הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
22
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
29.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

יום שלישי, כ"ג באדר ב' התשע"א (29 במרץ 2011), שעה 13:30

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) התשס"ח - 2008

פרק ה' סימן ט' – שירותי אירועים בפני קהל

חברי הוועדה: אילן גילאון – היו"ר

חווה סביר – פרויקט עדויות שואה של חרשים, המכון לקידום החרש

גל רוקניאן – מנהלת תוכניות, המכון לקידום החירש

ראובן ברון – מורשה נגישות שירות, המרכז לעיוור בישראל

מיכל שיק הר-טוב – עו"ד, עמותת נגישות ישראל

מיטל שערבי – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט

עירית פוגל גבע – מנהלת המחלקה לתיאטרון, משרד התרבות והספורט

שאול שרצר – עו"ד, התאחדות ענף הקולנוע בישראל

יוסי שוחט – מנהל מרכז ז'ראר בכר, המרכז לשלטון מקומי

כפיר מצוינים – רפרנט תקציבים רשויות מקומיות, משרד הפנים

נדב ענבר – מנהל תחום תרבות, פנאי, אומנות וספורט, אקי"ם ישראל

נועה ביתן – אקי"ם ישראל

פנינה בן-דוד – מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון

מירב גת – יועצת בנושא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ארי חרל"פ – מנהל הספורט – משרד התרבות והספורט

ישראל אבן-זהב – רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים ופורום ארגוני הנכים

יעקב עילם – נגישות, מטה מאבק הנכים

גבריאלה עילם – מורשה לנגישות השירות, עילם

אילן שפירא – עו"ד, מנהל תחום רגולציה עסקית, חברת דואר ישראל

עידו גרנות – מנכ"ל "בקול", ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים

אורנה ערן – ריטיינרית של הנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

נורית ניישטט – ריטיינרית של הנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

צביה אדמון – עו"ד, ריטיינרית של הנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

שמואל חיימוביץ' – אדריכל, ממונה נציגות ארצית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

שירה ילון-חיימוביץ' – ריטיינרית של הנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

אורלי בוני – מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות

יעל ניסן – מרכזת תחום מקצועי, יחידת הניידות, משרד הבריאות

רחל אברמוביץ' – מנהלת אגף בניה, תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

מנהלת הוועדה

וילמה מאור

יעוץ משפטי

אייל לב-ארי

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
תקנות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) התשס"ח - 2008

פרק ה' סימן ט' – שירותי אירועים בפני קהל

הנושא שלנו היום, שירותי אירועים בפני קהל. זה נושא כבר שלובן בשולחן המשותף, העגול. בבקשה ראובן.

אני מזכיר למסובים כאן, שפעם קודמת במסגרת סעיף 57 הוזכר הסעיף שנקרא "תיאור קולי", או הנושא שנקרא "תיאור קולי", וסוכם שהוא עובר למצב של פיילוט וכו' וכו'. אלא שהכוונה ככל שאני הבנתי, ואני חושב שהמסובים לא הבינו, שמדובר במצב של אירוע חוזר כמו בסרטים או כל דבר שחוזר על עצמו, שכן אז צריכים להכין איזה שהיא פרוצדורה/הקלטה/פס קול וכו' וכו', שאלה באמת דברים לא פשוטים, שמן הראוי לעשות בגינם פיילוט, ללמוד מה שקורה בגולה ולהכין את הדברים.


אני רציתי להתייחס בסיומו של סעיף 57 למקרה פרטי שנקרא לו עכשיו "אירוע חד פעמי". ולמה אירוע חד פעמי לדעתי שונה מאירוע רב פעמי? מכיוון שהציוד וכל המערכות בעצם ישנן כבר שנים רבות והן זמינות. ולמה אני מתכוון? אותו ציוד שמיועד לתרגום סימולטני באירועים, הוא בעצם אותו ציוד שאמור לתת את הפתרון לתיאור קולי לאירועים חד פעמים הציוד יכול להיות מושאל, נמסר, ואותו אדם שאמור לקרוא, לראות, לתאר, פשוט יושב מול---

תן לנו דוגמא מה אתה קורא "אירוע חד פעמי"?

אוקיי, אירוע חד פעמי, בוא ניקח משהו שבמילא משדרים אותו, נגיד הדלקת משואות בהר הרצל, איזה שהוא אירוע ממלכתי, משהו שקורה בכנסת, לא יודע, דברים שהם באמת, לא סרט, לא הצגה שהיא נמשכת עוד ועוד ועוד, שמן הראוי שבאמת אולי יהיה איזה שהוא פתרון ממוסד ושרץ הלוך וחזור. זו הכוונה, כלומר אירוע שהייתי מגדיר אותו אולי, שנעשה עד שלוש פעמים. כי יכול להיות שבאמת איזה שהוא אירוע שהוא אירוע, איזה מפגן של הצבא, לא יודע מה, מתקיים שלוש פעמים ומן הראוי שאנשים שצופים בו או שנמצאים בו, מי שלא יכול לצפות בו ונמצא בו, ישמע באיזה שהיא צורה את מה שקיים בו, והציוד נמצא, הציוד קיים.


מכיוון שהתקנות האלה הולכות במקרה הטוב, אני חושב, ומתקיים בעוד שנתיים, אני חושב שזה המון המון זמן.

אתה מדבר בעיקר על מדיום טלוויזיוני יותר.

לטלוויזיה אני אגיע תיכף. אני כרגע מדבר למשל על איזה שהוא אירוע. אנשים נמצאים, הזכרתם בפעם הקודמת למשל שידור כדורגל למשל, שידור כדורסל. זה מקובל וכבר בארץ ישנם מקרים כאלה שמתארים את המשחק, משחק כדורסל בתיאור סימולטני, מחלקים מכשירי FM ואנשים שלא רואים, נמצאים שם, קולטים את האווירה וגם יודעים מה מתרחש על הפרקט. אני חושב שיש מספיק זמן, שזה שנתיים לפחות, ואם אתם רוצים, אפשר אפילו כמו שלגבי סעיפים אחרים, התייחסנו לזמן תחילת הביצוע, אפשר גם פה לתת עוד איזה שהוא ספייס קטן, כי אני מאמין שאם נעביר את זה לתיקונים ולעתיד שיבוא, זה משהו שהוא כמו 10-15 שנה, --- קטן כבר לא יזכה לשמוע את הדברים האלה, וחבל לי.


אני רוצה לאחד את זה לעוד משהו. אתה הסכמת, טלוויזיה. התקנות הנוכחיות לא נוגעות בטלוויזיה, ואני חושב שיש פה איזה שהיא שגיאה. אני אוסף כל מיני דברים שנשכחו בדרך, או כל מיני נושאים שאני הקטן חושב שמן הראוי יהיו שיהיו בתקנות נגישות השירות, ואני מתכוון ביום מן הימים להגיש אותם לצביה כדי לברר יחד האם מקומם פה, בין השאר מדובר פה באותו תיאור של טלוויזיה.


