הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
15
ועדת החינוך, התרבות והספורט

29.03.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 402
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ג באדר ב' התשע"א (29 במרץ 2011), שעה 11:00

1.

3,200 ילדים ערבים באזור המשולש בגילאים 3-4 ללא כל מסגרת חינוכית

של חה"כ מסעוד גנאים.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלת חוק חינוך חובה בגיל הרך ב- 11 ישובים במשולש

של חה"כ מוחמד ברכה.

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר

טלב אלסאנע

מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

אחמד טיבי

ראלב מג'אדלה

דורית מורג


הלשכה המשפטית, משרד החינוך

אודי כתריאל


מנהל גף אמח"י- משרד החינוך

עטילה כמאל


דובר משרד החינוך למגזר הלא יהודי, משרד החינוך

יצחק דניאלי


מנהל חטיבה, אגוד לשכות המסחר, רשת עתיד לפיתוח עסקי

ג'אבר ג'אבר


ראש מועצה ג'לג'וליה

נאדר סרסור


ראש עיריית כפר קאסם

עאדל עיסא


מנהל גיל הרך, עיריית כפר קסאם

מוחמד עאסי


ראש מועצת כפר ברא
עומר עסאם


יו"ר ועד הורים ארצי וישוב בנצרת

עוידה עבדל ג'אבר

מנהל מחלקת חינוך, טייבה

שמחה סחר


האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

שמואל דוד


שתי"ל

סומיה חאג' יחיא

מנכ"לית אלטופולה אלגמילה

ד"ר גהאד עיראקי

יו"ר אלטופולה אלגמילה

נג'יא חאג' יחיא


אלטופולה אלגמילה

עו"ד אביבית ברקאי אהרונוף
המועצה לשלום הילד

רות ברק


המחלקה לגננות בהסתדרות המורים

בידע אבו רקייה


יו"ר ועד מקומי מייסר

כבהא סופיאן


יו"ר ועד מקומי, אום אל קטוף

חוסין ג'בארה


יו"ר פורום הגיל הרך בטייבה

אידריס מחמוד


חבר ועד ליישום חינוך בגיל הרך, טרום חובה

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
1.

3,200 ילדים ערבים באזור המשולש בגילאים 3-4 ללא כל מסגרת חינוכית.

של חה"כ מסעוד גנאים.

2.

החלת חוק חינוך חובה בגיל הרך ב- 11 ישובים במשולש.

של חה"כ מוחמד ברכה.

בוקר טוב לכולם, אנחנו ב-29 במרץ 2011, כ"ג באדר ב' תשע"א, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הצעה לסדר, דיון מהיר – 3,200 ילדים ערבים באזור המשולש בגילאים 3-4 ללא כל מסגרת חינוכית של חבר הכנסת מסעוד גנאים. הצעה לסדר היום, דיון מהיר – החלת חוק חינוך חובה בגיל הרך ב- 11 ישובים במשולש של חבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת מסעוד גנאים אתה הראשון אחריך חבר הכנסת ברכה ואחר כך נתחיל בדיון.

ראשית אני מברך את כל האורחים ובמיוחד את ראשי העיריות והמועצות, אהלן וסאהלן, אני מברך גם את הפורום לקידום החינוך בגיל הרך במשולש, אנחנו מקווים שמהישיבה הזאת תצא הבשורה.


אדוני היושב ראש, אני חושב שאת השם של החוק הזה אני נתתי ארבע פעמים ח', חוק חינוך חובה חינם לגיל הרך מגילאי שלוש עד ארבע. החוק הזה הוא משנת 1984 ואחר כך בשנת 1999 שהתחילו להחיל אותו על הערים, מועצות ועל הישובים שהם באשכול 1 ו-2, היו גם שינויים אבל השאירו את כל הישובים הנמנים על אשכולות 3 ו- 4 מבלי להחיל את החוק הזה עליהם. העניין הזה גורם שלאלפי תלמידים אין מסגרת חינוכית, דבר הפוגע בהתפתחותם של הילדים האלה והכנתם ללימודים.


אני מקווה, אני לא רוצה להאריך כי לתת לאורחים לדבר על הנושא, אני מקווה שמהוועדה תצא הקריאה להחיל את החוק הזה על כל הישובים באשכולות 3 ו-4, צריך גם להזכיר שלא מדובר רק על ישובי המשולש אלא גם על אזורים אחרים שהחוק עדיין לא חל עליהם. יש מועצות, כפרים או עיריות שהחילו את החוק עליהם, למשל כפר קסאל שבו הוחל החוק לפני שנה. אני מקווה שהחוק הזה יחול בישובים בכלל במיוחד בישובי המשולש.

בוקר טוב לכולם, אני מודה ליושב ראש על הישיבה החשובה הזאת, אני גם מודה לראשי הרשויות, לעמותה, הפורום לקידום החינוך בגיל הרך במשולש.


אדוני היושב ראש, כפי שאמר עמיתי, חבר הכנסת מסעוד גנאים, החוק הזה עבר שני מסלולי חקיקה, בשנת 1984 הוחלט ליישמו תוך שש שנים, הדבר לא התבצע ובעצם בזמנו נקבר החוק. בשנת 1999 הוגש החוק על ידי סייעת חד"ש בהובלת חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי, הוא אושר בשנת 1999 והוחלט על ישומו מיד. לאחר מכן ב'חוק ההסדרים' נקבע מתווה של עשר שנים ליישמו בהדרגה. בשנת 2001 הופסק בעצם היישום וזו הייתה הפעם האחרונה שהורחב היישום
של החוק הזה. לאחר מכן אדוני היושב ראש נדחה יישום החוק שבע פעמים. אם אנחנו היום נצבור את הדחיות נמצא שבעצם החוק יבוא ליישמו הסופי על פי המתווה הקיים 27 שנים לאחר אישורו. זה דבר שאין לו אח ורע, זה דבר בלתי נתפס לחלוטין.


לכן אני חושב, שגם המתווה שנקבע על ידי הממשלה בזמנו, בתחילה על ידי שר החינוך יצחק לוי מהמפד"ל ואחר כך על ידי שר החינוך יוסי שריד ממרצ, המתווה שקבע את יישמו מההתחלה על ידי יצחק לוי אמר שהוא יחול על אזורי עימות באזורי עדיפות לאומית א' וכדומה, יוסי שריד אמר שמיישמים אותו על פי מפתח של אשכולות סוציו-אקונומים. אנחנו עדיין לא עברנו את האשכול השלישי במלואו - ליישום באשכול השלישי לא הגענו ועד כמה וכמה כשאנחנו מדברים להגיע לאשכולות הגבוהים.

