הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
19
ועדת הפנים והגנת הסביבה

28.03.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 369
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שני, כ"ב באדר ב תשע"א (28 במרס 2011), שעה: 11:00

1. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): מצוקה בשכונת אבו-שאח בשפרעם,


של חבר הכנסת חמד עמאר


2. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): מצוקה בשכונת אבו-שאח בשפרעם,


של חבר הכנסת סעיד נפאע


3. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): מצוקה בשכונת אבו-שאח בשפרעם,


של חבר הכנסת מגלי והבה

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

חמד עמאר

חבר הכנסת מוחמד ברכה

חבר הכנסת סעיד נפאע

גלינה צ'פין – תכנון, מחוז הצפון

שבתי אלבוחר – הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות

איגור סטפנסקי – כלכלן, משרד התשתיות הלאומיות

נאהד ח'אזם – ראש עיריית שפרעם

כאמל שאהין – סגן ראש עיריית שפרעם

אג'ווד זין – חבר מועצת עיריית שפרעם

סמיר אבו-שאח

סאלח אבו-שאח

עלי אבו-שאח

חסן אבו-שאח

חוסין אבו-שאח

חמד אבו-שאח

סלמאן אבו-שאח

פאיז אבו-שאח

יוסף אבו-שאח

סלמאן תורכ

נאהל פפרסל

גנים צברים

שמואל חן – דובר ועדת הפנים והגנת הסביבה

איריס פרנקל-כהן

יפה שפירא

אושרה עצידה

1. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): מצוקה בשכונת אבו-שאח בשפרעם,

של חבר הכנסת חמד עמאר

2. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): מצוקה בשכונת אבו-שאח בשפרעם,

של חבר הכנסת סעיד נפאע

3. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): מצוקה בשכונת אבו-שאח בשפרעם,

של חבר הכנסת מגלי והבה

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת חמד עמאר (דיון מהיר) בנושא מצוקה בשכונת אבו-שאח בשפרעם, והצעה לסדר-יום של חבר הכנסת סעיד נפאע גם כן על המצוקה בשכונת אבו-שאח בשפרעם, וההצעה השלישית היא של חבר הכנסת מגלי והבה שגם כן מדברת על מצוקה בשכונת אבו-שאח בשפרעם. אני מבין שחבר הכנסת מגלי והבה עדיין לא הגיע. הוא יגיע בהמשך, ואנחנו נאפשר לו לדבר.


אני רוצה לקדם את כולם בברכת ברוכים הבאים לדיוני הוועדה. האם ראש העיר נמצא?

ראש העיר בתוך הבניין.

אנחנו נפתח את הדיון, וראשון הדוברים הוא חבר הכנסת חמד עמאר שהוא מיוזמי הבקשה הזאת. אדוני, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה לברך אותך על קיום הדיון. תודה רבה. אתה ראית חשיבות בקיומו של דיון זה, ולכן החלטת לקיים אותו. גם המשפחה מכירה בחשיבות הדיון ולכן היא הגיעה הבוקר מהצפון. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת סעיד נפאע שהגיש את הבקשה לדיון מהיר, וגם לחבר הכנסת מגלי והבה. אני רוצה לברך את חבר הכנסת מוחמד ברכה שהוא תושב שפרע על כך שגם הוא הגיע לדיון. והכי חשוב – אני רוצה לברך את משפחת אבו-שאח.


אדוני היושב-ראש, היום בבוקר קיימנו ישיבה עם הייעוץ המשפטי של הוועדה לגבי הרפורמות בחוק תכנון ובנייה. לא נכנסתי לדיון אופטימי. אבל, חשבתי שאוכל לצאת מהדיון הזה עם הייעוץ המשפטי קצת אופטימי, ושנצליח למצוא פתרון לכל בעיית הבנייה הלא מורשית ביישובים הדרוזים וביישובים הערבים. אני לא אקרא לבנייה הזאת בנייה בלתי חוקית, אלא בנייה בלתי מורשית. אני הבנתי שהחוק לא נוגע בנושא הזה.


אדוני היושב-ראש, אתה מכיר את העניין גם כסגן שר הפנים לשעבר, וגם כתושב הצפון, ולכן אני פונה אליך. אתה קרוב מאוד לנושא, ומכיר את הנושא. אנחנו צריכים לפתור את כל בעיית הבנייה הבלתי מורשית ביישובים. אנחנו לא מדברים על עשרות, ולא על מאות. אנחנו מדברים על אלפי בתים ביישובים שבנויים ללא רשות. אותם אנשים מנסים בכל הדרכים להגיע לפתרון, והם לא מצליחים. אנחנו נשמע זאת גם מהמשפחה הזאת.


ולנושא שלשמו התכנסנו היום, שכונת אבו-שאח כשמה כן היא. זוהי שכונה למשפחת אבו-שאח שהיא משפחה גדולה בשפרעם. ראש העיר לשעבר, לפני למעלה מ-35 שנים, הציע להם ואמר להם: תלכו לבנות שם, ואנחנו נדאג לכם לרישיונות ולכל התהליך. תלכו לבנות את הבתים שם, ואתם יכולים להתחיל להתקיים שם. כשהוא אמר להם את זה, ועדת התכנון והבנייה היתה בסמכותה של עיריית שפרעם, היא לא היתה בסמכותה של ועדה מרחבית כפי שהיא היום. היום השכונה הזאת מונה 300 תושבים.

כמה מבנים?