אז כרגע אני לא רוצה להתייחס שם לתיאור קולי של הסרטים, כיוון שהחלטנו שזה הולך לפיילוט, או שבעוד שני סעיפים נחליט שזה הולך לאותו פיילוט, אבל מדובר למשל בהקראת חדשות, כאשר בתוך החדשות פתאום מביאים דובר בשפה לועזית. מה שהייתי מצפה, שיהיה איזה שהיא הקראה של התרגום מן השפה הזרה.


מהו הייחוד שאני מדבר עליו, ואני פה מציע לנציבות לחשוב על כל הנושא הזה של תיאור קולי, ואולי אפילו להוציא אותו מתוך הסעיף, מתוך האירועים לקהל, אירועים בפני קהל, וליצור תקנה חדשה שדנה בתיאור הקולי, והיא תיתן דעתה. בקיצור, מה שהנציבות רוצה, אפשר גם אם היא משאירה את זה פה, לבוא ולהגיד, אוקיי, היום אנחנו לא נדון בזה, אבל אנחנו מבטיחים שתוך חודשיים אנחנו נביא משהו מוסכם בנושא הזה שנקרא תיאור קולי.

צביה, בתמצות רב, יש לכם יכולת לעשות את זה?

לא. התשובה היא ככה. הפיילוט שעליו דיברנו מתייחס לתיאור קולי בכל אירוע, גם חד פעמי ורב פעמי, לא רק בחד פעמי, ולא רק בהצגות ובסרטים, אלא בכל אירוע.

הוא אומר שקיימת כבר טכנולוגיה.

לא, לא, הטכנולוגיה איננה בעיה. הבעיה היא שאין אנשים שיעשו את זה. זה אנשים שצריכים להיות מיומנים. צריכים להכשיר אותם. מדובר בעבודת צוות גדולה. לא מדובר כאן באדם שהוא יתרגם לשפת סימנים והוא בא לבד בלי ציוד או עם ציוד, ועושה את זה. מדובר כאן במיומנות מאוד מיוחדת. הדבר הזה עדיין איננו. לא בכל אירוע, ראובן, יש ציוד לתרגום סימולטני. זה ציוד שנמצא בידי ארגונים מאוד ספציפיים, או חברות מאוד ספציפיות.

מעבר לכך, אירוע חד פעמי דיברת. אירועים חד פעמיים הם לא רק אירועים של הדלקת משואות ומפגנים. כל משחק ספורט כמו שאמרת, הוא חד פעמי. כל אירוע לציבור שנעשה, כל עצרת היא אירוע חד פעמי. כל הפגנה היא אירוע חד פעמי, ובכל הדברים האלה לא ניתן להתארגן לא רק מבחינת הציוד, מבחינת האנשים שיעשו את זה כדי לתת את המענה לזה. אנחנו מדברים כאן על כל אירוע שמתרחש במדינה, וזה אלפי אירועים או מאות אירועים בכל חודש.

לכל הפחות, לגבי הנושא של מה שראובן אומר פה, התרגום.

התרגום בטלוויזיה זה נושא שהנציבות דנה בו כבר שנים מול ארגון שנקרא נמ"ג, שמייצג ארגונים בעלי עיוורון מסוים, ואנחנו אמרנו להם, אני חוזרת על הדברים גם כאן. הנושא הזה, ראוי מאוד שיוסדר, אבל בחוק הכתוביות, ששם כל הנושא של הטלוויזיה מוסדר ממילא.

אבל זה לא עוזר לעיוורים.

מבחינה טכנית, מה שצריך כדי לתת את התיאור הקולי הזה, זה ערוץ נוסף בטלוויזיה. זה מה שנעשה ,בזמנו נעשה בחוץ לארץ, בארצות הברית ובקנדה, לפחות בארצות הברית זה הופסק. בית המשפט העליון האמריקאי קבע שה-A.D.A חוק השוויון האמריקאי לא חל על זה. זאת אומרת, זו איננה התאמה נדרשת לפי חוק השוויון האמריקאי.

אבל ערוץ נוסף בטלוויזיה, את פותרת את הבעיה של ערוץ 1. את לא יכולה לפתור את הבעיה של כל הערוצים.

נכון. גם זה נכון. אבל אם אנחנו מדברים רק על חדשות, אנחנו מדברים רק על הנגשת חדשות, דברים כאלה שלדעתי זה דבר ראוי, אבל זה צריך להיעשות כמובן תוך תיאום עם ערוץ הטלוויזיה.

ונניח שאם אפשר היה לשמוע את החדשות כמו ששומעים אותם, מהטלוויזיה ברדיו---

לא, לא, לא מדובר על שמיעה. מדובר רק על תיאור קולי. אם יש מישהו שמדבר בשפה זרה---

אני לא מדבר על תיאור קולי. אני מדבר על נושא של התרגום בלבד.

על התרגום בלבד, אין. אנחנו לא מדברים על תרגום.

לא, ראובן העלה את הנושא הזה.

לא, ראובן מדבר על תיאור קולי. תיאור קולי של משדרי חדשות.

הוא דיבר על תיאור קולי ואת נתת את התשובה. הוא גם דיבר על תרגום באותם קטעים שמדובר בשפה זרה.

אבל הוא מדבר כשיש כתוביות להקריא את התוכן שלהם. זה לא תרגום של שפה, זה כבר הקראה ממשהו שהוא כתוב למשהו שהוא שמיעה, וזה לגיטימי.


בגדול, כל הנושא הזה של כתוביות בטלוויזיה, כמו שיש חוק מפורש שמדבר על כתוביות ושפת סימנים לטובת אנשים עם מוגבלות שמיעה, ראוי שתהיה התייחסות בחוק גם לצרכים של מוגבלות ראיה, למרות שאני מעריך שזה די שונה, כי למוגבל ראיה יש חלופה באמצעות רדיו לשמוע דברים ותכנים. לעומת זאת למוגבל שמיעה, זאת החלופה היחידה שלו בעצם, הייתה להגיע להבנה של כל מיני דברים שמדברים בהם בטלוויזיה.

תודה. ראובן, אתה מתבקש לסכם.

לגבי חוק הכתוביות, אני חושב שחוק הכתוביות נחוק רק משום שתקנות נגישות שירות לא היו בזמנו, אז חיפשו איזה שהיא נישה שאפשר יהיה להעביר את זה.

לא בטוח בכלל שזה נופל תחת ההגדרה של נגישות.

איפה הבעיה של מה שהוא מציע? שהוא אומר שזה דורש הרבה כוח אדם?

כן, זה דורש התארגנות גדולה מאוד. ודאי.