הדרישה של הפורום לקידום החינוך בגיל הרך במשולש, היא ליישם את החוק בישובים האלה מוצדקת, אם איני טועה וראשי הרשויות יתקנו אותי, כולם נמצאים באשכול 3 ומטה, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. יש צורך לראות את הדרישה הצודקת של החברים שיושבים כאן, ויש צורך לראות את הדרישה הצודקת של יישום החוק בכללותו. אגב, יישומו אינו בשמיים, אנחנו מדברים על פי דוח המרכז למחקר ומידע של הכנסת מה- 1 ליוני 2009, שיש צורך ב- 1.1 מיליארד שקל ליישמו. זה לא בשמיים, זה עשר שנים.

כל שנה מיליארד, או שזה פרוס?

יישומו המלא של החוק, לגבי כלל הילדים בגילאי 3 ו- 4 לשנה זה 1.1 מיליארד שקל.

זאת אומרת, שצריכה להיות כאן תוספת של 1.1 מיליארד.

לא. מדובר על תוספת אחת, שתיכנס לגוף התקציב. כדי להיות מדויק והגון אני אגיד כמובן שהסכום הזה אינו כולל את המבנים ואת המתקנים, אבל בשביל חינוך 1,1 מיליארד שקל זה לא כסף אם אתה מכליל ביישום החוק הזה את כל ילדי ישראל.


החוק הזה חשוב גם כן למען רציפות הלימודים, גם למען איכות הלימודים אבל גם כדי לאפשר לנשים להשתלב במעגל העבודה. אי אפשר לקרוא לתעסוקת נשים ולא ליישם את החוק הזה. לפני כמה שבועות היה דיון עם ראש הממשלה והוא אמר שהוא יעודד תעסוקת נשים במגזר הערבי, אמרנו לו "תביא מקומות עבודה" הוא אמר "אנחנו נדאג קודם כל ליישום של החוק לגילאי 3-4 והבטחת תחבורה ציבורית זמינה". לא זה קורה ולא זה קורה. לכן אני חושב שיש חשיבות יוצאת מגדר הרגיל שהוועדה היום תמסור הנחיה, תמסור המלצה למשרד החינוך להאיץ את היישום. אני יודע שהתקציב שאושר הוא תקציב לשנתיים לשנים 2011-2012, אפשר לעשות שינויים והעברות תקציביות בתוך התקציב הנוכחי ואפשר לקבוע כבר עכשיו שלקראת התקציב הבא של 2013 שנלך לכיוון מלא ליישום החוק לגילאי 3-4. תודה רבה.

תודה אדוני. ראש מועצת ג'לג'וליה, מר ג'אבר ג'אבר, בבקשה. רבותיי הקצנו לדיון הזה שעה, אבקש לקצר כי אנחנו רוצים לשמוע את הגופים הרלוונטיים.

בוקר טוב לכולם. אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת הנכבדים, הפורום הנכבד והאורחים.


אנחנו מודים לכם על קיום הדיון הזה בכנסת בוועדת החינוך. אני מדגיש וחוזר על דבריהם של חבריי חברי הכנסת כי החוק הזה התקבל פעמיים. לצערנו הרב לא התממש ובכלל לא יושם למרות שהיו התחייבות ליישמו בפועל.


אני מבקש להזכיר שראש הממשלה בנימין נתניהו בכהונתו הראשונה, בזמנו התקבל החוק והוא התחייב ליישם אותו אך לאחר תקופה קצרה זה הופסק. צריך להזכיר גם שאנחנו ראשי הרשויות במשולש אומרים שהגיע הזמן ליישם את החוק. כפי שהזכרת בתחילת דברייך יש כ- 3,200 ילדים שהם ללא מסגרת חינוכית. מצב זה פוגע קשות בזכותם של הילדים להתפתחותם וגם להמשך לימודיהם. בנוסף ל- 3,200 הילדים ישנם עוד כ- 4,000 ילדים שנמצאים במסגרות חינוך פרטיות אבל הגנים האלה נמצאים במצב קשה הן בהיבט הבריאותי והן מבחינה בטיחותית.

ההורים משלמים עליהם, כמה משלמים עליהם?

אולי 300-500 שקל בחודש, אני לא יודע בדיוק.


חלק מהשפחות אינן יכולות לשלוח את הילדים שלהן למסגרות האלה מאחר ואין באפשרותן לשלם את שכר הלימוד, חלק אחר שמוכן ויכול לשלם לו אין את הגנים והמסגרות המתאימות מאחר ומדובר בגנים פרטיים שנמצאים בתת רמה מבחינה בריאות ובטיחותית, והילדים נשארים בבית ללא כל מסגרת חינוכית. כאמור מצב זה פוגע בהם מבחינה נפשית, מבחינה חברתית ואפילו בהתפתחות השכלית כי אם ילד לא מקבל את החינוך בתחילת דרכו וכשהוא נכנס לכיתה א' נוצר פער גדול כתוצאה מכך שהוא לא מוכן לבית הספר. כפי שאמרתי זו פגיעה בזכותו של הילד לחינוך.


הגיע הזמן, במיוחד במשולש, ייושם החוק בעזרתכם, וגם בדחיפתם ועזרתם של כל חברי הכנסת. אני מודה לכם.

לחיזוק דבריו של ראש מועצת ג'לג'וליה, אני רוצה לציין שרק 4% מהתלמידים שלומדים במסגרות האלה לומדים במסגרות המוכרות על ידי משרד החינוך, כלומר שיש בהם את תנאי הסף שנקבעו על ידי משרד החינוך, רק 4%.

תודה . מחמוד עאסי מכפר ברא בבקשה.

חברים נכבדים בוקר טוב לכולם. אני ראש כפר ברא. גם אני מודה לכל אלה שעושים ופועלים ליישום החוק הזה.


לצערי עד שהממשלה התחילה ביישמו של החוק שהתחיל דווקא בקו העימות, לא שאני נגד אבל החוק בתחילת יישמו היה בעיקר רק באזור יהודי ולא לפי האזור הסוציו-אקונומי שהוא המצב ממנו אנחנו סובלים. אם מדובר על עניין עלות-תועלת לדעתי זה כסף שהממשלה תשלם במוקדם או מאוחר בעשרות אחוזים. אנחנו יודעים שאם אנחנו מזניחים את הילדים האלה, הרי ילדים שלהורים יש יכולת כלכלית הם נכנסים לגנים פרטיים, ואלה שאין להם את היכולת הכלכלית ושנמצאים במצב חברתי חלש הם אלה שנשארים בבית עם האימא ואינם לומדים, וכשהם נכנסים למסגרת החובה, בין אם לכיתה א' או גן חובה, נוצרות שתי רמות בכיתה, ילד שהייתה לו ההזדמנות להיות במסגרת חינוכית בזכות יכולתם של הוריו לעומת הילד החלש שנשאר בבית, כמובן שלילד שהיה במסגרת חינוכית יש יתרון על החלש.