מעל 40 – 50 מבנים נמצאים בשכונה הזאת. השכונה הזאת משלמת ארנונה, השכונה הזאת מחוברת לביוב. אבל, אין לה תשתיות לכבישים. אני מכיר את המשפחה הזאת היא קרובה אליי, ואני נכנס לשכונה הזאת הרבה על מנת לבקר אותה. כשאתה נכנס לשם בחורף אתה צריך לדאוג להחליף נעליים לאחר הביקור כי אתה דורך על בוץ. לא אשכח את הביקור האחרון כשאמרו לנו: אף אחד לא מנקה את הנעליים לפני שהוא נכנס. כולנו נכנסו לאותו בית שנשטף לפני כן, והיית צריך לראות איך היה נראה הבית לאחר שכולנו נכנסנו אליו.

כל הבתים מחוברים לחשמל?

הם מחוברים למים, מחוברים לחשמל, משלמים ארנונה. אבל, מחוברים לחשמל בצו שחובר בשנת 87'. מאז נבנו עוד בתים, אבל הם לא חוברו לחשמל. בצו דובר על בתים שנבנו לפני 86'. לפני 86' נבנו קרוב ל-40 בתים. זוהי אותה בעיה שיש לנו בכל היישובים. היום אין להם אפשרות להוציא טופס 4. אין גידול טבעי בשכונה הזאת, וכאילו אמרו לשכונה הזאת: יש לכם את הבתים האלה, תקפאו במקומכם. אתם לא יכולים לגדול, הילדים שלכם לא יכולים להתחתן, אתם לא יכולים לעשות כלום. אני מעלה את הבעיה הזאת בכל ישיבה וישיבה, ומדבר על כך שבאופן כללי אחוז הריבוי הטבעי של העדה הדרוזית ירד היום מתחת ל-1.5%. זו בעיה כואבת.

זה לא בגלל שאין דיור, אלא זה בגלל שנהייתם מודרניים.

לא. בגלל שאין דיור, אדוני היושב-ראש. זה בגלל שאין להם אפשרות לבנות את הבתים שלהם, וזה מוכח. זה ידוע, וגם חברי יאשרו שזוהי הבעיה.


אני רוצה לברך את ראש עיריית שפרעם מר נאהד ח'אזם ואת סגנו מר כמיל שאהין שהגיעו לישיבת הוועדה.


אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על בעיה של תשתיות, על כך שלאותה שכונה אין כבישים. אנחנו מדברים על שכונה שכפי שאמרנו, אנחנו מקפיאים את הגידול הטבעי שלה. כל מי שרוצה להתחתן ולבנות את משפחתו בישראל, ומנסה לבנות שם בית, נתקע בקנסות אדירים ובמשפטים. אנחנו מדברים על שכונה של חיילים משוחררים. הם לא יכולים לחתום קבע או ללכת למשטרה למרות שהם רוצים, כי ברגע שנפתח תיק על בנייה בלתי חוקית זה תיק פלילי. אנחנו עושים את האנשים האלה לעבריינים בעל כורחם. הקנסות שלהם הם מעל 30,000 ו-40,000 שקל.


יש עוד כמה נקודות שאני חייב להתמקד בהן. אמרה לי עיריית שפרעם כי הבעיה שלנו שם היא עם מע"צ, וראש העיר נמצא. אני הגעתי עם מע"צ לשם, מצאנו פתרון למע"צ. מע"צ עשתה הכול על מנת למצוא פתרון לשכונה כך שלא יגידו שמע"צ עוצרת את פיתוח השכונה ואת קבלת האישורים לשכונה. היום השכונה נעולה. נעלו את השכונה ואמרו: אתה צריך למצוא פתרון קצה בשביל לאשר את השכונה הזאת. משרד הפנים אמר: אין לי פתרון קצה. משרד הבריאות לא מאשר, אין אפשרות לתת לשכונה הזאת. אבל, אני רוצה להזכיר למשרד הפנים – אותה שכונה מחוברת לביוב. אותה שכונה לא מוסיפה אפילו קוב אחד של מי שפכים למאגר. אותה שכונה מחוברת. אין לי בעיה של פתרון קצה כי השכונה מחוברת. טענת משרד הפנים היא טענה לא נכונה כי השכונה מחוברת לביוב, ויש לה ביוב, והוא מאושר. השכונה מאושרת עם ביוב משנת 2001. אבל, לא מאפשרים לה את הדבר הפשוט – לבוא ולאשר.


מעבר לכל זה, משרד הפנים נתן מכתב לפני חצי שנה-שנה, ואמר להם: בגלל שלא הבאתם לנו את הבעיה של פתרון קצה, אנחנו מבטלים את כל התוכניות שהגשתם. אתם צריך להתחיל את כל התהליך מחדש. כל זה אחרי שעבדו יותר מעשר שנים על הנושא, ועשו הכול. זה אומר שהם צריכים לחכות עשר שנים, ואם יימצא הכסף לפתרון קצה נצטרך לחכות עוד שלוש שנים. במצב הזה אנחנו אומרים לשכונה הזאת להפסיק, לקפוא במקום, לא לבנות, לא לגדול, ולא לעשות שום דבר. אדוני היושב-ראש, למעשה זוהי שכונה שהוקפאה לעוד 15 שנים.

תודה רבה. אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה.

לא, אני הייתי מעדיף לאנשים בעלי העניין לומר את דברם. אם ארצה להוסיף אחר כך, אני אוסיף.

אין בעיה. חבר הכנסת ברכה, גם כן אותו הדבר? בסדר גמור. אדוני ראש העיר, בבקשה.