אגב, הכוונה לא לכל אירוע. זה יהיו אירועים שהודיע בן אדם שהוא רוצה את זה, נתחיל בכך.

אוקיי, יש קריין שמתאר את האירוע, נניח הדלקת המשואות. אומר, עכשיו מגיע יו"ר הכנסת. למה יש פה קושי?

ראובן מבקש לחייב כאן את ערוצי הטלוויזיה.

הוא מדבר על אירועים חד פעמיים שהם או דוקומנטריים או חדשותיים או תרבותיים כמובן. לא יהיה לכל ערוץ, ערוץ כדי לתרגם את מה שיש בו. מה שכן אפשר לעשות, זה בתוך הערוץ עצמו, למצוא מודוס כזה שממיר לצד התיאור שישנו. ראובן, אני חושב שלזה אנחנו יכולים להחליט להגיע לסיכומים עם לפחות הערוצים הרלוונטיים בטלוויזיה, והממלכתית בוודאי.

אוקיי, ומה קורה עם אירועי תרבות חד פעמיים, לאו דווקא בטלוויזיה.

באולם?

למשל באולם.

אנחנו דיברנו על כך בדיון הקודם. אני לא מבינה למה אנחנו חוזרים על כך שוב.

חבר'ה, מה שדובר וסוכם, אל תנצלו את חוסר הזיכרון שלי. זה לא יפה. עכשיו שמוליק, בבקשה.

בשם אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אני מבקש להודיע כי מר יונה קסטל, הנציב השלישי הלך לעולמו בסוף השבוע. מינויו של מר יונה קסטל כנציב, היווה ציון דרך היות ובפעם הראשונה נמצא אדם עם מוגבלות בעל כישורים מתאימים לתפקיד נציב השוויון, אדם עם תפיסת עולם של שוויון זכויות וניסיון מקצועי עצום, בעיקר בתחום השיקום בתעסוקה. לצערנו נבצר מיונה לממש את חזונו בנציבות, בשל מחלה קשה שפרצה לאחר מספר חודשים שכיהן בתפקידו. יהיה זכרו ברוך.

תודה שמוליק. אנחנו צוללים לתוך סדר היום. כן, גבי.

אם אפשר, זה סעיף שנדון בפעם הקודמת, ולדעתי חסר פה משהו.

היה לכם זמן לדבר על זה. למה פה?

אני לא ראיתי את הנוסח הזה. קיבלנו אותו כרגע, פה. זה סעיף 4 בעמוד 4, שנערך אירוע במקום ציבורי סגור. אני מתייחסת ל-(א) של עמוד 5. "יחזיק החייב מושבים מותאמים לאדם עם מוגבלות". לדעתי צריך להיות מוגבלות בניידות, כיוון שזה הקהל שלו מיועדים המושבים המותאמים גם לפי התקן, והנושא של דרך נגישה למושבים מותאמים שלא מוזכרת פה בשום מקום, נכון שבדרך כלל מותר להציב מקום מותאם למקומות שמיועדים לכיסאות גלגלים, אבל זה תחרות על מקומות ישיבה, שלאו דווקא הכרחית להיות בתקנות השירות, לדעתי.

אם אני מבינה נכון את מה שאת אומרת גבי, הכוונה שלך היא שהמושבים המותאמים יוצבו במקומות הישיבה, שהם יוצבו שם.

לפי תקנות נדמה לי בניין חדש, מותר להציב אותם שם. אבל העניין הוא שלאו דווקא הם צריכים להתחרות.

אני מבינה. יש לי ניסוח במקום אחר, אם אני לא טועה, שאומר גם כן שיציבו אותם במקומות האלה, ואם כל המקומות יהיו תפוסים, יציבו אותם במקום אחר, נוח אחר.

חשוב שתהיה דרך נגישה עד למקומות הישיבה, בעיקר במקום שהמושבים קבועים.

מה שצריך להיות זה ההיפך, זאת אומרת שהוא יציב את המושבים המותאמים במקום שיש לידו דרך נגישה, לא שדרך נגישה תגיע אליו.

ברור.

אני אמצא נוסח לעניין הזה.

אז מושבים מותאמים בעצם יוצבו בסמוך---

יוצבו ככל האפשר במקום של המושבים המיוחדים כהגדרתם בתקנות מקום חדש וקיים, ואם זה לא יתאפשר, אז הם יוצבו ליד דרך נגישה.

לא צריך להוביל את זה דווקא למצב של תחרות על המקום, וזה היא דיברה.

חבר'ה, כולכם מסכימים על אותו עניין.

לא, אבל כרגע צביה ניסחה בצורה כזאת שקודם כל חייבים שזה יהיה באותם מקומות שאלה המקומות המיוחדים. הניסוח לא צריך להיות כזה. בלי קשר. מספיק אמירה. יבחרו איפה.

אוקיי.

זה בסדר?

כן.

יופי, תודה.

אנחנו ממשיכים בעמוד 7. תקנה 57(א) רבתי.

פטורים 57א. (א) על אף האמור בתקנה 57, יהיה החייב בביצוע האמות נגישות פטור מביצוע התאמת נגישות מההתאמות המנויות בתקנה כאמור, אם ביצוע ההתאמה מהווה אחד מאלה:

(1) פגיעה מהותית באופיו של מוקד עניין או אתר, כהגדרתה בתקנה 4 לתקנות הנגישות לאתר.

(2) פגיעה מהותית באופיו של מרכז העניין או המקום הציבורי, כהגדרתה בתקנה 4 לתקנות הנגישות למקום ציבורי שאינו בניין.
(3) שינוי מהותי באופיו של האירוע.
(4) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע בשל מגבלות הנדסיות, כאמור בתקנה 4 לתקנות הנגישות לאתר או תקנה 4 לתקנת הנגישות למקום ציבורי שאינו בנין, לפי העניין.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), בוצעה באתר או במקום שאינו בניין התאמת נגישות חלופית, כאמור בתקנה 4 לתקנות הנגישות לאתר, או לפי תקנות הנגישות למקום שאינו בניין, לפי העניין, יבצע החייב את התאמות הנגישות לפי תקנה 57 לתקנות אלה, ככל שההתאמות החלופיות אשר בוצעו באתר או במקום שאינו בניין, מאפשרות את ביצוע התאמות הנגישות לשירות.

אני אסביר למה הכוונה. יש אתרים ארכיאולוגים, אתרים שמופעלים על ידי רשות הטבע והגנים שנמצאת כאן. לגביהם יש תקנות ספציפיות, תקנות נגישות לאתר. בתקנות האלה ניתנו הרבה מאוד פטורים להנגשה, כמובן בגלל אופי המקום. לא לכל אתר מורשת ניתן לעשות נגישות או שהנגישות תעשה חלקית או בתנאים מסוימים. יש סעיף 4 שם שמדבר על התאמות חלופיות במידה ולא ניתן מסיבות של ערכי מורשת, היסטורי או טבע וכו', לעשות נגישות רגילה.