המגמה הזאת תמשיך ללוות אותנו. הילד החלש מרגיש עצמו מנוכר ונחות, אנחנו בעצם יוצרים ילדים אלימים שזקוקים לטיפולים מיוחדים של פסיכולוגים או במסגרות מיוחדות וכמובן מדובר בעלות כספית, וחלילה בגיל מבוגר יותר הם יכולים להגיע לטיפול במשטרה ואז אנחנו נתקלים בתופעות נשירה שכמובן עולות למדינה בכסף יקר של עשרות אחוזים. ילד כזה כשמגיע לבגרות לא תורם לחברה והופך להיות במקרים רבים נטל על החברה באמצעות המוסד לביטוח לאומי או של גורמים אחרים. אנחנו רואים איך אנחנו היום במגזר הערבי סובלים מהתופעות האלה של בריונות ואלימות. אם אנחנו מדברים היום על מיגור האלימות צריך להבין שזה לא נעשה בלחיצת כפתור אלא יש להתחיל בחינוך החל מגיל אפס.


אם החוק הזה לא ייושם היום, זאת אומרת שאנחנו לא יכולים לתת את המענה החינוכי מתחילה. כל המחקרים אפילו מארצות הברית או מדינות מתקדמות אחרות מצאו שלילד שהייתה לו ההזדמנות להיכנס למסגרת חינוכית יחד עם שאר הילדים, הוכיחו שבדרך כלל האלימות הופחתה והתוצאות הלימודיות של הילדים עלו. לכן אני חושב שאם יש החלטת ממשלה שגם התחילה ליישם אותה, היא התחילה ולצערי לא לפי סדר עדיפות ולא לפי המצב הסוצי-אקונומי אלא לפי שיקולים זרים אחרים, כך שבעצם אנחנו לא נהנים מיישום החוק כתוצאה משיקולים אלה.


לכן אני מבקש, שהחוק הזה יוחל, לדעתי ובהדגשה לדבריו של מכובדי חבר הכנסת מוחמד ברכה בנוגע לכסף, בעצם אנחנו מדברים על השלמה לאלה שחסרים. מדובר בכסף זעום ביחס לסכומים שהוזכרו כאן. כמו שנאמר הכסף הזה יתבטא בעשרות אחוזים אם החוק לא יישום היום. זה חבל, אני מאלה שמאמינים שמניעה עדיפה על הטיפול העתידי. אם אנחנו היום נמנע את התופעות העתידיות זה יהיה לנו זול ויעיל יותר. אני מבקש שתצא החלטה ליישם של החוק על אלה שהחוק לא חל עליהם עדיין. תודה רבה.

תודה רבה אדוני, מר נאדר סרסור מכפר קסאם בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברים נכבדים, חברי הכנסת. אני אמנה מספר דברים אם החוק לא ייושם ואציין מספר דברים אם החוק אכן ייושם. דרישתנו שהחוק יושם במהירות המרבית.


אנחנו נטען שדחיית החוק פוגעת במיוחד בילדים ובחינוך של ילדים אחרים. כמו שציינו עמיתי הילדים האלה הרי יימצאו במסגרות לא מתאימות מבחינה טיפולית וגם מבחינה פיזית, לא מתאימות אפילו מבחינת המבנה שהם נמצאים בהם, בבניינים שכורים המנוהלים על ידי עמותות שכוח האדם המצוי בהן אינו מקצועי. אצל הילדים אלה לא יהיה ניתן למדוד את הלקויות שלהם בעתיד. העניין הזה ישליך בעתיד על החברה ויהיה קשה להתמודד עם התופעות השליליות שהזכירו עמיתיי.


העדר יישום החוק גורם לפיתוח שירותים פחות איכותיים. זה נכון, יש עמותות פרטיות שנכנסות למקום הזה במקום המועצות המקומיות והעיריות, שם הפיקוח והבקרה לא נמצא בידנו, לא אנחנו יכולים לפקח עליהן. אם המסגרות האלה תהיינה בתוך הרשויות והמוסדות המוכרים ובפיקוחן לדעתי הילדים האלה יוכלו לקבל את המיטב מהאנשים האמונים על החינוך במגזרים השונים.

אנחנו נמנים בין שלושה עשר הישובים, שמדינת ישראל הכריזה עליהם בתכנית החומש. מהותה של התכנית היא, שאנשים במגזר הערבי יצאו ממעגל האבטלה ויכנסו למעגל התעסוקה. אי ישומו של החוק הזה זה בדיוק ההפך ממטרת תכנית החומש. הנשים נשארות בתוך הבתים כדי לשמור על הילדים, זו אבטלה שלצערנו היא אבטלה סמויה. מצבנו הסוציו-אקונומי בכפר קאסם שנמצא בדרגה 3 , אי ישום החוק זה יביא אותנו לדרגה 1. זה לא 3 וגם לא 2 וזה אפילו פחות מ- 1 אדוני היושב ראש. אם החוק הזה ייושם תהייה לנשים האופציה לצאת לעבודה, אם הנשים תצאנה לעבודה אז גם הישוב וגם המשפחות יהיו חזקים יותר. אני חוזר ואומר כאן שיישוב חזק נותן שירותים חזקים. הרי ידוע שהתל"ג הישראלי סובל מאי כניסת המגזר הערבי למעגל התעסוקה, מדובר שם על 30-40 מיליארד שקל כתוצאה מאי כניסתם של המגזר החרדי והערבי למעגל העבודה. האופציה היחידה היא ביישומם של חוקים שישליכו על החברה ויכניסו את האנשים למעגל העבודה.


יישום החוק יתרום לתעסוקה, אני אתן דוגמה מכפר קאסם. אם החוק ייושם לפחות 250-300 נשים תכנסנה מיד למעגל העבודה. יישום החוק בחלק מהמקרים יתרום לירידה באבטלה, כלומר כשיש עבודה התוצאה פחות אבטלה והמצב הסוציו אקונומי יעלה ולא ירד למטה. החלת החוק תעודד נשים רבות לרצות לצאת לעבודה, אפילו שהניידות והמוביליות בישובים שלנו לא הכי טובים, לנו אין תחבורה ציבורית עליה דיבר חברי חבר הכנסת מוחמד ברכה, אין לנו נגישות של ממש למקומות תעסוקה שנמצאים במרכז הארץ ובשאר הישובים. י

יש לזכור, אדוני היושב ראש, נכון שכפר קאסם נמצא במצב סוציו-אקונומי 3, אבל מי שמבקר בכפר קאסם ימצא אזורים עם הגירה חיובית, טלב אבו עמאר יודע על מי אני מדבר, יש ישובים שהיגרו אליהם מהנגב ומישובים מעורבים וממקומות אחרים, מצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה הזאת שמהווה כ- 40% בכפר קאסם עומדת על אפס או 1, רבותיי אני לא מכיר מצב סוציו-אקונומי אפס אבל אני אומר לכם שהמצב הוא אפס. אם החוק לא יוחל לדעתי המצב הסוציו-אקונומי ירד יותר.