בוקר טוב ושלום לכולם. בנוסף לדבריו של חבר הכנסת עמר, אני רוצה להוסיף ולומר שהשכונה הזאת קיימת כבר משנות ה-60 - כלומר, לפני 50 שנה - ולחלק מהבתים יש היתרים. מבחינה לוגיסטית, היא מחוברת למים, לביוב, לחשמל. גם מבחינת נגישות ודרכים – דרך מע"צ ודרך הכניסה לשפרעם, הכול מסודר ומאושר. אין לנו כל בעיה מבחינה לוגיסטית לחבר את השכונה הזאת ושהיא תקבל את ההיתרים.


יצאו לנו בסוף עם הדבר הזה שנקרא פתרון קצה. אנחנו עובדים על הפתרון הזה, וזה מעכב לנו הרבה שכונות בשפרעם, והרבה בתים שהם מחוברים לביוב. יש להם את הביוב, אבל הם לא רוצים לתת להם היתרים. כל השכונה הזאת היא קרוב ל-100 דונם, זוהי לא שכונה גדולה. מדובר ב-100 דונם ב-25 בתים. זוהי שכונה סגורה למשפחת אבו-שאח. אין שם עלייה, ואין שם כניסה של אנשים אחרים חוץ מהמשפחה. הגידול שם הוא גידול טבעי. כל הבתים מחוברים לביוב. מה שמעכב עכשיו את כל הנושא הזה הוא עניין פתרון הקצה.

כלומר, הם אף פעם לא קיבלו טופס 4.

לא. קיבלנו בזמנו דרך ראש עיריית שפרעם אז, איברהים נימר חוסין, יחד עם האישור שלו בעל-פה טופס 4, וכך הבתים התחברו לחשמל.

בבתים הראשונים יש היתרים.

הם נשלחו על-ידי ראש העיר.

זאת אומרת, אין כל בעיה אפילו בעניין הביוב, פתרון קצה שהם עכשיו מבקשים. זה לא תוספת כי הבתים הם קיימים, והם מחוברים. אין כל בעיה לאשר את השכונה הזאת. מה שאנחנו מבקשים הוא להסיר את החסם הזה של פתרון קצה מאחר – ואני מדגיש עוד הפעם – וכל הבתים מחוברים. מדובר בקרוב ל-25 - 30 בתים, לא יותר, כשכולם משפחה אחת. אם כך, זה לא מוסיף ולא מעמיס על הביוב של שפרעם כלום. אנחנו תוהים למה כל העניין הזה.

האם כל האנשים מחוברים למערכת?

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להדגיש – מחוברים למים, מחוברים לביוב. מקבלים את כל השירותים דרך עיריית שפרעם. הכול מסודר גם מבחינת נגישות, גם דרך מע"צ.

הם בתחום שיפוט של עיריית שפרעם.

זה בתחום שיפוט של עיריית שפרעם. חוץ מזה, אנשים רוצים לקבל היתר. האם רוצים לעודד בנייה לא חוקית ואחר כך ללא היתרים? אני לא מבין, ואני תוהה על כל ההתנהלות הזאת, ושואל למה? לאנשים יש את כל הרצון לקבל את ההיתר כחוק, ויש להם את כל הלוגיסטיקה שהם צריכים על מנת לחיות כמו כולם. יש צורך רק בהיתר הזה, וצריך רק להוריד את החסם הזה. אנחנו עברנו כבר דרך בשאר הדברים, ואין לנו כל בעיה.

בידי מי החסם?

משרד הבריאות.

חבל שלא אמרת שזה משרד הבריאות.

אני רוצה לומר שניסינו להביא חומר מהעירייה, ולא הצלחנו - תרשמי את זה בפרוטוקול. אני שלחתי את העוזר שלי.


אדוני ראש העיר, אתה מדבר איתי על פתרון קצה. אבל, ידוע לי גם שקיבלתם מכתב ממשרד הפנים שאומר לכם: תתחילו הכול מחדש, כל מה שהגשתם מבוטל. תדגיש את הנקודה הזאת. אולי נצליח להגיע למצב שמשרד הפנים ייתן לכם ארכה של חצי שנה-שנה לנושא ביטול התוכניות. חשוב שתדגיש את הנקודה הזאת.

תיכף נשמע את משרד הפנים.

אני סגן העיר מזה שמונה שנים, ואני רוצה להוסיף כמה דברים.

לא אמרתם לנו מה הטענה שלהם.

הטענה שלהם – להכין את פתרון הקצה, להקים מכון שאיבה מערבית לשפרעם. זה צריך לעבור בתוואי של הרבה יישובים, דרך קריית-אתא למש"ק בחיפה. זה פרויקט שייקח לפחות חמש שנים, זה לא פרויקט שעושים אותו מהיום למחר - זה הסיפור.


אני ליוויתי את התוכנית בשנת 2004, ואני מלווה אותה עד היום. כל מה שביקשו מעיריית שפרעם בוצע, אם זה בנושא תחבורה, ואם זה בנושא ביוב, ואם זה בנושא אקוסטיקה ומים, וכל מה שצריך - הכול בוצע. פתאום בחודש יוני 2009 אנחנו מקבלים הודעה שבגלל נושא הביוב, התוכנית מבוטלת. משרד הפנים בהערותיו למטה כותב לי: לתשומת לבך למכתב של משרד הבריאות מיום 14 ליולי 2009. זאת אומרת, המכתב הזה שהוציאו ב-23 ליוני מחזיר אותי לחודש אחרי זה. אני הייתי פשוט המום. משהו לא מסתדר לי פה.