מה שאנחנו אומרים כאן, זה שאם נעשו התאמות חלופיות לפי התקנות ההן, התאמות הנגישות לשירות שנעשות לפי התקנות האלה, הרכבתי את זה על גבי התקנות ההן, ואמרתי, בהתאם להתאמות החלופיות שנעשו שם, ייעשו את התאמות הנגישות כאן. לדוגמא, אם באתר מסוים מנגישים לפי תקנות אתר רק מוקדי עניין מסוימים, לא כל האתר מונגש אלא מוקדי עניין, ונערך אירוע בחלק של האתר שאיננו נגיש, לא ניתן יהיה לבנות שם נניח--- אני לוקחת מקרה, סתם, לא בהכרח נכון, אבל יתכן שלא יהיה אפשר לבנות מתחם לכיסאות גלגלים, במקום הזה. בדומה אם יש מקום שחייב להישמר בו תאורה מסוימת ואסור להדליק מנורות או לצלם וכו', אז לא יהיה אפשר לשים מסכים. אני סתם חושבת על דוגמא קיצונית. התאמות הנגישות לשירות שנדרשות כאן, יכולות להיעשות בהתאמה תוך הלימה לדרישות לפי תקנות הנגישות לאתר.

האם זה ברור משפטית בסעיף א' הזה, לפני ה-1,2,3?

אני ביררתי את העניין עם רשות הטבע והגנים.

אני מתכוונת אחרים, שלא רשות הטבע והגנים.

פארק ציבורי איננו אתר. הוא מקום פתוח. אתר זה הגדרה משפטית שנמצאת בתקנות הנגישות לאתר.

רק שאלה צביה. את מתייחסת גם לתקנות מקום קיים פה, נכון?

לא. נגישות חלופית רק לפי אתר במקום שאינו בניין.

כן.

אנחנו ממשיכים בעמוד 10.

פרסום התאמות נגישות

באירועים
60א.
(א) חייב בביצוע התאמות נגישות לאירועים, יפרסם כמפורט

בתקנה 35 את דבר קיום האירוע, מועדו, והתאמות הנגישות המסופקות בו לפי סימן זה, לרבות המועדים בו יסופקו אמצעי עזר ושירותי עזר באירוע רב-פעמי.

(ב) החייב יפרסם, כמפורט בתקנה 35(ג), זמן סביר לפני האירוע את דרכי הגשת בקשה לקבלת אמצעי עזר או שירות עזר המסופק לפי בקשה, כגון תרגום לשפת סימנית או תקציר בפישוט לשוני, ואת המועדים להגשת בקשה זו.

ג) נעשה באירוע שימוש בהבזקי אור, זיקוקים או אש, יפרסם החייב את השימוש באמצעים אלו באירוע, כמפורט בתקנה 35.

התאמות נגישות בשירותי

הספקת כרטיסים
61.
המספק כרטיסים לאירועים בפני קהל, יבצע בנוסף להתאמות

(1) לבקשת אדם עם מוגבלות, יספק לו מידע אודות-

(1) התאמות הנגישות שבוצעו במקום הציבורי שנערך בו האירוע.

(2) התאמות הנגישות שיסופקו לפי תקנות אלה באירוע שהאדם מבקש לקבל לגביו כרטיס.
(2) יציע לאדם עם מוגבלות כרטיס למקום ישיבה מיוחד למושב מותאם או לאזור ישיבה נגיש, לפי העניין.

לגבי התוספת שביקשתם לאדם עם מוגבלות בניידות, יש מקום גם לשריין מקומות לאנשים עם בעיות ראיה כפי שתיארתי בפעמים הקודמות. הם צריכים לשבת קרוב, א', כי הם שומעים בדרך כלל פחות טוב, כי הם לא קוראים תנועות שפתיים למשל.

זה לא המקומות האלה. פה מדובר על מקום מיוחד, מקומות ישיבה מיוחדים ומקומות מותאמים. אדם עם מוגבלות בניידות לא חייב לשבת בשורה ראשונה.

אני מסכים איתך. אני אומר, לאנשים עם מוגבלות בניידות, למקומות שמצוינים פה, זה בסדר. לא אמרתי נכון את מה שרציתי להגיד. אני אומר, בנוסף לזה יש לקחת בחשבון שישנם מקומות שמן הראוי לשריין אותם, שזה בדרך כלל המקומות הראשונים, הקרובים יותר לאנשים עם מוגבלות בראיה.

כן צביה.

אם אני מבינה אותך נכון ראובן, אתה מבקש שכרטיסים לשורות הראשונות לא ימכרו עד מועד מסוים שיראו שאין אדם עם מוגבלות ראיה שרוצה את הכרטיסים האלה.

כן. א', נכון. ב', אפילו לא הייתי אומר שזה כזה גורף, שממש את כל השלוש שורות הראשונות לא ימכרו. לא צריך להגזים, אבל לתת באמת מועד מסוים שממנו זה נפתח לכל הציבור, וכמות מסוימת.

לכן לדעתנו זו בקשה בלתי סבירה משום שכמובן שמפיקי אירועים, בעלי אולמות רוצים למכור את הכרטיסים לשורות הראשונות, שהם בדרך כלל הכרטיסים היקרים יותר, תלוי באירוע, ודבר כזה ישריין את השורה הראשונה או שורות ראשונות. אתה בעצם אומר לאותם נותני שירות, אל תמכרו את הכרטיסים למושבים האלה.

אני רוצה רק להבהיר. כל הנושא הזה של שמירת מקומות מיוחדים, בא להקל. התביעה הראשונה היא, שיהיו מקומות מיוחדים מותאמים. אחרי זה באו ואמרו, רגע, ואם לא יהיה בהם שימוש? אז נשווק אותם לכולם, והמועד שנקבע, מאיזה שעה או מאיזה מועד לפני תחילת האירוע

אפשר למכור לכולם, נקבע פה בתקנות, וזה לא אותו דבר כמו מה שמדברים פה.

אם אני מבין נכון, ראובן מבקש עכשיו שיקבע מראש שיהיו מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים עם מוגבלות ראיה, ולא ישווקו שם לא מינויים ולא כרטיסים, עד למועד מסוים שיוגדר לפני תחילת האירוע.

לגבי מינויים, לא צריך לשריין מקומות במופעים שהם למנויים. אי אפשר לשריין, וזה מקובל עלי שזה ככה הולך.

אם היו אומרים לך שאתה אמור לשמור כרטיסים לשורות הראשונות, מספר כרטיסים, נניח 1% מהמקומות שלך באולם, עד 3 ימים לפני האירוע.

