוד בתקנות.

אתם בעד הבריאות.

נתחיל אולי עם התקנות המרכזיות כאן, שבהן נמצאים השינויים העיקריים.

תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011

"בתוקף סמכות שר התעשייה המסחר והתעסוקה לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – הפקודה), בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, ובהסכמת שר הבריאות לעניין זרחנים אורגניים וקרבמטים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולעניין תקנה 9 בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות וגיהות, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
1.
בתקנות אלה —




"בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות" – פעולות המבוצעות בידי בודק מעבדה מוסמך, לשם מדידת רמת החשיפה המשוקללת, רמת החשיפה לזמן קצר ותקרת החשיפה במקום העבודה, וכוללות סקר מקדים מעודכן וניטור סביבתי של גורמים מזיקים שנערך בהתאם למימצאיו;





"בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות" – בדיקות של סמנים ביולוגיים בגוף האדם והשוואתם למדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית;



"בודק מעבדה מוסמך" – עובד מעבדה מוסמכת, בעל הסמכה תקפה ממפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה;





"גורמים מזיקים" – גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, הנמצאים במקום העבודה, ואשר העובדים עלולים להחשף אליהם בזמן העבודה והם רשומים בספר בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה;





"גורמים מזיקים טעוני ניטור" – גורמים מזיקים המפורטים בתוספת הראשונה, שלגביהם מתחייב ביצוע בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם לתקנה 4;"

יש לכם הערות להגדרות שהוקראו עד כה? אם לא, נמשיך הלאה.

""הספר" –

Threshold Limit Values for Chemical Substances and Physical Agents & Biological Exposure Indices – ACGIH. ., כתוקפו מזמן לזמן לפי עידכונו השנתי, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי אגף הפיקוח על העבודה בירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה, וכן במרכז למידע של המוסד לבטיחות וגיהות בתל אביב, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, שכתובתו WWW.MOITAL.GOV.IL;"





במקום המשפט האחרון שמופיע כאן ("בהעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לעותק המעודכן האחרון לעניין תקנות אלה"), אני מציעה לכתוב כי: "הנוסח התקף האחרון שאליו יש הפניה כאמור הוא הנוסח המחייב".


""חשיפה משוקללת מרבית מותרת" – Threshold Limit Value – Time Weighted Average (TLV-TWA) – החשיפה המשוקללת המרבית של גורמים מזיקים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של 8 שעות מתוך יממה;




"חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר" – Threshold Limit Value - Short Term Exposure Limit (TLV-STEL) – החשיפה המרבית של גורמים מזיקים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה של עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מ-4 פעמים ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה ובמרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם, ובתנאי שרמת החשיפה הכוללת ל-8 שעות עבודה ביממה תהיה נמוכה מרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת;




"מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית" – Biological Exposure Indices (BEI) – רמות של סמנים ביולוגיים בגוף האדם, לרבות בדם, בפלסמה, בשתן ובאוויר הנשיפה, המהוות סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובד לגורמים כימיים ופיסיקליים;"




נקבעו כאן "מדדים ביולוגיים". ייתכן שצריך לקרוא להם "סמנים". בניסוח הסופי אולי צריך יהיה לשקול לחזור ל"סמנים" במקום ל"מדדים".

מה היה עד עכשיו בהגדרה הקודמת?

לא דובר על סמנים.

מה הופיע בתקנות הקודמות?

"סמנים", אבל ביקשנו לשנות את זה ל"מדדים".

יש תקנות דומות במקומות אחרים? איך זה מוגדר שם?

בתקנות הקיימות זה מופיע כ"סמנים". אני רוצה רק שיהיה ברור שזה אותם סמנים שמדובר עליהם בתקנות אחרות.

"סמנים" או "מדדים" – התוכן מבחינתכם זהה.

בכל מקרה, זה מופיע גם באנגלית, שזה התואר המוכר למונח הזה. אני סבורה שלא יכולה להיות אי-הבנה.

כלומר המונח באנגלית בעצם מדבר על אותו דבר.

""מנה גבולית", "קרינה" או "קרינה מייננת" – כמשמעותן בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג-1992;





"מנת קרינה משוקללת" – מכפלת מנת קרינה לאיבר או לרקמה במקדם השקלול לאותו איבר או רקמה, כמפורט בחלק ב' לתוספת השניה;"

יש הערות כלשהן להגדרות שבעמוד השני? אם לא, נמשיך הלאה.

""מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות" – מעבדה שהסמיך שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהסכמת שר הבריאות, באופן כללי או מיוחד, בהודעה ברשומות, לביצוע בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות, בעובדים החשופים או עומדים להיות חשופים לגורמים מזיקים;





"מעבדה מוסמכת" – מעבדה בעלת הסמכה תקפה ממפקח העבודה הראשי , לבצע בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במקומות עבודה;



"מעבדת אגף הפיקוח" – מעבדה מוסמכת ארצית לגיהות תעסוקתית של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה";





"מפקח עבודה", "מפקח העבודה הראשי" ו"מפקח עבודה אזורי" – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד 1954;





"מקום עבודה" – מקום עבודה כלשהו , לרבות מפעל;



"מתכות קשות" או "מתק"ש" – תערובת מוקשית של קרבידים, לרבות של טונגסטן, טיטניום, טנטלום, וונדיום ושל מתכות, לרבות ניקל וקובלט;"

אני מבין שלאנשי המקצוע יש את המילון המתאים והם יודעים מה זה בדיוק.

""נוזלי קירור " – נוזלים המשמשים לקירור בעת עיבוד מתכות;





"סקר מקדים" – סקר שיטתי הנערך במקום העבודה לצורך זיהוי, הערכה ותיעוד של גורמים מזיקים, הכולל אפיון של סביבת העבודה, ומתבצע באמצעות תצפיות ואיסוף מידע איכותי וכמותי בעמדות עבודה ובחללי עבודה, ומימצאיו משמשים בסיס לקביעת הקף הניטור הסביבתי תעסוקתי;



"עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור" – עובד החשוף לאחד או יותר מן הגורמים המזיקים טעוני הניטור, בחשיפה העולה על רמת הפעולה, בעבודה חלקית או מלאה, במשך שלושים ימים בשנה לפחות;




"עובדת בגיל הפוריות" – כהגדרתה בתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001;"

למישהו יש הערות להגדרות בעמוד 3? בעיקרון אתם אומרים שהתקנות הקודמות היו דומות ברובן לתקנות המוצעות כאן והשינויים שהוכנסו תואמו ביניכם. נכון? בסדר. נעבור לעמוד הבא.

""ערכי חשיפה מותרים" – החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת ותקרת החשיפה המותרת;"

מדוע יש כאן מחיקה?

מפני שערכי החשיפה המותרים הם ערכי חשיפה במקום העבודה ולא המדדים הביולוגיים שמודדים בגוף האדם את רמת החשיפה.



"רמת הפעולה" – Action Level-(AL) – רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת או, אם לא נקבע ערך לחשיפה המשוקללת המרבית המותרת, מחצית תקרת החשיפה המותרת של הגורמים המזיקים הנקובים בתוספות הראשונה ובחלק א' של התוספת השנייה;"





רציתי לוודא שבהגדרה "רמת הפעולה", כאשר מדובר על "מחצית תקרת החשיפה המותרת" מדובר דווקא על התוספות ולא על גורמים שבספר. נכון?

נכון.

""שירות רפואי מוסמך" – כל אחד מאלה:



(1)
לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות;



(2)
קופת חולים, כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;




(3)
מוסד רפואי, ששר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לבדיקות מסויימות לענין תקנות הבטיחות בעבודה;



"תקנות ייחודיות" – תקנות הבטיחות בעבודה המפורטות בתוספת הרביעית;



"תקרת חשיפה מותרת" – Threshold Limit Value – Ceiling (TLV-C) – הרמה המרבית של גורמים מזיקים באזור עבודתו של העובד אשר מעליה אסורות חריגות כלשהן בכל פרק זמן שהוא במשך יום העבודה."

קראנו את סעיף ההגדרות. האם למישהו יש הערות בעניין הזה?


רבותי, נסיים את הדיון כעת. נמשיך לדון בתקנות הללו בישיבה נוספת שתיקבע.


אני מבקש לנצל את מרווח הזמן, אינני יודע אם יתקיים דיון בפגרה, יש לכם עכשיו די זמן גם לבער את החמץ וגם לנקות את הסוגיות הלא ברורות ביניכם כדי שבישיבה הבאה יהיה תיאום מקצועי מלא ביניכם, בין כל הגורמים.


אם אתם חושבים על גורם נוסף שאולי חשוב שדעתו תישמע, אנא אמרו לנו, כדי שלא יעלו טענות אחרי אישור התקנות שלא ידעו. הוועדה הזמינה לכאן את כל הגורמים שראתה לנכון להזמין. אם אתם יכולים להציע גורם נוסף שהתקנות נוגעות לו – הן תקנות חשובות מאוד, עשיתם כאן עבודה יפה, השקעתם כאן חשיבה רבה ולכן חבל שמישהו אחר-כך, בטענה של הרגע האחרון יעצור את השימוש בתקנות בפועל.


תודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20


















PAGE
17