אדוני היושב ראש, יש מקום שמדינת ישראל תעשה את מעשיה, ממשלת ישראל תעשה את מעשיה ותחיל את החוק כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב.

תודה רבה. נמשיך עם סומיה חאג' יחיא.

שלום לכולם. אני סומיה חאג' יחיא מנכ"לית עמותת אלטופולה אלגמילה. אני רוצה להודות לישוב ראש הוועדה על הבאת הנושא לדיון וכמובן תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים ולחבר הכנסת ראלב מג'אדלה ולמוחמד ברכה להבאת הנושא לוועדת החינוך.


העמותה מקדמת את נושא החינוך מגיל הרך מזה חמש שנים, הובלנו פורום אזורי ליישום חוק חינוך חובה מגיל שלוש במשולש. הצלחנו לרתום למאבק את המועצות והעיריות באזור. בפורום שהקמנו חברים ראשי המועצות והעיריות, מנהלי מחלקות החינוך וכן אנשי מקצוע ופעילי חברה אזרחית. ניהלו שורה של מהלכים, נפגשנו עם השר ברוורמן וחברי כנסת, אנשי משרד החינוך ואחרים. זכינו להרבה אהדה, זה חשוב. אנחנו שואפים לקדם את הנושא לטובת ילדי המשולש ויש לנו חזון לקדם לא רק את ישומו של החוק אלא גם הקמת מבנים ייעודיים, מימון והקצאת תקנים נוספים, העלאת הרמה המקצועית והקצאת תקנים לצוותים מקצועיים תומכים.


אני מכירה מספר ילדים, למשל ילד בשם מוחמד שלא זכה לחינוך טרום חובה ובמקום להגיע כל יום לגן ולהתפתח הוא שוטט ברחובות. לפחות במקרה אחד הוא נפגע על ידי אנשים רעים. גם אני מכירה את הילדה נידאל בגלל שהיא לא למדה בגן היא הגיע לכיתה א' ברמה ידע ומיומנות מאוד נמוכים והתקשתה מאוד להשתלב בלימודים. פגשתי את הילד סמאר, בגלל שהוא לא הגיע לגן בגיל 3 הוא אובחן באיחור בלקות השמיעה שלו וגם בלקות הלמידה ממנה הוא סבל. טיפול בילדים הינו אחד החסמים גם לשילוב הנשים בעבודה. חשיבותן של מסגרות הלימודים בעידוד תעסוקת נשים מוזכרות בהרבה מחקרים ומוכחות בפועל כתורמות לחברה כולה. תודה רבה.

תודה רבה גברתי. אנחנו ממשיכים עם חברי הכנסת, בבקשה חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה אדוני. אני רוצה להודות לעמיתיי, חברי הכנסת מוחמד ברכה ומסעוד גנאים, שהעלו את הנושא החשוב הזה, ולהודות לראשי הערים והמועצות שנוכחותם כאן מעצימה את החשיבות של הנושא והמחסור הזה. תודה לסמיר לסומיה ולכל השאר הפעילים שנמצאים כאן מבלי להזכיר שמות של אחרים.


הנושא הזה עולה באופן תדיר על שולחנה של הכנסת. העובדה שהנושא עולה שוב ושוב מראה שיש מחסור, שיש פגם, שיש צורך ושאנשים סובלים. הזעקה הזאת של האנשים מאזור המשולש נובעת מהעובדה שאזור המשולש הוא אחד מהאזורים המקופחים למרות מה שקרוי 'קרבתו למרכז'. הקרבה למרכז פוגעת בסיכוי ההתאוששות של ישובי המשולש. מאזורי עדיפות לאומית אנחנו בחוץ.

יש מאפייני מצוקה ליישובי המשולש, ראשית בתשתיות, כבישים, מערכות כבישים, מים, מחסור בחדרי לימוד, גני הילדים לגיל הרך, העדר תעסוקה, לשכות המוסד לביטוח לאומי, שירותי ממשלה. יש רושם שמדובר בכמה קטגוריות: עולם ראשון, עולם שני ועולם שלישי והמשולש שזה באשכול הנמוך ביותר שהוא מתחת ל- 3 בקטגוריות הבינלאומית האלה. לילדים בגילאי 3-4 באזורי המשולש מגיע חוק חינוך חובה עם כל המשתמע מכך, החשיבות היא גם אבחון מוקדם כפי שאמרו החברים, צרכים מיוחדים, התמקצעות, הישגים, מצב בריאותי, הדברים האלה ניתנים לילדים מסוימים במדינת ישראל ולא ניתנים הישובים האלה במשולש, לא לכפר ברא, זמר, בקה ג'ת, כפר קאסם, טייבה, טירה, ג'לג'וליה, מאסר, אום אל קטף ואחרים.

סך כל הילדים בגילאי 3-4 הוא 7,269 מתוכם 4,046 ילדים שנמצאים בגנים פרטיים, ללא מסגרת נמצאים 3,223 ילדים. בטייבה בישוב שלי 1,793 ילדים בגילאי 3-4, אדוני היושב ראש, מתוכם 700 נמצאים בגנים פרטיים, כ- 1,100 ללא מסגרת בטייבה. בכפר קרע – 686, אפס בגנים ציבוריים, 130 בגנים פרטיים, 556 ללא מסגרת, וטירה, ברא, ג'לג'וליה ואחרים באותו מצב.


לכן, הדרישה היא להחיל את החוק. תמיד הממשלה רוצה להחיל ודוחה בעשור ובשנים רבות, והילדים האלה נשארים ללא מסגרת. באזורי המשולש יש שמות, שמות בומבסטיים כמו למשל בטייבה יש 'אזור תעשייה טייבה', אתה שומע שזה אזור תעשייה ונדמה לך שיש מפעלי הייטק, בתי מלאכה מפותחים, כשאתה מגיע לשם אתה מרגיש כאילו אתה נמצא במקום כמו ברזיל מבחינת התשתית, כבישים שאינם כבישים, ביוב זורם ברחובות, "בזק" מנותק בגלל שארון הסעף נשרף.