יש לנו שלושה סוגי אירועים. ברגע שאתה מפרסם אירוע, יכול להיות שתוך יומיים הכרטיסים אוזלים כולם. יש אירועים שהכרטיסים, כמה שתטרח, לא נמכרים. באלה אין בעיה, ובאלה הבינוניים אין בעיה.

אני רוצה את האירוע של זה שנמכר.

אני אמור לשמור מקומות עד מועד מסוים. אני רוצה ללכת מן הצד השני. אני מניח שאדם שיש לו ליקוי כלשהו ורוצה לראות מופע כלשהו, הוא לא יחכה עד הרגע האחרון כדי להזמין את המקום הזה. אני חושב שצריך להקל ולפתור את הבעיות של מי שיש לו את הבעיה. מניסיוני לאורך כל השנים, לא קרה שמישהו פנה אלי ולא קיבל, אבל אני לא רוצה להיות מחויב חוקית, להפסיד כסף בעצם.

הבנתי מה אתה אומר. אנחנו אבל עוסקים פה בחוק. כי אילו הדברים היו פתורים כפי שאתה אומר, אנחנו בכלל לא היינו טורחים על כל מה שאנחנו מטפחים פה.

להפיל על המפיק או אומן או מי שמארגן את האירוע בעצם. אתה שומר מקומות עד יומיים-שלושה, ארבעה. עד אותו יום. אם אנשים לא לקחו את זה, בעצם זה בגדר הפסד.

לא על מישהו כמוך, שאתה מעל ומעבר. תחשוב על אדם סביר ועל אולם סביר, מפיק סביר, שאני צריך כן להגדיר אותו במסגרת החוק, אין לי ברירה, כי אחרת זה פשוט לא יתקיים. מה נראה לך סביר, שאם היינו דורשים אחוז מסוים מתוך המושבים שבאולם, בשורות הראשונות, עבור אנשים ליקויי ראיה, עד יומיים או שלושה מהאירוע, האם זה היה סביר או לא?

אני חושב שלהעריך את פרק הזמן פשוט. להגיד עד עשרה ימים, עד שמונה ימים לפני האירוע. כדי שנוכל בכל זאת למכור את זה.

ראובן, זה נראה לך?

כן.

הסעיף כרגע מדבר על שמירת מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים עם כיסאות גלגלים לשבוע בהצגות ובמופעים אחרים.

עד שבוע. יאללה, ממשיכים. 1%.

אבל שיהיה מינימום 3 מקומות.

מינימום 3 מקומות.

(3) יציע לאדם עם מוגבלות המלווה בחיית שירות כרטיס למקום ישיבה מתאים.

(4) לא יספק למי שאינו אדם עם מוגבלות, בתשלום או שלא בתשלום, כרטיסים למקומות ישיבה מיוחדים כהגדרתם בתקנות הנגישות למקום ציבורי חדש, בסעיף 8.2.10, או מושבים מותאמים לאנשים עם מוגבלות כאמור בתקנת משנה 57(4) ולא יאפשר לאדם כאמור להשתמש במקום ישיבה מיוחד או במושב מותאם.

(1) בהצגות ומופעים, עד שבוע ימים לפחות לפני מועד ההצגה או המופע.

(2) בסרט, עד עשרים דקות לפחות לפני מועד ההקרנה.
(3) באירוע אחר, עד זמן סביר לפני מועד האירוע, לפי הנסיבות.

אייל, כאן אפשר להכניס את הנושא, לאנשים עם מוגבלות ראיה ושמיעה.

לדעתי, ככל שאני זוכר, מופיע באיזה שהוא מקום שאדם עם מוגבלות, מגיע לו מקום או איך שלא יהיה, ומדובר גם על מלווה.

לא. אין כאן התייחסות למלווה. מה שכן הכנסתי, ראובן, זה לגבי כלבי נחייה. שיינתן לאדם שמגיע עם כלב נחייה, מושב מותאם עבור שניהם. לא ידחפו אותו למקום שהכלב לא יכול לשבת שם, וזה לא נוח לשניהם.

אוקיי, זה נכון. אני בא עם בת זוגי להצגה. אני אשב פה והיא תשב שם.

זאת בדיוק הבעיה של השריון.

לא, אתה תשב בגבול הגזרה של המקומות האלה. אתה תשב במקום מיוחד, ולידך זוגתך במקום שלא מיוחד.

אם אנחנו אומרים ששמירת מקומות היא גם למלווה, אז אנחנו צריכים להגדיר את מספר המקומות שאנחנו שומרים.

אבל יש פה עניין חברתי. העניין של הנגישות בתקנות, לפחות לגבי אנשים עם מוגבלות פיזית בניידות, מפנות לתקנים, שהישיבה יהיה יחד עם אנשים שהם בלי מוגבלות. מה שצריך לומר, אם מחליטים על אחוז אחד, אפשר להחליט שהאחוז הזה, הם לא צמודים אחד לשני, זה הכול. זה הכול. הם אחד כן, אחד לא, אחד כן, אחד לא, ואז פותרים את הבעיה.

אוקיי, נמשיך.

עמוד 9, תקנה 60.

התאמות נגישות בהקרנת

סרטי קולנוע
60.(א) חייב בביצוע התאמות נגישות להקרנת סרטי קולנוע, יבצע את הוראות תקנות 9 עד 35 ו-57 עד 57(א), והכול לפי העניין.

(ב) על אף האמור בתקנה 31, יספק החייב נגישות לסרט, באמצעים כמפורט להלן:

(1) הופץ סרט הדובר שפה רשמית למטרת הקרנה מסחרית בבתי הקולנוע, יהיו אחראים לספק נותן שירות ההפצה ונותן שירות ההקרנה, ביחד ולחוד, כתוביות בשפת הסרט ב-50 אחוזים לפחות מעותקי הסרט המופצים להקרנה.

כן.

אני מבקש לומר, גם אמרנו את זה בשולחן העגול. עבור אנשים כבדי שמיעה וחרשים, כתוביות בסרטי הקולנוע זה משהו שהוא חובה בשביל להבין את הסרטים. להסתפק ב-50% מהעותקים, כתוביות, לטעמנו מאוד נמוך. אנחנו מבקשים 100% מהעותקים. הדבר הזה קיים כבר היום. אנחנו פונים לכל מפיק ולכל יוצר ישראלי לפני עליית הסרט לקולנוע, ולפעמים נעתרים. למשל עכשיו, הסרט "מבול". יש בו 40 עותקים. רק 5 בלי כתוביות. אז אם מבקשים עכשיו 50% מהעותקים, זה למעשה יהיה פגיעה ממה שכבר קיים היום. אנחנו חושבים שצריך 100%. העלויות הן מאוד מאוד נמוכות לתוספת כתוביות בכל עותק. אין סיבה שלא. העותק המאסטר זה עלות חד פעמית שכבר נעשית במילא.

אתה אומר, במילא מודפס אותו דבר.