מפנים אותו למכתב שיצא לאחר המכתב.

כפי שאמרתי, אני ליוויתי את התוכנית מ-2004. אילו היו אומרים בהתחלה שיש בעיית ביוב ופתרון קצה, לא היינו שוקדים על התוכנית בכלל, והיינו מטפלים בפתרון הקצה. אנחנו טיפלנו בתוכנית הזאת, ואחרי זה התחלנו לקבל הודעות על פתרון קצה.


אני רוצה לומר דבר נוסף שאני מצטער שאני אומר אותו כאן. לקו שפרעם מחוברים גם הרדוף ועדי. ב-2009 אני מקבל החלטה של ועדה מחוזית שמאשרים להרדוף ועדי להקים 100 יחידות דיור חדשות. הם מחוברים לקו שלי, לביוב של שפרעם, והם אפילו לא משתתפים בהוצאות שלנו. אנחנו משלמים עליהם. אני שאלתי את חנה סלע, ואמרתי לה שאני פשוט המום. אמרתי לה: אני רואה שהם מחוברים לביוב שלי, ואני לא יכול לקבל היתרים? אני פשוט לא מבין את זה. אני אמרתי אפילו דברים שאולי אסור להגיד אותם פה. אני אמרתי שאני דואג לתושבי שפרעם. אם מחר אתפוס מחר קריזה, או לא יודע מה, אני אקח מיקסר גדול ואני אשפוך בקו הזה. אומרים לי שנתנו להם היתרים בגלל שהם שייכים למועצה אזורית אחרת. אבל, הם מחוברים לביוב שלי, לאותו קו ביוב, והם מקבלים היתרים ואני לא. זה ממש מקומם.

תודה רבה. האם מישהו ממשפחת אבו-שאח רוצה לדבר? אדוני, בבקשה.

כפי שמר עמאר ומר ח'אזם ראש עיריית שפרעם כבר דיברו, אנחנו חיילים גם בשירות חובה, גם בקבע, ובזרועות הביטחון השונות. 33 שנים הייתי במערכת הביטחון. לאחר שפרשתי בניתי בית. קיבלתי מהמדינה פרס – 1,000 שקל על כל שנת שירות ששירתתי. האם זה הוגן? האם זה מה שמגיע לי אחרי שירות של המדינה במשך כל-כך הרבה שנים, ולאחר ששמרתי על רכושם ונפשם של האנשים?


אנחנו בבעיה, ואנחנו לא יודעים מה אנחנו הולכים לעשות. כל פעם מתקילים אותנו עם בעיה חדשה: פעם הביוב, פעם המים. אנחנו רוצים לגור במדינה כמו בני אדם, אנחנו לא מבקשים שום דבר. את חובותינו אנחנו משלמים, אבל את זכויותינו אנחנו לא מקבלים. תודה.

אדוני, תודה רבה. אני מודה לך. גברתי נציגת משרד הפנים, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לנושא מבחינה תכנונית. אני אתייחס רק לנקודות מבחינה תכנונית. אני נתתי עכשיו מכתב. זאת אומרת, סקירה תכנונית. אנחנו מדברים כאן על כך שכל הבניינים היו בנויים לפני כמעט 40 שנה. ב-1996 אושרה תוכנית 6500 שהיא תוכנית שמאפשרת בניית בתים. אבל, לא את כולם. סך-הכול 13 בניינים הקיימים.

בתוכנית 6550?

כן - 13 בניינים הקיימים – על קו נטוי ג'. זאת אומרת, פה התוכנית שמאפשרת בנייה של 13 בניינים לפי קונטור המבנה הקיים.

רגע, מאפשרת או מאשררת?

היא מאשרת, אישור.

זאת אומרת, בתים שהיו קיימים.

כן, קיימים - לא כולם. התוכנית פה עברה גם דיון במועצה הארצית, וכמובן בוולקש"פ. זאת אומרת, ולקש"פ לא אישר. 13 המבנים האלה הם בניינים מסומנים בצבע כתום.

באיזה שנה?

זה ב-1996.

והם זכאים לטופס 4.

כן, הם זכאים לטופס 4. אבל, ללא תוספת. יש פה גם טבלה. זאת אומרת, בניין מספר 1, גודל כך וכך, בניין מספר 2 גודל כך וכך. זאת אומרת, כך אושרה התוכנית.


בשנת 2000 הוגשה תוכנית מפורטת לשכונת אבו-שאח שמספרה 12,014. אנחנו יודעים שהמיקום של שכונת אבו-שאח הוא לא צמוד דופן לשטחים של שפרעם. זאת אומרת, זה מעבר לכביש 781.

גלינה, האם תוכנית 12,014 כוללת את המבנים הנוספים ש- - -

אני כתבתי במכתב פה שתוכנית מפורטת 12,014 היא תוכנית מפורטת לשכונה שהיא נותנת הרחבה. זאת אומרת, מערך דרכים, תשתיות, מבני ציבור, שצ"פים, וגם תוספת זכויות בנייה.

זאת אומרת, היא כוללת את ה-6,550.

כמובן, כולל את זה. אבל, עם אופציה לתוספת. התוכנית הזאת התקבלה בוועדה המחוזית בהתאם להוראות של תוכניות מתאר ארצית - - -

התקבלה ואושרה סופית.