צריך לפנות ולהתחנן ולהביא את וועדת הכלכלה כדי להתחיל בעבודות, כך זה גם לגבי הישובים האחרים. הישובים הערביים באזור המשולש סובלים פעם, פעמיים-שלוש גם בגלל שהם באזור המרכז, אגב יש משרד שנקרא המשרד לפיתוח הגליל והנגב, כל פעם שאני פונה לשר סילבן שלום הוא אומר לי "אתם במשולש זה במרכז והמשולש לא שייך למשרד שלי". אני למשל הייתי מעדיף שהפקולטה לרפואה תבנה באזור המשולש במקום לבנות אותה בעיר גזענית שכל הזמן הסטודנטים הערבים סובלים בה.


לכן אדוני היושב ראש, וועדת החינוך וגם משרד החינוך צריכים לבוא, ובעיקר משרד ראש הממשלה והאוצר, אי אפשר לזרוק כל הזמן הבטחות כמו "אנחנו עושים, אנחנו עושים", יש ציבור שלם שמרגיש שלא עושים והם נאנקים תחת הלחץ והמעמסה של אי העשייה. תודה רבה לך אדוני.

תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.

צהריים טובים, אני רוצה לברך את היוזמים על הנושא החשוב הזה ולציין כבוד היושב ראש שנושא החינוך הוא באחריות המדינה. המדינה לא יכולה להתנער מאחריותה לספק חינוך ראוי לתלמידים ובהטלת האחריות על ראשי הרשויות.


יצא לי לבקר בקלנסווה, בכפר קאסם ובישובים אחרים וראיתי את ההתמודדות שלהם עם המשאבים הדלים העומדים לרשותם בניסיון לקדם את מערכת החינוך ולהשקיע בתחום הזה. אין ספק שכל השקעה בתחום החינוך היא ההשקעה הכדאית ביותר. אם אנחנו רוצים לדבר על פרויקט שמוביל שינוי בתוך החברה הערבית זה התחום, והוא תחום החינוך. אי אפשר לא להפנות את ילדי גילאי 3-4 ולדבר על שוויון הזדמנויות. על ילדים שלא מקבלים את החינוך בגיל הזה למעשה אנחנו גוזרים את עתידם וגורלם.


לכן יש חשיבות רבה לשנות את המדיניות הזאת. אני רואה שהישובים שמיוצגים כאן, למשל טייבה, ג'לג'וליה, כפר ברא, כפר קאסם, בקה ג'ת נמצאים באשכול 3. אין היגיון, אין סיבה ואין הצדקה, זו תחתית סולם הסוציו-אקונומי, אין הבדל בין 1, 2, ו- 3 מבחינת המעמד שלהם, לכן צריך לקבל החלטה שכל הישובים ללא יוצא דופן וללא יוצא מהכלל שנמצאים בדרגה מ- 1 עד 4 יוחל עליהם חוק חינוך חובה בגילאי 3-4. לדעתי זה מחובתנו כלפי הילדים, כלפי מערכת החינוך וזו גם חובת המדינה לתלמידים באותם ישובים.

תודה רבה. בבקשה, משרד החינוך.

אני מנהל אגף מוסדות חינוך במשרד. ברשותכם, אני אתייחס למה שנעשה ומה שלא נעשה בשנים האחרונות.

ומה שהולך להיות.

אמת.

מה שלא נעשה אנחנו יודעים.

סבלנות, הוא צריך לתת סקירה בצורה מסודרת, מה היה, מה יש ומה יהיה, לא כולם מכירים, אני למשל לא מכיר.

החל משנת תשע"א החליט השר לצרף את כל הישובים בראיה ארצית, בלי שום התייחסות למגזר או שטח ארץ, ישובים במצב סוציו-אקונומי 3 שבעדיפות לאומית. ברשותכם אני אמנה את אותם ישובים שמשנת תשע"א ואילך זכאים ל'חוק חינוך חובה' מגילאי 3-4.

כלומר אתה רוצה להגיד שכל מי שנמצא כאן- - -

אני אחדד ברשותך.

אני לא צריך עזרה מכם, אם אני לא אשאל שאלה נכונה אתה תשאל את השאלה הנכונה. אבל תשמור לי את הזכות. שאלתי שאלה, אנחנו מדברים כעת על אשכול 3 לפי ההחלטה שהחל משנת תשע"א כולם יהיו בפנים.

ברשותך, אני אדייק. מדובר על אשכול 3 בעדיפות לאומית. זה מה שאמרתי שמדובר על אשכול 3 בעדיפות לאומית.


קסאל, טורען, יפיע, ריינה, קריית ארבע, שפרעם, צפת, דבורייה, דחיי, נין, כפר נצר, סולם וישובי הר חברון למעט שני ישובים קטנים שלא נמצאים באשכול 3. זה בנוגע לשנת תשע"א,

בישובים האלה, סך כל התושבים בהם 1,500 איש. מדובר בשלושה ישובים.

לגבי תשע"ב ואילך, יש בכוונת המשרד להכניס גם את אלה שנמצאים במצב סוציו-אקונומי 3 ושלא נמצאים בעדיפות לאומית, להכניס באופן מדורג. לא כולם יכנסו.

החלטתם כבר?

ההחלטה היא של השר, אנחנו הולכים לממש את זה.

מתי?

אני לא יודע להגיד, רק תן לי לומר את שמות הישובים שכן נכנסים למרות שהם לא בעדיפות לאומית ונמצאים באשכול 3. הישובים הם: אבו גוש, כפר ברא, - - -

שנכנסים?

בצורה מדורגת, תנו להסביר.

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, הוא אמר שבשנה הבאה בצורה מדורגת הם יתחילו להיכנס, תאפשר לו לציין את הישובים ואנחנו נשאל באיזו דרך זה יכנס, בבקשה.

אני חוזר, אבו גוש, כפר ברא, כפר קסאם, טייבה ובית שמש ואותם ישובים שלא מניתי קודם בהר חברון. אלו ישובים שלגביהם המדינה תשתתף ב- 90% מעלות שכר הלימוד, ה- 90% האלה יפרסו על פני שנתיים-שלוש, אני לא יכול לומר לך בוודאות היום שלמרות שיש מתווה איך זה יקרה, לא אוכל לומר לך כאן בוודאות.

יש לי כאן רשימה, לפי הרשימה שלי, שלושה ישובים נכנסו בשנה הבאה. שלושה נכנסו בשנת תשע"ב.

אני אומר לך, אלו ישובים יכנסו בשנת תשע"ב. אני אחזור על הרשימה: אבו גוש, כפר ברא, כפר קסאם, טייבה, בית שמש ואותם ישובים בהר חברון.

מה עם ג'לג'וליה?

וג'לג'וליה.

זה בשנת תשע"ב.