לא, זה ממש לא נכון. קודם כל אני רוצה לקחת את תפקידה של צביה, ולהגיד, כבר דובר על זה בשולחן העגול וכבר הוחלט על זה.

אבל בשולחן העגול הוצגו נתונים מסוימים, ויש כאלה שחולקים בסדרי גודל על הנתונים.

אוקיי, אז היו יכולים לחלוק שם. אני רוצה להגיד רק משפט אחד לעניין של המאסטר. על המאסטר אין תרגום. אני כבר לא חוזר על העותקים הדיגיטליים. בדיגיטליים התרגום עולה פי 10 מתרגום רגיל.

כשאתה מתרגם סרט, אתה מתרגם את כל העותקים שלו למעשה, לא?

יש את המאסטר מתורגם. אתה צריך על כל עותק להטביע תרגום.

השאלה אם המאסטר, אתה לא יכול לתרגם?

כמה היא העלות הזאת?

העלות של הטבעת כתוביות על כל עותק היא מאוד מאוד נמוכה.

כמה היא?

לכל עותק, 2,500 שקלים.

זה לא מבוטל כל כך, עידו. כמה אתה מדפיס?

זה נורא תלוי. ה"מבול" יצא ב-40 עותקים. יש סרטים שיוצאים ב-8 עותקים, ויש סרטים שיוצאים ב-100 עותקים.

איפה הבעיה לגבי ה-50%? כי אתם החלטתם החלטה כזאת.

אני לא השתתפתי בשולחן העגול, אבל נמסר לי ששם הנתונים שהוצגו זה 14 אלף לכל עותק.

ואחיה ביקש שאנחנו נבדוק את הנתונים האלה לקראת הישיבה הזו, ואלה הנתונים שעידו הגיע איתם.

וזה מדובר בשוני בסדרי גודל, וזה משנה את התמונה.

אז אתם מדברים על 2,500 ₪ לכל עותק?

כן, וכמו שאמרתי, בעתיד הלא רחוק זה יעבור להקרנה דיגיטלית.

שאול, אני רוצה להגיד לך משהו עכשיו. לפי דעתי הדבר הזה כבר מקובל כמעט בכל סרט, לא רק לטובת אלה שהם חלשי שמיעה, אלא לטובת כולם.

נכון, מה שמקובל, מקובל, אבל עדיין אם מקובל, אז לא יורידו את זה בגלל שהחוק קובע פתאום 50%. זה לא נעשה בשביל כמו שאמרת, המוגבלים. זה נעשה בשביל האנשים הרגילים גם.

אני רוצה לעשות קצת סדר. בישיבת השולחן העגול האחרונה, עידו ביקש להגדיל את המספר ל-100%, כאשר אנחנו אמרנו בישיבה שם שאנחנו צריכים לבדוק את הנתונים, שכל צד יביא אותם, כי לא היו בפנינו הנתונים של העלויות הכספיות ושל הנגשת כל העותקים. אם העלויות הן באמת לא כל כך גדולות, אפשר לקבל את הבקשה של לכול. אם באמת ההבדלים בעלויות הם לא כל כך גדולים. אנחנו לא מדברים כאן על מיליונים.

קודם כל אני לא יודע מי נתן לכם את הנתונים. ממני לא ביקשתם שום נתון. אם אתם מבקשים נתון, אני מוכן להגיע לישיבה הבאה עם נתון.

הוועדה תמתין לנתונים, שאול.

אני רוצה לשאול. יש משפט בסעיף ב(1), כתוב שהכתוביות צריכות להיות בשפת הסרט. מה זאת אומרת? אם זה סרט גרמני---

לא, לא, הכוונה היא לסרט בשפה רשמית. כתוב בשפה רשמית, וזה או עברית או ערבית, שזה השפות הרשמיות בישראל.

(3) סרט הדובר שפה רשמית שמוקרן בהקרנה שאינה מסחרית כגון בסינמטק או בפסטיבל קולנוע, חמש פעמים או יותר באותו מקום, יוקרן פעם אחת לפחות בעותק המלווה בכתוביות בשפת הסרט.


פה יש הערה של הסינמטקים לגבי על מי תחול עלות הפקת הכתוביות?

הבעיה היא כאן שאלת העלות, מי יממן למעשה את הכתוביות בסרטים האלה, שבדרך כלל נעשים על ידי יוצרים ישראלים צעירים במימון קרנות ייעודיות, כאשר בישיבת השולחן העגול אנחנו לא פתרנו את העניין. השארנו את הנוסח הזה שהיה פחות או יותר מוסכם על הסינמטקים. שאלת העלות נשאר וצריך עיון, כאשר לדעת הנציבות, בעלות צריכות לשאת הקרנות המממנות. אנחנו ציפינו שהן יהיו כאן היום, והן אינן. אני מציעה להשאיר את הסעיף כמות שהוא.

4 ירד. יש כאן עוד הערות של ראובן, נגישות ישראל לגבי התיאורים הקוליים או הקראה בקול של כתוביות באמצעים מתאימים.

לא ברור לי פה משהו. כתוב פה, הקראה בקול של כתוביות. הרי הקראה בקול של כתוביות, זה שומעים. מה יש להקריא?

לא, יש שגיאה בכיתוב. הכוונה, הקראה של תרגום ולא של המקור.

לא, כי המהות של מה שאתה מדבר, זה לתאר את מה שרואים. זה לא כיתוביות. זה משהו אחר לגמרי.

אני מודה, יש פה שגיאה בניסוח.

אוקיי, סיימנו את הדיון במילא בזה.

אוקיי.

אנחנו ממשיכים בתקנה 62 בעמוד 12.

קיום אירועים

בתקופת הביניים
62. (א) בתקנה זו "תקופת הביניים" – תקופת הזמן שבין יום כניסתן לתוקף של תקנות אלו לבין אחד מאלו, לפי העניין:

(1) המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות לשירות, לפי תקנות אלה:

(2) המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי קיים, למקום שאינו בניין או לאתר, לפי העניין.
(2) בתקופת הביניים, לא יקיימו המפורטים להלן: אירוע חד פעמי במקום ציבורי שלא מתקיימות בו דרישות הנגישות המנויות בתקנת משנה (ג)

(1) רשות ציבורית, לרבות מוסד להשכלה גבוהה.

(2) איגוד מקצועי שחברים בו 500 איש לפחות.
(3) מי שמעסיק 500 עובדים לפחות.

מה שבעצם התקנה הזאת או הסעיף הזה אומר, זה שבכלל אין זמן להיערכות. כי מה זה תקופת הביניים? מהרגע שהתקנות האלה נכנסות לתוקף, עד לרגע שלוח הזמנים מגיע לגבי כל הסעיפים בתקנות האלה. כשאני העליתי את זה לשולחן העגול, אז אמרו לי, בין כה וכה אנחנו מחייבים דברים נורא אלמנטאריים, כמו מה שכבר היה קיים בחוק התכנון והבניה מ-1972.