לא. הוועדה המחוזית המליצה למועצה הארצית להפקיד תוכנית כשינוי לתוכנית מתאר מחוזית תמ"מ2. מדובר פה על שטחים שהם לא צמודי דופן. הם מנותקים בתוספת שטח לפיתוח ובינוי מעבר למה שמאפשרת תוכנית המתאר הארצית. אנחנו, הוועדה המחוזית המליצה על הפקדת התוכנית כתוכנית מתאר מחוזית.


ב-2005 שינוי 28 לתמ"מ2 אושר על-ידי המועצה הארצית. ב-2006, ותסתכלו על התאריכים, הוגשה תוכנית מפורטת על סמך תוכנית מתאר מחוזית שמאפשרת פיתוח השטח הזה. ועדה מחוזית החליטה להפקיד את התוכנית עם כל מיני תנאים. אחד התנאים – אנחנו דיברנו על חיבור שפרעם. זאת אומרת, לתת חיבור משפרעם לשכונת אבו-שאח. זאת אומרת, מעבר לדרך האזורית 781.


היו פה המון טענות שהוועדה המחוזית סגרה את התוכנית. היו תנאים.

לאחר שתוקנה תוכנית המתאר המחוזית 28, היא ביטלה למעשה את תוכנית ג'.

זה תוכנית מתאר מחוזית. היא לא יכולה לבטל. איזה תוכנית, האם תוכנית 6550? לא.

לא, לא - התוכנית שהוגשה. הרי התוכנית שהוגשה 12014 נתקלה באיזו בעיה של ניגוד עם התוכנית המחוזית.

נכון.

אז כשתיקנו את המחוזית.

לא תיקנו. בזמן שאושרה תוכנית מחוזית, לפי החוק מותר להגיש תוכנית מפורטת לפי תוכנית מתאר מחוזית.

אז למעשה התוכנית שהגישו מתה. היו צריכים להגיש תוכנית חדשה.

כן, כמובן. הם הגישו ב-2006, מה שאני גם פה כתבתי, 16,330/ג'. זאת אומרת, ג' זה מחוז צפון. זאת אומרת, ועדה מחוזית החליטה להפקיד אותה בתנאים. יש להוסיף שגם בזמן שאושרה תוכנית שינוי ל - - -

האם אני יכול לדעת מה הם התנאים? האם את יכולה להגיד לנו אחד מהתנאים?

כמובן. אנחנו ביקשנו לשנות את מערך הדרכים כך שיהיה חיבור משפרעם.

זה מתוקן ומאושר על-ידי מע"צ.

זה נמצא אצלנו בגניזה, התיק נסגר ב-2009. זוהי שפרעם, זה כביש 781, וזו שכונת אבו-שאח. אנחנו אמרנו שאנחנו נותנים רק חיבור פה, כניסה לזה, ומחברים גם את כל השטחים הבנויים של שפרעם עם שכונת אבו-שאח, כך ששכונת אבו-שאח גם תקבל את כל השירותים משפרעם. כלומר, בית-ספר, פה יש גני ילדים.

מה שמסומן שם בצבע אדום זה שביל משפרעם לשכונת אבו-שאח.

כן. זו שפרעם, וזו דרך שמחברת את שפרעם.

את זה המועצה עשתה.

זה העירייה של שפרעם, כן.

עם כל הכבוד לעיריית שפרעם, אנחנו כל הזמן עבדנו ביחד בתוכנית הזו. הם לא יכולים להגיד שלא. אבל, יכול להיות שפה גם עיריית שפרעם לא כל-כך אשמה, האדריכלים אשמים כי יש לי הוכחות שגם בזמן שהמועצה הארצית אישרה תוכנית מתאר מחוזית, היו המון מכתבים לאדריכל על התיקונים של תוכנית מתאר מחוזית. זאת אומרת, אי-אפשר לקחת רק צד אחד. היו הרבה תיקונים פה.

דיברת על דרישה אחת, האם יש עוד דרישות?

בבקשה, אני אתן מכתב שהתקבל על-ידי מזכירה של המועצה הארצית שהיא ביקשה כמה פעמים.

לא, תגידי.

תקריאי. גלינה, תגידי לנו בקצרה במה מדובר.

לא, אני רוצה להגיד ולהדגיש שלפעמים לא רק צד אחד אשם. זאת אומרת, אשמים פה גם האדריכלים שמכינים תוכניות ומתקנים אותן. זה מכתב מהמועצה ארצית שביקשה מעורך התוכנית של שינוי לתמ"מ2 משנת 2000 - - -

וזה נשלח ב-2005, רבותי.

בסוף אנחנו התגברנו על כל זה. נשארה רק בעיית הביוב, של פתרון הקצה – זו הבעיה של היום. כל האנשים מחוברים לביוב, אז מה הבעיה?

אדוני ראש העיר, אני מציע שתיקח את המכתב הזה - - -

לא, את זה אנחנו כבר סיימנו. תוכנית מתאר מחוזית קיבלה תוקף. אבל, אני רק רוצה להגיד שאי-אפשר לראות רק צד אחד. זאת אומרת, יש פה עוד נקודות.

מה שחשוב לנו כאן בדיון הוא שנצא מכאן עם תוצאה ועם פתרון הבעיה של האנשים המסכנים האלה שחיים שם ארבעים שנה. זו מטרת הדיון שלנו היום.

אני חושב שהמכתב הזה הוא הפתרון.

לא, זה לא פתרון. זה כבר מאושר.

לא, אם הם יעשו את כל הדרישות האלה?