שוב, הם לא נכנסים במאה אחוז.

ב- 90%

לא. את ה- 90% יפרסו על פני כמה שנים, אני לא יודע להגיד לך בוודאות.

בסדר, ומה יקרה בשנת תשע"ג?

אני אומר שוב, לגבי תשע"ב אני יכול להגיד מי יכנס, לגבי שנת תשע"ג יש בכוונת המשרד, בנינו מתווה עד למצב סוציו-אקונומי 6, שוב זה עומד ותלוי במצב התקציבי ואני לא יכול לומר במדויק.

שאלה לאודי כתריאל. אתה מאשר שהעלות של יישום החוק זה מה שאני ציינתי, זה לא מספר שלי אלא מספר של מרכז מחקר ומידע של הכנסת.

אני לא בדקתי את זה, ולכן אני לא יכול לומר לך.

כמה זה מהווה מהתקציב של משרד החינוך.

אני לא יודע להגיד לך.

אני אומר לך, זה 3%. ליישם חוק כל כך משמעותי על כלל הילדים בארץ, אני לא מתייחס כרגע לאזור זה או אחר, אם לא משקיעים 3% מתקציב משרד החינוך לדעתי בעדינות זה כשל בסדרי העדיפויות של משרד החינוך.

זאת הייתה שאלה או הערה?

הוא לא ידע לענות על השאלה.

חברי הכנסת, יש לנו עוד עשרים דקות לסיום הדיון, נאפשר קודם לאורחים.


האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, שמחה סחר, בבקשה גברתי.

האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, היא אגודה שדואגת לזכויות הילדים מלידה עד גיל שמונה. אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו כאן על ידי כולם על החשיבות. אני רק רוצה להזכיר לכם חברי הכנסת שהילדים בגיל הרך הם האזרחים של העתיד שלכם, אם לא תדאגו להם עכשיו אתם תשלמו מחיר הרבה יותר גבוה אחר כך.


אני חושבת שהחוק הזה צריך לחול על כולם, על כל הילדים מגיל שלוש ומעלה שמשרד החינוך אמון עליהם.

תודה גברתי. קיבלתי פה שני טפסים של שתי"ל, אני לא מבין אם אני צריך למלא אותם.

שלום לך כבוד היושב ראש. ראשית חשוב מאוד להגיד שישומו של החוק והתהליך הארוך מראשיתו ועד לימים אלה כרוך באי בהירות רבה, כלומר לא ברור מי מקבל וכמה הוא מקבל. אנחנו צללו לתוך נבכי התקצוב המוניציפאלי של משרד החינוך. הסתבר לנו שחלק מהישובים מקבלים 90% מ- 876 שקלים, למשל נתיבות. חלק מהישובים מקבלים 26% מ- 652 שקלים או 46% מ- 652 שקלים, לא ברור מי מקבל מה ולא ברור איזה קריטריון עומד מאחורי הסכומים שהזכרתי כרגע.


היינו שמחים שמשרד החינוך ישים על השולחן את הסכומים ויבהיר, אודי כתריאל בוודאי יכול לעשות את זה, להסביר מה המשמעות של הסכומים שהזכרתי.


שנית, אמרת שה- 90% יפרסו, המשמעות היא שבשנה הראשונה הם יקבלו הנחה של 30%, בשנה השלישית של 90%, אני הבנתי נכון? זה משהו מהסוג הזה?

משהו מהסוג הזה.

אבל כל הישובים שהזכרת בשנת תשע"ב, הם בתוך החוק.

הם לא בתוך החוק, זו החלטה של השר להכניס את אותם הישובים ולהחיל את החוק עליהם.

הצו יוחל עליהם, הצו יורחב. האם זה ביצוע בצו?

אני לא יודע להגיד, אני יודע שכרגע זו החלטת שר.

החלטת שר שדי בה כדי לבצע את זה, אבל אין די בה כדי להפוך את זה למשהו בגדר החוק.

הרחבת החוק צריכה להיות בצו?

כן.


מדובר בינתיים בהגדלת הסבסוד שהמשרד נותן לגילאי 3, היום הצווים מדברים על אשכול 2, אשכול 1 ו- 2 נמצאים בצו, כדי לקרב את אשכול 3 לצו בשלב ראשון נותנים סבסוד, כלומר הקלה בשכר לימוד בגני הילדים.

זה לא צריך לבוא בצו?

זה לא יגיע בצו בשלב הזה, אלא יהיה כדי להקל על אותם הורים, על מנת שישלחו את הילדים שלהם לגן.

איך אנחנו יודעים שעכשיו שר החינוך שנמצא בתפקיד שנה-שנתיים- שלוש, אנחנו בנובמבר 2013, יבוא שר אחר ויחליט שלא מגיע, למה לא ניתן להסדיר את זה שתהייה דיפרנציאציה שמאושרת כמו דבר אחר שאתם יודעים לאשר, למה לא להסדיר את זה כדי שהשר הבא יעשה את זה? עכשיו מקבלים 30%, בשנה הבאה 60% ואחר כך יהיה שר אחר ובזה סיימנו.

בינתיים, אלה שנמצאים בעדיפות לאומית מקבלים 90%, אלה שנמצאים בעדיפות לאומית באשכול 3 ובהדרגה עד אשכול 6 יקבלו 90%. הייתה החלטה נוספת שהיא החלטה חדשה להרחיב גם לגילאי 3 ולתת להם אפשרות לשכר לימוד עד מלא בהדרגה לפי התקציב, כלומר גם לאלה שנמצאים באשכול 3 ולא נמצאים בעדיפות לאומית. אלה הישובים שאודי כתריאל הקריא אותם כרגע. בהדרגה זו למעשה הכנה לקראת הצו.

הבנתי כמעט, אבל לא מספיק.

ברשותך אדוני היושב ראש, יש לי שאלה למשרד החינוך. כשמדברים על תחילת היישום לגילאי 3-4, מתחילים ב- 3 ו-4 ?

מבחינת הגילאים מדובר על 3-4.

היישום הוא באשכולות?

אשכול 3, גילאים 3-4.

בכפר קאסם למשל, מיישמים את זה על שני הגילאים או שיש עדיפות לגיל 3 על 4?

3-4.

יחד.

אדוני היושב ראש, אתה לא מכיר את הפורום שנמצא כאן. נמצאים כאן נבחרי ציבור וגם אנשי מקצוע וותיקים פנסיונרים וגם חדשים, גם מנהלי מחלקות, גם בעלי תפקידים ברמה של השלטון המקומי, והיה כאן הרכב של כמעט שבעה חברי כנסת. הנושא מאוד חשוב. נמצא כאן מסמך שהוכן על ידי אנשי מקצוע, לפי מה שאני מבין, ואני ממליץ שנאמץ את המסמך, נקים וועדת משנה לנושא הזה. אני גם ממליץ לשתף את וועדת הכספים כדי שימצאו התקציבים המתאימים.