זה באמת קיים כבר נגיד 30-40 שנה, שהיו צריכים לעשות את זה בחוק התכנון והבניה, ויש להניח שמרבית הבניינים, כבר יש להם את זה, או לפחות לפי החוק היו צריכים לעשות את זה, אבל אתם מכניסים כאן עוד רשימה גדולה של סעיפים, כמו תמלול, כמו אוזניות, כמו מערכת עזר לשמיעה או כמו נגישות לבמות וכו' וכו', כל מיני דברים שעד היום לא היו קיימים, שזה דברים חדשים שצריכים להיערך אליהם. אי אפשר להגיד, היום נכנסות התקנות, מחר כולם כבר ערוכים. אפילו המקומות ישיבה מיוחדים. נכון שזה לא הרבה, זה כסא כזה, אבל לקנות כיסאות, זה לוקח זמן.

פנינה, כל האמצעים האלה הם זמינים מיידית. אנחנו לא דרשנו שום דבר שלא זמין.

סעיף 62(ב)(3), מי שמעסיק 500 עובדים לפחות. היום חלק גדול מהחברות מעסיקות עובדים של חברות כוח אדם. מה קורה איתם? זה לא עובד של החברה. הוא יגיד, יש לו 1,000 איש, אבל זה לא שלי.

כן, אבל החברה מעסיקה. יש אחראי מיניסטריאלי באופן משפטי. יש מעסיק כאן.

לא, התשובה היא יותר פשוטה ויותר צינית. מעסיק כזה לא יעשה אירוע לעובדים האלה.

זו לא תשובה מספיק טובה.

בסדר, אז צריך לחדד את זה. בין אם מועסקים---, בין באמצעות כוח אדם.

צביה, שאלה. למה יש את האבחנה הזו בסעיף ב', לאירוע חד פעמי? יום הסטודנט אסור לעשות בתקופת הביניים, אבל להקרין 300 סרטים, מותר. אם אני עושה אירוע רב פעמי, אם אני עושה 8 מסיבות סטודנטים, אז זה כן מותר, כי זה רב פעמי.

יש הגדרה של חד פעמי ורב פעמי בתחילת סעיף אירועים, וזה נדמה לי עד איקס פעמים.

למה חד פעמי את לא מרשה לקיים, ורב פעמי את כן מרשה לקיים?

אני מרשה לקיים אותם בכל מקרה.

חד פעמי רק בתנאי שהוא מותאם.

כן.

ורב פעמי, גם אם הוא לא מותאם.

הכוונה היא כאן לכנסים, לימי עיון, ימי כיף שנעשים לעובדים. אין אירועים רב פעמיים בהקשר הזה. הכוונה היא כאן לאירועים חד פעמיים. אם אתה מדבר על ימי סטודנט, אוניברסיטה אחת ספציפית לא עושה 8 ימי סטודנט, יותר מ-15 פעמים בחודש אחד.

לא הבנת. השאלה שלי, למה בחד פעמי אסור אם זה לא מותאם, וברב פעמי מותר אם זה לא מותאם?

האם ברב פעמי במספר מסוים של המקרים, זה צריך להיות נגיש?

לא, אין אירועים רב פעמיים בסעיף הזה. כל מהותו של הסעיף הזה הוא לאירועים חד פעמיים, לא לאירועים רב פעמיים, כי זה לא קשור.

תסבירי מה הפרשנות של סעיף ג'.

ג' זה ההתאמות הנדרשות, על מי האחריות, מי המחויבים לפי הסעיף הזה.

אז איך זה מתיישב עם מה שפה הוא שאל?

אני מסבירה שכל המטרה של הסעיף הזה, להנגיש אירועים מסוימים שנערך לקהל מסוים בתקופת הביניים. אנחנו לא מדברים כאן על הנגשה של כל האירועים החד פעמיים, הרב פעמיים, אלא אירועים כגון כנסים, כגון כנסים אקדמיים, שהם מעצם מהותם, נעשים פעם אחת. הם לא נעשים יותר מ-15 פעמים בחודש. זה הגדרה של רב פעמי. או ימי כייף שנעשים לעובדים.


אני אסביר למה הכוונה, מאיפה בא כל הסעיף הזה. יש לו היסטוריה. הוא בא בעיקר מדרישה של חוקרים ואנשי מקצוע, שהם עם מוגבלות ונמנע מהם להשתתף בכנסים, באירועים שנעשים על ידי ההסתדרות הרפואית או אוניברסיטה. רק לאחרונה, בדצמבר היה כנס באוניברסיטת תל אביב לגבי לימודי הגבל. זו פעם ראשונה שהיה אירוע שהיה מונגש לחלוטין, ואני שמעתי את התגובות אחר כך של החוקרים. חוקרת אחת חירשת שדיברה על איך סוף סוף ניתן לה הזדמנות גם להציג את הדברים שלה וגם לשמוע דברים שאומרים חוקרים אחרים שיש להם מוגבלות, וכמה הדבר הזה שינה לחלוטין את כל המעמד שלה ואת המצב שלה באירועים האלה, והדבר הזה נכון גם לגבי עובדים בחברות גדולות, שאנחנו לא רוצים שהם יצאו מהכלל ולא ישתתפו באירועים שניתנים לעובדים אחרים. לכך הכוונה. הסעיף הזה לא מדבר על אירועים רב פעמיים, על הקרנת סרט, של מישהו שמקרין סרט יותר מ-15 פעמים בחודש, כי זה לא סוג המאטריה שעליה אנחנו מדברים.

טוב, תודה.

אני קוראת את סעיף 62(א) ואת שתי החלופות, 1 ו-2, ואני לא כל כך מבינה,כי לדעתי יש כאן ערעור בין תקנות שמדברות על הנגישות הפיזית, לבין תקנות שמדברות על השירות, ואני לא יודעת על פי מה אנחנו אמורים לנהוג. אני לא מבינה את זה.

אמרנו לפי המוקדם מבין השניים.

אז זה לא כתוב, זה נמחק. היה כתוב לפי המאוחר מביניהם, ואני רואה שזה לא כתוב, ואני לא יודעת איך לנהוג.

לפי המאוחר יותר.

תודה.

בנושא הזה, דווקא בגלל שזה אירועים כמו שאת אומרת, שחברות מסוימות עושות עבור העובדים שלהם, עבור קהל מסוים שהם מכירים, אז אולי רק במידה ויש בן אדם שצריך או תמלול, עם בקשה מיוחדת, ואז לעשות את זה, במיוחד שאנחנו מדברים על תקופת ביניים. למה לעשות את זה אם אף אחד מכל ה-500 איש בחברה לא צריך את זה? זה לא כתוב שלבקשת אדם. נניח שיש 1,000 איש בחברה ואף אחד לא צריך שום דבר מהדברים האלה.