כן. תוכנית הזאת עברה אצלנו שלוש שנים במחוז צפון. באותה תקופה, וגם היום, לגבי תוכניות - יש לפי סעיף 86 לחוק תכנון ובנייה את הדבר הבא. אם בתוך 180 יום מיום הפקדת התוכנית, החלטת ועדה מחוזית על הפקדת התוכנית, לא בוצעו תנאים, ההחלטה של הוועדה המחוזית מתבטלת - זה חוק.

ואתם מציבים תנאי של חמש שנים, ומבקשים 180 יום לעשות את זה. איך זה יכול להיות? אתם מבקשים שאנחנו נערוך תוכנית ב-180 יום, ואת יודעת שזה דורש חמש שנים. איך זה מתקבל על הדעת?

לא, בגלל זה אנחנו החלטנו עכשיו שכל התוכניות - - -

בגלל זה, אדוני היושב ראש, אני מבקש.

תן לשמוע את גלינה, אני מבקש.

אדוני ראש העיר, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה.

יש לי מכתב תזכורת שאני כתבתי. אני כתבתי חמישה מכתבים עם תזכורת על כך שצריך לתקן כך וכך, וצריך להגיש תוכנית כך וכך.

למי כתבת?

אני כמובן כותבת לעירייה, לוועדה מקומית עותק, ו - - -

מאיזה תאריכים?

23 ליוני 2009.

לפני שנתיים.

זו הדרישה של הפתרון הקצה.

זה לא רק פתרון קצה.

אבל, המכתב הזה שאת מתייחסת לאותו תאריך שבו נסגרה התוכנית. זה סתם הודעה: אנחנו מודיעים לכם, אנחנו סגרנו - - -

נכון.

גלינה, האם יש אפשרות לפתוח את התוכנית כרגע מחדש?

כן, כמובן. בטח, בטח.

אפשר. מה צריך לעשות כדי לפתוח את התוכנית מחדש?

צריך להגיש תכנון מפורט, לקחת בחשבון - - -

להגיש, או אותה תוכנית? האם להגיש מחדש כל פעם?

לא, אי-אפשר, כי הם גם שינו את זה. אם הבנתי, להיום יש אישור מע"צ?

יש אישור של כל המוסדות.

יש לנו את כל האישורים של כל המוסדות. אנחנו ביצענו את ההתניות שלכם, ואת מה שצריך לתקן - הכול במאה אחוז. אצלנו הכול הסתיים, הכול גמור. נשאר רק חסם אחד וזה עניין פתרון הקצה של הביוב. אני מדגיש שוב שכל הבתים שאנחנו מדברים עליהם שגדלו במשך 50 שנה – 13 בתים, כי שם הגידול הוא טבעי - כולם מחוברים לביוב. אלה 13 בתים מתוך 10,000 בתים בשפרעם. איזו העמסה הם יעשו על הביוב של שפרעם? הם ממילא קיימים.

אדוני ראש העיר, נטענה טענה – ואני רוצה לשאול את משרד הפנים – על-ידי סגן ראש העיר, שאושרו רק עכשיו 200 בתים בהרדוף ועדי. אושרו תוכניות לתוספת של 200 בתים, ולא התייחסו לפתרון קצה. למה? למה בשפרעם אנחנו דורשים את פתרון הקצה לבתים שמחוברים?

משרד הבריאות בדק בדיוק יישובים לפי הבקשה של המחוז, כי יש לי היום שינוי 9 תמ"מ2, תוכנית מתאר מחוזית שאומרת שכל תוכנית חדשה, תוכנית מפורטת או תוכנית מתאר – לא משנה, זאת אומרת, אם היא מוסיפה יחידות דיור או לא מוסיפה יחידות דיור - אם יש בעיה עם פתרון - - -

את מדברת על תוכנית חדשה. אנחנו מדברים על התוכנית הזאת שהיא רצה משנת 96'.

אנחנו מדברים על אותו פתרון קצה, על הביוב של שפרעם. הם מחוברים גם לביוב של שפרעם.

הם הרי לא מוסיפים כלום.

הם מוסיפים, הם מוסיפים.

למה את שמה להם תנאי כזה כשאת יודעת שהתנאי הזה יעלה להם - - - שקל?

לא, לא. חבר הכנסת עמאר, מה שאומרת גלינה – יש את אותה תוכנית שאושרה בזמנו בשנת 1996 ושם מדובר על 13 בתים מאושרים, ועם זה אין בעיה. מה שקרה הוא שחלק מהבתים האלה התרחבו, ונוספו בתים נוספים. על זה הגישו תוכנית שינוי לוועדה המחוזית. בוועדה המחוזית היו צריכים להגיב. הרשות המקומית כנראה לא הגיבה, וכתוצאה מזה על-פי התקנות שלהם או החוק שלהם זה נגנז.

ירשה לי אדוני הערה קטנה. מה שדובר לגבי הבתים שאושרו בהתחלה ובתוספת - - -

כאמל, אולי תתמקד בשאלה הזאת. הרי הם טוענים שיש תוכנית וגנזו אותה או סגרו אותה בגלל שאתם לא עמדתם בתנאים. עכשיו אתם אומרים: לא, אנחנו עמדנו בתנאים. נשאר כנראה איזשהו תנאי. תתמקד בתנאי הזה.

זאת הנקודה.

התנאי הוא פתרון הקצה. אם משרד הבריאות יסיר את החסם הזה, אין לנו בעיה. אנחנו צריכים הרי תשובות של המשרדים – זה כל הבעיה.