למה אתה ממליץ כל הזמן וועדת כספים?

אני אומר לך למה. אני מכיר את הראש שלכם שבלי כסף, מדיניות השר לפי מצב רוח, ומצב הרוח הזה הוא כזה כי מדובר בעונות. כאן מדברים על הדבר הכי חשוב בחייו של האדם, כל האדם הזה מתעצב בגיל הזה וגם לפני כן, אחר כך נתחיל להשקיע בו בכיתה יא' ויב' ובאוניברסיטה. הגיל הזה הוא הגיל החשוב להשקעה האמיתית בחינוך לדורות הבאים. וזאת אם הבנתי נכון גם עמדתם של אנשי המקצוע, אני לא איש חינוך ולא איש מקצוע.


לכן אני אומר שכדי שלא נאמר שקיימנו דיון, אני מציע שנאמץ את המסמך ונקים וועדת משנה, אתה אפילו יכול להציב בראשה את אחד מחברי וועדת החינוך, אני לא חבר בוועדת החינוך, אני מוכן להביא דיון בוועדת הכספים בנושא הזה כדי שנמצא תקציבים נוספים, כי שר החינוך יגיד שאין לו מספיק תקציבים. אנחנו נוכל למצוא כל שנה את ה- 20-30 מיליון שקל לתגבר את החלת החוק הזה בישובים שהחוק לא חל עליהם ולגילאים האלה – זה הפתרון האמיתי. אני בטוח שאתה רוצה פתרון אמיתי.

אני רוצה פתרון אמיתי, אבל וועדת משנה אני לא מקים. זה לא הפעם וזה לא הפתרון. אני אומר לך חבר הכנסת ראלב מג'אדלה שאתה צריך להבין שכדי להקים וועדת משנה בשביל החלטה של פעם בשנה זה לא דבר שייתן את הפתרון. הפתרון צריך לבוא, כמו שציינת שאותם חברי הכנסת שהם חברים גם בוועדת חינוך וגם בוועדת הכספים, בפעילותם השוטפת בוועדות בנושא הספציפי הזה אם אתה רוצה לשנות דיפרנציאציה שמשרד החינוך מציע ובונה, ואם אתה רוצה להרחיב להאיץ את יישום ההחלטה. היום הם פורסים את ההחלטה 30% ו- 30% ו- 30%, אם אתה רוצה להגיד שהשנה זה לא יהיה 30% אלא 60% אתה צריך לגייס תקציב נוסף. אני אומר שעל ידי הפעילות של כל אחד ואחד, אותה אתם מכירים, גם אני הייתי חבר וועדת הכספים ואני יודע בדיוק איך הדבר הזה עובד, אני חושב שבסכומים האלה יהיה קשה מאוד כי לא מדובר ב- 5-6 מיליון שמועברים לתמיכה אלא מדובר בסכומים הרבה יותר גבוהים. קשה לי להאמין שבעזרת הפעילות הפרלמנטארית בוועדת הכספים תוכל לגייס הכסף.


לדעתי בדיפרנציאציה שמציע משרד החינוך, הדבר היחיד שאנחנו צריכים לדאוג הוא שההחלטה הזאת תעוגן בצו, זו חלטה שאני סומך ששר החינוך הנוכחי יישם אבל מחר יכול להגיע שר אחר ואז לשנות, לפחות שזה יהיה מוסדר - את זה אני אדרוש. להקים וועדת משנה, על מה תדון?

אנחנו לא רוצים להחליף את משרד החינוך, זה התפקיד שלהם. אני אומר שכדי שאנחנו נאיץ את התהליך ואת מדינות השר ואת התכנית, צריך תקציבים נוספים, אבל הם גם צריכים מעקב והמעקב היחידי הוא דרך וועדת משנה, אם אתה חושב שניתן לעקוב דרך הוועדה כולה אז בבקשה, אני מוכן לכך, אם יש לך את היכולת אני בהחלט מוכן.

את זה עשינו, הפנייה התקבלה, עשינו את העבודה, פנינו למשרד החינוך, הוא עשה את העבודה, הביא את ההחלטה, בינתיים זה מסתדר. רבותיי אנחנו לא נמצאים כאן במשבר, בישיבה הקודמת היה לנו משבר הרבה יותר גדול.

אדוני כבוד היושב ראש, אני מברך את כולם. אני עוקב אחרי הנושא הזה מספר רב של שנים. המועצות המקומיות והעמותות פועלות והזעקה נשמע בפורומים שונים בנושא בישום 'חוק חינוך חובה' במיוחד באזור המשולש.


לדעתי צריך לטפל בנושא הזה בשתי הרמות, ברמה הספציפית של הישובים שפנו וצעקו, הם הגיעו לוועדת החינוך לקבל סעד מהוועדה ותמיכה במאבקם וביישום זכויותיהם. הרמה השנייה היא ישומו של החוק באופן כללי, זה ניתן. הוא ניתן והוא צריך לחץ פוליטי גדול מאוד, הוא צריך קואליציה פוליטית רחבה מאוד בכנסת, הוא צריך גיוס של כל ראשי המועצות מהעשירון השלישי והרביעי בכל הארץ, יהודים וערבים, אז אתה תראה שתהיינה תוצאות לדבר הזה.


העניין הזה הולך ומקבל חשיבות גדלה עם הזמן, השינויים שעוברות מערכות החינוך בעולם, כולל בארץ, הידע שהאדם צריך לקבל, השינויים בכלל בחינוך. החינוך היום הוא לא החינוך של שנות ה- 30 או ה-40, הוא שונה לגמרי. כולם מדברים על החשיבות העצומה של חינוך בגילאים 3-4 והכנת הילד ללימודים ולחיים. אני לא צריך להכביד במילים אבל החשיבות הזאת היא לא חשיבות סטאטית, היא הולכת וגדלה, כלומר כשאנחנו אמרנו לפני חמש עשרה שנה שזה חשוב היום אני אומר לך שזה הרבה יותר חשוב. יש שינויים גם מבחינת תקשורת ההמונים וגם מבחינת הידע וגם מבחינת חשיבות הכנת הילד לחיים מסובכים יותר, לא צריך להכביד במילים.