זה צריך להיות לפי בקשת אדם בכל מקרה.

תודה. לבקשת אדם. אוקיי, אנחנו ממשיכים עכשיו ברצף עד סוף הסעיף.

ממשיכים ל- (ג).

(3) במקום ציבורי שנערך בו אירוע של אחד מהמנויים בתקנת משנה (ב) יתקיימו כל אלה לפחות , בכפוף להוראות תקנות 57(3) ו- 57א.

(1) נערך האירוע במקום ציבורי סגור. המקום עומד בדרישות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל 1970 חלק ח', לעניין התאמות נגישות לנכים, לרבות נגישות לחדרי שירותים לנכים, והתנאים לקיום נגישות לדרכים שמחוץ לבניין הקיים ובתוכו. אולם, היה המקום הציבורי פטור מביצוע התאמות נגישות לפי חלק ח' כאמור, יהיה החייב פטור מקיום האירוע בתנאים כאמור.

(2)
נערך האירוע על גבי במה או משטח מוגבה, והקהל

לוקח חלק בפעילות שעל הבמה, תינתן לאדם עם מוגבלות בניידות נגישות אל הבמה ועליה באמצעים כמפורט בת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.9.

אם משטח מוגבה והקהל לוקח חלק בפעילות שעל הבמה, זאת אומרת יכול להיות שבעצם מי שייקחו חלק בפעילות, לא יהיו רק אנשים עם מוגבלות בניידות, אלא גם אנשים עם מוגבלויות אחרות. צריכה להיות כאן גם התייחסות אליהם.

זה בסעיפים הבאים.

לי יש הערה קטנה פה. כשמפנים פה לתקן, מדובר במקום קיים. התקן בעיקרו מבוסס על מקום חדש. צריך לאפשר פה גם מקום לאמצעים נוספים שמאפשרים נגישות לבמה. למשל, לאחרונה התקינו במה שאנחנו השתמשנו בה, את המעלון שמשמש בכלי רכב, וזה היה מצוין. אם נפנה רק לתקן, זה ייפסל.

אז זה או לפי תקנות מקום קיים?

אני לא אומר לפי מה. פתרון שמאפשר את הנגישות, בלי לפרט בדיוק באיזה דרך.

מקובל עלי.

סליחה, אבל יש פה עוד משהו. בבניין חדש יש עוד תוספת לעלייה לבמה, שלא מופיעה בתקן. מעקה כשיש רק מדרגה אחת או שתיים.

אבל אנחנו רואים כאן את תקופת הביניים. אז לכן אנחנו לא נדרוש את כל הדרישות החדשות שיש במקום חדש.

אם עושים התאמה מיוחדת, אז זה ממש לא בעיה.

טוב.

(3) באירוע שבו מושמע מידע קולי למשתתפים ושנעשה בו שימוש במערכת הגברה, מסופקת מערכת עזר לשמיעה, לפי תקנה 57(2)(א) או (ב) לפי העניין.
(4) באירוע הנערך במקום ציבורי הכולל בעיקרו מידע קולי מילולי, מסופק תמלול פי תקנה 57(2)(ד).
(5) נערך האירוע מעל במה בפני קהל במקום ציבורי פתוח, מסופק אזור ישיבה נגיש, כאמור בתקנה 57(5).
(6) נערך האירוע מעל במה בפני קהל במקום ציבורי סגור, קיימים בו מקומות ישיבה מיוחדים לפי הוראות תקנות התכנון והבניה, חלק ח' בסעיף 8.23.
(4) על אף האמור בתקנת משנה (ג), באירוע כאמור שמספר המשתתפים בו אינו עולה על 100 איש, יהיה החייב בביצוע התאמות נגישות לאירוע פטור מביצוע הוראות תקנת משנה (ג), אולם לבקשת אדם עם מוגבלות המשתתף באירוע, שהוגשה זמן סביר מראש ובתאום עימו, יספק החייב אחת או יותר מההתאמות כאמור לפי מוגבלותו של האדם ולפי העניין.

יש הערות?

אם אני רואה את הסעיף האחרון, אז הכוונה הייתה מראש להגיד, 500 איש ויותר, אין בקשת אדם. עד 100, יש בקשת אדם.

אם ככה, אין טעם לפטור.

כל תקופת הביניים היא בעייתית מאוד.

נכון.

אז תקופת הביניים זה לבקשת אדם, ולכן לא צריך את הסעיף הזה.

אוקיי. יש כמה השלמות קטנות.

יש לנו בעמוד 4. השתנה הנוסח של פסקה ו.

ערכה רשות מקומית אירוע לקהל מזדמן במהלך חג או פסטיבל (כגון יום העצמאות), שבו לא מסופקים מושבים לקהל, תספק הרשות המקומית נגישות כאמור בתקנת משנה 57(2), אולם כלל האירוע מספר מופעים – תספק הרשות נגישות כאמור למופע מרכזי אחד לפחות במהלך החג או הפסטיבל.

אז מה שונה פה?

השתנה.

אנחנו רק ניסחנו את זה בצורה יותר ברורה.

אוקיי, הבנתי, בסדר. תודה.

יש לי הערה קטנה. קודם כתוב לבקשת אדם עם מוגבלות. אני מבקש שיהיה ברור שעבור אדם עם מוגבלות. יכול להיות מצב שמישהו מבקש התאמה עבורו, עובד עבור מישהו. זה לא בקשה בשביל אותו אדם. שלא יהיה מצב שיגידו, רק אם הוא יבקש, ניתן לו.

עבור אדם עם מוגבלות.

בפסקה 3(ד), בעמוד 4. היא פורקה קצת.


כרגע זה יהיה (ד) מופע רחוב לקהל מזדמן, שבו לא מסופקים מושבים לקהל.

(5) נערך אירוע לציבור מזדמן באתר כהגדרתו בתקנות הנגישות לאתר (כגון: אירוע לקירוב הציבור לערכי שמירת הטבע, הסביבה והמורשת) הכולל מספר מופעים בהם לא מסופקים לקהל מושבים, יספק החייב למופע מרכזי אחד לפחות ביום, מערכת עזר ניידת לשמיעה כאמור בתקנת משנה 57(2)(ב), הכוללת לכל הפחות 20 מקלטים אישיים כאשר שני שליש מהם מסוג אוזניות ושליש מסוג לולאת השראה.

רק הערה קטנה לגבי הטבלה, תיקון קטן לגבי הטבלה. הטבלה מדברת על תפוסה ועל מושבים, וצריך רק לתקן אותה בהתאם. כתוב למשל 3% לכל מושב.

התפוסה.

לא רואה שזה כתוב.

זה אמור להיות. אנחנו דיברנו על כך.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:23