למעשה, זה מביא אותנו לשאלה העיקרית, לפי טענתי. האם עמדת משרד הבריאות מושפעת מהעמדה שלכם, או שהמצב הפוך?

הפוך. משרד הבריאות קובע היום.

משרד הבריאות קובע שאם אין פתרון קצה אז אנחנו לא יכולים לתת – הבנתי. נציגי משרד התשתיות, האם אתם יכולים לתרום לדיון הזה?

לא הרבה. אני ממינהל החשמל. הוזמנו לפה כאשר כותרת הנושא שאנחנו ראינו היא: הבעיות באספקת חשמל בכל מיני שכונות בשפרעם.

זה הנושא שביקשו.

אבל, אני רואה עכשיו שלמעלה מחצי שעה אתם מדברים על ביוב. כנציג של מינהל החשמל אני לא יכול לתרום כלום לגבי ביוב.

אולי בכל זאת משהו. למעשה, אתם לא יכולים לתרום שום דבר לדיון הזה. אני לא מדבר על ביוב.

לגבי הדיון הזה – הוזכר פה שהמבנים שהיו- - -

המבנים שנבנו אחרי 1966.

עד 86. ב-2007 היתה הוראת שעה שאפשרה רשימות שר, ולחבר את המבנים האלה לרשת החשמל. ב-2007 פג התוקף, והיתה ועדה בין-משרדית של משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד התשתיות. עד כמה שידוע לי, לא התקדמו בעניין הזה של ההארכה.

למה באמת הפסיקו לחדש? למה הפסיקו עם זה? זה לא שייך לדיון, זה סתם מעניין אותי להשכלתי.

פשוט תוך התייעצויות עם משרד הפנים, לפי הנתונים שאנחנו קיבלנו במשרד התשתיות, שהחוק הזה שחוקק כהוראת שעה כדי ליישם מסקנות הוועדה הבין-משרדית אז שנקראת ועדת מרקוביץ'. המטרה היתה לתת פתרון למבנים שנבנו לפני שנת 85'. כעבור עשר שנים לפי נתונים שקיבלנו, הסתבר שהמבנים האלו אכן חוברו, ושהחוק מיצה את עצמו.


אם מדברים עכשיו על מבנים שנבנו אחרי התקופה הזאת, אם הם נבנו ללא היתר, אז שוב בעיה מבחינה משפטית של המשך בנייה לא חוקית כפי שנקרא. החוק הזה לא חודש, ואין סמכויות לשר להורות על חיבור מבנים לרשת החשמל. אבל ממה שמעתי פה, אני לא יודע עד כמה זו הבעיה המרכזית כאן לגבי השכונה הזאת. שמעתי שהמבנים כן מחוברים לחשמל.

אדוני היושב-ראש, אנחנו כל הזמן שומעים עכשיו על פתרון קצה. אני רוצה לראות את עיריית שפרעם, האם יש התקדמות כלשהי בעניין פתרון הקצה? אני מציע שייתנו לנו סקירה קצרה.

אנחנו עובדים על זה יום ולילה. יצרנו קשר אפילו עם ראש עיריית קריית-אתא.

גלינה, אני מנסה להגיע לאיזשהו פתרון. נעזוב כרגע את פתרון הקצה. חוץ מפתרון הקצה, האם יש בעיות נוספות שהרשות המקומית צריכה להגיש לכם?

אני חושבת שלא.

לא. הבעיה היחידה היא פתרון הקצה.

כן. בזמן שיהיה פתרון קצה, הם יכולים להגיש. זאת אומרת, בזמן שיהיה אישור כללי ממשרד הבריאות, הם יכולים להגיש תכנון מפורט. כעיקרון, אנחנו כבר הפקדנו, והם תיקנו תוכנית בהתאם להחלטה. הם אומרים שכל האישורים ישנם. מבחינתי, אין שום בעיה. אנחנו יכולים להפקיד תוכנית לשכונה.

איפה משרד הבריאות עומד בעניין הזה? איפה הבעיה של פתרון הקצה?

לפי החלטות משרד הבריאות – הם מבקשים לשדרג קו ביוב. כעיקרון, מינימום ממינימום צריכים להגיש תוכנית אב לשדרוג של קו איסוף של ביוב.

רק לשכונת אבו-שאח?

לא.

אה, בכלל לכל העיר.

וגם אעבלין.

וגם עדי וגם הרדוף – כולם לביוב של שפרעם. אנחנו עובדים על זה. אנחנו היום בונים גם מכון שאיבה וסניקה. אנחנו מצאנו את המגרש, וגם סוכם עם ראש עיריית קריית-אתא שזה יעבור דרך קריית-אתא. כולם מתחברים למט"ש של חיפה בסוף. אנחנו עובדים על זה גם מבחינה תקציבית. כמעט השגנו את התקציב דרך איגוד המים. הבתים האלה בשכונה הזאת מחוברים לביוב. הם לא יוסיפו לא ישפיעו על מה שקורה. כל מה שהם דרשו במשרד הפנים - - -

כשאתה אומר "בתים", האם אתה מתכוון לתוכנית המאושרת או לתוכנית הלא מאושרת?

התוכנית המאושרת – הם מאושרים. אבל, אנחנו מדברים על כל השכונה, על התוספת.

כמה בתים יש בתוספת?

13 בתים – משהו כזה.

לא, אמרו 40 בתים.