לכן אני חושב שצריך דווקא למהר ביישום החוק ולא לדחות ולדחות אותו כי הנזק המצטבר הוא עצום. הנזק המצטבר יצריך השקעה בחינוך ברמות גבוהות יותר. לכן אני חושב שגם רציונאלית וגם מעשית צריך לטפל ליישומו בהקדם. לדעתי אנחנו כאן בוועדת החינוך צריכים לשקול, אני פונה אליך, וועדת החינוך יכולה ואנחנו יכולים להתאחד כאן ולהביא הצעת חקיקה שתכפה על משרד החינוך. אתה יודע מה? - משרד החינוך ינסה להכשיל, אני אתן לך את התרחיש, משרד החינוך יצעק לא, לא רוצים לא יכולים ואז אנחנו יכולים להגיע אליהם ולהגיע לאיזו פשרה של יישום מדורג או דברים דומים, אבל מבלי שנביא את השוט מעל לראשו של משרד החינוך, השוט הסימבולי ולא המעשי, שירגישו לחץ. ללא זה אני חושב שאנחנו לא נתקדם בנושא הזה.

ההצעה שהוצעה כאן על ידי משרד החינוך זה לעג לרש, זה בחלק מהישובים ובפריסה קטנה. לדעתי ההצעה הזאת מסוכנת כי יכול להיות שזה יותר טוב מכלום אבל אני מסתכל על המטרה. מבחינת המטרה זה כאילו מוריד לחץ ובמקום שאנחנו נמהר ליישם את החוק לעשירונים השלישי והרביעי ההצעה הזאת תדחה את היישום עוד ועוד.


אני חושב שאנחנו צריכים לשקול כאן בינינו לבין עצמנו, נדון ויתכן שנתאחד כל חברי ועדת החינוך בעניין הצעת החוק אותה נביא לדיון בכנסת מאחר וזה נושא בעל חשיבות עצומה, לא מדובר בעוד טיפה וטיפה. אני אמרתי שאנחנו יכולים להביא מומחים שיסבירו לנו עד כמה חשוב היום החינוך בגילאים 3-4 ושזה לא מה שהיה לפני עשרים שנה.

תודה רבה. אני מצטער ומבקש סליחה מכל אלה שלא קיבלו את זכות הדיבור, זמננו קצר.

אני מהמועצה לשלום הילד. אדוני היושב ושאר חברי הכנסת, אין חולק בדבר חשיבות החלת לימוד חובה בגילאי 3-4, כך גם קבע המחוקק כבר בתיקון בשנת 1984. אני חושבת, שהבעיה כאן היא שהחוק הזה מותנה בהחלת כל החוק, וזה לא מה שמוצע כאן.

סליחה, לא להפריע.

מה, אתם עושים לנו טובה? זימנתם אותנו ואין לנו זמן לדבר, לכבוד שלנו עדיף לצאת.

סדרן, תוציאו אותו בבקשה.

לא יתכן, שהחוק הזה לא מיושם זמן רב כל כך. לא רק זאת שהוא לא מיושם, הוא גם נדחה מדי שנה בחוק ההסדרים. אגב, כמו חוקי חינוך אחרים חשובים לא פחות, שנדחים ונדחים ונדחים, אנחנו מגיעים למעלה מעשרים וחמש שנה והחוק הזה אינו מיושם.


לכן, המועצה לשלום הילד מצטרפת בהחלט לדברים של חברי הכנסת ומבקשת אולי אפילו לסייע בתיקון חקיקה, שתחיל את החוק הזה בהדרגה, בדומה למסגרת חקיקתית שנעשתה בתיקון מספר 29 לחוק חינוך חובה, לגבי החלת חינוך חובה בכיתות יא' יב'. החוק הזה בעצם יחייב את משרד החינוך, בכל שנה להחיל את החוק הזה על אחוז מסוים מכלל ילדי ישראל גם בגילאי 3-4. תודה רבה.

סליחה, הוזכרו ארבעה ישובים.

חמישה.

מה עם בקה?

יכול להיות שהיא לא מופיע באשכול 3, אני מוכן לבדוק.

אנחנו לא נפתור את זה כאן פרטני לכל ישוב וישוב, זה צריך להיות כללי, אם נבדוק כרגע ישוב ישוב לא נצא מזה ונסבך את המערכת לגמרי כי פתאום אתם תראו שאחרים נמצאים.


רבותיי אני צריך לסיים.


ראשית אני רושם את הודעתו של משרד החינוך לגבי התוספת בשנת תשע"ב של ישובים שהוצגו בפנינו על ידי משרד החינוך.


אני קורא למשרד החינוך לבחון ולהביא צו מסודר שכולל את כל הישובים שאתם מכניסים בשנת תשע"ב, כמובן כל השאר האמורים להיכנס. אתם מבינים ששום בג"צ לא ייתן לכם לחיות עם המצב שיש שני ישובים באשכול 3 שאחד מקבל והשני לא מקבל. הרי הדבר הזה בסופו לא יעבור.


קודם כל, אנחנו מברכים על ההחלטה, עשרים ושבע שנים שמחכים להתקדמות ביישום הזה, ההחלטה של השר מבורכת ואנחנו באמת יכולים לסמוך על החלטתו בקדנציה שלו אבל אני לא רוצה להגיע למצב שבעוד כמה שניים יופיעו כאן שינויים מכיוונים אחרים.

צריך צו מסודר, תאמינו לי שאנחנו יודעים לעבוד ואנחנו נאשר אותו ברגע שהוא יונח על שולחן הוועדה כאן. תבנו את זה באופן מסודר כדי שאתם תהיו רגועים ושגם אנחנו נהייה רגועים. אתם שמעתם את חברי הכנסת, הרי בסופו של דבר נוכל לבוא עם הצעת חקיקה שאתם תצטרכו לתמוך בה כי זו ההחלטה שלכם.

יעשו חוק מדורג בדיוק לפי מה שאתם הבאתם, עם אותם הישובים ועם אותם אשכולות, בסופו של דבר יתמכו בהצעה אז למה להגיע לקריאות ולדברים האלה. תכניסו לצו, אנחנו נאשר ונעקוב אחרי יישום ההחלטה. זה צריך להיות מסודר.

בנוסף אני מבקש, שבסיכום תהייה דרישה לדווח לוועדה על תכניות ביצוע להכללת ישובים נוספים בשנת הלימודים הבאה, יושב ראש הוועדה יידע וישקול אם יהיה צורך בישיבה נוספת.

רבותיי, אני מציע שנקיים ישיבה ברגע שיהיה לך את הפריסה השנתית המסודרת של יישום ההחלטה הזאת. כלומר, החלטתם לתת 30% בשנת תשע"ב, תביא לנו מה הולך להיות בשנת תשע"ג ואם יש תוספת לצרף ישובים. נצטרך לקיים כאן כל הזמן ישיבה על כל ישוב וישוב, בשביל מה הרי אתם יכולים להביא לנו את הכל בצורה מסודרת ונחסוך זמן של הוועדה.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20