13 בתים הם מאושרים, ועם זה אין לנו בעיה. מדברים על ה-27 בתים שהם תוספת.

אדוני היושב-ראש, האם הנושא החשוב אם הבתים האלה מחוברים או לא מחוברים?

כולם מחוברים.

אז למה לא להחריג את השכונה הזאת מכל התוכנית כי אותם בתים הם מחוברים?

כן. אבל, אתה פונה עכשיו לכתובת הלא נכונה. משרד הפנים הוא לא הכתובת.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שתקיים דיון המשך בהשתתפות משרד הבריאות.

כל המשא-ומתן הזה הוא עם משרד הבריאות. אני מניח שזה ייקח הרבה שנים, ובינתיים אנשים יישארו תקועים. לכן, ביקשתי הצעה לסדר. אני חושב שצריך למצוא איזשהו פתרון זמני לאנשים האלה עד אשר יהיו כל התוכניות האלה.

זה מה שאנחנו ביקשנו והם סירבו.

כבוד היושב-ראש, נדמה לי שיש שתי דרכים: או שהוועדה תפנה למשרד הפנים - - -

לא. כדי שאני כוועדה אפנה, אני רוצה לבקש מראש העיר שיפנה אלינו את הבקשה בתיאום עם משרד הפנים, כי חשוב לי שתהיה שם גם עמדתו של משרד הפנים. כשנקבל את הפנייה הזאת, אנחנו נפנה למשרד הבריאות לבקש אפשרות לתת פתרון זמני לאותם 40 בתים עד לסיום תוכנית האב של הרשות המקומית.

נקיים דיון נוסף למעקב.

אני לא צריך דיון נוסף. בוא נשמע קודם כל מה יגיד לי משרד הבריאות.

במידה ותהיה עמדתו של משרד הבריאות, יתקיים דיון המשך ונשמע אותו.

אבל, אתם ישבתם עם משרד הבריאות. מה הסיכום?

משרד הבריאות מתעקשים, הם לא רוצים. הם יודעים שאנחנו צריכים.

אדוני, אנחנו כוועדה נפנה אליהם. אבל, על מנת שנהיה מדויקים בפרטים – אני לא יכול לפנות אם לא אקבל ממך מכתב מפורט. אני גם מבקש עם העתק לגלינה. גלינה, תהיה איתנו בקשר כשתקבלי את המכתב על מנת שאנחנו נוכל להוציא מכתב מדויק למשרד הבריאות ולבקש את התייחסות. הכוונה שלנו היא לנתק כרגע את תוכנית האב מהתוכנית של שכונת אבו-שאח באופן זמני, כי תוכנית אב של הביוב בשפרעם זה לא שנה, ולא שנתיים. זו תוכנית לחמש שנים.

אנחנו כבר חמש שנים בדיונים שם.

אדוני היושב-ראש, זה הרבה יותר פשוט. זה לא עניין של לנתק את השכונה. בשכונה יש בתים מאושרים. כל מה שנדרש הוא שהבתים האחרים יצטרפו להסדר הקיים. היות ויש דרישה לשדרוג קו ביוב, אז אי-אפשר להקפיא עיר שלמה או שכנה שלמה.

ידידי, חבר הכנסת ברכה, אני רוצה לספר לך שבעירי עכו שהיא לא בשטחים, היתה הקפאת בנייה הרבה זמן בגלל שלא היה פתרון קצה לעכו. בכל העיר לא נבנו בתים.

זה לא נורמאלי.

זאת מציאות, מה לעשות?

אני חושב שהצעת היושב-ראש היא הצעה מאוד טובה.

אני חושב שפה אנחנו יכולים לפנות. תהיה פנייה שלנו למשרד הבריאות, ומדובר בפנייה של ראש העיר. אני מקווה שביחד נוכל לקבל פתרון והיענות חיובית לפחות לתקופה מסוימת. זה מה שאני מתכוון לעשות.

אדוני היושב-ראש, הצעה. אם זה לא יתאפשר, אם לא תהיה היענות מבחינת משרד הבריאות, אני מבקש לקיים דיון נוסף בנוכחות משרד הבריאות על מנת שנשמע את משרד הבריאות בנושא.

אני אומר לך מה הבעיה, ומה יקרה כשתבוא לכאן. יש לי כבר ניסיון עם דבוריה. לצערי הרב, משרד הבריאות עומד בשלו והוא לא מוכן להתקדם.

אנחנו מדברים על בתים שהם מחוברים.

בכל זאת מה שאמרת בהתחלה על כך שיש מקום לקיים דיון עקרוני בכל השאלה.

זה משהו אחר.

להזמין את כל המשרדים הנוגעים בדברים. אני ראיתי טעם לפגם בזה שמשרד הבריאות לא נוכח בישיבה הזאת.

אבל, הם לא אשמים.

לא, לא. הם לא אשמים.

אנחנו לא הזמנו אותם כי אנחנו פנינו למציעים, ואף אחד מהמציעים לא הסב את תשומת ליבנו לכך. דיברו על חשמל, והבאנו את נציגי משרד התשתיות, הבאנו את נציגי משרד הפנים.

אדוני היושב-ראש, חשוב מאוד גם לפרוטוקול, אני שלחתי את העוזר שלי ביום שבת לעירייה. הוא ישב כל היום בשביל להשיג חומר. אנחנו לא הצלחנו לקבל חומר מהעירייה.

עכשיו אני מבין, בגלל שזה היה בשבת לא יצא מזה.

הם עובדים בשבת.

רבותי, אני מודה לכולם. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.